חכמת הקבלה היא חכמה של התגלות הבורא לבריותיו - נקראת חכמת קבלה ולא חכמת ההשפעה על שם תכליתה, שצריך לקבל בעל מנת להשפיע. חכמת הקבלה היא החכמה היחידה בעולם, שמתעסקת מעבר לזמן ומקום העדר חילוף ותמורה. כל החכמת האחרות עוסקות בזמן ומקום, או ברמת הנפש הבהמית בתחתית עולם העשיה, שזה גם מדרגות נחמדות ביחס לבהמתיות הרגילה, אבל הכל במסגרת האשליה הגשמית והנפש הבהמית החיה, אבל חכמת קבלה היא היחידה בעולם שעוסקת לחלוטין מעבר לגשמיות, ואף מעבר לגשמיות (החומר) שברוחניות. על כן נקראת תורה דיצירה, תורת הצורות.

קורס חכמת הקבלהחכמת הקבלהקבלהשיעורי קבלהקבלהשיעורי חסידותשיעורי חכמת הקבלהקבלה

קבלה - שערי קדושה - רבי חיים ויטאלחכמת הקבלהקבלהשיעורי קבלהקבלהשיעורי חסידותשיעורי חכמת הקבלהקבלה

חכמת הקבלה - פי חכםחכמת הקבלהקבלהשיעורי קבלהקבלהשיעורי חסידותשיעורי חכמת הקבלהקבלה

אביר יעקב - פיתוחי חותם _ מחשוף הלבן - לך לך

חכמת הקבלה - הקדמה לפנים מאירות- אות י'ז _ עורמת הנחש

הרב''ש - פרשת בראשית _ ברכת שלום

רבי יעקב אבוחצירא - בראשית - נח

קבלה למתקדם - הילולת בעל הסולם - אור וכלי

הילולת ה ברכת שלום - גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד

בשיעור קבלה זה מוצגת הבהרה מעמיקה על מושגים מרכזיים בחוכמת הקבלה, בעיקר ההבדל בין "יש מיש" ל"יש מעין" והיחס בין האור לבין הכלי בבריאה. מדובר בהבחנה יסודית שמסבירה כיצד האור, שהוא ישות נצחית ובלתי משתנה, מתגלה כ"יש מיש" – יש ממשי ויציב, בעוד שהכלי, שהוא הרצון לקבל שנברא ונוצר מתוך חידוש, הוא "יש מאין" – ישות שהינה מאין יש, כלומר מאין קיום שנובע מהאור אך אינו זהה לו. ההבדל בין אור לכלי משקף את המתח בין הבלתי משתנה לחדשני, בין מהות הבורא לבין הבריאה והנבראים. בנוסף, מובאת ההסבר שהאור עצמו אינו נתפס ישירות, אלא רק דרך ההתפעלות של הכלי ממנו, וכי אין לנו השגה במהות האור עצמו, אלא רק באינטראקציות בינו לבין הכלי, כלומר בין האור לבין הרצון לקבל. ההסבר מתייחס גם לאופן שבו הבריאה נתפסת כמערכת של אור וכלים, כאשר הרצון לקבל הוא הבסיס של הבריאה, אך אינו שייך מהותית לבורא. מובאים טיעונים שמפרידים בין תפיסות מזרחיות שונות לבין הקבלה היהודית, המדגישה את ההבדל בין הכלי לאור, ומדגישה את הצורך בהבנה נכונה של המושגים כדי למנוע בלבול. הסרטון מסתיים בהדגשה של חשיבות הלימוד המעמיק וההבנה המדויקת של מושגי הקבלה, תוך ציטוטים מבעל הסולם ומאמרים מרכזיים בחכמה הקבלית, שמבהירים כי השפע האלוקי הוא יש מיש, בעוד שהכלים הם יש מאין, ושהקשר ביניהם הוא הבסיס להבנת הבריאה והקשר בין הבורא לנבראים.### נקודות מרכזיות -

הילולת האריבקטע המורכב והמעמיק שהוצג, המרצה עוסק בלימוד תורת הקבלה, תוך התמקדות בגילוי האר"י הקדוש ובתרומתו להבנת התורה והעבודה הרוחנית. ההרצאה נפתחת בהתייחסות למעמד הסתלקותו של אהרון הכהן ולפרשת דברים, וממשיכה בהסבר על תפקידם של משה ואהרון בתוך מערכת רוחנית הכוללת את הורדת התורה מלמעלה למטה ועליית עם ישראל מלמטה למעלה. משה מייצג את בחינת הדין והתורה שבכתב, בעוד אהרון מסמל את החסד והתורה שבעל פה, את החמימות והאחדות, ואת הקירוב בין עם ישראל לתורה. בהמשך, המרצה מתייחס להשפעתם של מקובלים מרכזיים כמו בעל הסולם, האר"י הקדוש, והבעל שם טוב, ומדגיש את חשיבות הסדר והבהירות שניתנו לתורת הקבלה בדורנו באמצעות בעל הסולם. הוא מדבר על שפת הענפים, שהיא שפה סמלית ומקודדת שמטרתה להעביר חכמה רוחנית דרך סמלים גשמיים, ומסביר את הקושי בלימוד הקבלה ללא הבנה מעמיקה של השפה והכללים שלה. הרצאתו ממשיכה בהסברים על הקשר בין העולם הגשמי והרוחני, על הצורך ללמוד את שורש המושגים הרוחניים ולהבינם כבסיס להבנת המציאות כולה. המרצה מציין את חשיבות הלימוד המעמיק והמסודר של הקבלה, ואת הסכנות בלמידת תחומים רוחניים ללא הבנה נכונה, שעלולה להוביל לטעויות ואף לעבודה זרה. בהמשך, הוא מתייחס להבדל בין חוכמה וחסד, לתפקידם בעבודה הרוחנית, ומדגיש את הצורך באהבת השם מתוך טהרה, לא מתוך רצונות חומריים או תועלות. הוא מדבר על התכלית העליונה – תיקון הרצון וקירוב לבורא דרך עבודת הלב, על ידי שילוב של אור חכמה עם אור חסד, ועל התהליך שבו האדם צריך לעבור כדי להגיע למדרגות רוחניות גבוהות יותר. ### נקודות מרכזיות -

השיעור מדבר על ההבדל בין החיצוניות של התורה – ההלכות והמצוות – לבין הפנימיות שבה, שהיא רוחנית ומורכבת ממדרגות אור עמוקות. התורה דומה למים שזורמים ממקום גבוה לנמוך, וכך האור הרוחני שבתורה יורד לעולמות הנמוכים ביותר, לעולם העשייה, שם הכלים נשברים ומתחילים תהליכים של תיקון. מוסבר כי קיימות שלוש תקופות מרכזיות בגילוי פנימיות התורה: תקופת רשבי, תקופת האר"י ותקופת בעל הסולם, שכל אחת מהן מביאה חידושים ותיקונים רוחניים בהתאם לזמן ולצרכי עם ישראל. כמו כן, מובאת חלוקה של המציאות לשלושה חלקים עיקריים: עולם, שנה ונפש, כאשר כל חלק מייצג רמות שונות של המציאות וההשפעה הרוחנית בה. השיעור מדגיש כי המסירות נפש של עם ישראל לאורך ההיסטוריה היא חלק בלתי נפרד מהתהליך של גילוי התורה והארה רוחנית, וכי כל גילוי צריך לעבור דרך התמודדות והתגברות על קשיים, תוך קיום ההלכה והכוונה טהורה. בנוסף, מודגש תפקידו המרכזי של ארץ ישראל כתשתית חברתית ורוחנית לתיקון הכלים ולגילוי האורות. לבסוף, מועלה חשיבות לימוד חוכמת הקבלה בשילוב עם חסידות כדי להגיע להבנת עומק של התורה ולחיבור אמיתי עם הבורא, תוך התמודדות עם הקשיים שבדרך והמעבר מהחומרי לרוחני.

מושגי יסוד בקבלה - עולם שנה נפש השיעור קבלה עוסק בהסבר מעמיק על מושגי היסוד בחכמת הקבלה, בעיקר סביב החלוקה ל"עולם, שנה, נפש" כפי שמוסבר בהקדמה לתלמוד עשר הספירות ובכתביהם של האר"י ובעל הסולם. המחבר מדגיש שהעולם נחלק לשלושה ממדים: עולם – הסביבה והמקום, שנה – תהליכים והשתלשלות בזמן, ונפש – הפנימיות, התודעה והפעולה של האדם. זוהי מסגרת שמאפשרת להבין את המציאות הרוחנית והגשמית כאחד, ואת ההיסטוריה היהודית דרך זעזועים ושינויים שהשפיעו על עם ישראל. ### תובנות מרכזיות -