האינטרסנטים

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (05:02) בין אם ההנחה הזו נכונה ובין אם השווקים לוקים ב"ביטחון עצמי בלתי רציונלי", כפי שחושדים רבים ממנהלי החברות הפיננסיות, המשקיעים פעלו בסוף השבוע שעבר כאילו המלחמה הסתיימה, כאילו הנפט חוזר לזרום במצר הורמוז, וכאילו הכלכלה הגלובלית לא תסבול משום השלכות לטווח הבינוני מהמלחמה שהייתה. נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, למשל, אמר בסוף השבוע בראיון לרשת CNBC שהמשק הישראלי יצמח ב-5.5% ב-2027, ושייתכנו שתי הורדות ריבית עד לסוף השנה הנוכחית - דברים שהם מוזיקה נעימה לאוזניהם של המשקיעים בבורסה. יחד עם אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן מיטב בית השקעות, נברר האם זו לא תחזית קצת אופטימית מדי. (16:41) סיבה נוספת לפקפק בתחזיות האופטימיות היא תרבות הניהול שנפוצה בממשלת ישראל בארבע השנים האחרונות, שם השרים ממנים לתפקידים החשובים מקורבים ונאמנים ולאו דווקא את האנשים המתאימים ביותר. הדוגמה האחרונה היא המינוי של מנכ"ל חדש במשרד האוצר, שם השר בצלאל סמוטריץ' הציב את ישראל מלאכי, אדם ללא ניסיון במאקרו-כלכלה ומי שהיה האחראי על העברת הכספים הקואליציוניים לחרדים ולהתנחלויות. זוהי שחיתות שלטונית מהסוג החמור ביותר ויחד עם כתב המאקרו שלנו, נתי טוקר, נדבר על ישראל מלאכי ועל השאלה האם ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה תאשר את המינוי הזה. (30:27) כבר בשנת 2000, עם האקזיט הישראלי הענק הראשון בו נמכרה חברת כרומטיס לחברת לוסנט במחיר נומינלי של 4.5 מיליארד דולר, המשקיעים למדו שלא מספיק לחתום על עסקה אלא צריך גם לדעת מתי ואיך למכור. במקרה של כרומטיס התברר שמי שבחר להמתין עם המכירה וניהל מו"מ ארוך עם מס הכנסה הפסיד חלק גדול מכספו, כי מניות לוסנט קרסו בהתפוצצות בועת האינטרנט. הפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, תסביר איך הפעם מי שלומד את השיעור הכואב הוא דווקא משרד האוצר, שבחר לקבל את המסים על עסקת וויז בדולרים וראה את המטבע האמריקאי מתרסק מול השקל, והאם באוצר מתחרטים עכשיו על ההחלטה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

ישראל הופכת בשנים האחרונות בהדרגה לאחד המותגים הרעילים והשנואים ביותר במערב בכלל ובארה"ב בפרט. רוב הישראלים אדישים או לא מודעים להשמדת הערך הזאת. מי שמרגישים את זה על בשרם יום יום, הם מאות אלפי הישראלים שחיים בארה"ב ואירופה ומיליוני יהודים שקשורים רגשית לישראל. השבוע בפודקאסט המרקרים האורח שלנו הוא אופיר גוטלזון. הייטקיסט המתגורר בעמק הסיליקון שהקים לפני 6 שנים את תנועת אנאקספטבל - שנלחמת נגד נתניהו ולמען הדמוקרטיה הישראלית. בשיחת עומק עם גיא רולניק הוא מספר על הדילמות הקשות שניצבות בפני ישראלים דמוקרטים שמותקפים מימין ומשמאל מבית ומחוץ, על המתקפות של הימין האנטישמי, השמאל ה״ווקי״ ומדוע החליט להקים ערב הבחירות בארה"ב קבוצה לתמיכה במועמדות של קאמלה האריס. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל. (2:28) לאחר סיבוב עליות נוסף אתמול בבורסות בארה"ב, ובעקבות התבטאות נוספת של דונלד טראמפ על כך שהמשא ומתן עם איראן יתחדש "ביומיים הקרובים" ושהמלחמה "קרובה מאוד לסיום", השקל הישראלי קובע בדקות אלו שיא חדש מול הדולר האמריקאי: שלושה שקלים ואגורה אחת. בהחלט יכול להיות שעד סוף היום ניכנס לעידן חדש, שבו הקידומת של שער החליפין תעבור ל-2. המציאות הזו מחייבת אותנו להתעמק במנגנון שהקפיץ את השקל מול הדולר בכ-18% בשנה האחרונה, ואת זה נעשה עם שי דתיקה, כיום יו"ר ועדת ההשקעות של קופות הגמל באלטשולר שחם, ובעבר סוחר מט"ח ואחראי על חדר העסקאות במט"ח בבנק הפועלים. (17:38) יש לכם דירה? אם לא, ואם אתם שואפים להגיע לדירה, אתם חייבים לשמוע את הסיפור הבא. בהגרלה שתתקיים היום לזוגות צעירים המדינה מציגה היצע גדול של דירות, אלא שרובן מתרכזות באזורי הביקוש של גוש דן וירושלים, ולכן הן מתאימות רק למי שיש לו כיס עמוק במיוחד או יכולת לעמוד בתשלומי משכנתא גבוהים מאוד. האם זה בכלל כדאי? נדבר על כך עם כתב הנדל"ן שלנו, סימי ספולטר. (34:19) באופן אירוני, דווקא הנשיא דונלד טראמפ, שדוחה דרך קבע את החששות ממשבר האקלים ומקדם שימוש בנפט, הוא זה שגורם לביקושים מחודשים לרכבים חשמליים בגלל המלחמה באיראן ועליית מחירי הבנזין והדיזל. גם בישראל מחיר הדלק זינק החודש לרמה של יותר משמונה שקלים לליטר, קרוב לשיא של המאה הנוכחית. לכן עולה השאלה המתבקשת: מיהו הרכב החסכוני ביותר בישראל ומי הם הרכבים הבזבזנים ביותר? נשאל ונקבל את כל התשובות מכתב הרכב שלנו, דניאל שמיל. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל. (3:10) הפער שליווה אותנו לאורך כל המלחמה נמשך גם היום: הדיסוננס שבין הכותרות הכלכליות המדאיגות בעולם לבין היציבות המפתיעה של השווקים הפיננסיים, כאן אצלנו ובעולם כולו. בזמן שהכותרות עוסקות במצור ימי, בהחרפת המשבר בשוק הנפט, באינפלציה ובהאטה כלכלית גלובלית, השווקים בשטח נראים אחרת לגמרי. נכון לדקות אלו, השקל הישראלי שוב נמצא ברמת שיא של פחות משלושה שקלים ושתי אגורות מול הדולר - עלייה של אחוז אחד נוסף והוא כבר יחליף קידומת ל-2. גם מדד תל אביב 125 עולה ביותר מאחוז ונוגע ברמת שיא. יחד עם עמוס הראל, הפרשן הצבאי של הארץ, ננסה להבין את מהות המצור האמריקאי על מצר הורמוז, והאם העימות בין ארצות הברית לאיראן הולך לכיוון של הסכם או של חידוש האש. (17:48) ואם מדברים על שיאי השקל, חייבים לדבר גם על מי שאחראי להצפת השוק בדולרים: ענף ההייטק. שתי ידיעות מהבוקר ממחישות זאת היטב. הראשונה מדווחת כי השבבים הישראליים לבינה מלאכותית של ענקית המסחר אמזון כבר מכניסים לה 20 מיליארד דולר בשנה. השנייה מספרת על מגעים לאקזיט ישראלי נוסף בתחום השבבים, הפעם בשווי של עד 1.3 מיליארד דולר. אלו מספרים גדולים מאוד, ועליהם נדבר עם עורך ההייטק שלנו, שגיא כהן. (31:20) ולסיום, מחירי הדיור. כולם יודעים שהמחירים בישראל נמצאים בשמיים ושזוגות צעירים כמעט לא יכולים לרכוש דירה באזורי הביקוש במרכז. מכיוון שהגדלת מלאי הדירות היא תהליך קשה שלוקח שנים, ניסיונות האוצר בעבר תמיד התמקדו בצד הביקוש, למשל על ידי הרחקה והגבלה של משקיעים בשוק הדיור. אלא שמחקר חדש של שלושה כלכלנים ישראלים קובע כי מיסוי משקיעים לא תרם להוזלת הדירות ואולי אף גרם לעליית מחירים. כיצד זה ייתכן? נדבר עם אחד החוקרים, ד"ר ערן הופמן, מרצה במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סיון קלינגבייל ורוני לינדר. (03:16) על אף זעקותיהם של בכירי צה"ל על מחסור חמור וחסר תקדים בכוח אדם, חוק ההשתמטות חוזר לשולחן הממשלה. נשוחח על הפער שבין הצרכים המבצעיים בשטח לבין הלחצים הפוליטיים בקואליציה עם עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי. (19:21) המערכה הצבאית הישירה מול איראן אולי הגיעה לסיומה, אך כעת מתחילות להתברר ההשלכות על הכלכלה הישראלית. נתי טוקר ידבר איתנו על השפעות סיום המערכה על המשק ועל השאלה המרכזית שמטרידה את השווקים: האם הצעד הזה יספיק כדי לבלום את המשך ההידרדרות בדירוג האשראי של מדינת ישראל. (25:52) ולסיום, נבדוק מה קורה בענף המסעדנות המקומי שמנסה להמציא את עצמו מחדש בתוך המשבר. גלי וולוצקי תספר לנו על הנוסחה החדשה להישרדות כלכלית: מקומות שמסרבים להינעל על הגדרה אחת ומתפקדים כבית קפה בבוקר, כמסעדת פיין דיינינג בערב, ובין לבין מגישים חומוס.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סיון קלינגבייל ורוני לינדר. (03:47) למרות שהשיחות עם האיראנים לא ממש צלחו, ברוב חלקי המדינה התלמידים חזרו ללימודים והעובדים שבו למשרדים. מי שנשארו מאחור הם תושבי הצפון שעדיין צמודים למרחבים מוגנים בשל האש מלבנון, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, גם העסקים הקטנים, שאחרי שבועות ארוכים של השבתה מאולצת עדיין לא זכו למתווה פיצויים. בנושא זה תהיה איתנו ירדן בן גל הירשהורן. (14:38) אחרי 16 שנות שלטון בהונגריה, ויקטור אורבן עומד בפני האתגר הפוליטי הקשה ביותר בקריירה שלו. הבחירות הצפויות להתקיים החודש עלולות להביא למפלתו בזכות פטר מג'יאר, לשעבר חבר במפלגת השלטון של אורבן, פידס, שחשף שחיתות פנימית עמוקה, ועל רקע זעם ציבורי על החולשה הכלכלית במדינה. האם אזרחי הונגריה, המדינה שהייתה מודל לחלקים נרחבים בתוכנית ההפיכה המשטרית של נתניהו, יביאו לשינוי? נדבר על כך עם דיויד נאג'י, כתב כלכלה-חוץ של TheMarker ויליד הונגריה. (24:04) מהפכת הבינה המלאכותית משנה את האופן שבו עובדות חברות התוכנה, ובפועל יוצרת תלות גוברת באנת'רופיק, המפתחת של "קלוד קוד" (Claude Code). אופיר דור, כתב ההייטק של TheMarker, יסביר על העלויות המאמירות של רכישת ה"טוקנים" ועל הסיבות לכך שהמחיר צפוי להמשיך ולטפס.See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע בפודקאסט "המרקרים" עם גיא רולניק: המלחמה המתמשכת מול איראן, לצד הזירות בעזה ובלבנון, הפכה לרקע קבוע שממסך כמעט לחלוטין את הדיון הציבורי בישראל. האיום האיראני אמנם מוצג כאיום קיומי, ובצדק, אך הוא משמש גם ככלי פוליטי המדחיק שאלות יסוד: מה קורה למוסדות הדמוקרטיים בישראל, כיצד משתנה מאזן הכוחות בין הרשויות ואיזה סוג משטר מתעצב כאן מתחת לרדאר? במציאות של חירום מתמשך, פחד והתגייסות לאומית, קשה לנהל דיון ביקורתי על ריכוז כוח ופגיעה בשומרי הסף. בזמן שהציבור עסוק בהישרדות ובהתפתחויות הביטחוניות, הפוליטיקה מנצלת את הוואקום כדי לקדם תהליכים עמוקים ללא התנגדות מספקת. כך נוצר מצב שבו דווקא ברגע הקריטי ביותר, שבו נדרשת ערנות דמוקרטית גבוהה, השיח מצטמצם לשאלות צבאיות בלבד. השבוע בפודקאסט אנו מארחים מוושינגטון את פרופ׳ קים ליין שפליי, מהחוקרות הבולטות בעולם למשפט חוקתי והשוואתי, המתמחה בתהליכים של נסיגה דמוקרטית ובאופן שבו משטרים הופכים לאוטוריטריים דרך כלים חוקיים. שפליי משתמשת בהונגריה כמעבדה להבנת התהליך: כיצד שלטון יכול לרכז כוח בהדרגה מבלי לשבור את הכלים באופן גלוי, ואיך המערכת נשמרת גם אם המנהיג מתחלף. דרך השוואה לישראל ולארצות הברית, היא מזהירה שהסכנה האמיתית אינה קריסה פתאומית של הדמוקרטיה, אלא שינוי שקט ומתמשך המתרחש בזמן שהכול נראה רגיל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סיון קלינגבייל וסמי פרץ. (07:10) נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, האריך ביממה נוספת את האולטימטום שנתן לאיראן לפתוח את מצר הורמוז לפני ש"ייפתח עליהם הגיהנום", ובינתיים כמה מדינות מנסות לתווך כדי למנוע הסלמה. עמוס הראל, הפרשן הצבאי של הארץ, ינתח מה זה עושה למערכת הביטחון והעורף הישראלים, לאיזה תרחיש צריך להיערך והאם יש מספיק מיירטים, אנשי מילואים ורעיונות כיצד לנהל את המשך המערכה הזו. (27:01) המוצר הנחשק ביותר בשוק הדיור כיום הוא הממ"ד והביקוש לדירות הכוללות מרחב מוגן נמצא בשיאו, בזמן שהעניין בדירות ללא מיגון צונח. תוכנית המתאר הארצית אמנם מאפשרת הוספת ממ"דים מהירה בבניינים של עד שש קומות, אך בתל אביב פועלים לפי סעיף בתוכנית שימור המבנים המאפשר לדחות בקשות אלו, מה שמעורר דיון בשאלה מה קודם למה - שימור מבנים או שימור חיי אדם? שלומית צור, כתבת הנדל"ן, תספר לנו על כך. (33:36) הימשכות המלחמה והתחזקות השקל מקשות על חברות הייטק לגייס עובדים בישראל, ומובילות לצמצום תקנים בארץ ולחיפוש עובדים בחו"ל. פערי השכר בין ישראל למדינות זולות, כמו הודו, יקשו על החזרת המשרות שנדדו לחו"ל חזרה לישראל, למרות קיומה של תוכנית תמריצים ממשלתית לעידוד התעסוקה בהייטק המקומי. עמרי זרחוביץ' יהיה איתנו בעניין זה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סיון קלינגבייל וסמי פרץ. (3:31) הנשיא טראמפ דיבר על מלחמה שתימשך בין ארבעה לשישה שבועות. כעת אנחנו נמצאים כבר בשבוע השישי, בהמתנה לפקיעת האולטימטום השלישי שניתן לאיראן לפתיחת מצר הורמוז לפני ש"ייפתח עליה הגיהנום". ההשפעות הכלכליות בישראל משמעותיות: נתב"ג פועל במתכונת מצומצמת מאוד וישראלים רבים נאלצים לצאת ולהיכנס לישראל דרך המעברים היבשתיים, מה שאומר שכל קפיצה קצרה לאירופה כוללת, קודם כל, נסיעה ארוכה לאילת. הדבר המפתיע הוא שבמדינות המפרץ, למשל באיחוד האמירויות, שדות התעופה מתפקדים כרגיל למרות שהם סופגים יותר טילים מאיתנו. מה ההסבר לכך? נשאל את חגי עמית. (15:40) ענף נוסף שמושפע מהמלחמה, אך לטובה, הוא רשתות השיווק שנהנות מכך שהישראלים תקועים בארץ ונאלצים לצרוך כאן ולשלם מחירים גבוהים. כל רשתות השיווק העלו את המחירים ברבעון האחרון בשיעורים שנעים בין 3%-8%, פשוט כי הן יכולות. הציבור, ששקוע בדאגות קיומיות בין התרעה לאזעקה וריצה למרחב מוגן, אינו עושה כרגע חשבון למחירים בסופר. ירדן בן גל הירשהורן תהיה איתנו בעניין זה. (26:05) ערב החג החליטה הממשלה לקדם הצעת חוק שבמהותה היא מתנה: סבסוד עליית ההחזר החודשי של המשכנתא למי שנטל הלוואה לפני תחילת העלאות הריבית בשנת 2022. מדובר בהחזר כספי שיכול להגיע עד ל-40 אלף שקל למשק בית. המהלך זוכה להתנגדות עזה מצד בנק ישראל ומצד אגף התקציבים במשרד האוצר משום שהוא מפלה, מפצה את האנשים הלא נכונים ומתגמל על חשבון הקופה הציבורית דווקא את מי שנטלו סיכונים ולא את מי שנהגו באחריות. נדבר על כך עם ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר בבנק ישראל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

פרופסור רוברט פייפ ייעץ לכל ממשל אמריקאי מ-2001 עד 2024 ובילה שלושה עשורים במידול תרחישי תקיפה על המתקנים הגרעיניים של איראן, בשיחה כאן בפודקאסט הוא טוען שנתניהו דחף את טראמפ לשרשרת החלטות אסטרטגיות גרועות שעלולות לחזק את איראן ולהפוך את המזרח התיכון למקום מסוכן יותר. לדבריו, ההפצצה האמריקאית בזמן "עם כלביא" לא השמידה גרם אורניום אחד, אבל גרמה לשרשרת של החלטות קטלניות שממנה אין דרך חזרה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (2:47) גם היום כולנו מרגישים ומשלמים על ההסתבכות ההולכת ומעמיקה בבוץ האיראני ובבוץ הלבנוני. בלבנון הותר הבוקר לפרסום כי ארבעה לוחמי סיירת נח"ל נהרגו אתמול בהיתקלות בדרום המדינה, ושלושה נוספים נפצעו. בעורף נפצעו קל הבוקר כעשרה בני אדם במרכז מירי טיל מצרר, בעוד שמארצות הברית מדווחים שהנשיא דונלד טראמפ מגמיש ללא הרף את תנאיו לסיום המלחמה. כעת הוא כבר אינו דורש אפילו את פתיחת מצר הורמוז כתנאי לעסקה. כל אלה רק ממחישים כמה אנחנו רחוקים מ"הניצחון המוחלט", ויש אף מומחים הטוענים שאיראן תצא מהמלחמה הזו חזקה יותר מכפי שנכנסה אליה. השווקים כמובן אינם אוהבים את ההתפתחויות הללו. המגמה הכללית היא של עצירה בהורדות הריבית, ירידות שערים בבורסה, דולר מתחזק ומחירי אנרגיה גבוהים. נדבר על כל אלה עם רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI. (16:27) כאילו שהאתגרים החיצוניים והשווקים היורדים אינם צרה גדולה מספיק, ממשלת ישראל והקואליציה מתעקשות לבצע את כל הטעויות האפשריות ולהחמיר את המצב. למרות התנגדות בנק ישראל וכל כלכלן שפוי, הכנסת אישרה אתמול את תקציב המדינה לשנת 2026 הכולל סדרת גניבות כספים עבור המוסדות החרדיים. לכך נוספה תוכנית רעה לסיוע לבעלי משכנתאות שלקחו סיכונים ונפגעו, בהיקף תקציבי שיכול להגיע למיליארדי שקלים, ושאין כמובן מקור למימונם. נשוחח על כך עם הממונה על התקציבים שלעבר, שאול מרידור. (32:38) בנוסף, הכנסת אישרה אתמול בערב את חוק עונש מוות למחבלים בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 62 תומכים מול 48 מתנגדים ונמנע אחד. החוק קובע כי ייגזר עונש מוות על מחבל שהרג אדם "מתוך כוונה לשלול את קיומה של מדינת ישראל". החוק כמובן יוצר הבחנה המייעדת אותו כמעט בלעדית לטרור פלסטיני. כדי להבין אם זאת אכן תהיה המציאות בקרוב או שיש עדיין דרך לעצור את החוק, נדבר עם המשפטן פרופ' יורם רבין, נשיא המכללה למינהל ולשעבר היועץ המשפטי למשרד מבקר המדינה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סיון קלינגבייל וסמי פרץ. (04:05) הקואליציה חוגגת מחטף לילי עם העברת כ-800 מיליון שקל למוסדות החרדיים, לאחר שעשתה תרגיל לאופוזיציה ועקפה את הנחיות היועמ"שית למנוע העברת כספים למשתמטים. המהלך הזה איפשר לממשלה להעביר את תקציב המדינה, תוך שהיא יורקת בפרצופם של משרתי המילואים שימשיכו לשאת בעול. במקביל, הממשלה איבדה שליטה על תקציב הביטחון, דבר שמוביל לירידה חדה בתחזית הצמיחה. עם או בלי קשר, מנכ"ל משרד האוצר מתפטר לאחר שנה בלבד בתפקידו. על כל אלה נדבר עם מירב ארלוזורוב. (20:42) אבי גרייניק הוא שחקן, קומיקאי וסטנדאפיסט מצליח, אך מתחילת המלחמה הוא יושב בבית כי הממשלה החליטה שהוא "עובד לא חיוני" - הגדרה שחלה למעשה על כל עולם הנתרבות והבילוי. ההפסד הכספי עצום; הוא היה אמור להופיע החודש ב-26 הצגות, ואין סיכוי שהמדינה תשלם לו פיצוי הולם. כך קורה גם בעסקים הקטנים, שחלקם מצפצפים על הוראות פיקוד העורף כי "יותר חשוב להביא אוכל הביתה". גרייניק יהיה איתנו ונברר איתו אם הדבר הכי קשה שאפשר להגיד על איש מוכשר הוא "עובד לא חיוני". (36:40) המלחמה מתארכת מעבר למתוכנן ומועד סיומה אינו נראה באופק, מה שמביא להורדת תחזיות הצמיחה ולחשש כבד בענף ההייטק מפני פגיעה בגיוסי ההון ובתהליכי הפיתוח. הענף צלח עד כה את המלחמה, אך לפי סקר של רשות החדשנות, 71% מהחברות דיווחו על השפעה שלילית של המצב הביטחוני על תהליכי גיוס ההון או ההשקעות, ו-11% דיווחו על ביטול מוחלט של סבבי גיוס ופיתוח. שגיא כהן, כתב ההייטק שלנו, יעדכן בפרטים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סיון קלינגבייל וסמי פרץ. (3:43) חודש מתחילת המלחמה מול איראן ועדיין לא רואים את סופה, אך העסקים לא מחכים לממשלה ולהחלטות בבית הלבן, והם נפתחים יותר ויותר - למרות הוראות פיקוד העורף. הדבר נובע ממדיניות פיצוי ממשלתית הדוחקת את העסקים לפתוח גם אם לא בדיוק בהתאם להנחיות, וזאת משום שהמדינה אינה אוכפת אותן. כשמשהו יקרה - כבר ידעו להאשים את מי שצריך. מתווה הפיצוי לעסקים יגיע לאישור הכנסת רק לאחר חג הפסח, ויש בו חורים רבים וסימני שאלה המטרידים את בעלי העסקים. ירדן בן גל הירשהורן תהיה איתנו בעניין זה. (17:00) השמחה במחנה הליברלי על רכישת רשת 13 בידי קבוצת ההייטקיסטים נובעת מהחשש ששרר במחנה זה מכך שגם ערוץ טלוויזיה זה עלול ליפול לידיו של ראש הממשלה. הסכנה הזו נמנעה, אך לממשלה יש דרכים לעכב ולמסמס את קידום העסקה באמצעות מועצת הרשות השנייה - שם מינתה הממשלה חברי מועצה ויו"ר מועצה, ד"ר יפעת בן חי שגב, כדי שישרתו את השלטון. הדבר ממחיש עד כמה הקרב על כל מינוי ועל כל עמדת מפתח הוא קריטי במאבק על דמותה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית. ד"ר עידו באום יספר כאן על הקרב הגדול על התקשורת החופשית. (27:31) לחשש מפני אובדן משרות רבות עקב מהפכת הבינה המלאכותית יש צד נוסף: זינוק חד בשוויין של חברות המספקות קיצורי דרך וחלופות למקצועות קיימים. היום נכיר לכם את הארווי, חברה שהוקמה לפני פחות מארבע שנים וכבר זוכה לשווי של 11 מיליארד דולר; היא יודעת לבצע עבודה משפטית רבה שעד כה נעשתה על ידי עורכי דין בשר ודם. מה זה יעשה לשוק? נשאל את אופיר דור, כתב ההייטק שלנו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

חודש לתוך המערכה באיראן ועם כל יום שחולף, הישראלים יותר עייפים ומותשים. בעוד שכלי התקשורת בישראל ממשיכים ברובם להעביר את המסרים של השלטון על הצלחות צבאיות שבפתח - הפרשנים במערב מתגבשים סביב הערכה שארה"ב נכשלה בהבנת הסיכונים כאשר יצאה עם ישראל למתקפה באיראן. השבוע בפודקאסט המרקרים מצטרף לגיא רולניק חבר הכנסת לשעבר ד״ר דב חנין, לשיחה על נושא שהפוליטיקאים וכלי התקשורת הורידו בשנים האחרונות מסדר היום: תהליך שלום והסדרים מדיניים. חנין מסביר מדוע התמשכות המלחמות והחזיתות האינסופיות שעומדות מול ישראל רק מחלישות אותה. עוד בשיחה עם חנין - האווירה במקלטים הציבוריים בתל אביב, הקשר בין המדיניות הכלכלית לבין התחזקות המנהיגים הפופוליסטים בישראל ובעולם והחשיבות הקריטית של תוצאות בחירות האמצע בארה״ב. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (03:47) "מלחמה ושלום" הוא אולי שמו של הספר הידוע של טולסטוי, אבל זהו גם המוטיב שמאפיין את השבוע האחרון ואת היום במיוחד. מצד אחד אנחנו שומעים אזעקות ורצים למקלטים כל יום בשל שיגורי טילים מאיראן ומלבנון, אבל מצד שני נפוצים דיווחים על מו"מ להפסקת אש, ואפילו דיווח מפקיסטן על הסכמת איראן לתוכנית 15 הנקודות של ארצות הברית. נכון לרגע זה, השווקים רוצים להאמין לדיווחים הללו: מחיר הנפט יורד ב-7% ל-98 דולר, המחיר הנמוך מאז 12 במרץ, והחוזים על המסחר בבורסה של ניו יורק מצביעים על עליות שערים של יותר מ-1% במדדים המובילים כמו S&P 500. מי שפחות מרוצים מאופטימיות הזו הם בנימין נתניהו וממשלת ישראל, שלא חושבים שהעבודה באיראן הסתיימה. נדבר על כך עם הפרשן הצבאי של עיתון הארץ, עמוס הראל. (21:11) כן מלחמה או לא מלחמה, יש בישראל דברים שתמיד נמשכים כרגיל, למשל מאמצי הקואליציה להמשיך בהפיכה המשטרית שלה. המהלך הגדול של השבוע הוא החוק שמאפשר לבתי הדין הדתיים לדון ולפסוק בעניינים אזרחים - חוק שבקואליציה משווקים כעניין של גישור ורשות בלבד, בעוד משפטנים אחרים חושבים שהוא צעד גדול במדרון החלקלק של גלישה לשיטת משפט תיאוקרטית. כדי להבין מי צודק נתייעץ עם עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה. (37:44) כבר למעלה מ-25 שנים שהבורסה בישראל מנסה לשכנע חברות הייטק ישראליות לרשום את מניותיהן למסחר בתל אביב, ולא רק בבורסות בארה"ב ובאירופה, אך ללא הצלחה יתרה. הסיבות תמיד היו השוויים הנמוכים בישראל לעומת אלו של בורסת הנאסד"ק, שיקולים של מיתוג מול הלקוחות מחו"ל וחובות הדיווח בתל אביב. אלא שעכשיו הנחות היסוד הללו משתנות והבורסה בתל אביב הופכת ליותר אטרקטיבית עבור ההייטק. האם זה השינוי הגדול של שוק ההון הישראלי? נדבר על כך עם הפרשן שלנו, עמרי זרחוביץ'.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. אנחנו ביום ה-25 למלחמה עם איראן, כשהעולם והשווקים מנסים – ללא הצלחה רבה – להבין לאן פניו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. האם באמת יש סיכוי להסכם טוב עם המשטר האיראני או שזה רק עוד תרגיל להרגעת השווקים ולצבירת כוחות נוספים שיחריפו את המלחמה? (4:30) בינתיים, בנק ישראל מנסה להתמודד עם השלכות המלחמה, הוא פרסם אתמול את הדו"ח השנתי ל-2025 ובו הוא קובע כי עלויות המלחמה מגיעות כבר לכ-400 מיליארד שקל, ויש לו גם מתכון כיצד לממן אותה: העלאת מיסים. נתי טוקר ידבר איתנו על המשמעויות. (19:19) לאחר תלאות רבות, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, לנציב שירות המדינה החדש. לכהן יש עבר ניהולי הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, ובשנים האחרונות הוא נמנה עם פורום הבכירים לשעבר בשירות הציבורי, שסובר שהפקידים מחזיקים בקצת יותר מדי כוח. האם זה אומר שהוא יהפוך ליס-מן של נתניהו? נשאל את מירב ארלוזורוב. (35:15) תל אביב היא בירת העסקים של ישראל, והיא גם בירת בעיות החניה של המדינה. יתכן שהבעיה תוחרף בקרוב בשל מדיניות חדשה של העירייה לאסור כניסה של כלי רכב לחניות בבניינים חדשים ברחובות המסחריים הכי סואנים בעיר. המטרה היא לאפשר להולכי הרגל מרחב בטוח יותר, וזה חשוב, אך התוצאה היא פגיעה בנגישות של קשישים וילדים שמתניידים ברכב. המדיניות הזו מעוררת ביקורת קשה בעירייה ואנחנו ננסה להבין אותה ואת הביקורת עם מיטל להבי, סגנית ראש העיר לתחבורה ובטיחות בדרכים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל ואיתי סמי פרץ. (07:54) שלושה שבועות ועוד יומיים לתחילת המלחמה, ונראה שנכנסנו באופן מלא לשלב הבלבול, אבדן השליטה על האירועים, וכמובן – האשמות, והעברת האחריות. במקביל, הנזקים מהמלחמה הולכים ומתרבים בכל ענף ובכל פעילות. למשל: בקניונים ובמרכזים המסחריים, שם בעלי החנויות והשוכרים דורשים הקלות בשכר דירה מבעלי הנכסים. כדי להבין מי נגד מי אנחנו נדבר עם שחר תורג'מן נשיא איגוד לשכות המסחר. (26:53) עוד מקום בו כולם נאלצים להתאים את עצמם למציאות שאף אחד לא חשב שתהיה, ובוודאי לא לתקופה כה ארוכה, הוא ענף התעופה. נכון להיום הרשויות מצמצמות פעם אחר פעם את הפעילות בשדה התעופה בן גוריון, מתוך הערכה שאיראנים מכוונים אליו, ולכן מוקד התעופה של החברות הישראליות עובד לשדות התעופה בטאבה ובעקבה. איך זה בדיוק עובד? אנחנו נדבר עם כתב התחבורה דניאל שמיל. (35:01) עוד שוק שעובר תהפוכות הוא כמובן שוק האנרגיה. מחירי הבנזין והסולר עומדים לעלות בחדות, והסיבה היחידה שזה לא קורה למחירי החשמל היא שיש לתחנות הכוח הסכמים ארוכי טווח עם ספקי הגז. אלא שבטווח היותר ארוך הכל תלוי בקיומם של מאגרי גז, ואלה הולכים ומתרוקנים בשל הדגש על ייצוא. במקביל, קידוח חדש שתכננה המדינה בהובלת חברת רציו הישראלית ו-ENI האיטלקית נכשל. כתב האנרגיה שלנו עידן בנימין יהיה עם הפרטים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ: (03:25) סוף שבוע קשה עבר על ישראל, עם פגיעות טילים חמורות ופצועים רבים בערד ובדימונה. גם הבוקר היו פצועים בתל אביב וברמת גן, ואילו בצפון אזרח נהרג מפגיעת טיל נ"ט – הכל די בניגוד להערכות הגנרלים על ירידה בקצב השיגורים וביכולות של האויבים. נכון להיום, נראה שאף אחד לא באמת ידע מתי המלחמה תיעצר או איך היא תיעצר, ולכן גם בסוף השבוע האחרון השווקים הפיננסיים בעולם ירדו, ומחיר הנפט שוב עלה. אנחנו נתחיל עם עורכת הכלכלה הגלובלית, דפנה מאור, שתיתן לנו תמונת מצב. (18:05) בין הנפגעים הגדולים של המלחמה הזו נמצאים תלמידי ישראל, שכבר 23 ימים לא הגיעו לבית הספר וגם לא באמת למדו שום דבר ב"זום" – וגם היום הם לא מגיעים ללימודים, אפילו לא תלמידי החינוך המיוחד. מדוע? משרד החינוך, בראשות השר יואב קיש, מעביר הנחיות מבלבלות ולא ישימות - שרק מחמירות את המצב ומצביעות על כך שלא למד כלום משש שנים של שיבושים בלימודים. אנחנו נדבר עם כתב החינוך שלנו, ליאור דטל. (29:23) חלק מרכזי ואולי אפילו החלק העיקרי של המלחמה הפוליטית על התודעה של הציבור מתקיים היום לא בעיתונים, לא ברדיו ואפילו לא בטלוויזיה - אלא ברשתות החברתיות. הבעיה היא שברשתות הללו אין כמובן שום מאמץ לבדוק את המידע או לסנן את התכנים, ולכן הציבור מוצף בתיאוריות קונספירציה, שקרים, עיוותים, מניפולציות ופייק ניוז. כמו מה, למשל? אנחנו נדבר עם רועי שושן, מנהל המחלקה הציבורית בפייק ריפורטר, על חמשת הפייקים הגדולים מתחילת המלחמה ועד עכשיו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלושה שבועות לתוך פתיחת המלחמה של ארה״ב וישראל נגד איראן ועדיין לא ברור מהן המטרות שלה ומה ניתן להשיג. האלוף במילואים פרופסור יצחק בן ישראל, שייעץ בעבר לנתניהו בנושא הגרעין האיראני, טוען שזה לא מקרי: האסטרטגיה של נתניהו וטראמפ מול האיום האיראני נועדה מראש לכישלון. בשיחה השבוע עם גיא רולניק המרקרים מנתח בן ישראל את שרשרת המחדלים של טראמפ ונתניהו, מסביר מדוע החיסולים המוצלחים של ראשי המשטר האיראני עלולים דווקא להרחיק את ההסכם לעצירת תוכנית הגרעין האיראנית ומדבר על הקושי העצום שיש עכשיו לארה״ב וישראל לסיים את המלחמה עם הצלחות של ממש. מה יכול לשנות את התמונה לחיוב? ״רק מזל. אם כוח קומנדו יצליח לאתר את האוראניום המועשר ולהביא אותו אלינו. אבל הסיכוי לכך נמוך." See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (04:14) בעוד שהמלחמה מרכזת את מירב תשומת הלב שלנו, הקואליציה ממשיכה לקדם את מהלכי ההפיכה המשטרית שכוללים את ניסיון ההשתלטות על תאגיד השידור ואת המאבק על טוהר הבחירות הקרובות. מינוי היועצת המשפטית החדשה לוועדת הבחירות המרכזית גרר הבעת אי-אמון מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, במהלך שנראה כמו הכשרת הקרקע לאי קבלת תוצאות הבחירות בעתיד. נדון בשאלה אם מדובר בסכנה ממשית לדמוקרטיה או בפרנויה של האופוזיציה עם פרופ' יניב רוזנאי, סגן הדקאן בבית הספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. (15:30) הצרות הכלכליות הולכות ונערמות על רקע הלחימה, כאשר מסגרת התקציב נפרצה לחלוטין תחת הדרישות הכספיות של הצבא ומיליארדים רבים שוב זורמים לחרדים, חלקם ללא פיקוח. המשק נמצא בהאטה שלא ברור מתי תסתיים והאינפלציה במגמת עלייה, אלא שלפחות עד כה הבורסה לא מראה יותר מדי סימני דאגה. היום, למשל, היא עולה בכ-0.7%, השקל מתחזק באותו שיעור וגם איגרות החוב הממשלתיות עולות. האם הכלכלנים דואגים יותר מדי, או שהמשקיעים בשווקים הם אלה שלוקים "בהתרוממות רוח בלתי רציונלית"? אנחנו נדבר עם כלכלן מיטב אלכס זבז'ינסקי ונשמע מהן התחזיות שלו. (27:52) הסיפור הכלכלי הגדול של היום הוא שוב בענף הבנקאות, כאשר הבנק הדיגיטלי החדש "אש", שהוקם במימונו של איש ההיי-טק ניר צוק, נמכר ליצחק תשובה עוד לפני שפתח את דלתותיו. בתוך חודשים בודדים הקים תשובה קבוצה פיננסית שכוללת חברת אשראי גדולה, ישראכרט, ומעכשיו גם בנק. אנחנו נדבר עם כתב שוק ההון, אסא ששון, על העובדה שהבנק נמכר מבלי שגייס אפילו לקוח אחד, למרות השקעה של מאות מיליוני שקלים, וננסה להבין האם מדובר בסיפור הצלחה או כישלון מהדהד. במקביל, נדון גם בשאלה האם ראוי שיצחק תשובה, אשר ביצע בעבר תספורות ומחיקות חוב לציבור בהיקף של מיליארדי שקלים, ומחזיק בעסקים ריאליים רבים ומגוונים באנרגיה ובנדל"ן, יהיה גם הבעלים של בנק. רמז דק: לא ממשSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (4:51) המלחמה עם איראן כבר ביומה ה-18 ועדיין לא רואים את סופה, בזמן שהמערכה בלבנון מול חיזבאללה הולכת ומתרחבת. בזמן שרשימת חיסולי הבכירים מתארכת, גם אצלנו הנזקים הולכים ונערמים, בעיקר בצפון שם הנפגעים מהסיבובים הקודמים עדיין מחכים לשיקום שלא התחיל. המדינה מטביעה את האזרחים בביורוקרטיה במקום לפצות אותם כראוי ואיש הנדל"ן שלנו, הדר חורש, יציע רעיון יעיל ופשוט הרבה יותר לפתרון המשבר. (13:05) המלחמה במזרח התיכון השכיחה קצת מלחמה אחרת שדיברנו עליה עד לאחרונה - המלחמה על השבבים וההובלה של הבינה המלאכותית. מדובר במשאב שעשוי להיות חשוב אפילו יותר מנפט, ועל רקע זה הכריזה השבוע ענקית השבבים, "אנבידיה", על שורה של טכנולוגיות ושבבים חדשים שאמורים להזניק את ההכנסות שלה. נדבר על המהפכה הזו ועל המשמעויות שלה עם שגיא כהן. (27:39) ולסיום נביט על מה שקורה בארה"ב, שם מתפתח משבר בקרנות האשראי הפרטיות שמתמודדות עם ירידה חדה בשווי המניות ומשיכת השקעות מאסיבית, אירוע שמזכיר לרבים את תחילת משבר הסאב-פריים. למרות שהחשיפה של השוק הישראלי לקרנות האלה אינה גדולה, כבר למדנו שבכלכלה הגלובלית מה שמתחיל באמריקה יכול להגיע לכאן מהר מאוד. ננסה להבין את האירוע והשלכותיו עם אניה גימן, מנהלת תחום חו"ל בלידר שוקי הון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (3:13) למרות שכבר לפני שבוע הצהיר דונלד טראמפ שהמלחמה באיראן כמעט הסתיימה, הנשיא האמריקאי ממשיך במבצע יחד עם ישראל תחת לוחות זמנים שעכשיו מתוארים כ"כמה שבועות נוספים". בינתיים טראמפ מתכתש עם אירופה והשותפות נאט"ו סביב השליטה במצר הורמוז, ומוצא זמן להתעמת גם עם חברו הטוב לשעבר, טאקר קרלסון, שתוקף את ההחלטה לצאת למלחמה ואת ישראל, ואפילו מצא לנכון לזהות את תנועת חב"ד כמי שמנהלת את טראמפ ואת המלחמה כולה. טראמפ מצידו ענה ש"קרלסון איבד את זה". אנחנו נדבר עם נתנאל שלומוביץ', פרשן "הארץ" לענייני נשיא ארצות הברית. (23:02) במישור הכלכלי נראה שהממשלה ומשרד האוצר איבדו השבוע את אמון השווקים והכלכלנים. בעוד האוצר מצהיר על גירעון מתוכנן של 5.2% בתקציב 2026, אין אף כלכלן שחושב שהגירעון יהיה נמוך מ-5.5%. במקביל, הממשלה עושה סלט בכל מה שקשור לפיצויים בגין המלחמה. העיקרון שמנחה את מתווה הפיצויים של האוצר הוא שהעובדים והמעסיקים צריכים לשאת בחלק מעלויות המלחמה, ולכן הפיצויים על הנזק שנגרם להם יהיו חלקיים בלבד. אך לא כולם נדרשים לתרום במידה שווה, השכר של עובדי המדינה למשל אינו צפוי להיפגע. מירב ארלוזורוב תהיה איתנו ותעשה סדר בעניינים. (44:39) אתמול דיווחנו כאן על עסקת השליטה בערוץ 13 לקבוצת הייטקיסטים עשירים, וגם סיפרנו מי הם האנשים ומה העמדות הפוליטיות שלהם. אבל כיצד קרה שהרשות לתחרות הערימה קשיים על העסקה למרות שהיא ידעה שהיא מוגשת בברכת נתניהו? אנחנו נדבר עם דרור שטרום, הממונה על התחרות לשעבר, שהפעם ייצג את עובדי רשת 13 שהתנגדו לעסקהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (05:15) למרות שכבר לפני חמישה ימים הצהיר נשיא ארה"ב שהמבצע האמריקאי באיראן "כמעט הסתיים", המלחמה בינתיים נמשכת במלוא העוצמה. ישראל וארה"ב מפציצות מדי יום באיראן, צה"ל תוקף בלבנון, ואילו איראן וחיזבאללה משגרים טילים ורקטות לישראל ולמדינות המפרץ כמעט ללא הפסקה. בתוך המציאות הזו, הכלכלה העולמית והישראלית חוות האטה ואי-וודאות. רואים את זה בשוק האנרגיה, שם מחירי הנפט נותרים מעל ל-100$ לחבית, הבורסות למניות יורדות וכך גם אגרות החוב. גם בשוק הנדל"ן המקומי רואים את את הירידה בצניחה במספר העסקאות וביטול חוזים קודמים. אנחנו נדבר על כך עם גלית בן נאים, סגנית בכירה באוצר ואחראית על סקירות הכלכלן הראשי. (20:50) ובכל זאת, מדי פעם יש גם חדשות טובות. בסוף השבוע נודע שבעלי ערוץ 13, המיליארד הרוסי-אנגלי לן בלווטניק, שינה את דעתו ומכר את הערוץ לקבוצת הייטקיסטים צעירים בראשות מייסד וויז, אסף רפפורט. מול האלטרנטיבה של מכירת הערוץ לפטריק דרהי, הבעלים של חברת הכבלים HOT וערוץ 15, מדובר כמובן בחדשות טובות לדמוקרטיה ולעיתונות החופשית, אך עדיין לא ברור איך ייראה הערוץ בעתיד ואילו מסרים הוא ישדר. לעומת זאת, אנחנו כן יודעים מיהם בעלי השליטה החדשים בקרן המחזיקה בערוץ, ואנחנו נדבר על כך עם הפרשן שלנו עמרי זרחוביץ'. (34:26) בתמונה הגדולה של תעשיית הרכב העולמית, שוק הרכב הישראלי הוא פסיק קטן, אך מתברר שפעם בכמה עשרות שנים אנחנו משפיעים על התעשייה כולה בצורה משמעותית מאוד. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה בשנות ה-70, לאחר מלחמת יום הכיפורים. אז הטילו מדינות המפרץ חרם נפט על המערב, מחירי הדלק זינקו, והיצרנים החלו לייצר ולשווק מכוניות קטנות וחסכוניות יותר. כעת, מאז פתיחת המלחמה עם איראן והסגירה החלקית של מיצר הורמוז, הסיפור הזה חוזר על עצמו. האם שוב האירועים במזרח התיכון יקטינו את המכוניות עבור כל אזרחי העולם? אנחנו נדבר עם כתב התחבורה והרכב שלנו, דניאל שמיל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שבועיים לאחר פתיחת המלחמה של ארה״ב וישראל נגד איראן וסימני השאלה סביב מטרותיה והיכולת להשיג אותן רק מתרבים. האם היתה לטראמפ ונתניהו תוכנית של ממש להחליף את המשטר? האם ניתן לחסל מהאוויר את תוכניות הגרעין של איראן? האמנם הצלחנו לחסל ולהסיג לאחור משמעותית את היכולת הבליסטית של איראן למשך ״דורות״ או אפילו ״שנים"? למרות הקריטיות של כל השאלות האלה - בתקשורת הישראלית נמנעו מלהציג אותן למקבלי ההחלטות בממשלה ובמערכת הביטחון. השבוע במרקרים מתארחות העיתונאיות והפרשניות קסניה סבטלובה וענת סרגוסטי לשיחה עם גיא רולניק על מכונת התעמולה המשומנת של בנימין נתניהו, דונלד טראמפ ודובר צה״ל - וחוסר הרצון והיכולת של התקשורת הישראלית לבצע את תפקידה. מדוע באולפני הטלויזיה בוחרים שוב ושוב גנרלים בדימוס, פרשנים צבאיים ופוליטיים לחזור על השקרים, המניפולציות והטענות של השלטון מבלי להצליב אותן, מבלי לדרוש שאלות - וגם בלי לדרוש דין וחשבון על ההערכות השגויות שנמסרו רק לפני 8 חודשים בסיומו של המבצע הקודם של ישראל באיראן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (04:09) על פי הפרסומים ברוב כלי התקשורת הבוקר, נראה שה"ניצחון המוחלט" באיראן, ההשתלטות על האורניום האיראני, או החלפת השלטון - כולם רחוקים מאוד מהשגה. נראה שגם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מבין זאת ומתחיל לחפש הזדמנויות לסיים את האירוע. אפילו הבורסה בישראל מתחילה להפנים את המציאות, וכבר איבדה את כל הרווחים שהיא צברה באופוריית הימים הראשונים של המלחמה. זה משאיר אותנו עם בנימין נתניהו ותפיסת ביטחון שתהפוך את ישראל ל"ספרטה", מילה שהוא עצמו העלה בשנה שעברה. אלא שבעוד הציבור שומע "ספרטה" ובעיקר נזכר בגברים המחוטבים מהסרט "300", הוא פחות מודע לכך שספרטה ההיסטורית הפסידה, נעלמה ולא השאירה אחריה דבר. עם פרופ' עירד מלכין, מומחה להיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, נקיים שיחה על מה באמת הייתה ספרטה ואיך היא עשויה להיראות בועלם המודרני. (22:10) כמו בספרטה, ראש הממשלה ושר האוצר התייצבו אתמול לפני הציבור בסבר פנים חמורות, והודיעו שהמצב הכלכלי לא טוב וכולנו נצטרך להצטמצם כדי לממן את הצבא. צה"ל דורש וגם יקבל תוספת של יותר מ-30 מיליארד שקל בגין המלחמה, ואין ספק שהסכום הזה אינו סופי. התוצאה היא גירעון שיטפס מעל ל-5%, קיצוץ רוחבי במשרדים האזחריים וביטול רפורמות - למעט, כמובן, הסעיפים שזורמים לידי החרדים. נתי טוקר, כתב המאקרו, יפרט את משמעות הקיצוצים. (33:28) רפורמה אחת שבינתיים לא מבוטלת היא התוכנית של האוצר ובנק ישראל לאפשר לחברות הביטוח לקנות בנקים קטנים, כאלה שלא יהוו יותר מ-5% מהמערכת הבנקאית. בעוד הדיונים בכנסת נמשכים במרץ, בנק ישראל העלה לפתע הסתייגויות, ומולו האוצר מתעקש להעביר את החוק בכל זאת. כדי להבין מי נגד מי, מדוע, ואולי גם מה יקרה בסוף, נדבר עם רו"ח עו"ד אלה תמיר שלמה מ-"לובי 99", שעוקבת אחרי הדיונים בכנסת ומנסה לשכנע את חברי הכנסת שמדובר ברעיון גרוע ולא אפוי שעדיף לדחות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (4:06) בהתאם למה שקורה מאז שדונלד טראמפ נכנס לבית הלבן, נשיא ארה"ב הבהיר שוב עד כמה הוא לא אוהב את הזינוק במחיר הנפט ואת הירידות במניות ובאגרות החוב. הכרזתו כי המלחמה באיראן "כמעט הסתיימה" חוללה שינוי דרמטי, מחיר הנפט ירד והבורסות שוב עולות. אלא שבמקביל, איראן מאיימת שהיא זו שתחליט מתי המלחמה תסתיים וששום ספינה לא תעבור במצרי הורמוז. עם הפרשן הצבאי עמוס הראל, נבדוק האם המלחמה אכן לקראת סיום, האם מישהו בכלל יודע ומה חושבים בצה"ל על האופטימיות של טראמפ. (17:58) בשונה ממבצע "עם כלביא", אז נפגעו בתי הזיקוק בחיפה, הפעם אף טיל איראני או רקטה של חיזבאללה לא פגעו במתקן אנרגיה ישראלי, ואזרחי המדינה לא נאלצו להתמודד עם תרחיש העלטה, ממנו חששו רבים. אלא שמתקני הפקת הגז בכל זאת הושבתו, מטעמי ביטחון, ועם כתב האנרגיה עידן בנימין נברר כיצד המשק ממשיך לייצר חשמל, מה עובד ומה לא, ומה יקרה אם טיל בכל יפגע באחת מתחנות הכוח בישראל. (29:39) בשבוע שעבר פרסמו הבנקים הישראלים את הדו"חות שלהם לשנת 2025, וכולנו למדנו שלמרות המלחמות הם שוב רשמו רווחי שיא ותשואת שיא על ההון. למדנו גם שהבנקים לא מודאגים מההלוואות שהם נתנו, והם רשמו רק סכום מזערי עבור הפסדים עתידיים מהלוואות שלא יוחזרו. השאלה היא האם הערכות העתידיות הללו אינן מעט אופטימיות, כי דווקא מנוע הצמיחה הכי גדול של המערכת הבנקאית, ענף הנדל"ן, מתחיל להראות סימני הססנות, ירידת מחירים וקשיים בקרב הקבלנים וחלק מבעלי המשכנתאות. האמנם? נשאל את כתב הנדל"ן שלנו, הדר חורש.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. שבוע המסחר בבורסות נפתח בסערה גדולה עם זינוק מטאורי במחיר הנפט, שחצה את ה-100 דולר ונסחר כעת בכ-107 דולר לחבית. הטלטלה הזו מושכת את הבורסות בעולם מטה, כולל את בורסת תל אביב, שעד כה הפגינה עוצמה מעוררת השתאות. אך כשהשווקים בעולם רועדים, הפער הזה לא יכול להימשך לאורך זמן. השאלה החשובה היא האם הזינוק במחיר הנפט ישפיע על המשך ניהול המערכה. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מושפע מאוד ממה שקורה בשווקים, אך בינתיים הוא מאותת שמדובר באירוע זמני. כמה זמן הוא יוכל עוד למשוך ומה יקרה למחיר הנפט בימים הבאים? נשאל את דפנה מאור, עורכת החדשות הגלובליות שלנו. תקציב המדינה לשנת 2026 לא אושר עדיין בכנסת, אך הוא כבר הפך לבלתי רלוונטי. המלחמה מחייבת עדכון דרמטי של הוצאות הביטחון, הגדלת הגירעון וחיתוך בתחזיות הצמיחה. אך כל זה לא מונע מהממשלה לקדם את המשך העברת הכספים הקואליציוניים בסך כ-5 מיליארד שקל, כי פוליטיקה עושים גם כשהטילים משוגרים והציבור בממ"דים. נתי טוקר יספר לנו על השערורייה הזו. אנחנו מתחילים להסתגל לשגרת מלחמה וקל להישאב רק לעניינים האלה, אבל צריך גם בימים כאלה להפנות מבט לתחומים אחרים. אז בזמן שאנחנו עסוקים בשלנו, מתברר שיצרניות הרכב המסורתיות לוקחות צעד אחורה מרעיון הרכב האוטונומי, בזמן שחברות טכנולוגיה דווקא מקדמות אותו. מהן חמש הדרגות של הנהיגה האוטונומית ולמה היצרניות החליטו לסגת? דניאל שמיל יהיה כאן עם הפרטים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (4:54) שבוע ויום מאז פרצה "מלחמת איראן השנייה", ונראה שנכנסנו לשלב של התשה הדדית שאף אחד לא יודע איך הוא יסתיים. מה שכן ידוע הוא שהמלחמה עולה לישראל כ-3 מיליארד שקל ליום - כלומר יותר מ-20 מיליארד שקל עד כה - והסכום הזה צפוי לגדול במהירות, אולי עד 100 מיליארד שקל. בזמן ששווקי המניות ואגרות החוב בחו"ל צוללים ומחירי האנרגיה והאינפלציה נוסקים, דווקא בישראל המניות ממשיכות לעלות והאופוריה חוגגת. כמה זמן זה יכול להימשך, והאם השווקים הם אלה שיכריעו בסופו של דבר את דונלד טראמפ, כפי שקרה בעבר? אנחנו נדבר עם רפי גוזלן, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות IBI. (19:36) למרות החגיגות בבורסה, בטווח הקצר הכלכלה הישראלית רחוקה משיאה. המשק אומנם נפתח רשמית ביום חמישי האחרון, אך הישראלים לא מיהרו לפתוח את הארנקים ורק כ-60% עד 70% מבתי העסק בקניונים הגדולים אכן נפתחו. מדוע? מתברר שהקושי העיקרי הוא לא הטילים והריצות למקלטים, אלא דווקא העובדה שבתי הספר נותרו סגורים. אנחנו נדבר עם כתבת השיווק, ירדן בן גל הירשהורן. (29:28) גם בהיי-טק הישראלי לא הכל דבש, והפעם לא רק בגלל המלחמה. למי ששכח, עוד לפני העימות הנוכחי נדרשו חברות ההיי-טק הישראליות הנסחרות בוול-סטריט להתמודד עם משבר הבינה המלאכותית ועם מניות שאיבדו עשרות אחוזים מערכן. מה הן עושות? הרבה יחסי ציבור כדי לשכנע שהפחדים של המשקיעים לא מוצדקים, אבל גם מהלכים פיננסיים אגרסיביים: מסתמן שחברות התוכנה מתכננות לרכוש מניות של עצמן במיליארדי דולרים. למה זה טוב, והאם זה ישנה את המגמה? אנחנו נדבר עם פרשן ההיי-טק, עמרי זרחוביץ'.See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע בפודקאסט "המרקרים" ננסה להביא את הזווית של הציבור האיראני לאירועים הדרמטיים מהשבוע האחרון ולחיסולו של המנהיג העליון, עלי חמינאי. גיא רולניק משוחח עם העיתונאי והפרשן האיראני, הומאן מאג׳ד, שסבור שהסיכוי להחלפת המשטר רק באמצעות הפצצות מהאוויר נמוך מאוד. ״למרות שכולם שונאים את המשטר - אין לו באמת חלופה. החברה תלויה בו. מיליוני אנשים תלויים בו לפרנסתם״. עוד ב"מרקרים" השבוע, גיא משוחח את רעי גופר, אחד משלושת היזמים שהקימו את חברת חיזוי מזג האוויר באמצעות לוויינים חדשניים - tomorrow.io, שגייסה בחודש שעבר 175 מיליון דולר לפי שווי של יותר ממיליארד דולר. על ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום החלל והלוויינים, הפרטת תחום חיזוי מזג האוויר ועל אילון מאסק ו-SpaceX השולטים בשוק שיגורי הלוויינים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (05:52) בעוד שהבורסה בישראל שומרת על כל הרווחים שהיא רשמה מתחילת המלחמה, ולאחר פתיחה מהוססת היא מוסיפה עוד אחוז אחד לתשואה השבועית שלה, שכבר מתקרבת ל-6%, שאר הבורסות והשווקים בעולם מגיבים בירידות, ולעיתים במפולות של ממש. הבורסה של דרום קוריאה, למשל, קרסה ב-17% ביומיים, הבורסה של דובאי נופלת היום ב-5%, וגם מחיר הנפט ממשיך לעלות ונסחר בדקות אלה בכ-84 דולר לחבית. מדוע? התשובה הקצרה היא חששות גלובליים מהתפרצות גדולה של אינפלציה, ואנחנו נדבר על כך עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו, דפנה מאור, כדי להבין מדוע. (22:05) הלחימה באיראן ובלבנון עולה לישראל, על בסיס הניסיון של המבצעים האחרונים, כ-2 מיליארד שקל ליום בהוצאות ביטחון ישירות, ועוד מיליארד שקל באובדן תוצר עקב הסגירה החלקית של המשק. זה אומר שהוצאות המלחמה החדשה הזו כבר מתקרבות לכ-10 מיליארד שקל, ואף אחד עוד לא רואה את הסוף. משרד האוצר יצטרך למצוא פתרונות יצירתיים כיצד מממנים את כל זה. (33:41) לעומת זאת, מי שלא מתרגשים ממלחמות הם הבנקים: בנק לאומי פרסם היום דו"ח שיא עבור שנת 2025, עם רווח נקי של 10.3 מיליארד שקל, והוא גם יחלק לבעלי המניות, שהם רבים מאזרחי ישראל, דיבידנד של 6 מיליארד שקל. ומה עם כל העסקים הקטנים שקורסים תחת הנטל? נשאל על כך את כתב שוק ההון, אסא ששון. נמל התעופה הבינלאומי בן גוריון עדיין סגור. לכן, במקביל אליו, קם מערך אווירי חלופי שמיועד להחזיר ישראלים שנתקעו בחו"ל. החל מטיסות של חברת "וויז אייר" לשארם א-שייך ולשדה התעופה בטאבה, שניהם לא רחוקים ממעבר הגבול לישראל, ועד לטיסות של "אייר חיפה" מקפריסין, יוון ובולגריה. מתי יפתח נמל התעופה לטיסות סדירות? האם יהיה ניתן לעלות על טיסות החילוץ כדי לצאת לאירופה או ליעדים אחרים בחו"ל? כתבת התחבורה יפעת ראובן תהיה איתנו ותנסה לתת מענה לכל השאלות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (3:00) סדר היום הלאומי מיום שבת בבוקר מורכב מאזעקות, ממ"דים ויירוטים - חזרה לשגרה המוכרת של השנתיים וחצי האחרונות, אך הסיבוב הנוכחי שונה מקודמיו. בניגוד למבצע "עם כלביא", המערכה הנוכחית מובלת ע"י ארה"ב, כשמדינות רבות באזור, מכווית ועד קפריסין, סופגות מטחי טילים וכטב"מים מאיראן.עידן כלי הטיס הלא מאויישים מאפשר להגיע לכל פינה במזרח התיכון בעלות נמוכה יחסית, ואנחנו נברר מה המשמעות של השינוי הטכנולוגי הזה על המערכה. יהיה איתנו תא"ל (מיל.) גבי שחור, לשעבר מפקד בסיס פלמחים וחבר בוועדה המייעצת של חברת "מאסיבית", שפיתחה טכנולוגיה להדפסת רכיבים לכטב"מים. (17:57) תקציב המדינה שטרם אושר בכנסת הופך לבלתי רלוונטי: המלחמה באיראן מזניקה את תקציב הביטחון במיליארדי שקלים ומשתקת חלק מהפעילות הכלכלית במשק. ככל שהמערכה תתארך, ההשפעות על הגירעון יחריפו ועשויות להוביל להעלאת מיסים. אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות ומי שהיה אחראי בעבר על תקציב הביטחון במשרד האוצר, ינתח איתנו את ההשלכות הכלכליות. (28:09) בורסת תל אביב הגיבה אתמול בזינוק חד למלחמה באיראן, בניגוד למגמה העולמית של ירידות ברוב הבורסות. האם המשקיעים בונים על תרחיש של הסרת האיום האיראני לצמיתות, או שהרכב החברות בכלכלה הישראלית פשוט יודע להפיק רווחים גדולים דווקא במצבי מלחמה? ואולי זה בכלל קשור לעובדה שהפעם ישראל לא לבד במערכה. נדבר על כך עם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.היום יום ראשון, 1 במרץ, ואנחנו במהדורת מלחמה. (4:02) מדינת ישראל יצאה אתמול, יחד עם צבא ארצות הברית, למלחמה חזיתית באיראן. במכת פתיחה דרמטית חוסל מנהיג איראן חמינאי לצד שורה של בכירים בצבא ובשלטון, וכעת נראה שהמערכה עוברת לשלב של מלחמת התשה, כשישראל נמצאת תחת מתקפת טילים בלתי פוסקת.כיצד ומתי המבצע הזה יסתיים? מה חושבים האמריקאים? ולמה האיראנים מבזבזים תחמושת יקרה על יעדים בדובאי ובקטאר? מכיוון שהכלכלה והשווקים מגיבים בשלב הזה בעיקר לחדשות מהחזית, אנחנו נפתח את התוכנית בשיחה ביטחונית וגאופוליטית עם ראש המל"ל לשעבר, איל חולתא. (14:03) לפני כחודש וחצי עברה הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר חדשה והחליפה את יום ראשון ביום שישי, כדי להסתנכרן עם השווקים בעולם. בזכות השינוי הזה, המשקיעים בשוק ההון הישראלי מקבלים כעת יממה נוספת כדי לעכל את האירועים ולשקול את צעדיהם לקראת פתיחת המסחר מחר בבוקר.הדילמה פשוטה: מצד אחד, מלחמה היא כמובן רעה למשק, לכלכלה ולתקציב המדינה (שבכלל לא קיים). מצד שני, ניצחון מהיר שעשוי להסיר את האיום האיראני לצמיתות, עשוי דווקא להזניק את המניות, את אגרות החוב ואת השקל הישראלי. מה יעשו המשקיעים הגדולים, אלה שמכתיבים את המגמות בבורסה? אנחנו נדבר עם שי דטיקה, חבר בוועדת השקעות של קופות הגמל באלטשולר-שחם. (25:54) כפי שכולנו יודעים, כאשר שדות התעופה סגורים ומסוגרים, אזרחי ישראל נמצאים בסוג של מצור, אין בא ואין יוצא. יש מי שמחפשים דרכים יצירתיות במיוחד לצאת מהארץ או לחזור אליה. האמצעי האקזוטי מכולם הוא לעלות על יאכטת מפרשים קטנה באחת המרינות בישראל, ולהפליג בה לקפריסין. מסע לא קצר של יממה וחצי בים שלא תמיד מסביר פנים. כדי לדעת אם זהו פתרון מעשי, כמה זה עולה, ולמי זה בכלל מתאים? אנחנו נדבר עם יוסי סוקולר, הבעלים של בית הספר והמועדון לשיט "דרך הים".See omnystudio.com/listener for privacy information.

עו״ד יהודית פינטוב ועו״ד שאול זוסמן שירתו יחדיו לפני 15 שנה בטייסת 100 של חיל האויר. פינטוב עברה לאחר השירות לגור בלונדון וזוסמן עבר לניו יורק. אבל רק בשבוע שעבר הם נפגשו באקראי בניו יורק וגילו שמסלולי הקריירה שלהם לקחו את שניהם למקום מאוד ייחודי: מאבק בענקיות הטכנולוגיה ובהרס שהן זורעות בדמוקרטיות ברוב העולם המערבי. זוסמן מונה לפני 5 שנים על-ידי לינה קהאן, יו״ר ה-FTC האמריקאית ליועץ משפטי שהוביל כמה מהתביעות ההיסטוריות של הרשות נגד ענקיות הטכנולוגיה כמו פייסבוק ואמזון ופינטוב, שמובילה את האסטרטגיה בבית הספר למנהל עסקים של לונדון, החלה לחקור את הנזקים שהרשתות החברתיות גורמות לדמוקרטיה ולבני נוער. השבוע הצטרפו השניים מלונדון וניו יורק לשיחה בפודקאסט ה״מרקרים״ עם גיא רולניק על התרומה של הרשתות להצלחת מנהיגים כמו נתניהו, על חלקן באנטישמיות ובעיקר על מה שלא מבינים הצעירים הישראלים שהולכים לעבוד בגוגל ובמטא. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (3:25) הבורסה בתל אביב נמצאת בקו עלייה כבר שנתיים ברציפות, ולמרות השבועות המתוחים שאנחנו עוברים לקראת מלחמה נוספת עם איראן, המשקיעים לא מתרגשים וגם התנודות שראינו השבוע לא דרמטיות. שנתיים של מלחמה לימדו את המשקיעים להתמודד עם אי הודאות הזו ולהפסיק להיבהל ממנה, ואולי גם לפנטז על מציאות טובה יותר שתגיע אחרי. יניב פגוט, סמנכ"ל הבורסה בתל אביב, יהיה איתנו בעניין הזה וננסה לברר לאן הבורסה הולכת. (17:43) הביטקוין התרסק בעשרות אחוזים בשנה האחרונה ויחד איתו כל שוק הקריפטו, וזה קורה בזמן שהבורסות דווקא פורחות. והנה, דווקא עכשיו, בנק וואן זירו מציע שירות חדש של קבלת כספים שמקורם במטבעות קריפטו והוא הראשון לעשות זאת. זה כולל כמובן עמלה, במקרה הזה של 3%. ואנחנו רוצים לברר עם מנכ"ל הבנק, אייל גפני, למי מיועד השירות ומה זה יעשה למטבעות האלה. (33:56) אין יום שבו אנחנו לא מדברים ולא עוסקים בהשפעות של הבינה המלאכותית עלינו, על החברות העסקיות ועל שוק העבודה והשווקים, והיום יש לנו משהו חריג בנושא: תרחיש דמיוני ושלל אזהרות של שחקני מפתח כמו אנת'רופיק, מנסים טאלב, מחבר "הברבור השחור", וגם מיו"ר הבנק הגדול בארה"ב, פגעו בנקודת התורפה של המשקיעים בבורסות ועוררו חרדה שהביאה לנפילות קשות בבורסות ביום שני. דפנה מאור תספר על הנפילה הזו, ואיך היא תשפיע על המסחר בימים הקרובים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (3:29) מאז שהחלה ההפיכה המשטרית, ועוד יותר מאז שהחלה המלחמה ב-7 באוקטובר, היה ברור שמתרחשת בישראל "בריחת מוחות" – הגירה של משפחות משכילות למדינות מערביות. אלא שעד היום הציבור לא הכיר את היקפי התופעה, כי לתוך זרמי האנשים נכנסה תופעה של פליטים מהמלחמה באוקראינה שהחליטו שישראל אינה בשבילם, וכי גורמים בממשלה, למשל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ניסו למזער את החשיבות הכלכלית של ההגירה הזו. אלא שעכשיו הגיעו שלושה כלכלנים בכירים מאוניברסיטת תל אביב - פרופ' איתי אטר, פרופ' ניתאי ברגמן והדוקטורנט דורון זמיר, וניתחו את המספרים לעומק – והתוצאה ממש מבהילה. כ-100 אלף ישראלים עזבו את ישראל מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית, כ-50 אלף מדי שנה, וזה עוד לא כולל את שנת 2025. פרופ' איתי אטר יהיה איתנו. (23:34) אחת הסיבות שאנשים עוזבים, כמובן, היא יוקר המחיה. הממשלה יודעת את זה, ולכן שר האוצר סמוטריץ' החליט להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא חבילות מחו"ל ל-150 דולר. אלא שבמהלך פוליטי מפתיע שהתרחש אתמול, חברי כנסת של הקואליציה, ובעיקר מהליכוד, הימרו את פיו של ראש הממשלה – מהלך נדיר ומפתיע כשלעצמו – והצביעו נגד החוק בלחץ של הלובי של העסקים הקטנים ושל חבריהם במרכז הליכוד. זהו כישלון כלכלי ופוליטי צורב עבור סמוטריץ', שמיד אמר שהוא יחתום מחדש על הצו המעניק פטור ממע"מ על חבילות מחו"ל. האם בעלי החנויות בישראל יכולים לנשום לרווחה? אנחנו נדבר עם כתבת השיווק והקמעונות שלנו, ירדן בן גל הירשהורן. (33:44) כולם זוכרים כיצד חברת התעופה אל-על ניצלה את המלחמה כדי להקפיץ את המחירים לרמות שערורייתיות, ולאחרונה רשות התחרות הטילה עליה קנס של קצת יותר מ-100 מיליון שקל בשל כך. אלא שהקנס נמוך בהרבה מהרווחים שאל-על גרפה, ולכן הוא אינו מהווה עבורה שום הרתעה לעתיד – למשל כבר בימים הקרובים, אם וכאשר תחל פעולה צבאית אמריקאית באיראן. בהתאם לכך, רשות התחרות שוקלת להטיל על אל על קנס נוסף – אנחנו נדבר עם יונתן צויקל, סגן היועצת המשפטית (אזרחי מנהלי) ברשות התחרות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (3:02) לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן בשבוע שעבר, בו נקבע שמחירי הדיור שבו לעלות, ובמקומות מסוימים כמו תל אביב אפילו בחדות, קמה צעקה גדולה מצד פעילים בשוק – שטענו שהנתונים לא משקפים את המציאות. ברור האמת חשוב מאוד לצרכנים, המוכרים והקונים של הדירות, אבל הוא חשוב גם למשקיעים כי אלו מתקשים לפתע לפענח את הדו"חות הכספיים של חברות הנדל"ן. האם נתוני המכירות של הקבלנים והיזמים, למשל, משקפים במדויק את המציאות? מסיבה זו הרשות לניירות ערך הודיעה שהיא בודקת את המצב, ובקרוב היא תפיץ מדריך לחברות נדל"ן על איך לדווח לציבור נתונים כמו מכירות ורווחיות. אנחנו נדבר עם רו״ח פרידה עבאס יוסף - אחראית תחום נדל״ן מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך. (17:19) העסקה הגדולה של השבוע האחרון היא העברת השליטה בחברת הספנות הלאומית צים לקבוצה של משקיעים מחו""ל וגם מישראל. אלא שהעסקה לא מתקבלת בקלות, בגלל סימני השאלה סביב "מניית הזהב" שממשלת ישראל מחיקה בצים מסיבות ביטחוניות, וגם מאבק של העובדים לקבל חלק גדול יותר מהתשלום. האם העסקה טובה לישראל, והאם היא אכן תושלם? אנחנו נדבר עם איש שוק ההון אסא ששון. (28:29) בהייטק כמובן אין רגע דל, ולמרות השאלות סביב בינה מלאכותית, חברות הסטראט-אפ הישראליות ממשיכות לקבל השקעות בשווים שעד לא מזמן נראו דמיוניים, גם במונחים מוחלטים וגם ביחס לביצועים העסקיים. דוגמא כזו היא חברת איון, שגייסה חצי מיליארד דולר בשנתיים הראשונות לקיומה, עם שווי של 4 מיליארד דולר בגיוס האחרון – אבל עם הכנסות של מיליוני דולרים בלבד. כיצד זה ייתכן? אנחנו נדבר עם איש ההייטק שלנו אופיר דור, שגם יספר על עוד גיוס טרי, שלאחר שנה בלבד כבר גייס לפי שווי של מיליארד דולר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (06:39) העולם כולו וכמובן אנחנו נמצאים בהמתנה דרוכה להחלטת הנשיא טרמאפ על פתיחת מלחמה באיראן, אך בינתיים הוא ממשיך בניהול מלחמה אחרת - מלחמת המכסים. לאחר שביהמ"ש העליון בארה"ב פסל את חוקיות תוכנית המכסים שלו, הנשיא זעם והחליט להעלות את המכסים ל-10%, ואחרי יממה התחרט והחליט, לא 10% אלא 15%. קצת לנהל עסקים עם גחמנות שכזו, ואנחנו ננסה לברר איך בכל זאת עושים את זה ומהי ההשפעה על המשק הישראלי. תהיה איתנו ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל. (19:45) בכל פעם שיש התקדמות של שחקני הבינה המלאכותית, רואים מיד תגובה חריפה בשווקים. בסוף השבוע היו אלה מניות חברות הסייבר שצנחו בעקבות פיצ'ר חדש שהשיקה חברת אנת'רופיק, שכבר הצליחה לערער גם את מניות חברות התוכנה. עמית קרפ, שותף בקרן בסמר ואחד ממשקיעי הסייבר הפעילים בישראל, יסביר כאן על ההשקה החדשה והאם הפאניקה בשווקים מוגזמת. (35:47) מגדלי המשרדים העצומים שנבנו בשנים האחרונות בגוש דן הם יפים ומרשימים, אך מתברר שכמה מהם די ריקים ובעליהם מתקשים למצוא שוכרים. אחד ההסברים: AI. כן, גם לכאן השתרבבה הבינה המלאכותית, ובשוק יש הערכות שחברות רבות יסתדרו עם פחות עובדים, ולכן יזדקקו לפחות משרדים. הדר חורש יספר לנו מה זה עושה למחירים, והאם בנו כאן פשוט יותר מדי משרדים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שורת מדענים ובראשם ג׳פרי הינטון, מדען המחשבים הבריטי-קנדי, שכונה לא פעם “הסנדק של הבינה המלאכותית”, מזהירה בשנים האחרונות שוב ושוב כי הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מהיר בהרבה מכפי שהחברה והרגולציה מסוגלות לעמוד בו, וכי היא עלולה להחליף מספר עצום של משרות, להעמיק אי־שוויון כלכלי, להעצים הפצת דיס-אינפורמציה ושימושים זדוניים ולאיים על הציוויליזציה. אבל רוב הכותרות על בינה מלאכותית בעיתונות עוסקות בתרומה הגדולה שתהיה לטכנולוגיה לעולם העסקים, המדע, הבריאות והחינוך. השבוע גיא רולניק יצא לניו יורק, לאוניברסיטת קולומביה שם פגש את פרופסור מורן סרף לשיחת עומק על הסכנות של הבינה המלאכותית. השניים דיברו על אילון מאסק ודאריו אמודאי, המערכת הפיננסית, על שוק העבודה, על מישרות שייעלמו וכיצד תשפיע הבינה המלאכותית על מערכת הבחירות הקרובה בישראל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"אינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל: (2:45) רבים מאיתנו מרגישים שכוח האדם בשירות הציבורי שאותו אנחנו פוגשים מדי יום הוא, איך נאמר, לא תמיד הכי מקצועי, רציני וחרוץ שיש. יש לכך סיבות רבות, החל מוועדי עובדים חזקים, נפוטיזם ומינוי מקורבים, משכורות שאינן תמיד גבוהות ומתקפה של פוליטיקאים נגד "הפקידים". אבל אחת הסיבות הפחות מוכרות היא שקשה לגייס עובדים חדשים ואי אפשר לפטר עובדים גרועים – והתוצאה היא שירות ציבורי שהפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, לא מהססת לתאר כ"מלא זומבים". (17:17) במהלך המלחמה האחרונה, כאשר טילים נורו על ישראל משלושה כוונים שונים לפחות, רבים היו בטוחים שבמוקדם או במאוחר אויבנו יצליחו לפגוע במתקני אנרגיה קריטיים – והחשמל במדינה ינותק. אנחנו דיווחנו כאן, למשל, על בהלה לרכישת גנרטורים שאנשים התקינו במרפסות. עכשיו מפרסם מבקר המדינה דו"ח על היערכות משק האנרגיה לשעת חירום – ומתברר שהדאגה היתה בהחלט במקום ושבפעם הבאה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעלטה. אנחנו נדבר עם כתב האנרגיה שלנו, עידן בנימין. (25:52) לסיום, נביע קצת אמפטיה למישהו שסובל היום: נשיא המדינה, יצחק בוז'י הרצוג. למה? כי בשבוע שעבר דונלד טראמפ תקף את הרצוג, דרש שהוא יעניק מיד חנינה לנתניהו, והוסיף שהרצוג "צריך להתבייש בעצמו, הנשיא של ישראל. הכוח העיקרי שיש לו זה הכוח לתת חנינות". עכשיו הרצוג חושש שאם לא יעניק את החנינה לנתניהו, ארצות הברית תטיל עליו סנקציות כפי שעשתה למנהגים אחרים כשהם הימרו את פיו של טראמפ. מה יעשה הנשיא, ואולי עוד יותר חשוב, מה הוא צריך לעשות? אנחנו נדבר על זה עם סמי פרץ.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום הגעתם לאינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. היום יום שלישי, 17 בפברואר 2026, באולפן סמי פרץ. (2:18) מניות חברות התוכנה הישראליות נחתכו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה, בשל האיום של הבינה המלאכותית על המודל העסקי והשירות שהן מספקות. אחד האיומים העיקריים מגיע מחברת אנתרופיק שפיתחה כלי תכנות AI בשם קלוד קוד, שיודע לעשות לא מעט. אז אותה אנתרופיק מודעת לחשש מכוחה, והיא מינתה נציג ישראלי שיפעל מול הסטארטאפים הישראליים. שגיא כהן יספר כאן אם מדובר בניסיון הרגעה לחברות התוכנה או דווקא ההפך. (11:32) וגם זה קשור להטמעת ה-AI: מספר דורשי העבודה בענף ההייטק הוכפל תוך שלוש שנים, וזה בולט במיוחד בקרב מתכנתים. זה גורם לגידול במספר המתכנתים שמנסים לעשות הסבה פנימית לעולמות הבינה המלאכותית. רותם מיטיב, מנכ"לית Experis העוסקת בגיוס והשמה של עובדים בשוק הטכולוגיה, אומרת שמי שעדיין לא הפנימו את השינוי הן מכללות שמכשירות מפתחי תוכנה בעולם שמשתנה במהירות. (22:43) סקוטיה בנק הקנדי החזיק במניות יצרנית הנשק הישראלית אלביט בסך של כ-84 מיליון דולר, אך הוא נאלץ להיפרד מההשקעה הזו בשל מחאה בקנדה. המוחים טענו כי אלביט מייצרת כלי נשק המשמשים את צה"ל במלחמה בעזה וזה הספיק כדי שהבנק הקנדי, שנחשב לאחד המשקיעים הזרים הגדולים באלביט, יוותר על ההשקעה. אנחנו רוצים לברר אם מדובר באירוע נקודתי, או שיש עוד שחקנים זרים שמחזיקים מניות בחברות ישראליות אסטרטגיות וחשופים למחאות כאלה. יהיה איתנו האנליסט איליה פיינר מבית השקעות לידר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל: (03:12) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול את נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2026, והיו בו חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות הן שהמדד הכללי ירד בכשליש האחוז, וקצב האינפלציה ירד לרמתו הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות. האינפלציה בישראל מתייצבת מתחת ל-2% - ובהתאם לכך, הציפיות להורדת ריבית כבר בימים הקרובים זינקו לכ-70. זה טוב לצרכנים, וטוב לכל מי שיש לו משכנתא או חובות למערכת הבנקאית. לעומת זאת, החדשות הרעות הן שמחירי הדיור שוב עולים, והם קפצו בחודשים אוקטובר-נובמבר ב-0.8%, בהמשך לעלייה גם בחודש דצמבר – ובעיקר בתל אביב. אבל האמנם? מדיווחים של מקצוענים בשוק הנדל"ן בגוש דן עולה שהמספרים הללו לא מתיישבים עם מה שהם רואים, והשאלה היא האם מבצעי המימון שהקבלנים והיזמים מציעים אינם מעוותים את הנתונים. אנחנו נדבר עם רון רוזנבוים, יועץ נדל"ן ברי/מקס win תל אביב. (19:01) אם דיברנו על אינפלציה שיורדת ועל ציפיות להורדת ריבית, מייד עולה השאלה איך ריבית נמוכה יותר משפיעה על רווחי הבנקים – ובהמשך לזה, השאלה האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ ינסה לקחת את הרווחים הללו עבור קופת המדינה. בחוק ההסדרים ל-2026, שכמעט בוודאות יאושר, יש סעיף שמציע להטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים, בשיעור של 7%–15% על רווחיות שגבוהה ב-50% מהרווח שהציגו הבנקים בשנים 2018. האם זהו מס נכון? אנחנו נדבר עם הפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, הטוענת שמיסוי נוסף על הבנקים אמנם משרת את יצר הנקם של הציבור כלפיהן, אבל ספק אם הוא יועיל לו. מירב תהיה כאן ותסביר מדוע. (31:04) ואם כבר דיברנו על תחזיות ריבית ורווחיות, אי אפשר שלא להתייחס לתופעה של שווקי התחזיות – הפלטפורמות שמציעות הימורים על אירועים מכל הסוגים והצבעים, כולל אירועים כלכליים, כמו אלה של קלשי ושל פולימרקט. ברגע זה, למשל, אפשר להמר בפולימרקט על הסיכוי לתקיפה אמריקאית באיראן, על מחיר הביטקוין בעוד חמש דקות, על הזוכים בפרסי האוסקר ועל האם יתברר, עד לסוף השנה, שהפדופיל ג'פרי אפשטיין בעצם בחיים. הבעיה היא שכל אחד מההימורים הללו פתוח לשימוש במידע פנים – שהופך את שאר מהמרים לפראיירים שיפסידו לו. האם ניתן להתמודד איתה? אנחנו נדבר עם איתי שוורץ, מייסד שותף בחברת הסייבר MIND, על סימנים מקדימים ודרכי מניעה. אנחנו מתחילים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל וסמי פרץ: הפעם יש לנו תוכנית מיוחדת. אנחנו לא נעסוק בכרוניקה השוטפת, בעסקה האחרונה או בשיא החדש שרשם השקל מול הדולר, אלא בשאלות עמוקות ואולי חשובות יותר, כמו האם יש מוסר בעסקים, האם מיליארדרים הם בלתי מוסריים, מה אפשר ללמוד על האליטות הכלכליות מפרשת ג'פרי אפשטיין, והאם כדי להצליח באמת בעסקים, אין ברירה אלא – איך נאמר? להיות קצת בלתי מוסריים. על כל השאלות הללו, וגם על אחרות, אנחנו ננסה לענות עם לא אחר מאשר ד"ר ג'רמי פוגל, דוקטור לפילוסופיה, חבר סגל אקדמי בכיר בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, משורר ופודקאסטר ישראלי. פוגל שנולד באנטוורפן שבבלגיה עלה לישראל בנעוריו, ומתגורר בתל אביב. הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת קיימברידג' ותואר שני ותואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב.See omnystudio.com/listener for privacy information.

במחקר דרמטי שפורסם במגזין Science בחודש שעבר, מזהירים 22 חוקרים בינלאומיים מובילים כי עידן חדש ומסוכן של לוחמת תודעה בפתח: “נחילי בינה מלאכותית” — אלפי סוכני AI מתואמים ואוטונומיים מסוגלים לחדור לקהילות, לזייף קונצנזוס ציבורי, להפיץ דיסאינפורמציה מותאמת אישית ולכרסם באמון במוסדות הדמוקרטיים בקנה מידה ובמהירות חסרי תקדים. החוקרים מתריעים כי מודלי השפה המתקדמים יוצרים תשתית מניפולטיבית מתמשכת, שמסוגלת לא רק להטות שיח ובחירות, אלא אף “להרעיל” את מאגרי הידע שעליהם יתאמנו מערכות ה-AI של העתיד, תהליך שעלול לערער את עצם היסודות של שיח ציבורי מבוסס עובדות. פרופסור עמית גולדנברג מבית הספר למנהל עסקים בהארוורד, מכותבי המחקר, מצטרף השבוע למרקרים לשיחה עם גיא רולניק ועם סגן עורך עיתון הארץ אלון עידן. עוד בפודקאסט השבוע, עידן ורולניק דנים בשאלה האם ראוי להמשיך לתת במות ציבוריות לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, לאחר שנחשפו עומק קשריו עם המיליארדר הפדופיל ג׳פרי אפסטיין.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום, זהו "האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, היום יום רביעי, ה-11 בפברואר. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. השאלה הכלכלית שאולי מעניינת את הציבור יותר מכל אחת אחרת, לפחות על פי הבחירות של הקוראים באתרי Themarker, היא לאן הולך שוק הדיור והנדל"ן והאם הירידות שנרשמו בשנה האחרונה יימשכו – או שהמחירים יחליפו כיוון ושוב יעלו. כמו הבורסה, שוק הדיור מגיב להרבה דברים: הריבית, ההיצע והביקוש, האווירה במשק וגם תקנות מס הכנסה כמו הכוונה להתחיל לשלוח שאלונים למאות אלפי משקיעים שמחזיקים על פי הרישומים בטאבו יותר מדירה אחת. אם יש מישהי שיודעת לנתח לעומק את נתוני העסקות שמשרד האוצר רואה, הרי שזו גלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי בתחומי הנדל"ן, הבריאות וניתוחי רווחיות של חברות. היא תהיה איתנו, אנחנו ננתח איתה את הנתונים של חודש דצמבר 2025 שהתפרסמו היום ונשאל אותה מה היא רואה בכדור הבדולח שלה. אם אמרנו נדל"ן ודיור, אז לא פחות מעניין לדעת מה קורה אצל חברות הבניה הגדולות – וזה בדיוק מה שבדק כתב הנדל"ן שלנו הדר חורש. ניתוח התוצאות של עשר חברות הציבוריות הגדולות בענף הנדל"ן מראה כי הן מצליחות להתמודד עם הירידה במכירות והפגיעה ברווחיות, אך המגמה השלילית פוגעת ביציבותן ובסיכוני האשראי שלהן. ומי החברות שנפגעו עד כה הכי קשה? כולם יודעים שהמספרים שמופצים בענף הדיור, למשל על המחירים, שונים לעיתים קרובות מהמציאות. אבל אם משהו חושב שבהייטק, ענף בו עוסקים מדענים ומהנדסים, המספרים שמגיעים לתקשורת הם מדויקים – אז לי ולסמי יש גשר למכור לו במיקום טוב מעל נתיבי איילון. אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם, ועתה גם במקרה של תביעה חדשה נגד וויז, מצד חברה שנמכרה לה. כתב ההייטק אופיר דור יהיה איתנו ויסביר. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (2:19) אם אתם עוקבים אחרי הבורסה הישראלית, ובטח אם אתם מוותיקי שוק ההון, ודאי שמעתם על המונח "שלדים". אלה הן חברות שנסחרות בבורסה אבל הגיעו לסוף דרכן העסקית, והן מועמדות למכירה כדרך לכניסה אחורית לבורסה מבלי לבצע הנפקה מסודרת עם תשקיף, הון עצמי ומחזור עסקים מינימלי. ולמה אנחנו עוסקים בזה? כי לאחרונה שוק ה"שלדים" מתעורר, רבים רוצים להיכנס לבורסה באמצעות המנגנון הזה, ומסתבר שרבים מהם הם קבלנים של התחדשות עירונית ועסקים בתחום המזון. אבל האם הציבור צריך להשקיע בהם? אנחנו נארח באולפן את ירון ייני, מי שלפני מספר שנים זכה לכינוי "מלך השלדים של הבורסה". ייני הוא גם מוותיקי שוק ההון, וב-2017 הוא הורשע על פי הודעתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירת דיווח לפי חוק ני"ע. (21:20) מעבר לגורל של חברות טכנולוגיה ושערי המניות שלהן, הנרטיב החדש של השפעת הבינה המלאכותית על ענף התוכנה מעלה שאלות מדאיגות לכלכלת ישראל – שכידוע מבוססת מאוד על ההייטק ובתוכו ענף התוכנה. האם האיום הזה הוא איום מאקרו-כלכלי על ישראל? אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן בית ההשקעות מיטב דש, חושב שכן ואנחנו נדבר איתו על זה, וגם על הסיבות לכך שהסקטור העסקי רכש דולרים בכמויות גדולות בששת החודשים האחרונים. (31:36) אם דיברנו על סיכונים לכלכלה בגלל משבר חברות התוכנה, הדוגמא הטובה ביותר לסיפור היא חברת מאנדיי הישראלית, שמניותיה נסחרות בוול סטריט. מאנדי פרסמה אתמול דוחות כספיים, ולמרות שהמכירות עמדו בציפיות היא צנחה במסחר ביותר מ-20% אחוזים – ומנהליה נדרשו לצאת בבהלה לציבור ולהצהיר ש"אצלנו הכל בסדר". אנחנו נדבר עם הפרשן שלנו עמרי זרחוביץ'.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני, 9 בפברואר. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (1:38) בעוד שאנחנו ממתינים להחלטתו של דונלד טראמפ על מתקפה באיראן, מדינת ישראל סוערת סביב ההחלטה של איש העסקים הבריטי-רוסי לן בלווטניק למכור את קבוצת "רשת" וערוץ 13 לאיש העסקים הצרפתי-ישראלי פטריק דרהי. ההחלטה מהולה בהרבה פוליטיקה והון-עיתון-שלטון, היא תשפיע על תעשיית הטלוויזיה בישראל, ויש בה שורה של מכשולים פיננסיים ורגולטורים. אנחנו נדבר על כל אלה, ונצרף לשיחה את הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום. (17:59) אם חשבתם שמתיחות בין הנשיא וממשלתו לבין יו"ר הבנק המרכזי הוא רק סיפור אמריקאי, על כל ההשלכות שיש לכך על הריבית ועל השווקים – אז טעיתם. קצת יותר בשקט, כמעט אותו סיפור מתרחש אצלנו: מאבק אלים לא פחות בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין נגיד בנק, ישראל פרופ' אמיר ירון, על גובה הריבית - והוא אפילו הגיע לידי פיצוץ דווקא מול אורחים זרים של קרן המטבע הבינלאומית שהגיעו לדיונים בישראל. מה קרה, מדוע סמוטריץ' מאיים על אמיר ומי צודק? אנחנו ננתח את הדינמיקה הזו ואת ההשלכות הכלכליות שלה. (23:08) בדרך, בתוך הפקקים הבלתי נגמרים בחום והאובך הישראלי, מתרחשים מספר שינויים שעשויים להשפיע על זמני ההגעה של כל אחד מאתנו – וגם על השאלה אם ישללו לנו את הרישיון במקרה שנאבד סבלנות ונבצע עבירות תנועה. עם כתבת התחבורה שלנו, יפעת ראובן, נדבר על הרפורמה בשיטת הנקודות, על המחיר של הנתיבים המהירים שיתפחו בקרוב, וגם על שובן של מוניות השירות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום ראשון, 8 בפברואר, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. אל-על רשמה במהלך המלחמה רווחיות גבוהה וחריגה הודות לכך שהיא נותרה מונופול בקווים רבים, לאחר שחברות התעופה הזרות ברחו מכאן. אלא שהחברה ניצלה את המצב כדי לגבות מחירים מופרזים ובלתי הוגנים כלפי הצרכנים – כך קובעת היום רשות התחרות, ולכן היא החליט גם להטיל את הקנס המקסימלי הקבוע בחוק – 121 מיליון שקל. יתכן שזה יעלה לאל-על עוד הרבה יותר, אם תתקבלנה תביעות ייצוגיות נגד החברה. הדר קנה תהיה איתנו בעניין הזה. האם שמעתם על "המאפשרים"? בעידן של מתקפה בלתי פוסקת של הקואליציה על פקידים ושומרי סף, הם גם מנסים לאתר פקידים שנראים ממלכתיים וצמחו במערכת, ואז להפוך אותם למשתפי פעולה. לפעמים זו זיקה אידיאולוגית שמאפשרת לבכירים לזרום עם השר, לפעמים זה חוסר רצון להתעמת, ולפעמים זו חרדה טבעית מהמחיר האישי של עימות. במקום לבלום את השרים ולמנוע מהם לדרוס את שלטון החוק, להחליש את האיזונים והבלמים ולכרסם בהפרדת הרשויות - הם מאפשרים. ד"ר עידו באום, הפרשן המשפטי שלנו, יספר עליהם. הסיפור הגדול של שוק ההון וההיי-טק הוא הקריסה במניות חברות התוכנה הישראליות שנחתכו בכ-70% בשנה האחרונה, במה שנראה כמו התרסקות שלא נגמרת. הסיבה הרשמית: AI. הבינה המלאכותית היא איום גדול על החברות הללו, שמעסיקות עובדים רבים שיתכן שחלק ניכר מהם כבר מיותר. השאלה היא אם אותן חברות יידעו להתאים את עצמן לעידן החדש. נפנה אותה לליאור שילה, אנליסט מחלקת המחקר של איי.בי.איי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע ב"מרקרים", עם גיא רולניק: כאשר אלון עידן, עורך עמודי הדעות של ״הארץ״, יצא בשבועות האחרונים ללמד בבית ספר במרכז תל-אביב, התחדדה אצלו ההבנה שקו ישיר עובר בין היחס של התלמידים הישראלים למורים לבין ההתפרקות הכללית שאנחנו חווים בכל תחומי חיינו בישראל. ״התלמידים המופרעים גילו שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים״, הוא מסביר. עידן משוכנע שנתניהו והאופי המיוחד שלו הם-הם שמסבירים את ההידרדרות המהירה של ישראל, ושנפתלי בנט הוא אולי הדרך להיפטר מנתניהו אבל לא האיש אשר מסוגל לשנות את התוואי בו נעה ישראל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי, באולפן אנחנו איתן אבריאל וסמי פרץ. (5:04) אחת מפרצות המס הגדולות ביותר בישראל היתה של אנשים שמשכירים דירות אבל לא מדווחים על ההכנסה. משרד האוצר ומס הכנסה ניסו במשך שנים להעביר חוקים בניסיון לצמצם את הפרצה, ועכשיו יש להם רעיון חדש שנראה די מבטיח: הם יבדוק ברישומי הטאבו למי יש שתי דירות ויותר – ואז יבואו וישאלו למי ובכמה הדירה השנייה, או השלישית, מושכרת. האם זה יעבוד? ואם כן, האם פתאום יחליטו אנשים למכור את הדירה הנוספת, אם זו תחייב אותם לפתוח תיק דיווח למס הכנסה? אנחנו נדבר עם רו"ח ועו"ד אלי אור, דיקן ביה"ס לחשבונאות במכללה למנהל, ותובע לשעבר ברשות המסים. (19:04) המפולת שנרשמה בסוף השבוע שעבר במחירי הזהב והכסף התייצבה – אבל לא אחרי שמשקיעים קטנים שהצטרפו לחגיגה אחרונים הפסידו, והרבה. ברגעים אלה הכסף והזהב אפילו עולים, ומנגד, הדולר האמריקאי התייצב. מה גרם למפולת ומה הביא להתייצבות? אנחנו נדבר עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו דפנה מאור. (28:56) האם זהו סוף עידן חוק ההסדרים, הכלי העיקרי שדרכו קודמו רפורמות מבניות בישראל ב-40 השנים האחרונות? כך זה נראה הבוקר, לאחר שהכנסת פיצלה את מרבית הרפורמות המבניות הכלולות בחוק, לדרישתה של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק. בממשלה מעריכים כי חוק ההסדרים הוקרב מסיבה כפולה: האחת, שנת בחירות וסירוב הח"כים לקבל החלטות שעלולות להיות לא פופולריות, והשנייה, העמדה של אפיק נגד חוק ההסדרים – עמדה מסורתית שלה זה שנים ארוכות, והזדקקות הקואליציה לתמיכתה של אפיק בחוק הגיוס. האם זה טוב או רע? מירב ארלוזורוב תהיה איתנו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שלישי, 3 בפברואר, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. (2:19) כולם יודעים להגיד שהבינה המלאכותית תחסל הרבה מקומות עבודה, אבל בינתיים זה עוד לא קורה, לפחות לא במספרים משמעותיים. האבטלה נמוכה, יש ביקוש לעובדים בהרבה ענפים ולפחות בישראל מביאים הרבה עובדים זרים לבנייה, חקלאות, סיעוד, מסעדנות ואפילו לרשתות השיווק. אולם, אפילו בממשלה יודעים שזה הולך להשתנות. החשב הכללי היוצא אמר למשל שמשרדי הממשלה יכולים להיפרד מ-20 אלף עובדים כתוצאה ממעבר לבינה מלאכותית. זה כמובן הקפיץ את ועדי העובדים וסביר להניח שיקח זמן עד שזה יקרה. אולם, במדינה ובמגזר העסקי בכל זאת צריכים להיערך בשני תחומים: הראשון, לספק פרנסה למי שיאבד את עבודתו והשני, לספק תעסוקה למי שיאבד את עבודתו. עם הבעיה הראשונה מנסה להתמודד מכון מחקר חדש יחסית בשם מוזאיק שהוקם על ידי דניאל שרייבר, מייסד חברת הביטוח המקוונת למונייד. המכון פיתח מודל כלכלי שמנסה לתת מענה לשאלת הפרנסה של "קורבנות ה-Ai", והוא יציג אותו כאן. לשאלת התעסוקה אין למכון הזה פתרון, אז ננסה לדבר גם על זה. (40:15) האיש העשיר בעולם, אילון מאסק, החליט למזג בין חברת החלל ספייס אקס לחברת הבינה המלאכותית xAI. בהודעה באתר של חברת החלל שלו כתב מאסק כי המהלך נועד ליצור "את מנוע החדשנות השאפתני ביותר על פני כדור הארץ - ומחוץ לו״. האמנם? נשאל את שחר כהן, שותף מנהל בחברת ההשקעות לוסיד קפיטל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני, ה-2 בפברואר. באולפן אנחנו איתן אבריאל וסמי פרץ. אם אין מלחמה – אז יש דרמות בשווקים. מצד אחד, דונלד טראמפ קצת מוריד את גובה הלהבות סביב איראן ומדבר על נכונות לדון בהסכם גרעין, אבל מצד שני, אותו טראמפ גורם לאי וודאות בנוגע לשער הדולר, ואז מפתיע את כולם ובוחר מועמד לתפקיד יו"ר ה"פד" שלפחות עד כה נתפס כ"שמרן". התוצאה היא שהציפיות להפחתת הריבית הדולרית יורדות והשווקים מגיבים בהתאם: הזהב, הכסף והמניות יורדים, הביטקוין והקריפטו מתפרקים, ומדד "הפחד" מזנק. אפילו השקל נחלש – בגלל הציפיות לירידות במחירי המניות האמריקאיות. (02:53) אנחנו נתחיל עם דיווח של כתב שוק ההון שלנו, אסא ששון, שגם יספר על עוד עסקה חריגה שמתבשלת בסקטור העסקי המקומי: חברת הביטוח הפניקס מנהלת מגעים לרכישת השליטה באתר המתנות והמסחר BuyMe לפי שווי של - תחזיקו טוב - מיליארד שקל. (18:20) מיליארד שקל זה יפה, אבל חמישה מיליארד שקל זה הרבה יותר יפה. בסוף השבוע שעבר הודיעה לא אחרת מחברת אפל על רכישה מלאה של סטארט-אפ ישראלי שרק מעטים הכירו: חברת קיו (Q). זו העסקה השנייה בגדולה בתולדות אפל, והחברה מפתחת יישומים בתחום הבינה המלאכותית ש"מאפשרים לשנות חווית שמע ותקשורת". מה זה בכלל אומר? מי היזמים? מי המשקיעים? כמה כסף הם צפויים לקחת הביתה? אנחנו נדבר עם עורך ההיי-טק שלנו, שגיא כהן, ונבקש ממנו את התשובות. (28:19) הנה עוד תעלומה. בימים האחרונים הופיעו בשליטי חוצות לאורך נתיבי איילון בתל אביב מודעות ענקיות עם תמונתו של החוקר הפרטי צביקה נווה, עם כיתובים כמו: "צביקה נווה איזה לקוח מכרת היום". זה מוזר: מי השקיע מאות אלפי שקלים בקמפיין כזה? מה המטרה שלו? והאם זו שיטה חדשה להפעיל לחצים בעולם העסקי? התחקירן שלנו גור מגידו מצא את יוזם השלטים הללו, ויביא כאן את הסיפור.See omnystudio.com/listener for privacy information.