פודקאסטרטגי

צ'אט ג'י.פי.טי, ג'מיני, גרוק ודיפסיק הסיני הם מודלי שפה גדולים (LLM) שבשימוש גם בישראל וגם בעברית. אבל הם לא נכתבו בעברית. לפי ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כדאי מאוד לפתח מודל שפה גדול כחול לבן. לתפיסתו, שפה אינה רק כלי לבניית נרטיב - עניין חשוב כשלעצמו - אלא ממש נכס לביטחון הלאומי. עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מקיים שיחה פילוסופית על מילים בעולם של מחשבים ענקיים ואנרגיה עצומה, שמובילה לשיחה על הצורך הממשלתי להכיר בדחיפות במשימה, לתקצב אותה כראוי וליצור בריתות אזוריות על מנת לעלות על הרכבת של הבינה המלאכותית לפני שיהיה מאוחר מדי.

76 אחוזים מהישראלים תומכים בהסכם לסיום המלחמה בעזה, כאשר מחצית מהציבור מעריך שאף צד לא ניצח במלחמה - כך עולה מסקר המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך בחודש שעבר. עוד עולה כי האמון בצה"ל השתקם, האמון במערכת הפוליטית נמוך - אבל זה לאו דווקא מתורגם בסקרי מנדטים. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, עקבה לכל אורך המלחמה, יחד עם צוות חוקרים וחוקרות במכון, אחר מגמות של דעת הקהל, באמצעות סקרים, ניתוח שיח רשת, מעקב אחר הודעות דובר צה"ל, ניתוח שטח ועוד. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, היא מתארת את עמדת הציבור בנקודה הנוכחית בזמן ומביאה את המגמות המעניינות עליהן ניתן להצביע לאחר שנתיים של מלחמה.

השבוע ציין המשטר האיראני 46 שנה להשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהראן - מאורע שנחגג בין היתר בתהלוכות ברחבי המדינה ובצעידה על דגלי ישראל וארה"ב. מי שיצאו לרחובות היו תומכי המשטר, שהם מיעוט לפי ההערכות אך עדיין מספיק מיליונים כדי להיראות, ומה לגבי שאר החברה האיראנית? כיצד היא משתקמת כחמישה חודשים אחרי מלחמת 12 הימים? האם גם שם, בפרסית, יש חשש מפני חידוש המלחמה? בני סבטי, מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

יחסי ארה"ב וישראל השתנו מאוד במהלך חודשי המלחמה - ודאי במעבר מממשל ביידן לטראמפ, אבל גם במהלך כהונת טראמפ השנייה. במקביל, בקרב דעת הקהל האמריקנית, היחס לישראל בכלל ולסכסוך בפרט עובר שינויים עמוקים, שחלקם נוגעים למגמות פנים-אמריקניות שאינן קשורות ישירות לישראל אבל משליכות על העמדות כלפיה. אם עד לאחרונה חוקרים דיברו על חשש או הזהירו מפני מגמות אלה, כעת הבעיה מוחשית מתמיד, והסקרים מוכיחים זאת. אל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תוכנית ארה"ב במכון, ופרופ' טד ששון, סוציולוג, חוקר בכיר בתוכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב מטעם קרן משפחת רודרמן, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על האיום ארוך הטווח שהם מזהים, החשיבות להיות מודעים בישראל לעצם קיום הבעיה וההמלצות שלהם בנוגע לשיקום היחסים.

סדרה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, במהלכה דן איש התקשורת אטילה שומפלבי עם חוקרי הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכון על המשמעויות וההשלכות של רעיון המדינה האחת בין הירדן לים. בפרק השני משוחח שומפלבי עם תא״ל (מיל.) אודי דקל ועם עו"ד אל"ם (מיל') פנינה שרביט ברוך על החלופות הנמצאות על השולחן, אם מדינה פלסטינית היא לא אופציה בעקבות ה-7 באוקטובר, וגם מדינה אחת אינה מהווה אפשרות בשל ראייתה כסוף החלום הציוני. היפרדות, אוטונומיה, פדרציה, יישות פלסטינית בריבונות מוגבלת - בכולן מפתחות הביטחון נותרות בידי ישראל. אז מדוע לא דנים בכך? להעמקה בתוכן קראו את המזכר בנושא:https://www.inss.org.il/he/publication/one-state-memorandum/

קצת פחות משנה אחרי הסכם הפסקת האש בין לבנון לישראל, ארגון חיזבאללה פועל כדי להתחזק. הארגון השתנה, יש בו ויכוחים על הדרך, ועדיין - איראן עוד עומדת מאחוריו וצבא לבנון אינו מוכן להתעמת איתו. ישראל פועלת צבאית כדי לרסן אותו ולמנוע ממנו להפוך שוב לאיום ממשי על תושבי ישראל, אבל האם זה מספיק? כיצד כדאי לנהוג כדי לנטרל את הארגון השיעי והאם תוכנית פירוק הנשק בכלל ריאלית? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

הסכם השלום של טראמפ והמתווה שגובש ל"יום שאחרי" הושגו במעורבות משמעותית של קטר וטורקיה. כפועל יוצא, ובגלל התנגשות אינטרסים מסוימים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לקחו צעד אחורה בשבועות האחרונים. אלא שאין לראות בכך ויתור על הובלתן של מדינות אלה בשיקום עזה. עדיין לא. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון, את האינטרסים, התחרות, והדרישות של הצדדים.

סדרה חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, במהלכה ידון איש התקשורת אטילה שומפלבי עם חוקרי הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכון על המשמעויות וההשלכות של רעיון המדינה האחת בין הירדן לים, ובה כחמישה מיליון תושבים (כולל ערביי ישראל) המגדירים עצמם פלסטינים. זאת, בעקבות פרסום מזכר מיוחד שהוכן במכון ומתאר את המציאות של מדינה אחת דו-לאומית והשלכותיה. בפרק הראשון ישוחח שומפלבי עם מחברי המזכר, תא״ל (מיל.) אודי דקל ונוי שלו, על אודות התהליכים, המתקיימים אט־אט, בחשכת הלילה, של שקיעה למציאות של מדינה אחת, מבלי להבין את המחיר לביטחוננו, לאורח ואיכות חיינו, ולעתיד החזון הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית. לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/one-state-memorandum

אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ופרופ' עזר גת, מחזיק קתדרת עזר וייצמן לביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב ויועץ אקדמי למכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על "ניצחון", "הכרעה", יחסי הגומלין בין מטרות לאמצעים ומערכת היחסים בבין הדרג המדיני לצבאי.

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, הוא אחד המנהיגים שעמו הצליח נשיא ארה"ב להביא לשחרור חטופים ולעצירת המלחמה בעזה. במסגרת ההסכם שנחתם, טורקיה, יחד עם קטר, מצרים וכל שאר המדינות המעורבות, הודיעה כי היא תומכת בפירוק חמאס מנשק ואף התחייבה לכך – למרות שהדבר מנוגד לאינטרסים שלה, שכן אנקרה, כמו דוחא, מעוניינת לשמר את חמאס ברצועה. אז עד כמה ישראל צריכה להיות מודאגת מנוכחות טורקיה בעזה? ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון, שמתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה, עונה על כך בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

אורית פרלוב, חוקרת מגמות ברשת במדינות ערביות במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים', בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על עזה בימים שמיד אחרי הפסקת האש והמשך יישום ההסכם "השלום הנצחי במזרח התיכון."

בשעות הקרובות צפוי להתחיל הליך שחרור החטופים, כך בהתאם לשלב הראשון של התוכנית שהציג נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לסוף המלחמה ואף שלום במזרח התיכון. במסגרת שלב זה, צה"ל כבר נסוג מחלקים ברצועת עזה ונמצא כעת בכ-53% מהשטח. אילו ערבויות קיבל ארגון הטרור כדי להסכים להחזרת כל החטופים בצעד ראשוני בתוכנית? מה עדיין לא ידוע לגבי השלב השני? ומדוע התוכנית יכולה לקחת את ישראל למצב דומה למה שהיה בלבנון עם רצועת הביטחון? אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על תוכנית טראמפ לסיום המלחמה, החוזקות שלה והנקודות המדאיגות לעתיד.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הציגו אתמול את תוכנית 20 הנקודות לסיום המלחמה בעזה. בחלוף כיממה ממסיבת העיתונאים בבית הלבן, טרם התקבלה תשובה מחמאס. מה בתוכנית עשוי להיטיב עם העמדה הישראלית? מה צפוי להציב מכשול בפני חמאס? ומהן בעצם קורה אם חמאס אומר לא? ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים", עפר שלח, מנהל תוכנית המחקר מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, ואלדד שביט, ראש תחום יחסי ישראל וארה"ב במכון, מנסים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, לעשות סדר בתרחישים ובהשלכות האפשריות של ההכרזה הדרמטית.

"המצב הביטחוני טוב מלפני שנה, אך הביטחון הלאומי בסכנה חמורה יותר" - כך מסכם אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, את השנה שתמה. במבט קדימה הוא מסביר עד כמה מצבה של מדינת ישראל קשור להמשך או סיום המלחמה בעזה, הן בסוגיית הבידוד הבינלאומי והן במישור הפנים, חברתי וכלכלי. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא גם מתייחס להישגים מול הציר השיעי ולפעולות הנדרשות על מנת לשמר אותם. לבסוף, הוא ממליץ לעסוק ברצינות בשנה הקרובה בסוגייה מהותית לעתידנו: הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ברקע סערת "נאום ספרטה" של ראש הממשלה, כינסנו את החוקרים הבכירים מהתוכנית לכלכלה וביטחון לאומי במכון - ד"ר תומר פדלון ופרופ' אסטבן קלור, כדי לדון במצב הכלכלי הישראלי אחרי שנתיים של לחימה, ולנסות לבחון מחדש את הטענה הרווחת על חוזקו של המשק הישראלי במלחמה.

צה"ל החל בתמרון הצבאי בעיר עזה והודיע כי שתי אוגדות מתקדמות קרקעית ללב העיר. לפי גורם רשמי בצה"ל, התחזיות צופות לחימה מול 2,000 עד 3,000 מחבלים במקום שמוגדר "מעוז מרכזי" של חמאס. זהו לא המעוז האחרון, וההערכה היא שרבים מן המחבלים נעו דרומה. מה משמעות התפתחויות אלה בכל הנוגע לחטופים המוחזקים ברצועה, ובעיר עזה בפרט? מה צפוי לקרות בתמרון והאם זהו תחילת הסוף של המלחמה? פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף - שניהם חוקרים בכירים במכון, מתווכחים על התשובות לשאלות אלה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, אבל מסכימים על דבר אחד: כל מעשה צבאי חייב להיגמר במעשה מדיני.

מדוע פוטין מכנה את האוקראינים 'נאצים'? אילו ערכים מסורתיים נפוצים בקרב האליטה הרוסית? והאם יש בכלל אידיאולוגיה שמכווינה את השלטון במוסקבה? חוקרי המכון - השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון, דנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" ברעיונות שמשרתים את המשטר הרוסי.

ב״חרבות ברזל״ הופעלו בפעם הראשונה כמה מאמצעי הלחימה המתקדמים ביותר שפיתחו ישראל ואויביה, לתקיפה ולהגנה, במיוחד בתחום האווירי. בפודקאסט זה, ד״ר ירון שניידר וד״ר יהושע קליסקי, בוחנים לעומק את ההיערכות בצה״ל למלחמות העתיד, ובפרט את מערכות הנשק שעשויות להשתלב במלחמות הבאות - מהו נשק מוכוון אנרגיה? כיצד גלי מיקרו יכולים לפגוע ואף להשבית מערכות נשק ותשתיות לאומיות? מהם היתרונות והחסרונות של שימוש בקרני לייזר ליירוט, במקום אמצעים קינטיים? האם הבינה המלאכותית (AI) תאפשר שימוש במכונות במקום לוחמים בשדה הקרב? מהם האמצעים הצבאיים המתקדמים שמפתחים אויבינו, בדגש על כטב״מים אוטונומיים וטילים מהירים שכבר עתה נמצאים בשימוש החות׳ים בתימן, ומהו המענה לאיומים אלה בישראל? וגם: השפעת שינויי האקלים והשימוש בחלל החיצון על מאפייני הנשק והמלחמה.

ראש ממשלת קטר, שייח' מוחמד בן עבד א-רחמן אל ת'אני, הכחיש כי התקבל במדינה עדכון מראש על כוונתה של ישראל לתקוף את בכירי הלשכה המדינית של חמאס בשטחה. את המתקפה, שתוצאותיה טרם ברורות נכון לרגע ההקלטה שלנו, הוא כינה "בוגדנית". אל ת׳אני כינה את ישראל - ״שחקן סורר שמתנהל באנרכיה פוליטית מתמשכת באזור ומפר את ריבונותן של מדינות שם" ואמר שקטר שומרת לעצמה את הזכות להגיב. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסביר ד"ר יואל גונז'סקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי, את המשמעותיות של תקיפה ישראלית על אדמת קטר, ומונה את ההשלכות הפוטנציאליות של מהלך כזה, לא רק בהקשר המשולש של קטר, ארה"ב וישראל, אלא גם עבור שאר מדינות המפרץ. בנוסף, לרגל ציון חמש שנים להסכמי אברהם, ידבר על החלשת ההסכמים ומה עלול לגרום להם נזק דרמטי.

בסוף חודש ספטמבר תתקיים העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, בה צפויה צרפת להכיר באופן חד צדדי במדינה פלסטינית. היא לא היחידה. עוד תשע מדינות, ביניהן פורטוגל, ניו-זילנד, בריטניה, גרמניה וקנדה, הצהירו שהן שוקלות לעשות זאת גם, כתלות בתנאים מסוימים שהציבה כל מדינה. תא״ל (במיל׳) אודי דקל, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים”, כתב כך: "אומנם השלכותיה המעשיות של ההכרה הבינלאומית הן מוגבלות, אך תגובות לה ופעולות שיתפרשו כעדות לכך שאין ישראל מתכוונת לחפש וליישם הסדר עם הפלסטינים, שתכליתו ליישב את הסכסוך, צפויות להאיץ ולהעצים את הצונאמי המדיני המתרגש עליה – על משמעויותיו הביטחוניות והכלכליות המאיימות". יחד עם ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון, הם מסבירים בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מה צפוי להשתנות בשטח, איך הגענו למצב הזה ולמה השיחה הזאת היא על המציאות ביהודה ושומרון, לא פחות מאשר על סיום המלחמה בעזה? אה, והאם צריך ואפשר עוד, לעצור את המהלכים החד צדדים של אותן מדינות?

זוהרן ממדאני הוא המועמד של המפלגה הדמוקרטית בבחירות לראשות עיריית ניו יורק שצפויות להיערך ב-4 בנובמבר. הוא מוסלמי, מבקר חריף של ישראל - אבל האם הוא אנטישמי? וחשוב יותר, מה צריך ללמוד מהבחירה בו לגבי יהודי ניו יורק, לגבי השינויים בתוך המפלגה הדמוקרטית ולגבי הקשר בין יהודי ארה"ב לישראל? ד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר בתוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב במכון, מסביר הכל בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

שלוש וחצי שנים כמעט אחרי פרוץ המלחמה של פוטין באוקראינה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פרס שטיח אדום בפני נשיא רוסיה. לאחר מכן הוא נפגש עם מנהיגי אירופה ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, וכעת הוא עובד על מפגש משולש – זלנסקי, פוטין וטרמאפ כמתווך. איזה סוג של תיווך מביא טראמפ למצב הכה מורכב, ועל מה זלנסקי יהיה מוכן להתפשר? האם פוטין יכבד הסכמים, ובכלל, האם יש טעם לכל הדיבורים האלה או שהפסקת אש והסכמים ארוכי טווח כלל לא ריאליים? ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר, ראש תוכנית רוסיה במכון ומי שהיה שגריר ישראל ברוסיה, יענה על הכל בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

ביום חמישי, 28 באוגוסט, בריטניה, גרמניה וצרפת החלו בתהליך של החזרת הסנקציות על איראן - מנגנון ״הסנאפבק״. איראן מצדה תנסה לשכנע את אותן מדינות לדחות את הצעדים על ידי מתן התחייבויות לגבי תוכנית הגרעין שלה. יש לה 30 יום. על הפרק, בין היתר, סוגיית העשרת אורניום על אדמת איראן, וביקור של פקחי סבא"א במתקנים הגרעיניים. במקביל לכל זה, אתמול בפעם הראשונה מאז מלחמת 12 הימים אפשר המשטר האיראני גישה לפקחים של האו"ם. אבל, למתקן אחד בלבד, ספציפי מאוד. סימה שיין, חוקרת בכירה במכון ולשעבר בכירה במוסד, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הפעלת המנגנון, השפעותיו על ישראל ועל איראן, וגם - האם האירוע מקרב אותנו למלחמה נוספת מול הרפובליקה האסלאמית?

"הקוצים והציפורן" - זהו שם הספר שכתב יחיא סינוואר, מחולל טבח ה-7 באוקטובר, מנהיג חמאס ברצועת עזה בין 2017 ל-2024. את הרומן הביוגרפי הוא חיבר ב-2004, כשישב בכלא הישראלי, אבל חוקרים רבים נחשפו אליו רק אחרי ה-7.10. מאז, הוא תורגם לשפות רבות ומשמש כמעין צוואה של סינוואר, מניפסט אידיאולוגי של ממש. אז מה יש שם? ד"ר רונית מרזן, חוקרת חברה ופוליטיקה פלסטינית בקבוצת תמרור ובקתדרת חייקין באוניברסיטת חיפה, וד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון, קראו את הספר וניתחו אותו, כל אחד בנפרד ומנקודת מבט ייחודית. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הם חולקים את מסקנותיהם

תא״ל (מיל') יובל אילון, איש חיל הים לשעבר וכיום חוקר בכיר במכון, משוחח עם חוקר המכון, ד״ר ירון שניידר, על האתגרים הימיים של ישראל ודרכי ההתמודדות עמם. ‎כיצד ישראל מאותגרת בזירה הימית בשגרה ובמלחמה, לא רק במובן הקלאסי של ״איומים צבאיים״? מאילו בחינות ישראל, ומדינות העולם בכלל, מחוברות דרך הים ואף תלויות בו לצורך קיום תשתיות לאומיות? מהן ״נקודות חנק״ וכיצד הן מנוצלות על ידי אויבי ישראל, ובפרט על ידי החות׳ים בים האדום? אילו הזדמנויות לשת״פ יוצרים איומים ימיים אלה עבור ישראל ושכנותיה, והאם מצב זה מעלה את הנכסיות של ישראל? כיצד הזירה הימית הגלובלית משתלבת בעימותים בינ״ל ובתחרות בין מעצמות, ובפרט ארה״ב וסין? וגם - על חשיבותו של התווך התת-ימי ועולמן המסתורי של הצוללות, שהשתלב אף הוא באסטרטגיה הישראלית להתמודדות עם איומים במרחב. לקריאת המזכר מאת יובל איילון ויואל גוז'נסקי על האיומים בים האדום, היכנסו: ‪https://www.inss.org.il/he/publication/red-sea/

יותר מחודשיים חלפו מאז מלחמת 12 הימים בין ישראל וארה"ב לאיראן, ומשטר האייתוללות נמצא בעיצומו של תהליך הפקת לקחים. מה הגישות השונות לתהליך בין הפרמגטים לרדיקלים? מדוע נדרש שינוי לטענת האיראנים למרות שהם מציגים את המלחמה כניצחון? וכיצד קרסו הקונספציות האיראניות לאור המלחמה? ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בסוף חודש יולי, מדינות ערביות ומוסלמיות, בהן ערב הסעודית, מצרים וגם קטאר, קראו יחד לארגון חמאס להניח את נשקו ולוותר על השלטון ברצועת עזה. צעד זה, חסר התקדים, תואם את מה שיוחנן צורף, חוקר בכיר במכון, מזהה בשיח של הוגים ואינטלקטואלים ערבים. במאמר שפירסם כתב צורף: "הכעס הגובר כלפי חמאס — נוכח הסבל האנושי האדיר ברצועת עזה, ההרס שגרם, וכישלונו להשיג את המטרות שטען כי פועל למענן — הוביל את מרבית המבקרים, כולל את הקרובים לארגון, למסקנה שתקופת המאבק המזוין חייבת להסתיים, וכי על המיליציות החמושות ברחבי המזרח התיכון להתפרק מנשקן ולאמץ צורות התנגדות לא אלימות." בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מסביר ומרחיב. לקריאת המאמר: https://www.inss.org.il/he/publication/muqawama/

האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון. בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקים הנוספים של הפרויקט בהשתתפות ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן והחוקר הבכיר פרופ' קובי מיכאל.

האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון. בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את חוקר המכון, פרופ' קובי מיכאל. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקים הנוספים של הפרויקט בהשתתפות ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן והחוקר הבכיר, הח"כ לשעבר עפר שלח.

האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון. בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקים הנוספים של הפרויקט בהשתתפות חוקרי המכון - הח"כ לשעבר עפר שלח ופרופ' קובי מיכאל.

נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע שבכוונתו להכיר במדינה פלסטינית בספטמבר הקרוב. אחריו, מנהיגי קנדה ובריטניה הודיעו כי גם הם יעשו זאת, אולי, בכפוף לתנאים מסויים. גרמניה? עוד לא שם. לניסוח המדויק של ההצהרות הדיפלומטיות האלה, יש חשיבות, כפי שמזכיר בפרק הזה של "משדרים ביטחון" ד"ר רמי דניאל, רכז תחום אירופה במכון. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מדגיש שלכל מילה יש משמעות ומשקל, בטח ב"אירופית". עוד הוא טוען כי אם ממשלת ישראל רוצה לעצור את מה שמכונה "הצונאמי המדיני", יש ביכולתה לעשות זאת. זה מתחיל, לטענתו, במנהיגות וריסון הצהרות ומעשים של גורמים ממשלתיים בכירים, בהם התפילות של השר בן גביר בהר הבית והצהרות השר סמוטריץ על סיפוח.

הקבינט של ממשלת לבנון הטיל על הצבא הלבנוני להציע תוכנית כדי לאחד תחתיו את כל הנשק שבמדינה. במילים אחרות, תוכנית לפירוק חיזבאללה מנשקו. במקביל, ארה"ב מפעילה לחץ כבד על הממשלה הלבנונית בעניין. בחיזבאללה, מן הסתם, טוענים שלא כדאי לקחת מהם את הנשק כי אין לצבא לבנון את האמצעים והיכולת להגן על המדינה מפני ישראל, כשהמטרה היא כמובן להישאר שחקן פוליטי מרכזי וכוח צבאי משמעותי במדינה. ההתפתחות הדרמטית הזאת היא הזדמנות לשאול באיזה מצב נמצא הארגון אחרי המכה הקשה שספג מישראל, ומה יש ללמוד מהעובדה שלא הצטרף למלחמת 12 הימים לצד איראן? ונניח שממשלת לבנון וארה"ב יצליחו לגרום לחזבאללה למסור את נשקו או חלק ממנו - האם זהו סופו של האיום מצפון? ספוילר: ממש לא. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת עם אורנה מזרחי, חוקרת בכירה המרכזת את תחום חיזבאללה ולבנון במכון ויורם שוויצר, מומחה לטרור אזורי ובינלאומי.

חוקרי המכון ועורכי המזכר "חוסן לאומי במבחן ההתפנות האזרחית הנרחבת במלחמת "חרבות ברזל", מאיר אלרן וענת שפירא – משוחחים עם לירון דורון-לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי, על אתגרי העורף במהלך כ-670 ימי מלחמת חרבות ברזל, ובפרט בתקופת ההתפנות ההמונית מהצפון ומהדרום וירי הטילים הבליסטיים מאיראן במבצע "עם כלביא". מהו חוסן וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתקופת ההתפנות האזרחית הגדולה בדרום ובצפון? מהו תפקידה של הממשלה ושל השלטון המקומי בדאגה לתושבים בתקופת ההתפנות? כיצד הממשלה צריכה לפעול כדי לחזק את היישובים המפונים ולשכנע את התושבים לחזור לבתיהם? מדוע כ"כ הרבה אזרחים נותרו ללא מיגון מול הטילים האיראניים? כיצד תפקדו הרשויות במהלך 12 ימי המתקפות העצימות על העורף – ואיך יש להיערך בתחום זה למערכה הבאה? לקריאת מזכר המכון בנושא, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/resilience/

פרק מיוחד של "מעבר לרשת" – אורית פרלוב עושה סדר בכל הדיווחים, הסרטונים והתמונות מהמצב ברצועת עזה, ודרך השיח ברצועה והמתנהל ברשתות החברתיות מנסה להפריד בין קמפיין ההרעבה השקרי של חמאס לבין המציאות בשטח, שבה קיימים כיסי רעב ברחבי הרצועה. בין היתר תבחן פרלוב את שלושת המתחים ברצועה: בין המדדים היבשים והמספרים של המשאיות שנכנסו/נכנסות לעולם התמונות והסרטונים שמספרים סיפור שונה; בין היעדר מדיניות הרעבה לבין המדיניות המוצהרת שמטרתה לחסום את צינור האוויר של חמאס (מזון); ובין הממד הקינטי למימד התודעתי (האמת חשובה בהאג, לא לציבור).

בזמן שבישראל עוקבים אחר כל התבטאות של נשיא ארה"ב בעניין הפסקת האש בעזה ועסקת החטופים, בארה"ב השיח השולט אחר לגמרי והוא נסוב סביב שם אחד מן העבר הלא רחוק: ג'פרי אפשטיין. אפשטיין היה איש עסקים ומיליונר יהודי אמריקאי שהואשם בסחר בקטינות למטרות מין ושם קץ לחייו בעודו מחכה למשפטו. הוא גם היה, בתקופה מסוימת, חבר קרוב של טראמפ. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת עם החוקרים אבישי בן ששון-גורדיס וג'סי ויינברג על הפרשה שחזרה לראש הכותרות ומטרידה את הנשיא האמריקני. השניים מסבירים מדוע פרשת אפשטיין רודפת כעת את טראמפ, ואיך כל זה קשור לבייס שלו ולתיאוריות קונספירציה שבהן הוא מככב. ובאופן רחב יותר, השניים מנתחים את מעמדו של טראמפ בתוך המפלגה הרפובליקנית בימים אלה, ואת ההשלכות של כל זה על מדיניות החוץ של הנשיא בכלל וכלפי ישראל בפרט.

בתקופה האחרונה נראה כי מאמצי ההשפעה האיראניים עלו שלב, עם עוד ועוד סוכנים מטעם משטר האייתולות שמתגלים, יחד עם קמפיינים שנחשפים במאמציהם להשפיע על דעת הקהל הישראלית.  לקראת הבחירות הצפויות בישראל ב-2026, בטהראן כבר בוחנים כיצד לערער את התהליך הדמוקרטי בארץ. חוקרי המכון דוד סימן-טוב ודני סיטרינוביץ דנים במאמצים האיראניים ובדרכים להתגונן מפניהם. וגם: מה עלינו ללמוד מהפעולות הבריטיות נגד מבצעי ההשפעה של טהראן?

החוקרת הבכירה אמירה אורון, מי שהייתה שגרירת ישראל במצרים מ-2020 ועד ספטמבר 2024, תפרט בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את קווי היסוד של התוכנית המצרית ליום שאחרי המלחמה בעזה, ותסביר מדוע בקהיר מתנגדים לחלוטין לרעיון של "עיר הומניטרית" על חורבות רפיח. עוד תדבר אורון על האנטישמיות הקשה ברחוב המצרי, על השנאה כלפי ישראל, ותסביר למה דווקא בקונטקסט הזה יש להיזהר מלפגוע בהסכם השלום באמצעות שיח ציבורי ורטוריקה מערערי אמון.

מדי יום מתפרסם דיווח על לפחות אירוע ירי אחד שהתרחש בסמוך למרכזים של קרן הסיוע ההומניטרית לעזה, GHF. מרבית התקריות מלוות במחלוקות וגירסאות סותרות לגבי מקור הירי. גם אם גורמים בצה"ל מטילים ספק לגבי מספרי ההרוגים שמתפרסמים אחרי אירועי הירי, הם לא מכחישים את האירועים עצמם, ומצהירים כי נערכים תחקירים. מאחורי הסצנות הטרגיות האלה מסתתרות שאלות על יעילות המנגנון, הן מבחינה הומניטרית והן מבחינת המשימה הצבאית. ומה לגבי העיר ה"הומניטרית" על חורבות רפיח? האם היא יכולה לקום באופן חוקי? ואיך התשובה לשאלה הזאת קשורה למונח "הגירה מרצון"? בפרק הזה של "משדרים ביטחון", ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון משוחחת עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על סטטוס הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, על ההיתכנות להקמת ״עיר הומניטרית״ בדרומה, ועל האתגרים והטעויות של ישראל מול הדין הבינלאומי

בשנים האחרונות רוסיה הופכת להיות מדינה יותר ויותר טוטליטרית. במה זה בא לידי ביטוי? האם ההקבלות ל'אח הגדול' של ג׳ורג׳ אורוול במקום? במסגרת משדרים [אקסטרה] ביטחון, מומחי רוסיה של המכון ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון מציגים עוד פרק של "מגרש הרוסים", הפעם על הפיקוח על התודעה וחיי הפרט.

אחרי האירועים האלימים בסווידא שבהר הדרוזים, שבהם נהרגו לפי ההערכות האחרונות כ-300 איש, ננסה לעשות סדר במתרחש בסוריה, כמו גם במעורבות הישראלית מעבר לגבול.  איך הכול התחיל? מדוע עימותים בין דרוזים לבדואים בדרום סוריה גררו את מעורבות כוחות המשטר ועד כמה א-שרע נתן אור ירוק למעשי הטבח?  מה אמורות להשיג התקיפות הישראליות נגד מטרות המשטר הסורי, ובעיקר מה הן עלולות לסכן כשכל זה מתרחש במציאות של שיחות בין ישראל לבין סוריה לקראת הסכמים אפשריים, תחת מטרייה, תיווך או לכל הפחות עידוד נמרץ של ממשל טראמפ.  שיחה של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס עם ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון, ואמל חאיכ עוזר מחקר בתכנית סוריה.

במסע הראיונות שלו בארה"ב - לפוקס ניוז ולניוזמאקס השמרניים, רה"מ נתניהו קיבל מחמאות, חילק כאלה לנשיא ארה"ב ואימץ את הנרטיב של טראמפ על "שלום מתוך כוח". אבל שלושה ימים אחרי החזרה לארץ, ההכרזה על עסקת חטופים שלא הגיעה במהלך הביקור - עדיין מתעכבת. האם טראמפ לא לחץ מספיק? האם הוא בכלל ניסה ללחוץ? ואולי, בכלל, שני המנהיגים אכן עובדים, כפי שנרמז, על תוכנית רחבה הרבה יותר שכוללת נורמליזציה עם סעודיה וסוריה? כנראה שרק מי שהיה בחדר בוושינגטון יכול לענות על כך, אבל כן ניתן להסיק מסקנות מהביקור על מערכת היחסים ויחסי הכוחות בין המנהיגים ובין שתי המדינות. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מדברת עם עו"ד אל"מ פנינה שרביט ברוך, מנהלת תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית" ואלוף משנה במילואים אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון.

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי בעולם הערבי ובאיראן בעקבות מלחמת ישראל- איראן הראשונה, ״מלחמת 12 הימים״. השיח ברשתות החברתיות באיראן ובעולם הערבי מצביע על שש מגמות עיקריות אותן סוקרת פרלוב: המגמה הראשונה תציג את הפער בין מטרות המלחמה הרשמיות של ישראל שהיו צבאיות בלבד לבין השאיפה המאוד בולטת של עמי האזור לראות את נפילת משטר האייתולות באיראן. המגמה השניה עוסק בשאלה מדוע לא נשבר מחסום הפחד באיראן ולמה לא ראינו תנועה מחאה עממית ציבורית. המגמה השלישית מפריכה לחלוטין את הטענה כי הפעולה הישראלית באיראן הובילה דווקא לחיזוק הסולידריות הציבורית באיראן סביב משטר האייתולות ומציעה נרטיב פטריוטי שתומך באיראן, מתנגד להתערבות זרה ומתנגד למשטר. המגמה הרביעית עוסקת באותם קולות בעולם הערבי ששמחו לראות את פגיעות הטילים של איראן בעורף הישראלי ומנסה לבחון מה עומד מאחורי השיח הערבי האמביוולנטי שבו נשמעת שינאה גם כלפי איראן וגם כלפי ישראל. הנושא החמישי עליו מרחיבה פרלוב הוא עולם הנרטיבים והתודעה: מדוע והיכן ישראל כשלה? מדוע לא נעשה חיבור תודעתי בין אירועי ה-7 באוקטובר ל״מלחמת 12 הימים״? מדוע יצרו קמפיינים תודעתיים שקריים שלא התכתבו עם השיח הציבורי? ולבסוף, הפינה יורדת לרזולוציית השיח ברמה הטקטית: נעשה אבחנה בין שיח הגולים האיראני לבין איראנים החיים באיראן, נבין מדוע האיראנים הופתעו מאוד מעומק החדירה המודיעינית של ישראל, נבין מדוע הערבים כינו את המלחמה: ״מלחמת 67' של איראן״ ומדוע הם חושבים שאיראן הובסה, וכן נברר מדוע השיח הערבי מצביע על ניצחון אסטרטגי לישראל בשל הצלחתה של ישראל ״לגרור״ את ארה״ב לתקיפה ישירה באיראן.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חשף בפני המצלמות שלא רק מנהיגים ערבים אלא גם ראש הממשלה נתניהו ביקש ממנו להסיר את הסנקציות על סוריה. מצב שקשה מאוד עד בלתי אפשרי היה לדמיין עד לפני 7 חודשים, עם עלייתו של אחמד א-שרע לשלטון. המדיניות הישראלית ביחס לסוריה השתנתה מאוד בחודשים האחרונים עד כדי דיווחים חוזרים ונשנים על אפשרות שסוריה, אותה מדינת אויב מולה נלחמה ישראל שוב ושוב מאז הקמתה, תצטרף ל"הסכמי אברהם". בפרק זה של "משדרים ביטחון", ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון וראש תוכנית הזירה הצפונית, תספר בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, כי בעוד בישראל מרבים להשתמש במילה "נורמליזציה" בהקשר לאפשרות של הסכם מדיני עם סוריה, בצד השני, הטרמינולוגיה אחרת. אז האם זה אפשרי באמת? מהם התנאים שחייבים להתקיים לפני? והאם תצא בקרוב רכבת מחיפה לדמשק?

בלילה שעבר נפגשו בבית הלבן נשיא ארה"ב דולנד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו. שוב. הם לא הכריזו על עסקה לשחרור חטופים וסיום המלחמה, גם לא על הפסקת אש. השניים דנו על עזה, על איראן ועל נורמליזציה (או כפי שנאמר - על "שלום"). אבל האמת היא שלא ברור לנו, בשלב הזה, מה באמת נאמר הרחק מהמצלמות. אם כך - לאן פנינו ברצועת עזה? האם עדיין יש סיכוי אמיתי לעסקה – או אפילו לסיום המלחמה? ובמקרה של כישלון השיחות, איך יראה השלב הבא בלחימה ומה השלכותיו על חיי החטופים? ומה אם ההחלטה תהיה לא להחליט, ולדשדש. וגם: מה תהיה המדיניות המוסכמת בין ארה"ב לישראל מול איראן? ומה התסריט הגרוע ביותר בהקשר הזה? בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מפנה את השאלות לאלוף במילואים, תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי.

מלחמת "עם כלביא" העמידה את הקשרים הבינ"ל של איראן במבחן מעשי, ונראה כי בשעת הצורך, הרפובליקה העממית של סין לא עמדה לצידה של הרפובליקה האסלאמית. המשטר הקומוניסטי לא פעל במישור הדיפלומטי באופן שיסבך את העניינים בעבור ממשלת ישראל, ובעיקר, ככל הידוע, לא סיפק לאיראן נשק, תחמושות או הגנה צבאית מול המתקפה של ישראל. זאת, למרות הסכם שיתוף פעולה ענק, במישורים הצבאיים והביטחוניים, שנחתם בין שתי המדינות ב-2021 אז איך כדאי להבין את התגובה הסינית למלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן? ומה כדאי למקבלי ההחלטות בישראל להסיק מכך בכל הנוגע לביטחון הלאומי הישראלי? בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס בשיחה עם גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש המרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי.

זה היה צפוי - נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, מיהר לגנות את ישראל לאחר התקיפה באיראן. אלא שחלק מההתבטאויות שיצאו מטורקיה היו אפילו חריפות מהרגיל, וכללו אף קריאה של ארדואן להצטייד בטילים ארוכי טווח. מה צריך להבין באמת מהתגובה של ארדואן? איך הקשר הלבבי החדש בין נשיא ארה"ב טראמפ לנשיא טורקיה משפיע על מעמדה של ישראל בעיניי היריבה הטורקית? ועד כמה המלחמה המתמשכת בעזה משפיעה על היחסים בין אנקרה לירושלים? בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת עם ד"ר גליה לינדשטראוס, חוקרת בכירה במכון, שמתמחה במדינות החוץ העכשווית של טורקיה.

פחות משבוע אחרי הפסקת האש בין ישראל לאיראן, אין עוד דרך לדעת בוודאות ובמפורט את היקף הנזק שנגרם למתקני הגרעין של איראן ולתוכנית כולה. אין ספק שהייתה פגיעה משמעותית, אבל שאלת הזמן - בכמה זמן הורחקה איראן מנשק גרעיני - תלויה בעיקרון בשאלת המוטיבציה של המשטר להשיג כזה. וזאת, במידה רבה, בדיוק כפי שהיה לפני שממשלת ישראל החליטה לצאת ל"מלחמת מנע". האם ישראל באמת עמדה בפני איום קיומי מיידי והאם האיום הזה הוסר? האם המשטר האיראני מצא את עצמו רועד עד לכדי סכנת נפילה במהלך המלחמה הזאת ואיפה עומד העם האיראני, שסולד ממשטרו, ביחסו לישראל? האם מלחמת ישראל-איראן תישאר חד פעמית וכיצד היא עלולה דווקא להאיץ את משטר האייתוללות לעבר נשק גרעיני? בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי", ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר באותה תוכנית, יעשו סדר בהישגי המלחמה ובהשלכותיה.

בוקר 25 ביוני 2025 הוא הבוקר הראשון מזה 12 ימים שישראלים רבים ישנו לילה שלם, בלי אזעקות ובלי טילים איראניים המשוגרים לעברם. אבל בעבור שבע משפחות ישראליות, הוא בוקר נורא שבו נודע להן על נפילת בנם ברצועה. המלחמה בעזה לא עצרה בזמן המלחמה שהתנהלה מול איראן. היא גם לא התקדמה. היא מדשדשת, לכל הדעות. בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת, ובעיקר מקשיבה, לשניים עם עמדות מנוגדות בבסיסן על אודות המהלכים שממשלת ישראל צריכה לעשות לדעתם ברצועת עזה, מול חמאס. כיצד להתמודד עם ארגון טרור זה, כיצד להחזיר את החטופים, כיצד להתייחס לעתיד האזרחים הפלסטינים שמדי יום נהרגים סמוך למרכזי סיוע הומניטרי, ומה עם כיבוש הרצועה, חלקי או מלא? תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, ופרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון, הביאו טיעונים הפוכים ומנוגדים, תוך כדי שיחה מכבדת והקשבה אחד לשני.

תגובתה של איראן להפצצות מתקני הגרעין שלה ע"י ארה"ב הייתה לעבר בסיס אל-עודייד האמריקני שנמצא בשטח קטר. ירי הטילים הזה, כך דווח בכלי תקשורת בינלאומיים, היה מתואם מראש בין שתי המדינות. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף טען שאיראן הודיעה מראש לארה"ב על המתקפה והוא החליט להכיל אותה. כמה שעות לאחר מכן, הנשיא טראמפ הודיע על הפסקת אש בין איראן לישראל, בתיווך קטר. מדינת המפרץ הקטנה חוששת מאיראן יותר מכל מדינה אחרת וכך גם השכנות שלה, שרואות באיראן גרעינית איום ממשי. המלחמה שיזמה ישראל נגד המדינה הפרסית הענקית האירה באור מעניין את תפקידן של מדינות המפרץ באזור, שמצד אחת גינו בחריפות את המהלך הישראלי ומהצד השני, בחדרים סגורים, מברכות עליו. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, טוען ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המפרץ, שבתום המלחמה ההיסטורית, מדינות ערב והמפרץ נותרו חלשות ושהסיכויים לנורמליזציה גברו, אך רק מעט.

דונלד טראמפ לא היה זקוק לשבועיים. בלילה שבין שבת לראשון, ב-22 ביוני, טייסי חיל האוויר האמריקני הטילו פצצה אחר פצצה על מתקני הגרעין של איראן בנתנז, בפורדו ובאספהאן. נשיא ארה"ב וראש הממשלה הכתירו את הפעולה בהצלחה גדולה והודו זה לזה. מה הושג בתקיפה? האם הוסר האיום הקיומי שמהווה תוכנית הגרעין של איראן על ישראל? האם למעשה מולאו מטרות המלחמה? בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירים ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, ופרופ' צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי וחוקר בכיר במכון, שהכדור כעת במגרש האיראנים.

כמעט שבוע למלחמת ישראל-איראן, והערכות וניחושים בנוגע לשרידות משטר האייתוללות משתלטים על השיח התקשורתי והציבורי בישראל. ומה באיראן? איך רואים שם את הדברים מבפנים? ואם חמינאי אכן יפול, בדרך זו או אחרת, האם כל חלופה עדיפה או שעלולה להיות אחת אף גרועה יותר? וגם, כיצד מתייחסים בתוך איראן לתעמולה של שופרות המשטר? האם זה משכנע? בפרק הזה של "משדרים ביטחון", בני סבטי, מומחה איראן במכון (והחל מהערב גם דמות ב"ארץ נהדרת"), טוען בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס שהקרב על הנרטיב היא זירת מלחמה לכל דבר.