Podcasts about themarker

תושבים שלא הולכים למרחב המוגן, אנשים שחוסמים גישה למקלט וציבור שלם שהטראומה שלו רק מחמירה: התבוננות בשלוש תופעות שמראות איך המלחמה הנוכחית והתייחסות ההנהגה אליה ואלינו דרדרו אותנו מייאוש לאדישות, מסולידריות לאטימות ומהתאוששות לקריסה הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

ד"ר אריאל (אלי) לויטה, לשעבר המשנה למנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, חושש שהמנהיג העליון החדש של איראן, מוג'תבא חמינאי, יהיה מסוכן מאביו, ושללא נפילת המשטר במדינה המצב האסטרטגי באזור עלול להיהפך למסוכן יותר מכפי שהיה לפני המלחמה הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

התמשכות המלחמה עם איראן מבהירה שהגענו לצומת הקריטי שאליו מגיעה כל יוזמה: זה שבו נדרשת פנייה חדה, אחרת אנחנו עלולים להיכשל הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (04:09) על פי הפרסומים ברוב כלי התקשורת הבוקר, נראה שה"ניצחון המוחלט" באיראן, ההשתלטות על האורניום האיראני, או החלפת השלטון - כולם רחוקים מאוד מהשגה. נראה שגם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מבין זאת ומתחיל לחפש הזדמנויות לסיים את האירוע. אפילו הבורסה בישראל מתחילה להפנים את המציאות, וכבר איבדה את כל הרווחים שהיא צברה באופוריית הימים הראשונים של המלחמה. זה משאיר אותנו עם בנימין נתניהו ותפיסת ביטחון שתהפוך את ישראל ל"ספרטה", מילה שהוא עצמו העלה בשנה שעברה. אלא שבעוד הציבור שומע "ספרטה" ובעיקר נזכר בגברים המחוטבים מהסרט "300", הוא פחות מודע לכך שספרטה ההיסטורית הפסידה, נעלמה ולא השאירה אחריה דבר. עם פרופ' עירד מלכין, מומחה להיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, נקיים שיחה על מה באמת הייתה ספרטה ואיך היא עשויה להיראות בועלם המודרני. (22:10) כמו בספרטה, ראש הממשלה ושר האוצר התייצבו אתמול לפני הציבור בסבר פנים חמורות, והודיעו שהמצב הכלכלי לא טוב וכולנו נצטרך להצטמצם כדי לממן את הצבא. צה"ל דורש וגם יקבל תוספת של יותר מ-30 מיליארד שקל בגין המלחמה, ואין ספק שהסכום הזה אינו סופי. התוצאה היא גירעון שיטפס מעל ל-5%, קיצוץ רוחבי במשרדים האזחריים וביטול רפורמות - למעט, כמובן, הסעיפים שזורמים לידי החרדים. נתי טוקר, כתב המאקרו, יפרט את משמעות הקיצוצים. (33:28) רפורמה אחת שבינתיים לא מבוטלת היא התוכנית של האוצר ובנק ישראל לאפשר לחברות הביטוח לקנות בנקים קטנים, כאלה שלא יהוו יותר מ-5% מהמערכת הבנקאית. בעוד הדיונים בכנסת נמשכים במרץ, בנק ישראל העלה לפתע הסתייגויות, ומולו האוצר מתעקש להעביר את החוק בכל זאת. כדי להבין מי נגד מי, מדוע, ואולי גם מה יקרה בסוף, נדבר עם רו"ח עו"ד אלה תמיר שלמה מ-"לובי 99", שעוקבת אחרי הדיונים בכנסת ומנסה לשכנע את חברי הכנסת שמדובר ברעיון גרוע ולא אפוי שעדיף לדחות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (4:06) בהתאם למה שקורה מאז שדונלד טראמפ נכנס לבית הלבן, נשיא ארה"ב הבהיר שוב עד כמה הוא לא אוהב את הזינוק במחיר הנפט ואת הירידות במניות ובאגרות החוב. הכרזתו כי המלחמה באיראן "כמעט הסתיימה" חוללה שינוי דרמטי, מחיר הנפט ירד והבורסות שוב עולות. אלא שבמקביל, איראן מאיימת שהיא זו שתחליט מתי המלחמה תסתיים וששום ספינה לא תעבור במצרי הורמוז. עם הפרשן הצבאי עמוס הראל, נבדוק האם המלחמה אכן לקראת סיום, האם מישהו בכלל יודע ומה חושבים בצה"ל על האופטימיות של טראמפ. (17:58) בשונה ממבצע "עם כלביא", אז נפגעו בתי הזיקוק בחיפה, הפעם אף טיל איראני או רקטה של חיזבאללה לא פגעו במתקן אנרגיה ישראלי, ואזרחי המדינה לא נאלצו להתמודד עם תרחיש העלטה, ממנו חששו רבים. אלא שמתקני הפקת הגז בכל זאת הושבתו, מטעמי ביטחון, ועם כתב האנרגיה עידן בנימין נברר כיצד המשק ממשיך לייצר חשמל, מה עובד ומה לא, ומה יקרה אם טיל בכל יפגע באחת מתחנות הכוח בישראל. (29:39) בשבוע שעבר פרסמו הבנקים הישראלים את הדו"חות שלהם לשנת 2025, וכולנו למדנו שלמרות המלחמות הם שוב רשמו רווחי שיא ותשואת שיא על ההון. למדנו גם שהבנקים לא מודאגים מההלוואות שהם נתנו, והם רשמו רק סכום מזערי עבור הפסדים עתידיים מהלוואות שלא יוחזרו. השאלה היא האם הערכות העתידיות הללו אינן מעט אופטימיות, כי דווקא מנוע הצמיחה הכי גדול של המערכת הבנקאית, ענף הנדל"ן, מתחיל להראות סימני הססנות, ירידת מחירים וקשיים בקרב הקבלנים וחלק מבעלי המשכנתאות. האמנם? נשאל את כתב הנדל"ן שלנו, הדר חורש.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. שבוע המסחר בבורסות נפתח בסערה גדולה עם זינוק מטאורי במחיר הנפט, שחצה את ה-100 דולר ונסחר כעת בכ-107 דולר לחבית. הטלטלה הזו מושכת את הבורסות בעולם מטה, כולל את בורסת תל אביב, שעד כה הפגינה עוצמה מעוררת השתאות. אך כשהשווקים בעולם רועדים, הפער הזה לא יכול להימשך לאורך זמן. השאלה החשובה היא האם הזינוק במחיר הנפט ישפיע על המשך ניהול המערכה. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מושפע מאוד ממה שקורה בשווקים, אך בינתיים הוא מאותת שמדובר באירוע זמני. כמה זמן הוא יוכל עוד למשוך ומה יקרה למחיר הנפט בימים הבאים? נשאל את דפנה מאור, עורכת החדשות הגלובליות שלנו. תקציב המדינה לשנת 2026 לא אושר עדיין בכנסת, אך הוא כבר הפך לבלתי רלוונטי. המלחמה מחייבת עדכון דרמטי של הוצאות הביטחון, הגדלת הגירעון וחיתוך בתחזיות הצמיחה. אך כל זה לא מונע מהממשלה לקדם את המשך העברת הכספים הקואליציוניים בסך כ-5 מיליארד שקל, כי פוליטיקה עושים גם כשהטילים משוגרים והציבור בממ"דים. נתי טוקר יספר לנו על השערורייה הזו. אנחנו מתחילים להסתגל לשגרת מלחמה וקל להישאב רק לעניינים האלה, אבל צריך גם בימים כאלה להפנות מבט לתחומים אחרים. אז בזמן שאנחנו עסוקים בשלנו, מתברר שיצרניות הרכב המסורתיות לוקחות צעד אחורה מרעיון הרכב האוטונומי, בזמן שחברות טכנולוגיה דווקא מקדמות אותו. מהן חמש הדרגות של הנהיגה האוטונומית ולמה היצרניות החליטו לסגת? דניאל שמיל יהיה כאן עם הפרטים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (4:54) שבוע ויום מאז פרצה "מלחמת איראן השנייה", ונראה שנכנסנו לשלב של התשה הדדית שאף אחד לא יודע איך הוא יסתיים. מה שכן ידוע הוא שהמלחמה עולה לישראל כ-3 מיליארד שקל ליום - כלומר יותר מ-20 מיליארד שקל עד כה - והסכום הזה צפוי לגדול במהירות, אולי עד 100 מיליארד שקל. בזמן ששווקי המניות ואגרות החוב בחו"ל צוללים ומחירי האנרגיה והאינפלציה נוסקים, דווקא בישראל המניות ממשיכות לעלות והאופוריה חוגגת. כמה זמן זה יכול להימשך, והאם השווקים הם אלה שיכריעו בסופו של דבר את דונלד טראמפ, כפי שקרה בעבר? אנחנו נדבר עם רפי גוזלן, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות IBI. (19:36) למרות החגיגות בבורסה, בטווח הקצר הכלכלה הישראלית רחוקה משיאה. המשק אומנם נפתח רשמית ביום חמישי האחרון, אך הישראלים לא מיהרו לפתוח את הארנקים ורק כ-60% עד 70% מבתי העסק בקניונים הגדולים אכן נפתחו. מדוע? מתברר שהקושי העיקרי הוא לא הטילים והריצות למקלטים, אלא דווקא העובדה שבתי הספר נותרו סגורים. אנחנו נדבר עם כתבת השיווק, ירדן בן גל הירשהורן. (29:28) גם בהיי-טק הישראלי לא הכל דבש, והפעם לא רק בגלל המלחמה. למי ששכח, עוד לפני העימות הנוכחי נדרשו חברות ההיי-טק הישראליות הנסחרות בוול-סטריט להתמודד עם משבר הבינה המלאכותית ועם מניות שאיבדו עשרות אחוזים מערכן. מה הן עושות? הרבה יחסי ציבור כדי לשכנע שהפחדים של המשקיעים לא מוצדקים, אבל גם מהלכים פיננסיים אגרסיביים: מסתמן שחברות התוכנה מתכננות לרכוש מניות של עצמן במיליארדי דולרים. למה זה טוב, והאם זה ישנה את המגמה? אנחנו נדבר עם פרשן ההיי-טק, עמרי זרחוביץ'.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (05:52) בעוד שהבורסה בישראל שומרת על כל הרווחים שהיא רשמה מתחילת המלחמה, ולאחר פתיחה מהוססת היא מוסיפה עוד אחוז אחד לתשואה השבועית שלה, שכבר מתקרבת ל-6%, שאר הבורסות והשווקים בעולם מגיבים בירידות, ולעיתים במפולות של ממש. הבורסה של דרום קוריאה, למשל, קרסה ב-17% ביומיים, הבורסה של דובאי נופלת היום ב-5%, וגם מחיר הנפט ממשיך לעלות ונסחר בדקות אלה בכ-84 דולר לחבית. מדוע? התשובה הקצרה היא חששות גלובליים מהתפרצות גדולה של אינפלציה, ואנחנו נדבר על כך עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו, דפנה מאור, כדי להבין מדוע. (22:05) הלחימה באיראן ובלבנון עולה לישראל, על בסיס הניסיון של המבצעים האחרונים, כ-2 מיליארד שקל ליום בהוצאות ביטחון ישירות, ועוד מיליארד שקל באובדן תוצר עקב הסגירה החלקית של המשק. זה אומר שהוצאות המלחמה החדשה הזו כבר מתקרבות לכ-10 מיליארד שקל, ואף אחד עוד לא רואה את הסוף. משרד האוצר יצטרך למצוא פתרונות יצירתיים כיצד מממנים את כל זה. (33:41) לעומת זאת, מי שלא מתרגשים ממלחמות הם הבנקים: בנק לאומי פרסם היום דו"ח שיא עבור שנת 2025, עם רווח נקי של 10.3 מיליארד שקל, והוא גם יחלק לבעלי המניות, שהם רבים מאזרחי ישראל, דיבידנד של 6 מיליארד שקל. ומה עם כל העסקים הקטנים שקורסים תחת הנטל? נשאל על כך את כתב שוק ההון, אסא ששון. נמל התעופה הבינלאומי בן גוריון עדיין סגור. לכן, במקביל אליו, קם מערך אווירי חלופי שמיועד להחזיר ישראלים שנתקעו בחו"ל. החל מטיסות של חברת "וויז אייר" לשארם א-שייך ולשדה התעופה בטאבה, שניהם לא רחוקים ממעבר הגבול לישראל, ועד לטיסות של "אייר חיפה" מקפריסין, יוון ובולגריה. מתי יפתח נמל התעופה לטיסות סדירות? האם יהיה ניתן לעלות על טיסות החילוץ כדי לצאת לאירופה או ליעדים אחרים בחו"ל? כתבת התחבורה יפעת ראובן תהיה איתנו ותנסה לתת מענה לכל השאלות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (3:00) סדר היום הלאומי מיום שבת בבוקר מורכב מאזעקות, ממ"דים ויירוטים - חזרה לשגרה המוכרת של השנתיים וחצי האחרונות, אך הסיבוב הנוכחי שונה מקודמיו. בניגוד למבצע "עם כלביא", המערכה הנוכחית מובלת ע"י ארה"ב, כשמדינות רבות באזור, מכווית ועד קפריסין, סופגות מטחי טילים וכטב"מים מאיראן.עידן כלי הטיס הלא מאויישים מאפשר להגיע לכל פינה במזרח התיכון בעלות נמוכה יחסית, ואנחנו נברר מה המשמעות של השינוי הטכנולוגי הזה על המערכה. יהיה איתנו תא"ל (מיל.) גבי שחור, לשעבר מפקד בסיס פלמחים וחבר בוועדה המייעצת של חברת "מאסיבית", שפיתחה טכנולוגיה להדפסת רכיבים לכטב"מים. (17:57) תקציב המדינה שטרם אושר בכנסת הופך לבלתי רלוונטי: המלחמה באיראן מזניקה את תקציב הביטחון במיליארדי שקלים ומשתקת חלק מהפעילות הכלכלית במשק. ככל שהמערכה תתארך, ההשפעות על הגירעון יחריפו ועשויות להוביל להעלאת מיסים. אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות ומי שהיה אחראי בעבר על תקציב הביטחון במשרד האוצר, ינתח איתנו את ההשלכות הכלכליות. (28:09) בורסת תל אביב הגיבה אתמול בזינוק חד למלחמה באיראן, בניגוד למגמה העולמית של ירידות ברוב הבורסות. האם המשקיעים בונים על תרחיש של הסרת האיום האיראני לצמיתות, או שהרכב החברות בכלכלה הישראלית פשוט יודע להפיק רווחים גדולים דווקא במצבי מלחמה? ואולי זה בכלל קשור לעובדה שהפעם ישראל לא לבד במערכה. נדבר על כך עם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.היום יום ראשון, 1 במרץ, ואנחנו במהדורת מלחמה. (4:02) מדינת ישראל יצאה אתמול, יחד עם צבא ארצות הברית, למלחמה חזיתית באיראן. במכת פתיחה דרמטית חוסל מנהיג איראן חמינאי לצד שורה של בכירים בצבא ובשלטון, וכעת נראה שהמערכה עוברת לשלב של מלחמת התשה, כשישראל נמצאת תחת מתקפת טילים בלתי פוסקת.כיצד ומתי המבצע הזה יסתיים? מה חושבים האמריקאים? ולמה האיראנים מבזבזים תחמושת יקרה על יעדים בדובאי ובקטאר? מכיוון שהכלכלה והשווקים מגיבים בשלב הזה בעיקר לחדשות מהחזית, אנחנו נפתח את התוכנית בשיחה ביטחונית וגאופוליטית עם ראש המל"ל לשעבר, איל חולתא. (14:03) לפני כחודש וחצי עברה הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר חדשה והחליפה את יום ראשון ביום שישי, כדי להסתנכרן עם השווקים בעולם. בזכות השינוי הזה, המשקיעים בשוק ההון הישראלי מקבלים כעת יממה נוספת כדי לעכל את האירועים ולשקול את צעדיהם לקראת פתיחת המסחר מחר בבוקר.הדילמה פשוטה: מצד אחד, מלחמה היא כמובן רעה למשק, לכלכלה ולתקציב המדינה (שבכלל לא קיים). מצד שני, ניצחון מהיר שעשוי להסיר את האיום האיראני לצמיתות, עשוי דווקא להזניק את המניות, את אגרות החוב ואת השקל הישראלי. מה יעשו המשקיעים הגדולים, אלה שמכתיבים את המגמות בבורסה? אנחנו נדבר עם שי דטיקה, חבר בוועדת השקעות של קופות הגמל באלטשולר-שחם. (25:54) כפי שכולנו יודעים, כאשר שדות התעופה סגורים ומסוגרים, אזרחי ישראל נמצאים בסוג של מצור, אין בא ואין יוצא. יש מי שמחפשים דרכים יצירתיות במיוחד לצאת מהארץ או לחזור אליה. האמצעי האקזוטי מכולם הוא לעלות על יאכטת מפרשים קטנה באחת המרינות בישראל, ולהפליג בה לקפריסין. מסע לא קצר של יממה וחצי בים שלא תמיד מסביר פנים. כדי לדעת אם זהו פתרון מעשי, כמה זה עולה, ולמי זה בכלל מתאים? אנחנו נדבר עם יוסי סוקולר, הבעלים של בית הספר והמועדון לשיט "דרך הים".See omnystudio.com/listener for privacy information.

(01:25) אחרי רגיעה מסוימת, ישראל שוב מחממת מנועים. לפי הדיווחים בתקשורת האמריקאית, הפנטגון מעדיף שישראל תתחיל את המתקפה על איראן ואז תצטרף אליה ארצות הברית. עם עמוס הראל נתעדכן במוכנות האמריקאית והישראלית לתקיפה, נשאל כמה זמן המתיחות הזו עשויה להימשך. עם פרופ' יעל שטרנהל, ראש התוכנית ללימודים אמריקאים באוניברסיטת תל אביב, נתמקד בנאום מצב האומה של הנשיא טראמפ, וחוסר הפופולריות של מלחמה נוספת בקרב הציבור. בהמשך (36:36). נתיב חדש עומד להיפתח בנתיבי איילון, הכביש הכי פקוק במדינה. בינתיים יסעו עליו רק שאטלים, אבל בהמשך זה יהיה עוד כביש אגרה שעלות הנסיעה בו עלולה להגיע למאות שקלים בכל בוקר. מבלי ששמנו לב רבים מהכבישים פה הפכו לכבישים בתשלום, האם זה עוזר להפחית את העומסים בכבישים ומי מרוויח מכך נשאל את כתבת התחבורה של TheMarker יפעת ראובן ואת ד"ר יואב לרמן ממכון פלאנט לתכנון עירוני ותחבורתי. ולבסוף (1:00:34). כאן בהארץ אנחנו נפרדים מדור של מתרגמות, שעבדו במשך שנים בתרגום כתבות מעיתונים זרים. עכשיו העבודה הזו תעשה באמצעות בינה מלאכותית. יעל גרינפטר שעבדה בעיתון שני עשורים תחלוק איתנו את התחושות של אדם שמוחלף על ידי מכונה. יניב פרקש, מתרגם סיפורת ועיון עם ותק של מעל 25 שנה, ירחיב מה הולך לאיבוד כשהאנושיות נדחקת לצד.See omnystudio.com/listener for privacy information.

בניסיון להציל קניונים אמריקאים גוססים, היזמים מחליפים את החנויות במתחמים מפתיעים, כאלה שמכוונים לעשירים שמחפשים יוקרה, רופאים שזקוקים למשרדים נגישים ודור שלם של צעירים שמבקש לצאת מהמסכים (מי בא לקארטינג בקניון?) הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

ביצים, חבילות מחו"ל, אובר, סבסוד משכנתאות, חינוך פיננסי, חוות שרתים שיהפכו אותנו למעצמת AI - אין כרגע שום משמעות לשום הודעה, הכרזה והבטחה כלכלית של הממשלה. ולא תהיה, עד הבחירות הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

עוד ועוד נשים וגברים מבוגרים צוללים למיון וסידור של כל מה שצברו במשך עשרות שנים, כדי לבחור ממה אפשר להיפטר ומה חשוב להם שיישמר אחריהם. הם מסדרים את הבית, ועל הדרך מסדרים את סיפור חייהם, צוללים אל הזכרונות, חושפים סודות ובו־זמנית מנסים לדחות את הסוף אבל גם להיישיר אליו מבט ולשלוט בו הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (3:25) הבורסה בתל אביב נמצאת בקו עלייה כבר שנתיים ברציפות, ולמרות השבועות המתוחים שאנחנו עוברים לקראת מלחמה נוספת עם איראן, המשקיעים לא מתרגשים וגם התנודות שראינו השבוע לא דרמטיות. שנתיים של מלחמה לימדו את המשקיעים להתמודד עם אי הודאות הזו ולהפסיק להיבהל ממנה, ואולי גם לפנטז על מציאות טובה יותר שתגיע אחרי. יניב פגוט, סמנכ"ל הבורסה בתל אביב, יהיה איתנו בעניין הזה וננסה לברר לאן הבורסה הולכת. (17:43) הביטקוין התרסק בעשרות אחוזים בשנה האחרונה ויחד איתו כל שוק הקריפטו, וזה קורה בזמן שהבורסות דווקא פורחות. והנה, דווקא עכשיו, בנק וואן זירו מציע שירות חדש של קבלת כספים שמקורם במטבעות קריפטו והוא הראשון לעשות זאת. זה כולל כמובן עמלה, במקרה הזה של 3%. ואנחנו רוצים לברר עם מנכ"ל הבנק, אייל גפני, למי מיועד השירות ומה זה יעשה למטבעות האלה. (33:56) אין יום שבו אנחנו לא מדברים ולא עוסקים בהשפעות של הבינה המלאכותית עלינו, על החברות העסקיות ועל שוק העבודה והשווקים, והיום יש לנו משהו חריג בנושא: תרחיש דמיוני ושלל אזהרות של שחקני מפתח כמו אנת'רופיק, מנסים טאלב, מחבר "הברבור השחור", וגם מיו"ר הבנק הגדול בארה"ב, פגעו בנקודת התורפה של המשקיעים בבורסות ועוררו חרדה שהביאה לנפילות קשות בבורסות ביום שני. דפנה מאור תספר על הנפילה הזו, ואיך היא תשפיע על המסחר בימים הקרובים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (3:29) מאז שהחלה ההפיכה המשטרית, ועוד יותר מאז שהחלה המלחמה ב-7 באוקטובר, היה ברור שמתרחשת בישראל "בריחת מוחות" – הגירה של משפחות משכילות למדינות מערביות. אלא שעד היום הציבור לא הכיר את היקפי התופעה, כי לתוך זרמי האנשים נכנסה תופעה של פליטים מהמלחמה באוקראינה שהחליטו שישראל אינה בשבילם, וכי גורמים בממשלה, למשל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ניסו למזער את החשיבות הכלכלית של ההגירה הזו. אלא שעכשיו הגיעו שלושה כלכלנים בכירים מאוניברסיטת תל אביב - פרופ' איתי אטר, פרופ' ניתאי ברגמן והדוקטורנט דורון זמיר, וניתחו את המספרים לעומק – והתוצאה ממש מבהילה. כ-100 אלף ישראלים עזבו את ישראל מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית, כ-50 אלף מדי שנה, וזה עוד לא כולל את שנת 2025. פרופ' איתי אטר יהיה איתנו. (23:34) אחת הסיבות שאנשים עוזבים, כמובן, היא יוקר המחיה. הממשלה יודעת את זה, ולכן שר האוצר סמוטריץ' החליט להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא חבילות מחו"ל ל-150 דולר. אלא שבמהלך פוליטי מפתיע שהתרחש אתמול, חברי כנסת של הקואליציה, ובעיקר מהליכוד, הימרו את פיו של ראש הממשלה – מהלך נדיר ומפתיע כשלעצמו – והצביעו נגד החוק בלחץ של הלובי של העסקים הקטנים ושל חבריהם במרכז הליכוד. זהו כישלון כלכלי ופוליטי צורב עבור סמוטריץ', שמיד אמר שהוא יחתום מחדש על הצו המעניק פטור ממע"מ על חבילות מחו"ל. האם בעלי החנויות בישראל יכולים לנשום לרווחה? אנחנו נדבר עם כתבת השיווק והקמעונות שלנו, ירדן בן גל הירשהורן. (33:44) כולם זוכרים כיצד חברת התעופה אל-על ניצלה את המלחמה כדי להקפיץ את המחירים לרמות שערורייתיות, ולאחרונה רשות התחרות הטילה עליה קנס של קצת יותר מ-100 מיליון שקל בשל כך. אלא שהקנס נמוך בהרבה מהרווחים שאל-על גרפה, ולכן הוא אינו מהווה עבורה שום הרתעה לעתיד – למשל כבר בימים הקרובים, אם וכאשר תחל פעולה צבאית אמריקאית באיראן. בהתאם לכך, רשות התחרות שוקלת להטיל על אל על קנס נוסף – אנחנו נדבר עם יונתן צויקל, סגן היועצת המשפטית (אזרחי מנהלי) ברשות התחרות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (3:02) לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן בשבוע שעבר, בו נקבע שמחירי הדיור שבו לעלות, ובמקומות מסוימים כמו תל אביב אפילו בחדות, קמה צעקה גדולה מצד פעילים בשוק – שטענו שהנתונים לא משקפים את המציאות. ברור האמת חשוב מאוד לצרכנים, המוכרים והקונים של הדירות, אבל הוא חשוב גם למשקיעים כי אלו מתקשים לפתע לפענח את הדו"חות הכספיים של חברות הנדל"ן. האם נתוני המכירות של הקבלנים והיזמים, למשל, משקפים במדויק את המציאות? מסיבה זו הרשות לניירות ערך הודיעה שהיא בודקת את המצב, ובקרוב היא תפיץ מדריך לחברות נדל"ן על איך לדווח לציבור נתונים כמו מכירות ורווחיות. אנחנו נדבר עם רו״ח פרידה עבאס יוסף - אחראית תחום נדל״ן מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך. (17:19) העסקה הגדולה של השבוע האחרון היא העברת השליטה בחברת הספנות הלאומית צים לקבוצה של משקיעים מחו""ל וגם מישראל. אלא שהעסקה לא מתקבלת בקלות, בגלל סימני השאלה סביב "מניית הזהב" שממשלת ישראל מחיקה בצים מסיבות ביטחוניות, וגם מאבק של העובדים לקבל חלק גדול יותר מהתשלום. האם העסקה טובה לישראל, והאם היא אכן תושלם? אנחנו נדבר עם איש שוק ההון אסא ששון. (28:29) בהייטק כמובן אין רגע דל, ולמרות השאלות סביב בינה מלאכותית, חברות הסטראט-אפ הישראליות ממשיכות לקבל השקעות בשווים שעד לא מזמן נראו דמיוניים, גם במונחים מוחלטים וגם ביחס לביצועים העסקיים. דוגמא כזו היא חברת איון, שגייסה חצי מיליארד דולר בשנתיים הראשונות לקיומה, עם שווי של 4 מיליארד דולר בגיוס האחרון – אבל עם הכנסות של מיליוני דולרים בלבד. כיצד זה ייתכן? אנחנו נדבר עם איש ההייטק שלנו אופיר דור, שגם יספר על עוד גיוס טרי, שלאחר שנה בלבד כבר גייס לפי שווי של מיליארד דולר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (06:39) העולם כולו וכמובן אנחנו נמצאים בהמתנה דרוכה להחלטת הנשיא טרמאפ על פתיחת מלחמה באיראן, אך בינתיים הוא ממשיך בניהול מלחמה אחרת - מלחמת המכסים. לאחר שביהמ"ש העליון בארה"ב פסל את חוקיות תוכנית המכסים שלו, הנשיא זעם והחליט להעלות את המכסים ל-10%, ואחרי יממה התחרט והחליט, לא 10% אלא 15%. קצת לנהל עסקים עם גחמנות שכזו, ואנחנו ננסה לברר איך בכל זאת עושים את זה ומהי ההשפעה על המשק הישראלי. תהיה איתנו ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל. (19:45) בכל פעם שיש התקדמות של שחקני הבינה המלאכותית, רואים מיד תגובה חריפה בשווקים. בסוף השבוע היו אלה מניות חברות הסייבר שצנחו בעקבות פיצ'ר חדש שהשיקה חברת אנת'רופיק, שכבר הצליחה לערער גם את מניות חברות התוכנה. עמית קרפ, שותף בקרן בסמר ואחד ממשקיעי הסייבר הפעילים בישראל, יסביר כאן על ההשקה החדשה והאם הפאניקה בשווקים מוגזמת. (35:47) מגדלי המשרדים העצומים שנבנו בשנים האחרונות בגוש דן הם יפים ומרשימים, אך מתברר שכמה מהם די ריקים ובעליהם מתקשים למצוא שוכרים. אחד ההסברים: AI. כן, גם לכאן השתרבבה הבינה המלאכותית, ובשוק יש הערכות שחברות רבות יסתדרו עם פחות עובדים, ולכן יזדקקו לפחות משרדים. הדר חורש יספר לנו מה זה עושה למחירים, והאם בנו כאן פשוט יותר מדי משרדים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

את הרוח של נעים בסופ"ש, שירות האוטובוסים שנוסע בשבת, צריך להרחיב לכל התחומים האחרים שבהם הסטטוס קוו מזדחל רק בכיוון אחד הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

המאמצים של סין לכבוש את העולם מתחילים בהכשרת מדענים ואנשי טכנולוגיה שיערערו את ההגמוניה המערבית בתחומים האלה. תוכנית מקיפה מאתרת 100 אלף צעירים מחוננים בכל שנה ושולחת אותם לכיתות גאונים, שבהן הם עוברים מסלול לימודים אינטנסיבי של מקצועות מדעיים ברמה אקדמית ונשלחים לתחרויות בינלאומיות. ההישגים כבר ניכרים, אבל גם המחירים הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

פרופ' דברה גרונפלד חוקרת כוח. היא לא מפחדת ממנו, היא מאמינה בו - אם משתמשים בו נכון. בספר מדובר ובריאיון למוסף כלכליסט היא מסבירה איך לעצור בריונות כשהיא מופעלת עלינו או לידנו, כיצד לשדר כוח שיועיל לנו גם כשאנחנו חסרי ביטחון, ולמה אנחנו צריכים לבלום את התגברות האלימות, שמכרסמת בבסיס החברה כולה הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

"אינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל: (2:45) רבים מאיתנו מרגישים שכוח האדם בשירות הציבורי שאותו אנחנו פוגשים מדי יום הוא, איך נאמר, לא תמיד הכי מקצועי, רציני וחרוץ שיש. יש לכך סיבות רבות, החל מוועדי עובדים חזקים, נפוטיזם ומינוי מקורבים, משכורות שאינן תמיד גבוהות ומתקפה של פוליטיקאים נגד "הפקידים". אבל אחת הסיבות הפחות מוכרות היא שקשה לגייס עובדים חדשים ואי אפשר לפטר עובדים גרועים – והתוצאה היא שירות ציבורי שהפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, לא מהססת לתאר כ"מלא זומבים". (17:17) במהלך המלחמה האחרונה, כאשר טילים נורו על ישראל משלושה כוונים שונים לפחות, רבים היו בטוחים שבמוקדם או במאוחר אויבנו יצליחו לפגוע במתקני אנרגיה קריטיים – והחשמל במדינה ינותק. אנחנו דיווחנו כאן, למשל, על בהלה לרכישת גנרטורים שאנשים התקינו במרפסות. עכשיו מפרסם מבקר המדינה דו"ח על היערכות משק האנרגיה לשעת חירום – ומתברר שהדאגה היתה בהחלט במקום ושבפעם הבאה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעלטה. אנחנו נדבר עם כתב האנרגיה שלנו, עידן בנימין. (25:52) לסיום, נביע קצת אמפטיה למישהו שסובל היום: נשיא המדינה, יצחק בוז'י הרצוג. למה? כי בשבוע שעבר דונלד טראמפ תקף את הרצוג, דרש שהוא יעניק מיד חנינה לנתניהו, והוסיף שהרצוג "צריך להתבייש בעצמו, הנשיא של ישראל. הכוח העיקרי שיש לו זה הכוח לתת חנינות". עכשיו הרצוג חושש שאם לא יעניק את החנינה לנתניהו, ארצות הברית תטיל עליו סנקציות כפי שעשתה למנהגים אחרים כשהם הימרו את פיו של טראמפ. מה יעשה הנשיא, ואולי עוד יותר חשוב, מה הוא צריך לעשות? אנחנו נדבר על זה עם סמי פרץ.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום הגעתם לאינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. היום יום שלישי, 17 בפברואר 2026, באולפן סמי פרץ. (2:18) מניות חברות התוכנה הישראליות נחתכו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה, בשל האיום של הבינה המלאכותית על המודל העסקי והשירות שהן מספקות. אחד האיומים העיקריים מגיע מחברת אנתרופיק שפיתחה כלי תכנות AI בשם קלוד קוד, שיודע לעשות לא מעט. אז אותה אנתרופיק מודעת לחשש מכוחה, והיא מינתה נציג ישראלי שיפעל מול הסטארטאפים הישראליים. שגיא כהן יספר כאן אם מדובר בניסיון הרגעה לחברות התוכנה או דווקא ההפך. (11:32) וגם זה קשור להטמעת ה-AI: מספר דורשי העבודה בענף ההייטק הוכפל תוך שלוש שנים, וזה בולט במיוחד בקרב מתכנתים. זה גורם לגידול במספר המתכנתים שמנסים לעשות הסבה פנימית לעולמות הבינה המלאכותית. רותם מיטיב, מנכ"לית Experis העוסקת בגיוס והשמה של עובדים בשוק הטכולוגיה, אומרת שמי שעדיין לא הפנימו את השינוי הן מכללות שמכשירות מפתחי תוכנה בעולם שמשתנה במהירות. (22:43) סקוטיה בנק הקנדי החזיק במניות יצרנית הנשק הישראלית אלביט בסך של כ-84 מיליון דולר, אך הוא נאלץ להיפרד מההשקעה הזו בשל מחאה בקנדה. המוחים טענו כי אלביט מייצרת כלי נשק המשמשים את צה"ל במלחמה בעזה וזה הספיק כדי שהבנק הקנדי, שנחשב לאחד המשקיעים הזרים הגדולים באלביט, יוותר על ההשקעה. אנחנו רוצים לברר אם מדובר באירוע נקודתי, או שיש עוד שחקנים זרים שמחזיקים מניות בחברות ישראליות אסטרטגיות וחשופים למחאות כאלה. יהיה איתנו האנליסט איליה פיינר מבית השקעות לידר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל: (03:12) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול את נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2026, והיו בו חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות הן שהמדד הכללי ירד בכשליש האחוז, וקצב האינפלציה ירד לרמתו הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות. האינפלציה בישראל מתייצבת מתחת ל-2% - ובהתאם לכך, הציפיות להורדת ריבית כבר בימים הקרובים זינקו לכ-70. זה טוב לצרכנים, וטוב לכל מי שיש לו משכנתא או חובות למערכת הבנקאית. לעומת זאת, החדשות הרעות הן שמחירי הדיור שוב עולים, והם קפצו בחודשים אוקטובר-נובמבר ב-0.8%, בהמשך לעלייה גם בחודש דצמבר – ובעיקר בתל אביב. אבל האמנם? מדיווחים של מקצוענים בשוק הנדל"ן בגוש דן עולה שהמספרים הללו לא מתיישבים עם מה שהם רואים, והשאלה היא האם מבצעי המימון שהקבלנים והיזמים מציעים אינם מעוותים את הנתונים. אנחנו נדבר עם רון רוזנבוים, יועץ נדל"ן ברי/מקס win תל אביב. (19:01) אם דיברנו על אינפלציה שיורדת ועל ציפיות להורדת ריבית, מייד עולה השאלה איך ריבית נמוכה יותר משפיעה על רווחי הבנקים – ובהמשך לזה, השאלה האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ ינסה לקחת את הרווחים הללו עבור קופת המדינה. בחוק ההסדרים ל-2026, שכמעט בוודאות יאושר, יש סעיף שמציע להטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים, בשיעור של 7%–15% על רווחיות שגבוהה ב-50% מהרווח שהציגו הבנקים בשנים 2018. האם זהו מס נכון? אנחנו נדבר עם הפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, הטוענת שמיסוי נוסף על הבנקים אמנם משרת את יצר הנקם של הציבור כלפיהן, אבל ספק אם הוא יועיל לו. מירב תהיה כאן ותסביר מדוע. (31:04) ואם כבר דיברנו על תחזיות ריבית ורווחיות, אי אפשר שלא להתייחס לתופעה של שווקי התחזיות – הפלטפורמות שמציעות הימורים על אירועים מכל הסוגים והצבעים, כולל אירועים כלכליים, כמו אלה של קלשי ושל פולימרקט. ברגע זה, למשל, אפשר להמר בפולימרקט על הסיכוי לתקיפה אמריקאית באיראן, על מחיר הביטקוין בעוד חמש דקות, על הזוכים בפרסי האוסקר ועל האם יתברר, עד לסוף השנה, שהפדופיל ג'פרי אפשטיין בעצם בחיים. הבעיה היא שכל אחד מההימורים הללו פתוח לשימוש במידע פנים – שהופך את שאר מהמרים לפראיירים שיפסידו לו. האם ניתן להתמודד איתה? אנחנו נדבר עם איתי שוורץ, מייסד שותף בחברת הסייבר MIND, על סימנים מקדימים ודרכי מניעה. אנחנו מתחילים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל וסמי פרץ: הפעם יש לנו תוכנית מיוחדת. אנחנו לא נעסוק בכרוניקה השוטפת, בעסקה האחרונה או בשיא החדש שרשם השקל מול הדולר, אלא בשאלות עמוקות ואולי חשובות יותר, כמו האם יש מוסר בעסקים, האם מיליארדרים הם בלתי מוסריים, מה אפשר ללמוד על האליטות הכלכליות מפרשת ג'פרי אפשטיין, והאם כדי להצליח באמת בעסקים, אין ברירה אלא – איך נאמר? להיות קצת בלתי מוסריים. על כל השאלות הללו, וגם על אחרות, אנחנו ננסה לענות עם לא אחר מאשר ד"ר ג'רמי פוגל, דוקטור לפילוסופיה, חבר סגל אקדמי בכיר בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, משורר ופודקאסטר ישראלי. פוגל שנולד באנטוורפן שבבלגיה עלה לישראל בנעוריו, ומתגורר בתל אביב. הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת קיימברידג' ותואר שני ותואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב.See omnystudio.com/listener for privacy information.

אם יש לכם שאלות פיננסיות שחורגות מגבולות המשכנתא־פנסיה־השקעות, עד כה לא היה לכם למי לפנות. זה תסכל אותי ממש, עד שהשבוע הבנתי: גם כאן, המהפכה תבוא מ־AI הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

טל עמית אסף כל פריט שנוצר כדי לקדם מפלגה, אידאולוגיה או מועמד לכנסת והופץ בין 1996 ל־2019. המסע בזמן בין חולצות וכובעים, סטיקרים ושלטים, ואפילו קמעות ומשחקי קופסה, משרטט את השינוי העמוק שחל בישראל ב־30 השנה האחרונות - וגם את הקיפאון שבו היא שרויה הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

עם דוקטורט מסטנפורד, אחרי שגירושי תופת ניפצו את חייו לרסיסים, פרופ' מתן גביש עצר קריירה אקדמית מבטיחה, פנה לתורות אלטרנטיביות כדי להבין את ייעודו בחיים, הקים את Factify - ומתכנן לשנות את הביורוקטיה לנצח הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

יוני דמרי, רפתן בן רפתן, עם תואר שני במינהל עסקים, הוא פעיל מרכזי במאבק נגד רפורמת החלב של שר האוצר. יום במחיצתו ברפת במושב גילת מבהיר מדוע המהלך של סמוטריץ' מאיים גם על מקור מזון חיוני, גם על היציבות הכלכלית והקהילתית של יישובים שלמים, וגם על העוגן האידאולוגי שעליו קמה המדינה הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

שלום, זהו "האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, היום יום רביעי, ה-11 בפברואר. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. השאלה הכלכלית שאולי מעניינת את הציבור יותר מכל אחת אחרת, לפחות על פי הבחירות של הקוראים באתרי Themarker, היא לאן הולך שוק הדיור והנדל"ן והאם הירידות שנרשמו בשנה האחרונה יימשכו – או שהמחירים יחליפו כיוון ושוב יעלו. כמו הבורסה, שוק הדיור מגיב להרבה דברים: הריבית, ההיצע והביקוש, האווירה במשק וגם תקנות מס הכנסה כמו הכוונה להתחיל לשלוח שאלונים למאות אלפי משקיעים שמחזיקים על פי הרישומים בטאבו יותר מדירה אחת. אם יש מישהי שיודעת לנתח לעומק את נתוני העסקות שמשרד האוצר רואה, הרי שזו גלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי בתחומי הנדל"ן, הבריאות וניתוחי רווחיות של חברות. היא תהיה איתנו, אנחנו ננתח איתה את הנתונים של חודש דצמבר 2025 שהתפרסמו היום ונשאל אותה מה היא רואה בכדור הבדולח שלה. אם אמרנו נדל"ן ודיור, אז לא פחות מעניין לדעת מה קורה אצל חברות הבניה הגדולות – וזה בדיוק מה שבדק כתב הנדל"ן שלנו הדר חורש. ניתוח התוצאות של עשר חברות הציבוריות הגדולות בענף הנדל"ן מראה כי הן מצליחות להתמודד עם הירידה במכירות והפגיעה ברווחיות, אך המגמה השלילית פוגעת ביציבותן ובסיכוני האשראי שלהן. ומי החברות שנפגעו עד כה הכי קשה? כולם יודעים שהמספרים שמופצים בענף הדיור, למשל על המחירים, שונים לעיתים קרובות מהמציאות. אבל אם משהו חושב שבהייטק, ענף בו עוסקים מדענים ומהנדסים, המספרים שמגיעים לתקשורת הם מדויקים – אז לי ולסמי יש גשר למכור לו במיקום טוב מעל נתיבי איילון. אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם, ועתה גם במקרה של תביעה חדשה נגד וויז, מצד חברה שנמכרה לה. כתב ההייטק אופיר דור יהיה איתנו ויסביר. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (2:19) אם אתם עוקבים אחרי הבורסה הישראלית, ובטח אם אתם מוותיקי שוק ההון, ודאי שמעתם על המונח "שלדים". אלה הן חברות שנסחרות בבורסה אבל הגיעו לסוף דרכן העסקית, והן מועמדות למכירה כדרך לכניסה אחורית לבורסה מבלי לבצע הנפקה מסודרת עם תשקיף, הון עצמי ומחזור עסקים מינימלי. ולמה אנחנו עוסקים בזה? כי לאחרונה שוק ה"שלדים" מתעורר, רבים רוצים להיכנס לבורסה באמצעות המנגנון הזה, ומסתבר שרבים מהם הם קבלנים של התחדשות עירונית ועסקים בתחום המזון. אבל האם הציבור צריך להשקיע בהם? אנחנו נארח באולפן את ירון ייני, מי שלפני מספר שנים זכה לכינוי "מלך השלדים של הבורסה". ייני הוא גם מוותיקי שוק ההון, וב-2017 הוא הורשע על פי הודעתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירת דיווח לפי חוק ני"ע. (21:20) מעבר לגורל של חברות טכנולוגיה ושערי המניות שלהן, הנרטיב החדש של השפעת הבינה המלאכותית על ענף התוכנה מעלה שאלות מדאיגות לכלכלת ישראל – שכידוע מבוססת מאוד על ההייטק ובתוכו ענף התוכנה. האם האיום הזה הוא איום מאקרו-כלכלי על ישראל? אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן בית ההשקעות מיטב דש, חושב שכן ואנחנו נדבר איתו על זה, וגם על הסיבות לכך שהסקטור העסקי רכש דולרים בכמויות גדולות בששת החודשים האחרונים. (31:36) אם דיברנו על סיכונים לכלכלה בגלל משבר חברות התוכנה, הדוגמא הטובה ביותר לסיפור היא חברת מאנדיי הישראלית, שמניותיה נסחרות בוול סטריט. מאנדי פרסמה אתמול דוחות כספיים, ולמרות שהמכירות עמדו בציפיות היא צנחה במסחר ביותר מ-20% אחוזים – ומנהליה נדרשו לצאת בבהלה לציבור ולהצהיר ש"אצלנו הכל בסדר". אנחנו נדבר עם הפרשן שלנו עמרי זרחוביץ'.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני, 9 בפברואר. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (1:38) בעוד שאנחנו ממתינים להחלטתו של דונלד טראמפ על מתקפה באיראן, מדינת ישראל סוערת סביב ההחלטה של איש העסקים הבריטי-רוסי לן בלווטניק למכור את קבוצת "רשת" וערוץ 13 לאיש העסקים הצרפתי-ישראלי פטריק דרהי. ההחלטה מהולה בהרבה פוליטיקה והון-עיתון-שלטון, היא תשפיע על תעשיית הטלוויזיה בישראל, ויש בה שורה של מכשולים פיננסיים ורגולטורים. אנחנו נדבר על כל אלה, ונצרף לשיחה את הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום. (17:59) אם חשבתם שמתיחות בין הנשיא וממשלתו לבין יו"ר הבנק המרכזי הוא רק סיפור אמריקאי, על כל ההשלכות שיש לכך על הריבית ועל השווקים – אז טעיתם. קצת יותר בשקט, כמעט אותו סיפור מתרחש אצלנו: מאבק אלים לא פחות בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין נגיד בנק, ישראל פרופ' אמיר ירון, על גובה הריבית - והוא אפילו הגיע לידי פיצוץ דווקא מול אורחים זרים של קרן המטבע הבינלאומית שהגיעו לדיונים בישראל. מה קרה, מדוע סמוטריץ' מאיים על אמיר ומי צודק? אנחנו ננתח את הדינמיקה הזו ואת ההשלכות הכלכליות שלה. (23:08) בדרך, בתוך הפקקים הבלתי נגמרים בחום והאובך הישראלי, מתרחשים מספר שינויים שעשויים להשפיע על זמני ההגעה של כל אחד מאתנו – וגם על השאלה אם ישללו לנו את הרישיון במקרה שנאבד סבלנות ונבצע עבירות תנועה. עם כתבת התחבורה שלנו, יפעת ראובן, נדבר על הרפורמה בשיטת הנקודות, על המחיר של הנתיבים המהירים שיתפחו בקרוב, וגם על שובן של מוניות השירות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום ראשון, 8 בפברואר, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. אל-על רשמה במהלך המלחמה רווחיות גבוהה וחריגה הודות לכך שהיא נותרה מונופול בקווים רבים, לאחר שחברות התעופה הזרות ברחו מכאן. אלא שהחברה ניצלה את המצב כדי לגבות מחירים מופרזים ובלתי הוגנים כלפי הצרכנים – כך קובעת היום רשות התחרות, ולכן היא החליט גם להטיל את הקנס המקסימלי הקבוע בחוק – 121 מיליון שקל. יתכן שזה יעלה לאל-על עוד הרבה יותר, אם תתקבלנה תביעות ייצוגיות נגד החברה. הדר קנה תהיה איתנו בעניין הזה. האם שמעתם על "המאפשרים"? בעידן של מתקפה בלתי פוסקת של הקואליציה על פקידים ושומרי סף, הם גם מנסים לאתר פקידים שנראים ממלכתיים וצמחו במערכת, ואז להפוך אותם למשתפי פעולה. לפעמים זו זיקה אידיאולוגית שמאפשרת לבכירים לזרום עם השר, לפעמים זה חוסר רצון להתעמת, ולפעמים זו חרדה טבעית מהמחיר האישי של עימות. במקום לבלום את השרים ולמנוע מהם לדרוס את שלטון החוק, להחליש את האיזונים והבלמים ולכרסם בהפרדת הרשויות - הם מאפשרים. ד"ר עידו באום, הפרשן המשפטי שלנו, יספר עליהם. הסיפור הגדול של שוק ההון וההיי-טק הוא הקריסה במניות חברות התוכנה הישראליות שנחתכו בכ-70% בשנה האחרונה, במה שנראה כמו התרסקות שלא נגמרת. הסיבה הרשמית: AI. הבינה המלאכותית היא איום גדול על החברות הללו, שמעסיקות עובדים רבים שיתכן שחלק ניכר מהם כבר מיותר. השאלה היא אם אותן חברות יידעו להתאים את עצמן לעידן החדש. נפנה אותה לליאור שילה, אנליסט מחלקת המחקר של איי.בי.איי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מילואימניקים משתמשים בכסף שיועד לטיפול נפשי כדי לקנות לעצמם שעון Garmin יוקרתי, מחברה שמשווקת טיפולים אבל מוכרת גם שעונים. ככה זה כשמשרד הביטחון שופך מיליארדים כדי למרק את מצפונו - אבל לא בודק שהכסף משמש למטרתו הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

עבודות הרכבת התקועות בציר בר־אילן בירושלים הן משל על משילות ומופת של כישלון ממשלתי בלב הבירה הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

אומץ הלב והסולידריות שמפגינים תושבי מיניאפוליס, שמסכנים את חייהם בעימותים עם סוכני משטרת ההגירה של ממשל טראמפ, עומדים בסתירה עמוקה להתרפסות אילי ההון שמחזיקים בגופי המדיה הגדולים בארצות הברית, מרשתות חברתיות עד ערוצי טלוויזיה ועיתונים. איש לא חזה שהתקשורת האמריקאית המהוללת, שנהנית מהגנת החוקה, תמעל כך בתפקידה ותתקפל ללא קרב. וכעת גם CNN על הכוונת הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי, באולפן אנחנו איתן אבריאל וסמי פרץ. (5:04) אחת מפרצות המס הגדולות ביותר בישראל היתה של אנשים שמשכירים דירות אבל לא מדווחים על ההכנסה. משרד האוצר ומס הכנסה ניסו במשך שנים להעביר חוקים בניסיון לצמצם את הפרצה, ועכשיו יש להם רעיון חדש שנראה די מבטיח: הם יבדוק ברישומי הטאבו למי יש שתי דירות ויותר – ואז יבואו וישאלו למי ובכמה הדירה השנייה, או השלישית, מושכרת. האם זה יעבוד? ואם כן, האם פתאום יחליטו אנשים למכור את הדירה הנוספת, אם זו תחייב אותם לפתוח תיק דיווח למס הכנסה? אנחנו נדבר עם רו"ח ועו"ד אלי אור, דיקן ביה"ס לחשבונאות במכללה למנהל, ותובע לשעבר ברשות המסים. (19:04) המפולת שנרשמה בסוף השבוע שעבר במחירי הזהב והכסף התייצבה – אבל לא אחרי שמשקיעים קטנים שהצטרפו לחגיגה אחרונים הפסידו, והרבה. ברגעים אלה הכסף והזהב אפילו עולים, ומנגד, הדולר האמריקאי התייצב. מה גרם למפולת ומה הביא להתייצבות? אנחנו נדבר עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו דפנה מאור. (28:56) האם זהו סוף עידן חוק ההסדרים, הכלי העיקרי שדרכו קודמו רפורמות מבניות בישראל ב-40 השנים האחרונות? כך זה נראה הבוקר, לאחר שהכנסת פיצלה את מרבית הרפורמות המבניות הכלולות בחוק, לדרישתה של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק. בממשלה מעריכים כי חוק ההסדרים הוקרב מסיבה כפולה: האחת, שנת בחירות וסירוב הח"כים לקבל החלטות שעלולות להיות לא פופולריות, והשנייה, העמדה של אפיק נגד חוק ההסדרים – עמדה מסורתית שלה זה שנים ארוכות, והזדקקות הקואליציה לתמיכתה של אפיק בחוק הגיוס. האם זה טוב או רע? מירב ארלוזורוב תהיה איתנו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שלישי, 3 בפברואר, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. (2:19) כולם יודעים להגיד שהבינה המלאכותית תחסל הרבה מקומות עבודה, אבל בינתיים זה עוד לא קורה, לפחות לא במספרים משמעותיים. האבטלה נמוכה, יש ביקוש לעובדים בהרבה ענפים ולפחות בישראל מביאים הרבה עובדים זרים לבנייה, חקלאות, סיעוד, מסעדנות ואפילו לרשתות השיווק. אולם, אפילו בממשלה יודעים שזה הולך להשתנות. החשב הכללי היוצא אמר למשל שמשרדי הממשלה יכולים להיפרד מ-20 אלף עובדים כתוצאה ממעבר לבינה מלאכותית. זה כמובן הקפיץ את ועדי העובדים וסביר להניח שיקח זמן עד שזה יקרה. אולם, במדינה ובמגזר העסקי בכל זאת צריכים להיערך בשני תחומים: הראשון, לספק פרנסה למי שיאבד את עבודתו והשני, לספק תעסוקה למי שיאבד את עבודתו. עם הבעיה הראשונה מנסה להתמודד מכון מחקר חדש יחסית בשם מוזאיק שהוקם על ידי דניאל שרייבר, מייסד חברת הביטוח המקוונת למונייד. המכון פיתח מודל כלכלי שמנסה לתת מענה לשאלת הפרנסה של "קורבנות ה-Ai", והוא יציג אותו כאן. לשאלת התעסוקה אין למכון הזה פתרון, אז ננסה לדבר גם על זה. (40:15) האיש העשיר בעולם, אילון מאסק, החליט למזג בין חברת החלל ספייס אקס לחברת הבינה המלאכותית xAI. בהודעה באתר של חברת החלל שלו כתב מאסק כי המהלך נועד ליצור "את מנוע החדשנות השאפתני ביותר על פני כדור הארץ - ומחוץ לו״. האמנם? נשאל את שחר כהן, שותף מנהל בחברת ההשקעות לוסיד קפיטל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני, ה-2 בפברואר. באולפן אנחנו איתן אבריאל וסמי פרץ. אם אין מלחמה – אז יש דרמות בשווקים. מצד אחד, דונלד טראמפ קצת מוריד את גובה הלהבות סביב איראן ומדבר על נכונות לדון בהסכם גרעין, אבל מצד שני, אותו טראמפ גורם לאי וודאות בנוגע לשער הדולר, ואז מפתיע את כולם ובוחר מועמד לתפקיד יו"ר ה"פד" שלפחות עד כה נתפס כ"שמרן". התוצאה היא שהציפיות להפחתת הריבית הדולרית יורדות והשווקים מגיבים בהתאם: הזהב, הכסף והמניות יורדים, הביטקוין והקריפטו מתפרקים, ומדד "הפחד" מזנק. אפילו השקל נחלש – בגלל הציפיות לירידות במחירי המניות האמריקאיות. (02:53) אנחנו נתחיל עם דיווח של כתב שוק ההון שלנו, אסא ששון, שגם יספר על עוד עסקה חריגה שמתבשלת בסקטור העסקי המקומי: חברת הביטוח הפניקס מנהלת מגעים לרכישת השליטה באתר המתנות והמסחר BuyMe לפי שווי של - תחזיקו טוב - מיליארד שקל. (18:20) מיליארד שקל זה יפה, אבל חמישה מיליארד שקל זה הרבה יותר יפה. בסוף השבוע שעבר הודיעה לא אחרת מחברת אפל על רכישה מלאה של סטארט-אפ ישראלי שרק מעטים הכירו: חברת קיו (Q). זו העסקה השנייה בגדולה בתולדות אפל, והחברה מפתחת יישומים בתחום הבינה המלאכותית ש"מאפשרים לשנות חווית שמע ותקשורת". מה זה בכלל אומר? מי היזמים? מי המשקיעים? כמה כסף הם צפויים לקחת הביתה? אנחנו נדבר עם עורך ההיי-טק שלנו, שגיא כהן, ונבקש ממנו את התשובות. (28:19) הנה עוד תעלומה. בימים האחרונים הופיעו בשליטי חוצות לאורך נתיבי איילון בתל אביב מודעות ענקיות עם תמונתו של החוקר הפרטי צביקה נווה, עם כיתובים כמו: "צביקה נווה איזה לקוח מכרת היום". זה מוזר: מי השקיע מאות אלפי שקלים בקמפיין כזה? מה המטרה שלו? והאם זו שיטה חדשה להפעיל לחצים בעולם העסקי? התחקירן שלנו גור מגידו מצא את יוזם השלטים הללו, ויביא כאן את הסיפור.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker , יום ראשון, 1 בפברואר. באולפן אנחנו סמי פרץ ואיתן אבריאל. (02:37) אנחנו ממתינים כמובן להתפתחויות באיראן ולאפשרות של מתקפה אמריקאית ומטחי טילים על תל אביב, כפי שהאיראנים מאיימים מדי יום, אבל בעולם, עיני הציבור התמקדו בסוף השבוע במסכי השווקים - שם נרשמו תנודות מדהימות שבחלקן לא נראו מעולם. בעוד שערי המניות שומרים על יציבות יחסית, למעט מניית מייקרוסופט, נכסים אלטרנטיביים כמו הזהב, הכסף, הביטקוין ורוב המטבעות הדיגיטליים צנחו בעשרות אחוזים, והערך שנמחק "על הנייר" הצטבר לטריליוני דולרים. הביטקוין, למשל, חזר לרמה של 76,500 דולר לאחר שכבר ביקר ב-126,000 דולר – ובכך מחק את כל העליות שנרשמו מאז שדונלד טראמפ חזר לבית הלבן ודחף את המטבע. מה קרה? למה זה קרה? אנחנו נדבר עם יוני אסיא, מנכ"ל פלטפורמת המסחר והתוכן אי-טורו. (18:32) עוד אירוע, עוד יותר מוזר, שהתרחש בסוף השבוע, היה בעולם ה- AI , כאשר מישהו השיק רשת חברתית אבל רק לסוכני בינה מלאכותית – בלי בני אדם בכלל – והם החלו לדבר זה עם זה, לתקשר, להתלונן ולהציע תכניות פעולה. באופן טבעי, בני האדם החלו לדבר על מדע בדיוני ולשאול האם זהו "סקיינט" – רשת הבינה המלאכותית מסדרת סרטי "שליחות קטלנית" - אבל גם ללא תסריט כזה הסיפור היכה גלים. לרשת קוראים "מולטבוק", וכדי להבין במה מדובר, וכמה אנחנו צריכים לדאוג, אנחנו נדבר עם איש המחשבים שלנו, רן בר- זיק. (27:05) והנה עוד היי-טק, אבל הפעם אמיתי, פוליטי – ומתסכל. עד לפני שנים בודדות ערי הגדה המערבית החלו גם הם להיכנס לעולמות ההיי-טק, בשיתוף עם חלוצות כמו סיסקו האמריקאית ומלנוקס הישראלית, שגייסו מתכנתים ומהנדסים פלסטינים – מגמה שחזקה את התקווה לדו-קיום. אלא שמאז 7 באוקטובר ההיי-טק בגדה המערבית תקוע, וספק אם יוכל לצמוח במציאות הפוליטית הנוכחית. אנחנו נדבר עם פרשן ההיי-טק ושוק הון שלנו, עמרי זרחוביץ'. See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלוש השנים האחרונות היו מהטובות ביותר שידעו הבורסות בתל אביב ו-וול סטריט, בהן מושקעות רוב הפנסיות, קרנות ההשתלמות וביטוחי המנהלים של הציבור הישראלי. השילוב של כלים דיגיטליים והעליות המתמשכות הכניסו מאות אלפי צעירים להשקעה ישירה בשוקי המניות. גילאי דולב, פעיל שוק ההון ויועץ בתחום ההייטק מכנה את עצמו כ׳״מורה להיסטוריה״ של שוק ההון. השבוע הוא הגיע לאולפן המרקרים להזכיר למאזינים את הדפוסים החוזרים בשווקים וכיצד מתנפחות בועות. ״מאז שנת 2000 לא היה משבר שיילמד לקח. הצעירים לא מכירים משבר אמיתי. אני מלמד צעירים שמייצרים מותגים ובונים שרשרת אספקה לעסקים בינלאומייים תוך לילה - אבל את ההיסטוריה של שוק ההון הם לא מכירים." עוד השבוע בפודקאסט, המשפטן ופעיל זכויות האדם עו״ד איתי מק שכתב עבור מכון זולת דוח הקובע שישראל חדלה להיות דמוקרטיה והפכה להיות משטר סמכותני תחרותי. אל גיא רולניק מצטרף השבוע עיתונאי TheMarker חגי עמית ואיתו נשוחח בין השאר על הבום בתעשייה הביטחונית.See omnystudio.com/listener for privacy information.

פרופ' ג'יין מונקטון־סמית חוללה מהפכה בהתייחסות לאלימות נגד נשים ברחבי העולם. היא חקרה אלפי מקרים, זיהתה דפוסים חוזרים מובהקים ובנתה את "מודל שמונת השלבים", שמאפשר לכל אחת לזהות סימנים למערכת יחסים מסוכנת. בריאיון בלעדי למוסף כלכליסט היא מסבירה למה קשר שמתחיל בחיזור אינטנסיבי עלול להסתיים ברצח, איך חיים של "הליכה על ביצים" כובלים ומגבילים, ומה אפשר לעשות בכל שלב כדי לצאת מקשר רע הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

פרופ' איתמר גרוטו היה חבר בוועד המנהל של ארגון הבריאות העולמי וישב במוקד קבלת ההחלטות שלו. בריאיון הוא מסביר למה פרישה מ־WHO תהיה מחווה פוליטית רועשת אבל טעות אסטרטגית, שתסכן את בריאות הציבור ואת מעמדנו בעולם הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

התמכרתי לקלוד קוד, שמאפשר ללא־מתכנתים לבנות שלל כלים דיגיטליים ככל העולה על רוחם. הוא באמת הולך לשנות את העולם, ובינתיים - הוא החזיר לי את חדוות היצירה הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי. באולפן אני איתן אבריאל. עם חזרתו של החלל החטוף האחרון, רן גואילי, ובהנחה שלא תפרוץ בקרוב מלחמה עם איראן, מדינת ישראל כנראה תחזור לעסוק קצת פחות בביטחון וקצת יותר בכלכלה – ושם הרוחות סוערות והאירועים הם די דרמטיים. (2:19) בשעה זו נסחר השקל הישראלי בשער של 3.09 שקלים בלבד, למעשה שפל היסטורי, ולכן אנחנו ננסה להבין למה הדולר נופל, למה השקל מתחזק, והאם ומתי המגמה הזו תיעצר. אנחנו נעשה את זה עם שמואל ברגר, מומחה לשווקים פיננסיים ויועץ לחברות בתחום הגידור. (14:09) עדיין בשווקים הפיננסיים ועם קשר ישיר לשער הדולר, הסוחרים בוול סטריט ובכל העולם ממתינים לדו"חות של חברות הטכנולוגיות המובילות, אלו שזכו לכינוי 'שבע המופלאות'. הדו"חות, שיתפרסמו השבוע, יבהירו אולי מה מצב ענף הבינה המלאכותית, האם מחירי המניות הללו הם ברמות של 'בועה' כפי שרבים מרגישים, ואם כן: מתי היא עלולה להתפוצץ. את ההכנה לדו"חות של אנבידיה, גוגל, מיקרוסופט וכל השאר אנחנו נעשה עם יותם עירוני, ראש תחום מניות חו״ל באלטשולר שחם. (25:05) ועדיין בנושא ה-AI אבל הפעם בתחום החינוך, יש לנו כבר חדשות רעות: מנתוני מסמך פנימי שהגיע לידי "הארץ" עולה שעל אף השקעה של מיליוני שקלים, רק כמחצית מתלמידי חטיבות הביניים משתמשים בכלי AI, ושיעור נמוך עוד יותר מהתלמידים קיבלו הכשרה לשימוש בהם. למה שוב אנחנו נכשלים בחינוך הילדים שלנו, והפעם בטכנולוגיה שבאמת משנה את הכל? אנחנו נדבר עם כתבת "הארץ" נועה לימונה, שחשיפה את המסמך.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שלישי, ובפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר אנחנו יכולים להגיד – אין חטופים ישראלים בעזה. באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל והיום אנחנו במהדורה שונה – ראיון עומק עם האיש הכלכלי הכי חשוב במערכת הביטחון הישראלית – תא"ל גיל פנחס, ששימש במהלך כל המלחמה כיועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, וסיים את תפקידו לפני מספר ימים. הוא ידבר איתנו לראשונה על המלחמה הארוכה והיקרה בתולדות המדינה.אנחנו ננסה לברר את כל השאלות הכלכליות העולות מהמציאות הביטחונית החדשה של צה"ל – כוח אדם, מילואים, שירות החובה, צבא הקבע, רכש, סיוע אמריקאי, הקשר עם התעשיות הביטחוניות, איך בכלל מנהלים סיכונים ביטחוניים כשהתקציב מוגבל – והאם הוא בכלל מוגבל כשהמציאות הביטחונית מכה בנו בצורה הקשה, המפתיעה והמשפילה ביותר שניתן להעלות על הדעת?נדבר כאן על איראן, נשאל כמה עלה מבצע הביפרים, ימי המילואים האבודים, ועל כל מה שמעסיק את מערכת הביטחון ומי שמממן אותה, משרת בה – וגם לא רוצה לשרת בה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום, זהו האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, היום יום שני. חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן אנחנו איתן אבריאל וסמי פרץ. השבוע הכלכלי התחיל כהמשך לשבוע שהסתיים: מצד אחד יציבות בשווקי המניות כי משבר גרינלנד ירד מסדר היום, אבל מצד שני כולם חוששים מאי הוודאות שטראמפ יוצר על בסיס קבוע, כנראה בכוונה. טראמפ עסוק עכשיו עם ההשלכות של הרג של עוד אזרח אמריקאי תמים בעיר מינסוטה על ידי אנשי ICE, והתוצאה היא שהזהב, אפיק השקעה שאליו בורחים בתקופות של חוסר ביטחון שובר שיאים חדשים וטיפס מעל ל-5,000 דולר לאונקיה. (03:14) עוד ענף שהוא עצבני, אבל מסיבות אחרות, נוגע להרבה מאוד חברות ישראליות ולאומת הסטארט-אפ בכלל: ענף שירותי התוכנה – שבו ישראל מצטיינת. בגלל שמשקיעים חושבים שהבינה המלאכותית תאפשר בקרוב לכל אחד לתכנת ללא ידע מקצועי, הערך של חברות תוכנה עומד בסימן שאלה – והתוצאה היא ששווין בבורסה של שורה של חברות ישראליות מפוארות, למשל וויקס ומאנדי, נחתך לאחרונה בעשרות אחוזים. האם זו תנודה מוצדקת – או אולי דווקא הזדמנות השקעה? אנחנו נדבר עם פרשן היי-טק ושוק ההון שלנו, עמרי זרחוביץ'. (14:14) רפורמה אחת שרבים חולמים עליה כבר הרבה שנים, אבל היא נדחית פעם אחר פעם, היא מתן אישור בישראל למודל מוניות כמו זה של אובר בחו"ל – בו כל נהג יוכל לעבוד גם כמפעיל מונית. עד היום המודל הזה נידחה על ידי שרי התחבורה, בין השאר בגלל חוזקו של לובי נהגי המוניות בפוליטיקה של מרכז הליכוד, אבל נראה שהפעם השרה מירי רגב נחושה לשנת את המציאות. האם נהגי המוניות, החוששים לפרנסתם, יאפשרו לה? אנחנו נארח באולפן את זוהר גולן, יו"ר פורום התאגדות נהגי המוניות. (31:49) הנה מידע מעט מפתיע: מסתבר שכאשר חרדים רוכשים רכב ועוברים למגורים בערים שמחוץ למרכז – הם לפתע עושים פחות ילדים, וגם הופכים ליותר משכילים. בדיוק: על פי מחקר חדש של מוסד שורש, למשפחה חרדית בפריפריה יש בממוצע כמעט ילד אחד פחות מלמשפחה חרדית במרכז. אבל מה כאן הגורם המסובב ומה המסובב? אנחנו נדבר עם כתב הנדל"ן שלנו סימי ספולטר. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום ראשון, חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (02:32) העולם הכלכלי עדיין מתאושש מהמופע של דונלד טראמפ בשבוע שעבר בכנס דאבוס, כאשר הוא נסוג מאיומיו לגבי גרינלנד והטלת מכסים על אירופה, אבל עדיין נראה זקן, מבולבל וזועף ללא סיבה ברורה וללא מדיניות עקבית – וכמובן מושחת ודיקטטורי מתמיד, כפי שראינו גם עם "מועצת השלום", ששייכת לו אישית עד יום מותו ללא קשר להיותו נשיא. האם זה היה ניצחון או הפסד של טראמפ? אנחנו נדבר על זה. (05:09) כאן בישראל, במקביל להכנות לאפשרות של מלחמה עם איראן, מסתבר שהדיווחים על האקזיטים הענקיים בחודשים האחרונים אינם תמונה מדויקת של המציאות – שמתאפיינת דווקא במיקרו-אקזיטים, בסכומים לא גדולים, אבל בכל זאת ברווחיות גבוהה. אנחנו נדבר עם שגיא כהן עורך ההיי-טק שלנו. (17:39) הנס הכלכלי הגדול של ישראל, וההפתעה הגדולה של השנה האחרונה, בא לידי ביטוי בעיקר בגביית מיסים ובהתייצבות מפתיעה של הגירעון. אחת הסיבות הבולטות לכך הוא המבצע והשינוי בחוק לגביית דיבידנדים מחברות, אלא שערן יעקב, לשעבר מנהל רשות המסים, והיום יועץ במשרד עורכי הדין גידעון פישר, טוען שהמבצעים לגילוי מרצון של כל מיני בעלי הון שמחביאים רווחים דווקא לא מצליחים – ואנחנו נשאל אותו מדוע. (34:08) לבסוף, וכיוון שאנחנו כבר רעבים, אי אפשר בלי איזה המבורגר. אלא שאז עולה השאלה הכלכלית איך לעזאזל נחתמה בשבוע שעבר עסקה למכירת רשת של שתי מזללות המבורגר במחיר של 65 מיליון שקל – ואיך נראה קובץ האקסל שהצדיק לקונים, קבוצת המסעדות נונו-מימי, מחיר כזה. אנחנו נדבר עם תמיר בן שחר, מנכ"ל ובעלים של חברת יעוץ כלכלי הפועלת בענף המסעדנות והקניונים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

לא מנת משכל גבוהה, לא חניכה הורית מוקדמת, לא ילדות מזהירה, לא ציונים בשמיים ובטח שלא מוסריות - פרופ' קרייג רייט, אחד מחוקרי הגאונות הבולטים בעולם, מסביר בריאיון ל"מוסף כלכליסט" מה משותף לאנשים שמשנים את ההיסטוריה, מה לא צריך לצפות מהם לעשות, ומאילו טעויות כדאי להורים להימנע עם ילדים שמגלים כישרונות יוצאי דופן הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום רביעי 21 בינואר, בעזה יש חטוף חלל אחד, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. (07:10) החיפוש אחר תשואות הביא לפריחה בהשקעות בקרנות גידור בנאמנות מקומיות, שאליהן זרמו 4 מיליארד שקל ושהניבו בשנה האחרונה תשואה של 25%. זו בהחלט תשואה יפה, רק שהיא נמוכה בכמחצית מהתשואה של המדדים המובילים בבורסה בתל אביב. אפיק ההשקעה הזה מעורר גם עניין וגם חשש – בעיקר של בנק ישראל, שרואה בו איום על היציבות הפיננסית. אנחנו נברר עם אסא ששון מה כל כך מפחיד בתעשייה הזו, ואיך מנסים להרגיע את החשש. (20:37) ואי אפשר בלי AI: במאמץ לייצר הכנסות, OpenAI, מפתחת ChatGPT, שעדיין מחזיקה ב-70% מהשוק, הודיעה כי תתחיל לשלב פרסומות בפלטפורמה שלה - שיהיו מן הסתם קשורות לנושאי החיפוש של המשתמשים, בדומה למה שקורה בגוגל. איך זה יעבוד? כמה כסף זה אמור להכניס? מה זה יעשה לחוויית השימוש והאם זה יגרום לנו לעבור למתחרים? את כל השאלות נפנה לאיש הטכנולוגיה שלנו, רן בר זיק. (30:16) נכנסתם לסופרמרקט לקנות בשר, גבינות, פירות ושאר ירקות, אלא שבדרך לקופות נתקלתם בשלל מוצרי חשמל – מייבשי כביסה, טלוויזיות, מעבדי מזון וגם טלפונים סלולריים במחירים מפתיעים שמטרידים את רשתות מוצרי החשמל. זו לא תופעה חדשה אך היא מתעצמת, בין השאר הודות לייבוא זול מסין, אך ברשתות החשמל טוענים שזה עניין אופנתי חולף משום שרשתות השיווק מקצות שטחי מסחר יקרים למוצרים שהן מוכרות במחירי הפסד. ירדן בן גל הירשהורן, תספר לנו מה אפשר וכדאי לקנות בסופרים. See omnystudio.com/listener for privacy information.