האינטרסנטים

עו״ד יהודית פינטוב ועו״ד שאול זוסמן שירתו יחדיו לפני 15 שנה בטייסת 100 של חיל האויר. פינטוב עברה לאחר השירות לגור בלונדון וזוסמן עבר לניו יורק. אבל רק בשבוע שעבר הם נפגשו באקראי בניו יורק וגילו שמסלולי הקריירה שלהם לקחו את שניהם למקום מאוד ייחודי: מאבק בענקיות הטכנולוגיה ובהרס שהן זורעות בדמוקרטיות ברוב העולם המערבי. זוסמן מונה לפני 5 שנים על-ידי לינה קהאן, יו״ר ה-FTC האמריקאית ליועץ משפטי שהוביל כמה מהתביעות ההיסטוריות של הרשות נגד ענקיות הטכנולוגיה כמו פייסבוק ואמזון ופינטוב, שמובילה את האסטרטגיה בבית הספר למנהל עסקים של לונדון, החלה לחקור את הנזקים שהרשתות החברתיות גורמות לדמוקרטיה ולבני נוער. השבוע הצטרפו השניים מלונדון וניו יורק לשיחה בפודקאסט ה״מרקרים״ עם גיא רולניק על התרומה של הרשתות להצלחת מנהיגים כמו נתניהו, על חלקן באנטישמיות ובעיקר על מה שלא מבינים הצעירים הישראלים שהולכים לעבוד בגוגל ובמטא. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (3:25) הבורסה בתל אביב נמצאת בקו עלייה כבר שנתיים ברציפות, ולמרות השבועות המתוחים שאנחנו עוברים לקראת מלחמה נוספת עם איראן, המשקיעים לא מתרגשים וגם התנודות שראינו השבוע לא דרמטיות. שנתיים של מלחמה לימדו את המשקיעים להתמודד עם אי הודאות הזו ולהפסיק להיבהל ממנה, ואולי גם לפנטז על מציאות טובה יותר שתגיע אחרי. יניב פגוט, סמנכ"ל הבורסה בתל אביב, יהיה איתנו בעניין הזה וננסה לברר לאן הבורסה הולכת. (17:43) הביטקוין התרסק בעשרות אחוזים בשנה האחרונה ויחד איתו כל שוק הקריפטו, וזה קורה בזמן שהבורסות דווקא פורחות. והנה, דווקא עכשיו, בנק וואן זירו מציע שירות חדש של קבלת כספים שמקורם במטבעות קריפטו והוא הראשון לעשות זאת. זה כולל כמובן עמלה, במקרה הזה של 3%. ואנחנו רוצים לברר עם מנכ"ל הבנק, אייל גפני, למי מיועד השירות ומה זה יעשה למטבעות האלה. (33:56) אין יום שבו אנחנו לא מדברים ולא עוסקים בהשפעות של הבינה המלאכותית עלינו, על החברות העסקיות ועל שוק העבודה והשווקים, והיום יש לנו משהו חריג בנושא: תרחיש דמיוני ושלל אזהרות של שחקני מפתח כמו אנת'רופיק, מנסים טאלב, מחבר "הברבור השחור", וגם מיו"ר הבנק הגדול בארה"ב, פגעו בנקודת התורפה של המשקיעים בבורסות ועוררו חרדה שהביאה לנפילות קשות בבורסות ביום שני. דפנה מאור תספר על הנפילה הזו, ואיך היא תשפיע על המסחר בימים הקרובים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (3:29) מאז שהחלה ההפיכה המשטרית, ועוד יותר מאז שהחלה המלחמה ב-7 באוקטובר, היה ברור שמתרחשת בישראל "בריחת מוחות" – הגירה של משפחות משכילות למדינות מערביות. אלא שעד היום הציבור לא הכיר את היקפי התופעה, כי לתוך זרמי האנשים נכנסה תופעה של פליטים מהמלחמה באוקראינה שהחליטו שישראל אינה בשבילם, וכי גורמים בממשלה, למשל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ניסו למזער את החשיבות הכלכלית של ההגירה הזו. אלא שעכשיו הגיעו שלושה כלכלנים בכירים מאוניברסיטת תל אביב - פרופ' איתי אטר, פרופ' ניתאי ברגמן והדוקטורנט דורון זמיר, וניתחו את המספרים לעומק – והתוצאה ממש מבהילה. כ-100 אלף ישראלים עזבו את ישראל מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית, כ-50 אלף מדי שנה, וזה עוד לא כולל את שנת 2025. פרופ' איתי אטר יהיה איתנו. (23:34) אחת הסיבות שאנשים עוזבים, כמובן, היא יוקר המחיה. הממשלה יודעת את זה, ולכן שר האוצר סמוטריץ' החליט להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא חבילות מחו"ל ל-150 דולר. אלא שבמהלך פוליטי מפתיע שהתרחש אתמול, חברי כנסת של הקואליציה, ובעיקר מהליכוד, הימרו את פיו של ראש הממשלה – מהלך נדיר ומפתיע כשלעצמו – והצביעו נגד החוק בלחץ של הלובי של העסקים הקטנים ושל חבריהם במרכז הליכוד. זהו כישלון כלכלי ופוליטי צורב עבור סמוטריץ', שמיד אמר שהוא יחתום מחדש על הצו המעניק פטור ממע"מ על חבילות מחו"ל. האם בעלי החנויות בישראל יכולים לנשום לרווחה? אנחנו נדבר עם כתבת השיווק והקמעונות שלנו, ירדן בן גל הירשהורן. (33:44) כולם זוכרים כיצד חברת התעופה אל-על ניצלה את המלחמה כדי להקפיץ את המחירים לרמות שערורייתיות, ולאחרונה רשות התחרות הטילה עליה קנס של קצת יותר מ-100 מיליון שקל בשל כך. אלא שהקנס נמוך בהרבה מהרווחים שאל-על גרפה, ולכן הוא אינו מהווה עבורה שום הרתעה לעתיד – למשל כבר בימים הקרובים, אם וכאשר תחל פעולה צבאית אמריקאית באיראן. בהתאם לכך, רשות התחרות שוקלת להטיל על אל על קנס נוסף – אנחנו נדבר עם יונתן צויקל, סגן היועצת המשפטית (אזרחי מנהלי) ברשות התחרות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (3:02) לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן בשבוע שעבר, בו נקבע שמחירי הדיור שבו לעלות, ובמקומות מסוימים כמו תל אביב אפילו בחדות, קמה צעקה גדולה מצד פעילים בשוק – שטענו שהנתונים לא משקפים את המציאות. ברור האמת חשוב מאוד לצרכנים, המוכרים והקונים של הדירות, אבל הוא חשוב גם למשקיעים כי אלו מתקשים לפתע לפענח את הדו"חות הכספיים של חברות הנדל"ן. האם נתוני המכירות של הקבלנים והיזמים, למשל, משקפים במדויק את המציאות? מסיבה זו הרשות לניירות ערך הודיעה שהיא בודקת את המצב, ובקרוב היא תפיץ מדריך לחברות נדל"ן על איך לדווח לציבור נתונים כמו מכירות ורווחיות. אנחנו נדבר עם רו״ח פרידה עבאס יוסף - אחראית תחום נדל״ן מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך. (17:19) העסקה הגדולה של השבוע האחרון היא העברת השליטה בחברת הספנות הלאומית צים לקבוצה של משקיעים מחו""ל וגם מישראל. אלא שהעסקה לא מתקבלת בקלות, בגלל סימני השאלה סביב "מניית הזהב" שממשלת ישראל מחיקה בצים מסיבות ביטחוניות, וגם מאבק של העובדים לקבל חלק גדול יותר מהתשלום. האם העסקה טובה לישראל, והאם היא אכן תושלם? אנחנו נדבר עם איש שוק ההון אסא ששון. (28:29) בהייטק כמובן אין רגע דל, ולמרות השאלות סביב בינה מלאכותית, חברות הסטראט-אפ הישראליות ממשיכות לקבל השקעות בשווים שעד לא מזמן נראו דמיוניים, גם במונחים מוחלטים וגם ביחס לביצועים העסקיים. דוגמא כזו היא חברת איון, שגייסה חצי מיליארד דולר בשנתיים הראשונות לקיומה, עם שווי של 4 מיליארד דולר בגיוס האחרון – אבל עם הכנסות של מיליוני דולרים בלבד. כיצד זה ייתכן? אנחנו נדבר עם איש ההייטק שלנו אופיר דור, שגם יספר על עוד גיוס טרי, שלאחר שנה בלבד כבר גייס לפי שווי של מיליארד דולר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (06:39) העולם כולו וכמובן אנחנו נמצאים בהמתנה דרוכה להחלטת הנשיא טרמאפ על פתיחת מלחמה באיראן, אך בינתיים הוא ממשיך בניהול מלחמה אחרת - מלחמת המכסים. לאחר שביהמ"ש העליון בארה"ב פסל את חוקיות תוכנית המכסים שלו, הנשיא זעם והחליט להעלות את המכסים ל-10%, ואחרי יממה התחרט והחליט, לא 10% אלא 15%. קצת לנהל עסקים עם גחמנות שכזו, ואנחנו ננסה לברר איך בכל זאת עושים את זה ומהי ההשפעה על המשק הישראלי. תהיה איתנו ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל. (19:45) בכל פעם שיש התקדמות של שחקני הבינה המלאכותית, רואים מיד תגובה חריפה בשווקים. בסוף השבוע היו אלה מניות חברות הסייבר שצנחו בעקבות פיצ'ר חדש שהשיקה חברת אנת'רופיק, שכבר הצליחה לערער גם את מניות חברות התוכנה. עמית קרפ, שותף בקרן בסמר ואחד ממשקיעי הסייבר הפעילים בישראל, יסביר כאן על ההשקה החדשה והאם הפאניקה בשווקים מוגזמת. (35:47) מגדלי המשרדים העצומים שנבנו בשנים האחרונות בגוש דן הם יפים ומרשימים, אך מתברר שכמה מהם די ריקים ובעליהם מתקשים למצוא שוכרים. אחד ההסברים: AI. כן, גם לכאן השתרבבה הבינה המלאכותית, ובשוק יש הערכות שחברות רבות יסתדרו עם פחות עובדים, ולכן יזדקקו לפחות משרדים. הדר חורש יספר לנו מה זה עושה למחירים, והאם בנו כאן פשוט יותר מדי משרדים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שורת מדענים ובראשם ג׳פרי הינטון, מדען המחשבים הבריטי-קנדי, שכונה לא פעם “הסנדק של הבינה המלאכותית”, מזהירה בשנים האחרונות שוב ושוב כי הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מהיר בהרבה מכפי שהחברה והרגולציה מסוגלות לעמוד בו, וכי היא עלולה להחליף מספר עצום של משרות, להעמיק אי־שוויון כלכלי, להעצים הפצת דיס-אינפורמציה ושימושים זדוניים ולאיים על הציוויליזציה. אבל רוב הכותרות על בינה מלאכותית בעיתונות עוסקות בתרומה הגדולה שתהיה לטכנולוגיה לעולם העסקים, המדע, הבריאות והחינוך. השבוע גיא רולניק יצא לניו יורק, לאוניברסיטת קולומביה שם פגש את פרופסור מורן סרף לשיחת עומק על הסכנות של הבינה המלאכותית. השניים דיברו על אילון מאסק ודאריו אמודאי, המערכת הפיננסית, על שוק העבודה, על מישרות שייעלמו וכיצד תשפיע הבינה המלאכותית על מערכת הבחירות הקרובה בישראל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"אינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל: (2:45) רבים מאיתנו מרגישים שכוח האדם בשירות הציבורי שאותו אנחנו פוגשים מדי יום הוא, איך נאמר, לא תמיד הכי מקצועי, רציני וחרוץ שיש. יש לכך סיבות רבות, החל מוועדי עובדים חזקים, נפוטיזם ומינוי מקורבים, משכורות שאינן תמיד גבוהות ומתקפה של פוליטיקאים נגד "הפקידים". אבל אחת הסיבות הפחות מוכרות היא שקשה לגייס עובדים חדשים ואי אפשר לפטר עובדים גרועים – והתוצאה היא שירות ציבורי שהפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, לא מהססת לתאר כ"מלא זומבים". (17:17) במהלך המלחמה האחרונה, כאשר טילים נורו על ישראל משלושה כוונים שונים לפחות, רבים היו בטוחים שבמוקדם או במאוחר אויבנו יצליחו לפגוע במתקני אנרגיה קריטיים – והחשמל במדינה ינותק. אנחנו דיווחנו כאן, למשל, על בהלה לרכישת גנרטורים שאנשים התקינו במרפסות. עכשיו מפרסם מבקר המדינה דו"ח על היערכות משק האנרגיה לשעת חירום – ומתברר שהדאגה היתה בהחלט במקום ושבפעם הבאה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעלטה. אנחנו נדבר עם כתב האנרגיה שלנו, עידן בנימין. (25:52) לסיום, נביע קצת אמפטיה למישהו שסובל היום: נשיא המדינה, יצחק בוז'י הרצוג. למה? כי בשבוע שעבר דונלד טראמפ תקף את הרצוג, דרש שהוא יעניק מיד חנינה לנתניהו, והוסיף שהרצוג "צריך להתבייש בעצמו, הנשיא של ישראל. הכוח העיקרי שיש לו זה הכוח לתת חנינות". עכשיו הרצוג חושש שאם לא יעניק את החנינה לנתניהו, ארצות הברית תטיל עליו סנקציות כפי שעשתה למנהגים אחרים כשהם הימרו את פיו של טראמפ. מה יעשה הנשיא, ואולי עוד יותר חשוב, מה הוא צריך לעשות? אנחנו נדבר על זה עם סמי פרץ.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום הגעתם לאינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. היום יום שלישי, 17 בפברואר 2026, באולפן סמי פרץ. (2:18) מניות חברות התוכנה הישראליות נחתכו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה, בשל האיום של הבינה המלאכותית על המודל העסקי והשירות שהן מספקות. אחד האיומים העיקריים מגיע מחברת אנתרופיק שפיתחה כלי תכנות AI בשם קלוד קוד, שיודע לעשות לא מעט. אז אותה אנתרופיק מודעת לחשש מכוחה, והיא מינתה נציג ישראלי שיפעל מול הסטארטאפים הישראליים. שגיא כהן יספר כאן אם מדובר בניסיון הרגעה לחברות התוכנה או דווקא ההפך. (11:32) וגם זה קשור להטמעת ה-AI: מספר דורשי העבודה בענף ההייטק הוכפל תוך שלוש שנים, וזה בולט במיוחד בקרב מתכנתים. זה גורם לגידול במספר המתכנתים שמנסים לעשות הסבה פנימית לעולמות הבינה המלאכותית. רותם מיטיב, מנכ"לית Experis העוסקת בגיוס והשמה של עובדים בשוק הטכולוגיה, אומרת שמי שעדיין לא הפנימו את השינוי הן מכללות שמכשירות מפתחי תוכנה בעולם שמשתנה במהירות. (22:43) סקוטיה בנק הקנדי החזיק במניות יצרנית הנשק הישראלית אלביט בסך של כ-84 מיליון דולר, אך הוא נאלץ להיפרד מההשקעה הזו בשל מחאה בקנדה. המוחים טענו כי אלביט מייצרת כלי נשק המשמשים את צה"ל במלחמה בעזה וזה הספיק כדי שהבנק הקנדי, שנחשב לאחד המשקיעים הזרים הגדולים באלביט, יוותר על ההשקעה. אנחנו רוצים לברר אם מדובר באירוע נקודתי, או שיש עוד שחקנים זרים שמחזיקים מניות בחברות ישראליות אסטרטגיות וחשופים למחאות כאלה. יהיה איתנו האנליסט איליה פיינר מבית השקעות לידר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל: (03:12) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול את נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2026, והיו בו חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות הן שהמדד הכללי ירד בכשליש האחוז, וקצב האינפלציה ירד לרמתו הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות. האינפלציה בישראל מתייצבת מתחת ל-2% - ובהתאם לכך, הציפיות להורדת ריבית כבר בימים הקרובים זינקו לכ-70. זה טוב לצרכנים, וטוב לכל מי שיש לו משכנתא או חובות למערכת הבנקאית. לעומת זאת, החדשות הרעות הן שמחירי הדיור שוב עולים, והם קפצו בחודשים אוקטובר-נובמבר ב-0.8%, בהמשך לעלייה גם בחודש דצמבר – ובעיקר בתל אביב. אבל האמנם? מדיווחים של מקצוענים בשוק הנדל"ן בגוש דן עולה שהמספרים הללו לא מתיישבים עם מה שהם רואים, והשאלה היא האם מבצעי המימון שהקבלנים והיזמים מציעים אינם מעוותים את הנתונים. אנחנו נדבר עם רון רוזנבוים, יועץ נדל"ן ברי/מקס win תל אביב. (19:01) אם דיברנו על אינפלציה שיורדת ועל ציפיות להורדת ריבית, מייד עולה השאלה איך ריבית נמוכה יותר משפיעה על רווחי הבנקים – ובהמשך לזה, השאלה האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ ינסה לקחת את הרווחים הללו עבור קופת המדינה. בחוק ההסדרים ל-2026, שכמעט בוודאות יאושר, יש סעיף שמציע להטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים, בשיעור של 7%–15% על רווחיות שגבוהה ב-50% מהרווח שהציגו הבנקים בשנים 2018. האם זהו מס נכון? אנחנו נדבר עם הפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, הטוענת שמיסוי נוסף על הבנקים אמנם משרת את יצר הנקם של הציבור כלפיהן, אבל ספק אם הוא יועיל לו. מירב תהיה כאן ותסביר מדוע. (31:04) ואם כבר דיברנו על תחזיות ריבית ורווחיות, אי אפשר שלא להתייחס לתופעה של שווקי התחזיות – הפלטפורמות שמציעות הימורים על אירועים מכל הסוגים והצבעים, כולל אירועים כלכליים, כמו אלה של קלשי ושל פולימרקט. ברגע זה, למשל, אפשר להמר בפולימרקט על הסיכוי לתקיפה אמריקאית באיראן, על מחיר הביטקוין בעוד חמש דקות, על הזוכים בפרסי האוסקר ועל האם יתברר, עד לסוף השנה, שהפדופיל ג'פרי אפשטיין בעצם בחיים. הבעיה היא שכל אחד מההימורים הללו פתוח לשימוש במידע פנים – שהופך את שאר מהמרים לפראיירים שיפסידו לו. האם ניתן להתמודד איתה? אנחנו נדבר עם איתי שוורץ, מייסד שותף בחברת הסייבר MIND, על סימנים מקדימים ודרכי מניעה. אנחנו מתחילים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל וסמי פרץ: הפעם יש לנו תוכנית מיוחדת. אנחנו לא נעסוק בכרוניקה השוטפת, בעסקה האחרונה או בשיא החדש שרשם השקל מול הדולר, אלא בשאלות עמוקות ואולי חשובות יותר, כמו האם יש מוסר בעסקים, האם מיליארדרים הם בלתי מוסריים, מה אפשר ללמוד על האליטות הכלכליות מפרשת ג'פרי אפשטיין, והאם כדי להצליח באמת בעסקים, אין ברירה אלא – איך נאמר? להיות קצת בלתי מוסריים. על כל השאלות הללו, וגם על אחרות, אנחנו ננסה לענות עם לא אחר מאשר ד"ר ג'רמי פוגל, דוקטור לפילוסופיה, חבר סגל אקדמי בכיר בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, משורר ופודקאסטר ישראלי. פוגל שנולד באנטוורפן שבבלגיה עלה לישראל בנעוריו, ומתגורר בתל אביב. הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת קיימברידג' ותואר שני ותואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב.See omnystudio.com/listener for privacy information.

במחקר דרמטי שפורסם במגזין Science בחודש שעבר, מזהירים 22 חוקרים בינלאומיים מובילים כי עידן חדש ומסוכן של לוחמת תודעה בפתח: “נחילי בינה מלאכותית” — אלפי סוכני AI מתואמים ואוטונומיים מסוגלים לחדור לקהילות, לזייף קונצנזוס ציבורי, להפיץ דיסאינפורמציה מותאמת אישית ולכרסם באמון במוסדות הדמוקרטיים בקנה מידה ובמהירות חסרי תקדים. החוקרים מתריעים כי מודלי השפה המתקדמים יוצרים תשתית מניפולטיבית מתמשכת, שמסוגלת לא רק להטות שיח ובחירות, אלא אף “להרעיל” את מאגרי הידע שעליהם יתאמנו מערכות ה-AI של העתיד, תהליך שעלול לערער את עצם היסודות של שיח ציבורי מבוסס עובדות. פרופסור עמית גולדנברג מבית הספר למנהל עסקים בהארוורד, מכותבי המחקר, מצטרף השבוע למרקרים לשיחה עם גיא רולניק ועם סגן עורך עיתון הארץ אלון עידן. עוד בפודקאסט השבוע, עידן ורולניק דנים בשאלה האם ראוי להמשיך לתת במות ציבוריות לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, לאחר שנחשפו עומק קשריו עם המיליארדר הפדופיל ג׳פרי אפסטיין.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום, זהו "האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, היום יום רביעי, ה-11 בפברואר. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. השאלה הכלכלית שאולי מעניינת את הציבור יותר מכל אחת אחרת, לפחות על פי הבחירות של הקוראים באתרי Themarker, היא לאן הולך שוק הדיור והנדל"ן והאם הירידות שנרשמו בשנה האחרונה יימשכו – או שהמחירים יחליפו כיוון ושוב יעלו. כמו הבורסה, שוק הדיור מגיב להרבה דברים: הריבית, ההיצע והביקוש, האווירה במשק וגם תקנות מס הכנסה כמו הכוונה להתחיל לשלוח שאלונים למאות אלפי משקיעים שמחזיקים על פי הרישומים בטאבו יותר מדירה אחת. אם יש מישהי שיודעת לנתח לעומק את נתוני העסקות שמשרד האוצר רואה, הרי שזו גלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי בתחומי הנדל"ן, הבריאות וניתוחי רווחיות של חברות. היא תהיה איתנו, אנחנו ננתח איתה את הנתונים של חודש דצמבר 2025 שהתפרסמו היום ונשאל אותה מה היא רואה בכדור הבדולח שלה. אם אמרנו נדל"ן ודיור, אז לא פחות מעניין לדעת מה קורה אצל חברות הבניה הגדולות – וזה בדיוק מה שבדק כתב הנדל"ן שלנו הדר חורש. ניתוח התוצאות של עשר חברות הציבוריות הגדולות בענף הנדל"ן מראה כי הן מצליחות להתמודד עם הירידה במכירות והפגיעה ברווחיות, אך המגמה השלילית פוגעת ביציבותן ובסיכוני האשראי שלהן. ומי החברות שנפגעו עד כה הכי קשה? כולם יודעים שהמספרים שמופצים בענף הדיור, למשל על המחירים, שונים לעיתים קרובות מהמציאות. אבל אם משהו חושב שבהייטק, ענף בו עוסקים מדענים ומהנדסים, המספרים שמגיעים לתקשורת הם מדויקים – אז לי ולסמי יש גשר למכור לו במיקום טוב מעל נתיבי איילון. אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם, ועתה גם במקרה של תביעה חדשה נגד וויז, מצד חברה שנמכרה לה. כתב ההייטק אופיר דור יהיה איתנו ויסביר. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (2:19) אם אתם עוקבים אחרי הבורסה הישראלית, ובטח אם אתם מוותיקי שוק ההון, ודאי שמעתם על המונח "שלדים". אלה הן חברות שנסחרות בבורסה אבל הגיעו לסוף דרכן העסקית, והן מועמדות למכירה כדרך לכניסה אחורית לבורסה מבלי לבצע הנפקה מסודרת עם תשקיף, הון עצמי ומחזור עסקים מינימלי. ולמה אנחנו עוסקים בזה? כי לאחרונה שוק ה"שלדים" מתעורר, רבים רוצים להיכנס לבורסה באמצעות המנגנון הזה, ומסתבר שרבים מהם הם קבלנים של התחדשות עירונית ועסקים בתחום המזון. אבל האם הציבור צריך להשקיע בהם? אנחנו נארח באולפן את ירון ייני, מי שלפני מספר שנים זכה לכינוי "מלך השלדים של הבורסה". ייני הוא גם מוותיקי שוק ההון, וב-2017 הוא הורשע על פי הודעתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירת דיווח לפי חוק ני"ע. (21:20) מעבר לגורל של חברות טכנולוגיה ושערי המניות שלהן, הנרטיב החדש של השפעת הבינה המלאכותית על ענף התוכנה מעלה שאלות מדאיגות לכלכלת ישראל – שכידוע מבוססת מאוד על ההייטק ובתוכו ענף התוכנה. האם האיום הזה הוא איום מאקרו-כלכלי על ישראל? אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן בית ההשקעות מיטב דש, חושב שכן ואנחנו נדבר איתו על זה, וגם על הסיבות לכך שהסקטור העסקי רכש דולרים בכמויות גדולות בששת החודשים האחרונים. (31:36) אם דיברנו על סיכונים לכלכלה בגלל משבר חברות התוכנה, הדוגמא הטובה ביותר לסיפור היא חברת מאנדיי הישראלית, שמניותיה נסחרות בוול סטריט. מאנדי פרסמה אתמול דוחות כספיים, ולמרות שהמכירות עמדו בציפיות היא צנחה במסחר ביותר מ-20% אחוזים – ומנהליה נדרשו לצאת בבהלה לציבור ולהצהיר ש"אצלנו הכל בסדר". אנחנו נדבר עם הפרשן שלנו עמרי זרחוביץ'.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני, 9 בפברואר. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (1:38) בעוד שאנחנו ממתינים להחלטתו של דונלד טראמפ על מתקפה באיראן, מדינת ישראל סוערת סביב ההחלטה של איש העסקים הבריטי-רוסי לן בלווטניק למכור את קבוצת "רשת" וערוץ 13 לאיש העסקים הצרפתי-ישראלי פטריק דרהי. ההחלטה מהולה בהרבה פוליטיקה והון-עיתון-שלטון, היא תשפיע על תעשיית הטלוויזיה בישראל, ויש בה שורה של מכשולים פיננסיים ורגולטורים. אנחנו נדבר על כל אלה, ונצרף לשיחה את הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום. (17:59) אם חשבתם שמתיחות בין הנשיא וממשלתו לבין יו"ר הבנק המרכזי הוא רק סיפור אמריקאי, על כל ההשלכות שיש לכך על הריבית ועל השווקים – אז טעיתם. קצת יותר בשקט, כמעט אותו סיפור מתרחש אצלנו: מאבק אלים לא פחות בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין נגיד בנק, ישראל פרופ' אמיר ירון, על גובה הריבית - והוא אפילו הגיע לידי פיצוץ דווקא מול אורחים זרים של קרן המטבע הבינלאומית שהגיעו לדיונים בישראל. מה קרה, מדוע סמוטריץ' מאיים על אמיר ומי צודק? אנחנו ננתח את הדינמיקה הזו ואת ההשלכות הכלכליות שלה. (23:08) בדרך, בתוך הפקקים הבלתי נגמרים בחום והאובך הישראלי, מתרחשים מספר שינויים שעשויים להשפיע על זמני ההגעה של כל אחד מאתנו – וגם על השאלה אם ישללו לנו את הרישיון במקרה שנאבד סבלנות ונבצע עבירות תנועה. עם כתבת התחבורה שלנו, יפעת ראובן, נדבר על הרפורמה בשיטת הנקודות, על המחיר של הנתיבים המהירים שיתפחו בקרוב, וגם על שובן של מוניות השירות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום ראשון, 8 בפברואר, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. אל-על רשמה במהלך המלחמה רווחיות גבוהה וחריגה הודות לכך שהיא נותרה מונופול בקווים רבים, לאחר שחברות התעופה הזרות ברחו מכאן. אלא שהחברה ניצלה את המצב כדי לגבות מחירים מופרזים ובלתי הוגנים כלפי הצרכנים – כך קובעת היום רשות התחרות, ולכן היא החליט גם להטיל את הקנס המקסימלי הקבוע בחוק – 121 מיליון שקל. יתכן שזה יעלה לאל-על עוד הרבה יותר, אם תתקבלנה תביעות ייצוגיות נגד החברה. הדר קנה תהיה איתנו בעניין הזה. האם שמעתם על "המאפשרים"? בעידן של מתקפה בלתי פוסקת של הקואליציה על פקידים ושומרי סף, הם גם מנסים לאתר פקידים שנראים ממלכתיים וצמחו במערכת, ואז להפוך אותם למשתפי פעולה. לפעמים זו זיקה אידיאולוגית שמאפשרת לבכירים לזרום עם השר, לפעמים זה חוסר רצון להתעמת, ולפעמים זו חרדה טבעית מהמחיר האישי של עימות. במקום לבלום את השרים ולמנוע מהם לדרוס את שלטון החוק, להחליש את האיזונים והבלמים ולכרסם בהפרדת הרשויות - הם מאפשרים. ד"ר עידו באום, הפרשן המשפטי שלנו, יספר עליהם. הסיפור הגדול של שוק ההון וההיי-טק הוא הקריסה במניות חברות התוכנה הישראליות שנחתכו בכ-70% בשנה האחרונה, במה שנראה כמו התרסקות שלא נגמרת. הסיבה הרשמית: AI. הבינה המלאכותית היא איום גדול על החברות הללו, שמעסיקות עובדים רבים שיתכן שחלק ניכר מהם כבר מיותר. השאלה היא אם אותן חברות יידעו להתאים את עצמן לעידן החדש. נפנה אותה לליאור שילה, אנליסט מחלקת המחקר של איי.בי.איי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע ב"מרקרים", עם גיא רולניק: כאשר אלון עידן, עורך עמודי הדעות של ״הארץ״, יצא בשבועות האחרונים ללמד בבית ספר במרכז תל-אביב, התחדדה אצלו ההבנה שקו ישיר עובר בין היחס של התלמידים הישראלים למורים לבין ההתפרקות הכללית שאנחנו חווים בכל תחומי חיינו בישראל. ״התלמידים המופרעים גילו שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים״, הוא מסביר. עידן משוכנע שנתניהו והאופי המיוחד שלו הם-הם שמסבירים את ההידרדרות המהירה של ישראל, ושנפתלי בנט הוא אולי הדרך להיפטר מנתניהו אבל לא האיש אשר מסוגל לשנות את התוואי בו נעה ישראל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי, באולפן אנחנו איתן אבריאל וסמי פרץ. (5:04) אחת מפרצות המס הגדולות ביותר בישראל היתה של אנשים שמשכירים דירות אבל לא מדווחים על ההכנסה. משרד האוצר ומס הכנסה ניסו במשך שנים להעביר חוקים בניסיון לצמצם את הפרצה, ועכשיו יש להם רעיון חדש שנראה די מבטיח: הם יבדוק ברישומי הטאבו למי יש שתי דירות ויותר – ואז יבואו וישאלו למי ובכמה הדירה השנייה, או השלישית, מושכרת. האם זה יעבוד? ואם כן, האם פתאום יחליטו אנשים למכור את הדירה הנוספת, אם זו תחייב אותם לפתוח תיק דיווח למס הכנסה? אנחנו נדבר עם רו"ח ועו"ד אלי אור, דיקן ביה"ס לחשבונאות במכללה למנהל, ותובע לשעבר ברשות המסים. (19:04) המפולת שנרשמה בסוף השבוע שעבר במחירי הזהב והכסף התייצבה – אבל לא אחרי שמשקיעים קטנים שהצטרפו לחגיגה אחרונים הפסידו, והרבה. ברגעים אלה הכסף והזהב אפילו עולים, ומנגד, הדולר האמריקאי התייצב. מה גרם למפולת ומה הביא להתייצבות? אנחנו נדבר עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו דפנה מאור. (28:56) האם זהו סוף עידן חוק ההסדרים, הכלי העיקרי שדרכו קודמו רפורמות מבניות בישראל ב-40 השנים האחרונות? כך זה נראה הבוקר, לאחר שהכנסת פיצלה את מרבית הרפורמות המבניות הכלולות בחוק, לדרישתה של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק. בממשלה מעריכים כי חוק ההסדרים הוקרב מסיבה כפולה: האחת, שנת בחירות וסירוב הח"כים לקבל החלטות שעלולות להיות לא פופולריות, והשנייה, העמדה של אפיק נגד חוק ההסדרים – עמדה מסורתית שלה זה שנים ארוכות, והזדקקות הקואליציה לתמיכתה של אפיק בחוק הגיוס. האם זה טוב או רע? מירב ארלוזורוב תהיה איתנו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שלישי, 3 בפברואר, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. (2:19) כולם יודעים להגיד שהבינה המלאכותית תחסל הרבה מקומות עבודה, אבל בינתיים זה עוד לא קורה, לפחות לא במספרים משמעותיים. האבטלה נמוכה, יש ביקוש לעובדים בהרבה ענפים ולפחות בישראל מביאים הרבה עובדים זרים לבנייה, חקלאות, סיעוד, מסעדנות ואפילו לרשתות השיווק. אולם, אפילו בממשלה יודעים שזה הולך להשתנות. החשב הכללי היוצא אמר למשל שמשרדי הממשלה יכולים להיפרד מ-20 אלף עובדים כתוצאה ממעבר לבינה מלאכותית. זה כמובן הקפיץ את ועדי העובדים וסביר להניח שיקח זמן עד שזה יקרה. אולם, במדינה ובמגזר העסקי בכל זאת צריכים להיערך בשני תחומים: הראשון, לספק פרנסה למי שיאבד את עבודתו והשני, לספק תעסוקה למי שיאבד את עבודתו. עם הבעיה הראשונה מנסה להתמודד מכון מחקר חדש יחסית בשם מוזאיק שהוקם על ידי דניאל שרייבר, מייסד חברת הביטוח המקוונת למונייד. המכון פיתח מודל כלכלי שמנסה לתת מענה לשאלת הפרנסה של "קורבנות ה-Ai", והוא יציג אותו כאן. לשאלת התעסוקה אין למכון הזה פתרון, אז ננסה לדבר גם על זה. (40:15) האיש העשיר בעולם, אילון מאסק, החליט למזג בין חברת החלל ספייס אקס לחברת הבינה המלאכותית xAI. בהודעה באתר של חברת החלל שלו כתב מאסק כי המהלך נועד ליצור "את מנוע החדשנות השאפתני ביותר על פני כדור הארץ - ומחוץ לו״. האמנם? נשאל את שחר כהן, שותף מנהל בחברת ההשקעות לוסיד קפיטל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני, ה-2 בפברואר. באולפן אנחנו איתן אבריאל וסמי פרץ. אם אין מלחמה – אז יש דרמות בשווקים. מצד אחד, דונלד טראמפ קצת מוריד את גובה הלהבות סביב איראן ומדבר על נכונות לדון בהסכם גרעין, אבל מצד שני, אותו טראמפ גורם לאי וודאות בנוגע לשער הדולר, ואז מפתיע את כולם ובוחר מועמד לתפקיד יו"ר ה"פד" שלפחות עד כה נתפס כ"שמרן". התוצאה היא שהציפיות להפחתת הריבית הדולרית יורדות והשווקים מגיבים בהתאם: הזהב, הכסף והמניות יורדים, הביטקוין והקריפטו מתפרקים, ומדד "הפחד" מזנק. אפילו השקל נחלש – בגלל הציפיות לירידות במחירי המניות האמריקאיות. (02:53) אנחנו נתחיל עם דיווח של כתב שוק ההון שלנו, אסא ששון, שגם יספר על עוד עסקה חריגה שמתבשלת בסקטור העסקי המקומי: חברת הביטוח הפניקס מנהלת מגעים לרכישת השליטה באתר המתנות והמסחר BuyMe לפי שווי של - תחזיקו טוב - מיליארד שקל. (18:20) מיליארד שקל זה יפה, אבל חמישה מיליארד שקל זה הרבה יותר יפה. בסוף השבוע שעבר הודיעה לא אחרת מחברת אפל על רכישה מלאה של סטארט-אפ ישראלי שרק מעטים הכירו: חברת קיו (Q). זו העסקה השנייה בגדולה בתולדות אפל, והחברה מפתחת יישומים בתחום הבינה המלאכותית ש"מאפשרים לשנות חווית שמע ותקשורת". מה זה בכלל אומר? מי היזמים? מי המשקיעים? כמה כסף הם צפויים לקחת הביתה? אנחנו נדבר עם עורך ההיי-טק שלנו, שגיא כהן, ונבקש ממנו את התשובות. (28:19) הנה עוד תעלומה. בימים האחרונים הופיעו בשליטי חוצות לאורך נתיבי איילון בתל אביב מודעות ענקיות עם תמונתו של החוקר הפרטי צביקה נווה, עם כיתובים כמו: "צביקה נווה איזה לקוח מכרת היום". זה מוזר: מי השקיע מאות אלפי שקלים בקמפיין כזה? מה המטרה שלו? והאם זו שיטה חדשה להפעיל לחצים בעולם העסקי? התחקירן שלנו גור מגידו מצא את יוזם השלטים הללו, ויביא כאן את הסיפור.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker , יום ראשון, 1 בפברואר. באולפן אנחנו סמי פרץ ואיתן אבריאל. (02:37) אנחנו ממתינים כמובן להתפתחויות באיראן ולאפשרות של מתקפה אמריקאית ומטחי טילים על תל אביב, כפי שהאיראנים מאיימים מדי יום, אבל בעולם, עיני הציבור התמקדו בסוף השבוע במסכי השווקים - שם נרשמו תנודות מדהימות שבחלקן לא נראו מעולם. בעוד שערי המניות שומרים על יציבות יחסית, למעט מניית מייקרוסופט, נכסים אלטרנטיביים כמו הזהב, הכסף, הביטקוין ורוב המטבעות הדיגיטליים צנחו בעשרות אחוזים, והערך שנמחק "על הנייר" הצטבר לטריליוני דולרים. הביטקוין, למשל, חזר לרמה של 76,500 דולר לאחר שכבר ביקר ב-126,000 דולר – ובכך מחק את כל העליות שנרשמו מאז שדונלד טראמפ חזר לבית הלבן ודחף את המטבע. מה קרה? למה זה קרה? אנחנו נדבר עם יוני אסיא, מנכ"ל פלטפורמת המסחר והתוכן אי-טורו. (18:32) עוד אירוע, עוד יותר מוזר, שהתרחש בסוף השבוע, היה בעולם ה- AI , כאשר מישהו השיק רשת חברתית אבל רק לסוכני בינה מלאכותית – בלי בני אדם בכלל – והם החלו לדבר זה עם זה, לתקשר, להתלונן ולהציע תכניות פעולה. באופן טבעי, בני האדם החלו לדבר על מדע בדיוני ולשאול האם זהו "סקיינט" – רשת הבינה המלאכותית מסדרת סרטי "שליחות קטלנית" - אבל גם ללא תסריט כזה הסיפור היכה גלים. לרשת קוראים "מולטבוק", וכדי להבין במה מדובר, וכמה אנחנו צריכים לדאוג, אנחנו נדבר עם איש המחשבים שלנו, רן בר- זיק. (27:05) והנה עוד היי-טק, אבל הפעם אמיתי, פוליטי – ומתסכל. עד לפני שנים בודדות ערי הגדה המערבית החלו גם הם להיכנס לעולמות ההיי-טק, בשיתוף עם חלוצות כמו סיסקו האמריקאית ומלנוקס הישראלית, שגייסו מתכנתים ומהנדסים פלסטינים – מגמה שחזקה את התקווה לדו-קיום. אלא שמאז 7 באוקטובר ההיי-טק בגדה המערבית תקוע, וספק אם יוכל לצמוח במציאות הפוליטית הנוכחית. אנחנו נדבר עם פרשן ההיי-טק ושוק הון שלנו, עמרי זרחוביץ'. See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלוש השנים האחרונות היו מהטובות ביותר שידעו הבורסות בתל אביב ו-וול סטריט, בהן מושקעות רוב הפנסיות, קרנות ההשתלמות וביטוחי המנהלים של הציבור הישראלי. השילוב של כלים דיגיטליים והעליות המתמשכות הכניסו מאות אלפי צעירים להשקעה ישירה בשוקי המניות. גילאי דולב, פעיל שוק ההון ויועץ בתחום ההייטק מכנה את עצמו כ׳״מורה להיסטוריה״ של שוק ההון. השבוע הוא הגיע לאולפן המרקרים להזכיר למאזינים את הדפוסים החוזרים בשווקים וכיצד מתנפחות בועות. ״מאז שנת 2000 לא היה משבר שיילמד לקח. הצעירים לא מכירים משבר אמיתי. אני מלמד צעירים שמייצרים מותגים ובונים שרשרת אספקה לעסקים בינלאומייים תוך לילה - אבל את ההיסטוריה של שוק ההון הם לא מכירים." עוד השבוע בפודקאסט, המשפטן ופעיל זכויות האדם עו״ד איתי מק שכתב עבור מכון זולת דוח הקובע שישראל חדלה להיות דמוקרטיה והפכה להיות משטר סמכותני תחרותי. אל גיא רולניק מצטרף השבוע עיתונאי TheMarker חגי עמית ואיתו נשוחח בין השאר על הבום בתעשייה הביטחונית.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי. באולפן אני איתן אבריאל. עם חזרתו של החלל החטוף האחרון, רן גואילי, ובהנחה שלא תפרוץ בקרוב מלחמה עם איראן, מדינת ישראל כנראה תחזור לעסוק קצת פחות בביטחון וקצת יותר בכלכלה – ושם הרוחות סוערות והאירועים הם די דרמטיים. (2:19) בשעה זו נסחר השקל הישראלי בשער של 3.09 שקלים בלבד, למעשה שפל היסטורי, ולכן אנחנו ננסה להבין למה הדולר נופל, למה השקל מתחזק, והאם ומתי המגמה הזו תיעצר. אנחנו נעשה את זה עם שמואל ברגר, מומחה לשווקים פיננסיים ויועץ לחברות בתחום הגידור. (14:09) עדיין בשווקים הפיננסיים ועם קשר ישיר לשער הדולר, הסוחרים בוול סטריט ובכל העולם ממתינים לדו"חות של חברות הטכנולוגיות המובילות, אלו שזכו לכינוי 'שבע המופלאות'. הדו"חות, שיתפרסמו השבוע, יבהירו אולי מה מצב ענף הבינה המלאכותית, האם מחירי המניות הללו הם ברמות של 'בועה' כפי שרבים מרגישים, ואם כן: מתי היא עלולה להתפוצץ. את ההכנה לדו"חות של אנבידיה, גוגל, מיקרוסופט וכל השאר אנחנו נעשה עם יותם עירוני, ראש תחום מניות חו״ל באלטשולר שחם. (25:05) ועדיין בנושא ה-AI אבל הפעם בתחום החינוך, יש לנו כבר חדשות רעות: מנתוני מסמך פנימי שהגיע לידי "הארץ" עולה שעל אף השקעה של מיליוני שקלים, רק כמחצית מתלמידי חטיבות הביניים משתמשים בכלי AI, ושיעור נמוך עוד יותר מהתלמידים קיבלו הכשרה לשימוש בהם. למה שוב אנחנו נכשלים בחינוך הילדים שלנו, והפעם בטכנולוגיה שבאמת משנה את הכל? אנחנו נדבר עם כתבת "הארץ" נועה לימונה, שחשיפה את המסמך.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שלישי, ובפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר אנחנו יכולים להגיד – אין חטופים ישראלים בעזה. באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל והיום אנחנו במהדורה שונה – ראיון עומק עם האיש הכלכלי הכי חשוב במערכת הביטחון הישראלית – תא"ל גיל פנחס, ששימש במהלך כל המלחמה כיועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, וסיים את תפקידו לפני מספר ימים. הוא ידבר איתנו לראשונה על המלחמה הארוכה והיקרה בתולדות המדינה.אנחנו ננסה לברר את כל השאלות הכלכליות העולות מהמציאות הביטחונית החדשה של צה"ל – כוח אדם, מילואים, שירות החובה, צבא הקבע, רכש, סיוע אמריקאי, הקשר עם התעשיות הביטחוניות, איך בכלל מנהלים סיכונים ביטחוניים כשהתקציב מוגבל – והאם הוא בכלל מוגבל כשהמציאות הביטחונית מכה בנו בצורה הקשה, המפתיעה והמשפילה ביותר שניתן להעלות על הדעת?נדבר כאן על איראן, נשאל כמה עלה מבצע הביפרים, ימי המילואים האבודים, ועל כל מה שמעסיק את מערכת הביטחון ומי שמממן אותה, משרת בה – וגם לא רוצה לשרת בה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום, זהו האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, היום יום שני. חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן אנחנו איתן אבריאל וסמי פרץ. השבוע הכלכלי התחיל כהמשך לשבוע שהסתיים: מצד אחד יציבות בשווקי המניות כי משבר גרינלנד ירד מסדר היום, אבל מצד שני כולם חוששים מאי הוודאות שטראמפ יוצר על בסיס קבוע, כנראה בכוונה. טראמפ עסוק עכשיו עם ההשלכות של הרג של עוד אזרח אמריקאי תמים בעיר מינסוטה על ידי אנשי ICE, והתוצאה היא שהזהב, אפיק השקעה שאליו בורחים בתקופות של חוסר ביטחון שובר שיאים חדשים וטיפס מעל ל-5,000 דולר לאונקיה. (03:14) עוד ענף שהוא עצבני, אבל מסיבות אחרות, נוגע להרבה מאוד חברות ישראליות ולאומת הסטארט-אפ בכלל: ענף שירותי התוכנה – שבו ישראל מצטיינת. בגלל שמשקיעים חושבים שהבינה המלאכותית תאפשר בקרוב לכל אחד לתכנת ללא ידע מקצועי, הערך של חברות תוכנה עומד בסימן שאלה – והתוצאה היא ששווין בבורסה של שורה של חברות ישראליות מפוארות, למשל וויקס ומאנדי, נחתך לאחרונה בעשרות אחוזים. האם זו תנודה מוצדקת – או אולי דווקא הזדמנות השקעה? אנחנו נדבר עם פרשן היי-טק ושוק ההון שלנו, עמרי זרחוביץ'. (14:14) רפורמה אחת שרבים חולמים עליה כבר הרבה שנים, אבל היא נדחית פעם אחר פעם, היא מתן אישור בישראל למודל מוניות כמו זה של אובר בחו"ל – בו כל נהג יוכל לעבוד גם כמפעיל מונית. עד היום המודל הזה נידחה על ידי שרי התחבורה, בין השאר בגלל חוזקו של לובי נהגי המוניות בפוליטיקה של מרכז הליכוד, אבל נראה שהפעם השרה מירי רגב נחושה לשנת את המציאות. האם נהגי המוניות, החוששים לפרנסתם, יאפשרו לה? אנחנו נארח באולפן את זוהר גולן, יו"ר פורום התאגדות נהגי המוניות. (31:49) הנה מידע מעט מפתיע: מסתבר שכאשר חרדים רוכשים רכב ועוברים למגורים בערים שמחוץ למרכז – הם לפתע עושים פחות ילדים, וגם הופכים ליותר משכילים. בדיוק: על פי מחקר חדש של מוסד שורש, למשפחה חרדית בפריפריה יש בממוצע כמעט ילד אחד פחות מלמשפחה חרדית במרכז. אבל מה כאן הגורם המסובב ומה המסובב? אנחנו נדבר עם כתב הנדל"ן שלנו סימי ספולטר. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום ראשון, חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (02:32) העולם הכלכלי עדיין מתאושש מהמופע של דונלד טראמפ בשבוע שעבר בכנס דאבוס, כאשר הוא נסוג מאיומיו לגבי גרינלנד והטלת מכסים על אירופה, אבל עדיין נראה זקן, מבולבל וזועף ללא סיבה ברורה וללא מדיניות עקבית – וכמובן מושחת ודיקטטורי מתמיד, כפי שראינו גם עם "מועצת השלום", ששייכת לו אישית עד יום מותו ללא קשר להיותו נשיא. האם זה היה ניצחון או הפסד של טראמפ? אנחנו נדבר על זה. (05:09) כאן בישראל, במקביל להכנות לאפשרות של מלחמה עם איראן, מסתבר שהדיווחים על האקזיטים הענקיים בחודשים האחרונים אינם תמונה מדויקת של המציאות – שמתאפיינת דווקא במיקרו-אקזיטים, בסכומים לא גדולים, אבל בכל זאת ברווחיות גבוהה. אנחנו נדבר עם שגיא כהן עורך ההיי-טק שלנו. (17:39) הנס הכלכלי הגדול של ישראל, וההפתעה הגדולה של השנה האחרונה, בא לידי ביטוי בעיקר בגביית מיסים ובהתייצבות מפתיעה של הגירעון. אחת הסיבות הבולטות לכך הוא המבצע והשינוי בחוק לגביית דיבידנדים מחברות, אלא שערן יעקב, לשעבר מנהל רשות המסים, והיום יועץ במשרד עורכי הדין גידעון פישר, טוען שהמבצעים לגילוי מרצון של כל מיני בעלי הון שמחביאים רווחים דווקא לא מצליחים – ואנחנו נשאל אותו מדוע. (34:08) לבסוף, וכיוון שאנחנו כבר רעבים, אי אפשר בלי איזה המבורגר. אלא שאז עולה השאלה הכלכלית איך לעזאזל נחתמה בשבוע שעבר עסקה למכירת רשת של שתי מזללות המבורגר במחיר של 65 מיליון שקל – ואיך נראה קובץ האקסל שהצדיק לקונים, קבוצת המסעדות נונו-מימי, מחיר כזה. אנחנו נדבר עם תמיר בן שחר, מנכ"ל ובעלים של חברת יעוץ כלכלי הפועלת בענף המסעדנות והקניונים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע פודקאסט ״המרקרים״ מוקדש כולו לאיכות הסביבה בישראל ולמאבק במשבר האקלים בישראל. תומר גרטל מנהל קשרי ממשל בארגון ״מגמה ירוקה״ מדווח על הקריסה של המשרד להגנת הסביבה מאז כניסתה של עידית סילמן, ד"ר יעקב ליבשיץ, הידרוגיאולוג של רשות המים על דו״ח מטריד שחיבר על ההשפעה הלא מוכרת של עליית מפלס פני הים שגורמת לעליית מפלס מי התהום וחדירה של מים מלוחים ועו״ד אסף פינק על שימוש בכלים משפטיים להיאבק בתעשיות המזהמות - כאשר הממשלה עצמה משותקת או אדישה. ״הן משתמשות בשיטות של חברות הסיגריות האמריקאיות״ המראיינת האורחת השבוע עם גיא היא יעל געתון, כתבת הסביבה של ״שקוף״ גוף התקשורת העצמאי הממומן על-ידי הציבור. געתון מספרת לרולניק על מסלול הקריירה שלה בעיתונות וגם מה שהיא הבינה ביום בו מצאה בתיק שנתן לה אחד ממשרד יחסי הציבור הגדולים והמוכרים בישראל, ׳שוחד׳ חוקי ומקובל בענף - בשווי 500 שקלים See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום רביעי 21 בינואר, בעזה יש חטוף חלל אחד, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. (07:10) החיפוש אחר תשואות הביא לפריחה בהשקעות בקרנות גידור בנאמנות מקומיות, שאליהן זרמו 4 מיליארד שקל ושהניבו בשנה האחרונה תשואה של 25%. זו בהחלט תשואה יפה, רק שהיא נמוכה בכמחצית מהתשואה של המדדים המובילים בבורסה בתל אביב. אפיק ההשקעה הזה מעורר גם עניין וגם חשש – בעיקר של בנק ישראל, שרואה בו איום על היציבות הפיננסית. אנחנו נברר עם אסא ששון מה כל כך מפחיד בתעשייה הזו, ואיך מנסים להרגיע את החשש. (20:37) ואי אפשר בלי AI: במאמץ לייצר הכנסות, OpenAI, מפתחת ChatGPT, שעדיין מחזיקה ב-70% מהשוק, הודיעה כי תתחיל לשלב פרסומות בפלטפורמה שלה - שיהיו מן הסתם קשורות לנושאי החיפוש של המשתמשים, בדומה למה שקורה בגוגל. איך זה יעבוד? כמה כסף זה אמור להכניס? מה זה יעשה לחוויית השימוש והאם זה יגרום לנו לעבור למתחרים? את כל השאלות נפנה לאיש הטכנולוגיה שלנו, רן בר זיק. (30:16) נכנסתם לסופרמרקט לקנות בשר, גבינות, פירות ושאר ירקות, אלא שבדרך לקופות נתקלתם בשלל מוצרי חשמל – מייבשי כביסה, טלוויזיות, מעבדי מזון וגם טלפונים סלולריים במחירים מפתיעים שמטרידים את רשתות מוצרי החשמל. זו לא תופעה חדשה אך היא מתעצמת, בין השאר הודות לייבוא זול מסין, אך ברשתות החשמל טוענים שזה עניין אופנתי חולף משום שרשתות השיווק מקצות שטחי מסחר יקרים למוצרים שהן מוכרות במחירי הפסד. ירדן בן גל הירשהורן, תספר לנו מה אפשר וכדאי לקנות בסופרים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שלישי, חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (03:10) האסון אתמול בירושלים, בו מתו שני פעוטות בגן בלתי מפוקח, מציג שוב את ההתעלמות של החרדים מחוקי המדינה, ואת שיטת ה"חפיף" הישראלית. בפועל, משרד החינוך לא יודע כמה גני ילדים פיראטיים פועלים בישראל, וכלל לא ידוע לו היכן לומדים ילדים מתחת לגיל 3 ובאיזה תנאים. אנחנו נדבר על זה עם כתב החינוך ליאור דטל, שיספר גם על האוניברסיטה החדשה בישראל, ה-11 במספר, ועל ההחלטה לאשר למכללות ציבוריות ופרטיות להעניק תואר פרופסור. (16:40) לאחר עיכוב רב, אתמול בלילה הגישה הממשלה את תקציב 2026 לאישור הכנסת, בסך כולל של 660 מיליארד שקל וגירעון של 3.9%. בהתאם למדיניות המוכרת של הקואליציה, תקציב רשת החינוך העצמאי של החרדים יזנק ל-2.1 מיליארד שקל ושל רשת בני יוסף ל-1.23 מיליארד שקל. אבל האם הוא בכלל יעבור? אנחנו נדבר עם כתב המאקרו שלנו, נתי טוקר. (28:00) בדיוק על רקע מצב החינוך בישראל, ועוד יותר מכך מדיניות החינוך העתידית כפי שהיא משתקפת מתקציב המדינה, עשרות אלפי משפחות החליטו לעזוב את הארץ ולעבור למדינות מערביות חילוניות. אלה משפחות בעלות השכלה גבוהה, רובן מצביעות נגד הקואליציה, והשאלות הן האם ההגירה הזו קבועה, האם היא תבטיח את המשך ניצחון הימין הקיצוני בבחירות הבאות, ומה תהיה דמותה של ישראל בשנים ובעשורים הבאים. כדי לענות עליהן אנחנו נדבר עם הדמוגרף וחוקר ההגירה פרופ' סרגיו דלה פרגולה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני. חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.(4:07) בשבועות האחרונים, ובהמשך לשנה מדהימה, הבורסה הישראלית לא עוצרת. גם היום, כשבורסות אירופה יורדות בגלל איומי טראמפ על גרינלנד, החוזים בוול סטריט מצביעים על ירידות של 1.5% בפתיחת המסחר בניו יורק - אבל אצלנו המדד עולה בעשירית האחוז. כיצד ניתן להסביר את העליונות הזו של הבורסה בתל אביב? האם אלה משקיעים זרים שאוהבים אותנו, כמו בהייטק? מסתבר שלא בדיוק, ואנחנו נדבר על זה עם כלכלן בית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי. (17:22) במסגרת הריצה להגדלת הסיכון ולמציאת אפיקי השקעה שעוד לא זינקו בעשרות האחוזים, רבים מחפשים את מה שזכה לכינוי "השקעות אלטרנטיביות", שם שמשמעותו "כל דבר חוץ ממניות ואגרות חוב בבורסה". אלא שהפיקוח על ההשקעות הללו הרבה יותר רופף, ולכן לא מעט אנשים נעקצים על ידי יזמים ומשווקים של השקעות אלטרנטיביות, בין אם מדובר על נדל"ן בחו"ל, או על קרנות בלתי סחירות – כמו אלה שבלב פרשת ההפסדים בחברת הפנסיה סלייס. אנחנו נדבר על הסיכונים בהשקות הללו עם מייסד ומנכ"ל פרופימקס, אלחנן רוזנהיים. (28:35) שר הכלכלה ניר ברקת הדהים את ישראל בשבוע שעבר עם תוכנית להעניק 50 מיליון שקל של כסף ציבורי לרשת הקמעונות שתציע סל של מוצרים נפוצים - במחיר הזול ביותר. אנחנו הסברנו כאן מדוע התוכנית הזויה ואילו חורים גסים יש בה, וגם העלינו סברה שמה שברקת באמת מחפש הוא כלכלת בחירות וחשיפה אישית לקראת הפריימריז בליכוד. הפעם אנחנו רוצים להתמקד בזווית אחרת ומטרידה לא פחות של התוכנית הזו, והיא מה בדיוק יש בסל הזה? אז מתברר שחלק לא קטן ממנו הם מוצרים ממש לא בריאים, וכדי להתעמק אנחנו נדבר עם ליטל רובינזון, דיאטנית קלינית במרכז הרפואי רבין - ביה"ח בלינסון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום ראשון, בעזה יש חטוף חלל אחד, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. (13:13) דונלד טראמפ הבטיח שהוא יסיים מלחמות, אך בינתיים הוא גם מנהל מלחמה עיקשת באמצעות כלי נשק קטלני: מכסים. ברזיל מעמידה לדין את הנשיא הקודם בולסונרו? טרמאפ מטיל מכס. השכנות קנדה ומקסיקו מרגיזות אותו? טראמפ מטיל מכסים. אירופה מתנגדת לרעיון ההשתלטות של ארה"ב על גרינלנד? שוב, טרמאפ מאיים להטיל מכסים. התוצאה: אירופה מתכוונת להקפיא את הסכמי הסחר עם ארה"ב. דפנה מאור תספר כאן לאן זה יביא את הסחר העולמי ואת אמריקה. (32:44) גם בעזה טראמפ מעורב עמוקות, בסוף השבוע הוכרז על הקמתם של הגופים הבינלאומיים שינהלו את עזה – מועצת השלום והוועד המנהל, ובניגוד לעמדה הישראלית יהיו שם נציגים גם של טורקיה וקטאר. נתניהו מתפאר שהוא המנהיג שביקר הכי הרבה בבית הלבן ואף הצטרף לחגיגות הסילבסטר במאר-א-לגו, אבל הקשרים האלה לא הועילו בסוגיה הרגישה כל כך של מעורבות טורקית וקטארית בעזה. מה המשמעות מבחינת ישראל? עמוס הראל הפרשן הצבאי יסביר. (02:26) בבנק ישראל ובמשרד האוצר מנסים לפתור את בעיית התחרות הנמוכה בבנקאות למשקי בית ועסקים קטנים באמצעות המצאה חדשה: בנק רזה. אנחנו נברר כאן מה זה בנק רזה ומי כבר עומד בתור כדי להקים בנק כזה. ואי אפשר בלי פינת הפופוליזם השבועית של ניר ברקת והפעם: הוא הכריז על הקמת קרן ב-2 מיליון שקל מהונו הפרטי שתממן הגשת תביעות נגד חדשות 12. בראש הקרן יעמוד פרופ' משה כהן אליה שמככב בערוץ 14. האם זה נראה כמו משהו לא חוקי? יש מצב.See omnystudio.com/listener for privacy information.

העיתונאי בר שם אור חקר בחודשים האחרונים את הדרך בה עובדת מכונת התעמולה של בנימין נתניהו והליכוד ברשתות החברתיות: כיצד הדוברים של נתניהו מפעילים מלמעלה מכונת מסרים שעובדת כ״פירמידה״ להפצת מסרים שמשרתים את השלטון. בתחקיר בשיתוף ארגון ״פייק ריפורטר״ הוא תיעד כיצד הוחדרה בציבור תיאוריית הקונספירציה על ״בגידה מבפנים״ ואיך הצליח נתניהו להסיט את האש ממנו לראשי זרועות הביטחון, לתנועות המחאה ולבית המשפט העליון. עוד השבוע באולפן המרקרים - פרופסור דורון נבות מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, חוקר את שקיעת הדמוקרטיות במערב. נבות משוכנע שנתניהו פועל לפרק את הדמוקרטיה הישראלית אבל יש לו גם ביקורת חריפה על מי שהוא מכנה ״האוליגרכיה, הקבוצה, האליטה שהיתה לפני נתניהו לא היתה דמוקרטית וליברלית״. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום רביעי. חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (04:27) הבחירות מתקרבות, ואנחנו מתחילים לראות את זה בכל מקום – גם בדברים שפוליטיקאים אומרים, וגם במהלכים שהם מקדמים. מהלך כזה, שמריח כמו כלכלת בחירות, הוא חוק שמקדם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון: 2 מיליארד שקל מקופת המדינה שיחולקו למי שלקח משכנתא החל ממרץ 2022 – ולכאורה נפגע מ"עליית המשכנתא". למה דווקא הם, מאיפה הכסף, מה הסיכונים של ההצעה, והאם יש בה צדק חברתי? אנחנו נקיים דיון משולש יחד עם כתב הנדל"ן שלנו, הדר חורש. (17:02) סיפור שונה אבל גם קצת דומה מתרחש בהיי-טק, שם הוקמה עכשיו קרן "יוזמה" חדשה לעידוד השקעות של גופים מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות. זה נחמד לקרנות ההון הסיכון ולסטארט-אפים שהמדינה שופכת עליהם כסף של משלמי המסים, אבל מאחר שההשקעות בהייטק ממילא חזרו לרמת שיא, האם זהו השימוש הטוב ביותר בקופה הציבורית? אנחנו נשאל את דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. (31:20) גם בחו"ל, איך לא, הכסף ממשיך לזרום למי שיש להם, וליתר דיוק – לכיסיהן של החברות הגדולות ביותר. דוגמא לכך היא ההסכם שנחתם אתמול בין אפל לגוגל, שתספק מעתה את הבינה המלאכותית שלה, שקיבלה את השם "ג'מיני", למכשירים של אפל. גוגל כבר מספקת לאפל את שירותי החיפוש המסורתיים וגם משלמת לה 10 מיליארד דולר לשנה על כך, והכל למרות שגוגל נתבעה בעבר על התנהלות מונופוליסטית סביב השירות הזה. אנחנו נדבר עם שחר כהן, שותף מנהל בחברת ההשקעות לוסיד קפיטל, על עסקת אפל-גוגל החדשה הזו. See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker , יום שלישי 13 בינואר. חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן אנחנו איתן אבריאל סמי פרץ (2:24) נכון לשעות הבוקר, השווקים הפיננסיים לא הגיבו בצורה דרמטית למהלך של דונלד טראמפ לפתיחת חקירה פלילית נגד יו"ר הבנק הפדרלי, ג'רום פאואל, למרות שאיום בהרשעה פלילית ומאסר היא עליית מדרגה בניהול המאפיונרי של נשיא ארצות הברית, והניסיון שלו להשתלט על הבנק המרכזי. כיצד זה יכול להיות, לאחר שאיומי הפיטורים שטראמפ השמיע נגד פאואל בקיץ האחרון גרם לירידות שערים חדות הרבה יותר? אנחנו נדבר על אי הוודאות הזו בשווקים. (13:39) שנת 2025, עכשיו אנחנו כבר יודעים, הייתה שנת מפנה בשוק הדיור: מחירי הדירות ירדו חודשים רבים ברציפות, ונראה שהציפייה להיפוך מגמה עם סיום המלחמה ומתווה הורדות הריבית עדיין לא קרובה למימוש. לעומת זאת, שוק השכירות לא חווה מהפך דומה: מחירים המשיכו לעלות ללא הפרעה, גם אם לא בקצב מהיר בכל חלקי הארץ, ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא התכווצות היצע הדירות שמוצעות להשכרה. מדוע זה קורה בזמן שמחירי הדירות יורדים? אנחנו נדבר עם כתב הנדל"ן, סימי ספולטר. (26:38) מאז שנחשפה פרשת סלייס, אולי ההונאה הפנסיונית הגדולה מעולם, מצטברות ראיות למחדלים גם ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. אפילו ברשות אמרו ש"פיקוח אינו הרמטי, וייתכנו כשלים". אבל אם כך, האם הנפגעים מהפרשה יכולים לתבוע את המדינה, ואם כן - על מה? אנחנו נדבר עם הפרשן המשפטי שלנו, ד"ר עידו באום. (6:35) וגם, בונוס: מה עושים כאשר נופל עליך עץ – נדבר על זה עם הכתבת שלנו, ירדן בן גל הירשהורןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שני. חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן איתן אבריאל סמי פרץ. בין השתלטות על ונצואלה וניהול נכסי הנפט שלה, לבין ניסיון להפיל את המשטר באיראן, נשיא ארה"ב דונלד טרמאפ מוצא גם זמן לטלטל את השווקים הפיננסיים – והפעם על ידי פתיחת חקירה פלילית נגד יו"ר ה"פד' ג'רום פאואל, הבנק המרכזי של ארצות הברית. החקירה תעסוק במימון של שיפוץ משרדי הפד בוושינגטון ואם פאואל שיקר לקונגרס בעניין, אבל כולם יודעים שהמטרה האמיתית היא הפעלת לחץ עליו כדי שיאיץ את הורדות הריבית על הדולר האמריקאי. כתוצאה מכך הדולר איבד כחצי אחוז והחוזים על הבורסה באמריקה יורדים בכ-1%. אנחנו נדבר עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו דפנה מאור כדי להבין עד כמה הסיפור רציני. ענף היי-טק ממשיך לסחוב על גבו את כל המשק, אבל מאחר שהוא כיום הקטר הכמעט יחידי, קריטי להבין עד כמה הוא בריא ועד כמה הוא עמיד לטלטלות. מצד אחד הגיוסים והאקזיטים ממשיכים להיות גבוהים, אבל היקף המועסקים בענף לא גדל, והוא גם מאוד תלוי בסייבר וברמת המחירים של מניות ההייטק האמריקאיות. אנחנו נדבר עם ד"ר סרגיי סומקין, מנהל תחום ההייטק במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, שחיבר דו"ח על מצב ההייטק. כולנו מכירים את הצורך בחשאיות בעולמות של ביטחון ומשטרה, אבל מסתבר שגם סטארט-אפים פועלים לעיתים במתכונת של סודיות, בעיקר כדי לא לתת למתחרים רעיונות. סטארט-אפ ישראלי כזה נחשף אתמול לאחר ארבע שנים שבהן הוא פועל מתחת לרדאר: שמו הוא Lyte, הוא עוזר לרובוטים לראות את הסביבה, הוא גייס כבר 107 מיליון דולר, והוא הוקם על ידי שני יזמים ישראלים ויזם איראני שחיים בארה"ב, שלושתם יוצאי חברת אפל. מאחורי הסטארט־אפ עומד גם אביגדור וילנץ, מהיזמים והמשקיעים הפוריים והמצליחים בהייטק הישראלי אי־פעם - ואנחנו נדבר עם אופיר דור שלנו כדי לשמוע עוד פרטים עליו. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן איתן אבריאל סמי פרץ. (03:3) ראש הסגל של נתניהו צחי ברוורמן עוכב הבוקר לחקירה בפרשת קטארגייט. המשטרה ערכה חיפוש בביתו והחרימה את הטלפון הסלולרי שלו. ראש האופוזיציה יאיר לפיד קורא לבטל את מינויו של ברוורמן לתפקיד השגריר בלונדון, ואנחנו נדבר עם כתב הארץ בר פלג. (24:45) שלוש השנים אחרונות היו גרועות לציבור, אבל עבור תעשיית הנשק אלו שנים נהדרות – ונראה שכל הטוב הזה רק הולך ומתגבר. אירופה שלשה את תקציבי הביטחון שלה, ועתה בארצות הברית, שכבר מוציאה יותר מכל מדינה אחרת על ביטחון, דונלד טראמפ קורא להגדיל את התקציב בעוד 50% בשנים הקרובות. זה כבר ממש נראה כמו בוא המשיח עבור חברות כמו אלביט, התעשייה האווירית ורפאל. מצד שני, ראש הממשלה נתניהו אמר בסוף השבוע שישראל תידרש לגמול את עצמה מהסיוע הצבאי האמריקאי – ולכן אנחנו נדבר עם חגי עמית, כתבנו לענייני החברות הביטחונית. (37:37) בתחום יוקר המחיה אחד הסעיפים הכי כבדים על כל משק בית, אבל כזה שלא כל כך שמים לב אליו, הוא מחיר חלפי הרכב. בממוצע, משפחה מוציאה על טיפולים וחלפי רכב, לאורך השנים, את אותו סכום שהיא מוציאה על רכישת הרכב. מספר ועדות ממשלתיות כבר ניסוי להתמודד עם מחירי החלפים, הן לא הצליחו, ועתה עולה הצעת חוק של ח"כ דוד ביטן לאסור על חברות ביטוח להיות בעלים של יבואני חלפים. האם זה מה שיביא לירידת מחירים? אנחנו נדבר עם כתב ההרכב שלנו דניאל שמילSee omnystudio.com/listener for privacy information.

האוניברסיטאות בכל העולם ובישראל תחת מתקפה של השלטון. האם יש לזה תקדימים היסטוריים? השבוע מגיע לאולפן 'המרקרים' פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה והיסטוריון של המדע. יעל יחיאלי, המובילה את מיזם 50/50 תהיה גם היא באולפן, ואותה נשאל האם האופוזיציה מפספסת הזדמנות להעמיק אחיזה ב-51% מהאוכלוסיה. עם רועי שושן, מנהל המחלקה הציבורית בפייק ריפורטר, נדבר על מתקפות התעמולה והשקרים הצפויות לנו בשנת הבחירות. השבוע מצטרף אל גיא מראיין אורח - העיתונאי והאקטיביסט, תומר אביטל, שמתמודד בפריימריז במפלגת הדמוקרטים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום, זהו האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. היום יום רביעי, חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (04:58) לאחר שנתיים של מלחמה, שעדיין לא ברור אם בכלל הסתיימה, תשומת הלב הציבורית וה"מחזור" של החדשות חוזרים לבעיות הפנימיות שלנו, עם שלושה מקרי רצח בחברה הערבית ונער חרדי הרוג מתאונת דרכים, אמש בעת הפגנה של חרדים נגד חוק הגיוס. אלה כמובן הדברים הכי חשובים, אבל אנחנו נתמקד הפעם בהיי-טק, שמשפיע גם על החיים וגם על הכלכלה. אנחנו נתחיל בשיחה עם ד״ר זאב פרבמן, מייסד שותף ומנכ״ל בחברת לייטריקס, על השבבים החדשים של אנבידיה, שהיא למי שלא זכר, החברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם, ועל שיתוף פעולה שלו איתה ומודל וידאו חדש שהחברה מפתחת. (22:17) עדיין בעולם ההיי-טק, ועדיין בתחום הבינה המלאכותית, השבבים והרובוטים, חברת מנטי רובוטיקס הישראלית של פרופ' אמנון שעשוע תמכר ליצרנית השבבים לרכב מובילאיי - שגם היא בשליטה של שעשוע, בתמורה ל-900 מיליון דולר. זו גם עסקת "בעל עניין" שתזרים הרבה כסף לחשבון הבנק של שעשוע, וגם מיזוג של שתיים מהחברות בישראל בתחום הרובוטים - ואנחנו גם רוצים להבין מה הקשר בין מכוניות אוטונומיות ולבין רובוטים דמויי אדם. האם הרובוט ינהג ברכב של מובילאיי? נדבר עם עורך ההיי-טק שלנו, שגיא כהן. (34:53) כל ההיי-טק הזה, ובעיקר ענף הבינה המלאכותית, נמצאים כמובן בליבת המסחר בבורסת המניות האמריקאית ובשאלה האם קיימת בועה במניות הללו – ואם כן, מתי וכיצד היא תתפוצץ. אלא שגם אצלנו, לאחר סיבוב של עליות שערים מאז סיום המלחמה, כבר לא ברור אם הבורסה מתנתקת מהכלכלה הריאלית ומתחושת המחסור שיש לרבים. אסא ששון יהיה איתנו, והוא ינסה לגשר בין השיאים השליליים בחיים הכלכליים שלנו - ולבין השיאים של מדדי המניות בבורסה של תל אביב. See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 6 בינואר, חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן איתן אבריאל סמי פרץ. (05:42) נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הפתיע אתמול את הכלכלנים וחלק מהסוחרים בארץ כאשר הוריד את הריבית בפעם השניה ברציפות ברבע אחוז, לרמה של 4 אחוזים, וגם פרסם תחזית לצמיחה של 5.2 אחוזים לשנה הקרובה. הנגיד ציין את הירידה באינפלציה ואת ההתחזקות הנוספת של השקל בימים האחרונים כסיבות מרכזיות להפחתה, וגם טען שלא הופעל עליו שום לחץ מצד פוליטיקאים, אבל אלה אינם מסבירים מדוע החזאים הכלכליים הופתעו. אנחנו נדבר עם פרופ' צבי אקשטיין מאוניברסיטת רייכמן, ונשאל אותו כיצד הכלכלה כל פעם מפתיעה לטובה – גם ביחס לתחזיות של מכון אהרון, שבראשו הוא עומד. (20:45) בעוד הכלכלה מתפקדת לא רע, הקואליציה ממשיכה במאמציה להרוס את המערכת המשפטית של ישראל, באמצעות הצעות חוק, החלטות הזויות, אי הכרה בדמויות מרכזיות כמו נשיא בית המשפט העליון והיועמ"שית, והפעלה של מכונת רעל משומנת ואכזרית. בניסיון לעצור את ההרס של ה"מבצר". שורה ארוכה של בכירים בהווה ובעבר של מערכת המשפט חתמה על הצהרה שמניפה "דגל שחור" ותמיכה בבית המשפט העליון. אנחנו נדבר עם עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין. (32:25) ולסיום, האם נתקלתם לאחרונה במחסור בחלב פשוט במכולת, או נדהמתם מהמחירים של מוצרי החלב? זה תמיד קשור לרפורמות של האוצר ולתגובת משק החלב. כדי להבין מה קורה אנחנו נדבר עם מיכל עוזיהו, ראשת המועצה האזורית אשכול, שזועקת נגד רפורמת החלב והפגיעה ברפתנים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום, זהו האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. היום יום שני. חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (02:37) כאילו שהבעיות הכלכליות-ביטחוניות שלנו לא מספיקות, למשל סביב כל מה שקשור לסנקציות של מדינות זרות כלפי ישראל על רקע המלחמה והמצב ההומניטרי הקשה בעזה, ממשלת ישראל הנוכחית מצליחה להסתבך עם גופי הפיקוח העולמיים גם בנושאים אחרים, כמו בפיקוח על הלבנת הון. מתברר שאם ישראל לא תחוקק עוד השנה כמה חוקים בנושא, היא תיכנס לרשימה "אפורה" שתפגע בהשקעות ובצמיחה ואפילו להקשות על ישראלים להעביר כסף לחו"ל. מירב ארלוזורוב תהיה אתנו ותסביר. (17:37) מי שכבר העבירו חלק גדול מהכסף שלהם לחו"ל הם העשירים – אותם בעלי ההון, שמנהלים את כספיהם לא באופן ישיר וגם לא בקרנות נאמנות, אלא דרך משרדים מיוחדים לכך, שזכו לשם הקצת מוזר "פמילי אופיס", "משרד משפחתי". אלה הם משרדים שמעסיקים קומץ מומחי השקעות ותיקים, שמצדם מנהלים את הכסף של משפחה אחת או כמה משפחות עשירות. אבל, דווקא בימים מאתגרים אלה, איפה העשירים הללו משקיעים את המזומנים שלהם, ובמה הבחירות שלהם שונות מאלו של שאר בני התמותה? אנחנו נדבר עם דני צוקרמן, שותף מנהל ב- iFunds מבית אלטשולר שחם, על סקר שבוצע בקרב משרדי "פמילי אופיס". (37:14) עוד אחד מהשרים הכושלים של הממשלה הנוכחית הוא שר הכלכלה, ניר ברקת, האדם שבין השאר אחראי על יוקר המחיה. הוא לא הצליח לבלום את עליית המחירים, לא עצר את התחזקות הטייקונים והמונופולים, ולמרות היותו איש היי-טק חילוני, לא עצר את שוד הקופה הציבורית על ידי החרדים וקבוצות אינטרסים אחרות. מה שברקת כן עושה זה להמציא תוכניות כלכליות מגוחכות, ועתה הוא מציג שיא חדש של גיחוך: תוכנית ל"הורדת יוקר המחיה" שבמסגרתה טייקוני המזון יקבלו 50 מיליון שקל ממשלמי המסים תמורת הפחתה של 10 אגורות ממחירו של ביסקוויט. לא מאמינים? הכתבת שלנו ירדן בן גל הירשהורן תספר על "הסל של המדינה" של ניר ברקת. See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 4 בינואר, וגם שנה אזרחית חדשה, 2026. חטוף אחד, רן גואילי, עדיין בעזה, באולפן איתן אבריאל סמי פרץ. (04:31) השנה רק התחילה, ומי אם לא דונלד טראמפ, מזכיר לנו שאנחנו חיים בעולם משוגע בו אי אפשר אף פעם לדעת מה יקרה מחר, איזו הפתעה תתרחש או איזו סיפור ייחשף. אתמול, למשל, צבא ארצות הברית תקף את ונצואלה, חיילי קומנדו חטפו את הנשיא ואשתו והביאו אותם למאסר בארצות הברית – וטראמפ הודיע שמעתה, ארה"ב תנהל (בינתיים כמובן) את ונצואלה ובעיקר את תעשיית הנפט שלה. גם אצלנו מתרחשים מדי יום דברים שמעולם לא ראינו בעבר, למשל פרשת קאטרגייט בה נחשף שחלק מהצוות הכי קרוב לראש הממשלה בנימין נתניהו עבד בשנים האחרונות עבור קטאר וקיבל ממנה תשלומים. עתה המשטרה סיימה את החקירה והעבירה את התיק לפרקליטות, וכדי לברר מה יש בתיק וכיצד יתכן שנתניהו לא פיטר את כל החשודים בו - אנחנו נדבר עם כתב הארץ, בר פלג. (18:29) התאריך היום, 4 בינואר, הוא גם יום השנה השלישי להפיכה המשטרית, לאחר שביום הזה ב-2023 שר המשפטים, יריב לוין, במסיבת עיתונאים היסטורית, פרש את חזון ההפיכה שלו. למרות הבטחות, מלחמות וקריאה לאחדות והסכמות, ההפיכה הזו לא נעצרת, והיא ואפילו מאיצה. לכן אנחנו נדבר עם הפרשן המשפטי, ד"ר עידו באום, כדי לשרטט לנו מה קרה לשלטון החוק בישראל, גם החוקתי וגם בעסקים, מה ההשפעה של טראמפ, למה התכוון נשיא העליון לשעבר אהרון ברק כאשר אמר שבית המשפט לא יכול לעצור לבדו את נתניהו. (33:22) ואם כבר מדברים על ההפיכה המשטרית, חלק מרכזי ממנה הוא הדרך שבה גורמי ימין קיצוני הצליחו לערער את הלגיטימיות של מוסדות השלטון בכלל, את זו של בית המשפט בפרט, ולהסיט ציבור גדול נגד בג"צ, נגד הצבא, נגד השב"כ וכמובן נגד ציבור גדול אחר, זה שלא מרוצה ממצבה של המדינה. זה, כמובן, נעשה באמצעות התקשורת - ומדד חדש של מכון ון ליר מראה עד כמה באמת גברו האיומים על התקשורת החופשית ועל העיתונאים תחת הממשלה הנוכחית, ואיזו אינפלציה של חקיקה שמטרתה לפגוע בתקשורת התרחשה בממשלה הנוכחית. אנחנו נדבר עם ד"ר קרן צוריאל, חוקרת במרכז אקורד והאוניברסיטה הפתוחה על הדו"ח החדש הזה. See omnystudio.com/listener for privacy information.

החלטת בג"ץ לאשר את מינויו של האלוף דוד זיני להיות ראש השב״כ מחזקת אצל עו״ד יאיר נהוראי את החשש שישראל דוהרת על רכבת לכיוון של תיאוקרטיה. שופט העליון דוד מינץ שאישר יחד עם נעם סולברג את המינוי, טוען נהוראי, נמצא על אותה רכבת עם דוד זיני ועם הרב צבי טאו - מחסידיו הבולטים של הרב קוק. השבוע בפודקאסט המרקרים, רעות ענבר וגיא רולניק בשיחה ארוכה עם נהוראי על הזרם הרעיוני והפוליטי המסוכן ביותר בישראל, על המשמעות של גיוס חרדים בעידן בו חלקים גדולים מהצבא נמצאים בידי בוגרי הישיבות של חסידי הרב קוק ועל ההבדל בין הציבור הליברלי שעדיין מהווה את הרוב, לציבור הלאומני-דתי-משיחי שפועל ללא לאות כדי לשנות את אופיה וצביונה של מדינת ישראל. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום רביעי, בעזה יש חטוף חלל אחד, באולפן סמי פרץ. ביום ראשון הקרוב וגם בכל ימי ראשון הבאים, הבורסה בתל אביב לא תיפתח ובמקום זאת היא תחל לפעול בימי שישי. הרעיון הוא להתאים את ימי הפעילות של שוק ההון התל-אביבי לזה של בורסות העולם, ובעיקר בורסות ניו יורק שבהן נסחרות הרבה חברות ישראליות - שנסחרות במקביל גם כאן. פרופ' מורן אופיר, חוקרת החלטות פיננסיות מאוניברסיטת חיפה, בחנה את השפעת פערי הזמנים בין תל אביב לניו יורק על התנהגות המשקיעים, והיא תהיה איתנו בעניין הזה. הלחץ הכלכלי שמופעל על משתמטי הגיוס החרדים ומוסדות החינוך התומכים בכך הביא לגיוס כספים של כ-150 מיליון דולר בארה"ב כדי לממן את הישיבות. אך במקביל, כ-100 תורמים חרדים מארה"ב חתמו על עצומה הקוראת להפסיק תרומות למוסדות שפוגעים בצה"ל. החותמים מכנים עצמם "קואליציה למען תלמוד תורה וביטחון" ומבהירים: "לא נתמוך במוסדות שעמדתם הציבורית פוגעת באלה המופקדים על הגנת חיי יהודים". נתי טוקר יספר על ההתפתחות המפתיעה. הליכוד ממן את הגנתו המשפטית של יועצו הקרוב של ראש הממשלה, יונתן אוריך, החשוד בפרשיות הבילד וקטארגייט. מדוע כסף ציבורי צריך לממן הגנה של חשוד בחשדות חמורים שקיבל כסף מקטאר והאם זה חוקי? נשאל את עו"ד שרה חביב, שופטת בדימוס ומומחית לעבירות צווארון לבן. See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שלישי 30 בדצמבר, בעזה יש חטוף חלל אחד, באולפן סיון קלינגבייל וסמי פרץ. (5:50) שנה וחצי חלפה מאז שעמרי פדן מכר את הזיכיון של מקדונלד'ס ישראל לרשת העולמית, ועדיין לא נמצא הזכיין הישראלי הבא שישתלט על הרשת. בענף הקמעונות מדווחים שהמצב הזה הביא לירידה באיכות הסניפים ולקשיים תפעוליים – בעיות ניקיון ואיכות השירות. ככה זה כשאין בעל בית. למרות זאת, נתח השוק של הרשת נותר גבוה מאוד – 60% משוק ההמבורגרים. האם זה בדרך לצנוח? ירדן בן גל הירשהורן תהיה איתנו בעניין הזה. (16:58) ענף הנדל"ן מספק חדשות טובות בדמות עלייה בהתחלות הבנייה וירידה מסוימת במחירי הדירות, אך החדשות הפחות טובות הן שהנתח של הדירות בהתחדשות עירונית מתכווץ – וזה היה אמור להיות מנוע צמיחה משמעותי במרכזי הערים הוותיקות. מה יכול להעיר את השוק הזה? נשאל את כתב הנדל"ן, סימי ספולטר. (28:05) 1 בינואר הוא המועד בו נכנסות לתוקף הרבה מאוד גזירות כלכליות ובהן העלאות מחירים. יש מי שמנצל את זה כדי להעלות מחירים גם בתחומים שפחות מוציאים אנשים לרחובות – למשל דמי הניהול בקרנות נאמנות. ג'ניה וולינסקי תספר כאן על מי שכבר הודיע על העלאת דמי הניהול בקרנות ומי הבא בתור.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני, בעזה יש עדיין חטוף חלל אחד, באולפן סמי פרץ.(1:54) הבורסה בתל אביב מסיימת שנה חלומית, עם זינוק חד של 53% במדד תל אביב 35 וזינוק דומה במדדים האחרים. היציאה מהמלחמה, הזרמות הכספים הממשלתיות, ההזמנות הגדלות של החברות הביטחוניות והעובדה שהרבה מאוד ישראלים נשארו בארץ וקיבלו כסף כדי להוציא אותו כאן – סיפקו לחברות הבורסאיות שנה מוצלחת במיוחד. מה הסיכוי שגם שנת 2026 תיראה כך? נשאל את אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב. (16:39) הישראלים עובדים בממוצע 25% יותר שעות מהאירופאים, ומשלמים 20% יותר עבור דירה ו-40% יותר עבור שירותים ובריאות, כך עולה מדו"ח מצב המדינה שמפרסם השבוע מרכז טאוב. נדבר על הנתונים האלה עם פרופ' בני בנטל, ראש תוכנית מדיניות הכלכלה במרכז טאוב. (26:46) מפגן מכוער ראינו אתמול בוועדת הכספים של הכנסת, כשיו"ר הוועדה ח"כ חנוך מיליביצקי ניסה לאשר העברה של 200 מיליון שקל מתקציב החברה הערבית במשרד לשוויון חברתי של השרה מאי גולן למשרד לביטחון פנים האחראי על המשטרה – שחוקרת את אותה מאי גולן. מהלך כזה מחייב חוות דעת משפטית, אך מיליבצקי לא הפסיק לצרוח, לנבוח ולהתעלם מהיועצת המשפטית של הוועדה, ולכן ההחלטה נפסלה על ידי היועצת המשפטית של הכנסת. אנחנו נברר כאן את השפעת העברת התקציב הזו על החברה הערבית עם ד"ר מריאן תחאוכו, ראשת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום ראשון 28 בדצמבר, בעזה יש חטוף חלל אחד, באולפן סמי פרץ. בזמן שהקואליציה מקדמת את חוק ההשתמטות לחרדים וצה"ל מתמודד עם מצוקת כוח אדם חמורה, במשרדי הממשלה ובצבא בוחנים רעיון שמעיד כמה רחוק הממשלה הזו מוכנה ללכת כדי לשרוד: לגייס ילדים של עובדים זרים שגדלו בישראל - לשירות קרבי. מדובר באנשים שאמנם חיים כאן אך אין להם אזרחות ישראלית, כי המדינה לא מוכנה להעניק להם אזרחות. אבל אותה מדינה בוחנת את גיוסם לצבא כי החרדים משתמטים. אסף וייצן, שותף במשרד עורכי הדין ורשה –וייצן, מייצג קבוצה של צעירים כאלה, והוא יספר לנו על הרעיון. בשבוע שעבר התבשרנו על מכירת הגז הטבעי למצרים, בעסקה שתעניק לישראל הכנסות מייצוא וגם תחזק את כוחה הגיאופוליטי באזור. אנרגיה ומים תמיד היו משאבים מאוד נחוצים בכלל, ובאזורנו בפרט, אך עידן הבינה המלאכותית יוצר משאב חדש שכל העולם נושא אליו עיניים – כוח מחשוב, שכולל דאטה סנטרים, שבבים וגישה לחשמל. ד"ר זוהר ברונפמן, מייסד ומנכ"ל פקאן AI, שמפתחת פלטפורמה לחיזוי וקבלת החלטות מבוססות AI עבור ארגונים גלובליים, יהיה איתנו בעניין הזה. משתמשי הרכב בישראל הם העטין שהממשלה והמגזר העסקי חולבים כבר הרבה שנים בכל פרמטר – מיסי קנייה כבדים, מס על הדלק וחלפים במחירים אסטרונומיים. זה מביא למצב אבסורדי בו עלות חלקי החילוף מגיעה לפי 7-8 מעלות הרכב. זו בעיה שאפשר היה לפתור אם שרת התחבורה, מירי רגב, היתה משקיעה בה את מרצה במקום להסתובב בעולם. דניאל שמיל כתב התחבורה יסביר איך צריך לטפל בצרה הזו. See omnystudio.com/listener for privacy information.

קצת יותר משנה לאחר שהתארחה במרקרים, חברת הכנסת נעמה לזימי (הדמוקרטים) חוזרת לוחמנית ונחושה ביותר. "הביביזם מפרק משפחות, המשטרה פוליטית והליכוד מתנהל כמו ארגון פשע." לדבריה, הבחירות הבאות יכריעו את גורל ישראל וחייבים להחליף את הממשלה הנוכחית, "ואז לעשות עבודה יסודית כדי להגן על הדמוקרטיה."See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום רביעי, בעזה יש חטוף חלל אחד, באולפן סיון קלינגבייל וסמי פרץ. ( 05:50) עסקת ענק נוספת בסייבר הישראלי – חברת ארמיס נמכרה לענקית התוכנה סרוויס נאו תמורת 7.75 מיליארד דולר. ארמיס, שהוקמה ב-2015, עוסקת בהגנה על מכשירים כמו מצלמות או מדפסות בארגונים והיא הרחיבה את פעילותה לניהול, הגנה וזיהוי של כלל המכשירים והנכסים שיש לארגון. אופיר דור, כתב ההייטק, יספר כאן מה זה יעשה לחברה, האם היא תמשיך לפעול כאן וכמה כסף ייכנס לקופת המדינה. (18:27) ואם כבר מדברים על אקזיטים, התעשיות הביטחוניות הישראליות חוות עדנה יוצאת דופן במכירות ובצבר ההזמנות הודות למלחמה אצלנו ובאוקראינה, ולכן יש גל של חברות שרוצות להנפיק בבורסה ולנצל את הגאות. האם זה אומר שמהשיא הזה אפשר בעיקר לרדת? נשאל את חגי עמית כתב התעשיות הביטחוניות שלנו. (29:03) לפי נתוני בנק ישראל, כמעט מחצית (47%) מהחשבונות החדשים למסחר בניירות ערך שנפתחו ב–2024 היו בבתי ההשקעות ולא בבנקים. מגמת הנטישה של הבנקים לטובת בתי ההשקעות ברורה ויש לה הסבר פשוט – העמלות שגובים הבנקים. כדי לבלום את הנטישה הבנקים יוצאים כעת במבצעים לגיוס משקיעים צעירים, האם הם יצליחו? ג'ניה וולינסקי תשיב על כך. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט היומי של TheMarker, יום שלישי 23 בדצמבר, והיום אנחנו בעצם "האינטרסנטיות" - אני סיון קלינגבייל, ואיתי באולפן ענת ג'ורג'י. על מה מה נדבר היום? (3:07) על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שחותם היום על צו שירחיב את הפטור ממס בייבוא אישי ל־150 דולר. ירדן בן גל הירשהורן תהיה איתנו להסביר מה זה אומר בפועל. (13:36) בנוסף, משרד הבריאות מקדם טיוטת חוק שתוציא מביטוחי הבריאות המשלימים של הקופות שירותים כמו רכיבה טיפולית, שירותי דולה וטיפולים אסתטיים. שיר אנגל, כתבת הבריאות שלנו, תצטרף אלינו עם כל הפרטים. (19:54) ולסיום, אסא ששון יספר לנו על מסע התלאות של מי שרוצה לפתוח חשבון בנק לוועד הבית.See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני 22 בדצמבר, בעזה יש חטוף חלל אחד, באולפן סמי פרץ. (01:45) היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, קבעה כי הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר, להקמת ועדת חקירה פוליטית לאירועי 7 באוקטובר היא הצעה פרסונלית התפורה למידותיה של הממשלה והקואליציה הנוכחית, ושהיא חותרת תחת עקרונות הבסיס של ועדת חקירה ממלכתית במישור העצמאות, המקצועיות ואי התלות. היועמ"שית גם קובעת כי קיים חשש ממשי שהשיקולים הפוליטיים ידרסו את השיקולים המקצועיים לחקר האמת ולכן הצעת החוק פסולה. זה לא הפריע לממשלה לאשר הבוקר את הקמת ועדת החקירה הפוליטית, וזו מן הסתם תגיע לבג"צ. נברר כאן עם פרשננו המשפטי, ד''ר עידו באום, איך זה ייגמר. (12:47) קריית שמונה היא אחת הערים שנפגעו בצורה הקשה ביותר במהלך המלחמה. העיר מתמודדת עם נטישה של תושבים, עסקים קורסים וממשלה שלא יוצאת מגדרה כדי לשקם את העיר. מירב ארלוזורוב תספר כאן כיצד קריית שמונה הפסידה לאזור התעשייה צמח שליד הכנרת במכרז להקמת מרכזי חדשנות. לקריית שמונה פשוט לא היה סיכוי במאבק הזה וגם לא יהיה לה סיכוי אם המדינה לא תתעשת ותפעל לשיקום העיר. (26:45) יוקר המחיה מכה בכיס של כולנו וזה גורם למשרד האוצר לנסות לקדם את רפורמת החלב, אולם באותו זמן הוא זונח רפורמה אחרת שהיתה אמורה להוזיל את הפירות והירקות ולפתוח את השוק הזה לתחרות. מדוע? זה קשור, איך לא, לפוליטיקה. נתי טוקר, כתב המאקרו, יסביר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 21 בדצמבר, בעזה יש חטוף חלל אחד, באולפן סמי פרץ. (1:44) ענקית השבבים העולמית אנבידיה בחרה להקים את הקמפוס החדש שלה בקריית טבעון בתום מירוץ בין כמה ערים בצפון הארץ. הקמפוס ייפתח בעוד חמש שנים והיא תעסיק שם כ-10 אלפים עובדים. מדובר באחת ההשקעות החשובות ביותר בצפון בשנים האחרונות ולכן נערכים שם להשקעות בדירות, תחבורה ופיתוח סביבתי. ראש מועצת קריית טבעון עידו גרינבלום יהיה איתנו ונשאל אותו על ההיערכות וכמה ארנונה הוא יקבל מאנבידיה. (12:46) האקרים איראניים עובדים שעות נוספות במתקפות סייבר על גורמים בישראל ובהם ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, וגם מהנדסים בתעשייה האווירית ובכירים בתעשיית המזל"טים. עד כמה הפריצות האלה חמורות, מה הנזק ומי צריך להיזהר מהתקפות הסייבר הבאות? הוד בן נון, מייסד שותף בחברת הסייבר מיינד, יסביר. (27:02) ואחרי שנתיים של מלחמה ישראלים רבים מחליטים בעונה הזו לטוס לחופשות סקי וסוכני הנסיעות מעריכים כי שוק חופשות הסקי צפוי לצמוח השנה ביותר מ–35%, לעומת החורף שעבר.שילוב של כמה גורמים הפך את חופשות הסקי באירופה לאטרקטיביות במיוחד עבור הישראלים. בראשם, התחזקות השקל מול היורו והדולר מוזילה משמעותית את עלות החופשה וגם תנאי שלג מצוינים – כן, מסתבר שזה חשוב. הדר קנה תהיה איתנו בעניין הזה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה עומד באמת מאחורי הרפורמה בתקשורת של שלמה קרעי? מדוע הכנסת הקימה ועדה נפרדת מיוחדת לקידומה בראשות חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן? מי באמת שולט בשנת 2025 בתקשורת הישראלית ומה ההשפעה של רשת X על הפוליטיקה בארץ? השבוע במרקרים' גיא רולניק ונתי טוקר מארחים את חברת הכנסת אפרת רייטן מהדמוקרטים שיושבת בוועדה המיוחדת יחד עם פרופסור ענת בן דוד מהאוניברסיטה הפתוחה שפרסמה בשבוע שעבר מחקר ראשון מסוגו בישראל - ניתוח אמפירי על מצב עצמאות העיתונות בישראל. כותרת המחקר שמומן על-ידי מכון ון ליר אינה מעודדת: ״על סף תהום״. מדוע אנחנו שם ומה צריך לעשות כדי לעצור את קריסת העיתונות והדמוקרטיה הישראלית? See omnystudio.com/listener for privacy information.