הפודקאסט הרשמי של בי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. מגישות: הילה רודד ושרון ברסלר. מכירים את הסכמי אברהם? מה עושה בית הדין בהאג? מתי מתקיימות הבחירות ברשות הפלסטינית? מה זה לובינג? אם אתם סקרנים, מתעניינים או סתם רוצים להבין את העולם סביבכם, הפודקאסט הזה הוא בשבילכם. בואו ללמוד יחד איתנו על כל הסוגיות הבוערות המעסיקות את עולם הממשל במאה ה-21. בכל פרק נעסוק בסוגיה אחרת, נארח מומחים מעולמות תוכן שונים, שיעזרו לנו להבין קצת יותר טוב על מה מדברים כל היום בחדשות.
קול האוניברסיטה | AudioVersity
בפרק הזה אנחנו מדברים עם ח"כ יוראי להב-הרצנו על המסע האישי מהתנדבות לצה"ל ועד הכנסת, על מאבק לזכויות להט"ב, חינוך שוויוני ודמוקרטיה מתפקדת. ננסה להבין איך נראית עשייה ציבורית אמיתית כששומרים על ערכים גם כשהם נתקלים בהתנגדויות — ואיך כל זה פוגש את הדור שלנו, שחי בין יוקר מחיה לציניות גוברת.
למה צעירים בישראל לא יוצאים לרחובות כמו בעולם? שיחה עם הדס זנגי, ממובילי ארגון הצעירים הדמוקרטיים, על מחאה, פוליטיקה ומה מניע את הדור שלנו לשנות – או לוותר
פרופ' אמנון כוורי ח"כ מירב בן ארי ח"כ יוליה מלינובסקי ג'וש בריינר בן דרור ימיני
בפרק זה אנו צוללים אל הממשק שבין צבא לפוליטיקה עם ח"כ שרון ניר, אישה פורצת דרך בזירה הביטחונית-פוליטית. נדון במעבר מהצבא לפוליטיקה – מהן האתגרים שמלווים קצינה בכירה לשעבר כשהיא נכנסת לעולם הפוליטי הכאוטי? כיצד ייצוג נשים בהחלטות ביטחוניות משפיע על קבלת ההחלטות, ומה מקומן של נשים בצמרת מערכת הביטחון? נעסוק גם בפורום "דבורה", שמטרתו לקדם נשים בעמדות מפתח בתחומי הביטחון והמדיניות, ובשאלת שילוב חרדים בצה"ל – האם המדינה עושה מספיק, ומה ניתן לשפר? יחד עם ח"כ ניר, נבין כיצד ניתן לפרוץ את תקרות הזכוכית, אילו שינויים נדרשים כדי להגביר את ייצוג הנשים בצמרת, ואיך אפשר לקדם חברה ביטחונית ושוויונית יותר.
בפרק הזה אנו צוללים אל תופעת הנסיגה הדמוקרטית ודיון על אחת התופעות הפחות מוכרות אך משמעותיות המלוות אותה: "Pinkwashing" – השימוש בייצוג קבוצות מיעוט, בעיקר נשים, כדי להעניק לגיטימציה למדיניות או למפלגות אנטי-דמוקרטיות. יחד עם פרופ' סיון הירש-הופלר, נבחן כיצד ייצוג נשי במפלגות ימין רדיקלי משפיע על קבלת הציבור, מה ההשלכות הרחבות של השימוש האסטרטגי במגדר בפוליטיקה, ואיך ניתן לשלב נשים בצורה שמחזקת את הדמוקרטיה ולא שוחקת אותה.
כנס המכון לחירות ואחריות בשיתוף בית הספר לאודר לממשל. חלק א'- בועז ביסמוט- תקשורת וההשפעה שלה על הקיטוב והשסעים בחברה אביחי בוארון- התיישבות יהודית ביו"ש
כנס המכון לחירות ואחריות בשיתוף בית הספר לאודר לממשל. חלק א'- בני גנץ- חשיבות יום הדמוקרטיה ושמירת הדמוקרטיה במדינת ישראל. איתן בן דוד- שומרי הסף לאור ה7.10 ושמירת הדמוקרטיה. ד"ר רד'א מנצור- שסעים בחברה הישראלית, דיפלומטיה והחברה הדרוזית בישראל.
כנס המכון לחירות ואחריות בשיתוף בית הספר לאודר לממשל, תקיים השנה בנושא השפעת המלחמה בעזה על עתיד הדמוקרטיה בישראל. בפרק זה, נראיין את משתתפי הכנס ונעלה את השאלות הכי בוערות, בתקופה זו. בין המרואיינים: ח״כ זאב אלקין, יו״ר איגוד הסטונדטים הארצי אלחנן פלהיימר, עו״ד והפובליציסט נדב העצני, פרופ׳ סיון הירש-הפלר ועוד.
תיאור פרק: כמו בכל שנה, בית הספר לאודר לממשל, מקיים את כנס ״יום הדמוקרטיה״. השנה, הכנס התקיים בסימן ״מחשבים מסלול מחדש״ בצל המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר. בפרק זה, נראיין את משתתפי הכנס ונעלה את השאלות הכי בוערות, בתקופה זו. בין המרואיינים: ח״כ שמחה רוטמן, ח״כ אלון שוסטר מהמחנה הממלכתי, ח״כ אלי דלל מהליכוד, איל נוה ממייסדי ארגון אחים לנשק, יועז הנדל ורויטל נשיא אחותו של שלומי זיו שנמצא בשבי החמאס למעלה מחצי שנה
מאז ה-7 באוקטובר, החברה שלנו לא נראית אותו הדבר. מה זה PTSD? מה בעצם קרה לנו? איך מעכלים? וכיצד מתמודדים? בפרק זה נארח את ד״ר זוהר רובינשטיין, פסיכולוג קליני וארגוני, מטפל וחוקר טראומה נפשית ומצבים טראומטיים ברמה הקלינית, התיאורטית והארגונית. שימש בעבר כחבר בוועדה לארגון השירות הפסיכיאטרי לשעת חירום, מטעם משרד הבריאות. זוהר גם שימש כחבר במועצה הלאומית לבריאות הנפש. עד לפני מספר שנים, זוהר שירת כאלוף משנה במילואים בתפקיד קב"ן פיקוד העורף וכיועץ בכיר של מחלקת בריאות הנפש בצה"ל.
חינוך בזמן לחימה- איך זה עובד? איך ישראל מתכוונת לשקם את בתי הספר בישוביי העוטף עבור דור העתיד שלנו? ואיך משנים את התפיסה החברתית בה אוכלוסיות מסוימות פטורות משירות ותרומה למדינה? סולידריות, תיקון ותקווה- אלו שלושת המילים שינחו את הפרק. הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר, נשיא תנועת ״פנימה״ והממונה על תכנית שיקום בתי הספר בעוטף הצטרף אלינו בכדי לענות על שאלות שמטרידות את כולנו לאחר האסון של השבעה באוקטובר.
כל מה שרציתם לדעת על בית הדין הבינלאומי בהאג! מי המדינה שעמדה להגנתה של ישראל? מהן הנגזרות של החלטת בית הדין? ואיך פסיקותיו יכולות להשפיע על הלחימה בעזה? עו״ד יעל ויאס, מומחית למשפט בינלאומי ומרצה בבית הספר הארי רדזינר למשפטים. בעברה עבדה כעורכת דין בהגנה בבית המשפט הבינלאומי הפלילי בהאג. כמו כן, עבדה בטריבונל הבינלאומי לפשעים ברואנדה. עם חזרתה ארצה הקימה את הקליניקה למשפט בינלאומי פלילי והומניטרי הראשונה מסוגה בארץ.
איך תראה ההנהגה ביום שאחרי המלחמה? מה ישתנה במדינה? ומה תפקידה של התקשורת בחיינו? ד״ר חיים וייצמן, מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, מרצה לממשל ומנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה. מתמחה בניהול פוליטי, ביישום מדיניות, בבעלי-עניין במרחב הציבורי ובמשטר מדינת ישראל.
ישראל במלחמה; האם מודיעין יכול לפספס? האם ההסברה הישראלית נכשלה? ומה צריך להשתנות ביום שאחרי המלחמה? אל״מ במיל׳ מירי אייזן, לשעבר יועצת רה״מ לתקשורת זרה, מומחית להסברה ובעלת קריירה של יותר מ-20 שנה בחיל המודיעין, הצטרפה אלינו בכדי לענות על השאלות המסקרנות ביותר בימים אלה.
ליובל שטייניץ יש קילומטראז׳ של יותר מ-20 שנה בפוליטיקה, אבל יותר מכל הוא גאה בדבר אחד: אסדות הגז הישראליות. לטענתו הן מצילות את הכלכלה, וכמי שהיה שר האוצר בתקופת משבר - יש לו הרבה הצעות להצלת הכלכלה בימים של מהפכה משפטית ואינפלציה דוהרת. וגם: למה הוא פרש מהפוליטיקה?
בפרק שיתוף פעולה מיוחד בין ״הטרוריסט״ לפודקאסט ״Talking Lauder”, ניסינו להבין עד כמה דרמטי גל הטרור הנוכחי? מה צפוי לציבור הישראלי במלחמה הבאה מצפון? ומה יקרה באזור ביום שאיראן תודיע על נשק גרעיני? כל התשובות בפרק המיוחד בו אירחנו את פרופ׳ בועז גנור, ראש המכון למדיניות נגד טרור ולעתיד נשיא אוניברסיטת רייכמן.
איילת פריש מכירה מקרוב את הנשיא הרצוג, את יאיר לפיד - וגם את נתניהו. פריש היא יועצת אסטרטגית מהמובילות במדינה ומומחית למיתוג מנהיגים. פגשנו אותה לשיחה צפופה בימי מחאה - איך עושים מחאה? איך סוחפים את ההמונים? מה קרה לנתניהו בממשלה האחרונה? למה בני גנץ מזנק בסקרים האחרונים? מה קורה במפגשי ההידברות הסודיים בבית הנשיא - ומה הסיכוי של ההידברות להצליח? Talking Lauder הפודאקסט הרשמי של ביה״ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, בהגשת אופק צח ושקד עמוסי.
הרפורמות המשפטיות מונחות על הפרק, ויהיו איתנו שר הביטחון היוצא בני גנץ, חברות הכנסת אפרת רייטן, טלי גוטליב ומרב בן ארי, פרקליט המדינה לשעבר, משה לדור ומגיש המהדורה המרכזית של חדשות 13, אודי סגל. תודה מיוחדת לשובל בן יאיר, שסייעה רבות בהכנת הפרק. Talking Lauder הפודאקסט הרשמי של ביה״ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, בהגשת אופק צח ושקד עמוסי.
כמעט כל הבטחות הבחירות שמפזרים הפוליטיקאים (ויש הרבה) נכנסות להסכמים הקואליציוניים. איך תוכלו לדעת האם המפלגה שהצבעתם לה לא רק הבטיחה, אלא גם קיימה? בדיוק בשביל זה הומצא מדד מיוחד, שלא יאפשר לפוליטיקאים לחמוק ממנו. בחלק השני של הפרק, נארח את עידו פיק, מנכ״ל המרכז להעצמת האזרח, שיספר איך עובד המדד המיוחד, איזו מפלגה קיימה את ההבטחות שלה, ולמי לא כדאי להאמין בפעם הבאה שהולכים לקלפי. מגישים: אופק צח ושקד עמוסי.
אין מהדורת חדשות בימים האחרונים שלא נפתחה בנושא הזה. מחוק בן גביר, חוק דרעי ועד פסקת התגברות, ההסכמים הקואליציוניים משפיעים על החיים של כל אזרח ואזרחית, אז למה נוטים לחשוב שהם מסתכמים רק בחלוקת תפקידים? בחלק הראשון של הפרק, איתן גינזבורג, לשעבר סגן יו״ר הכנסת (כחול לבן), שהיה שותף להקמת שתי ממשלות, יספר את הסודות מאחורי ההסכמים הקואליציוניים. איך זה נראה מאחורי הקלעים, והאם יש תוקף מחייב להסכם, או שאפשר ״לתלות אותו על הקיר״, כפי שטען ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר? מגישים: אופק צח ושקד עמוסי
האם ידעתם שהודו תהפוך בקרוב מאוד למדינה המאוכלסת ביותר בעולם? שמעתם על הנספח הישראלי לענייני מים בהודו? הכרתם את השותפות האסטרטגית-ביטחונית והיחסים החמים בין ישראל להודו? ואיך קשורים לכל זה המוצ׳ילרים אחרי צבא? בפרק השני בעונה החדשה של Talking Lauder, הפודאקסט הרשמי של ביה״ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אנחנו מארחים את הגב׳ נינה סלמה, מרצה אורחת ומומחית ליחסי ישראל-הודו, לפרק מעניין, חוצה יבשות ומלא במסתורין. מגישים: אופק צח ושקד עמוסי.
פרק מיוחד מכנס כ"ט בנובמבר של המכון לחירות ואחריות, בסימן "ישראל: מדינה בוחרת, אתגרים וחוסן דמוקרטי״. אחרי שלוש שנים של סבבי בחירות בלתי פוסקים, נראה שישראל הגיעה להכרעה - בדרך לממשלה יציבה בראשות נתניהו. הממשלה המסתמנת לא מבזבזת זמן ומעוניינת לקדם, מיד, מגוון הצעות הנוגעות למערכת המשפט ולחוקי היסוד. פסקת התגברות, חוק יסוד: החקיקה, הוועדה למינוי שופטים ועוד נושאים רבים יידונו בפרק הזה, אך ברקע גם האתגרים הבטחוניים המקומיים, האזוריים והגלובליים. המרואיינים: פרופ' יניב רוזנאי, סגן דיקן ביה"ס למשפטים איל ארד, אסטרטג ומנהל קמפיינים האלוף במיל' עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה פרופ' קרין נהון, ראש חטיבת דאטה, ממשל ודמוקרטיה חברי הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ונעמה לזימי (העבודה) ד"ר אמנון כוורי, מרצה בכיר במכון לחירות ואחריות
לאורך ההיסטוריה האנושית הביעו בני אדם ביקורת כלפי ההנהגה באמצעות מחאות. אין ספק כי מחאה, כאשר מתבצעת בצורה נכונה, עשויה לשנות סדרי עולם. עו״ד אמי פלמור, אשר כיהנה בין היתר כמנכ״לית משרד המשפטים וכיום ראש התכנית למיגור הגזענות באוניברסיטת רייכמן, תתאר את רכיביה של מחאה מוצלחת והאופן בו זו מתנהלת, תוך מיקוד במחאת יוצאי אתיופיה, כאן בישראל.
לאחר שנתיים מאתגרות מבחינה פוליטית שכללו בין היתר ארבע מערכות בחירות, הקמת ממשלת חליפים ויישום החוק הנורבגי, הגיע הזמן לעשות סדר בכללי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית. הכנס עסק בשלוש שאלות מרכזיות: האם ישראל צריכה לשנות את שיטת הממשל בה? האם יש להגביל כהונת ראש ממשלה? והאם הגיעה העת לחוקק את חוק יסוד: החקיקה? הצטרפו אלינו לסדרת ראיונות אישיים עם מיטב הדוברים בכנס: חה"כ אמיר אוחנה - הליכוד חה"כ הרב גלעד קריב - העבודה חה"כ שמחה רוטמן - הציונות הדתית ד"ר עו"ד אליעד שרגא - יו"ר התנועה למען איכות השלטון ד"ר אסף שפירא - המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר לירן הרסגור - המחלקה לממשל ורעיון מדיני באונ' חיפה ד"ר אמנון כוורי - ראש המכון לחירות ואחריות בבית הספר לאודר לממשל באונ' רייכמן
רובוטים משוכללים, רחפנים, בינה מלאכותית וחיילי-על מהונדסים גנטית - אלו רק חלק מהפיתוחים הטכנולוגיים שיאפיינו את האופן בו נלחם בעתיד. האם עלינו לחשוש? או שמא דווקא מדובר בבשורות חיוביות? ד״ר לירן ענתבי, מומחית בחקר הבינה המלאכותית והביטחון הלאומי, תעזור לנו להבין את התהליכים שעבר שדה הקרב לאורך קיומו של המין האנושי ועד היום, ולנסות לחשוף מה צופן לנו העתיד בתחום זה.
רוסיה משחקת כבר שנים תפקיד משמעותי במגרש המשחקים הבינלאומי. כיצד ייתכן כי מדינה שחוותה שינויים פוליטיים כה רבים, מפלות ומשברים, ממשיכה להוות גורם מכריע בתחומים מגוונים, ולהרחיב את השפעתה בעולם כולו ובמזרח התיכון בפרט? קסניה סבטלובה, מומחית לענייני רוסיה והמזרח התיכון, תסייע לנו להבין מעט טוב יותר את הלך הרוח הרוסי ואת מקומה של רוסיה בזירה הבינלאומית.
על רקע חידוש המו״מ על הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, נארח את יו״ר הועדה לאנרגיה אטומית לשעבר, גדעון פרנק, על מנת להבין טוב יותר מהו בכלל הסכם הגרעין? האם הוא טוב או רע? ועל מה למעשה כל המהומה?
פרק ספיישל ישירות מכנס המכון למדיניות ואסטרטגיה: אספנו עבורכם את מיטב המומחים בכדי לדון בסוגיות החמות שמעסיקות את מקבלי ההחלטות בישראל. נפרוש את האיומים השונים מולם מתמודדת ישראל בשנים האחרונות, ננסה לחזות את האיומים המתהווים, ונשאף להבין מהי האסטרטגיה הרצויה להתמודדות עימם. הפרק בהשתתפות: חה״כ יולי אדלשטיין, מפלגת הליכוד. חה״כ ניר ברקת, מפלגת הליכוד. יעקב עמידרור, ראש המל״ל לשעבר. ספי עובדיה, כתב ופרשן פוליטי, חדשות 13. אוהד חמו, כתב ופרשן לענייני פלסטינים, חדשות 12. גילי כהן, כתבת מדינית, כאן 11.
לאחרונה התקיימה ועידת האקלים בגלזגו, במהלכה דנו נציגי 26 מדינות במשבר האקלים החמור ובאופן בו יש להתמודד עימו. על מנת להבין טוב יותר את מהות המשבר, משמעותו והיחס של ממשלות אליו, נארח את גלית פלצור, מומחית לניהול סיכונים של אסונות טבע והשלכתם על תאגידים עסקיים, שתשפוך קצת אור על האופן בו ייתכן ועוד ניתן להציל את העולם שבו אנו חיים.
איראן נחשבת לאיום הגדול ביותר על מדינת ישראל, אבל מה באמת אנחנו יודעים עליה? בפרק זה נארח את דני סיטרינוביץ׳, חוקר בכיר במכון IPS למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ובעברו רע״ן איראן בחטיבת המחקר. ננסה להבין כיצד ההיסטוריה של איראן השפיעה על המדינה המודרנית ועל הלך הרוח בה, נחקור את המשמעויות של חילופי השלטון שנערכו לאחרונה ונדון בדרכי הפעולה האפשריות של ישראל אל מול האיום האיראני.
משפט נתניהו העלה לשיח נושא מורכב: היחסים בין פוליטיקה לתקשורת. בפרק זה נארח את יוסי לוי, עיתונאי ואיש תקשורת וותיק אשר שימש בעבר גם כיועץ התקשורת של בנימין נתניהו, ננסה להבין את טיב הקשר בין הפוליטיקה לתקשורת, באילו מצבים הוא לגיטימי ומקובל, והיכן עובר הגבול.
רבים בישראל טוענים כי האו״ם הוא גורם עוין, המאופיין בדפוס הצבעה אנטי-ישראלי מובהק. האם כך הדבר? או שאולי הכל בראש שלנו? יצאנו לבחון את הנושא בעזרתו של שגריר ישראל באו״ם לשעבר, פרופ׳ רון פרושאור, שיסייע לנו להבין קצת יותר טוב מה הוא למעשה האו״ם וכיצד הוא פועל, וישפוך אור על טיב היחסים של הארגון עם מדינת ישראל והשינויים שעברו יחסים אלו לאורך השנים.
מערכת היחסים של ישראל עם השכנה הצפונית שלנו, לבנון, ידעה עליות ומורדות במרוצת השנים - ובימים אלו לבנון קורסת. הפעם אנחנו מדברים ומדברות על לבנון - מבוא להיסטוריה המורכבת של המדינה, מה מצבה כיום ולמה אפשר לצפות בעתיד הקרוב - ודוקטור חיים קורן, מהשגרירים המעוטרים של המדינה יעשה לנו סדר.
הכירו את ״ניום״, הפרויקט השאפתני ביותר בעולם להקמת עיר חכמה ופורצת דרך מסעודיה ועד למפרץ אילת. בעלות של 500 מיליארד דולר לעשרות אלפי קמ״ר שינוהלו ע״י בינה מלאכותית ואמצעים רובוטיים שונים, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לא עוצר לרגע. ד״ר יוסי מן, ראש החטיבה למזרח תיכון בבאוניברסיטת רייכמן וראש מחלקת מזרח תיכון באוניברסיטת בר-אילן מגיע לעשות סדר בכל השמועות על הפרויקט החדשני, על הקשר הישראלי והתחזיות לעתיד.
ממשלות עברו שינויים רבים לאורך השנים, כאשר בעשורים האחרונים תחומי אחריותן הלכו והתרחבו, אולם הכוח שלהן להשפיע על אותם תחומים, הצטמצם. חברת TARA לייעוץ אסטרטגי עוסקת בגישור הפער שנוצר בין החברה האזרחית לממשלה. בכדי להבין את השינוי ביכולת של הממשלה לתת מענה לנושאים חברתיים ואזרחיים, אירחנו את עובד יחזקאל, מנכ״ל חברת TARA ומזכיר הממשלה לשעבר, פאבל קריינין, ראש מטה החברה ויון תומרקין, שחקן ויועץ אסטרטגי בכיר בTARA.
תא"ל במיל' שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר לשעבר, שפרצה תקרות זכוכית רבות בשירותה הצבאי והאזרחי, תשפוך אור על שינויים במקומן של נשים בשירות הציבורי ובצה"ל לאורך השנים ותעמוד על הקשר הישיר שבין קידום נשים בצה"ל לבין נוכחות נשית בזירה הציבורית. בנוסף, תשתף כיצד היא התמודדה עם האתגרים השונים שעמדו בפניה במהלך הקריירה שלה.
ד"ר אמנון כוורי, ראש המעבדה לחקר דעת קהל אמריקאית על ישראל, יספר מדוע דעת הקהל הפנימית בארה"ב צריכה לעניין אותנו. במהלך הפרק ננסה להסביר כיצד משפיעה דעת הקהל על עיצוב המדיניות, נעשה סדר בפערי הגישות בתוך החברה האמריקאית ובפרלמנט, ונסביר מהי הטעות הקריטית במדיניות הישראלית בשנים האחרונות, שעלולה לערער את היחסים שלנו עם המעצמה החזקה בעולם.
הסוף לדמוקרטיה? תופעת נסיגת הדמוקרטיות בעולם. רובנו נולד לתוך עולם בו הדמוקרטיה היא צורת המשטר הדומיננטית, עולם בו דמוקרטיה נתפשת כמובנת מאליה וככזו שהולכת יד ביד עם שוק חופשי, שגשוג כלכלי, חירות אזרחית וצדק. בשנים האחרונות עולם זה נמצא תחת איום הולך וגובר, כאשר עוד ועוד מדינות מתחילות לסגת מהמאפיינים הדמוקרטיים שלהן, עד כדי קריסה טוטאלית של המשטר הדמוקרטי. ד״ר עמיחי מגן, מומחה לדמוקרטיה, שלטון החוק, סדרים ליברליים ואלימות פוליטית וראש התכנית לדיפלומטיה ויישוב סכסוכים בבית ספר לאודר מגיע כדי לספק לנו תמונה רחבה יותר על תופעת נסיגת הדמוקרטיות שחווה העולם בשנים האחרונות, ינסה להסביר מדוע היא מתרחשת, כיצד היא באה לידי ביטוי בין היתר במדינת ישראל, ומה ניתן לעשות כדי לעצור אותה.
דמיינו עולם בו הכל מחובר. לא עוד פקקי תנועה, משאיות זבל וזיהום מיותר, הסוף לדוחות החניה ושיתוף מלא של הציבור בהליכי קבלת החלטות. כך יכול להיראות העתיד של כולנו, והוא נמצא לא רחוק מכאן. ד"ר נתי מרום, מומחה לפיתוח עירוני ומרצה בביה"ס לקיימות באוניברסיטת רייכמן, יסביר מהן ערים חכמות, מהו הצורך שהוביל אליהן, אילו ערים חכמות קיימות כבר היום, ויספר מדוע, למרות היתרונות הרבים, קיימות גם סכנות להתקדמות אל עולם שכזה.
דוד ארז, הלוביסט החברתי הראשון, מקים "הכיכר המרכזית", מגיע לעשות סדר בתדמית עולם הלובי, לו התקבעה עם השנים תדמית שהיא רק שלילית. ננסה להבין למה זה קורה, מדוע צברו כוח והאם היא מוצדקת, נלמד אלו כלים חסרים למקבלי ההחלטות שמאפשרים לגורמים חיצוניים להשפיע, ניכנס לראשו של הלוביסט, כדי לנסות ולקבל תמונה ברורה יותר של מהות עבודתו וחשיבותה לעיצוב המדיניות הציבורית בישראל, ואולי אפילו לשימור הדמוקרטיה
ד"ר דפנה ריצ'מונד ברק, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, תעזור לנו להבין מהו המשפט הבינלאומי וכיצד הוא רלוונטי לחיינו. נצלול לסוגיה הישראלית, כחלק ממנה חיילי צה"ל עשויים למצוא עצמם עומדים מול חקירה בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, נדון באסטרטגיה הפלסטינית וננסה להבין מה ישראל יכולה לעשות כדי להתמודד עם המצב.
אל"מ במיל' מירי אייזן, לשעבר אשת מודיעין ויועצת רה"מ לתקשורת זרה, תעזור לנו לפענח את יחסי הכוחות בתוך החברה הפלסטינית. נלמד על ההבדלים שבין חמאס לפת"ח, נבין כיצד מתנהלות הבחירות ברשות הפלסטינית ונכיר שלושה אנשים שכבר פועלים להחליף את אבו-מאזן, ביום שאחרי. **הפרק הוקלט לפני מבצע "שומר החומות״**
ד"ר יוסי מן, ראש החטיבה למזרח תיכון באוניברסיטת רייכמן, מגיע לשפוך אור על ההסכמים ההיסטוריים עם מדינות המפרץ. בפרק נדבר על הרקע להסכמי אברהם ונתמקד במדינות, מלבד איחוד האמירויות, שחתמו על ההסכם. נחקור את הקשרים ביניהן וננסה להבין: למה דווקא עכשיו?