דקות או פחות ‎30

את נועם פיינהולץ אני מכיר מיליון שנה, שנינו שירתנו בגלי צה״ל אי שם בסוף שנות התשעים. אחרי דוקטורט בקולנוע ותקשורת וקריירה באקדמיה, הוא עשה שינוי והתחיל לייעץ ולהרצות בפני חברות, ארגונים וסטרטאפים על אמנות הסיפור או הסטוריטלינג בעיקר בהקשר העסקי. כשפרצה מלחמת חרבות ברזל וחלק גדול מהפגישות פשוט התבטל, הוא התיישב מול המחשב והחליט לכתוב ספר שמסכם את כל התובנות שלו על אמנות הסיפור וכך יצא לאור בשבועות האחרונים ״סטוריטלינג - איך לספר סיפור שפותח דלתות״. אחרי קצת נוסטלגיה מהשירות המשותף, צללנו לסיפור האישי של נועם, דיברנו על טעויות גדולות כשמספרים סיפור וניסינו לזקק איך עושים פיץ׳ מעלית מוצלח בשישה צעדים.

מגיל מאוד צעיר, ליאור הנדלסמן ידע שהוא יהיה מהנדס אלקטרוניקה. הוא שיחק בצעצועים כמו ״האלקטורנאי הצעיר״ וכשהגיע הזמן להתגייס הוא למד הנדסת חשמל בטכניון והגיע ליחידה 81. אחרי 11 שנים בצבא הוא חבר לארבעה חברים מהיחידה, שהקימו לימים את אחת החברות הכי מפוארות שיצאו מישראל, סולראדג׳, שבשיאה נסחרה בנסד״ק בכ-20 מיליארד דולר. שוחחנו על מה קרה לסולראדג׳, איך זה קשור למותו הטרגי של המנכ״ל גיא סלע ז״ל, שהקים עם ליאור את החברה ובעיקר על הפרק הנוכחי בקריירה של ליאור, שותף בקרן ההון סיכון גרוב, שהקים היזם דב מורן. אילו חברות הוא מחפש, איך אפשר ליצור איתו קשר, וגם דיברנו על כמה מחברות הפורטפוליו שלו, ולמי יש סיכוי להיות הסולראדג׳ הבאה.  

עמרי גזית גדל בקיבוץ דן שבצפון. בחטיבת הביניים הוא נחשף לעולם משחקי הוידיאו והמשיך להיות שחקן פעיל גם תוך כדי שירות ארוך של 13 שנים כקצין בשייטת. מיד אחרי הצבא ותוך כדי שאחיו עושה תואר במחשבים, הם עלו על רעיון שיאפשר ליוצרי משחקי וידיאו להגיע ליותר שחקנים פוטנציאליים. הם הקימו את לודיו, שמאפשרת לייצר מקטע קצר ממשחק, ולשחרר אותו באופן ציבורי ונגיש לכולם, ככה שהקהל יכול להרגיש את המכניקה והחוויה של המשחק, גם בלי להתקין אותו. הם גייסו עד היום 42 מיליון דולר ממשקיעים בארץ ובארה״ב ועובדים היום עם אולפני המשחקים הגדולים ביותר בעולם. שיחה על תעשיית הגיימינג הישראלית והגלובלית, על האתגרים שיש לסטרטאפ שבונה מוצר למשתמשי קצה ועל חיי היזמות ואיך זה לנהל חברה כשאחיך הקטן הוא המנכ״ל. 

חוץ מלהיות קצין ב-8200 יוחאי כורם מחזיק בעוד תואר שמעטים יכולים להתגאות, אלוף צה״ל בידיעת הארץ, אי שם בשנות התשעים. אחרי השחרור ובמקביל ללימודי הנדסת חשמל ומאוחר יותר קריירה בהייטק, הוא טיפח אתר טיולים פופולרי בשם טיולי.קום שלימים נמכר לרשת למטייל, מה שעזר לו לסגור משכנתא. האהבה לטיולים לא שכחה, אבל במקביל הוא התקדם לתפקידים בכירים בפיתוח מוצר שיווק ומכירות, עד שב-2020, בעיצומה של הקורונה, הוא הובא על ידי דירקטוריון חברת הסייבר סייברינט להבריא את החברה. תוך 4 שנים הוא שינה את המיקוד, הזניק את ההכנסות ולפני כחמישה חודשים גם הוביל אותה לאקזיט מוצלח של כ-200 מיליון דולר לצ'ק פוינט. שיחה עם מאזין אדוק של הפודקאסט, על החיים בין מסלולי הטיולים בשטח ועולם היזמות. 

פרק מיוחד לרגל צאת הספר ״היזם האנושי״ עם מחברת הספר ומגישת הפודקאסט שנושא את אותו שם. גלי עשתה מון גלגולים בקריירה שלה, אחרי שירות כקצינה היא עשתה תואר משולב של משפטים ופסיכולוגיה, התמחתה במשרד עו״ד נחשב, עבדה עם מנכ״לים של חברות ענק, עשתה רילוקיישן חזרה והתחילה ללוות יזמים. את הכלים שהיא קיבלה לאורך הקריירה היא זיקקה לכדי שיטת אימון של מנהלים בכירים שמשלבת אימון עסקי ורגשי וזה בדיוק מה שדיברנו עליו בפרק.

אלדד תמיר הוא מעמודי התווך של שוק ההון וההון סיכון הישראלי, יליד קריית אונו, קצין שריון במילואים ומי שבשנות התשעים הקים את בית ההשקעות תמיר פישמן. הוא היה מעורב בהנפקות ואקזיטים, ואולי הוא מוכר לכם כפרשן כלכלי וכאחד הכרישים בעונת הקורונה של תכנית ההשקעות הישראלית. בשנתיים וצי האחרונות יש לו בייבי חדש חברה בשם פינק, שעומדת שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לייצר מוצרים פנסיוניים לשוק הישראלי ותעודות סל חכמות שלדבריו יכו את המדדים הפופולריים בוול סטריט בזכות בינה מלאכותית. שיחה על הייטק, פנסיה, שוק ההון, והטלוויזיה בארץ, עם קצת נוסטלגיה מימי ״לילה כלכלי״ ז״ל שם אלדד ואביב שיתפו פעולה.

יוני היילברון היה קצין ב-8200, התחיל את הקריירה בנייס והגיח לתקופה למשרד ראש הממשלה, ובסופו של דבר שימש כסמנכ״ל השיווק של ארגוס, חברת הסייבר למכוניות שנמכרה בכחצי מיליארד דולר לקונטיננטל. אחרי האקזיט המוצלח הוא החליט לעבור למה שמוגדר בתעשייה ״הצד האפל״ ולהתחיל להשקיע בסטארט אפים. הוא הקים את איי אל ונצ'רס, קרן הון סיכון שמתמחה בהשקעות לא שגרתיות, בפוד טק, אגריטק ובעיקר חידושים בתעשייה 4.0. עד היום הקרן הצעירה יחסית, השקיעה בשש חברות ישראליות בתחומים האלה. ויוני מחפש להשקיע צ׳קים של מיליון עד שני מיליון דולר בחברות בשלב הסיד וסיבוב איי. מה אסטרטגיית ההשקעה שלו? איך הוא נחשף ליזמים וחברות? וגם למה הוא כל כך אופטימי לגבי ההייטק הישראלי?

מיכה קאופמן היה כבר אצלנו בפודקאסט לפני כמה שנים טובות, הרבה לפני ההנפקה, האתגרים שלה והנסיקה של כל הבינה המלאכותית. היום הוא הגיע אלינו, כי באמת הרבה זמן לא נפגשנו, ושוחחנו על מצבה הנוכחי של פייבר, על אלף עובדיה, שיעורי הרווחיות, ההכנסות שכבר עברו את 400 מיליון הדולר, אבל גם מה קרה למחיר המניה שאיבדה כבר יותר מ-90% מהשיא אליו היא הגיעה שעמד על כ-11 מיליארד דולר. לא יכולנו להתעלם גם ממהפכת הבינה המלאכותית, מה הוא עשה לנותני השירותים הרבים שמתפרנסים בזכות הפלטפורמה של פייבר, ואיזה מוצרים חדשים הם השיקו לאחרונה, כדי להפוך את פייבר לא רק לזירת מסחר ענקית בין נותני שירותים וצרכנים, אלא גם לפלטפורמה שמאפשרת למפתחים לפתח כלי אי איי ולצרכנים להשתמש בהם.

בועז פאר גדל בקריית ביאליק ושירת במודיעין, ואחרי תואר בהנדסת מערכות מידע הוא הצטרף לרפאל. בשלב מסויים הוא מיצה את נושא הנדסת הטילים והצטרף כמהנדס לקוואלקום, שבזמנו הםעילה בחיפה מרכז מו״פ צנוע של 100 עובדים. בשנים האחרונות בועז מוביל את קרן ההשקעות התאגידית של קוואלקום בישראל ובאירופה. הקרן עד היום השקיעה בישראל ב-40 חברות מתוכן 17 אקזיטים, ביניהם האקזיט המפורסם של ווייז, ובעולם מתגאה בחברות פורטפוליו כמו זום ואנטרופיק. בין הנושאים שדיברנו עליהם, מה זו קרן הון סיכון תאגידית? אילו תחומים מעניינים את קוואלקום? ואיך ישראל תדביק את הפער כדי לעשות לאי איי, את מה שעשינו לסייבר?

מרסיו למפרט נולד בריו דה ז'נרו ועלה לארץ כבר בגיל 17 אחרי שאיים על הוריו שאם הם לא יצטרפו אליו הוא יעלה לבד. אחרי לימודים במגמת אלקטרוניקה, קורס חובלים ושירות ארוך בסטילים הוא הצטרף לאורבוט, לימים אורבוטק, כשההייטק הישראלי היה עדיין בחיתוליו. 25 שנים הוא היה שכיר בכיר בחברות טכנולוגיה וסטרטאפים, ועשה תפקידי פיתוח, מוצר, מכירות ולבסוף שימש כמנכ״ל. בשנים האחרונות הוא השותף בישראל של קרן ההון סיכון סין וונצ׳רס (לא המדינה, ולא המילה חטא) קרן אמריקאית שמשקיעה בחברות סייבר בשלבי סיד ואיי.  על הטרנדים בעולם הסייבר וההון סיכון, האתגרים וכמה טיפים למייסדים מתחילים, שרוצים להקים חברת סייבר אבל לא רק.

רגע האה-הא של איתמר גולן הגיע לפני שנתיים כשסבתא שלו בת 91 שאלה אותו על צ׳טג׳יפיטי. אז הוא הבין שהמהפכה של הבינה המלאכותית באמת הגיעה למאסה קריטית. איתמר הבין שארגונים הולכים להשתמש בשנים הקרובות בהמון כלי בינה מלאכותית, והדבר הזה יכול ליצור סיכוני אבטחה או דליפה של מידע מאוד אינטימי של הארגון. את פרומפט סקיוריטי הוא הקים אחרי קריירה ביחידה טכנולוגית, ועבודה בצ׳קפוינט ובאורקה סקיוריטי. הם גייסו עד היום כ-23 מיליון דולר וכבר עברו את רף ההכנסות של מיליון דולר. אז מה הסכנות בשימוש בכלי אי איי, איך פרומפט מגנים מפניהם וגם כמה טיפים שימושיים לפני שאתם שואלים את קלוד או צ׳טג׳יפיטי שאלה, הכל בפרק שלפניכם.

אריק קול התחיל את הקריירה בהייטק כקצין תותחנים משוחרר שעבד באלביט קצת לפני הטיול הגדול. אחרי תואר בטכניון, הוא המשיך לאינטל, ולאיי בי אם, עשה עוד תפקיד בסטרטאפ של חברים, עד שמצא את עצמו במלאנוקס איתה המשיך לאנבידיה אחרי הרכישה הגדולה. בשנים האחרונות הוא מוביל בישראל את אינספשן, תכנית הסטארטאפים של ענקית האי איי. לא יכולנו להתאפק ודיברנו גם על התרסקות המניה אחרי שהעולם גילה את המודל הזול של דיפסיק, אבל בעיקר דיברנו על אינספשן, איזה סטרטאפים חברה של טריליונים כמו אנבידיה מחפשת, מה הערך שמקבלים סטרטאפים בשיתוף פעולה עם מי שבונה את תשתיות המחשוב של עולם הבינה המלאכותית ואיך כל זה קשור לכנס ג׳י טי סי שמקיימת החברה בכל שנה בסן חוזה ושהשנה יופיעו בו לא מעט סטרטאפים ישראלים. אם התכנית מעניינת אתכם מוזמנים להיכנס לאתר האינטרנט: http://www.nvidia.com/inception

נראה שהמילה עם הכי הרבה באז בעולם ההייטק וההון סיכון בחודשים האחרונים היא אייג׳נטים. כולם מדברים על סוכני הבינה המלאכותית האלה, אותם כלים שיעשו בשבילך כל משימה, החל מרכישת כרטיס טיסה במחיר נח ועד כתיבת תוכנה. אבל כמו כל התפתחות טכנולוגית, גם כאן שחקנים זדוניים עשויים להשתמש בטכנולוגיה לצרכים שליליים. בדיוק מפני אותם שחקנים לא אנושיים מבקשת אסטריקס להגן. אלון ג׳קסון, גדל בכלל בין הרגליים של אולפני שידור,כבנו של טכנאי השידור המיתולוגי של גלי צה״ל, גראהם ג׳קסון. בצבא ג׳קסון הצעיר הלך בכלל ל-8200 ומצא את עצמו משתלב בתעשיית הסייבר. את אסטריקס הוא הקים בשנת 2021 ועד היום הם גייסו 85 מיליון דולר בשלושה סבבים, הסיבוב האחרון הושלם ממש לפני כמה שבועות. שיחה עם יזם שהקים חברה בתזמון מושלם, על האתגרים והיעדים ואיך עולים מעל סף הרעש בתעשייה כל כך צפופה.

אלן וייסלדר נולד בכלל בקוסטה ריקה, למשפחה יהודית שהשתקעה שם לפני מלחמת העולם השנייה. הוא הגיע ארצה כדי ללמוד בטכניון, התאהב בצברית והתחיל לעבוד בסאייטקס, כשההייטק הישראלי היה עדיין בחיתוליו. בשנת 1997 הוא הקים את ניו צ׳אנל, גייס כסף מאחת הקרנות הראשונות שהיו פעילות בארץ ולבסוף מכר את החברה ללייבפרסון. אחרי שנים שבהם שימש כמנכ״ל ובכיר בכמה חברות, הוא עבר לעולם ההשקעות ובשנים האחרונות הוא השותף בישראל של קרן בשם ליפ וונצ׳רס, שמביאה לישראל כסף וקשרים עם אמריקה הלטינית. שיחה עם פרספקטיבה על ההייטק הישראלי, על היציאה משנתיים קשות, ועל למה אמריקה הלטינית היא מקום ששווה לעשות בו עסקים.   

יובל רגב היה עתודאי להנדסת חשמל שבילה 12 שנים ביחידות הטכנולוגיות המובילות בגופי הביטחון שלנו לפני שהצטרף לאינוויז. בשנת 2017 שני חברים טובים קראו לו להצטרף אליהם כדי להקים חברה בתחום שעד אז אף אחד לא חשב שאפשר לעשות בו חדשנות, כוורות ודבורים. את ביהירו, החברה שמנטרת בריאות של כוורות הם הקימו בעקבות הניסיון המשפחתי של איתי כנות, אחד השותפים של יובל, בן למשפחת כוורנים. בהתחלה המשקיעים לא ממש הבינו מה הם רוצים ועם קצת כסף של המדען הראשי הם התחילו לבנות את האבטיפוס. 7 שנים אחרי,  הם כבר גייסו 64 מיליון דולר, וביהירו עובדת עם חקלאים בחמש יבשות עם הכנסות שיגיעו השנה בתקווה ל-100 מיליון דולר. שיחה עם יזם של חברה שהניו יורק טיימס, סי אנ בי סי ומגזינים אחרים כבר הכתירו כאחת הטכנולוגיות החשובות שהומצאו.עמוד המשרות של מונשוט: https://www.moonshot-ai.com/careers/

עמירם שחר גדל כילד טוב ירושלים, בין גבעת זאב וגילה. בגיל 8 הוא קיבל מחשב, ואחרי שלמד לשחק במשחקי וידיאו התחיל לפרק דברים ולתכנת כי הוא תמיד אהב לפתור בעיות. אחרי שירות בממר״ם הוא הצטרף לחברה בעולם האדטק ובמקביל עשה תואר במדעי המחשב במכללה. ספוט, החברה שלימים הקים ומכר בכ-450 מיליון דולר צמחה מתוך רעיון לפרויקט גמר במכללה, עם רעיון שנשמע פשוט, איך לחסוך כסף לחברות על שירותי ענן. למרות האקזיט הענק, עמירם החליט לדחות קצת את הפנסיה והקים את אפווינד, הפעם בעולם הסייבר. הם גייסו כ-180 מיליון דולר ובשנה הראשונה כבר הגיעו למכירות של עשרה מיליון דולר. שיחה עם יזם שגם אקזיט ענק השאיר אותו רעב, בעיקר לעשייה.

הנה נתון שפוצץ לי את המוח שמיכאל שאולוב זרק לאוויר. מסתבר ש-20% מהתמ״ג של צפון קוריאה מקורו בגניבה של מטבעות קריפטו. קוריאה הצפונית לא לבד, וזו כנראה הסיבה שפיירבלוקס, חברת התשתיות המאובטחות למטבעות קריפטו שמיכאל הקים ב-2018 משגשגת. הם גייסו כבר כמיליארד דולר מכמה מהקרנות המפורסמות בעולם, מעסיקים כ-680 עובדים, ויגיעו השנה להכנסות של 200 מיליון דולר. זו הפעם השנייה שמיכאל מתארח אצלנו, הפעם הוא בא לספר לנו מה השתנה אצלם מאז שהם הפכו לחד קרן, איך הם חוו את גל הונאות הקריפטו שנחשף, שבו היו מעורבות חברות אמריקניות אבל גם שחקנים ישראליים, ולמה הוא מוצא את עצמו בוושינגטון אחת לכמה שבועות. הסיבה העיקרית, אפקט טראמפ והמהפכות שהממשל שלו עושה ביחס לשוק הקריפטו, ולתפקיד שארצות הברית צריכה לשחק בתחום.

עידו ויזנברג נולד למשפחה של אמנים, עם אבא מלחין ואמא כוריאוגרפית הוא ניגן בילדות על פסנתר וסקסופון והגיע בזכות זה לשרת בתזמורת צה״ל. כבר אז הוא גילה חיבה למחשבים ולמד בעצמו לבנות אתרים בפלאש. לא הרבה אחרי השחרור הוא הקים עם חבר חברת פרוייקטים שעבדה עם משרדי הפרסום הגדולים בישראל וממנה הקים סטרטאפ בשם טיווינצ׳י שלימים נמכר בעשרות מיליוני דולרים לקלטורה. אחרי כמה שנות הפסקה, החיידק היזמי הרים ראש ובארבע וחצי השנים האחרונות הוא מוביל את וויינטיס פלטפורמה שמסייעת לחברות להשיג את הלקוחות המשתלמים ביותר עבורם. בשבועות האחרונים הם הכריזו על סיבוב גיוס בי של 41 מיליון דולר בהובלת אינטל קפיטל והעסק ממשיך לגדול פי 3 כבר שנה שנייה ברציפות. שיחה עם יזם שהדבר הכי חשוב עבורו הוא להקיף את עצמו באנשים שכיף לשתות איתם בירה. לינק לעמוד המשרות של מונשוט:https://www.moonshot-ai.com/careers/

לפני שנתיים וקצת ראיינו את צביקה נטר בפעם הראשונה. זה היה כמה חודשים אחרי הנפקת הספאק שהם עשו לאינוביד, החברה שהוא הקים עם שני שותפים כבר ב-2007. אלה היו ימי הבועה העליזים של אחרי הקורונה, הריבית הייתה נמוכה, הכסף זול, וגם אינוביד זכתה לשווי נוצץ של 1.3 מיליארד דולר. שנתיים וחצי אחרי, צביקה מגיע לספר על העליות והמורדות של החברה שלו, שפיתחה פלטפורמה שמאפשרת למפרסמים לפרסם בטלוויזיות חכמות, על המיני אקזיט שהם עשו לאחרונה שבו הם מיזגו חברה נוספת בתחום ומחקו את אינוביד מהמסחר בוול סטריט. שיחה מרתקת עם אחד היזמים הוותיקים בהייטק הישראלי על טלוויזיות חכמות, הנפקות, אקזיטים ועל הפרקים הבאים במסע שלו.

דני אקרמן היה בכלל מתעמל מכשירים, הוא ייצג את ישראל באליפויות עולם ואירופה אבל פספס את הקריטריון להשתתפות באולימפיאדה. הוא המשיך להתעמל גם במכללה בארצות הברית ואחרי הלימודים ביסס קריירה כבנקאי השקעות. במשך שנים הוא ליווה כחלק מהצוות של גולדמן זאקס בישראל את ההנפקות והאקזיטים הכי מפורסמים שיצאו מכאן כמו מוביליאיי, סולראדג׳, סייברארק ואיירונסורס עד שבשנת 2021, שנת שיא בהנפקות ישראליות בנאסד״ק, הוא החליט לעבור צד ולהקים עם שני שותפים שלו את קי1 קפיטל קרן הון סיכון שמתמקדת בחברות צמיחה. שיחה מרתקת על שוק ההנפקות בעולם, עם הרבה מאקרו כלכלה, ומתי השממה של עולם ההנפקות תסתיים ונראה עוד חברות ישראליות חדשות מונפקות בוול סטריט.  עמוד המשרות של מונשוט: https://www.moonshot-ai.com/careers/

מורן פרייס גדלה בבסיסי חיל האוויר לאבא טייס, אחרי תואר בהנדסת חשמל היא הצטרפה לאינטל, שם היא הייתה עשר שנים, גם אחרי תואר במנהל עסקים שהעביר אותה מהצד הטכנולוגי לצד העסקי בחברה. בשנת 2010, בעלה פול, שעבד עד אז באלביט והיא הקימו את איי אר פי סיסטמס. בהתחלה החברה עבדה עם עולם התעופה, ופיתחה בקרים למנועים חשמליים. ב-2016 בעקבות פרויקט צד שהם עבדו עליו, הם עשו פיווט לעולם הרכב. 8 שנים אחר כך, החברה שלהם שמנוהלת מישראל, ספרד והודו, גייסה כ-70 מיליון דולר ומחזיקה צבר הזמנות של רבע מיליארד דולר עבור הבקרים שהם מפתחים למנועים חשמליים של אופנועים, מכוניות, ואפילו ריקשות חשמליות. שיחה על תעשיית הרכב הגלובלית, על האוטוטק הישראלי וההזדמנויות הגדולות שאליהן היא מנווטת את החברה שלה. לינק לעמוד המשרות של מונשוט: https://www.moonshot-ai.com/careers/

לפני כשנתיים, אלון חורי הבין שהוא חייב לעשות שינוי. זה היה תוך כדי שהוא נהג ברכב בכביש שש, כשלפתע הופיעו סימפטומים ואלון הבין שהוא חטף התקף לב. בשלב ההוא אלון היה יזם מצליח, את צ׳ק, החברה הראשונה שלו הוא והשותפים שלו מכרו ב-360 מיליון דולר, והחברה השנייה שהוא הקים עם אותו צוות, נקסט אינשורנס גייסה כבר יותר ממיליארד דולר והכניסה מאות מיליונים. התקף הלב היה הטריגר שהוביל אותו להבנה שהוא חייב לעשות שינוי, להפסיק להיות יזם פעיל, אבל לא להתנתק מהדבר שהוא הכי אוהב, שזה לחשוב על בעיות ולמצוא פתרונות. אלון הצטרף לטים8 ומוביל שם את ההשקעות ואת תהליכי בניית החברות בעולם הפינטק והיום גם בעולם הקונסיומר. זה הפרק השני שהקלטנו עם אלון, הפעם בכובע החדש שלו, כמי שעבר ל״צד האפל״ של עולם ההייטק מיזם למשקיע הון סיכון. לינק לעמוד המשרות של מונשוט: https://www.moonshot-ai.com/careers/

אהרון הורוביץ נולד וגדל בקליבלנד אוהיו לאב מאמן ספורט ואמא עובדת סוציאלית. כבר בגיל צעיר הוא ידע שהוא יעלה לישראל, ואכן אחרי התיכון הוא הגיע לארץ, והתגייס לנח״ל במסגרת ישיבת הסדר. הוא השלים לימודים באוניברסיטת קולומביה והקים מיזם חברתי שקיים עד היום, אבל מתישהו לפני כעשור הוא הבין שאפשר לעשות ציונות גם בעסק למטרת רווח. פולפאת׳ אותה הקים עם שני חברים עברה כמה גלגולים עד שהגיעה למקום שבו היא נמצאת היום. הם פיתחו מערכת שמאפשרת לסוכנויות רכב בצפון אמריקה לשמור על קשר עם הלקוחות שלהם. עד היום הם גייסו יותר מחמישים מיליון דולר, וזה גם רף ההכנסות השנתיות אליו הגיעו השנה. דיברנו על ציונות, על עסקים וגם על התחושות שלו נוכח מה שקורה בקמפוסים בארצות הברית ובעיקר באוניברסיטה שבה הוא למד. לינק לעמוד המשרות של מונשוט: https://www.moonshot-ai.com/careers/

אורנה קליינמן היא מנכ״לית מרכז המחקר והפיתוח של אס איי פי בישראל. אס איי פי, ענקית התוכנה הגרמנית שבין עשרות אלפי לקוחותיה גם 98 מתוך 100 החברות הגדולות בעולם. חברת התוכנה מספקת מערכות תשלומים, ממשק לקוחות ועוד ומעסיקה במרכז המו״פ שלה בארץ יותר מאלף מהנדסים. לאורך השנים רכשה אס איי פי 12 חברות ישראליות כולל טופ טיר של שי אגסי ו-ווקמי שנמכרה בעיצומה של מלחמת חברות ברזל במיליארד וחצי דולר. על האסטרטגיה של אס איי פי בתחום המיזוגים והרכישות, איך קונים חברה גדולה ומשאירים את הביזנס בחיים ואילו חברות היא מחפשת היום לשיתוף פעולה ואולי רכישה.  קישור לעמוד המשרות של מונשוט אי איי: https://www.moonshot-ai.com/careers/

שבע שנים חלפו מאז שרון יקותיאל התארח ב-30 דקות או פחות. בשנים ההן, קלטורה הייתה אחד מסיפורי ההצלחה הבולטים של ההייטק הישראלי, חד קרן שכולם דיברו עליו. שבע שנים אחרי, קלטורה, חברת הוידאו שיקותיאל הקים מוצאת את עצמה בכותרות לפיהן היא מחפשת להירכש או להתמזג בסכום של מאות מיליוני דולרים. פרק שבו רון מדבר בפתיחות על העליות והמורדות, החברות שהם רכשו לאורך הדרך, ההנפקה, ירידות השווי בשוק הוידיאו, העליה המחודשת עם האצה בהכנסות.. וגם על השנה האחרונה והקשה, שכללה אובדן טרגי של עובדת שנרצחה במסיבת הנובה, בעלה שעדיין חטוף בשבי חמאס, וטיל שנחת לא רחוק ממשרדי החברה. ולמרות הכל, פרק עם המון אופטימיות עם יזם שלא מפסיק להאמין בחזון של החברה שהוא בנה.  לינק לעמוד ההמשרות של מונשוט: https://www.moonshot-ai.com/careers/

בדיוק לפני שבע שנים אירחנו את עמרי לביא ממייסדי אנ.אס.או. חברת הסייבר ההתקפי הכי מפורסמת שיצאה מישראל לראיון נדיר. שבע השנים שחלפו מאז לא היו שקטות (בלשון המעטה) עבור אנ.אס.או, כשרק השבוע קבע בית משפט בארה״ב שהחברה שפיתחה את כלי הפריצה פגסוס פרצה לאלפי חשבונות וואטסאפ, במסגרת המשפט שמנהלת נגדה מטא. עמרי לביא, שהוא היום יו״ר החברה, אבל גם יזם ומשקיע שפעיל בחברות אחרות, החליט להגיע לראיון נוסף ולהביא את הצד שלו בהאשמות והסערות. מהתחקירים בעיתונות ועד הרשימה השחורה שבה שם אותם הממשל האמריקני. על החזרה שלו לתפקיד פעיל ולמה הוא החליט לקחת את החברה מידי הקרן שהחזיקה בה, וגם מה הוא חושב על מכירת המתחרה פאראגון ועל הציוץ האנונימי, שמסעיר את התעשיה, ומאשים את אנשי פאראגון ואת אהוד ברק בהרס הסייבר ההתקפי הישראלי. לינק לעמוד המשרות של מונשוט: https://www.moonshot-ai.com/careers/

יואב קוטנר (לא שדרן הרדיו המיתולוגי) חי תמיד בין שתי האהבות הגדולות שלו, מוסיקה ומחשבים. כבר בכיתה ב׳ הוא קיבל את המחשב הראשון והתחיל לתכנת אבל תמיד חלם על הצלחה מוסיקלית. אחרי שירות בממר״ם הוא עבר עם להקת הרוק הכבד שלו ללוס אנג׳לס וכשהחלום הזה נגוז, חזר לתוכנית המגירה והלך ללמוד מדעי המחשב ביו סי אל איי. שם באוניברסיטה הוא פגש ישראלי אחר, רועי רובין והשניים הקימו בית תוכנה שלאט לאט התמחה בעיקר בעסקים שרצו להקים חנות אונליין. ככה באה לעולם מג׳נטו אחת מפלטפורמות האיקומרס הוותיקות ביותר, שבשיאה החזיקה 35% מהחנויות ברשת. הם לא גייסו דולר ממשקיעים חיצוניים, הכל נבנה מהכנסות מלקוחות, עד שהגיעה ההצעה למכור את החברה לפייפאל ב-180 מיליון דולר. בשנים האחרונות קוטנר הקים את אורו קומרס, פלטפורמת סחר אלקטרוני עבור חברות שמוכרות לחברות אחרות, כמו החברה המרכזית למשקאות בישראל, או ענקית הספרים בארנס אנד נובל. 

רון ברוכי, גדל בחיפה, שירת בחיל התותחנים ולמד מדעי המחשב במרכז הבינתחומי. אחרי קריירה שעברה בין חברת ייעוץ, סטרטאפ וחברת טבע הוא הקים לפני חמש שנים את אגמטיקס, חברה שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לתת המלצות לחקלאים איך להגדיל את התפוקה מכל דונם שלהם, ובד בבד לעבד את השטח בצורה יותר ידידותית לסביבה. אגמטיקס היא עוף מוזר בהייטק שלנו, כי היא צמחה מתוך איי סי אל, או כמו שחלקכם מכיר אותה בשמה הקודם, כימיקלים לישראל. במקום לגייס הון סיכון, איי סי אל מחזיקה בבעלות מלאה על אגמטיקס ומממנת את הפעילות שלה. שיחה על האגריטק הישראלי, איך אפשר לממש את הפוטנציאל שלו, על מודל מיוחד של חברת סטרטאפ, ואיך זה לעשות עסקים עם חקלאים בברזיל או ניו זילנד, בטח על רקע מה שמתרחש בארץ בשנה האחרונה.  לינק לדף המשרה באתר מונשוט: https://www.moonshot-ai.com/founding-software-engineer/

גלי ירום הייתה טכנולוגית מזון שהתקדמה לתפקידי הנהלה בכירים בשתיים מהמחלבות הגדולות בישראל תנובה וטרה, עד שיום אחד לפני כחמש שני היא החליטה שהיא עושה שינוי גדול. היא עזבה את העולם התאגידי והצטרפה כמנכ״לית ומייסדת שותפה לסטארטאפ צעיר בשם בטר ג׳וס שצמח בחממת הפודטק של שטראוס. בטר ג׳וס פיתחה אנזימים שמפחיתים את הסוכרים שיש במיצים טבעיים, כמו מיץ תפוזים או ענבים עד לרמה של 80%, מה שמאפשר ליצרני המשקאות הגדולים בעולם להשיק משקאות חדשים עבור צרכנים, שמחפשים תחליפים בריאים יותר, בלי להתפשר על הויטמינים ושאר הרכיבים התזונתיים. הם גייסו עד היום כ-12 מיליון דולר, ונמצאים בעיצומו של גיוס נוסף של 6 מיליון דולר. שיחה על הפודטק הישראלי בתקופת מלחמה, על התוכניות שלהם לעמוד מאחורי מוצרים בריאים יותר שיופיעו על מדפי המרכולים בעולם בשנים הקרובות, ועל פרוייקט ההנצחה שהם לקחו על עצמם, כחלק מהיוזמה שמוביל יזהר שי, שר המדע לשעבר ששכל את בנו בשבעה באוקטובר. לינק לעמוד המשרות של מונשוט אי איי: https://www.moonshot-ai.com/founding-software-engineer/

״בישיבת בורד, אם תוך חמש דקות אתה לא מבין את מי הולכים לדפוק, זה אותך״. אלה המילים שמופיעות על כריכת ספרו הראשון של רענן כהן ״רק עוד קצת ודי״. רענן נולד בגבעתיים, שיחק כדורסל בצעירותו ונכנס במקרה לעולם ההייטק בגיל 30 כמנהל פרויקטים. 3 שנים אחר כך, הוא כבר הקים את החברה הראשונה שלו, שבשיאה גם הונפקה, אבל רענן לא מכר בזמן ונשאר בלי שקל מהחברה הראשונה. הסיבוב הבא שלו היה כבר גדול יותר, הוא גייס לברינגג החברה שהוא הקים ב-2014 יותר ממאה מיליון דולר, עד שבישיבת דירקטוריון, ממש כמו בספר שלו, מצא את עצמו מחוץ לחברה. שיחה על השיעורים שהוא למד, על הספר שהוא הוציא, ומה המחשבות שיש לו כשהוא רואה את זה קורה גם ליזמים אחרים, בימים האלה לנדב שובל שנמצא כעת בבתי משפט מול בורד שפיטר אותו מהחברה. לינק לעמוד המשרות של מונשוט אי איי  https://www.moonshot-ai.com/founding-software-engineer/

״זו עסקה שהייתה יכולה להתבטל עשר פעמים בשנה האחרונה״, ככה ראה את זה קובי אייזנברג המנכ״ל ואחד המייסדים של אוטופליט שנמכרה לפני כחודש לענקית התחבורה אלמנט ב-110 מיליון דולר. המלחמה בישראל, חוסר היציבות שאפיין את השנה לפני, והמשבר הכלכלי בעולם, כולם היו אמורים לגרום לעסקה הזו לא לקרות, ולמרות זאת בחודש שעבר הם עשו את ה ״קלוזינג״ כלומר הגיעו לקו הסיום באקזיט הזה. את אוטופליט הקים אייזנברג עם שני שותפים שהוא הכיר בחברת גט ב-2018, ימי שיא ההייפ של תעשיית התחבורה החכמה. אוטופליט שגייסה עד היום כ-28 מיליון דולר, פיתחה פלטפורמת תוכנה לניהול ציי רכב ובין הלקוחות שלה נמנים יצרני רכב, חברות ליסינג והשכרה. בפרק קובי מספר על המסע שלו ושל השותפים שלו מההקמה ועד האקזיט, כשבדרך הם כבר היו לפני מכירת החברה, כבר לפני חמש שנים, ואיך הכישלון של האקזיט ההוא לימד אותו המון חיזק אותו בדרך לעסקה שנחתמה לאחרונה. לינק לעמוד המשרות של מונשוט אי איי: https://www.moonshot-ai.com/founding-software-engineer/

רינת זילברשטיין עבדה בחיים במקום עבודה אחד. אחרי שירות כמדריכת סימולטורים של אף 16 היא הצטרפה לחברה קטנה בשם אינטרוויז בעבודת סטודנט של קיו איי. היא המשיכה לעבוד בחברה לאורך כל התואר שלה במדעי המחשב וקודמה להיות מנהלת מוצר באינטרוויז, עד האקזיט שלהם ב-2007 לענקית התקשורת האמריקנית איי טי אנד טי. הילוך מהיר להיום, רינת היא מנכ״לית מרכז המו״פ הישראלי של התאגיד הגלובלי, ומנהלת כ-600 עובדים. מה מחפשת איי טי אנד טי בישראל? איך עובדים עם תאגיד גלובלי בעיקר אחרי השבעה באוקטובר ואיך הצוות הישראלי עוזר לאיי טי אנד טי לבנות את מוצרי התוכנה הכי חשובים של החברה ומסייע לה במציאת סטרטאפים מעניינים להשקעה? הכל בפרק שלפניכם. הפרק בחסות מונשוט אי איי, אנחנו מחפשים עכשיו מהנדסי פולסטאק למשרדים שלנו בתל אביב או ניו יורק. הנה תיאור המשרה: https://www.moonshot-ai.com/careers/ מוזמנים לשלוח קו״ח לכתובת: careers@moonshot-ai.com

יורן סירקיס הוא יזם סייבר סדרתי, הוא הקים, ניהל, ומכר סטרטאפים ועוד קודם שירת ביחידת סייבר בתוך חיל האוויר. בשנת 2020 הוא הקים יחד עם רותם כהן גדול ועם רביד צירקוס את סימפיליסטי, פלטפורמה שמספקת סביבת עבודה שמאפשרת לארגונים לפשט ולייעל את הטיפול בממצאי אבטחת מידע, אם תרצו כמו מאנדיי רק לסייבר, אם כמו שהם צחקו על זה פעם ״סייבר מאנדיי״. הם גייסו כבר 36 מיליון דולר ובין הלקוחות שלהם אפשר למצוא חברות כמו יוניליוור, אולפני פרמאונט וענקית הבירה קרלסברג. מבט על הסייבר הישראלי אחרי שנה מאתגרת. על האקזיטים, המיזוגים וההשקעות, וגם על סימפיליסטי ואיך היא מנצלת את היתרונות היחסיים שלה כדי לגדול. הפרק בחסות מונשוט אי איי, אנחנו מחפשים עכשיו מהנדסי פולסטאק למשרדים שלנו בתל אביב או ניו יורק. הנה תיאור המשרה: https://www.moonshot-ai.com/careers/ מוזמנים לשלוח קו״ח לכתובת: careers@moonshot-ai.com

אם הייתם שואלים את החברים של אשחר בן שטרית, הדבר שהוא הכי היה מזוהה איתו היה בשר. בן למשפחת רפתנים מקיבוץ צרעה, שתמיד חיפש את הסטייק המושלם, איך למצוא ולהכין אותו. ואז ביום אחד הוא עבר מהפך והחליט שהוא לא נוגע יותר בסטייק מהחי. אחרי קריירה שבה הוא עבד בחברות הדפסה כמו אינדיגו והייקון הוא החליט להמציא את הסטייק מחדש. יחד עם חבר ועזרה של אנשי אקדמיה ומהנדסי מזון הוא עבד שנה בבית שלו על בשר שמורכב מחלבונים ושומנים מהחי והאבטיפוס הזה היה ההתחלה של רידיפיין מיט. חברה שגייסה עד היום מאתיים מיליון דולר מכניסה עשרות מיליונים ושאת המוצרים שלה אתם יכולים למצוא בסופרים ומסעדות בישראל ואירופה. פרק מעורר תיאבון עם יזם שמאמין שמישראל יכולה לקום חברת הבשר הגדולה בעולם.  הפרק בחסות מונשוט אי איי, אנחנו מחפשים עכשיו מהנדסי פולסטאק למשרדים שלנו בתל אביב או ניו יורק. הנה תיאור המשרה: https://www.moonshot-ai.com/careers/ מוזמנים לשלוח קו״ח לכתובת: careers@moonshot-ai.com

עידן פלוטניק היה ילד טוב פתח תקווה ששירת ביחידת ההצפנה מצו״ב. אחרי הצבא הוא הקים חברת ייעוץ שעשתה בדיקות חדירה לארגונים גדולים ובלי לגייס שקל ממשקיעים עשה את האקזיט הראשון שלו ומכר אותה בכמה עשרות מיליוני שקלים. בסיבוב הבא שלו, חברת הסייבר אוארטו, סכום הרכישה היה כבר גדול הרבה יותר, והוא מכר את החברה למיקרוסופט ביותר מ-200 מיליון דולר. בשנת 2019 הוא הקים את אפיירו, שמאפשרת להאיץ את תהליכי פיתוח התוכנה בארגון ולהפחית סיכונים הכרוכים בכך, גייס כסף ממשקיעים מובילים בעמק הסיליקון וכמעט מכר אותה לפאלו אלטו נטוורקס, העיתונות דיברה על מספרים שן בין 550 ל-600 מיליון דולר, אבל אז הוא החליט להגיד לא. איך אומרים לא למספר כזה? מה העצה שביקש ממנו סאטיה נדלה, מנכ״ל מיקרוסופט, כשהם נפגשו ואיך מרגיש יזם מצליח, כשהכותרות כבר לא כאלה מחמיאות, ובעיתונות נכתב שנאלצת לבטל עסקת נדל״ן גדולה, ואיך הוא צמח גם מהמשבר ההוא.  הפרק בחסות מונשוט אי איי, אנחנו מחפשים עכשיו מהנדסי פולסטאק למשרדים שלנו בתל אביב או ניו יורק. הנה תיאור המשרה: https://www.moonshot-ai.com/careers/ מוזמנים לשלוח קו״ח לכתובת: careers@moonshot-ai.com

גיא ניצן הגשים את החלום הישראלי, הוא הקים חברת סייבר ב-2015, גייס כ-70 מיליון דולר ותוך 6 שנים מכר את החברה ב-400 מיליון דולר. על הדרך הוא העסיק 200 עובדים, עבר לארצות הברית, חזר ארצה והמתין עד שתסתיים תקופת הווסטינג שהשאירה אותו אצל הרוכשת, חברת ראפיד 7 האמריקנית. בשלב הזה, יזמי סייבר אחרים, היו חוזרים למתכון שעבד לו בפעם הראשונה, אבל גיא ניצן החליט ללכת אחרי הלב. בשבעה באוקטובר הוא היה עם אשתו ושלושת הילדים בחופשה בחו״ל, הם החליטו לקחת מטוס ארצה ובמקום להנות מהאקזיט ולצאת לפנסיה הוא הקים את הדלייטס, אפליקציה לצריכת תכני ספורט. הוא גייס 5 מיליון דולר, בין השאר מכוכב הפוטבול האגדי ג׳ו מונטנה, השיג זכויות לכל ענפי הספורט המרכזיים בארה״ב מבייסבול ועד נאסקר ומשיק את האפליקציה בהשקה שקטה ממש בימים אלה. חלום אישי שהוא מקווה שיסתיים בחברת קונסיומר ששווה מיליארדים.

רועי בר-קט הוא מנהל הפעילות בישראל של אינטל קפיטל, קרן ההון סיכון התאגידית של ענקית השבבים הגלובלית. הוא כבר 15 שנים בהון סיכון, וכמו רבים בתעשייה הזו, הוא הגיע אליה ממש במקרה כשחבר מהלימודים הציע לו להצטרף לחממה שהוא ניהל. אז מה קורה באינטל בימים הסוערים האלה של משבר גלובלי ולוקאלי? איך הוא מסתכל על תעשיית ההייטק וההון סיכון? מה הוא מחפש בחזרות ויזמים ומהי אסטרטגיית ההשקעה שלו? הכל בפרק עם איש הון סיכון שבשעות הפנאי גם מנגן בגיטרה בס ואופה לחמי מחמצת.

פרק מיוחד לרגל שנה לשבעה באוקטובר. איתמר בן חמו הוא יזם סדרתי, הוא מנכ״ל כבר שתי חברות ואפילו מכר אחת מהן בעשרות מיליוני דולרים. את ריברי הוא הקים עם שני שותפים ב-2019 כשהחזון היה לאפשר לארגונים לקחת מידע ממערכות לגאסי או ממערכות מודרניות, לייצא אותו, לסדר אותו ולטעון אותו לכלי אנליטיקה. הם גייסו 48 מיליון דולר, עבדו כבר עם לקוחות כמו לגו או יוניברסל ואז הגיעה השבת השחורה. איתמר שהיה בכלל בחופשת מולדת שמע את החדשות הקשות ובלי להסס עלה על מדים וחבר ליחידה שלו במילואים. במשך חודשים הוא היה נכנס ויוצא מעזה ובין לבין כשהוא היה יוצא, הוא הפעיל את המחשב וחזר לעבוד. ואז הגיע הרגע ששינה את חייו, במהלך אחת הפעילויות המבצעיות, הכוח עליו הוא פיקד נקלע למארב וכדור מקלצ׳ניקוב פילח את בית החזה שלו מילימטרים בודדים מהלב. סיפור חילוץ והישרדות מטורף, עם המון נחישות שהוביל את איתמר לחזור ולנהל את החברה מהמיטה בבית החולים כבר שבועיים אחרי הפציעה הקשה. שיחה מעוררת השראה על יזם שהבטיח לעצמו שהפציעה הזו והחזרה שלו לחיים רק תגרום לחברה שהוא הקים להיות הרבה יותר טובה.

עם לקוחות כמו וולוו ודאיימלר ומשקיעים כמו אניבידה וטויוטה, פורטליקס הישראלית היא אחת החברות שמובילות את תחום התחבורה האוטונומית בעולם. זיו בנימיני התחיל את הקריירה בתור מהנדס באינטל אי שם בשנות השמונים. הוא עבר לארה״ב כדי לעבוד על תהליך הווריפיקציה של מעבד הפנטיום המפורסם של החברה ומאוחר יותר ניהל את המו״פ בסטרטאפ וריטיס שנמכר ב-315 מיליון דולר לקיידנס. ב-2018 הוא חבר לשני שותפים גיל אמיד ויואב הולנדר ובעיצומו של ההייפ שהיה בתחום הרכב  האוטונומי השלושה הקימו את פורטליקס שמפתחת אוטומציה של בדיקות בטיחות לרכבים אוטנומיים ולמערכות סיוע לנהג. עד היום גייסה החברה כ-130 מיליון דולר עם מרכז מו״פ בישראל ומשרדים במרכזי הרכב הגדולים בעולם, דטרויט, מינכן, גוטבורג, טוקיו ושנגחאי. שיחה על תחום שחווה הייפ, משבר וכרגע מתחיל לחזור לעצמו, כשברחובות ארצות הברית כבר מופיעות המוניות האוטונומיות הראשונות.

קשה למצוא אנשים ששילבו בלימודים שלהם שני תחומים כל כך מרוחקים כמו מדעי המחשב והיסטוריה, זו הייתה הבחירה של מירון ואולי היא לא הייתה כל כך תמוהה כשמסתכלים על הדרך שהוא עשה. הקריירה של מירון צעדה יד ביד עם השינויים הגדולים שעברה המערכת הפיננסית שלנו, דרך המשברים והפיתוחים הטכנולוגיים של העשורים האחרונים. מירון עבד בפייפאל כשהיא התבססה בעולם, והצטרף לפייסבוק כדי לעזור להוביל את ליברה, המטבע שמארק צוקרברג קיווה שישנה את העולם ובסופו של דבר נגנז. היום מירון הוא סמנכ״ל המוצר הגלובלי של צ׳קאאוט, ענקית פינטק בריטית בשווי 40 מיליארד דולר, שאתם כנראה לא מכירים. שיחה על בנקאות, תשלומים, וטכנולוגיה פיננסית ואיך חברה בריטית בוחרת דווקא בימים מאתגרים כאלה להשקיע ולפתח את מרכז המו״פ שלה בישראל.

בועז נוי למד בכלל ראיית חשבון כמו כל איש כספים הוא התחיל את הקריירה במשרדי רו״ח, עד שחבר טוב שלו מהמילואים אריאל כץ הציע לו להצטרף לאנזימוטק, הסטארטאפ שהוא הקים בתחום המזון. בועז שהתחיל כאיש כספים, השתלט לאט לאט על יותר ויותר תחומים בחברה במכירות, ובתפעול, עד שהם לקחו את החברה להנפקה בנאסד״ק. בשנת 2014 הוא החליט שבוער בו להקים משהו משלו, הוא חבר לקבוצת מדענים שמצאו שיטת התססה של שמרים המאפשרת להם ליצור חומרי גלם לתעשיית המזון. ככה באה לעולם נקסטפרם. נכון להיום הטכנולוגיה שלהם מייצרת מגוון מוצרים, ביניהם חלבונים המשמשים לתעשיית תוספי המזון, לשוק הספורט המקצועני אבל לא רק ובעיקר לעולם תחליפי המזון הטבעוניים. פרק על עולם הפודטק, על ההנפקה שלהם בבורסה בתל אביב, ועל המסע האישי של בועז שהפך אותו לא רק ליזם בתחום הכי צומח בעולם המזון, אלא גם לטבעוני (לא מטיף) בעצמו.

הרב אברהם גוטליב הוא דמות מאוד יוצאת דופן בציבור החרדי. יש לו פיאות וזקן והוא לבוש שחור, אבל במקביל גם מתחזק פרופיל טיקטוק עם 74 אלף עוקבים ועוד עשרות אלפים בכל זירות הסושיאל האחרות. הוא גדל בבני ברק ואחרי שברח מהבית בגיל תשע בעקבות אלימות משפחתית, התחיל ללמוד קבלה שהובילה אותו לראייה שונה של העולם ובתוכה גם של המקום שהציבור החרדי צריך לקחת בעולם ובחברה הישראלית הכללית. פרק מאוד שונה עם רב ומנהיג שקורא לחרדים להתגייס ולהשתלב בחברה הכללית, וכן גם לצאת מהגטו הרוחני שלהם ולהשתלב בהייטק. 

רוני זהבי הגיע ממש במקרה להייטק, כמי שטוען שהוא בקושי סיים בגרות 3 יחידות במתמטיקה. הוא היה סמנכ״ל כח אדם בקומטאץ׳ אי שם בתחילת שנות האלפיים העליזות אבל החליט להפוך לאיש מכירות זוטר בחברה, כי הבין ששם נמצא האקשן האמיתי. תוך חמש שנים הוא התקדם להיות סמנכ״ל המכירות הגלובלי ואז הקים חברה שנמכרה תוך שלוש וחצי שנים לאקמאי ביותר מ-300 מיליון דולר. בתשע השנים האחרונות הוא המנכ״ל ואחד המייסדים של הייבוב, פלטפורמה לניהול כח אדם בחברות. עם 1,100 עובדים, יותר מ-100 מיליון דולר של הכנסות וגיוס של מעל חצי מיליארד דולר, שהביאו אותה למעמד של חד קרן. על העליות והמורדות שליוו אותו וגם על פרשת ההטרדה המינית שטלטלה את החברה ומה הוא היה צריך לעשות כדי להתמודד עם הפרשה הכואבת הזו ולהמשיך להצמיח את החברה.

פרופ׳ דודי גרשון נולד ביפו, לאב שהיה כימאי במכון ויצמן. בגיל 4 עברה המשפחה לרחובות כדי להיות ליד העבודה של האב, ודודי מצא את עצמו מתאהב בעולם המדע. הוא עשה דוקטורט בפיסיקה וכשהבין שהסיכוי למצוא משרה באקדמיה קלוש, הוא עשה תואר במנהל עסקים והתגלגל להיות טריידר בוולסטריט. תוך כדי העבודה שלו בשוק ההון ואחרי שעשה כמה מיליונים, הוא פיתח מודל תמחור לאופציות שהפך לחברה שנמכרה לימים ב-350 מיליון דולר, החברה הזו נקראה סופרדריבטיבס. שנתיים בפנסיה מוקדמת הספיקו לו ולפני ארבע שנים הוא הקים את קשקאש, אפליקציה שאמורה להחליף את הכסף המזומן שמושקת בימים אלה בישראל. מה החזון שלו לעולם המזומן, איך עוברים מעולם המודלים הפיננסיים לאפליקציה לצרכן הקצה, איך הוא הגשים את החלום להפוך למיליונר ומה השאיפה הבאה שלו? הכל בפרק שלפניכם.

לפני כמה שבועות הופיעה באתרים הכלכליים הכותרת הבאה ״קרן הפרייבט אקוויטי בלקסטון רוכשת 70% מפריוריטי סופטוור הישראלית ב-800 מיליון דולר״. פריוריטי שפעם בכלל קראו לה אשבל, קיימת כבר 37 שנים ויש לה לקוחות בשבעים מדינות במגוון תחומים. בראיון ראשון אחרי האקזיט, שגיב גרינשפן מנכ״ל החברה מגיע כדי לספר לנו איך תוך שלוש וחצי שנים פריוריטי תחת הנהגתו רכשה 7 חברות, שילשה את כמות העובדים והגיעה להכנסות של יותר ממאה מיליון דולר עד הרכישה. מה ההבדל בין קרנות פרייבט אקוויטי לקרנות הון סיכון, מי זו בלאקסטון  ומה הם מחפשים בחברות שהם רוכשים. מה האתגרים של החברה ואיך אפשר לבנות חברת ענק שהשוק הגדול ביותר שלה נמצא עדיין בישראל. 

שנייה אחרי שסיימנו להקליט את הפרק, גיא ריינר מהמייסדים של איידוק כעס על עצמו שהוא שכח להזכיר את הסטטיסטיקה שלהם. הטכנולוגיה שאיידוק פיתחה סורקת בכל יום מאה אלף הדמיות סיטי, זה אומר שהם מצילים בכל יום ארבע מאות בני אדם ממוות, בערך אותו מספר עובדים כמו שיש להם היום. לפני שמונה שנים הם הקימו את החברה, שלושה חברים שהכירו בתוכנית תלפיות בצבא והחליטו להקים חברה מיד אחרי השחרור. עד היום הם גייסו כרבע מיליארד דולר, הם מחזיקים בשישה עשר אישורי אף די איי ומכניסים עשרות מיליוני דולרים מבתי חולים וארגוני בריאות שרוכשים את מגוון מוצרי הבינה המלאכותית שלהם, ממערכת שעוזרת לרדיולוגים לפענח בדיקות סיטי ועד מערכת לניהול פציינטים. פרק על בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית ואיך בונים מישראל חברה גדולה.

רועי רבהון לא ממש התעניין במחשבים ובתוכנה כשהוא גדל. איכשהו הצבא איתר את הפוטנציאל שלו, ואחרי קורס תכנות הוא השתלב ב-8200. אחרי השירות הוא עבד כמה שנים בלוגז איי או וב-2021 הוא הקים עם שני שותפים, אסף ליויאנו (מנהל מוצר ראשי) ויזהר גלבוע (מנהל טכנולוגיה ראשי) את פינאאוט, פלטפורמה לניהול וייעול תשתיות ענן בארגונים. מאז ההקמה הם גייסו 45 מיליון דולר מפיטנגו, טים 8 וגם רד דוט קפיטל ובין הלקוחות שלה אפשר למנות את הניו יורק טיימס, ליפט ורשת המלונות צ׳ויס, וגם חדי קרן ישראלים כמו וויז ואפספלייר. שיחה על האתגרים של חברה שנמצאת בשלב הצמיחה המוקדמת. איך מגייסים אנשי מכירות אמריקנים? איך בכלל מוכרים ללקוחות בארה״ב? ואיך קונים מתחרים כשאף פעם לא עברת מיזוג או רכישה.

הניסיון הראשון של בן אופירי להקים סטרטאפ היה תוך כדי לימוד מדעי המחשב לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, הוא ניסה להקים משהו בעולמות הלימוד מרחוק עם איתיאל שוורץ חבר שלו לספסל הלימודים, אבל המיזם לא צלח. איתיאל הלך לעבוד באיביי ובן בגוגל אבל אחרי שש שנים הם חזרו לשתף פעולה והלכו על תחום אחר לגמרי. את קומודור הם הקימו חודש לפני פרוץ הקורונה כמערכת לניהול קוברנטיס. ארבע שנים אחרי הם כבר גייסו 64 מיליון דולר מקרנות מובילות ומוכרים את המוצר שלהם לארגוני תוכנה בחברות ביטוח, בנקים וחברות הייטק. מה זה קוברנטיס, איך אפשר לבנות על בסיסו חברת ענק ואיך מנתבים חברה בין משברים ואתגרים? הכל בפרק שלפניכם.

אמנון כלב תמיד היה טיפוס טכני. עוד כשהחברים שלו בתיכון היו עובדים בתור שליחים של פיצה הוא היה מתקן מחשבים לאנשים בשכונה. הוא למד מדעי המחשב ומנהל עסקים והתגלגל לעבודת סטודנט בחברה יחסית צנועה בשם פלייטיקה. כבר כשהוא נכנס למשרד, שהיה אז במרכז תל אביב הוא הרגיש את האנרגיה והחליט לקחת את המשרה. הוא התחיל בניתוח הדאטה שהגיע ממשתמשי המשחקים ולמד בעצמו את המדע שמאחורי ההתנהגות האנושית והחוויה המשחקית. היום הוא מנהל את אחת החטיבות המצליחות בחברה ומנהל כ-500 עובדים בישראל ובחו״ל בחטיבה העסקית שאחראית על כמה מהמשחקים המצליחים של חברת הגיימינג הישראלית. על פלייטיקה, שלל האקזיטים והגילגולים שלה, על הדאטה שדוחף את החברה ועל איך מפתחים משחקים חדשים בפרק שצולל למספרים של תעשייה מרתקת.

הכל התחיל כפרויקט צד, כשאחד החברים של נמרוד קרמר חיפש דרכים להישאר מעודכן ולהגדיל את הידע שלו כמפתח. הם בנו תוסף לכרום שעשה אגרגציה של תוכן למפתחים ומפה לשם צמח בצורה אורגנית, בלי שהייתה להם כמעט יד בדבר והגיע למאה אלף משתמשים ולהכנסות מפרסום של מיליון דולר. ברגע הזה הם הבינו שיש להם משהו עוצמתי ביד, הם גייסו 11 מיליון דולר ויצאו לדרך עם משימה מאוד שאפתנית להיות הרשת החברתית של מפתחי התוכנה, ואולי יום אחד להחליף את לינקדין. זה לא דבר של מה בכך, להקים חברה עם מוצר שפונה למשתמשי קצה מישראל, אבל נמרוד והשותפים שלו החליטו שהם הולכים על זה. נכון להיום יש להם כבר מיליון משתמשים פעילים ועשרות עובדים שחיים בישראל, באירופה ואפילו בפיליפינים בלי משרד עם כל האתגרים שכרוכים בכך. שיחה מרתקת על חברה שונה בנוף הישראלי, עם פוטנציאל עצום להיות הבית של אנשי תוכנה ומוצר מכל העולם.

זה סיפור על חברה שלא גייסה מעולם דולר ממשקיעים, שהתחילה בתור אפליקציה לירידה במשקל, והפכה לפלטפורמת פרסום שמגלגלת 150 מיליון דולר ומכניסה עשרות מיליונים. היום בשלושים דקות או פחות אנחנו מארחים את רפי מגן, מנכ״ל קנדגו. רפי התחיל את הקריירה שלו בחיל האוויר אחרי שהשלים שני תארים במסגרת העתודה, הוא הצטרף לסלקום בימים היפים של חברות הסלולר לפני כשמונה שנים גוייס לחברה שלימים תשנה את שמה לקנדגו (פירןש השם ״מזל טוב״ בשפת הנבחו) רפי מספר לנו על הפיווט הגדול שהחברה עשתה ממוצר להרזיה לפלטפורמה טכנולוגית שמשתפת פעולה עם מותגים ברחבי העולם ומנהלת עבורם את הפרסום, השיווק וחוויית המשתמש. פרק לא שגרתי, איך בונים עסק בוטסטראפ שבימים מסוימים הוא המפרסם הכי גדול ביוטיוב.