פודקאסטרטגי

תכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה יוצאת לדרך באמצעות חברות פרטיות, ואמורה למנוע מחמאס לשים יד על המוצרים. מנכ"ל קרן הסיוע, ג'ייק ווד, התפטר בטענה כי "לא ניתן ליישם את התוכנית תוך עמידה בעקרונות ההומניטריים של אנושיות, ניטרליות והוגנות". כמוהו, גורמים בינלאומיים וגם ישראלים רבים מזהירים לא רק כי התוכנית הזאת לא תוכיח את עצמה מבחינת יעילות, אלא גם אינה עומדת בדרישות הדין הבינלאומי. אז איך זה אמור לעבוד בדיוק? מה הקשר בין התוכנית לבין מבצע "מרכבות גדעון" ואיך כל זה קשור לכיבוש כל שטחי הרצועה המתוכנן על ידי ממשלת ישראל? בפרק זה של "משדרים ביטחון", ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון, מתארת לעיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את כל מה שידוע על התוכנית השנויה במחלוקת, מסבירה את המגבלות שלה וגם את המשמעויות שלה בפועל, המשליכות על החברה הישראלית כולה.

השבוע אנו מציינים 600 יום למלחמת חרבות ברזל, אשר נפתחה במתקפת הטרור של חמאס ב-7.10.23. 58 חטופים עוד בשבי חמאס בעזה, בהם 25 שנקבע מותם. 20 חיים בוודאות לפי ראש הממשלה נתניהו. לפני כעשרה ימים, הלחימה אף עלתה שלב עם פתיחת מבצע "מרכבות גדעון". איך כל זה נראה בשטח? מה באמת נותר מחמאס בשלב הזה ומה היחס אליו מצד האוכלוסייה האזרחית בעזה? האם יש סיכוי שחמאס ייכנע כפי שדורשת הממשלה? וגם, אילו אופציות מוחשיות נמצאות עכשיו על השולחן כדי לסיים את המלחמה ולנצח את חמאס? אורית פרלוב, חוקרת מגמות ושיח ברשת במדינות ערביות במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על החלופות הקיימות לניהול המלחמה ויציאה ממנה, ועל המחירים שלהן.

איך יתכן שפוטין - האיש שבנה את תדמיתו על מאבק בלתי מתפשר בטרור - מודה בגלוי לחמאס לעיני מי שחזר מהשבי בעזה? באילו תנאים ארגון טרור יכול להפוך להיות 'שותף מכובד' במוסקבה? הפעם במשדרים [אקסטרה] ביטחון, פרק נוסף של 'מגרש הרוסים' - על תפיסת הטרור ברוסיה המודרנית.

עד לא מזמן, "מכסים" הייתה מילה השגורה בעיקר בפיהם של אנשי מקצוע - יבואנים, כלכלנים, עובדי מכס - אבל מאז שהמדיניות הכלכלית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנסה להילוך מהיר, פתאום כולנו מתעסקים בכך, שכן מדובר בסוגיה שלא יורדת מסדר היום, וחשוב יותר - נוגעת לנו ישירות לכיס. בדיוק בגלל זה הזמנו לפודקאסט את ד"ר תומר פדלון, חוקר עמית בתוכנית לכלכלה וביטחון לאומי במכון ובמרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מסביר פדלון את ההתפתחויות האחרונות בתחום הטלת המכסים ובמלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, ומבהיר איך הסערה הנוכחית משפיעה על ישראל, ואיך ירושלים יכולה לתמרן בתוך הזירה הכלכלית העולמית.

בערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר, טראמפ החליף את הערכים בדילים עסקיים כמרכיב מוביל במדיניות החוץ של ארה"ב. כפועל יוצא, מוקד האינטרסים במזה"ת זז ממקומו המסורתי. את הדברים חובה יהיה לבחון בטווח הבינוני-ארוך, אבל כבר עכשיו ניתן לזהות את האתגרים - ולא פחות חשוב - את ההזדמנויות, שעומדים בפני ישראל במציאות החדשה שיוצר נשיא ארה"ב. בפרק החמישי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף משנה במילואים אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, והדס לורבר, מנהלת פרויקט ישראל-ארה"ב, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס ומציעים שורה של מסקנות מעניינות לביקור של טראמפ במדינות המפרץ.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חוזר על הרצון שלו להגיע להסכם מדיני עם איראן, באמצעות השיחות המתנהלות בין ממשלו לבין משטר הרפובליקה האסלאמית. הוא מזכיר את האופציה הצבאית, "האלימה", אבל מעדיף להימנע ממנה, "בניגוד לאחרים" הוא אומר. את האחרים האלה ניתן ללא ספק למצוא בקרב חברי ממשלת ישראל. אבל האם ישראל יכולה לתקוף בלי ארה"ב? האם היא יכולה שלא לתקוף בכלל ומה חלון הזמן הקריטי שחייבים לקחת בחשבון במכלול השיקולים? בפרק הרביעי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף (מיל') תמיר היימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, וד"ר רז צימט, מנהל תכנית המחקר "איראן והציר השיעי" במכון, מדברים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על האופציות שנותרו על השולחנות האיראני, האמריקאי והישראלי.

הפרק הראשון של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה שבועית נוספת למיטיבי לכת, על אירועים ותהליכים הנמצאים במוקד תחומי המחקר של המכון, ולא תמיד מגיעים לכותרות הראשיות. והפעם: חוקר המכון ירון שניידר מראיין את חוקרת המכון ולשעבר שגרירת ישראל במצרים, אמירה אורון, על האחים המוסלמים והחזית הערבית נגדם, הקשר לחמאס, אל-ג׳זירה ומתקפת ה-7/10. מה מסביר את התחזקותם והשפעתם המתרחבת של האחים המוסלמים במהלך העשורים האחרונים, ממצרים למדינות ערביות נוספות? כיצד התפתח המאבק של משטרים ערביים אזרחיים ב״איום האחים המוסלמים״ על פני העשור האחרון, והאם התחזיות שנשמעו בתחילת ״האביב הערבי״ על ״חורף אסלאמי״ היו מוקדמות מדי? כיצד המשטר המצרי רותם את מוסד הדת האסלאמי הכפוף לו למאבק באחים המוסלמים, והאם הוא משדר מסרים מתונים יותר? אילו צעדים נוקטות מדינות ערביות נוספות - סעודיה, המפרציות, מדינות צפון אפריקה, ובאחרונה גם ירדן, כדי להחליש את כוחם של האחים המוסלמים בתחומיהן? כיצד התחזקות המגמה הזו קשורה לפעילות של חמאס ומתקפת ה-7/10 וכן לרשת אל-ג׳זירה, קטר ותורכיה? ומה הלקחים שיכולה ישראל להפיק מתהליכים אלה, בנוגע ליחסיה עם העולם הערבי בעקבות

ביקורו הרשמי הראשון של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, דווקא במפרץ הערבי מסמן את ערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות כמדינות מרכזיות במפה העולמית כולה. סעודיה מקבעת את מעמדה כמעצמה הערבית החזקה; קטר מבססת את התלות של ארה"ב בה ולא רק להיפך ואיחוד האמירויות, שכבר חתומה על הסכמי אברהם עם ישראל, מעוניינת מאוד בהגדלת העסקים בדולרים ובשיתופי פעולה עם התעשיות הביטחוניות של אמריקה של טראמפ. בשיחה עם ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון, מנסה העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס להבין את הרגע ההיסטורי של ימים אלה, לא מהצד של טראמפ וארה"ב אלא מהזווית של מדינות המפרץ - מה האינטרס של כל אחת מהן? איפה טמון הכוח של כל אחת מהן – ומהן המשמעויות לישראל?

"ככל שנמשיך לפעול שם, הסיכוי שנגיע לחיכוך אלים עם קבוצות חמושות מקומיות, עם אוכלוסיה מקומית, עם כוחות המשטר ואולי אפילו עם טורקיה - הולך וגדל. צריך לזהות את הנקודה הזאת, כדי שלא תהיה בלתי הפיכה". ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם עמנואל אלבז-פלפס על המשמעויות, ההשלכות והסיכונים של ההתערבות הצבאית, הפומבית המוצהרת, של ישראל בסוריה החדשה של א-שרע, שהפכה למגרש משחק אחר לגמרי מבחינת יחסי כוחות בינלאומיים.

"בסוף אנחנו נגיע לנקודה שבה ישראל תהיה כובשת בעזה... הרוב המכריע של הישראלים חושב בצדק שזה יהיה רע מאוד למדינת ישראל, והנורא בעיניי הוא שאנשים שחושבים ככה, הולכים ומציגים תוכניות שיביאו לכך". בפרק הראשון של "משדרים ביטחון", פודקאסט המכון בגרסתו המחודשת, מדבר הח"כ לשעבר עפר שלח, מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל" במכון, עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על המהלכים של צה"ל ברצועה – אלה שהיו ואלה שעתידים לבוא, המשמעות שבנוכחות צבאית ממושכת בעזה, וההשלכות על צה"ל ועל החברה הישראלית.

"חבר מביא חבר" במטה הכללי? חוקרי המכון ד"ר תא"ל (במיל') אריאל היימן ופרופ' קובי מיכאל בוחנים את המינויים השכיחים של יוצאי חטיבת הצנחנים וסיירת מטכ״ל לתפקידים במטה הכללי של צה״ל, והשלכותיו האפשריות של דמיון זה בצמרת הצבא (״הטיית הדמיון״), במישור ההתנהגותי ובמישור הקוגניטיבי. מהי ״הטיית הדמיון״ בצבא ובכלל? מהן הבעיות הנובעות מהיעדר גיוון אנושי בצמרת צה״ל? האם יש לכך קשר למחדל ה-7/10? וכן, אילו צעדים עשויים לצמצם את ההטייה? ישראל בעקבות מכסי טראמפ והתקציב החדש: תמונת מצב ותחזית כלכלית בצל המשך המלחמה בעקבות תכנית העלאת המכסים של הנשיא טראמפ, ואישור תקציב המדינה בכנסת, חוקר המכון פרופ' אסטבן קלור מנתח את המשמעויות בטווח הנראה לעין: כיצד צפוי להשפיע השינוי הדרמטי במכסים שמטילה ארה״ב על ישראל, על מצב השווקים בישראל ועל כלכלת ישראל בכלל? מה המגמות המרכזיות המסתמנות בתחום הגירעון והמצב הכלכלי בכלל, אחרי אישור תקציב המדינה המוגדל בכנסת? אילו מהלכים יכולים להפחית את הסיכון בהורדה נוספת של דירוג האשראי של ישראל? וגם - הנטל הכלכלי של המשך המלחמה בעזה. קולות מאיראן – פרק 16: התפכחות? הביקורת של הפרשנים האיראניים חוקר המכון בני סבטי מספר על חשבון הנפש שערכו מספר הוגי דעות ופרשנים איראניים, שהחלו מבקרים את מהלכי המשטר - הן בתוך איראן בתחומי חברה וכלכלה והן במדיניות החוץ, בפרט בתחום הפעילות האזורית של המשטר האיראני וההתנגדות שלו לקיום קשרים תקניים עם העולם המערבי. דרקון במדבר - פרק 8 ואחרון | המעורבות והאסטרטגיה של סין במזה"ת והמשמעויות לישראל בפרק השמיני והאחרון של סדרת הפודקאסטים 'דרקון במדבר' נארח את תא"ל (מיל) אסף אוריון, ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין ב-INSS, ואת סגניתו, גב' גליה לביא. נסכם את האתגרים וההזדמנויות שמציבה המעורבות הסינית במזרח התיכון בפני ישראל; נציג את השינויים במעמדה של סין במזה"ת אחרי 7 באוקטובר 2023; נבחן את ההזדמנויות והסיכונים לישראל; וננסה לגבש המלצות למדיניות ישראלית אפשרית בעתיד.

בפרק השמיני והאחרון של סדרת הפודקאסטים 'דרקון במדבר' נארח את תא"ל (מיל) אסף אוריון, ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין ב-INSS, ואת סגניתו, גב' גליה לביא. נסכם את האתגרים וההזדמנויות שמציבה המעורבות הסינית במזרח התיכון בפני ישראל; נציג את השינויים במעמדה של סין במזה"ת אחרי 7 באוקטובר 2023; נבחן את ההזדמנויות והסיכונים לישראל; וננסה לגבש המלצות למדיניות ישראלית אפשרית בעתיד.

בעקבות תכנית העלאת המכסים של הנשיא טראמפ, ואישור תקציב המדינה בכנסת, חוקר המכון פרופ' אסטבן קלור מנתח את המשמעויות בטווח הנראה לעין: כיצד צפוי להשפיע השינוי הדרמטי במכסים שמטילה ארה״ב על ישראל, על מצב השווקים בישראל ועל כלכלת ישראל בכלל? מה המגמות המרכזיות המסתמנות בתחום הגירעון והמצב הכלכלי בכלל, אחרי אישור תקציב המדינה המוגדל בכנסת? אילו מהלכים יכולים להפחית את הסיכון בהורדה נוספת של דירוג האשראי של ישראל? וגם - הנטל הכלכלי של המשך המלחמה בעזה.

חוקרי המכון ד"ר תא"ל (במיל') אריאל היימן ופרופ' קובי מיכאל בוחנים את המינויים השכיחים של יוצאי חטיבת הצנחנים וסיירת מטכ״ל לתפקידים במטה הכללי של צה״ל, והשלכותיו האפשריות של דמיון זה בצמרת הצבא (״הטיית הדמיון״), במישור ההתנהגותי ובמישור הקוגניטיבי. מהי ״הטיית הדמיון״ בצבא ובכלל? מהן הבעיות הנובעות מהיעדר גיוון אנושי בצמרת צה״ל? האם יש לכך קשר למחדל ה-7/10? וכן, אילו צעדים עשויים לצמצם את ההטייה?

חוקר המכון בני סבטי מספר על חשבון הנפש שערכו מספר הוגי דעות ופרשנים איראניים, שהחלו מבקרים את מהלכי המשטר - הן בתוך איראן בתחומי חברה וכלכלה והן במדיניות החוץ, בפרט בתחום הפעילות האזורית של המשטר האיראני וההתנגדות שלו לקיום קשרים תקניים עם העולם המערבי.

נקמתו של ארדואן: גל ההפגנות בטורקיה וההקצנה ביחס לישראל חוקרת טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, מסבירה את האירועים והמהלכים שהובילו למעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, כצעד נוסף של ארדואן לביסוס שלטונו ודיכוי האופוזיציה, ואת הפגנות המחאה שהתפרצו בעקבות זאת. בתוך כך, גליה מנתחת את התהליך שבמסגרתו הידרדרה טורקיה בהנהגת ארדואן לשלטון אוטוריטרי: כיצד טרפד ארדואן את האפשרות שייבחר לו מחליף, בלי לבטל את הבחירות? מה הלכי הרוח בקרב הציבור הטורקי, ובייחוד בקרב צעירים, על רקע מהלכים אלה והמצב הכלכלי החמור? מה טיב הקשרים בין ארדואן לטראמפ והאם הוא מקבל גיבוי מנשיא ארה״ב כעת? ועוד קודם לכן - מה עומד ברקע להחרפה ברטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן, והתבטאותו האחרונה בעניין ״השמדת ישראל״. מעבר לרשת: החזרה ללחימה מהעין העזתית – זעם על חמאס, הפגנות וחיסול חשבונות חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות חזרתה של ישראל ללחימה ותחילתו של מבצע ״עוז וחרב״. בחלק הראשון מציגה פרלוב את הזעם הציבורי בעזה כלפי חמאס: האצבע המאשימה המופנית כלפיהם בעקבות החזרה ללחימה, הדרישה של העזתים מארגון הטרור להשיב את החטופים, למסור את הנשק ולצאת מעזה, והכעס על כך שהם מתחבאים במחנות העקורים ובבתי החולים. עוד דנה פרלוב בנטישת ערך ה"סומוד" (העמידה האיתנה) וערך האסירים והרצון להחליפם באוכל ובאוהלים. בנוסף, נבין את הזעם שמופנה כלפי העולם הערבי, הטענות על תפקידן של מצרים וקטאר בסבלם של העזתים והניסיון של תושבי עזה להבין איך נטשו אותם הפלסטינים בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובתוך ישראל. בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהפגנות נגד חמאס שהחלו בשבוע האחרון של חודש מארס בצפון הרצועה . נלמד על המספרים והיכן הן מתקיימות. האם הן אותנטיות או מהונדסות, מי עומד מאחוריהן ומה המסרים המרכזיים של המחאה? עוד נבדוק מה ההיתכנות להפלת משטר חמאס, ונדון בהמלצות למדיניות ישראל בנושא המחאה. בחלק האחרון סוקרת פרלוב את המהלך האחרון של חמאס; ״משחקי הרעב״ - סגירת המאפיות ומרכזי חלוקת האוכל על מנת "להשתמש בנשק של ישראל נגד ישראל": יצירת משבר הומניטרי חמור יותר ומהיר יותר. חמאס שוב מהמרת על דעת הקהל בישראל ובעולם ומשתמשת בקלף ההרעבה כדי להביא לסיום המלחמה. מגרש הרוסים - פרק 11: השיטה הרוסית למו"מ האם רוסיה מצליחה להכתיב לארה"ב את תנאי המשא ומתן המתנהל ביניהן על סוגיות שונות, או שהאדמיניסטרציה של טראמפ מעוניינת מלכתחילה לספק למוסקבה את מבוקשה? בפרק ה-11 של הפודקסט "מגרש הרוסים", חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון – בוחנים: מה באמת עומד מאחורי ה"אוווירה הטובה" בדיונים בין מוסקבה לממשל החדש-ישן בוושינגטון? דרקון במדבר – פרק 7 | סין ושרשראות האספקה במזה"ת. בפרק השביעי של 'דרקון במדבר' נארח את גלית כהן, ראש תוכנית "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואת רב חובל ד"ר יגאל מאור, לשעבר מנהל רשות הספנות והנמלים. נשוחח על מקומה הדומיננטי של סין בשרשראות האספקה העולמיות, נקודות התורפה בנתיבי השיט הימיים וביניהם הים האדום, וההשלכות על ישראל.

בפרק השביעי של 'דרקון במדבר' נארח את גלית כהן, ראש תוכנית "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואת רב חובל ד"ר יגאל מאור, לשעבר מנהל רשות הספנות והנמלים. נשוחח על מקומה הדומיננטי של סין בשרשראות האספקה העולמיות, נקודות התורפה בנתיבי השיט הימיים וביניהם הים האדום, וההשלכות על ישראל.

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות חזרתה של ישראל ללחימה ותחילתו של מבצע ״עוז וחרב״. בחלק הראשון מציגה פרלוב את הזעם הציבורי בעזה כלפי חמאס: האצבע המאשימה המופנית כלפיהם בעקבות החזרה ללחימה, הדרישה של העזתים מארגון הטרור להשיב את החטופים, למסור את הנשק ולצאת מעזה, והכעס על כך שהם מתחבאים במחנות העקורים ובבתי החולים. עוד דנה פרלוב בנטישת ערך ה"סומוד" (העמידה האיתנה) וערך האסירים והרצון להחליפם באוכל ובאוהלים. בנוסף, נבין את הזעם שמופנה כלפי העולם הערבי, הטענות על תפקידן של מצרים וקטאר בסבלם של העזתים והניסיון של תושבי עזה להבין איך נטשו אותם הפלסטינים בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובתוך ישראל. בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהפגנות נגד חמאס שהחלו בשבוע האחרון של חודש מארס בצפון הרצועה . נלמד על המספרים והיכן הן מתקיימות. האם הן אותנטיות או מהונדסות, מי עומד מאחוריהן ומה המסרים המרכזיים של המחאה? עוד נבדוק מה ההיתכנות להפלת משטר חמאס, ונדון בהמלצות למדיניות ישראל בנושא המחאה. בחלק האחרון סוקרת פרלוב את המהלך האחרון של חמאס; ״משחקי הרעב״ - סגירת המאפיות ומרכזי חלוקת האוכל על מנת "להשתמש בנשק של ישראל נגד ישראל": יצירת משבר הומניטרי חמור יותר ומהיר יותר. חמאס שוב מהמרת על דעת הקהל בישראל ובעולם ומשתמשת בקלף ההרעבה כדי להביא לסיום המלחמה.

חוקרת טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, מסבירה את האירועים והמהלכים שהובילו למעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, כצעד נוסף של ארדואן לביסוס שלטונו ודיכוי האופוזיציה, ואת הפגנות המחאה שהתפרצו בעקבות זאת. בתוך כך, גליה מנתחת את התהליך שבמסגרתו הידרדרה טורקיה בהנהגת ארדואן לשלטון אוטוריטרי: כיצד טרפד ארדואן את האפשרות שייבחר לו מחליף, בלי לבטל את הבחירות? מה הלכי הרוח בקרב הציבור הטורקי, ובייחוד בקרב צעירים, על רקע מהלכים אלה והמצב הכלכלי החמור? מה טיב הקשרים בין ארדואן לטראמפ והאם הוא מקבל גיבוי מנשיא ארה״ב כעת? ועוד קודם לכן - מה עומד ברקע להחרפה ברטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן, והתבטאותו האחרונה בעניין ״השמדת ישראל״.

דיון סוער באולפן: עזה בין התוכנית המצרית לתוכנית הטרנספר חוקר הזירה הפלסטינית במכון, אודי דקל, וחוקרת מצרים במכון והשגרירה לשעבר בקהיר, אמירה אורון, בדיון מרתק (שגולש לא אחת לוויכוח) על התוכנית שהניחה מצרים לשיקום עזה – תוכנית שאפילו במזרח התיכון לא כל המדינות שלמות עם פרטיה. עד כה, ישראל התנגדה לתוכנית, ארה"ב התעייפה, ובינתיים – צה"ל חזר ללחימה. איך זה יגמר? עולמו הכלכלי של טראמפ: היעדים שסימן בארה״ב, מדיניות העלאת המכסים וההשפעה על ישראל חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מציג את יסודות התפיסה הכלכלית של הנשיא טראמפ בתקופת כהונתו השנייה והשלכותיה בארה״ב ובזירה הגלובלית. מדוע טראמפ אינו מרוצה ממצבה של הכלכלה האמריקנית, על אף שיעור הצמיחה הגבוה ואחוז האבטלה הנמוך? מה ייעודה של המחלקה החדשה שבראשה עומד אילון מאסק? מה טראמפ רוצה להשיג באמצעות מכסים גבוהים יותר ומדוע כלכלנים מזהירים מפני מדיניות מכסים? ומהן המשמעויות של השינויים שעושה טראמפ בתחום הכלכלי מבחינת ישראל? דרקון במדבר – פרק 6 | סין, איראן והמפרציות במזה"ת: משולש יחסים מורכב בפרק השישי של הסדרה "דרקון במדבר" נארח את ד"ר רז צימט וד"ר יואל גוז'נסקי, חוקרי איראן והמפרציות בהתאמה, במכון למחקרי ביטחון לאומי. נשוחח על מערכת היחסים המורכבת שבין סין לאיראן ולמפרציות, נבחן את ההסכם בין איראן לסעודיה שנחתם בבייג'ינג, ונדון בהשפעת היחסים בין הצדדים על ישראל, מאזן הכוחות האזורי והתחרות במזה"ת.

חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מציג את יסודות התפיסה הכלכלית של הנשיא טראמפ בתקופת כהונתו השנייה והשלכותיה בארה״ב ובזירה הגלובלית. מדוע טראמפ אינו מרוצה ממצבה של הכלכלה האמריקנית, על אף שיעור הצמיחה הגבוה ואחוז האבטלה הנמוך? מה ייעודה של המחלקה החדשה שבראשה עומד אילון מאסק? מה טראמפ רוצה להשיג באמצעות מכסים גבוהים יותר ומדוע כלכלנים מזהירים מפני מדיניות מכסים? ומהן המשמעויות של השינויים שעושה טראמפ בתחום הכלכלי מבחינת ישראל?

האם רוסיה מצליחה להכתיב לארה"ב את תנאי המשא ומתן המתנהל ביניהן על סוגיות שונות, או שהאדמיניסטרציה של טראמפ מעוניינת מלכתחילה לספק למוסקבה את מבוקשה? בפרק ה-11 של הפודקסט "מגרש הרוסים", חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון – בוחנים: מה באמת עומד מאחורי ה"אוווירה הטובה" בדיונים בין מוסקבה לממשל החדש-ישן בוושינגטון?

חוקר הזירה הפלסטינית במכון, אודי דקל, וחוקרת מצרים במכון והשגרירה לשעבר בקהיר, אמירה אורון, בדיון מרתק (שגולש לא אחת לוויכוח) על התוכנית שהניחה מצרים לשיקום עזה – תוכנית שאפילו במזרח התיכון לא כל המדינות שלמות עם פרטיה. עד כה, ישראל התנגדה לתוכנית, ארה"ב התעייפה, ובינתיים – צה"ל חזר ללחימה. איך זה יגמר?

בפרק השישי של הסדרה "דרקון במדבר" נארח את ד"ר רז צימט וד"ר יואל גוז'נסקי, חוקרי איראן והמפרציות בהתאמה, במכון למחקרי ביטחון לאומי. נשוחח על מערכת היחסים המורכבת שבין סין לאיראן ולמפרציות, נבחן את ההסכם בין איראן לסעודיה שנחתם בבייג'ינג, ונדון בהשפעת היחסים בין הצדדים על ישראל, מאזן הכוחות האזורי והתחרות במזה"ת.

בפרק החמישי של 'דרקון במדבר' התארחה ד"ר יערה ולצמן, חוקרת בינה מלאכותית מהמרכז לחדשות דיגיטלית באוני' קיימברידג', לדיון על המאבק הטכנולוגי המתפתח במזרח התיכון. ולצמן בוחנת את המשמעות של הטכנולוגיות האסטרטגיות, ההשפעה של המאבק בין סין לארה"ב בנושא וכיצד משפיעה ההתקדמות הטכנולוגית הסינית והאימוץ שלה באזור על המרחב האסטרטגי. י

בחזרה ללחימה: מבצע״עוז וחרב״, קריסת המו״מ והחלופות של ישראל ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דנים בגורמים שהובילו לקריסת המו״מ על שחרור חטופים והמעבר לשלב ב׳ של ההסכם בנושא, חידוש הלחימה במבצע ״עוז וחרב״, והאפשרויות המונחות לפתחו של הדרג המדיני כעת, למימוש יעדי המלחמה. אילו פערים בין ישראל לחמאס הובילו לסיומו, לפי שעה, של המו״מ בתיווך אמריקאי לשחרור החטופים בעזה? עד כמה המבצע הצבאי מתואם עם ועונה על הציפיות של הנשיא טראמפ? כיצד השינויים בפיקוד על הצבא באים לידי ביטוי בחזרה ללחימה ובמאפייני המבצע הנוכחי? וגם - על התגובות בחברה הישראלית לחידוש הלחימה, והמשך הדיון הפנימי לגבי החלופות לשליטה בעזה והפעלת לחץ צבאי על חמאס לצורך שחרור החטופים. צומת טראמפ-איראן: בין תקיפת הגרעין, מו"מ – והמלחמה בחות׳ים חוקרי המכון, סימה שיין ואלדד שביט, מנתחים את ההתרחשויות האחרונות על ציר ארה״ב-איראן, ובראש הדברים המתקפה על החות׳ים והמסר שמעביר טראמפ דרכה לאיראן, על רקע ניסיונו של הנשיא לדחוק בטהראן להגיע להסכם גרעין משופר והמכתב ששלח בעניין להנהגה האיראנית. כיצד מגיבים באיראן להצעת טראמפ ואיומיו? מה השפעת מדיניות "הלחץ הכלכלי המקסימלי" על הכלכלה והשיח הפנימי באיראן? איזו השפעה יש להתקרבות התאריך שבו יתאפשר למעצמות ״לגלגל בחזרה״ (snapback) את הסנקציות שהושעו במסגרת הסכם הגרעין? ובנוגע לישראל - האם איום התגובה האיראני על התקיפה הישראלית באוקטובר עדיין בתוקף? ובהתחשב בדינמיקה הנוכחית, האם ממשל טראמפ ידחוף את ישראל לתקוף באיראן, בתמיכתו? דרקון במדבר - פרק 5 | המאבק הטכנולוגי והשפעתו על המזרח התיכון בפרק החמישי של 'דרקון במדבר' התארחה ד"ר יערה ולצמן, חוקרת בינה מלאכותית מהמרכז לחדשות דיגיטלית באוני' קיימברידג', לדיון על המאבק הטכנולוגי המתפתח במזרח התיכון. ולצמן בוחנת את המשמעות של הטכנולוגיות האסטרטגיות, ההשפעה של המאבק בין סין לארה"ב בנושא וכיצד משפיעה ההתקדמות הטכנולוגית הסינית והאימוץ שלה באזור על המרחב האסטרטגי.

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דנים בגורמים שהובילו לקריסת המו״מ על שחרור חטופים והמעבר לשלב ב׳ של ההסכם בנושא, חידוש הלחימה במבצע ״עוז וחרב״, והאפשרויות המונחות לפתחו של הדרג המדיני כעת, למימוש יעדי המלחמה. אילו פערים בין ישראל לחמאס הובילו לסיומו, לפי שעה, של המו״מ בתיווך אמריקאי לשחרור החטופים בעזה? עד כמה המבצע הצבאי מתואם עם ועונה על הציפיות של הנשיא טראמפ? כיצד השינויים בפיקוד על הצבא באים לידי ביטוי בחזרה ללחימה ובמאפייני המבצע הנוכחי? וגם - על התגובות בחברה הישראלית לחידוש הלחימה, והמשך הדיון הפנימי לגבי החלופות לשליטה בעזה והפעלת לחץ צבאי על חמאס לצורך שחרור החטופים.

חוקרי המכון, סימה שיין ואלדד שביט, מנתחים את ההתרחשויות האחרונות על ציר ארה״ב-איראן, ובראש הדברים המתקפה על החות׳ים והמסר שמעביר טראמפ דרכה לאיראן, על רקע ניסיונו של הנשיא לדחוק בטהראן להגיע להסכם גרעין משופר והמכתב ששלח בעניין להנהגה האיראנית. כיצד מגיבים באיראן להצעת טראמפ ואיומיו? מה השפעת מדיניות "הלחץ הכלכלי המקסימלי" על הכלכלה והשיח הפנימי באיראן? איזו השפעה יש להתקרבות התאריך שבו יתאפשר למעצמות ״לגלגל בחזרה״ (snapback) את הסנקציות שהושעו במסגרת הסכם הגרעין? ובנוגע לישראל - האם איום התגובה האיראני על התקיפה הישראלית באוקטובר עדיין בתוקף? ובהתחשב בדינמיקה הנוכחית, האם ממשל טראמפ ידחוף את ישראל לתקוף באיראן, בתמיכתו?

בפרק החמישי של 'דרקון במדבר' התארחה ד"ר יערה ולצמן, חוקרת בינה מלאכותית מהמרכז לחדשות דיגיטלית באוני' קיימברידג', לדיון על המאבק הטכנולוגי המתפתח במזרח התיכון. ולצמן בוחנת את המשמעות של הטכנולוגיות האסטרטגיות, ההשפעה של המאבק בין סין לארה"ב בנושא וכיצד משפיעה ההתקדמות הטכנולוגית הסינית והאימוץ שלה באזור על המרחב האסטרטגי. י

מעבר לאוקראינה: ״אפקט טראמפ״ בין אירופה, רוסיה והמזה״ת חוקרי המכון, השגריר ארקדי מיל-מן וג׳סי ויינברג, בוחנים את השפעת כניסתו של נשיא ארה״ב טראמפ לזירת הדיפלומטיה הבינלאומית, על הסדר העולמי כיום, על תפקידה של ארה״ב בו ועל הניסיונות ליישב סכסוכים או לסיים מלחמות. מה מאפיין את דיפלומטיית טראמפ כמתווך במו״מ לסיום המלחמה באוקראינה, מהפגישה עם זלנסקי ועד למסרים שהוא העביר לפוטין? מהן השלכות חוסר הוודאות לגבי יעדי מדיניות החוץ של טראמפ ותוכניותיו באופן כללי, על יחסי ארה״ב-אירופה, על נאט״ו, ומאידך - כיצד הקרמלין קורא ותופס את מדיניות טראמפ והאם הוא שבע רצון ממנה? מה מסתמן בזירת המזה״ת - הדיפלומטיה של טראמפ מול איראן ושאיפתו להסכם עם סעודיה? מדוע דווקא בעידן זה עולה חשיבותה של הנכסיות הישראלית עבור הממשל בוושינגטון? מעבר לרשת: מהי הביצה ומה התרנגולת? המורכבות בדיווחים על ״טבח העלאווים״ חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בדיווחים בכלי התקשורת, שעלו גם בדברי שר הביטחון, בנוגע ל"טבח בעלאווים״ בסוריה ו"חשיפת פניו של נשיא סוריה א-שרע כטרוריסט ג׳יהאדסטי מבית המדרש של אל-קאעידה״. פרלוב שואלת את השאלות המתבקשות ומנסה לברר - האם התמונה מורכבת יותר? בחלק הראשון מציגה פרלוב את השתלשלות האירועים שקדמו ״לטבח בעלאווים״. סבבי המו״מ ושיחות הפיוס בין הממשל המרכזי לשלושת המיעוטים המרכזיים בסוריה: הכורדים, הדרוזים והעלאווים, שנכשלו; הקמת ארגוני המרד על ידי קצינו לשעבר של אסד בערי החוף המערבי והקמת ״חטיבות הגנת החוף״; פיגועי הטרור נגד קציני צבא סוריה בסוף חודש פברואר ותחילת חודש מרץ ותפקידה של חזבאללה בהשתלשלות האירועים. בחלק השני מבררת פרלוב כמה מהסרטונים המזעזעים שתועדו ברשתות החברתיות הם אכן אותנטיים וכמה שקריים. עוד תנסה לברר כמה ״שאריות ממשטרו של אסד״ וקציניו נהרגו בעקבות העימותים וכמה ״בלתי מעורבים״. בנוסף ננסה להבין מדוע שני הקמפיינים הרשתיים הגדולים ביותר נגד נשיא סוריה וצביעתו בצבעי ג׳יהאד והאשמתו בטבח הגיעו מישראל ומלבנון. לבסוף ננסה להבין את מדיניות ישראל הרשמית כלפי נשיא סוריה וכלפי המיעוט הדרוזי - מה עומד מאחורי מדיניות זו ומה יכולים להיות המחירים שלה? קולות מאיראן פרק 15 | המורדים – גרסת איראן: הביקורת שמגיעה מגורמי הממשל לשעבר חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, בוחן בפרק זה של "קולות מאיראן" את הקולות של מי שבעבר היו חלק מהמחנה השמרני התומך במדיניות המנהיג העליון חמינהאי וכיום מעביר ביקורת על טהראן ברקע המצב הכלכלי הקשה.

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, בוחן בפרק זה של "קולות מאיראן" את הקולות של מי שבעבר היו חלק מהמחנה השמרני התומך במדיניות המנהיג העליון חמינהאי וכיום מעביר ביקורת על טהראן ברקע המצב הכלכלי הקשה.

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בדיווחים בכלי התקשורת, שעלו גם בדברי שר הביטחון, בנוגע ל"טבח בעלאווים״ בסוריה ו"חשיפת פניו של נשיא סוריה א-שרע כטרוריסט ג׳יהאדסטי מבית המדרש של אל-קאעידה״. פרלוב שואלת את השאלות המתבקשות ומנסה לברר - האם התמונה מורכבת יותר? בחלק הראשון מציגה פרלוב את השתלשלות האירועים שקדמו ״לטבח בעלאווים״. סבבי המו״מ ושיחות הפיוס בין הממשל המרכזי לשלושת המיעוטים המרכזיים בסוריה: הכורדים, הדרוזים והעלאווים, שנכשלו; הקמת ארגוני המרד על ידי קצינו לשעבר של אסד בערי החוף המערבי והקמת ״חטיבות הגנת החוף״; פיגועי הטרור נגד קציני צבא סוריה בסוף חודש פברואר ותחילת חודש מרץ ותפקידה של חזבאללה בהשתלשלות האירועים. בחלק השני מבררת פרלוב כמה מהסרטונים המזעזעים שתועדו ברשתות החברתיות הם אכן אותנטיים וכמה שקריים. עוד תנסה לברר כמה ״שאריות ממשטרו של אסד״ וקציניו נהרגו בעקבות העימותים וכמה ״בלתי מעורבים״. בנוסף ננסה להבין מדוע שני הקמפיינים הרשתיים הגדולים ביותר נגד נשיא סוריה וצביעתו בצבעי ג׳יהאד והאשמתו בטבח הגיעו מישראל ומלבנון. לבסוף ננסה להבין את מדיניות ישראל הרשמית כלפי נשיא סוריה וכלפי המיעוט הדרוזי - מה עומד מאחורי מדיניות זו ומה יכולים להיות המחירים שלה?

חוקרי המכון, השגריר ארקדי מיל-מן וג׳סי ויינברג, בוחנים את השפעת כניסתו של נשיא ארה״ב טראמפ לזירת הדיפלומטיה הבינלאומית, על הסדר העולמי כיום, על תפקידה של ארה״ב בו ועל הניסיונות ליישב סכסוכים או לסיים מלחמות. מה מאפיין את דיפלומטיית טראמפ כמתווך במו״מ לסיום המלחמה באוקראינה, מהפגישה עם זלנסקי ועד למסרים שהוא העביר לפוטין? מהן השלכות חוסר הוודאות לגבי יעדי מדיניות החוץ של טראמפ ותוכניותיו באופן כללי, על יחסי ארה״ב-אירופה, על נאט״ו, ומאידך - כיצד הקרמלין קורא ותופס את מדיניות טראמפ והאם הוא שבע רצון ממנה? מה מסתמן בזירת המזה״ת - הדיפלומטיה של טראמפ מול איראן ושאיפתו להסכם עם סעודיה? מדוע דווקא בעידן זה עולה חשיבותה של הנכסיות הישראלית עבור הממשל בוושינגטון?

3 חודשים לנפילת אסד: תמונת המצב בסוריה ובישראל ראש תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, בשיחה על תקופת המעבר שהחלה בסוריה עם קריסת משטר אסד וכינון שלטון זמני של ארגון המורדים HTS, בהנהגת אל-ג׳ולאני. מה מאפיין את השלטון החדש? על אילו מהלכים לייצוב שלטונו הודיע עד כה אל-ג'ולאני? ממה הוא נמנע? כיצד הוא מנסה לאחד את המרכיבים השונים של סוריה והאם הוא מצליח? האם נאמני משטר אסד (מקרב העלאווים) מאתגרים את השלטון? מה מצב המעורבות הבינלאומית בסוריה שאחרי אסד - היחסים עם המערב וארה״ב בפרט, המעורבות הרוסית, מצבם של הכורדים, ההשפעה הגוברת של טורקיה והיחסים עם השכנות הערביות: לבנון, ירדן ועיראק? מה מאפיין את התגובה הישראלית לשינויים בסוריה? כיצד הדבר מתבטא במישור הצבאי וכיצד במישור המדיני? מדוע ישראל מעוניינת להדק יחסים עם הדרוזים בדרום סוריה ואף להתערב למענם והאם שינוי זה צפוי להועיל ואף מתבקש, נוכח חוסר הבהירות לגבי עתיד השלטון החדש בסוריה וכוונותיו כלפי מדינת ישראל. ממלחמות סחר ועד גזירות ארדואן: הסיכונים לאספקה השוטפת לישראל גלית כהן, ראשת תחום "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון; פרופ׳ ורד בלאס, מייסדת שותפה במרכז ארכימדס באונ' תל אביב; וד״ר עמית אשכנזי, מומחה מדיניות חוסן, מציגים את ממצאי המחקר המתבצע במכון בנושא שרשראות האספקה, הסיכונים והשיבושים האפשריים, בישראל ובפרספקטיבה אוניברסלית. מה החשיבות של שרשרות האספקה לביטחון הלאומי ומה מצבה הייחודי של ישראל בתחום זה? אילו סיכונים אפשריים לשרשראות האספקה צריכים להילקח בחשבון? מה ממחישה לנו בעיית המינרלים הקריטיים והנדירים העולמית לגבי השיבושים האפשריים? כיצד ניתן לבצע ניתוח סיכונים אוניברסלי? עם אילו סיכונים מתמודדת ישראל בתחום אספקת המזון? מהן ההזדמנויות האסטרטגיות הגלומות בהתמודדות עם סיכונים אלה? דרקון במדבר – פרק 4 | הדרקון יחליף את הנשר? סין, ארה"ב והמזה"ת בפרק הרביעי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארחים ד"ר צ'ק פרייליך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי וד"ר גדליה אפטרמן מאוניברסיטת רייכמן לדיון על היחסים המורכבים בין סין לארצות הברית במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה התחרות-יריבות בין המעצמות על מרחב המזה"ת, על היציבות שלו, על ההשלכות לישראל ועל הצפוי לנו בהמשך עם ממשל טראמפ.

גלית כהן, ראשת תחום "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון; פרופ׳ ורד בלאס, מייסדת שותפה במרכז ארכימדס באונ' תל אביב; וד״ר עמית אשכנזי, מומחה מדיניות חוסן, מציגים את ממצאי המחקר המתבצע במכון בנושא שרשראות האספקה, הסיכונים והשיבושים האפשריים, בישראל ובפרספקטיבה אוניברסלית. מה החשיבות של שרשרות האספקה לביטחון הלאומי ומה מצבה הייחודי של ישראל בתחום זה? אילו סיכונים אפשריים לשרשראות האספקה צריכים להילקח בחשבון? מה ממחישה לנו בעיית המינרלים הקריטיים והנדירים העולמית לגבי השיבושים האפשריים? כיצד ניתן לבצע ניתוח סיכונים אוניברסלי? עם אילו סיכונים מתמודדת ישראל בתחום אספקת המזון? מהן ההזדמנויות האסטרטגיות הגלומות בהתמודדות עם סיכונים אלה?

ראש תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, בשיחה על תקופת המעבר שהחלה בסוריה עם קריסת משטר אסד וכינון שלטון זמני של ארגון המורדים HTS, בהנהגת אל-ג׳ולאני. מה מאפיין את השלטון החדש? על אילו מהלכים לייצוב שלטונו הודיע עד כה אל-ג'ולאני? ממה הוא נמנע? כיצד הוא מנסה לאחד את המרכיבים השונים של סוריה והאם הוא מצליח? האם נאמני משטר אסד (מקרב העלאווים) מאתגרים את השלטון? מה מצב המעורבות הבינלאומית בסוריה שאחרי אסד - היחסים עם המערב וארה״ב בפרט, המעורבות הרוסית, מצבם של הכורדים, ההשפעה הגוברת של טורקיה והיחסים עם השכנות הערביות: לבנון, ירדן ועיראק? מה מאפיין את התגובה הישראלית לשינויים בסוריה? כיצד הדבר מתבטא במישור הצבאי וכיצד במישור המדיני? מדוע ישראל מעוניינת להדק יחסים עם הדרוזים בדרום סוריה ואף להתערב למענם והאם שינוי זה צפוי להועיל ואף מתבקש, נוכח חוסר הבהירות לגבי עתיד השלטון החדש בסוריה וכוונותיו כלפי מדינת ישראל.

בפרק הרביעי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארחים ד"ר צ'ק פרייליך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי וד"ר גדליה אפטרמן מאוניברסיטת רייכמן לדיון על היחסים המורכבים בין סין לארצות הברית במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה התחרות-יריבות בין המעצמות על מרחב המזה"ת, על היציבות שלו, על ההשלכות לישראל ועל הצפוי לנו בהמשך עם ממשל טראמפ.

התעשייה האווירית הפכה כבר לפני עשרות שנים לשם דבר בעולם התעשיות הביטחוניות. ב"חרבות ברזל", מפעלי התעשייה האווירית עבדו מסביב לשעון בשלוש משמרות, וכעת משקיעים אנשי הפיתוח מאמצים כבירים כדי לפתור את האיום הנשקף מכטב"מים באוויר, וכדי להעצים את היכולת לייצר הגנה משמעותית בגבולות הקרקעיים של ישראל. אל"מ (במיל') עמוס הכהן, ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, מבטיח בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 הפתעות דרמטיות כבר בתקופה הקרובה, מדבר על הביקושים המאמירים למוצרי החברה ברחבי העולם ומבטיח כי מהנדסי החברה ינסו לבצר את גבולות המדינה, למרות כישלון הטכנולוגיה ב-7 באוקטובר.

תא"ל (במיל') ניר חלמיש, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל, מבטיח כי הכטב"מים יהפכו בקרוב לאיום שדומה לזה של הקסאמים שנורו באלפיהם על העורף הישראלי. "אנחנו מבינים שהאויב חושב שיש פה סוג של שבירה של המשוואה. נביא פתרון תוך שנה-שנתיים", הוא אומר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18.

השגרירה לשעבר אמירה אורון, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה באיגוד הגז הבינלאומי (IGU), מדברים בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, ועל הקשר ההדוק שבין ישראל ומצרים, שמבוסס על חוזים ארוכי טווח לאספקת גז ישראלי למשק האנרגיה הצמא תמיד של מצרים. וגם: האם הביטחון הלאומי של ישראל תלוי במרבצי הגז בים התיכון?

אלביט מערכות השקיעה מאמצים גדולים כדי לסייע לצה"ל להפוך נשק קינטי פשוט לאמצעי לחימה מתוחכם. שוקי יהודה, סמנכ"ל בכיר למו"פ ואסטרטגיה באלביט, מספר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 כי אלביט מייצרת טכנולוגיות שנועדו לשנות את פני שדה הקרב המודרני, ולאפשר ללוחמים בשטח להשתמש בכלים שעד כה היו חלק מתסריטי סרטי מדע בדיוני. "אנחנו מכוונים לכך שנייצר כלים מהחלל ועד החייל, מלוויינים ועד רחפנים שנמצאים בידי לוחמים בשטח. וזה רק חלק מהאמצעים שנתנו לצה"ל. על השאר אסור לדבר".

המפכ"ל וסגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשיך, שותף בכיר בקרן AWZ, מדבר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 על השקעות בסטארט-אפים ישראליים, על פיתוחים טכנולוגיים בתחום הסייבר, ועל המעורבות של חברות טכנולוגיה בפיתוח אמצעים מיוחדים במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

"הצבא כבר לא משמש כקטליזטור עיקרי לפיתוחים טכנולוגיים" המפכ"ל וסגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשיך, שותף בכיר בקרן AWZ, מדבר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 על השקעות בסטארט-אפים ישראליים, על פיתוחים טכנולוגיים בתחום הסייבר, ועל המעורבות של חברות טכנולוגיה בפיתוח אמצעים מיוחדים במהלך מלחמת "חרבות ברזל". האם הגז הישראלי מונע מלחמה אזורית במזרח התיכון? השגרירה לשעבר אמירה אורון, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה באיגוד הגז הבינלאומי (IGU), מדברים בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, ועל הקשר ההדוק שבין ישראל ומצרים, שמבוסס על חוזים ארוכי טווח לאספקת גז ישראלי למשק האנרגיה הצמא תמיד של מצרים. וגם: האם הביטחון הלאומי של ישראל תלוי במרבצי הגז בים התיכון? "איום הכטב"מים צפוי להיפטר בקרוב" התעשייה האווירית הפכה כבר לפני עשרות שנים לשם דבר בעולם התעשיות הביטחוניות. ב"חרבות ברזל", מפעלי התעשייה האווירית עבדו מסביב לשעון בשלוש משמרות, וכעת משקיעים אנשי הפיתוח מאמצים כבירים כדי לפתור את האיום הנשקף מכטב"מים באוויר, וכדי להעצים את היכולת לייצר הגנה משמעותית בגבולות הקרקעיים של ישראל. אל"מ (במיל') עמוס הכהן, ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, מבטיח בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 הפתעות דרמטיות כבר בתקופה הקרובה, מדבר על הביקושים המאמירים למוצרי החברה ברחבי העולם ומבטיח כי מהנדסי החברה ינסו לבצר את גבולות המדינה, למרות כישלון הטכנולוגיה ב-7 באוקטובר. "חרבות ברזל היא המלחמה הדיגיטלית הראשונה" אלביט מערכות השקיעה מאמצים גדולים כדי לסייע לצה"ל להפוך נשק קינטי פשוט לאמצעי לחימה מתוחכם. שוקי יהודה, סמנכ"ל בכיר למו"פ ואסטרטגיה באלביט, מספר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 כי אלביט מייצרת טכנולוגיות שנועדו לשנות את פני שדה הקרב המודרני, ולאפשר ללוחמים בשטח להשתמש בכלים שעד כה היו חלק מתסריטי סרטי מדע בדיוני. "אנחנו מכוונים לכך שנייצר כלים מהחלל ועד החייל, מלוויינים ועד רחפנים שנמצאים בידי לוחמים בשטח. וזה רק חלק מהאמצעים שנתנו לצה"ל. על השאר אסור לדבר". אחרי כיפת ברזל ומעיל הרוח – מגיע הלייזר תא"ל (במיל') ניר חלמיש, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל, מבטיח כי הכטב"מים יהפכו בקרוב לאיום שדומה לזה של הקסאמים שנורו באלפיהם על העורף הישראלי. "אנחנו מבינים שהאויב חושב שיש פה סוג של שבירה של המשוואה. נביא פתרון תוך שנה-שנתיים", הוא אומר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18.

איראן, עזה ונורמליזציה: שיחה אישית עם תמיר הימן לקראת הכנס השנתי שבוע לפני הכנס השנתי הבינלאומי של המכון, ומתוך הסתכלות בוחנת לשנה שחלפה, קיימו ראש המכון, אלוף )מיל'( תמיר הימן, ומנהל הכנס, בן ירושלמי, שיחה פתוחה על המצב המדיני-ביטחוני, מה השגנו ומה החמצנו, תובנות ומסקנות מהשנה האחרונה ומחשבות להמשך, בין פסימיות לאופטימיות מחייבת/ להרשמה לכנס השנתי: https://www.bmp.co.il/inss-2025 תוכנית טראמפ לרצועת עזה ל"יום שאחרי" | דיון מומחים חוקרי המכון צ'ק פרייליך, עפר שלח ועופר גוטרמן דנים באפשרויות ובכלים שיש בידי ישראל ויתר הצדדים המעורבים במאמצים לסיים את המלחמה בעזה ולהוביל למציאות חדשה ביום שאחריה, אחרי שטראמפ פרסם את רעיונותיו בנוגע להגליית תושבי עזה והעברתם למדינות אחרות ובינוי השטח שנחרב במהלך המלחמה. האם החזון השאפתני שהציג טראמפ יכול להתניע תוכנית מדינית ממשית עם ביצוע בשטח או שמדובר ברעיונות שמחייבים מרכיבים נוספים כדי שיתגבשו לכדי תוכנית מדינית? על איזו בעיה במציאות שהתהוותה בעזה במשך שנים מבקש טראמפ לתת מענה וכיצד הוא מעוניין לשלב את הרעיונות האלה בחזונו לגבי הנורמליזציה האזורית? מה הן התוכניות הקיימות בצבא כיום בנוגע לאפשרות של המשך לחימה או למציאות ה"יום שאחרי"? האם הצבא ינסה להשתלב בעידוד "הגירה מרצון" - והאם מהלך כזה יכול לספק את המטרה של הכרעת חמאס? מדוע צה"ל זקוק לתהליכי בנייה מחדש בעקבות חודשי המלחמה ובהינתן היעדר תוכנית מדינית ליציאה מהמלחמה כעת? וגם: כיצד העולם הערבי וחמאס מגיבים לתוכנית טראמפ, בדגש על ניסיון לייצר אלטרנטיבה למציאות הנוכחית בעזה, ומהן המשמעויות מבחינת ישראל בכל הנוגע לאלטרנטיבה זו? קטר וישראל: נקודות מפגש והתנגשות מדינת האי המפרצית עלתה רבות בשיח הישראלי החל מ-7/10/23 – החל מתמיכתה בחמאס, דרך מעורבותה בתיווך לעסקת חטופים ועד לחשיפת החשד למעורבותה בקשרים עם יועצים במשרד רה״מ. עקב כך, פותח חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי, לדיון את סוגיית הקשרים בין ישראל לקטר, וההשלכות של יחסים מורכבים אלה. מה שואפת קטר להשיג דרך יצירת ערוצי השפעה, בישראל וברחבי האזור והעולם כולו? מה שאפה ישראל להשיג באמצעות הקשרים עם קטר, במיוחד בהקשר העזתי, עד למלחמה? האם השתנתה המדיניות הישראלית כלפי קטר במלחמה, מעבר להפסקת שידורי אל-ג׳זירה בארץ? האם באמת השתנתה מדיניות קטר כלפי חמאס בעקבות לחץ אמריקאי, ומה השפעת השינוי שמוביל ממשל טראמפ כעת, על מעורבותה במו״מ ובעזה? וגם: על המשמעויות של הפרגמטיות הקטרית לגבי תפקידה כמתווכת כעת, לקראת מו״מ על שלב ב׳ ועתיד השליטה בעזה. דרקון במדבר - פרק 3 | בין הדרקון לדוב: רוסיה, סין והמזה"ת בפרק השלישי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארח השגריר ארקדי מיל-מן, ראש תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר שגריר ישראל ברוסיה, לדיון על היחסים המורכבים בין סין לרוסיה במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה על המרחב האזורי השותפות האסטרטגית בין שתי המעצמות, במיוחד בעידן שלאחר פלישת רוסיה לאוקראינה.

חוקרי המכון צ'ק פרייליך, עפר שלח ועופר גוטרמן דנים באפשרויות ובכלים שיש בידי ישראל ויתר הצדדים המעורבים במאמצים לסיים את המלחמה בעזה ולהוביל למציאות חדשה ביום שאחריה, אחרי שטראמפ פרסם את רעיונותיו בנוגע להגליית תושבי עזה והעברתם למדינות אחרות ובינוי השטח שנחרב במהלך המלחמה. האם החזון השאפתני שהציג טראמפ יכול להתניע תוכנית מדינית ממשית עם ביצוע בשטח או שמדובר ברעיונות שמחייבים מרכיבים נוספים כדי שיתגבשו לכדי תוכנית מדינית? על איזו בעיה במציאות שהתהוותה בעזה במשך שנים מבקש טראמפ לתת מענה וכיצד הוא מעוניין לשלב את הרעיונות האלה בחזונו לגבי הנורמליזציה האזורית? מה הן התוכניות הקיימות בצבא כיום בנוגע לאפשרות של המשך לחימה או למציאות ה"יום שאחרי"? האם הצבא ינסה להשתלב בעידוד "הגירה מרצון" - והאם מהלך כזה יכול לספק את המטרה של הכרעת חמאס? מדוע צה"ל זקוק לתהליכי בנייה מחדש בעקבות חודשי המלחמה ובהינתן היעדר תוכנית מדינית ליציאה מהמלחמה כעת? וגם: כיצד העולם הערבי וחמאס מגיבים לתוכנית טראמפ, בדגש על ניסיון לייצר אלטרנטיבה למציאות הנוכחית בעזה, ומהן המשמעויות מבחינת ישראל בכל הנוגע לאלטרנטיבה זו?

בפרק השלישי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארח השגריר ארקדי מיל-מן, ראש תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר שגריר ישראל ברוסיה, לדיון על היחסים המורכבים בין סין לרוסיה במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה על המרחב האזורי השותפות האסטרטגית בין שתי המעצמות, במיוחד בעידן שלאחר פלישת רוסיה לאוקראינה.

שבוע לפני הכנס השנתי הבינלאומי של המכון, ומתוך הסתכלות בוחנת לשנה שחלפה, קיימו ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, ומנהל הכנס, בן ירושלמי, שיחה פתוחה על המצב המדיני-ביטחוני, מה השגנו ומה החמצנו, תובנות ומסקנות מהשנה האחרונה ומחשבות להמשך, בין פסימיות לאופטימיות מחייבת להרשמה לכנס השנתי: https://www.bmp.co.il/inss-2025

מדינת האי המפרצית עלתה רבות בשיח הישראלי החל מ-7/10/23 – החל מתמיכתה בחמאס, דרך מעורבותה בתיווך לעסקת חטופים ועד לחשיפת החשד למעורבותה בקשרים עם יועצים במשרד רה״מ. עקב כך, פותח חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי, לדיון את סוגיית הקשרים בין ישראל לקטר, וההשלכות של יחסים מורכבים אלה. מה שואפת קטר להשיג דרך יצירת ערוצי השפעה, בישראל וברחבי האזור והעולם כולו? מה שאפה ישראל להשיג באמצעות הקשרים עם קטר, במיוחד בהקשר העזתי, עד למלחמה? האם השתנתה המדיניות הישראלית כלפי קטר במלחמה, מעבר להפסקת שידורי אל-ג׳זירה בארץ? האם באמת השתנתה מדיניות קטר כלפי חמאס בעקבות לחץ אמריקאי, ומה השפעת השינוי שמוביל ממשל טראמפ כעת, על מעורבותה במו״מ ובעזה? וגם: על המשמעויות של הפרגמטיות הקטרית לגבי תפקידה כמתווכת כעת, לקראת מו״מ על שלב ב׳ ועתיד השליטה בעזה.

חיל האוויר הישראלי בעידן של תפניות אסטרטגיות | ריאיון עם תמיר הימן לרגל כנס חיל האוויר ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח בפודקאסט מיוחד שהוקלט לרגל כנס חיל האוויר בפתח שנת 2025, ומופץ כעת גם לציבור הרחב, את השינויים הגדולים במערכת האסטרטגית האזורית עמם מתמודד חיל האוויר הישראלי - החל בתקופת המב״מ בזירה הסורית, עבור דרך מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, ועד לתקופה הנוכחית של מלחמת ״חרבות ברזל״ הרב-חזיתית. בהתאם לאילו תרחישים נערך ופעל חיל האוויר לסיכול איומים, בפרט בחזית הצפונית, עד ל-7 באוקטובר, ולעומת זאת, בפני אילו איומים ותפניות אסטרטגיות אזוריות ניצבת ישראל כעת, ומה הפוטנציאל להתפתחותה מחדש של חזית נגד ישראל בסוריה? מהם הלקחים שצריך חיל האוויר להפיק ממתקפת הפתע של חמאס? כיצד השתלבו חיל האוויר וכוחות היבשה (תוך הפעלת כלי טיס בלתי מאוישים) במתן מענה אווירי לאתגרי המלחמה בחזיתות השונות של ״חרבות ברזל״? ועם הפנים לבאות - כיצד משפיעים המאורעות של החודשים האחרונים, ומהלכי צה״ל, וחיל האוויר בפרט, על הסביבה האסטרטגית בה תידרש ישראל לפעול בתקופה הקרובה? מעבר לרשת – השיח בעזה לאחר הפסקת האש: בין ״נכבת הניצחון״, הריאליטי "חטופים" ו״הגירה שלא מרצון״ חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשלושה מוקדי שיח מרכזיים שהעסיקו את הציבור העזתי מכניסת הפסקת האש לתוקף ותחילת יישום עסקת החטופים. את החלק הראשון של הפינה ניתן לכנות ״נכבת הניצחון״. השיח העזתי מצביע על תסכול וכעס על חמאס, המנסה למכור לעולם תמונת ניצחון בעוד העזתים מתמקדים בפועל בהיעדר תנאי המחייה בצפון הרצועה. העזתים לא מצליחים להבין כיצד במצב שבו אין מים, אין חשמל, אין בתים, וריח המוות מתנוסס באוויר, חמאס עסוק בצעדות צבאיות ובפסטיבלים. בחלק השני מציגה פרלוב את השיח הביקורתי והמפוקח של העזתים על "תוכנית הריאליטי" השבועית ״חטופים״, שמשודרת כל שבת ברשת אל-ג׳זירה. העזתים מדגישים את תפקידה של קטאר בהפקה, ואת המניפולציות שהיא עושה על מנת למשוך את הצופים מחד ואת המשתתפים העזתים מאידך. וגם: מדוע ״הרייטינג״ של תוכנית הריאליטי צונח בקרב העזתים? בחלק השלישי מנסה פרלוב לבחון את השיח המורכב בעזה סביב הצגת תוכניתו של נשיא ארה״ב טראמפ ל"יום שאחרי" בעזה, שבמרכזה עניין עקירתם של 2.2 מיליון עזתים מעזה למצרים ולירדן. האם במצב של מלחמה קיימת בכלל ״הגירה מרצון״? איך השתנה היחס להגירה מעזה לפני ואחרי נאום טראמפ? ומדוע הערבים והפלסטינים מתייחסים למדיניות כאל ״טיהור אתני״? דרקון במדבר – פרק 2: יחסי ישראל-סין אחרי ה-7 באוקטובר סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון: בפרק השני של 'דרקון במדבר' אירחנו את גליה לביא, חוקרת סין וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל סין במכון למחקרי ביטחון לאומי. בחנו כיצד השתנתה המדיניות הסינית כלפי ישראל והאזור בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ומדוע, ודנו במשמעויות ארוכות הטווח של שינויים אלו. פייקלנד – פרק 31: הדוח שחושף את עומק ההשפעה הזרה בישראל דוח השפעה זרה חדש וייחודי, שמבוסס על שלוש שנות מחקר, מפורסם בימים אלה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ושופך אור על מאמצי ההשפעה של מדינות זרות בישראל. דודי סימן טוב, חוקר בכיר במכון, ודולב כפיר, יועץ טכנולוגי למכון, על התופעה שמעצבת את התודעה של הישראלים - מבלי שישימו לב לכך. וגם: מה באמת עושה ישראל כדי להלחם בתופעה? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. לדוח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/influence-and-interference-2025/

סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון: בפרק השני של 'דרקון במדבר' אירחנו את גליה לביא, חוקרת סין וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל סין במכון למחקרי ביטחון לאומי. בחנו כיצד השתנתה המדיניות הסינית כלפי ישראל והאזור בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ומדוע, ודנו במשמעויות ארוכות הטווח של שינויים אלו.

דוח השפעה זרה חדש וייחודי, שמבוסס על שלוש שנות מחקר, מפורסם בימים אלה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ושופך אור על מאמצי ההשפעה של מדינות זרות בישראל. דודי סימן טוב, חוקר בכיר במכון, ודולב כפיר, יועץ טכנולוגי למכון, על התופעה שמעצבת את התודעה של הישראלים - מבלי שישימו לב לכך. וגם: מה באמת עושה ישראל כדי להלחם בתופעה? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. לדוח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/influence-and-interference-2025/