Podcasts about themarker

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (03:23) המלחמה שנכפתה על ישראל ב-7 באוקטובר היא הארוכה בתולדות המדינה, וגם היקרה ביותר - כ-420 מיליארד שקל, לפי ההערכה המקובלת. וזו רק ההתחלה: הלחימה נמשכת, האתגרים הולכים ומצטברים, במערכת הביטחון מציגים איומים גוברים, וראש הממשלה מוסיף עשרות מיליארדי שקלים לתקציב. המספרים הללו מעלים שאלות רבות: האם הציבור קיבל תמורה ביטחונית מתקבלת על הדעת מול ההשקעה? האם היו וישנם בזבוזים חריגים, ואיך נשלם על כל זה? TheMarker וסמי פרץ פתחו בסדרת תחקירים, כתבות וראיונות על עלות המלחמה, ובמסגרת הפרויקט הזה יתארח אצלנו תא"ל (במיל') רן כוכב, לשעבר דובר צה"ל, מפקד ההגנה האווירית ומפקד המשטרה הצבאית. (22:06) דו"ח עדכני של משרד האוצר על שוק הדיור העלה שורה של שאלות מטרידות, בעיקר סביב תופעת ביטולי העסקאות בין רוכשים לקבלנים, כאשר הרוכשים שילמו דמי קדימה נמוכים - ולעיתים לא שילמו בכלל. האם חלק ניכר מהעסקאות שדווחו בשנים האחרונות לא היו עסקאות אמת אלא חוזי אופציה בלבד? האם נתוני הלמ"ס מנותקים מהשטח ומחירי הדיור בפועל ירדו בחדות גבוהה בהרבה? נציג את השאלות הללו לגלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי באוצר, ומי שמבצעת בפועל את הניתוחים הללו. (35:11) בינתיים, שמח בליכוד - שם כולם יורים אחד על השני בתוך הנגמ"ש. היום מתקיימים הפריימריז במפלגת השלטון לקראת הבחירות הקרובות, והקרב יורד לפסים אישיים בין בין טלי גוטליב לבין בנימין נתניהו, שפועל בין השאר באמצעות סוכנו בתקשורת, ינון מגל. מגל כתב אתמול כי נתניהו טוען שגוטליב ניהלה מו"מ לערוק לעוצמה יהודית של איתמר בן גביר, ולכן לא ראוי להצביע עבורה, ואילו גוטליב השיבה שזה לא נכון ושהיא שווה שישה מנדטים. הכתב הפרלמנטרי של "הארץ", מיכאל האוזר טוב, יעדכן ממוקד הדרמה בליכוד.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (02:06) הבחירות מתקרבות בזמן שאף חזית ביטחונית לא נסגרה, ועלויות המלחמה התופחות יחייבו צעדים כלכליים כואבים מיד לאחר הבחירות. במהלך הקדנציה הזו, הממשלה לא עשתה שום מאמץ להתייעל או לקצץ כדי לממן את הלחימה. להיפך – היא שברה שיאים של כספים קואליציוניים, השאירה משרדי ממשלה מיותרים, הסיטה עשרות מיליארדי שקלים מסעיף לסעיף, ופתחה שוב ושוב את התקציב. אחד הח"כים היחידים שניסה לעקוב, להאיר ולהעיר על הבלגן הוא ולדימיר בליאק, איש "יש עתיד", ומרכז האופוזיציה בוועדת הכספים. הוא יתארח אצלנו כחלק מסדרת הראיונות שאנחנו עושים עם מועמדי המפלגות לקראת הבחירות. (37:16) בהייטק, חדשות טובות: חברת דקארט (Decart) הישראלית, שהוקמה לפני שלוש שנים בלבד ומובילה אותה הנהלה צעירה, עומדת לפי דיווח בבלומברג להירכש על ידי ענקית הבינה המלאכותית אנתרופיק (Anthropic) לפי שווי של 6 מיליארד דולר. לצד ההישג המדהים, החברה מעורבת גם בצעדים שנויים במחלוקת - ובהם גיוסו של יוסי שריאל, מפקד 8200 בזמן מחדל ה-7 באוקטובר, להנהלת החברה. כתב ההייטק שלנו שגיא כהן יצטרף אלינו עם כל הפרטים על כוכבת ה-AI החדשה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

המלחמה בין אוקראינה לרוסיה קיבלה תפנית מפתיעה בחודש האחרון, כשהאוקראינים עברו מתקיפה של מתקני תשתיות לשיגור כטב"מים שמחריבים עוד ועוד מתחמים לוגיסטיים של וויילדבריז, "האמזון הרוסית". התוצאה: מאות אלפי עסקים מושבתים, שלל מוצרים בסיסיים מתייקרים, מיליוני רוסים זועמים על שיבוש חיי היומיום שלהם, והיציבות של משטר פוטין נמצאת בסכנה הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

אלון טל, מייסד ומנכ"ל קרן מריט שהובילה את העסקה המדוברת בשוק התקשורת, מתעקש שהמוטביציה היתה עסקית נטו. אז מה אם אסף רפפורט אמר שכל הסיפור הוא "תרומה שהפרי היחידי ממנה הוא לאפשר תקשורת חופשית ועצמאית מכל ממשלה ומכל שלטון". מבחינת טל, בקרן שלו "התורם יכול לפעול כמעט בכל תחום שייבחר, למעט פוליטיקה" הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

בשיא המלחמה, רק חצי שנה אחרי 7 באוקטובר, קמה בעוטף עזה קבוצת כדורסל חדשה. ברק פלג, המאמן של הפועל גליל עליון, ירד דרומה כדי לבנות אותה מאפס, בלי אולם, בלי ציוד, בלי שחקנים, נגד כל הסיכויים. כשהיא התחילה לנצח ותושבי האזור נהפכו לאוהדים אדוקים כבר היה ברור: גם זו תקומה הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (02:45) הסיפור הכי גדול כיום בוול סטריט ובבורסות העולם הוא כמובן חברות הבינה המלאכותית, שלאחרונה מתמקדות בהשקעות ענק בחוות שרתים - בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים בחצי השנה האחרונה, וטריליונים נוספים בשנים הקרובות. אלה ההשקעות הגדולות בהיסטוריה בענף אחד, יותר מענף הרכבות בתחילת המאה הקודמת ויותר מהנחת הסיבים האופטיים בשנות ה-2000. הבעיה היא שחלק גדול מההשקעות הללו ממומן בחוב ולא בהון, והמשקיעים מתחילים לשאול אם ההכנסות משירותי ה-AI אכן יוכלו לכסות את החובות, שלעיתים נראים מעגליים, כשיצרניות השבבים מעמידות אשראי למפתחות ה-AI כדי שיקנו את השבבים שמוצבים בחוות השרתים. מורכב? פרופ' יגאל נוימן, ראש ההתמחות בפינטק בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, יסביר את המנגנון. (17:59) עדיין בתחום ה-AI, אך בזווית של פרטיות ומעקב: בארצות הברית מתפתחת דרמה סביב חברת "פלוק" (Flock), שהציבה עשרות אלפי מצלמות בכבישים לזיהוי לוחיות רישוי, ואנשים החלו לנצל אותן למעקב פרטי. הסיפור הזה מעלה שאלות נוקבות גם לגבי ישראל: מה בדיוק רואות המצלמות בכבישים אצלנו, איזה מידע נשמר, מי רשאי לגשת אליו ומה גבול הפרטיות? נשוחח על כך עם ערן שיר, מייסד ויו"ר חברת "נקסאר" (Nexar) המפעילה רשת מצלמות דרך. (32:09) כל מי שמתקדם בשימוש בבינה מלאכותית מכיר את השלב הבא: סוכני AI עצמאיים שיכולים לבצע פעולות ממוחשבות, כולל גישה לחשבון הבנק ולחשבון המסחר בניירות ערך. ההתפתחות הזו מעלה שאלות רגולטוריות ובטיחותיות כבדות: מי אחראי במקרה של תקלה או הפסד, והאם זה רעיון טוב לאפשר לסוכן AI לבצע פעולות בכסף אמיתי? תשיב על כך עו"ד ליאת מיידלר, מומחית לרגולציה של ניירות ערך.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (06:03) מה באמת קורה בהייטק? האם המגמה המרכזית היא פיטורים וצמצומים בגלל הבינה המלאכותית, או שמול כל מפוטר נפתחת משרה חדשה אחרת, למשל בדיפנס-טק ובחברות הביטחוניות? ומה קורה עם הג'וניורים - יש או אין להם עבודה? נתונים חדשים בסקר של רשות החדשנות וחברת צבירן מראים שחברות תוכנה מסורתיות אכן מפטרות, אך ענפי טק אחרים דווקא מגייסים עובדים בקצב מהיר. מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, יצטרף אלינו כדי להציג את התמונה המלאה. (19:15) אחת השאלות המורכבות ביותר עבור ישראלים שעברו לחו"ל, או מתכננים רילוקיישן, היא סוגיית המיסוי: איך ואילו מיסים ימשיכו לשלם בישראל, החל ממס הכנסה ועד ביטוח לאומי ומס בריאות. ברשות המסים מתכננים כעת שינויים דרמטיים, ובהם ביטול מבחן "מרכז החיים", אך עדיין לא ברור איזה מנגנון יחליף אותו. רו"ח אייל סנדו, שותף באלמקייס פתרונות מיסוי ולשעבר בכיר ברשות המסים, יעשה לנו סדר בבלגן. (35:50) ולסיום: הודעות ליחסי ציבור שלא בדיוק אומרות את כל האמת. לאחר שדווח בתקשורת על הגעתה כביכול של רשת מוצרי הטיפוח "ספורה" לישראל, ל-TheMarker נודע כי ההסכם עם היבואנית הוא עסקה נקודתית בלבד, ולא זיכיון רשמי. כתבת הקמעונות שלנו, ירדן בן גל הירשהורן, תספר על החשיפה. ספורה התייחסות הרשמית בעברית:"גלאם 42 תציע מבחר ממוצרי ספורה קולקשיין בחנויותיה. המותג ספורה קולקשיין חתם על הסכם מכירה זמני עם גלאם 42. מבחר של מוצרי ספורה קולקשיין מקוריים יהיה זמין בקרוב בחנויות נבחרות של גלאם 42. עם זאת, ברצוננו להבהיר כי לרשת ספורה אין תוכניות לפתוח חנויות בישראל." התייחסות גלאם 42:"גלאם 42 שמחה לבשר באופן רשמי על ההסכם עם Sephora Collection, במסגרתו יגיע לישראל מבחר ממוצרי המותג. למען הסר ספק, כלל מוצרי Sephora Collection שיוצעו בגלאם 42 ובפופ אפים בקניוני עזריאלי הם מוצרים מקוריים, הנרכשים ישירות מ-Sephora Collection בצרפת ומגיעים לישראל במסגרת ההסכם שנחתם בין הצדדים. לא מדובר במוצרי עודפים, במוצרי אאוטלט או במלאי ממקורות חיצוניים. ההסכם מאפשר לגלאם 42 להציע בישראל מבחר ממוצרי Sephora Collection, כאשר מגוון המוצרים עשוי להתרחב בהמשך בהתאם להחלטתה ולשיקול דעתה של Sephora Collection.חשוב להבהיר כי גלאם 42 היא רשת ביוטי ישראלית עצמאית ואינה רשת Sephora, והפעילות אינה מהווה פתיחת חנויות Sephora בישראל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (02:59) סטארטאפים, למי שלא יודע, מתחילים לעיתים קרובות עם רעיון וחזון מסוים, אך נדרשים בתחילת דרכם לשנות כיוון. בעולם ההייטק קוראים לזה "פיבוט". כולם יודעים את זה, ולכן משקיעים מתעניינים לעיתים פחות ברעיון הראשוני שמציגים להם, ויותר בצוות היזמים וביכולות הטכניות והעסקיות שלהם. היום אנחנו רוצים לשמוע על "פיבוט" מרתק כזה: הסטארטאפ פקטיפיי (Factify) גייס 73 מיליון דולר בסבב ראשון, עבור חזון של החלפת פורמט ה-PDF בן 35 השנים בסטנדרט חדש ומודרני. אלא מאז, החברה דחקה את החזון המקורי ואימצה כיוון שונה - פיתוח תשתית למערכת "חוקה ארגונית" עבור סוכני בינה מלאכותית. מה בדיוק קרה שם ומה זה אומר על התעשייה? כתב ההייטק שלנו, אופיר דור, יצטרף אלינו כדי לנתח את השינוי. (14:14) עדיין בהייטק, בשנים האחרונות חברות הטכנולוגיה הישראליות הגדולות הפכו, במקביל לצמיחה שלהן, ליזמיות נדל"ן משמעותיות, עם בנייה של קמפוסים שלמים בדיוק כמו באמריקה. חברות כמו וויקס, צ'ק פוינט ומובילאיי בנו משרדים לאלפי עובדים, אלא שכעת הן דווקא מצמצמות במספר העובדים - והקמפוסים הנוצצים הופכים לבעיה. מה הן עושות עם השטחים העודפים? נשוחח על כך עם צחי אגסי, מנכ"ל 770 משרדים בתל אביב, על נדל"ן ההייטק בישראל. (28:09) בעבר כבר עסקנו בסוגיית המערכת הפיננסית ברשות הפלסטינית והתלות שלה בשני בנקים ישראליים, הפועלים ודיסקונט, כדי לתקשר עם העולם. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מאיים מדי תקופה לעצור את ההסדר הזה ולנתק את הגדה המערבית מהבנקאות הבינלאומית, אלא כעת מתברר שדווקא הבנקים הישראליים עצמם דורשים לצאת מההסדר, מחשש שיפגע בהם. התוצאה היא דרמה דיפלומטית: הממשל האמריקאי, ראש הממשלה ונגיד בנק ישראל מתרוצצים כדי למצוא פתרון דחוף. הפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, תעשה לנו סדר בסיבוך הפיננסי-פוליטי הזה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. 79 ימים בלבד נותרו עד לבחירות לכנסת ה-26. הכנסת פוזרה, ומי שמנהלת כעת את המדינה היא ממשלת מעבר. אלא שלמרות, ואולי דווקא בגלל המצב הזה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך להציב מדי יום דרישות דמיוניות לתקציבי עתק עבור מערכת הביטחון, למרות שיש סיכוי גבוה שהוא כבר לא יהיה זה שאחראי עליה, והשאלה היא מדוע. במקביל, חברי סיעתו בליכוד עסוקים בעיקר בפריימריז, ואפילו שר הביטחון ישראל כץ מוצא לנכון להבריז מדיון ביטחוני בקבינט, כדי להגיע לאירוע משפחתי של הרב יאשיהו פינטו ולהתחנף לחברי המרכז. גם בצד השני של המפה הפוליטית, במפלגות האופוזיציה, המתיחות בשיאה. מי שנמצא כעת בלחץ הכבד ביותר הוא נפתלי בנט, שרואה בסקרים את הירידה של מפלגתו, בין היתר עקב מעבר בוחרים לעברו של גדי איזנקוט. במסגרת סדרת הראיונות שלנו על כלכלה, חברה ופוליטיקה לקראת הבחירות, תצטרף אלינו לירן אבישר בן-חורין, אחת ממייסדות מפלגתו של בנט ומועמדת מטעמה לכנסת, כדי להציג את "תוכנית התיקון" הכלכלית-חברתית שהכינה בחודשים האחרונים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

אודי אוסטר נכנס לתחום הרחפנים ב־8 באוקטובר אחרי שהבין שלוחמים משוועים לכלים שיקנו להם יתרון איכותי בקרב. שלוש שנים לאחר מכן, ולאחר שאחיו הצעיר נפל בקרב בלבנון, הוא בונה מערכת שנועדה לתת ללוחמים יכולות חדשות. בריאיון ראשון וחשוף הוא מדבר על תחושת האאוטסיידר שהיתה לו כשלמד במכינת עלי, על התרשמותו מהמקצועיות של חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה, על ההלם ממות אחיו ועל ההתגייסות הטוטלית לאיתור חברו אור לוי שנחטף ממסיבת הנובה הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

אנחנו קרובים מאי פעם לעולם נפלא שבו כל אחד מאיתנו יוכל להחזיק מומחה אובייקטיבי שינהל לו את כל העניינים הפיננסיים. יש רק כמה דברים שצריכים לקרות כדי שהקסם הזה יתממש הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

הניתוק מיועציו, השקיעה לכתיבת רומנים וההנחה שאמריקה יודעת שאין לו נשק להשמדת המונים: העיתונאי סטיב קול צלל למאות שעות הקלטות של סדאם חוסיין, וגילה מנהיג שונה לגמרי מזה שדמיינה ארצות הברית, כשפלשה לעיראק. והלקחים מהמלחמה ההיא, מבהיר קול, חייבים להדהד כעת גם במערכה מול איראן. כי כמו סדאם, "גם טראמפ מוקף יועצים שלא ירגיזו אותו יותר מדי ופועל על סמך תחושות בטן" הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (04:49) בעוד אי השוויון מזנק ברבות ממדינות המערב, וכלכלנים מייחסים לעלייה שלו מגוון מגמות פוליטיות הרסניות, כמו היחלשות הדמוקרטיות והתחזקותם של משטרים אוטוקרטיים, בישראל סיפרו לנו שהמגמה הפוכה ואי השוויון דווקא יורד. ראש הממשלה נתניהו רכב ארוכות על הנרטיב הזה, המבוסס על ירידה במדד הג'יני המודד אי שוויון בהכנסות, הישג שאותו הוא זקף כמובן לעצמו. אלא שמחקר חדש מערער על הטענה הזו, ומראה כי בחישובי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא נכללו ההכנסות מהון, כמאות מיליארדי שקלים בשנה שזורמים לכיסי העשירים. אחת ממחברות המחקר, ד"ר מירי אנדבלד-סבג ממרכז אדוה, לשעבר מנהלת האגף למחקר כלכלי במוסד לביטוח לאומי, תציג את הנתונים. (20:29) מחירי הדירות אולי במגמת ירידה, אך מנגד היקף נטילת המשכנתאות ממשיך לעלות, והתופעה הבולטת ביותר נרשמת דווקא בסגמנט דירות היוקרה. בחודש יוני נרשם זינוק של 50% בנטילת משכנתאות לדירות יוקרה. כדי להבין את מקור הזינוק והאם נראית האטה בעולמות המימון, יצטרף אלינו כתבנו סימי ספולטר. בהמשך הוא יעדכן גם בחקירה נגד הקבלן דודי אפל וחבר הכנסת לשעבר מיכאל קליינר, הנחשדים במעורבות בפרשה של הסתרת נכסים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. (32:48) רבים בשוק התעסוקה, ובוודאי בהייטק, נעזרים בכלי בינה מלאכותית כדי לכתוב אימיילים שנראים מקצועיים ורשמיים יותר. אלא שמחקר של ד"ר טדי לזבניק מהפקולטה למדעי המחשב והמידע באוניברסיטת חיפה הראה שדווקא כשהצ'אט השתמש בטון משעשע ופחות פורמלי, התוצאות בעבודה היו פוריות בהרבה, עם יותר תגובות ויותר פתיחות. אז האם כדאי להורות לבינה המלאכותית להיות קלילה ומצחיקה יותר, ומה יקרה כשכולם יעשו את זה? על הניסוי והמסקנות נשוחח עם ד"ר לזבניק.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (3:11) לאחר שבועות ארוכים של חוסר ביטחון, מניות הטכנולוגיה הגדולות שוב עולות, ויחד איתן חוזר הביטחון העצמי של ענף ההייטק. אנחנו נעסוק היום בעיקר בהייטק, ונתחיל בסיפור על חברת מאנדיי. לאחר סבב פיטורים של מאות עובדים וירידות חדות במחיר המניה, שני מנכ"לי החברה, ערן זינמן ורועי מן, מבקשים את אישור הדירקטוריון להכפיל את שכרם מ-7.4 מיליון דולר לעד 14 מיליון דולר לכל אחד. איך מקבלים בחברה את הדרישה הזו, דווקא עכשיו? הפרשן שלנו עמרי זרחוביץ' יצטרף אלינו כדי לנתח את הדרמה בצמרת החברה. (16:04) עדיין בתחום הטכנולוגיה, כולנו שומעים על התחום החדש של מחשבים קוונטיים, וגם המדינה מעוניינת לעודד את הענף בישראל ולמצב את המשק בחזית הטכנולוגיה. אלא שכרגיל אצלנו, זה נעשה בבלגן ובחוסר תיאום. משרד האוצר פרסם מכרז חדש להקמה והפעלה של מחשב קוונטי, אלא שרק לפני שבועיים פורסמה תוכנית דומה על ידי רשות החדשנות. האם משהו מכל התוכניות הללו אכן יקרה ויקדם את הענף? עורך ההייטק שלנו, שגיא כהן, ינסה לעשות סדר. (32:58) חוץ מהייטק יש גם פיננסים. הסיפור הפיננסי הגלובלי הגדול של השבוע הוא פעולה משותפת ויוצאת דופן של הבנק המרכזי האמריקאי והבנק המרכזי היפני לחיזוק הין היפני, שנמצא בשפל מתמשך. על פי ההערכות, הבנקים המרכזיים רכשו ינים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים כדי לבצע התערבות במסחר, אך לא ברור מה יהיו ההשלכות של המהלך לטווח הבינוני. כדי להבין מה רוצים האמריקאים מהמטבע היפני, נשוחח עם יוסי מנשה, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם פייננשל סרביסס.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (01:51) 84 ימים בלבד נותרו עד לבחירות לכנסת, שכמעט כולם מסכימים שהן יהיו "החשובות מעולם" לעתידה וגורלה של ישראל. למרות ההפרעות מצידם של טראמפ והמלחמה באיראן, זהו הזמן להתחיל להכיר מקרוב את ראשי המפלגות והמועמדים. בעוד שהם מדברים לא מעט על ביטחון ומדיניות גיאופוליטית, עמדותיהם הכלכליות והחברתיות כמעט אינן עולות לסדר היום הפוליטי. בשבועות הקרובים אנחנו נקיים כאן סדרת שיחות עם מועמדים מכל קצוות הקשת הפוליטית, ונשאל אותם שאלות קשות על כלכלה, יוקר המחיה ועל עקרונות ומחויבות לציבור מול ציניות פוליטית. את הסדרה הזו אנחנו מתחילים היום עם הזוכה במקום הראשון בפריימריז של מפלגת "הדמוקרטים", חברת הכנסת נעמה לזימי. (52:03) בהמשך הפרק נמשיך בקו הפוליטי-כלכלי ונדבר על העיר ירושלים. זוהי העיר הגדולה בישראל, אך היא מחולקת פוליטית ומגזרית למערב ולמזרח, מתאפיינת בשיעור גבוה של אוכלוסייה חרדית שאינה משתתפת בשוק העבודה, וסובלת כעת מבעיית תעסוקה מחריפה לאור גל הפיטורים והצמצומים בחברות הייטק בולטות כמו אורקה ולייטריקס. כתבנו אוריאל שכטר יצטרף אלינו כדי לנתח את תמונת המצב המורכבת בבירה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (4:43) לאחר ההכנה שקיבלנו מערוצי הטלוויזיה והרשתות, רבים בישראל כבר התכוננו אתמול בערב להתעורר באמצע הלילה מאזעקות של טילים מאיראן, אבל הופתעו מלילה שקט ומהודעה של דונלד טראמפ על ביטול המתקפה כי, לפי הציוץ שלו, "איראן ואחרות ביקשו". השאלה עכשיו היא האם זה עוד סיבוב של "TACO", האם זו בקשה של יורש העצר בסעודיה, שמשלם לטראמפ הרבה כסף לכיסו האישי - ומתי טראמפ שוב יאיים לתקוף. אנחנו נדבר עם הפרשן הצבאי עמוס הראל, וגם נשאל אותו מה רציני ומה לא בהבנות שלכאורה הושגו בין החמאס ו"מועצת השלום", והאם היא כוללת פירוק של החמאס מנשקו ונסיגה של ישראל מרצועת עזה. (20:40) הכותרת הגדולה של TheMarker הבוקר, וגם הידיעה הכלכלית הנקראת ביותר באתרים וברשתות, היא שבמשרד האוצר מגבשים תוכנית לפירוק משרד החינוך - לאור הכישלון שלו. הרעיון הכלכלי הוא שמורים יועסקו על ידי בתי הספר והרשויות המקומיות, ואילו משרד החינוך יהיה יחידה קטנה שתעסוק בתקצוב, רגולציה ומדידת הישגים. אבל האם זה יקרה, לאור ההערכה שארגוני המורים יתנגדו לתוכנית כזו ויצאו לשביתה אינסופית? אנחנו נדבר עם הכתב שלנו, ליאור דטל, שהביא את הסיפור. (29:59) כולנו יודעים שלמרות הניסיונות להכניס בנקים חדשים ולעודד בנקים קטנים, עדיין לא התפתחה בישראל תחרות בנקאית אמיתית, בעיקר כי הציבור חושש להפקיד את כספו בבנקים ללא מותג וגודל שהופך אותם ל"גדולים מכדי ליפול". מה שיכול לקדם את הביטחון של הציבור הוא ביטוח פיקדונות ממשלתי, אשר יבטיח את הכסף של הציבור בכל הסתבכות של בנק - אבל למרות כמה ניסיונות שכבר נעשו, ולמרות שבחו"ל הוא נפוץ, עדיין אין ביטוח כזה בישראל. למה? אנחנו נדבר עם הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום. See omnystudio.com/listener for privacy information.

שתי מערכות חדשות, אחת שתעזור לכם להחליט אם לפתוח עסק ואחת שתסייע לכם למצוא עבודה או לשדרג את הקריירה, מבהירות איך AI שמנתח דאטה ממשלתי ועסקי יכול באמת לשנות את חיינו הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

כשפאדי עבוד, מבכירי אינטל, מדבר על מודלים, הוא לא מדבר על AI. הוא מדבר על הדרך שבה אפשר לשלב ערבים בכלל ונשים ערביות בפרט בעולם הטכנולוגיה - כדי לשנות את החברה ואת המדינה, ואפילו לבלום את האלימות (והוא גם אופטימי לגבי השינוי שיזניק מחדש את מקום העבודה שלו) הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

מהנדס מכונות עם אובססיה שאוסף ילדים עם פוטנציאל, עירייה קטנה שזורמת עם החלום הגדול ומחבקת ככל יכולתה, בני נוער שמשתגעים משעמום בהרי הגליל, והורים שמבינים שספורט יכול להיות מפתח לחיים אחרים. כך נהפכה מעלות־תרשיחא לאימפריית סיף בינלאומית, שנותנת לצעירי הפריפריה סיכוי לעתיד טוב יותר הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (4:00) בוועידה השנתית של שוק ההון של TheMarker שהתקיימה אתמול, בהשתתפות רבים מבכירי הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות, עלו מסרים שנעו בין מאניה לדפרסיה. מצד אחד, רבים ממנהלי הגופים המוסדיים רואים לנגד עיניהם עתיד מלהיב ומבטיח. מצד שני, פקידי האוצר והממשלה שהיו על הבמה הבהירו שבקרוב הממשלה תיאלץ לשקול העלאות מסים, לרבות אפשרות של הטלת מס ירושה, מס רכוש, ומס על רווחי אופציות בהייטק. במקביל, הכלכלן הראשי באוצר, שמואל אברמזון, הציג ירידה מדאיגה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. אז לאן נעלמו בשנתיים האחרונות יותר מ-150 אלף עובדים? כתב המאקרו שלנו, נתי טוקר, יצטרף אלינו כדי להציג את הנתונים ואת התשובות המורכבות. (14:28) לאחר עשרות שנים שבהן טייקונים בישראל הגיעו מענפי הפיננסים, הנדל"ן והתעשייה המסורתית, החלו לעלות לסדר היום הציבורי בעלי הון צעירים שהתעשרו מאקזיטים בהייטק. כולנו מכירים את אסף רפפורט שרכש את השליטה בערוץ 13, אך כעת מצטרפים אליו שמות נוספים. אחד מהם הוא אריק שטילמן, ממייסדי ומנכ"ל חברת הפינטק ראפיד, וכמו טייקון ותיק הוא מנסה כעת לרכוש את מועדון הספורט מכבי תל אביב. כתב ההייטק שלנו, אופיר דור, יספר לנו עוד פרטים על סוג הטייקונים החדש שנכנס לזירה. (25:34) אתמול בוועידת שוק ההון שמענו גם מיושב ראש רשות החדשנות, דרור בין, עד כמה ההייטק הוא המנוע הדומיננטי של המשק, ושלאחר כמה שנים של ירידה נרשמת שוב עלייה בהקמת סטארט-אפים חדשים, רבים מהם בתחום הבינה המלאכותית. חברה אחת כזו, Encore AI, גייסה עשרות מיליוני דולרים לפיתוח יכולות בינה מלאכותית שמגדילות את רווחיות התאגידים. על הטכנולוגיה והגיוס בשוק התנודתי אנחנו נשוחח עם המייסד והמנכ"ל, ד"ר דביר גינזבורג.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ. (01:57) הציבור הישראלי עדיין לא שילם את המחיר של המלחמה היקרה בתולדות המדינה, והוא יידרש לעשות זאת מיד לאחר הבחירות, עם שורה של העלאות מסים וקיצוצים כואבים בתקציבים האזרחיים. המציאות הביטחונית שנוצרה תדרוש עוד הוצאות עתק, ולכן כולנו צריכים להכין את הכיסים. אבל אילו מסים בדיוק יעלו? מירב ארלוזורוב ראיינה הבוקר בוועידת שוק ההון של TheMarker את מנהל רשות המסים, והיא תשתף אותנו במידע החדש ותענה על השאלה ממה אנחנו צריכים לדאוג. (19:03) שעה וחצי בלבד ארך הבוקר הדיון בבג"ץ, בהרכב של תשעה שופטים, בעתירות לביטול החוק שמעניק פטור ממעצר לעריקים חרדים. הממשלה אפילו לא דאגה לייצוג נפרד והסתפקה בייעוץ של היועצת המשפטית לממשלה שמתנגדת לחוק, כאשר הפעם גם הייעוץ המשפטי של הכנסת מתנגד לו בחריפות. האם זה אומר שאפילו שעה וחצי של דיון היו יותר מדי? הכתב המשפטי של "הארץ", חן מענית, שהיה באולם בית המשפט, יצטרף אלינו כדי להביא את רשמיו והערכותיו. (38:49) תקציבי הביטחון בכל העולם מזנקים, ומדינות רבות נמצאות כעת במירוץ חימוש שמי שמרוויח ממנו במיוחד הן התעשיות הביטחוניות בישראל. המלחמה באוקראינה אינה צפויה להסתיים בקרוב, החשש באירופה גובר, ובמזרח התיכון המתיחות ומרוץ ההצטיידות נמשכים כרגיל. המצב הזה מייצר הזדמנויות עסקיות נדירות, וזהו גם זמנם של מתווכים ישראלים שמנסים לאכול פרוסה יפה מהעוגה. חגי עמית שוחח עם אחד מהמתווכים הללו, והוא יספר לנו על מאחורי הקלעים של התחום הכי לוהט כיום בעולם העסקים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (02:36) 93 ימים בלבד נותרו עד לבחירות לכנסת ה-26. הקמפיינים יצאו לדרך, אך החל מאתמול, כל תעמולת בחירות שנוצרה או נערכה באמצעות בינה מלאכותית תחויב בסימון ברור באמצעות סמליל מיוחד, בהוראה של ועדת הבחירות המרכזית. זו ללא ספק הוראה חשובה, אבל השאלה היא האם היא תשפיע במשהו על הציבור, האם היא תהפוך את הבחירות להוגנות יותר, ומה בכלל הטעם לסנן "פייק ניוז" כאשר הניוז האמיתי, כמו זה של ערוץ 14, הוא רצף אחד ארוך של תעמולה, אי-אמת, תיאוריות קונספירציה ומניפולציות רגשיות. תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, תסביר לנו את ההשלכות של המהלך. (20:42) פורום המפקדים למען ביטחון ישראל, המונה כמה מאות בכירים לשעבר במערכת הביטחון, שלח לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מכתב תחת הכותרת: "התראת חירום - הסלמת האלימות ביהודה ושומרון מסכנת את ביטחון ישראל, את האינטרסים של ארצות הברית ואת היציבות האזורית". הפורום קובע כי אם לא תיבלם במהירות האלימות ביהודה ושומרון, היא עלולה להצית את האזור כולו. "להערכתנו המקצועית, בידך למנוע אסון כזה", קובע הפורום, וקורא לטראמפ לנצל את פגישתו עם ראש הממשלה נתניהו השבוע בבית הלבן כדי להעביר מסר תקיף וברור. על המכתב הדרמטי והשלכותיו נשוחח עם יו"ר הפורום, סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף (במיל') מתן וילנאי. (34:00) בהייטק, הסיפור העסקי הגדול של השבוע הוא הודעת הפרישה של פרופ' אמנון שעשוע, שיפנה את כיסא המנכ"ל בחברת מובילאיי. יצרנית מערכות הראייה הממוחשבת לסיוע לנהג הייתה אמורה להיות המרכז של ההייטק בירושלים ולהפעיל מוניות אוטונומיות בתל אביב, אלא שהתוכניות הללו עוד רחוקות ממימוש. במקביל, המנכ"ל החדש יצטרך לקבל הרבה החלטות מורכבות, לרבות מה לעשות עם חברת הרובוטים שאותה שעשוע עצמו מכר לאחרונה למובילאיי. כתבנו עמרי זרחוביץ' יצטרף אלינו כדי לנתח את חילופי ההנהלה בחברה והאתגרים שמחכים למנכ"ל הנכנס.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (03:47) כאשר החלה המלחמה מול איראן, הבורסה הישראלית טסה לשמיים על בסיס ההערכה כי האיום הביטחוני הקיומי על ישראל יוסר, וכי לאחר מכן תיפתח הדרך להסדרי שלום ולעסקים כלכליים נרחבים עם מדינות האזור, ובעיקר ערב הסעודית. אלא שמטרות המלחמה באיראן לא הושגו במלואן, איראן כנראה התחזקה יותר ממה שהייתה לפני המלחמה, ובשבוע שעבר ארצות הברית חתמה על מזכר הבנות עם סעודיה לקבלת טכנולוגיית גרעין. הדרישה להצטרפות סעודיה ל"הסכמי אברהם" צורפה רק בדיעבד. האם הדרישה הזו מופיעה בהסכם החתום? האם הגרעין הסעודי מיועד רק לצורכי שלום, ומהן ההשלכות הכלכליות על ישראל והאזור? ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' יוסי מן, יצטרף אלינו כדי לעשות סדר. (19:17) לאחר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה שמחירי הדיור ירדו בחודש שעבר ב-1% ובין 2% ל-3% בשנה האחרונה, פתחנו כאן במיני-קמפיין כדי להסביר שהנתונים הללו מטעים. הירידות בשטח היו משמעותיות הרבה יותר, מפני שהלמ"ס אינה משקללת את הטבות המימון הרבות. תפיסת הציבור משפיעה ישירות על המגמה, וחשוב שהרוכשים יבינו את תמונת המצב האמיתית. כדי להבין עד כמה הירידות היו חריפות, ד"ר אסף גסטפרוינד, שמאי מקרקעין ועורך דין, בחן את כל העסקאות המדווחות במס שבח ברובעים 3 ו-4 בתל אביב בשנתיים האחרונות, והוא יפרט את הממצאים שלו. (34:55) באחד המהלכים שהיו חשובים לקואליציה רגע לפני שהכנסת מתפזרת, עבר בשבוע שעבר חוק להעברת המחלקה לחקירת שוטרים מהמשטרה למשרד המשפטים. במנגנון החדש יהיה קשה הרבה יותר לבצע חקירות שחיתות נגד פוליטיקאים, וקל יותר לחקור עיתונאים על הדלפות. כעת החוק הזה יגיע לדיון בבג"ץ בדרישה להקפיאו, ואנחנו נברר עם פרשננו המשפטי, ד"ר עידו באום, מהי המוטיבציה שעומדת מאחורי החוק ומה צפוי בג"ץ להכריע.See omnystudio.com/listener for privacy information.

צריכת הקוקאין באירופה שוברת שיאים - בגלל הכאוס בקולומביה. עשור אחרי הסכם השלום שאמור היה לחסל את הענף, מגדלי הקוקה פורחים עם אלפי קמ"ר חדשים של שדות, שיטות גידול חדשניות ורחפנים שנלחמים במשטרה ובמתחרים. זה מה שקורה כשהמדינה לא מצליחה לתפקד וארגוני פשע ממלאים את הוואקום הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

רון חן, ערן חפץ ורועי דור היו במסלול נסיקה ממושך: השלושה התגבשו בקורס טיס, הקימו מקומות בילוי וייסדו את חברת הנדל"ן אנשי העיר. אך בשנה שעברה הם קיבלו לראשונה ברקס: מחאה ציבורית קראה להחרים את הנפקת החברה בבורסה, משום שבעלי ערוץ 14 יצחק מירילשוילי מחזיק 41% ממנה (בשרשור). רגע לפני שהם קונים בחזרה את חלקו בחברה, הם מסבירים למה פעילות במחאה נגד הממשלה לא סותרת שיתוף פעולה עסקי עם בעלי מכונת הרעל, איך הם מתמודדים עם ירידת המחירים וההאטה בענף ומדוע הם מחכים לבחירות, בלי קשר לדעותיהם הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

מתחזית הבנק אפשר להסיק שהמלחמה מאחורינו, התקציב מסתדר והמשק הישראלי בדרך למעלה. אבל היא מתבססת על הרבה הנחות שעלולות להשתבש הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (02:39) חברת מאנדיי הודיעה היום על פיטורים של 20% מעובדי החברה, כפי שפורסם לראשונה ב-TheMarker. בסוף הרבעון הראשון הועסקו בחברה 3,211 עובדים, וכעת מדובר על פיטורים של 620 עובדים, מתוכם כ-350 עובדים בישראל. מאנדיי הייתה אמורה להודיע על גל הפיטורים היום בצהריים, אך הקדימה את ההודעה הרשמית בעקבות פניית TheMarker לקבלת תגובה. כתבנו עמרי זרחוביץ', שחשף את הידיעה לראשונה, יצטרף אלינו כדי להסביר מה עומד מאחורי הצעד הדרמטי. (16:09) בכלכלה, כמו בחיים, ישנה לפעמים כתובת ברורה על הקיר שכולם רואים אך בוחרים להתעלם ממנה, עד שהמציאות טופחת על הפנים. דוגמה לכך מתרחשת השבוע בישראל בזירה הרותחת של חוות השרתים: חברות רבות רצות בכל הכוח לבניית חוות ייעודיות לחישובי בינה מלאכותית, אך בדרך שכחו פרט בסיסי - מאיפה משיגים את החשמל? לחברת החשמל פשוט אין את יכולת הייצור הנדרשת. הדוגמה המהדהדת ביותר היא של חברת מגה אור בשליטת צחי נחמיאס. לאחר שחברת החשמל החליטה להשעות ל-140 יום את בחינת הבקשות לחיבור חוות שרתים, מניית מגה אור צנחה ב-11%, וכעת המשקיעים מהציבור מכינים תביעה ייצוגית נגד החברה. על התביעה המתגבשת אנחנו נשוחח עם נציג המשקיעים, עו"ד ליאור להב. (35:59) כפי שאנחנו לומדים מדי כמה שבועות, בתעשיית ההייטק הישראלית יש ענף משגשג ופורח שעוסק בתחומים שקצת פחות נוח לדבר עליהם, כמו משחקים והימורים. חלק מהחברות הללו פשוט מדפיסות כסף. חברה אחת כזו היא פאפאייה גיימינג, שהנתונים המושתקים שלה נחשפו כעת בניו יורק במסגרת תביעה של מתחרה אמריקאית. החשיפה מגלה כי בשנת 2025 עמדו הכנסות החברה על 590 מיליון דולר, ובין השנים 2020 ל-2025 הן הצטברו ל-2 מיליארד דולר. כתב ההייטק אופיר דור יסביר לנו איך מרוויחים סכומי עתק ממשחקי סלולר פשוטים כמו סוליטר ובינגו, ועל מה בדיוק מנהלים את הקרב המשפטי בניו יורק.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (04:49) מתי אכלתם לאחרונה קוטג'? אם זה היה השבוע, יש לכם מזל. ישראלים רבים, שקוטג' הוא מאכל חובה על שולחן ארוחת הבוקר שלהם, גילו בשבועות האחרונים שהמוצר פשוט נעלם מהמדפים. מדובר הרי במוצר הכי ישראלי שיש, זה שהוביל ב-2011 את "מחאת הקוטג'" ואת מחאות יוקר המחיה של 2011, המחאות הכלכליות הגדולות בתולדות המדינה. בתנובה, שמחזיקה בנתח של 75% משוק הקוטג', מייחסים את המחסור לתקלה במפעל החברה באלון תבור. כתבנו עומר תמרי לאון יצטרף אלינו כדי להסביר מה בדיוק קרה שם ומתי המוצר יחזור לרשתות. (19:25) כל מי שעובד במערכת הפיננסית יודע שבמדינת ישראל קיים חוק יוצא דופן שמגביל את השכר של מי שמנהל כספים של אחרים לרמה של כ-3.5 מיליון שקלים בשנה. לחוק הזה יש היסטוריה ארוכה וסוערת, לרבות מוסדות ואנשים ששינו את עמדתם בנושא, אך לצדה נרשמים כעת מאמצים קדחתניים של הבכירים ביותר למצוא מעקפים ופרצות כדי לקבל הרבה יותר מהתקרה שהגדיר המחוקק. הפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, תסביר מהם הניסיונות החדשים להקפיץ את שכר המנהלים והאם הרגולטורים מתכוונים לעצור אותם. (36:57) מאחר שלאיש מן השורה אין את הכספים הנדרשים להעסקת צוותי עורכי דין, לאזרח הקטן אין את היכולת להתמודד ולתבוע בבית המשפט תאגידי ענק שהונו אותו. הכלי האפקטיבי היחיד העומד לרשותו הוא מנגנון התביעות הייצוגיות והתביעות הנגזרות, אלא שגישה משפטית חדשה מעניקה לדירקטורים הגנה רחבה שמסרסת את הכלי החשוב הזה. על הסכנה למגיני הציבור בשוק ההון אנחנו נשוחח עם המומחה המשפטי שלנו, ד"ר עידו באום.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (04:18) החוק להפרדה מגדרית באקדמיה שקידמה הקואליציה במסגרת חוקי ההפיכה המשטרית מטלטל את המועצה להשכלה גבוהה. חמישה מחברי המועצה התפטרו מתפקידם והודיעו כי "אישור החוק מהווה התערבות חסרת תקדים בעצמאות המל"ג, והכוונה לקדם את יישומו באמצעות פתיחת תוכניות לימוד ברוח זו צפויה לפגוע פגיעה קשה בערכי היסוד של חופש אקדמי, שוויון ופלורליזם". ההתפטרות ההמונית הזו עשויה לשתק כליל את פעילות המועצה, וכתב החינוך שלנו, ליאור דטל, ינתח איתנו את המשמעויות של המהלך. (18:58) החוויה הקולינרית בישראל זינקה בשני העשורים האחרונים עם פתיחת בתי קפה מתמחים, גלידריות פרימיום, מאפיות מפונפנות ומעדניות יוקרתיות, ומסתבר שהתחום הזה צומח בקצב מהיר בהרבה מרשתות השיווק. נתונים חדשים של חברת שבא מגלים כי הוצאות כרטיסי האשראי בחנויות פירות וירקות זינקו ב-62% מאז 2023, וההוצאות במעדניות צמחו ביותר מ-50% באותה תקופה. לשם השוואה, רשתות המזון הגדולות רשמו צמיחה צנועה של 25% בלבד. כתבת הקמעונאות ירדן בן גל הירשהורן תסביר לנו מה עומד מאחורי מהפכת החיך והכיס הזו. (29:31) מניות חברות הביטוח והבנקים הניבו למשקיעים בשנים האחרונות תשואות חלומיות, אך בחודשים האחרונים נראה שהן מאבדות מעט גובה. האם מדובר במימוש רווחים בריא, בפחד גבהים מענפים מסורתיים שזינקו כמו חברות הייטק, או שמא השוק מזהה בעיית עומק חדשה? ננסה להבין לאן צועדים הסקטורים המרכזיים של הבורסה יחד עם אלון גלזר, אנליסט הפיננסים של לידר שוקי הון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (03:43) האם ישראל שוב נמצאת בדרך למלחמה? ארצות הברית מפציצה באיראן זה הלילה השמיני ברציפות, חיילים אמריקאים נהרגו במתקפת נגד של איראן על בסיס בירדן, והאמריקאים אף מחזירים לישראל עשרות מטוסי תדלוק שרק לאחרונה עזבו. השאלה שמעסיקה כעת את כולם היא האם ומתי נגרר שוב להחלפת מהלומות בעצימות גבוהה, והאם המערכת מוכנה לכך. המתיחות הזו צפויה להגדיר השבוע את השווקים ואת הכלכלה, אך לצדה עולה סוגיה מדאיגה לא פחות: האם הממשלה ומשרד האוצר נערכים לאפשרות שהקונגרס האמריקאי יחליט לבטל או לצמצם את הסיוע הביטחוני. הפרשן הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, יצטרף אלינו כדי לנתח את ההשלכות האסטרטגיות והכלכליות של האירועים. (19:32) לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן, כלי התקשורת מיהרו להכריז כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי הדיור בישראל נמצאים סוף סוף במגמת ירידה, עם נסיגה של 1% בחודש שעבר וכ-2% בשנה שחלפה. אלא שמדובר במספר מטעה שאינו משקלל את הטבות המימון הרבות שהקבלנים מציעים ואת מבצעי המכירות בשטח, הכוללים לעיתים מטבח, מחסן, מכונית או טיול לחו"ל לכל המשפחה. המשמעות היא שבפועל המחירים צנחו בשיעור חד בהרבה, והתמונה משתנה דרמטית מעיר לעיר. אנחנו ננסה לעשות סדר בנתונים ולספק מספר מדויק יותר לירידת מחירי הדיור במחצית הראשונה של 2026 יחד עם כתב הנדל"ן שלנו, סימי ספולטר. (36:26) למרות משבר האנרגיה ועליית המחירים שנרשמה מאז החלה המלחמה עם איראן, הציבור הישראלי כמעט ולא הרגיש את ההתייקרות בחשבון החשמל, בזכות מאגרי הגז המקומיים והחוזים ארוכי הטווח. הבעיה היא שהשותפות במאגרי הגז ממהרות למקסם רווחים ומעדיפות לייצא כמה שיותר גז לחו"ל, מה שעלול להוביל לכך שהעתודות של ישראל יאזלו במהירות, אולי אפילו בתוך עשר שנים. רק בשבוע שעבר נחתמה עסקת ענק לייצוא גז נוסף למצרים בהיקף דמיוני של כ-20 מיליארד דולר. כדי להבין מה יישאר לאזרחי ישראל ביום שאחרי, אנחנו נשוחח עם כתב האנרגיה והתשתיות שלנו, עידן בנימין.See omnystudio.com/listener for privacy information.

העולם הפתוח משפיע כמעט על כל היבט בחיינו, אבל דו"ח שמנתח את המסחר הבינלאומי מגלה חוסר יציבות שמקשה על הכל. במצב כזה, ובבידוד שלנו, ישראל חייבת לעבוד קשה הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

פרופ' נעמי אורסקס, אחת החוקרות המובילות בעולם של שינויי האקלים, מסבירה שהמתנגדים לכל רגולציה מחמירים את אסונות הטבע, ומזהירה שאנחנו מתקרבים למשברים שיחייבו את המדינות להפעיל הרבה יותר כוח על חשבון החירות שלנו הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (08:44) היום נעשה משהו קצת יוצא דופן. לפני שנצלול לענייני הכלכלה השוטפים, ויש הרבה כאלה, נעצור לרגע לחשוב על גביע העולם לנבחרות בכדורגל שמתקיים בארצות הברית. לאחר שהפייבוריטית צרפת הפסידה לספרד אתמול, ולפני משחק חצי הגמר השני בין ארגנטינה לאנגליה שיתקיים הלילה, יחסי ההימורים לטובת ניצחון של ספרד בטורניר כולו זינקו. מהמרי אתר התחזיות פולימרקט, למשל, נותנים סיכוי של 58% לספרד, מול 23% לאנגליה ורק 20% לארגנטינה. האמנם? על כך אנחנו נדבר עם עוזי דן, שליח הארץ למונדיאל. (22:58) בשווקים, לאחר יומיים של ירידות בגלל חידוש ההפצצות האמריקאיות, סגירת מצרי הורמוז והעלייה במחיר הנפט, שווקי המניות שוב אופטימיים על רקע נתוני אינפלציה מפתיעים לטובה בארצות הברית. מדד ה-S&P 500 עלה אתמול, והוא מסכם עלייה של 10% מתחילת השנה, עומד על פחות מאחוז משיאו הקודם שנקבע לפני חודשיים, והחוזים על פתיחת המסחר אחר הצהריים מצביעים על המשך עליות. השאלה הגדולה היא האם המניות לא נכנסו כבר לאזור של "בועה", דבר שמקבל חיזוק מחזרתה של תופעת ה-SPAC, אותן חברות "צ'ק פתוח" שמגייסות כסף ורק לאחר מכן מתמזגות עם חברות פרטיות. בסיבוב העליות הקודם, בעת מגפת הקורונה, עשרות רבות של חברות, גם ישראליות, נכנסו לבורסה האמריקאית דרך מנגנון ה-SPAC ואז קרסו בעשרות אחוזים או נמחקו לחלוטין. פרשן ההייטק והפיננסים עמרי זרחוביץ' יצטרף אלינו לשיחה על חזרת ה-SPAC. (38:15) אצלנו, תחום שזוכה לאחרונה לגאות גדולה ודי מפתיעה הוא ענף המזון. חברות מזון ישראליות, החל ממפעלים ועד לרשתות מסעדות, מקבלות מהשוק שוויים גבוהים, ובעזרתם יוצאות לבורסה או מחליפות ידיים ברכישות ומיזוגים. אבל האם נקודת המוצא, השוויים הגבוהים הללו, באמת מוצדקת? אנחנו נדבר על הערכות השווי של חברות המזון עם ד"ר אלי אלעל, רואה חשבון ומנכ"ל חברת שווי הוגן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל. (02:18) שוב, כמו בכל החיים שלנו בשנה וחצי האחרונות, מי שמטרלל אותנו ומכתיב את סדר היום הציבורי הוא דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית. טראמפ חידש השבוע את הלחימה עם איראן, וכך הקפיץ את מחיר הנפט חזרה ל-87 דולר לחבית הבוקר, אך במקביל הוא נוחל גם כישלונות מהדהדים. בימים אלה הוא והרפובליקאים מפגרים בסקרים לקראת בחירות האמצע שיתקיימו בנובמבר, ובמקביל בית המשפט זרק מכל המדרגות את הסדר המס השערורייתי שלו, וקבע באומץ לב כי מדובר במזימה להתעשרות אישית ופוליטית של הנשיא. כדי להבין מה בדיוק קרה שם, אנחנו נשוחח עם הפרשן שלנו לענייני דונלד טראמפ, נתנאל שלומוביץ'. (19:49) גם אצלנו נמשכת ביזת הקופה הציבורית לפני הבחירות, ומשפטנים קובעים שחלק מהחלטות הממשלה והכנסת הן פסולות ובלתי חוקיות. לצד זאת, באוצר מבינים היטב שנטל המס בישראל, שטיפס השנה לשיא של יותר מעשרים שנה, כבר אינו מספיק ובקרוב מאוד יחסר כסף בקופה הציבורית. בשל כך, מתכננים במשרד האוצר מהלכים דרמטיים של העלאת מסים נוספת. כתב המאקרו נתי טוקר יצטרף אלינו כדי להסביר מאיפה הממשלה מתכוונת לקחת את הכסף. (32:40) מי שעוד נמצאים בצרות עמוקות, למרות שהם מסרבים להודות בכך בקול רם, הם היזמים והקבלנים בענף הבנייה והדיור. הבעיה של הקבלנים היא שהם יושבים על מלאי עצום של דירות בלתי מכורות, הן בבנייה והן בתכנון. מכיוון שהם מנסים למנוע בכל מחיר הורדה רשמית של המחירים הנומינליים, הם נאלצים לחפש פתרונות מחוץ לקופסה, כמו הסבת דירות המיועדות למכירה לפרויקטים של השכרה לטווח ארוך. כתב הנדל"ן שלנו, סימי ספולטר, יציג את תמונת המצב בשטח ויסביר האם המהלכים הללו יורידו בסופו של דבר את מחירי הדיור האפקטיביים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (03:29) האם המלחמה בין ארצות הברית לאיראן מתחדשת? שני הצדדים ממשיכים להכות זה בזה בימים האחרונים, ולא ברור האם להפסקת האש שהוסכמה בעבר יש עדיין תוכן כלשהו, כאשר האמריקאים מפציצים מטרות באיראן והאחרונה משלחת טילים וכתב"מים למטרות אמריקאיות בבחריין, ירדן וכווית. ישראל נותרה בינתיים מחוץ למעגל האלימות, אך השווקים מגיבים בחדות עם זינוק בשער הדולר ובמחיר הנפט, לצד ירידות שערים ומסכים אדומים בבורסות העולם. הטלטלה הגלובלית הזו מתודלקת גם מנסיגה במניות שבבי הזיכרון, ואילו כאן בישראל השוק מעכל את החלטת הרשות לניירות ערך להחמיר את חובות הגילוי על חברות נדל"ן אמריקאיות שמנפיקות איגרות חוב בתל אביב. הרשות הציגה רשימת דרישות חדשה לשלוש חברות זרות, והשאלה כעת היא האם הצעדים הללו יעצרו את גל ההנפקות. אנחנו ננתח את הסערה בשווקים ואת חובות הדיווח החדשות יחד עם כתב שוק ההון, אסא ששון. (15:32) עוד מניה שיורדת הבוקר במסחר בבורסה המקומית היא זו של קבוצת שטראוס, בתגובה להחלטת רשות התחרות להכניס את החברה, את התאגידים שבשליטתה ואת האנשים שמובילים אותה, עופרה, עדי ועירית שטראוס, לרשימת התאגידים הריכוזיים במשק. המהלך מגיע לאחר שההכנסות השנתיות של הקבוצה בישראל חצו לראשונה את הרף הקבוע בחוק של 7 מיליארד שקל. שירה שמואל, כלכלנית בכירה בחטיבת הריכוזיות ברשות התחרות, תסביר לנו האם להחלטה ההיסטורית הזו תהיה משמעות אמיתית גם עבור הצרכנים. (30:28) במקביל, נתוני המקרו של הימים האחרונים מלמדים שהחיים בישראל עומדים להפוך להרבה יותר קשים ויקרים. זה בא לידי ביטוי בשיא של 20 שנה במיסוי הישיר בשל הקפאת נקודות הזיכוי ומדרגות המס בשנה שעברה, וגם במרוץ המטורף להקמת חוות שרתים לבינה מלאכותית, שצפויות להקפיץ את צריכת החשמל של כולנו, ולכן כנראה גם את התעריף שנשלם. ננסה להבין כיצד הגזרות הללו ישפיעו על הכיס שלנו יחד עם כתב האנרגיה והתשתיות, עידן בנימין.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (02:50) מונדיאל 2026 כבר נמצא בישורת האחרונה, כשנותרו עוד שלושה משחקים בלבד עד לגמר הגדול ב-19 ביולי. מיד לאחר מכן תחל במלוא עוצמתה התחרות החשובה ביותר שהתקיימה בישראל במשך עשרות שנים, ואולי מעולם: מערכת הבחירות לכנסת, שנכון להיום אמורה להגיע לשיאה ביום שלישי, ה-27 באוקטובר, אלא אם הבחירות יוקדמו בדיל פוליטי בין נתניהו לחרדים. המשמעות היא שכל מה שנראה בתקופה הקרובה יהיה קשור ישירות למאבק הפוליטי - למשל, ההתעלמות המכוונת של נתניהו מהסכנה של התערבות זרה בקלפיות. כדי להבין האם מדובר ברשלנות או באסטרטגיה מחושבת, אנחנו נשוחח עם הפרשן המשפטי שלנו, ד"ר עידו באום. (21:07) על פי אותו עיקרון, גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מנווט את צעדיו כמעט אך ורק מתוך שיקולי הישרדות פוליטיים, על רקע הסקרים שמראים כי הוא עשוי שלא לעבור את אחוז החסימה. זו כנראה הסיבה שהוא מחלק מתנות וסוכריות לבייס הבוחרים שלו בציונות הדתית. בשבוע שעבר, למשל, קיבלו יישובים מעבר לקו הירוק הטבת מס של 7%, למרות שרבים מהתושבים שם חיים בווילות יוקרתיות ולמרות שכל גורמי המקצוע באוצר התנגדו לצעד הזה. כתב המאקרו נתי טוקר יצטרף אלינו כדי לפרק את הכלכלה הפוליטית מאחורי המהלך. (28:46) כולנו יודעים שקומץ של חברות טכנולוגיה ענקיות שולט כיום באינטרנט, במידע וברשתות החברתיות, ובכך מעצב את השיח הציבורי ואת תוצאות הבחירות בעולם הדמוקרטי. ריכוז הכוח חסר התקדים הזה הוא כנראה הדיון החשוב ביותר של המאה ה-21, והשאלה הגדולה היא לא רק מה יעשו האמריקאים והאירופאים, אלא כיצד נפעל כאן בישראל כדי למנוע מהענקיות הללו לגרור את התרבות שלנו למחוזות מסוכנים. ננסה להבין אילו כלים רגולטוריים עומדים לרשותנו יחד עם ד"ר תומר שדמי, חוקרת במרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית.See omnystudio.com/listener for privacy information.

טרנד חדש ומשונה כובש את העולם: אתר משלוחי אוכל בכאילו. Food Never Comes מאפשר לכם להזמין מנות משלל מטבחים, לבחור תוספות ושדרוגים ולעקוב בדריכות אחרי השליח - בלי שמישהו באמת יבשל, ישלח או יקבל משהו. סתם בשביל הריגוש. זה התחיל כבדיחה, אבל אומר משהו על מגפת הבדידות והצורך לברוח מהיומיום המייאש הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

משרד הפנים שינה את הקריטריונים להנחות בארנונה. היה אפשר לקוות שהוא סוף סוף יתקן את העיוות הבלתי נסבל שמיטיב עם אנשים שבוחרים לא לעבוד ולא לפרנס את ילדיהם הרבים. אבל זה משרד הפנים, ברור שהוא הרחיב להם את ההטבות, על חשבוננו הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

כשנעים קאסם החליף את חסן נסראללה בהנהגת חזבאללה באוקטובר 2024, הוא נתפס בישראל כאיש מנגנון אפרורי, מנהיג חלש, אפיזודה זמנית. פחות משנתיים אחר כך, ובייחוד לנוכח סיועו לכפות על ישראל הפסקת אש בלבנון בתנאים לא נוחים, נראה שהאיום שמציב המזכ"ל החדש משמעותי לא פחות מזה שהציב קודמו הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

הי, כאן סמי פרץ. אני רוצה להציע לכם להקשיב לפודקאסט חדש מבית TheMarker - "מדברות על כסף" - מגישות אותו מירב ארלוזורוב וירדן בן גל הירשהורן, ובכל יום ראשון הן מדברות על השקעות עם בעלי המקצוע הכי מעניינים בענף. לא תשמעו שם המלצות השקעה, כי בכל זאת כללי האתיקה מחייבים, אבל הן כן יבררו כל מה שצריך לדעת על נדל"ן, מט"ח, אפליקציות, בורסות וכל מה שאפשר להשקיע בו. מוזמנים להאזין לפרק של השבוע, ואם נהניתם והיה לכם מעניין, גם לעקוב אחרי הפודקאסט באתר TheMarker, באפליקציית הפודקאסטים שלכם וביוטיוב. האזנה נעימה!See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (5:29) פרשת יד לוחצת יד, המכונה גם פרשת ההסתדרות, מסתעפת. חוקרי יחידת להב 433 פשטו על משרדי חברת הביטוח מנורה מבטחים והקפיאו סכום של כ-180 מיליון שקל, מחציתם של החברה ומחציתם בחשבונות של חמישה מנהלים בכירים ובהם המנכ"ל הוותיק ארי קלמן. במסגרת הפרשה, שבה נעצרו יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי שעל פי החשד רקח עסקת שוחד שהזרימה לכיסיהם מיליוני שקלים, עולות שאלות קשות על התנהלות הגופים המוסדיים. אסא ששון יהיה איתנו באולפן ויפרט את החשדות החמורים כלפי בכירי מנורה. (23:00) חד-הקרן הישראלי סייארה, שגייס לאחרונה הון לפי שווי של 12 מיליארד דולר, מנהל מגעים מתקדמים לרכישת הסטארטאפ הישראלי אואזיס סקיוריטי תמורת 750 מיליון דולר. אם השמות הללו לא אומרים לכם הרבה, נספר שמדובר בחברות שאינן מרוויחות עדיין כסף, ובמקרה של החברה הנרכשת, היקף המכירות שלה נמוך יחסית. כתב ההייטק אופיר דור יסביר לנו כיצד מיישבים את המספרים הדמיוניים האלה עם המציאות בשטח. (36:02) הממשלה צפויה לקבל בימים הקרובים החלטה על קיצוץ דרמטי של קרוב ל-570 מיליון שקל מתקציבי תוכנית החומש לצמצום הפערים בחברה הערבית לשנת 2026. הקיצוץ העיקרי מתוכנן בתקציבים שאמורים היו לייצר תעסוקה ופיתוח כלכלי, והכסף עצמו יועבר לשב"כ ולגופי האכיפה, במין התעלמות מהעובדה שאבטלה ומצוקה כלכלית הן אלו שמלבות את הפשיעה. כדי להבין את ההחלטה המשונה הזו, אנחנו נשוחח עם ד"ר מריאן תחאוכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן שבאוניברסיטת רייכמן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (03:12) התעלומה הכי גדולה כיום בשוק העבודה, ואולי בכלכלה כולה, היא מה באמת קורה בהייטק, הקטר של המשק. מצד אחד, מתרבים הדיווחים על חברות שמפטרות עובדים, בגלל מהפכת הבינה המלאכותית וללא קשר אליה, וגם ידוע שעובדים חדשים, ה"ג'וניורים", מתקשים למצוא עבודה בהשוואה לעבר. מצד שני, ברשויות המדינה ממשיכים לדווח על קצב גבוה של גיוסי כספים ושל השקעות בסטארטאפים, בעיקר בתחומי הסייבר וה-AI. לפי שירות התעסוקה, מספרם של דורשי העבודה בענף יגיע לשיא נוסף בחודש הבא ויישאר גבוה גם בסוף השנה, זאת לאחר שמגמת הצמיחה במספר המועסקים נעצרה כבר לפני שלוש שנים. ד"ר סרגיי סומקין, ראש תחום ההייטק במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, יציג איתנו את דוח מצב הענף לרבעון הראשון של 2026 וננסה להבין לאן הרוח נושבת. (22:29) אי אפשר כמובן בלי להתייחס להתלקחות המחודשת סביב ההפיכה המשטרית והכרזת הממשלה שלא תציית להחלטת בג"ץ בעניין הרכב מועצת הרשות השנייה. החל מאתמול נכנסו לדיון גם השיקולים הכלכליים, לאחר שנגיד בנק ישראל הבהיר כי "בית המשפט העליון הוא הסמכות העליונה בתחום השיפוט, ואי־אפשר לערער על כך. חייבים לציית ולשמוע לפסיקות בית המשפט העליון". השאלה הגדולה היא האם נתניהו והקואליציה העלו כאן בלון ניסוי אנטי-דמוקרטי שכבר התפוצץ, או שמדובר בצעד ראשון שגרורותיו יגיעו בהמשך. על המשמעויות החוקתיות והכלכליות הללו אנחנו נדבר עם פרופ' יניב רוזנאי, מנהל אקדמי משותף במרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן. (34:38) בזמן שהיחסים בין ישראל לארצות הברית מתקררים, והנשיא דונלד טראמפ מבהיר ש"כולם יודעים מי הבוס", הקשרים בין וושינגטון לטורקיה דווקא מתחממים. טורקיה מארחת היום את פסגת נאט"ו, וטראמפ שהגיע לפסגה כבר רומז שיאשר למכור לטורקיה מטוסי F35 ונשק מתקדם נוסף, בניגוד לבקשתה המפורשת של ישראל. אם זה לא מספיק, שר החוץ הטורקי הגדיר את ישראל כ"בעיה משותפת לכל העולם", ביטוי שנשמע באוזניים מקומיות כמו רמיזה מסוכנת במיוחד. האם אנחנו בדרך למשבר אסטרטגי חדש? נשאל את ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחית לטורקיה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (9:02) עם פתיחת שבוע המסחר בשווקים העולמיים, אנחנו יודעים שיותר ויותר אנשים חושבים ואומרים שמחירי מניות הטכנולוגיה מנופחים, אך במקביל עוד יותר אנשים טוענים שהבינה המלאכותית היא מהפכה גדולה יותר מכל מה שראינו בימי חיינו. המהפכה הזו תשפיע על כולם בדרך שרובנו עדיין לא מפנימים, בוודאי בכל הקשור לקריירה ולעולם העבודה - למשל בתחום הייעוץ העסקי. מאז ומעולם פועלות חברות ייעוץ לעסקים, וכמובן גם יועצים עצמאיים, שמוכרים את ניסיונם במחיר גבוה תמורת מצגות, תוכניות אסטרטגיות וניתוחי שוק. אלא שהבינה המלאכותית יודעת לעשות את הדברים הללו די טוב, והשאלה המיידית שעולה היא האם יש עדיין צורך וזכות קיום לחברות כמו מקינזי וליועצים. כדי לענות על כך, אנחנו נדבר עם עומר טפר, מנכ"ל חברת הייעוץ הישראלית שלדור. (22:07) שאלה דומה עולה גם בתחום שירותי המחשב. חברות בינה מלאכותית וכן יצרני שבבים וציוד לחוות שרתים הם היום הלהיט הגדול, אבל כיוון שיישומים כמו קלוד קוד ו-Open AI יודעים לכתוב תוכנה לא רע בכלל, האם יש עדיין זכות קיום לחברות תוכנה מסורתיות, לרבות אלפי החברות הישראליות? מסתבר שהשאלה הזו עדיין פתוחה, ולפחות חלק מקרנות הון הסיכון נמנעות עתה מלהשקיע בחברות חדשות כאלה, ובבנקים ממילא לא נוהגים להעמיד אשראי לחברות ללא נכסים פיזיים - מגמה שעלולה לייבש את אחד הענפים החשובים בכלכלה הישראלית. יאיר שניר, שותף מנהל בקרן דל טכנולוג'יס קפיטל, ינתח איתנו את הדילמה הגדולה של הקרנות. (35:39) כולנו זוכרים כיצד איש הקמעונאות רמי לוי הביא לישראל את מרכולי הדיסקאונט והמחירים הזולים, ורבים מאיתנו זוכרים מבצעים שלו כמו "עוף בשקל". לוי נכנס מאז לשיווק של מוצרים שמעבר לשוק המזון המסורתי, לרבות טלפונים סלולריים, אבל עכשיו הוא עומד לייצר שילוב שאפילו בחו"ל לא רואים הרבה: שיווק מכוניות. האם נראה במרכולים של רמי לוי מבצעים למכוניות, בין מדף הירקות לבין מסדרון הפסטה והשימורים? על המהלך המפתיע הזה נשאל את יונתן דמרי, מנכ"ל רמי לוי סטוק.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (4:34) בעוד שהמדינה מנסה לחזור לסוג של שגרה לאחר שנתיים של מלחמה, ובעוד שהצבא דורש עוד עשרות מיליארדי שקלים לרכש, לחידוש מלאים ולהתעצמות, מי שנשכחים ונשארים מאחור הם נכי צה"ל הרבים. למרות ההבטחות, ראש הממשלה ושר האוצר משאירים מחוץ לתקציב את עתיד פצועות ופצועי צה"ל וכוחות הביטחון. כדי להבין מדוע המלצות ועדת מור יוסף מעוכבות ותקציבי השיקום אינם מועברים, אנחנו נדבר עם עידן קלימן, יושב ראש ארגון נכי צה"ל. (19:57) הענף החם ביותר בעולם כיום, ומסתבר שגם בישראל, הוא ההקמה והתפעול של חוות שרתים, אותם "מפעלים" שמייצרים את שירותי הבינה המלאכותית עבור יישומים כמו צ'אט ג'יפיטי, קלוד וג'מיני של גוגל. ריצת האמוק להקמת חוות השרתים הללו מעמיסה מצד אחד חובות על חברות הענק האמריקאיות, אך מהצד השני היא מייצרת בוננזה גדולה למאות חברות בתחומי הטכנולוגיה והתשתית ממש כאן בישראל. שחר כהן, שותף מנהל בלוסיד קפיטל, ינתח איתנו את שרשרת הערך הזו ואת הרווחים הגדולים של התעשייה המקומית. (35:30) מחר יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית לחודש יולי, והשוק מעריך שהיא תרד ברבע אחוז על בסיס הציפייה לירידת מחירים ולבלימת האינפלציה. אלא שמול הציפיות האופטימיות הללו, נתוני מדד המחירים ליצרן, ולא לצרכן, דווקא עולים ומאותתים על כיוון הפוך. ננסה להבין את הפער המדאיג הזה ואת ההשלכות שלו על הכיס של כולנו יחד עם כתבנו נתי טוקר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה גרם למייסד של יוניקורן למצוא את עצמו מחוץ לחברה שהקים? ה־AI - ובעיקר הדירקטוריון. זו לפחות הגרסה של תום ליבנה לקורותיו בחברת התמלול האוטומטי ורביט. עכשיו, בריאיון בלעדי וחסר מעצורים, הוא מתפנה לסכם, ומסביר למה הוא חובר לאיל וולדמן ומסתער על תחום הספאק, בעזרת השם, הרב ויעקב אבינו הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

המלונות יקרים, אופציות ה־Airbnb הצטמצמו, התיירים לא באים לארץ, אז אפשר להחליף דירות רק עם ישראלים, וקשה מאוד לתכנן משהו. בבידוד הנוכחי שבו אנחנו חיים, השמחה הראשונית שמלווה חופשה בחו"ל - כזו שמבוססת על שקט, נוחות והתחושה שכל העולם פרוש לפנינו - היא רק זיכרון רחוק הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

כתב "מוסף כלכליסט" סרן (במיל') שקד גרין ערבה סגר כמעט 200 ימי מילואים מאז 7 באוקטובר. אבל הסבב האחרון, חודשיים וחצי באזור שכם, היה שונה ומבהיל. הוא פגש בו נערי גבעות שמאיימים על חיילים בכדור בראש, גדודי פורעים שמתעמרים באוכלוסייה הפלסטינית באין מפריע, מאחזים שאסור לפרק, בתים שמותר לשרוף, צבא שתמיד מגיע באיחור, אדישות מחפירה ומערכת שבורה שמאפשרת את הרוע הזה והופכת אותו לשגרה. מסע מייאש בארץ הטרור הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל. (3:01) אז מה הסיפור הכלכלי הגדול של היום בעולם כולו? אם נפתח את האתרים של ה"פייננשל טיימס", ה"וול סטריט ג'ורנל" או "בלומברג", נגלה שהכותרות המרכזיות עוסקות שוב בעסקיו האישיים של דונלד טראמפ. אלא שאם עד כה היה מדובר בעיקר בהערכות שחלקן הוכחשו, כעת החברה של טראמפ פרסמה דו"ח רשמי לפיו הנשיא רשם רווח של לפחות 1.4 מיליארד דולר מעסקי קריפטו. על המשמעויות של החשיפה הזו אנחנו נדבר עם כתב "הארץ", נתנאל שלומוביץ. (19:07) אצלנו, לעומת זאת, למי שיהיה הרבה יותר קשה להרוויח כסף בעתיד הם הסטודנטים הישראלים. על פי כתבה שפורסמה השבוע בשבועון "אקונומיסט", ישראל מדורגת במקום הראשון במה שזכה לכינוי "מדד הבורות" שבחן את השליטה במתמטיקה, ובמקום השני בהבנת הנקרא בשפת אם. כתב החינוך שלנו, ליאור דטל, ינתח את הנתונים המעליבים האלה, וגם יספר לנו עוד סיפור מתסכל על הסבסוד של הגנים החרדיים הפרטיים. (29:46) בין אם הסטודנטים טיפשים או לא, דבר אחד ברור: בבואם להשקיע בבורסה, הדבר האחרון שהם צריכים לעשות הוא להקשיב למשפיענים הכלכליים ברשתות החברתיות שבהן הם מבלים חלק גדול מהיממה. סקירת מחקרים עולמית מראה כי ברוב המקרים מי שמשקיעים לפי עצות כאלה מצטרפים למגמות בשיא בגלל תחושת החמצה, כשהמשפיענים הפופולריים ביותר שיצרו תוכן קיצוני יותר, מביאים דווקא להפסדים הגדולים ביותר. מה עושים עם התופעה הזו? אנחנו נשאל את כתבת שוק ההון, ג'ניה וולינסקי. (38:36) גם בהייטק המקומי לא תמיד קל, ואנחנו נדגים את זה היום באמצעות שני סיפורים מנוגדים. האחד הוא על חברת "ארגוס" הישראלית, שלאחר שנרכשה ב-450 מיליון דולר היא נסגרת ועשרות עובדיה יפוטרו בהדרגה. השני מציג מתחרה חדשה בדמותה של "אייקידו", כוכבת הסייבר העולה מבלגיה, שרוכשת את הסטארטאפ המקומי "רוט" ומקימה מרכז פיתוח בתל אביב. כתב ההייטק שלנו, אופיר דור, יביא את תמונת המצב המלאה על שתי החברות הללו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (6:43) ההחלטה של המדינה לפזר מיליונים לזוכי הגרלות הדירות פוגעת כעת בשוק, והיא נאלצת לייצר סבסודים חדשים. הצפת ערים חלשות כמו לוד בדירות מוזלות הפכה המוני ישראלים למשקיעים בדיור שנהנים ממכירתן ברווח עצום, אך ההיצע הרב שהם מזרימים לשווקים הקטנים מוריד את המחירים ופוגע בהיתכנות הכלכלית של התחדשות עירונית, הנחשבת למנוע העיקרי של הענף בשנים הבאות. כדי להבין את הפתרון החדש של הממשלה, שכולל סבסוד נוסף לפרויקטים של פינוי ובינוי, אנחנו נדבר עם כתב הנדל"ן הדר חורש. (22:11) ביום שני הקרוב יקבל נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, את החלטת הריבית לחודש יולי. למרות שהריבית בכל העולם נמצאת במגמת עלייה בגלל עליית מחירי הנפט וההשקעות הגדולות בבינה מלאכותית, אצלנו הנגיד דווקא צפוי להוריד אותה. על הסטייה הזו מהמגמה העולמית, וגם על השאלה מדוע היין היפני ממשיך להיחלש למרות רכישות העתק של הבנק המרכזי בטוקיו, נשוחח עם רפי גוזלן, הכלכלן הראשי באי.בי.אי בית השקעות. (36:39) כולם יודעים שהתחרות במשק האנרגיה המקומי היא מוגבלת, והדבר בולט במיוחד בחוזי הגז. ההסכמים שנחתמו בין תחנות הכוח למאגרי לווייתן ותמר כוללים הגבלה חריפה המצמצמת את יכולתן של תחנות הכוח לסחור בגז העודף שלהן, מה שמונע סחר משני במשק, חוסם תחרות ומקבע מחירים גבוהים. האם אפשר לשנות את המצב הזה ולקבל סוף סוף מחירי חשמל נמוכים יותר? אנחנו נדבר עם כתב האנרגיה עידן בנימין.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (5:35) הפרשן המשפטי שלנו, ד"ר עידו באום, ינתח איתנו את ההתפתחות הדרמטית במשפט נתניהו, לאחר שהשופטים שפכו היום מים קרים על התביעה נגדו. ראשת הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, אמרה ש"המלצת בית המשפט לפרקליטות למחוק את סעיף השוחד נשארת". הדברים נאמרו בדיון על הנהלים של המשך המשפט, לאחר שהעדות הראשית של נתניהו הסתיימה. (17:58) בתחום הכלכלי אנחנו נעלה עכשיו על אוטובוס, נשתה הרבה מים וניסע לאילת, אבל הפעם לא כדי לצלול בריף האלמוגים. אנחנו נדבר עם ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, לאחר שהממשלה אישרה אתמול תוכנית לתקצוב העיר ב-360 מיליון שקל לחמש שנים. זהו סכום מעט מטעה, כי רק 150 מיליון שקל מתוכם הם תוספתיים, כלומר כסף שעד כה לא הוקצה למשימה זו. נשאל את לנקרי מה ייעשה בסכום הזה, ואיך התושבים מתייחסים לאזהרה האחרונה של ראש השב"כ, לפיה אילת עלולה להיות היעד של המתקפה הבאה בסגנון 7 באוקטובר. (34:45) בבורסה, בינתיים, המסחר נפתח בעליות, בכל העולם וגם בישראל, בתגובה להודעה של ארצות הברית על סיום של עוד סבב הפצצות הדדי עם איראן ונכונות לפגישת משא ומתן. גם השקל מתחזק מעט, ועולה ל-2.99 שקלים לאחר שכבר נסחר ביום שישי ב-3 שקלים לדולר. זה נחמד למשקיעים, אבל מה שפחות מלבב הוא שיש בבורסה חברות אשר בעלי השליטה שלהן רואים את הציבור כשותפים לפרויקטים מסוימים, אך כאשר יש בפניהם פרויקטים מעניינים ועם רווחים גדולים, הם מעדיפים לבצע אותם לבד ובלי הציבור. כתב שוק ההון שלנו, איתי פת-יה, יסביר על מקרה כזה שמתרחש עתה בחברת הנדל"ן צרפתי, בו המשקיעים המוסדיים שמנהלים את כספי הציבור מתלבטים כיצד להגיב.See omnystudio.com/listener for privacy information.