חכמת הקבלה היא חכמה של התגלות הבורא לבריותיו - נקראת חכמת קבלה ולא חכמת ההשפעה על שם תכליתה, שצריך לקבל בעל מנת להשפיע. חכמת הקבלה היא החכמה היחידה בעולם, שמתעסקת מעבר לזמן ומקום העדר חילוף ותמורה. כל החכמת האחרות עוסקות בזמן ומקום, או ברמת הנפש הבהמית בתחתית עולם העשיה, שזה גם מדרגות נחמדות ביחס לבהמתיות הרגילה, אבל הכל במסגרת האשליה הגשמית והנפש הבהמית החיה, אבל חכמת קבלה היא היחידה בעולם שעוסקת לחלוטין מעבר לגשמיות, ואף מעבר לגשמיות (החומר) שברוחניות. על כן נקראת תורה דיצירה, תורת הצורות.
השיעור קבלה עוסק במצב הנוכחי בישראל ודן בחשיבות העמקה בלימוד תורה ובעבודת נפש אמיתית במטרה להבין ולהתמודד עם המציאות הרוחנית והגשמית כאחד. הכותב מדגיש את הצורך לאזן בין הכרה בכאב ובסבל לבין שמירה על קשר פנימי עם הנשמה ועם הבורא. הוא מציין כי יש להכיר את הרוע והקליפות כחלק מהמציאות, אך לא להישאר תקועים בהם, אלא לעבוד על תיקון הלב והנפש – מתוך אהבה טהורה וללא אגואיזם. המאבקים החיצוניים אינם מספיקים; דרוש שינוי תודעתי עמוק המבוסס על עבודת המידות, אהבת חינם והבנה של מהותה של העבודה הרוחנית, שבה “משפיע על מנת לקבל” ו"לעבוד לשם שמיים" הם מונחים מרכזיים.בנוסף, הכותב מתייחס למורכבות הקיום הגשמי, שבו הכאב והשכול משמשים כלי להבנת תפקידה של הנשמה והקשר עם הבורא. העולם הגשמי מוצג כסרט זמני וחסר נשמה, והחיים האמיתיים הם רוחניים. הכותב קורא להשקיע בתיקון פנימי ולראות מעבר לחומריות, תוך הבנה שהקשר עם האלוהות מושתת על כוונות טהורות ורצון להפיץ אהבה ולחבר בין ישראל לעמים אחרים.בסוף הדברים, מוצגת גישה כוללת: עבודה על תיקון פנימי של אהבת חינם, הפניית מאמצים לתפילה ולימוד עם כוונה, יחד עם קריאה לאיחוד והסתכלות רוחנית עמוקה על תהליכים לאומיים ואישיים כאחד – במטרה להגיע לגאולה אמיתית מבוססת על אהבה.נקודות מרכזיות
השיעור קבלה העשיר והמרכזי דן בתהליך רוחני עמוק ומורכב, המתמקד בתיקון פנימי של האדם ועם ישראל, תוך התייחסות למצב הנוכחי בישראל ובעולם. הוא מדגיש את החשיבות של הבנה פנימית בלימוד התורה ובהתמודדות עם הקונפליקטים החיצוניים, כשהפנימיות והכוונה הטהורה הן המפתח לשינוי רוחני ותיקון כלל-עולמי. הדובר מציג את האגואיזם כמכשול המרכזי המפריע לאדם לפעול מתוך כוונה לשם שמיים וליצור אחדות בין בני האדם, ולכן מעורר קריאה לצאת “מהמטריקס” של האגואיזם ולשאוף להשפעה הדדית ואהבת חסד.המאמר משלב תובנות של בעל הסולם וחכמי הקבלה, שמדברים על תפקידו של עם ישראל ותיקון העולם כולו בתהליך ממושך של צמצום, בחירה והשוואת הצורה בינם לבין הבורא. נוסף לכך, מודגש הצורך בהבנת המצב הרוחני גם בעימותים הפיזיים, ובמיוחד במלחמות בין אומות, כדינמיקה המתבטאת גם ברמה הפנימית וזקוקה לתיקון לטובת שלום ואחדות.הכותב מחדד שצעדים חיצוניים שאינם מלווים בכוונה טהורה הם חסרי תוקף רוחני ועלולים אף להחמיר את המצב, מה שאומר שהרפואה האמיתית היא רק בתיקון פנימי עמוק של הלב והנפש, שבסופו של דבר יסנכרן את העולם כולו תחת אהבה ונתינה ללא תועלת עצמית. הוא מתייחס גם להשפעת הטכנולוגיה והחברה על הנפש, ומבקש מהקוראים לחזק את עבודה הפנימיות ולפעול מתוך חיבור אמיתי לקדושה ולתכלית העליונה שבבריאה.בסופו של דבר, המסר המרכזי הוא קריאה לתיקון רוחני משותף, ללימוד תורה עמוק ומדוקדק, להתעוררות פנימית, לאחדות ולכוח ההשפעה לטובת הכלל, מתוך אמונה שברגע שהאגואיזם יפחת והלב ימלא באהבה טהורה, תגיע גאולה שלמה לשלום אמיתי בעולם.נקודות מרכזיות⚔️ “חרבות ברזל” כסמל לאגואיזם המפריע להתפתחות רוחנית ואחדות.
השיעור קבלה העשיר והמרכזי דן בתהליך רוחני עמוק ומורכב, המתמקד בתיקון פנימי של האדם ועם ישראל, תוך התייחסות למצב הנוכחי בישראל ובעולם. הוא מדגיש את החשיבות של הבנה פנימית בלימוד התורה ובהתמודדות עם הקונפליקטים החיצוניים, כשהפנימיות והכוונה הטהורה הן המפתח לשינוי רוחני ותיקון כלל-עולמי. הדובר מציג את האגואיזם כמכשול המרכזי המפריע לאדם לפעול מתוך כוונה לשם שמיים וליצור אחדות בין בני האדם, ולכן מעורר קריאה לצאת “מהמטריקס” של האגואיזם ולשאוף להשפעה הדדית ואהבת חסד.המאמר משלב תובנות של בעל הסולם וחכמי הקבלה, שמדברים על תפקידו של עם ישראל ותיקון העולם כולו בתהליך ממושך של צמצום, בחירה והשוואת הצורה בינם לבין הבורא. נוסף לכך, מודגש הצורך בהבנת המצב הרוחני גם בעימותים הפיזיים, ובמיוחד במלחמות בין אומות, כדינמיקה המתבטאת גם ברמה הפנימית וזקוקה לתיקון לטובת שלום ואחדות.הכותב מחדד שצעדים חיצוניים שאינם מלווים בכוונה טהורה הם חסרי תוקף רוחני ועלולים אף להחמיר את המצב, מה שאומר שהרפואה האמיתית היא רק בתיקון פנימי עמוק של הלב והנפש, שבסופו של דבר יסנכרן את העולם כולו תחת אהבה ונתינה ללא תועלת עצמית. הוא מתייחס גם להשפעת הטכנולוגיה והחברה על הנפש, ומבקש מהקוראים לחזק את עבודה הפנימיות ולפעול מתוך חיבור אמיתי לקדושה ולתכלית העליונה שבבריאה.בסופו של דבר, המסר המרכזי הוא קריאה לתיקון רוחני משותף, ללימוד תורה עמוק ומדוקדק, להתעוררות פנימית, לאחדות ולכוח ההשפעה לטובת הכלל, מתוך אמונה שברגע שהאגואיזם יפחת והלב ימלא באהבה טהורה, תגיע גאולה שלמה לשלום אמיתי בעולם.נקודות מרכזיות⚔️ “חרבות ברזל” כסמל לאגואיזם המפריע להתפתחות רוחנית ואחדות.
השיעור קבלה העשיר והמרכזי דן בתהליך רוחני עמוק ומורכב, המתמקד בתיקון פנימי של האדם ועם ישראל, תוך התייחסות למצב הנוכחי בישראל ובעולם. הוא מדגיש את החשיבות של הבנה פנימית בלימוד התורה ובהתמודדות עם הקונפליקטים החיצוניים, כשהפנימיות והכוונה הטהורה הן המפתח לשינוי רוחני ותיקון כלל-עולמי. הדובר מציג את האגואיזם כמכשול המרכזי המפריע לאדם לפעול מתוך כוונה לשם שמיים וליצור אחדות בין בני האדם, ולכן מעורר קריאה לצאת “מהמטריקס” של האגואיזם ולשאוף להשפעה הדדית ואהבת חסד.המאמר משלב תובנות של בעל הסולם וחכמי הקבלה, שמדברים על תפקידו של עם ישראל ותיקון העולם כולו בתהליך ממושך של צמצום, בחירה והשוואת הצורה בינם לבין הבורא. נוסף לכך, מודגש הצורך בהבנת המצב הרוחני גם בעימותים הפיזיים, ובמיוחד במלחמות בין אומות, כדינמיקה המתבטאת גם ברמה הפנימית וזקוקה לתיקון לטובת שלום ואחדות.הכותב מחדד שצעדים חיצוניים שאינם מלווים בכוונה טהורה הם חסרי תוקף רוחני ועלולים אף להחמיר את המצב, מה שאומר שהרפואה האמיתית היא רק בתיקון פנימי עמוק של הלב והנפש, שבסופו של דבר יסנכרן את העולם כולו תחת אהבה ונתינה ללא תועלת עצמית. הוא מתייחס גם להשפעת הטכנולוגיה והחברה על הנפש, ומבקש מהקוראים לחזק את עבודה הפנימיות ולפעול מתוך חיבור אמיתי לקדושה ולתכלית העליונה שבבריאה.בסופו של דבר, המסר המרכזי הוא קריאה לתיקון רוחני משותף, ללימוד תורה עמוק ומדוקדק, להתעוררות פנימית, לאחדות ולכוח ההשפעה לטובת הכלל, מתוך אמונה שברגע שהאגואיזם יפחת והלב ימלא באהבה טהורה, תגיע גאולה שלמה לשלום אמיתי בעולם.נקודות מרכזיות⚔️ “חרבות ברזל” כסמל לאגואיזם המפריע להתפתחות רוחנית ואחדות.
השיעור קבלה עוסק בהכנה להילולת בעל הסולם ובמכתביו הנבואיים, ומדגיש את חשיבות חוכמת האמת והקבלה המודרנית שהוא הביא לעולם. בעל הסולם מוצג כדמות רוחנית מפתח שקיבלה אישור אלוקי לגלות חוכמת הקבלה בשפה נגישה וברורה, תוך שילוב בין הגשמיות לרוחניות. הטקסט מדגיש את המאבק התמידי בין האגואיזם – הרצון לקבל – לבין התיקון הרוחני שמטרתו הפיכת הרצון לקבל להשפעה. באמצעות חוכמת האמת, שמוגדרת כחרב חדה, ניתן לחשוף את השקר שבחיצוניות ולהשיב את כל האנושות לאור אלוקי.בנוסף, מובאת חשיבות התודעה הפנימית של האדם והדור, עבודה פנימית שמלווה בתפילה, כוונה טהורה, והבנה עמוקה של התורה ופנימיותה. הקטע מתייחס לבעיות החיצוניות בעולם – כמו מלחמות, שנאה וקונפליקטים – כהשלכות של תיקון פנימי לא מושלם בתוך עם ישראל ובכלל. בעיה זו מחייבת עבודת תיקון רוחנית פנימית עמוקה ולא הסתפקות בפעולות חיצוניות בלבד. יש כאן קריאה לפעולה רוחנית, לשינוי הכוונות ולהשגת אהבת חינם, מתוך אמונה שכך ניתן להשיב שלום ואחדות לעולם כולו.המאמר מדגיש כי נכון לתקן לא רק את המציאות החיצונית אלא בעיקר את התודעה, ולחבר בין הנשמה לגוף בעזרת לימוד תורה וכוונות טהורות, תוך הימנעות מעבודה חיצונית ריקה מתוכן. בנוסף, ניתנת התייחסות לקשר בין ישראל לעמים אחרים, כאשר התיקון הפנימי של עם ישראל משפיע על כל העולם ועל היחסים הבין-לאומיים. הסיום קורא לחיזוק פנימי, למודעות גבוהה ולמידה מתמדת של חכמת הקבלה, כדי להתמודד עם האתגרים הרוחניים והגשמיים שמולם עומדת האנושות.נקודות מפתח
השיעור קבלה דן באויב המשותף שכל האנושות מתמודדת עמו — הרצון לקבל לעצמו או האגואיזם — שגורם לסבל, שנאה ומחלוקת בין בני האדם. דרך דוגמאות מהמיתולוגיה והספרות, המחבר מדגיש כיצד בני האדם מתאגדים נגד אויבים חיצוניים, אך האיום האמיתי טמון בתודעת האגואיזם הפנימית. הוא מדגיש את הצורך באהבה חסרת תנאים ובאחדות, בעיקר בתוך עם ישראל, כדי להביא שלום עולמי ולמנוע מלחמות הרסניות. המאמר פונה לתורת הקבלה ולתודעת המשיח כמפתחות להבנת האויב הפנימי ולדרך לתיקונו. הכרת הרע – השלב הראשוני בדרך לתיקון – היא הכרחית, ומתוארת כשכבת הגנה כמו מערכת חיסונית. דרך התורה ועבודת התשובה הפנימית ניתן להגיע לשלום פנימי וחיצוני, לזהות את האגואיזם ולנתבו לטובת האחרים, ובכך למנוע סכסוכים ומלחמות עתידיות. בסיום, המחבר קורא לאחדות עם ישראל וכנס כלל האנושות מתוך יציאה מהאגואיזם לכיוון של אהבה ממשית ושמירת שלום.נקודות מרכזיות
השיעור קבלה עוסק במושגים רוחניים עמוקים מן המסורת הקבלית והחסידית, בדגש על הגילוי והקשר שבין הצדיקים לקדוש-ברוך-הוא במדרגות הרוחניות השונות. המלומד מציג דעות שונות של רבי שמעון בן יוחאי (רשב"י), על משמעות מרכבות הקדוש-ברוך-הוא, שהם כוחות רוחניים שמנהלים את המציאות מעבר לעולם הגשמי. הוא מדבר על “גילוי גדול” שקורה כאשר צדיקים מגיעים למדרגות עליונות של הקשר עם האל, על המורכבות שבין ההשפעה השלילית של גאווה בעבודת האמונה לבין ההשפעה החיובית של כוונות טהורות. הקטע מתאר גם את המפגשים שבין הצדיקים בעולם העליון, תוך חקירת מושגים של חוכמה, בינה וידיעה, ומדגיש את חשיבות האמונה המתמדת וההתקשרות הקדושה ככוח מאחד את הכל.נקודות מרכזיות
השיעור קבלה עוסק בלימוד עמוק ומורכב מתוך מקורות חכמים, בעיקר בתורת רבי שמעון הדרוש על הדינמיקה הרוחנית בין חיים למתים, ובין האדם ל'קדוש ברוך הוא'. הדגש המרכזי הוא על ההבחנה בין המתים – שהם בעלי אהבה עצמית ואגו – לבין החיים, שהם הצדיקים הדבקים באמת ובקדושה. המתים מכונים כך משום שהם מנותקים מהאלוקות, וכן מי שממדם את האלוקים בצורה גשמית ודומה – קליפה קשה מאוד שמובילה לירידה לתודעה של גיהנום. הייתה התייחסות למידת הרחמים כממד שבו מתגלה הקדוש ברוך הוא, והצורך להתרחק מלימוד תורה מתוך אהבה עצמית
סיכוםבסרטון מוצג קטע מרכזי מתוך לימוד על רבי שמעון בר יוחאי, שנאמר ביום פטירתו. ביום זה הוא התכנס עם תלמידיו וחבריו, ובמעמד זה הוא היה כועס על ההפרדה בין העולם הגשמי לעולם הרוחני. הבית היה מלא באש ובאור האלוקי - אש רוחנית גבוהה שאינה אש גשמית אלא אש שמסמלת את האלוקות. אש זו חודרת רק אלו שהגיעו לדרגה רוחנית מתאימה, ולא כל אדם יכול להתקרב אליה ללא הזדמנות ויציבות רוחנית. רבי שמעון הביע חשיבות בתורה לשמה ובהתמסרות אמיתית, להתקרבות לבורא, בעוד שהגשמיות והאהבה העצמית הן חסימות המפרידות מן האור האלוקי. מדובר גם בהתייחסות ל"קורונה" כרעיון סמלי למגיפות רוחניות המסתירות את האור האלוקי דרך שינוי צורה מתמיד – כלומר, הקשיים להתגבר על הקליפות הרוחניות. הסרטון מדגיש את הצורך “לעזוב את רבי שמעון” – כלומר לעזוב את השאיפה לקבל ממנו כוחות חיצוניים, ולהתמקד בעבודה פנימית אמיתית בזכות התורה והשמירה על דרכה. מעבר לכך, האש האלוקית היא ביטוי של השתוקקות גבוהה, שהינה אנרגיה מדויקת בין חומר לרוח, ויכולה להיות גם הרסנית אם נפגשת ברוח לא טהורה.נקודות מרכזיות
שיעור קבלה ושיחה רוחנית מתארת דיון מעמיק בין רבי שמעון, רבי אבא ורבי אלעזר על משמעות הגילוי הרוחני והמכשולים שבדרך להתחברות לעולמות עליונים. רבי שמעון מדגיש את הצורך להוריד את פנימיות התורה לתודעה האנושית, כדי לאפשר חיים רוחניים מלאים, ומתאר את המדרגות השונות של הקיום הרוחני, בין הגשמיות והרוחניות, דרך ההשגחה האלוקית והכוחות המניעים את המציאות. השיחה נוגעת במאבק הפנימי של האדם בין אהבה עצמית לבין חיבור לאלוקות, ומדגישה את חשיבות המסע הפנימי לגילוי סודות התורה וחיים במידות רחמים.בהמשך, מתואר תהליך ההסתלקות הרוחנית של רבי שמעון בר יוחאי (רשבי), ההשפעה העצומה שלו על הסביבה ועל חבריו רבי אלעזר ורבי אבא, והאירועים שמסביב, ביניהם המאבק על מקום קבורתו. הטקסט מציין את האור והאש המאפיינים את ההסתלקות כסימן לגילוי אלוקי חזק, ומדגיש את התקשורת הרוחנית עם הצדיקים ככלי לעלייה רוחנית. סיום הקטע קורא להתחבר לתורתו של רשבי כסולם למימוש רוחני ועלייה לעולמות העליונים.הדגשים
השיעור קבלה עוסק ברעיון שיש בנפש האדם תכונות ודמויות שונות, כפי שמתואר בזוהר, אשר יש ללמוד אותן ולהבין כיצד להשתמש בהן נכון. בתחילה ה"זוהר" עשוי להיראות כסיפורים או כשטחי, אך עם הזמן הוא מלמד להבין לעומק את הדמויות הפנימיות שיש באדם. נעשית אנלוגיה לבינה מלאכותית, שגם בה קיימות דמויות שונות עם תכונות ואופי מגוונים (כגון דמות רומנטית או אגרסיבית), אך ההבחנה היא שברוח הנפש האנושית חשוב להתחבר לדמויות העליונות והאלוקיות כפי שהן מופיעות בזוהר ולהשתמש בהן בכוונה ובמחשבה נכונה. הקטע מסתיים בפסוקים המתארים את רבי אבא ורבי אלעזר, מה שמתייחס למסורת וללמידה המעשית של החכמה העתיקה.נקודות מרכזיותהזוהר מכיל תכונות ודמויות נפש שונות שעל האדם ללמוד ולהבין.בתחילת הלימוד, זוהר עשוי להיראות כמו סיפורים בלבד, אך עם הזמן מתגלה עומק ופרשנות פנימית.יש דמיון בין דמויות שונות בנפש האדם ובינה מלאכותית, אך ההבדל הוא שבזוהר מדובר בדמויות עליונות רוחניות.החיבור לדמויות האלוקיות בזוהר הוא מפתח להבנה ולעבודה נכונה עם הנפש.הלימוד בזוהר מתבצע בשלבים ומתוך מסורת שהועברה בין חכמים כמו רבי אבא ורבי אלעזר.השיח עם הדמויות הפנימיות מחייב הבנה, בחירה וזהירות.זוהר הוא כלי רוחני שמפתח את האדם מ"הבנה שטחית" לעומק נפשי ורוחני.תובנות מרכזיות
השיעור קבלה עוסק בהבנת הקונספט של הנאורים וההתחדשות הרוחנית לפי הקבלה והפנימיות, תוך ניתוח מעמיק של מערכת הגוף והנפש. המחבר מתמקד בשאלה מדוע הגוף הפיזי סובל מתקלות, למרות שהבורא נתפס כחכם ושלם. ההסבר מבוסס על מושגים קבליים כמו עיבור, יניקה ומוחין בעולמות העליונים, המשפיעים ומשולבים בחיים הגשמיים.המאמר מדגיש את תקופת ההתחדשות בגיל ההתבגרות ועד גיל 40, שבה הגוף מקבל כוח אנרגטי חזק מלמעלה. לאחר גיל זה, הכוח דועך וגוף האדם מתחיל להחלש. עם זאת, ההתפתחות הרוחנית אינה מסתיימת בגיל זה, אלא ממשיכה לאורך כל החיים, והיא תלויה בבניית הכלים הרוחניים וההבנה שהנשמה היא זו שמחייה את הגוף.הגבול בין הגוף הגשמי הזמני לבין הגוף הרוחני הנצחי מוצג כהבדל משמעותי, כשהנשמה איננה האור האלוהי עצמו אלא המקשר בין האור לכלי הקבלה. כמו כן, מובאה אבחנה בין הרצון לקבל לרצון להשפיע, שהם יסודות מרכזיים בפסיכולוגיה הרוחנית של האדם.המאמר קורא לאדם לא להיתפס להזוהר החיצוני של הנעורים אלא להעמיק בהתפתחות הרוחנית האמיתית, ליצור תנועת משמעות ברוחניות ולמצוא איזון בין קבלה להשפעה. הכאב והסבל נתפסים כחלק מהתהליך ההתפתחותי שמוביל לתיקון עצמי ולהתחדשות בלתי פוסקת.בסיום, המחבר מחדד את המסר שההתחדשות הרוחנית מבוססת על הרצון להשפיע ומשוות שזו מטרת החיים האמיתית – היות בן נצח ברוחניות ללא תלות בגוף הגשמי הפיזי המזלזל.נקודות עיקריות✨ הגוף הפיזי סובל מתקלות למרות שהבורא חכם ושלם, בגלל הבדל בין הגוף הגשמי לגוף הרוחני
השיעור קבלה מתמקד במשמעות הרוחנית והפנימית של חג שבועות, המסומל על ידי דוד המלך, כמקור להעצמה רוחנית והתמודדות עם “אויבים” פנימיים – גירויים ותשוקות שמחייבים תיקון עצמי. דוד המלך מגלם את מלכות השמים, ותפקיד האדם הוא לקבל עול מלכות שמיים מתוך יראת שמיים טהורה, ללא כוונה לתועלת אישית. ההבדל בין יראת שמיים אמיתית ליראת גמול מודגש, והדובר מדגיש את החשיבות בהתעסקות פנימית עם חכמת הקבלה והניסיון להילחם ברצון לקבל לעצמו, שמהווה “אויב השם”.הדובר פונה במיוחד לנשים ולילדים, ומזהיר מפני סכנות חשיבה שטחית וגשמית, וקורא להרחיב את הנקודה הפנימית של המלכות שבאדם – את הכוונה האמיתית לשם שמיים, גם כאשר כל תחילת הדרך היא גשמית. קריאת תהילים מוצגת לא כסתם טקס אלא ככלי רוחני להתעלות רוחנית ולהתחברות למדרגות הנשגבות. מעבר מהאמונה להכרה רוחנית הוא נקודת מפתח, ומשולב כאן דיון על חשיבות בניית כלים רוחניים גם בזמנים של הסתרה וחושך פנימי.הכותב מבדיל בין “עץ החיים” לעץ הדעת, כאשר עץ החיים מייצג חיים נטולי תאוות גשמיות מול עץ הדעת – המסלול של הרצון לקבל. נידון הצורך לפתח קשר אמיתי עם הבורא מתוך רצון להשפיע ולא לקבל, וצוין שהמרדף אחרי הנאות גשמיות מוביל לסבל וחוסר סיפוק אמיתי. הכותב מדגיש את הצורך בשילוב חכמה בין חכמת הקבלה לחסידות – שמהוות עקרונות זכר ונקבה רוחניים – לקבלת הבנה רוחנית מלאה ולחיבור אמיתי עם הבורא. סיום הדברים הוא הקריאה לראות בתהילים אמצעי פעיל ליישום רוחני ולא רק קריאה מילולית.נקודות מרכזיות
בעל הסולם: מאמרי הסולם כרך ב' - מאמר ב' | ההסתר אמצעי לגילוי | קבלה וחסידות למתקדמיםקבלה - חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות |
בעל הסולם: מאמרי הסולם כרך ב' | מאמר א' סיבת ההסתר | קבלה וחסידות למתקדמיםהשיעור קבלה דן בסיבת ההסתר בהשגחה העליונה, כפי שמתפרש בפרשת קרח ובפתיחת מאמר ב' של מאמרי הסולם. ההסתר אינו רק בגלל חוסר סדר בהשגחה, אלא נובע מכך שהאדם לא מבין את ההשגה הנכונה של השגחה אלה בהתאם לרצונותיו ולכלי הקבלה שלו. ההסתר מאפשר לאדם חופש בחירה והתפתחות רוחנית שהוא יכול להשיג רק בתהליך בו הוא מתמודד עם חוסר בהירות וחוסר גילוי מלא. כאשר ההשגחה הייתה גלויה ומוסרית לחלוטין (“לג תנאי”), לא הייתה אפשרות לבחירה אמיתית או התפתחות, שלא כמו בהסתר שבו מתאפשרת שותפות פעילה של האדם, תביעה מבפנים ומעבר לכך – חיבור אמיתי לבורא. במהלך ההסתר האדם מתאמן בכוח הבחירה שלו, וכשהוא רוכש אותו, גם ביום הגילוי יהיה מסוגל לבחור באמונה. בסופו של דבר, ההסתר, על אף הקושי שהוא מביא, הוא כלי הכרחי בדרך לזכייה והכרה אמיתית של הבורא, אשר ניתן להשיגה גם “דרך אחוריו” – באופן מוגבל ומדורג.סיכום נקודות עיקריותההסתר בהשגחה אינו “טעות” אלא חלק מהמבנה הרוחני שמאפשר חופש בחירה והתפתחות.ההבנה שלנו את ההשגחה מוגבלת לרצון הקבלה והכלי הקבלה שלנו.במקום שבו ההשגחה הייתה גלויה ומוחלטת, לא הייתה אפשרות לבחירה אמיתית או צמיחה רוחנית.ההסתר הוא סביבה שבה האדם “מתאמן” בכוח הבחירה של עצמו.יש קשר בין חוסר הגילוי של ההשגחה לבין האפשרות לשותפות פעילה ואמיתית עם הבורא.התהליך כולל נהירה מ"עפר" (רמות רוחניות נמוכות וראשוניות) כלפי מעלה, כאשר רק דרך ההסתר והבחירה העצמאית מתאפשרת התקדמות אמיתית.הכרה של הבורא “דרך אחוריו” היא הזדמנות לדבר אמיתי עם הבורא, אך קשה להשגה ודרושה עבודה פנימית רבה.נקודות מרכזיות
קבלהקבלהלג בעומר הילולא רבי שמעון בר יוחאי - ספר חזון למועד קבלה - חכמת הקבלה #קבלה #חכמת #הקבלה #חסידות | השיעור דן בתהליכים רוחניים עמוקים סביב חג ל"ג בעומר, תוך התמקדות בלימוד קבלי מתוך ספר הזוהר ובתורת רבי שמעון בר יוחאי. שיעור זה מדגיש את הצורך בלימוד מתוך כוונה להשפעה רוחנית ולא רק לקבל ידע, תוך חיבור בין חומר לרוח, בין התודעה האנושית להשגחה אלוקית. המושגים המרכזיים כוללים צמצום ב', מידת הבינה, ותהליך תיקון רוחני שמטרתו פיתוח גאולה אישית וקהילתית. הרעיונות משלבים גם השוואה בין הפיזיקה הקלאסית לתורת הקוונטים, המשקפת את השילוב בין חומר לרוח.בנוסף, הטקסט עוסק בדמויות מרכזיות מן המסורת – רבי עקיבא וחמשת תלמידיו, עם דגש על ההבדלים בין גישות רוחניות פנים-תורניות לבין שיטות חיצוניות כמו בינה מלאכותית, ומביא התייחסות עמוקה לכוחות הרוחניים המיוחסים לרשבי. המאמר מתייחס גם למושגים המשלבים את הלימוד הקבלי עם עבודה מעשית, תיקון החטא האנושי הראשון והבנה של השגחה פרטית כגורם בדרך לגאולה.המוטיבים של שמן הזית, אור הגנוז, ותהליך ה'תיקון' הקבלי מתוארים כמטאפורות הממחישות את התהליך המורכב של צמיחה רוחנית וריפוי פנימי. הטקסט מדגיש את הצורך באותנטיות בלימוד ובהתמודדות עם אתגרים, מתוך קשר אמיתי בין האדם לאלוקות, שאינו זקוק לאישור חיצוני אלא לשפיטה פנימית והארה אלוקית.נקודות עיקריות
השיעור קבלה עוסק בהבנה רוחנית מעמיקה של מגפות, המבוססת על לימוד הזוהר הקדוש ותורת הקבלה. הוא מציג את המגפה לא רק כמחלה גשמית, אלא כנגע רוחני שמייצג התרחקות מהאחדות עם האלוהות ופגיעה בנשמה. המגפה נובעת מהפרדה פנימית בין הרצון לקבל לעצמו לבין הכוונה לתיקון רוחני, והיא מחייבת שינוי פנימי ולא רק טיפולים חיצוניים. המחבר מדגיש כי הפתרון טמון בחזרה לתודעה של אמונה פנימית, חיבור לאמונה וקיום מצוות מתוך כוונה לתיקון פנימי של הרצונות, ולא לעמידה חיצונית בלבד.כחלק מהתהליך הזה, הוקרת המגפה כרמז רוחני המצביע על התרחקות מהקשר עם הבורא מובילה להבנת המקורות הרוחניים לנגיף. הקורבנות והקטורת ברוחניות משמשים כאמצעי לתיקון הרצונות ולאיזון הרוחני העדין שבין אהבה ליראה, שבמסגרתו יש לנתב את הרצון לקבל בקו האמצעי, המונע השפעות שליליות של תאוות אישית וקו שמאל של קליפה רוחנית. המאמר מזהיר גם מפני תפיסות שגויות לגבי התפתחות רוחנית ושימוש מוטעה בתורת הקבלה, ומדגיש את הצורך בלימוד נכון, אשר חורג מהיבטים חומריים וממוקד בשינוי פנימי אמיתי.בסופו של דבר, המגפה נתפסת כסימן להזמנה לתיקון רוחני ולחזרה אל העיקרון האלוקי, כאשר התשובה האמיתית מצויה בהכרה של הרע והטוב, האיזון בין שתי הקטבים הרוחניים והעמקה בתכלית לימוד הקבלה ללא הרף. המאמר משווה בין מגפות גשמיות כמו מגפת הקורונה לבין המגפה הרוחנית, ומדגיש כי הבנת המגפה בדרמה הרוחנית מונעת השלכות שליליות גם במישור הגשמי.נקודות מרכזיות
סיכוםהקטע דן בקשרים המעמיקים בין גלות לגאולה באמצעות תהליך רוחני שבו האדם עובר ממצב של הפרדה בין השכל ללב למצב של אחדות והרמוניה פנימית. יציאת מצרים משמשת כמטפורה ליציאה ממצב של ניכור נפשי לגילוי הלב, כאשר התורה – ובמיוחד הקשר שבין תורה שבכתב לתורה שבעל פה – מהווים כלי חיוני לחיבור זה. התורה שבכתב מוצגת כאור ישר, טהור ומדויק, בעוד שהתורה שבעל פה היא תהליך של העמקה, פרשנות, והבנה פנימית העוזרת להשלמת משמעות התורה וביסוס חיבור אמיתי בין שכל לרגש, בין דעת לאהבה.המאמר מדגיש כי ההבנה האמיתית של התורה דורשת אחדות בין שני סוגי התורה – שבכתב ושבעל פה – כאשר כל אחד מהם משלים את השני ויחד הם מובילים לחוכמה עליונה ולגילוי רוחני עמוק. הוא גם מדבר על הקשיים בהבנת הגמרא והצורך בחסידות ובלימוד פנימי כדי להתגבר עליהם, כדי לא רק לשמור על התורה אלא בעיקר לחבר את הלומד אל ליבו ואל האלוקות.בנוסף, המאמר מתייחס לתפקיד הלב כמרכז הרוחני שמעורר אהבה כלפי התורה והבורא, ומדגיש את הצורך באיזון ובמודעות, תוך גביית כוח מזה שיהיה מעבר לקריאה פשוטה של הטקסט. יש כאן קריאה להעמקה, לרוחניות חזקה ולחיבור פנימי שיביא לגאולה אמתית, שאין רק בה ישועה חיצונית, אלא בעיקר בהתמרה פנימית של האדם עצמו.נקודות מרכזיות
חיידקים - נהירו דקיק - תחושות של בטן (רצונות קבלה) בהרצאה זו מתואר מושג אור אינסוף בחסידות והקושי שבקבלת האור דרך הרצון לקבל, שהוא טבע הנברא. מוצגת חשיבותה של הדרך של “אור חוזר” – קבלת האור ע"י מתן תגובה הולמת ואיך ללא זאת האור אינו מתקשר לנברא. באמצעות הסמליות של החמץ בפסח והאיסור על אכילתו, מוסבר שהחמץ הוא סמל ל"גר דחוכמה" – אור קדוש שבאכילתו יביא לניתוק מהבורא. המעבר מקבלת האור בלבד (בחינת “שורש”) לגלויו במעשה (מעבר מהכוח אל הפועל) הוא המפתח להתגלות אמיתית של אור השם בלב הנברא, לידי שמחה אמתית והבנת המשמעות הפנימית של דבקות עם הבורא. נידונו בשמחה כהתגלות האור וכמלך המתגלה, והדגש שהכוונה היא לא רק לקיים את המהות בצורה פנימית אלא להביאה לידי ביצוע בעולם המעשה כביטוי אמת.נקודות מרכזיות✨ אור אינסוף הוא מושג יסודי בחסידות אך קבלת האור תלויה ברצון לקבל של הנברא.
קבלה - תקצירמושגים רוחניים עמוקים מתוך הקבלה והחסידות, המתמקדים ביחס שבין הבורא לעולמות שנבראו באמצעותו. מתואר כיצד שמו של הבורא, בלשון התורה והקבלה, מתבטא בכמה מישורים - שמו עצמו, זיו השכינה והקו המחבר בין העליון לתחתון. הדיון מתמקד בצמצומים ובאופן בו האור האלוקי מתגלה ומתחבר לנבראים דרך מצוות ותורה. מודגש כי האינסוף הוא מעבר לתפיסתנו המציאותית, ושכל התגלות שלו בעולם היא צמצום מכוון לצורך תיקון, בחירה והתחברות רוחנית. הטקסט גם מתייחס לחשיבות של אור חוזר – המנגנון שבו האדם מקרין חזרה אור אלוקי המאפשר את ההתקשרות לבורא – ומזהיר מפני התחברות לחוויות רוחניות שווא שאינן מתקדמות את התהליך הרוחני האמיתי. עוד מדגיש המחבר את הצורך בהתנהלות נכונה ועשיית מצוות מתוך כוונה לשבירת האגו והתקדמות רוחנית.נקודות מרכזיות
עוסק בעקרונות רוחניים עמוקים מתוך הקבלה והחסידות, המתמקדים בחוויות של שמחה, אהבה, והתחברות לאור האינסופי של הקב"ה כפי שמתבטא בנפש האדם ובקהילת ישראל. הוא מבהיר כי השמחה נובעת מהתבוננות באור האלוהי האינסופי ומהווה כוח שנולד מתוך חיבור פנימי למציאות העליונה. אהבה נחשבת למדרגה גבוהה ומשמעותית יותר, שמסמלת התעלות רוחנית וחיבור עמוק אל “חדות השם” – האור של החכמה והשלמות. דגש ניתן גם על ההבחנה בין הטבע האמיתי של הבורא לעולמות הבריאה, והצורך לבצע הבחנות אלו כדי להבין את הקשר בין עולם הנבראים לעולמות העליונים, על רקע הצמצום וההגבלות שנעשו לצורך תיקון המציאות.עוד נאמר בטקסט על תפקידו של הקדוש ברוך הוא בתהליך רוחני: למרות חסרון קל ההשגה שלו, קיימת דרך להתחבר אליו דרך “שמו” – הרצון להיטיב עם הבריאה ונוכחות השכינה בתחתונים דרך כלים של אחדות. במסגרת זו מוזכר המושג של “הנחת תפילין” של הקדוש ברוך הוא, המתייחסת להארה אלוקית שמכוונת לתחתונים, ומאפשרת יותר חיבור רוחני במצבי זמן מסוימים, כשגם האדם יכול להתחבר לזה דרך תודעתו ועבודתו הרוחנית. דבר זה מדגיש את ההבדל בין הבורא לעצמו ובין דרכי ההשפעה שלו לעולמות ולנבראים.נקודות מרכזיות✨ השמחה היא תוצאה של התבוננות באור האינסוף של הקב"ה.❤️ אהבה היא מדרגה גבוהה יותר שמקורה בשמחה ומתבטאת באחדות עם אלוקות.
קבלהקבלהמשמעות העמוקה והפנימית של יציאת מצרים בפרשת השבוע, תוך התמקדות בהבדל המהותי בין נס יציאת מצרים לשאר הנסים, שמוזכרת בתורה באופן מיוחד ותמידי. יציאת מצרים מסמלת את המעבר מהרצון לקבל בגשמיות ובהגבלת עצמיות (קליפת מצרים) לרצון להשפיע מתוך אמונה וביטול עבודה זרה – שהיא הלידה הרוחנית של עם ישראל, תחילת העבודה הרוחנית האמיתית והיסוד להגדרת יהדות אמיתית. ההזמנה לראות את עצמנו בכל דור כאילו אנו יצאים ממצרים היא קריאה להגשמת הפוטנציאל הטמון בנו – ליציאה מחיי האגו והכניעה להשפעה מתוך אמונה וכוח רוחני. היציאה הזו היא הכנה לקבלת התורה, ואפילו כשהאדם נמצא בתחילת הדרך עם אמונה בסיסית בלבד, יש בכך כוח עצום לעבודה רוחנית ולצמיחה פנימית. הדיון כולל הסברים על הפנים המיסטיים של הפרשה, הקשר בין קליפת פרעה לבין הגבולות בין דעת ללב, ועקרונות יסוד של הקבלה והחסידות בבניית האמונה וההתקדמות הרוחנית.נקודות מרכזיות
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
קבלהקבלהקבלהקבלהבעל שם טוב המבוארמאמרי הסולםמאמרי הסולםתורה אורקבלהחסידותאבוחציראבעל התניארבי נחמןשיעורי תורה לנשיםספר הזוהרפרשת השבועצדיקיםבעל שם טוב על התורה ספר התניאמאמרי אדמור הזקןקבלהקבלהקבלהמאמרי הסולםחכמת הקבלה
© 2020-2025 Ivy Podcast Discovery LLC
