האינטרסנטים

חודש לתוך המערכה באיראן ועם כל יום שחולף, הישראלים יותר עייפים ומותשים. בעוד שכלי התקשורת בישראל ממשיכים ברובם להעביר את המסרים של השלטון על הצלחות צבאיות שבפתח - הפרשנים במערב מתגבשים סביב הערכה שארה"ב נכשלה בהבנת הסיכונים כאשר יצאה עם ישראל למתקפה באיראן. השבוע בפודקאסט המרקרים מצטרף לגיא רולניק חבר הכנסת לשעבר ד״ר דב חנין, לשיחה על נושא שהפוליטיקאים וכלי התקשורת הורידו בשנים האחרונות מסדר היום: תהליך שלום והסדרים מדיניים. חנין מסביר מדוע התמשכות המלחמות והחזיתות האינסופיות שעומדות מול ישראל רק מחלישות אותה. עוד בשיחה עם חנין - האווירה במקלטים הציבוריים בתל אביב, הקשר בין המדיניות הכלכלית לבין התחזקות המנהיגים הפופוליסטים בישראל ובעולם והחשיבות הקריטית של תוצאות בחירות האמצע בארה״ב. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (03:47) "מלחמה ושלום" הוא אולי שמו של הספר הידוע של טולסטוי, אבל זהו גם המוטיב שמאפיין את השבוע האחרון ואת היום במיוחד. מצד אחד אנחנו שומעים אזעקות ורצים למקלטים כל יום בשל שיגורי טילים מאיראן ומלבנון, אבל מצד שני נפוצים דיווחים על מו"מ להפסקת אש, ואפילו דיווח מפקיסטן על הסכמת איראן לתוכנית 15 הנקודות של ארצות הברית. נכון לרגע זה, השווקים רוצים להאמין לדיווחים הללו: מחיר הנפט יורד ב-7% ל-98 דולר, המחיר הנמוך מאז 12 במרץ, והחוזים על המסחר בבורסה של ניו יורק מצביעים על עליות שערים של יותר מ-1% במדדים המובילים כמו S&P 500. מי שפחות מרוצים מאופטימיות הזו הם בנימין נתניהו וממשלת ישראל, שלא חושבים שהעבודה באיראן הסתיימה. נדבר על כך עם הפרשן הצבאי של עיתון הארץ, עמוס הראל. (21:11) כן מלחמה או לא מלחמה, יש בישראל דברים שתמיד נמשכים כרגיל, למשל מאמצי הקואליציה להמשיך בהפיכה המשטרית שלה. המהלך הגדול של השבוע הוא החוק שמאפשר לבתי הדין הדתיים לדון ולפסוק בעניינים אזרחים - חוק שבקואליציה משווקים כעניין של גישור ורשות בלבד, בעוד משפטנים אחרים חושבים שהוא צעד גדול במדרון החלקלק של גלישה לשיטת משפט תיאוקרטית. כדי להבין מי צודק נתייעץ עם עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה. (37:44) כבר למעלה מ-25 שנים שהבורסה בישראל מנסה לשכנע חברות הייטק ישראליות לרשום את מניותיהן למסחר בתל אביב, ולא רק בבורסות בארה"ב ובאירופה, אך ללא הצלחה יתרה. הסיבות תמיד היו השוויים הנמוכים בישראל לעומת אלו של בורסת הנאסד"ק, שיקולים של מיתוג מול הלקוחות מחו"ל וחובות הדיווח בתל אביב. אלא שעכשיו הנחות היסוד הללו משתנות והבורסה בתל אביב הופכת ליותר אטרקטיבית עבור ההייטק. האם זה השינוי הגדול של שוק ההון הישראלי? נדבר על כך עם הפרשן שלנו, עמרי זרחוביץ'.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. אנחנו ביום ה-25 למלחמה עם איראן, כשהעולם והשווקים מנסים – ללא הצלחה רבה – להבין לאן פניו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. האם באמת יש סיכוי להסכם טוב עם המשטר האיראני או שזה רק עוד תרגיל להרגעת השווקים ולצבירת כוחות נוספים שיחריפו את המלחמה? (4:30) בינתיים, בנק ישראל מנסה להתמודד עם השלכות המלחמה, הוא פרסם אתמול את הדו"ח השנתי ל-2025 ובו הוא קובע כי עלויות המלחמה מגיעות כבר לכ-400 מיליארד שקל, ויש לו גם מתכון כיצד לממן אותה: העלאת מיסים. נתי טוקר ידבר איתנו על המשמעויות. (19:19) לאחר תלאות רבות, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, לנציב שירות המדינה החדש. לכהן יש עבר ניהולי הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, ובשנים האחרונות הוא נמנה עם פורום הבכירים לשעבר בשירות הציבורי, שסובר שהפקידים מחזיקים בקצת יותר מדי כוח. האם זה אומר שהוא יהפוך ליס-מן של נתניהו? נשאל את מירב ארלוזורוב. (35:15) תל אביב היא בירת העסקים של ישראל, והיא גם בירת בעיות החניה של המדינה. יתכן שהבעיה תוחרף בקרוב בשל מדיניות חדשה של העירייה לאסור כניסה של כלי רכב לחניות בבניינים חדשים ברחובות המסחריים הכי סואנים בעיר. המטרה היא לאפשר להולכי הרגל מרחב בטוח יותר, וזה חשוב, אך התוצאה היא פגיעה בנגישות של קשישים וילדים שמתניידים ברכב. המדיניות הזו מעוררת ביקורת קשה בעירייה ואנחנו ננסה להבין אותה ואת הביקורת עם מיטל להבי, סגנית ראש העיר לתחבורה ובטיחות בדרכים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל ואיתי סמי פרץ. (07:54) שלושה שבועות ועוד יומיים לתחילת המלחמה, ונראה שנכנסנו באופן מלא לשלב הבלבול, אבדן השליטה על האירועים, וכמובן – האשמות, והעברת האחריות. במקביל, הנזקים מהמלחמה הולכים ומתרבים בכל ענף ובכל פעילות. למשל: בקניונים ובמרכזים המסחריים, שם בעלי החנויות והשוכרים דורשים הקלות בשכר דירה מבעלי הנכסים. כדי להבין מי נגד מי אנחנו נדבר עם שחר תורג'מן נשיא איגוד לשכות המסחר. (26:53) עוד מקום בו כולם נאלצים להתאים את עצמם למציאות שאף אחד לא חשב שתהיה, ובוודאי לא לתקופה כה ארוכה, הוא ענף התעופה. נכון להיום הרשויות מצמצמות פעם אחר פעם את הפעילות בשדה התעופה בן גוריון, מתוך הערכה שאיראנים מכוונים אליו, ולכן מוקד התעופה של החברות הישראליות עובד לשדות התעופה בטאבה ובעקבה. איך זה בדיוק עובד? אנחנו נדבר עם כתב התחבורה דניאל שמיל. (35:01) עוד שוק שעובר תהפוכות הוא כמובן שוק האנרגיה. מחירי הבנזין והסולר עומדים לעלות בחדות, והסיבה היחידה שזה לא קורה למחירי החשמל היא שיש לתחנות הכוח הסכמים ארוכי טווח עם ספקי הגז. אלא שבטווח היותר ארוך הכל תלוי בקיומם של מאגרי גז, ואלה הולכים ומתרוקנים בשל הדגש על ייצוא. במקביל, קידוח חדש שתכננה המדינה בהובלת חברת רציו הישראלית ו-ENI האיטלקית נכשל. כתב האנרגיה שלנו עידן בנימין יהיה עם הפרטים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ: (03:25) סוף שבוע קשה עבר על ישראל, עם פגיעות טילים חמורות ופצועים רבים בערד ובדימונה. גם הבוקר היו פצועים בתל אביב וברמת גן, ואילו בצפון אזרח נהרג מפגיעת טיל נ"ט – הכל די בניגוד להערכות הגנרלים על ירידה בקצב השיגורים וביכולות של האויבים. נכון להיום, נראה שאף אחד לא באמת ידע מתי המלחמה תיעצר או איך היא תיעצר, ולכן גם בסוף השבוע האחרון השווקים הפיננסיים בעולם ירדו, ומחיר הנפט שוב עלה. אנחנו נתחיל עם עורכת הכלכלה הגלובלית, דפנה מאור, שתיתן לנו תמונת מצב. (18:05) בין הנפגעים הגדולים של המלחמה הזו נמצאים תלמידי ישראל, שכבר 23 ימים לא הגיעו לבית הספר וגם לא באמת למדו שום דבר ב"זום" – וגם היום הם לא מגיעים ללימודים, אפילו לא תלמידי החינוך המיוחד. מדוע? משרד החינוך, בראשות השר יואב קיש, מעביר הנחיות מבלבלות ולא ישימות - שרק מחמירות את המצב ומצביעות על כך שלא למד כלום משש שנים של שיבושים בלימודים. אנחנו נדבר עם כתב החינוך שלנו, ליאור דטל. (29:23) חלק מרכזי ואולי אפילו החלק העיקרי של המלחמה הפוליטית על התודעה של הציבור מתקיים היום לא בעיתונים, לא ברדיו ואפילו לא בטלוויזיה - אלא ברשתות החברתיות. הבעיה היא שברשתות הללו אין כמובן שום מאמץ לבדוק את המידע או לסנן את התכנים, ולכן הציבור מוצף בתיאוריות קונספירציה, שקרים, עיוותים, מניפולציות ופייק ניוז. כמו מה, למשל? אנחנו נדבר עם רועי שושן, מנהל המחלקה הציבורית בפייק ריפורטר, על חמשת הפייקים הגדולים מתחילת המלחמה ועד עכשיו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלושה שבועות לתוך פתיחת המלחמה של ארה״ב וישראל נגד איראן ועדיין לא ברור מהן המטרות שלה ומה ניתן להשיג. האלוף במילואים פרופסור יצחק בן ישראל, שייעץ בעבר לנתניהו בנושא הגרעין האיראני, טוען שזה לא מקרי: האסטרטגיה של נתניהו וטראמפ מול האיום האיראני נועדה מראש לכישלון. בשיחה השבוע עם גיא רולניק המרקרים מנתח בן ישראל את שרשרת המחדלים של טראמפ ונתניהו, מסביר מדוע החיסולים המוצלחים של ראשי המשטר האיראני עלולים דווקא להרחיק את ההסכם לעצירת תוכנית הגרעין האיראנית ומדבר על הקושי העצום שיש עכשיו לארה״ב וישראל לסיים את המלחמה עם הצלחות של ממש. מה יכול לשנות את התמונה לחיוב? ״רק מזל. אם כוח קומנדו יצליח לאתר את האוראניום המועשר ולהביא אותו אלינו. אבל הסיכוי לכך נמוך." See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (04:14) בעוד שהמלחמה מרכזת את מירב תשומת הלב שלנו, הקואליציה ממשיכה לקדם את מהלכי ההפיכה המשטרית שכוללים את ניסיון ההשתלטות על תאגיד השידור ואת המאבק על טוהר הבחירות הקרובות. מינוי היועצת המשפטית החדשה לוועדת הבחירות המרכזית גרר הבעת אי-אמון מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, במהלך שנראה כמו הכשרת הקרקע לאי קבלת תוצאות הבחירות בעתיד. נדון בשאלה אם מדובר בסכנה ממשית לדמוקרטיה או בפרנויה של האופוזיציה עם פרופ' יניב רוזנאי, סגן הדקאן בבית הספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. (15:30) הצרות הכלכליות הולכות ונערמות על רקע הלחימה, כאשר מסגרת התקציב נפרצה לחלוטין תחת הדרישות הכספיות של הצבא ומיליארדים רבים שוב זורמים לחרדים, חלקם ללא פיקוח. המשק נמצא בהאטה שלא ברור מתי תסתיים והאינפלציה במגמת עלייה, אלא שלפחות עד כה הבורסה לא מראה יותר מדי סימני דאגה. היום, למשל, היא עולה בכ-0.7%, השקל מתחזק באותו שיעור וגם איגרות החוב הממשלתיות עולות. האם הכלכלנים דואגים יותר מדי, או שהמשקיעים בשווקים הם אלה שלוקים "בהתרוממות רוח בלתי רציונלית"? אנחנו נדבר עם כלכלן מיטב אלכס זבז'ינסקי ונשמע מהן התחזיות שלו. (27:52) הסיפור הכלכלי הגדול של היום הוא שוב בענף הבנקאות, כאשר הבנק הדיגיטלי החדש "אש", שהוקם במימונו של איש ההיי-טק ניר צוק, נמכר ליצחק תשובה עוד לפני שפתח את דלתותיו. בתוך חודשים בודדים הקים תשובה קבוצה פיננסית שכוללת חברת אשראי גדולה, ישראכרט, ומעכשיו גם בנק. אנחנו נדבר עם כתב שוק ההון, אסא ששון, על העובדה שהבנק נמכר מבלי שגייס אפילו לקוח אחד, למרות השקעה של מאות מיליוני שקלים, וננסה להבין האם מדובר בסיפור הצלחה או כישלון מהדהד. במקביל, נדון גם בשאלה האם ראוי שיצחק תשובה, אשר ביצע בעבר תספורות ומחיקות חוב לציבור בהיקף של מיליארדי שקלים, ומחזיק בעסקים ריאליים רבים ומגוונים באנרגיה ובנדל"ן, יהיה גם הבעלים של בנק. רמז דק: לא ממשSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (4:51) המלחמה עם איראן כבר ביומה ה-18 ועדיין לא רואים את סופה, בזמן שהמערכה בלבנון מול חיזבאללה הולכת ומתרחבת. בזמן שרשימת חיסולי הבכירים מתארכת, גם אצלנו הנזקים הולכים ונערמים, בעיקר בצפון שם הנפגעים מהסיבובים הקודמים עדיין מחכים לשיקום שלא התחיל. המדינה מטביעה את האזרחים בביורוקרטיה במקום לפצות אותם כראוי ואיש הנדל"ן שלנו, הדר חורש, יציע רעיון יעיל ופשוט הרבה יותר לפתרון המשבר. (13:05) המלחמה במזרח התיכון השכיחה קצת מלחמה אחרת שדיברנו עליה עד לאחרונה - המלחמה על השבבים וההובלה של הבינה המלאכותית. מדובר במשאב שעשוי להיות חשוב אפילו יותר מנפט, ועל רקע זה הכריזה השבוע ענקית השבבים, "אנבידיה", על שורה של טכנולוגיות ושבבים חדשים שאמורים להזניק את ההכנסות שלה. נדבר על המהפכה הזו ועל המשמעויות שלה עם שגיא כהן. (27:39) ולסיום נביט על מה שקורה בארה"ב, שם מתפתח משבר בקרנות האשראי הפרטיות שמתמודדות עם ירידה חדה בשווי המניות ומשיכת השקעות מאסיבית, אירוע שמזכיר לרבים את תחילת משבר הסאב-פריים. למרות שהחשיפה של השוק הישראלי לקרנות האלה אינה גדולה, כבר למדנו שבכלכלה הגלובלית מה שמתחיל באמריקה יכול להגיע לכאן מהר מאוד. ננסה להבין את האירוע והשלכותיו עם אניה גימן, מנהלת תחום חו"ל בלידר שוקי הון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (3:13) למרות שכבר לפני שבוע הצהיר דונלד טראמפ שהמלחמה באיראן כמעט הסתיימה, הנשיא האמריקאי ממשיך במבצע יחד עם ישראל תחת לוחות זמנים שעכשיו מתוארים כ"כמה שבועות נוספים". בינתיים טראמפ מתכתש עם אירופה והשותפות נאט"ו סביב השליטה במצר הורמוז, ומוצא זמן להתעמת גם עם חברו הטוב לשעבר, טאקר קרלסון, שתוקף את ההחלטה לצאת למלחמה ואת ישראל, ואפילו מצא לנכון לזהות את תנועת חב"ד כמי שמנהלת את טראמפ ואת המלחמה כולה. טראמפ מצידו ענה ש"קרלסון איבד את זה". אנחנו נדבר עם נתנאל שלומוביץ', פרשן "הארץ" לענייני נשיא ארצות הברית. (23:02) במישור הכלכלי נראה שהממשלה ומשרד האוצר איבדו השבוע את אמון השווקים והכלכלנים. בעוד האוצר מצהיר על גירעון מתוכנן של 5.2% בתקציב 2026, אין אף כלכלן שחושב שהגירעון יהיה נמוך מ-5.5%. במקביל, הממשלה עושה סלט בכל מה שקשור לפיצויים בגין המלחמה. העיקרון שמנחה את מתווה הפיצויים של האוצר הוא שהעובדים והמעסיקים צריכים לשאת בחלק מעלויות המלחמה, ולכן הפיצויים על הנזק שנגרם להם יהיו חלקיים בלבד. אך לא כולם נדרשים לתרום במידה שווה, השכר של עובדי המדינה למשל אינו צפוי להיפגע. מירב ארלוזורוב תהיה איתנו ותעשה סדר בעניינים. (44:39) אתמול דיווחנו כאן על עסקת השליטה בערוץ 13 לקבוצת הייטקיסטים עשירים, וגם סיפרנו מי הם האנשים ומה העמדות הפוליטיות שלהם. אבל כיצד קרה שהרשות לתחרות הערימה קשיים על העסקה למרות שהיא ידעה שהיא מוגשת בברכת נתניהו? אנחנו נדבר עם דרור שטרום, הממונה על התחרות לשעבר, שהפעם ייצג את עובדי רשת 13 שהתנגדו לעסקהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (05:15) למרות שכבר לפני חמישה ימים הצהיר נשיא ארה"ב שהמבצע האמריקאי באיראן "כמעט הסתיים", המלחמה בינתיים נמשכת במלוא העוצמה. ישראל וארה"ב מפציצות מדי יום באיראן, צה"ל תוקף בלבנון, ואילו איראן וחיזבאללה משגרים טילים ורקטות לישראל ולמדינות המפרץ כמעט ללא הפסקה. בתוך המציאות הזו, הכלכלה העולמית והישראלית חוות האטה ואי-וודאות. רואים את זה בשוק האנרגיה, שם מחירי הנפט נותרים מעל ל-100$ לחבית, הבורסות למניות יורדות וכך גם אגרות החוב. גם בשוק הנדל"ן המקומי רואים את את הירידה בצניחה במספר העסקאות וביטול חוזים קודמים. אנחנו נדבר על כך עם גלית בן נאים, סגנית בכירה באוצר ואחראית על סקירות הכלכלן הראשי. (20:50) ובכל זאת, מדי פעם יש גם חדשות טובות. בסוף השבוע נודע שבעלי ערוץ 13, המיליארד הרוסי-אנגלי לן בלווטניק, שינה את דעתו ומכר את הערוץ לקבוצת הייטקיסטים צעירים בראשות מייסד וויז, אסף רפפורט. מול האלטרנטיבה של מכירת הערוץ לפטריק דרהי, הבעלים של חברת הכבלים HOT וערוץ 15, מדובר כמובן בחדשות טובות לדמוקרטיה ולעיתונות החופשית, אך עדיין לא ברור איך ייראה הערוץ בעתיד ואילו מסרים הוא ישדר. לעומת זאת, אנחנו כן יודעים מיהם בעלי השליטה החדשים בקרן המחזיקה בערוץ, ואנחנו נדבר על כך עם הפרשן שלנו עמרי זרחוביץ'. (34:26) בתמונה הגדולה של תעשיית הרכב העולמית, שוק הרכב הישראלי הוא פסיק קטן, אך מתברר שפעם בכמה עשרות שנים אנחנו משפיעים על התעשייה כולה בצורה משמעותית מאוד. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה בשנות ה-70, לאחר מלחמת יום הכיפורים. אז הטילו מדינות המפרץ חרם נפט על המערב, מחירי הדלק זינקו, והיצרנים החלו לייצר ולשווק מכוניות קטנות וחסכוניות יותר. כעת, מאז פתיחת המלחמה עם איראן והסגירה החלקית של מיצר הורמוז, הסיפור הזה חוזר על עצמו. האם שוב האירועים במזרח התיכון יקטינו את המכוניות עבור כל אזרחי העולם? אנחנו נדבר עם כתב התחבורה והרכב שלנו, דניאל שמיל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שבועיים לאחר פתיחת המלחמה של ארה״ב וישראל נגד איראן וסימני השאלה סביב מטרותיה והיכולת להשיג אותן רק מתרבים. האם היתה לטראמפ ונתניהו תוכנית של ממש להחליף את המשטר? האם ניתן לחסל מהאוויר את תוכניות הגרעין של איראן? האמנם הצלחנו לחסל ולהסיג לאחור משמעותית את היכולת הבליסטית של איראן למשך ״דורות״ או אפילו ״שנים"? למרות הקריטיות של כל השאלות האלה - בתקשורת הישראלית נמנעו מלהציג אותן למקבלי ההחלטות בממשלה ובמערכת הביטחון. השבוע במרקרים מתארחות העיתונאיות והפרשניות קסניה סבטלובה וענת סרגוסטי לשיחה עם גיא רולניק על מכונת התעמולה המשומנת של בנימין נתניהו, דונלד טראמפ ודובר צה״ל - וחוסר הרצון והיכולת של התקשורת הישראלית לבצע את תפקידה. מדוע באולפני הטלויזיה בוחרים שוב ושוב גנרלים בדימוס, פרשנים צבאיים ופוליטיים לחזור על השקרים, המניפולציות והטענות של השלטון מבלי להצליב אותן, מבלי לדרוש שאלות - וגם בלי לדרוש דין וחשבון על ההערכות השגויות שנמסרו רק לפני 8 חודשים בסיומו של המבצע הקודם של ישראל באיראן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (04:09) על פי הפרסומים ברוב כלי התקשורת הבוקר, נראה שה"ניצחון המוחלט" באיראן, ההשתלטות על האורניום האיראני, או החלפת השלטון - כולם רחוקים מאוד מהשגה. נראה שגם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מבין זאת ומתחיל לחפש הזדמנויות לסיים את האירוע. אפילו הבורסה בישראל מתחילה להפנים את המציאות, וכבר איבדה את כל הרווחים שהיא צברה באופוריית הימים הראשונים של המלחמה. זה משאיר אותנו עם בנימין נתניהו ותפיסת ביטחון שתהפוך את ישראל ל"ספרטה", מילה שהוא עצמו העלה בשנה שעברה. אלא שבעוד הציבור שומע "ספרטה" ובעיקר נזכר בגברים המחוטבים מהסרט "300", הוא פחות מודע לכך שספרטה ההיסטורית הפסידה, נעלמה ולא השאירה אחריה דבר. עם פרופ' עירד מלכין, מומחה להיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, נקיים שיחה על מה באמת הייתה ספרטה ואיך היא עשויה להיראות בועלם המודרני. (22:10) כמו בספרטה, ראש הממשלה ושר האוצר התייצבו אתמול לפני הציבור בסבר פנים חמורות, והודיעו שהמצב הכלכלי לא טוב וכולנו נצטרך להצטמצם כדי לממן את הצבא. צה"ל דורש וגם יקבל תוספת של יותר מ-30 מיליארד שקל בגין המלחמה, ואין ספק שהסכום הזה אינו סופי. התוצאה היא גירעון שיטפס מעל ל-5%, קיצוץ רוחבי במשרדים האזחריים וביטול רפורמות - למעט, כמובן, הסעיפים שזורמים לידי החרדים. נתי טוקר, כתב המאקרו, יפרט את משמעות הקיצוצים. (33:28) רפורמה אחת שבינתיים לא מבוטלת היא התוכנית של האוצר ובנק ישראל לאפשר לחברות הביטוח לקנות בנקים קטנים, כאלה שלא יהוו יותר מ-5% מהמערכת הבנקאית. בעוד הדיונים בכנסת נמשכים במרץ, בנק ישראל העלה לפתע הסתייגויות, ומולו האוצר מתעקש להעביר את החוק בכל זאת. כדי להבין מי נגד מי, מדוע, ואולי גם מה יקרה בסוף, נדבר עם רו"ח עו"ד אלה תמיר שלמה מ-"לובי 99", שעוקבת אחרי הדיונים בכנסת ומנסה לשכנע את חברי הכנסת שמדובר ברעיון גרוע ולא אפוי שעדיף לדחות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (4:06) בהתאם למה שקורה מאז שדונלד טראמפ נכנס לבית הלבן, נשיא ארה"ב הבהיר שוב עד כמה הוא לא אוהב את הזינוק במחיר הנפט ואת הירידות במניות ובאגרות החוב. הכרזתו כי המלחמה באיראן "כמעט הסתיימה" חוללה שינוי דרמטי, מחיר הנפט ירד והבורסות שוב עולות. אלא שבמקביל, איראן מאיימת שהיא זו שתחליט מתי המלחמה תסתיים וששום ספינה לא תעבור במצרי הורמוז. עם הפרשן הצבאי עמוס הראל, נבדוק האם המלחמה אכן לקראת סיום, האם מישהו בכלל יודע ומה חושבים בצה"ל על האופטימיות של טראמפ. (17:58) בשונה ממבצע "עם כלביא", אז נפגעו בתי הזיקוק בחיפה, הפעם אף טיל איראני או רקטה של חיזבאללה לא פגעו במתקן אנרגיה ישראלי, ואזרחי המדינה לא נאלצו להתמודד עם תרחיש העלטה, ממנו חששו רבים. אלא שמתקני הפקת הגז בכל זאת הושבתו, מטעמי ביטחון, ועם כתב האנרגיה עידן בנימין נברר כיצד המשק ממשיך לייצר חשמל, מה עובד ומה לא, ומה יקרה אם טיל בכל יפגע באחת מתחנות הכוח בישראל. (29:39) בשבוע שעבר פרסמו הבנקים הישראלים את הדו"חות שלהם לשנת 2025, וכולנו למדנו שלמרות המלחמות הם שוב רשמו רווחי שיא ותשואת שיא על ההון. למדנו גם שהבנקים לא מודאגים מההלוואות שהם נתנו, והם רשמו רק סכום מזערי עבור הפסדים עתידיים מהלוואות שלא יוחזרו. השאלה היא האם הערכות העתידיות הללו אינן מעט אופטימיות, כי דווקא מנוע הצמיחה הכי גדול של המערכת הבנקאית, ענף הנדל"ן, מתחיל להראות סימני הססנות, ירידת מחירים וקשיים בקרב הקבלנים וחלק מבעלי המשכנתאות. האמנם? נשאל את כתב הנדל"ן שלנו, הדר חורש.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. שבוע המסחר בבורסות נפתח בסערה גדולה עם זינוק מטאורי במחיר הנפט, שחצה את ה-100 דולר ונסחר כעת בכ-107 דולר לחבית. הטלטלה הזו מושכת את הבורסות בעולם מטה, כולל את בורסת תל אביב, שעד כה הפגינה עוצמה מעוררת השתאות. אך כשהשווקים בעולם רועדים, הפער הזה לא יכול להימשך לאורך זמן. השאלה החשובה היא האם הזינוק במחיר הנפט ישפיע על המשך ניהול המערכה. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מושפע מאוד ממה שקורה בשווקים, אך בינתיים הוא מאותת שמדובר באירוע זמני. כמה זמן הוא יוכל עוד למשוך ומה יקרה למחיר הנפט בימים הבאים? נשאל את דפנה מאור, עורכת החדשות הגלובליות שלנו. תקציב המדינה לשנת 2026 לא אושר עדיין בכנסת, אך הוא כבר הפך לבלתי רלוונטי. המלחמה מחייבת עדכון דרמטי של הוצאות הביטחון, הגדלת הגירעון וחיתוך בתחזיות הצמיחה. אך כל זה לא מונע מהממשלה לקדם את המשך העברת הכספים הקואליציוניים בסך כ-5 מיליארד שקל, כי פוליטיקה עושים גם כשהטילים משוגרים והציבור בממ"דים. נתי טוקר יספר לנו על השערורייה הזו. אנחנו מתחילים להסתגל לשגרת מלחמה וקל להישאב רק לעניינים האלה, אבל צריך גם בימים כאלה להפנות מבט לתחומים אחרים. אז בזמן שאנחנו עסוקים בשלנו, מתברר שיצרניות הרכב המסורתיות לוקחות צעד אחורה מרעיון הרכב האוטונומי, בזמן שחברות טכנולוגיה דווקא מקדמות אותו. מהן חמש הדרגות של הנהיגה האוטונומית ולמה היצרניות החליטו לסגת? דניאל שמיל יהיה כאן עם הפרטים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (4:54) שבוע ויום מאז פרצה "מלחמת איראן השנייה", ונראה שנכנסנו לשלב של התשה הדדית שאף אחד לא יודע איך הוא יסתיים. מה שכן ידוע הוא שהמלחמה עולה לישראל כ-3 מיליארד שקל ליום - כלומר יותר מ-20 מיליארד שקל עד כה - והסכום הזה צפוי לגדול במהירות, אולי עד 100 מיליארד שקל. בזמן ששווקי המניות ואגרות החוב בחו"ל צוללים ומחירי האנרגיה והאינפלציה נוסקים, דווקא בישראל המניות ממשיכות לעלות והאופוריה חוגגת. כמה זמן זה יכול להימשך, והאם השווקים הם אלה שיכריעו בסופו של דבר את דונלד טראמפ, כפי שקרה בעבר? אנחנו נדבר עם רפי גוזלן, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות IBI. (19:36) למרות החגיגות בבורסה, בטווח הקצר הכלכלה הישראלית רחוקה משיאה. המשק אומנם נפתח רשמית ביום חמישי האחרון, אך הישראלים לא מיהרו לפתוח את הארנקים ורק כ-60% עד 70% מבתי העסק בקניונים הגדולים אכן נפתחו. מדוע? מתברר שהקושי העיקרי הוא לא הטילים והריצות למקלטים, אלא דווקא העובדה שבתי הספר נותרו סגורים. אנחנו נדבר עם כתבת השיווק, ירדן בן גל הירשהורן. (29:28) גם בהיי-טק הישראלי לא הכל דבש, והפעם לא רק בגלל המלחמה. למי ששכח, עוד לפני העימות הנוכחי נדרשו חברות ההיי-טק הישראליות הנסחרות בוול-סטריט להתמודד עם משבר הבינה המלאכותית ועם מניות שאיבדו עשרות אחוזים מערכן. מה הן עושות? הרבה יחסי ציבור כדי לשכנע שהפחדים של המשקיעים לא מוצדקים, אבל גם מהלכים פיננסיים אגרסיביים: מסתמן שחברות התוכנה מתכננות לרכוש מניות של עצמן במיליארדי דולרים. למה זה טוב, והאם זה ישנה את המגמה? אנחנו נדבר עם פרשן ההיי-טק, עמרי זרחוביץ'.See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע בפודקאסט "המרקרים" ננסה להביא את הזווית של הציבור האיראני לאירועים הדרמטיים מהשבוע האחרון ולחיסולו של המנהיג העליון, עלי חמינאי. גיא רולניק משוחח עם העיתונאי והפרשן האיראני, הומאן מאג׳ד, שסבור שהסיכוי להחלפת המשטר רק באמצעות הפצצות מהאוויר נמוך מאוד. ״למרות שכולם שונאים את המשטר - אין לו באמת חלופה. החברה תלויה בו. מיליוני אנשים תלויים בו לפרנסתם״. עוד ב"מרקרים" השבוע, גיא משוחח את רעי גופר, אחד משלושת היזמים שהקימו את חברת חיזוי מזג האוויר באמצעות לוויינים חדשניים - tomorrow.io, שגייסה בחודש שעבר 175 מיליון דולר לפי שווי של יותר ממיליארד דולר. על ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום החלל והלוויינים, הפרטת תחום חיזוי מזג האוויר ועל אילון מאסק ו-SpaceX השולטים בשוק שיגורי הלוויינים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (05:52) בעוד שהבורסה בישראל שומרת על כל הרווחים שהיא רשמה מתחילת המלחמה, ולאחר פתיחה מהוססת היא מוסיפה עוד אחוז אחד לתשואה השבועית שלה, שכבר מתקרבת ל-6%, שאר הבורסות והשווקים בעולם מגיבים בירידות, ולעיתים במפולות של ממש. הבורסה של דרום קוריאה, למשל, קרסה ב-17% ביומיים, הבורסה של דובאי נופלת היום ב-5%, וגם מחיר הנפט ממשיך לעלות ונסחר בדקות אלה בכ-84 דולר לחבית. מדוע? התשובה הקצרה היא חששות גלובליים מהתפרצות גדולה של אינפלציה, ואנחנו נדבר על כך עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו, דפנה מאור, כדי להבין מדוע. (22:05) הלחימה באיראן ובלבנון עולה לישראל, על בסיס הניסיון של המבצעים האחרונים, כ-2 מיליארד שקל ליום בהוצאות ביטחון ישירות, ועוד מיליארד שקל באובדן תוצר עקב הסגירה החלקית של המשק. זה אומר שהוצאות המלחמה החדשה הזו כבר מתקרבות לכ-10 מיליארד שקל, ואף אחד עוד לא רואה את הסוף. משרד האוצר יצטרך למצוא פתרונות יצירתיים כיצד מממנים את כל זה. (33:41) לעומת זאת, מי שלא מתרגשים ממלחמות הם הבנקים: בנק לאומי פרסם היום דו"ח שיא עבור שנת 2025, עם רווח נקי של 10.3 מיליארד שקל, והוא גם יחלק לבעלי המניות, שהם רבים מאזרחי ישראל, דיבידנד של 6 מיליארד שקל. ומה עם כל העסקים הקטנים שקורסים תחת הנטל? נשאל על כך את כתב שוק ההון, אסא ששון. נמל התעופה הבינלאומי בן גוריון עדיין סגור. לכן, במקביל אליו, קם מערך אווירי חלופי שמיועד להחזיר ישראלים שנתקעו בחו"ל. החל מטיסות של חברת "וויז אייר" לשארם א-שייך ולשדה התעופה בטאבה, שניהם לא רחוקים ממעבר הגבול לישראל, ועד לטיסות של "אייר חיפה" מקפריסין, יוון ובולגריה. מתי יפתח נמל התעופה לטיסות סדירות? האם יהיה ניתן לעלות על טיסות החילוץ כדי לצאת לאירופה או ליעדים אחרים בחו"ל? כתבת התחבורה יפעת ראובן תהיה איתנו ותנסה לתת מענה לכל השאלות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (3:00) סדר היום הלאומי מיום שבת בבוקר מורכב מאזעקות, ממ"דים ויירוטים - חזרה לשגרה המוכרת של השנתיים וחצי האחרונות, אך הסיבוב הנוכחי שונה מקודמיו. בניגוד למבצע "עם כלביא", המערכה הנוכחית מובלת ע"י ארה"ב, כשמדינות רבות באזור, מכווית ועד קפריסין, סופגות מטחי טילים וכטב"מים מאיראן.עידן כלי הטיס הלא מאויישים מאפשר להגיע לכל פינה במזרח התיכון בעלות נמוכה יחסית, ואנחנו נברר מה המשמעות של השינוי הטכנולוגי הזה על המערכה. יהיה איתנו תא"ל (מיל.) גבי שחור, לשעבר מפקד בסיס פלמחים וחבר בוועדה המייעצת של חברת "מאסיבית", שפיתחה טכנולוגיה להדפסת רכיבים לכטב"מים. (17:57) תקציב המדינה שטרם אושר בכנסת הופך לבלתי רלוונטי: המלחמה באיראן מזניקה את תקציב הביטחון במיליארדי שקלים ומשתקת חלק מהפעילות הכלכלית במשק. ככל שהמערכה תתארך, ההשפעות על הגירעון יחריפו ועשויות להוביל להעלאת מיסים. אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות ומי שהיה אחראי בעבר על תקציב הביטחון במשרד האוצר, ינתח איתנו את ההשלכות הכלכליות. (28:09) בורסת תל אביב הגיבה אתמול בזינוק חד למלחמה באיראן, בניגוד למגמה העולמית של ירידות ברוב הבורסות. האם המשקיעים בונים על תרחיש של הסרת האיום האיראני לצמיתות, או שהרכב החברות בכלכלה הישראלית פשוט יודע להפיק רווחים גדולים דווקא במצבי מלחמה? ואולי זה בכלל קשור לעובדה שהפעם ישראל לא לבד במערכה. נדבר על כך עם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.היום יום ראשון, 1 במרץ, ואנחנו במהדורת מלחמה. (4:02) מדינת ישראל יצאה אתמול, יחד עם צבא ארצות הברית, למלחמה חזיתית באיראן. במכת פתיחה דרמטית חוסל מנהיג איראן חמינאי לצד שורה של בכירים בצבא ובשלטון, וכעת נראה שהמערכה עוברת לשלב של מלחמת התשה, כשישראל נמצאת תחת מתקפת טילים בלתי פוסקת.כיצד ומתי המבצע הזה יסתיים? מה חושבים האמריקאים? ולמה האיראנים מבזבזים תחמושת יקרה על יעדים בדובאי ובקטאר? מכיוון שהכלכלה והשווקים מגיבים בשלב הזה בעיקר לחדשות מהחזית, אנחנו נפתח את התוכנית בשיחה ביטחונית וגאופוליטית עם ראש המל"ל לשעבר, איל חולתא. (14:03) לפני כחודש וחצי עברה הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר חדשה והחליפה את יום ראשון ביום שישי, כדי להסתנכרן עם השווקים בעולם. בזכות השינוי הזה, המשקיעים בשוק ההון הישראלי מקבלים כעת יממה נוספת כדי לעכל את האירועים ולשקול את צעדיהם לקראת פתיחת המסחר מחר בבוקר.הדילמה פשוטה: מצד אחד, מלחמה היא כמובן רעה למשק, לכלכלה ולתקציב המדינה (שבכלל לא קיים). מצד שני, ניצחון מהיר שעשוי להסיר את האיום האיראני לצמיתות, עשוי דווקא להזניק את המניות, את אגרות החוב ואת השקל הישראלי. מה יעשו המשקיעים הגדולים, אלה שמכתיבים את המגמות בבורסה? אנחנו נדבר עם שי דטיקה, חבר בוועדת השקעות של קופות הגמל באלטשולר-שחם. (25:54) כפי שכולנו יודעים, כאשר שדות התעופה סגורים ומסוגרים, אזרחי ישראל נמצאים בסוג של מצור, אין בא ואין יוצא. יש מי שמחפשים דרכים יצירתיות במיוחד לצאת מהארץ או לחזור אליה. האמצעי האקזוטי מכולם הוא לעלות על יאכטת מפרשים קטנה באחת המרינות בישראל, ולהפליג בה לקפריסין. מסע לא קצר של יממה וחצי בים שלא תמיד מסביר פנים. כדי לדעת אם זהו פתרון מעשי, כמה זה עולה, ולמי זה בכלל מתאים? אנחנו נדבר עם יוסי סוקולר, הבעלים של בית הספר והמועדון לשיט "דרך הים".See omnystudio.com/listener for privacy information.

עו״ד יהודית פינטוב ועו״ד שאול זוסמן שירתו יחדיו לפני 15 שנה בטייסת 100 של חיל האויר. פינטוב עברה לאחר השירות לגור בלונדון וזוסמן עבר לניו יורק. אבל רק בשבוע שעבר הם נפגשו באקראי בניו יורק וגילו שמסלולי הקריירה שלהם לקחו את שניהם למקום מאוד ייחודי: מאבק בענקיות הטכנולוגיה ובהרס שהן זורעות בדמוקרטיות ברוב העולם המערבי. זוסמן מונה לפני 5 שנים על-ידי לינה קהאן, יו״ר ה-FTC האמריקאית ליועץ משפטי שהוביל כמה מהתביעות ההיסטוריות של הרשות נגד ענקיות הטכנולוגיה כמו פייסבוק ואמזון ופינטוב, שמובילה את האסטרטגיה בבית הספר למנהל עסקים של לונדון, החלה לחקור את הנזקים שהרשתות החברתיות גורמות לדמוקרטיה ולבני נוער. השבוע הצטרפו השניים מלונדון וניו יורק לשיחה בפודקאסט ה״מרקרים״ עם גיא רולניק על התרומה של הרשתות להצלחת מנהיגים כמו נתניהו, על חלקן באנטישמיות ובעיקר על מה שלא מבינים הצעירים הישראלים שהולכים לעבוד בגוגל ובמטא. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (3:25) הבורסה בתל אביב נמצאת בקו עלייה כבר שנתיים ברציפות, ולמרות השבועות המתוחים שאנחנו עוברים לקראת מלחמה נוספת עם איראן, המשקיעים לא מתרגשים וגם התנודות שראינו השבוע לא דרמטיות. שנתיים של מלחמה לימדו את המשקיעים להתמודד עם אי הודאות הזו ולהפסיק להיבהל ממנה, ואולי גם לפנטז על מציאות טובה יותר שתגיע אחרי. יניב פגוט, סמנכ"ל הבורסה בתל אביב, יהיה איתנו בעניין הזה וננסה לברר לאן הבורסה הולכת. (17:43) הביטקוין התרסק בעשרות אחוזים בשנה האחרונה ויחד איתו כל שוק הקריפטו, וזה קורה בזמן שהבורסות דווקא פורחות. והנה, דווקא עכשיו, בנק וואן זירו מציע שירות חדש של קבלת כספים שמקורם במטבעות קריפטו והוא הראשון לעשות זאת. זה כולל כמובן עמלה, במקרה הזה של 3%. ואנחנו רוצים לברר עם מנכ"ל הבנק, אייל גפני, למי מיועד השירות ומה זה יעשה למטבעות האלה. (33:56) אין יום שבו אנחנו לא מדברים ולא עוסקים בהשפעות של הבינה המלאכותית עלינו, על החברות העסקיות ועל שוק העבודה והשווקים, והיום יש לנו משהו חריג בנושא: תרחיש דמיוני ושלל אזהרות של שחקני מפתח כמו אנת'רופיק, מנסים טאלב, מחבר "הברבור השחור", וגם מיו"ר הבנק הגדול בארה"ב, פגעו בנקודת התורפה של המשקיעים בבורסות ועוררו חרדה שהביאה לנפילות קשות בבורסות ביום שני. דפנה מאור תספר על הנפילה הזו, ואיך היא תשפיע על המסחר בימים הקרובים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. (3:29) מאז שהחלה ההפיכה המשטרית, ועוד יותר מאז שהחלה המלחמה ב-7 באוקטובר, היה ברור שמתרחשת בישראל "בריחת מוחות" – הגירה של משפחות משכילות למדינות מערביות. אלא שעד היום הציבור לא הכיר את היקפי התופעה, כי לתוך זרמי האנשים נכנסה תופעה של פליטים מהמלחמה באוקראינה שהחליטו שישראל אינה בשבילם, וכי גורמים בממשלה, למשל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ניסו למזער את החשיבות הכלכלית של ההגירה הזו. אלא שעכשיו הגיעו שלושה כלכלנים בכירים מאוניברסיטת תל אביב - פרופ' איתי אטר, פרופ' ניתאי ברגמן והדוקטורנט דורון זמיר, וניתחו את המספרים לעומק – והתוצאה ממש מבהילה. כ-100 אלף ישראלים עזבו את ישראל מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית, כ-50 אלף מדי שנה, וזה עוד לא כולל את שנת 2025. פרופ' איתי אטר יהיה איתנו. (23:34) אחת הסיבות שאנשים עוזבים, כמובן, היא יוקר המחיה. הממשלה יודעת את זה, ולכן שר האוצר סמוטריץ' החליט להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא חבילות מחו"ל ל-150 דולר. אלא שבמהלך פוליטי מפתיע שהתרחש אתמול, חברי כנסת של הקואליציה, ובעיקר מהליכוד, הימרו את פיו של ראש הממשלה – מהלך נדיר ומפתיע כשלעצמו – והצביעו נגד החוק בלחץ של הלובי של העסקים הקטנים ושל חבריהם במרכז הליכוד. זהו כישלון כלכלי ופוליטי צורב עבור סמוטריץ', שמיד אמר שהוא יחתום מחדש על הצו המעניק פטור ממע"מ על חבילות מחו"ל. האם בעלי החנויות בישראל יכולים לנשום לרווחה? אנחנו נדבר עם כתבת השיווק והקמעונות שלנו, ירדן בן גל הירשהורן. (33:44) כולם זוכרים כיצד חברת התעופה אל-על ניצלה את המלחמה כדי להקפיץ את המחירים לרמות שערורייתיות, ולאחרונה רשות התחרות הטילה עליה קנס של קצת יותר מ-100 מיליון שקל בשל כך. אלא שהקנס נמוך בהרבה מהרווחים שאל-על גרפה, ולכן הוא אינו מהווה עבורה שום הרתעה לעתיד – למשל כבר בימים הקרובים, אם וכאשר תחל פעולה צבאית אמריקאית באיראן. בהתאם לכך, רשות התחרות שוקלת להטיל על אל על קנס נוסף – אנחנו נדבר עם יונתן צויקל, סגן היועצת המשפטית (אזרחי מנהלי) ברשות התחרות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (3:02) לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן בשבוע שעבר, בו נקבע שמחירי הדיור שבו לעלות, ובמקומות מסוימים כמו תל אביב אפילו בחדות, קמה צעקה גדולה מצד פעילים בשוק – שטענו שהנתונים לא משקפים את המציאות. ברור האמת חשוב מאוד לצרכנים, המוכרים והקונים של הדירות, אבל הוא חשוב גם למשקיעים כי אלו מתקשים לפתע לפענח את הדו"חות הכספיים של חברות הנדל"ן. האם נתוני המכירות של הקבלנים והיזמים, למשל, משקפים במדויק את המציאות? מסיבה זו הרשות לניירות ערך הודיעה שהיא בודקת את המצב, ובקרוב היא תפיץ מדריך לחברות נדל"ן על איך לדווח לציבור נתונים כמו מכירות ורווחיות. אנחנו נדבר עם רו״ח פרידה עבאס יוסף - אחראית תחום נדל״ן מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך. (17:19) העסקה הגדולה של השבוע האחרון היא העברת השליטה בחברת הספנות הלאומית צים לקבוצה של משקיעים מחו""ל וגם מישראל. אלא שהעסקה לא מתקבלת בקלות, בגלל סימני השאלה סביב "מניית הזהב" שממשלת ישראל מחיקה בצים מסיבות ביטחוניות, וגם מאבק של העובדים לקבל חלק גדול יותר מהתשלום. האם העסקה טובה לישראל, והאם היא אכן תושלם? אנחנו נדבר עם איש שוק ההון אסא ששון. (28:29) בהייטק כמובן אין רגע דל, ולמרות השאלות סביב בינה מלאכותית, חברות הסטראט-אפ הישראליות ממשיכות לקבל השקעות בשווים שעד לא מזמן נראו דמיוניים, גם במונחים מוחלטים וגם ביחס לביצועים העסקיים. דוגמא כזו היא חברת איון, שגייסה חצי מיליארד דולר בשנתיים הראשונות לקיומה, עם שווי של 4 מיליארד דולר בגיוס האחרון – אבל עם הכנסות של מיליוני דולרים בלבד. כיצד זה ייתכן? אנחנו נדבר עם איש ההייטק שלנו אופיר דור, שגם יספר על עוד גיוס טרי, שלאחר שנה בלבד כבר גייס לפי שווי של מיליארד דולר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. (06:39) העולם כולו וכמובן אנחנו נמצאים בהמתנה דרוכה להחלטת הנשיא טרמאפ על פתיחת מלחמה באיראן, אך בינתיים הוא ממשיך בניהול מלחמה אחרת - מלחמת המכסים. לאחר שביהמ"ש העליון בארה"ב פסל את חוקיות תוכנית המכסים שלו, הנשיא זעם והחליט להעלות את המכסים ל-10%, ואחרי יממה התחרט והחליט, לא 10% אלא 15%. קצת לנהל עסקים עם גחמנות שכזו, ואנחנו ננסה לברר איך בכל זאת עושים את זה ומהי ההשפעה על המשק הישראלי. תהיה איתנו ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל. (19:45) בכל פעם שיש התקדמות של שחקני הבינה המלאכותית, רואים מיד תגובה חריפה בשווקים. בסוף השבוע היו אלה מניות חברות הסייבר שצנחו בעקבות פיצ'ר חדש שהשיקה חברת אנת'רופיק, שכבר הצליחה לערער גם את מניות חברות התוכנה. עמית קרפ, שותף בקרן בסמר ואחד ממשקיעי הסייבר הפעילים בישראל, יסביר כאן על ההשקה החדשה והאם הפאניקה בשווקים מוגזמת. (35:47) מגדלי המשרדים העצומים שנבנו בשנים האחרונות בגוש דן הם יפים ומרשימים, אך מתברר שכמה מהם די ריקים ובעליהם מתקשים למצוא שוכרים. אחד ההסברים: AI. כן, גם לכאן השתרבבה הבינה המלאכותית, ובשוק יש הערכות שחברות רבות יסתדרו עם פחות עובדים, ולכן יזדקקו לפחות משרדים. הדר חורש יספר לנו מה זה עושה למחירים, והאם בנו כאן פשוט יותר מדי משרדים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שורת מדענים ובראשם ג׳פרי הינטון, מדען המחשבים הבריטי-קנדי, שכונה לא פעם “הסנדק של הבינה המלאכותית”, מזהירה בשנים האחרונות שוב ושוב כי הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מהיר בהרבה מכפי שהחברה והרגולציה מסוגלות לעמוד בו, וכי היא עלולה להחליף מספר עצום של משרות, להעמיק אי־שוויון כלכלי, להעצים הפצת דיס-אינפורמציה ושימושים זדוניים ולאיים על הציוויליזציה. אבל רוב הכותרות על בינה מלאכותית בעיתונות עוסקות בתרומה הגדולה שתהיה לטכנולוגיה לעולם העסקים, המדע, הבריאות והחינוך. השבוע גיא רולניק יצא לניו יורק, לאוניברסיטת קולומביה שם פגש את פרופסור מורן סרף לשיחת עומק על הסכנות של הבינה המלאכותית. השניים דיברו על אילון מאסק ודאריו אמודאי, המערכת הפיננסית, על שוק העבודה, על מישרות שייעלמו וכיצד תשפיע הבינה המלאכותית על מערכת הבחירות הקרובה בישראל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"אינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל: (2:45) רבים מאיתנו מרגישים שכוח האדם בשירות הציבורי שאותו אנחנו פוגשים מדי יום הוא, איך נאמר, לא תמיד הכי מקצועי, רציני וחרוץ שיש. יש לכך סיבות רבות, החל מוועדי עובדים חזקים, נפוטיזם ומינוי מקורבים, משכורות שאינן תמיד גבוהות ומתקפה של פוליטיקאים נגד "הפקידים". אבל אחת הסיבות הפחות מוכרות היא שקשה לגייס עובדים חדשים ואי אפשר לפטר עובדים גרועים – והתוצאה היא שירות ציבורי שהפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, לא מהססת לתאר כ"מלא זומבים". (17:17) במהלך המלחמה האחרונה, כאשר טילים נורו על ישראל משלושה כוונים שונים לפחות, רבים היו בטוחים שבמוקדם או במאוחר אויבנו יצליחו לפגוע במתקני אנרגיה קריטיים – והחשמל במדינה ינותק. אנחנו דיווחנו כאן, למשל, על בהלה לרכישת גנרטורים שאנשים התקינו במרפסות. עכשיו מפרסם מבקר המדינה דו"ח על היערכות משק האנרגיה לשעת חירום – ומתברר שהדאגה היתה בהחלט במקום ושבפעם הבאה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעלטה. אנחנו נדבר עם כתב האנרגיה שלנו, עידן בנימין. (25:52) לסיום, נביע קצת אמפטיה למישהו שסובל היום: נשיא המדינה, יצחק בוז'י הרצוג. למה? כי בשבוע שעבר דונלד טראמפ תקף את הרצוג, דרש שהוא יעניק מיד חנינה לנתניהו, והוסיף שהרצוג "צריך להתבייש בעצמו, הנשיא של ישראל. הכוח העיקרי שיש לו זה הכוח לתת חנינות". עכשיו הרצוג חושש שאם לא יעניק את החנינה לנתניהו, ארצות הברית תטיל עליו סנקציות כפי שעשתה למנהגים אחרים כשהם הימרו את פיו של טראמפ. מה יעשה הנשיא, ואולי עוד יותר חשוב, מה הוא צריך לעשות? אנחנו נדבר על זה עם סמי פרץ.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום הגעתם לאינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. היום יום שלישי, 17 בפברואר 2026, באולפן סמי פרץ. (2:18) מניות חברות התוכנה הישראליות נחתכו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה, בשל האיום של הבינה המלאכותית על המודל העסקי והשירות שהן מספקות. אחד האיומים העיקריים מגיע מחברת אנתרופיק שפיתחה כלי תכנות AI בשם קלוד קוד, שיודע לעשות לא מעט. אז אותה אנתרופיק מודעת לחשש מכוחה, והיא מינתה נציג ישראלי שיפעל מול הסטארטאפים הישראליים. שגיא כהן יספר כאן אם מדובר בניסיון הרגעה לחברות התוכנה או דווקא ההפך. (11:32) וגם זה קשור להטמעת ה-AI: מספר דורשי העבודה בענף ההייטק הוכפל תוך שלוש שנים, וזה בולט במיוחד בקרב מתכנתים. זה גורם לגידול במספר המתכנתים שמנסים לעשות הסבה פנימית לעולמות הבינה המלאכותית. רותם מיטיב, מנכ"לית Experis העוסקת בגיוס והשמה של עובדים בשוק הטכולוגיה, אומרת שמי שעדיין לא הפנימו את השינוי הן מכללות שמכשירות מפתחי תוכנה בעולם שמשתנה במהירות. (22:43) סקוטיה בנק הקנדי החזיק במניות יצרנית הנשק הישראלית אלביט בסך של כ-84 מיליון דולר, אך הוא נאלץ להיפרד מההשקעה הזו בשל מחאה בקנדה. המוחים טענו כי אלביט מייצרת כלי נשק המשמשים את צה"ל במלחמה בעזה וזה הספיק כדי שהבנק הקנדי, שנחשב לאחד המשקיעים הזרים הגדולים באלביט, יוותר על ההשקעה. אנחנו רוצים לברר אם מדובר באירוע נקודתי, או שיש עוד שחקנים זרים שמחזיקים מניות בחברות ישראליות אסטרטגיות וחשופים למחאות כאלה. יהיה איתנו האנליסט איליה פיינר מבית השקעות לידר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל: (03:12) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול את נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2026, והיו בו חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות הן שהמדד הכללי ירד בכשליש האחוז, וקצב האינפלציה ירד לרמתו הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות. האינפלציה בישראל מתייצבת מתחת ל-2% - ובהתאם לכך, הציפיות להורדת ריבית כבר בימים הקרובים זינקו לכ-70. זה טוב לצרכנים, וטוב לכל מי שיש לו משכנתא או חובות למערכת הבנקאית. לעומת זאת, החדשות הרעות הן שמחירי הדיור שוב עולים, והם קפצו בחודשים אוקטובר-נובמבר ב-0.8%, בהמשך לעלייה גם בחודש דצמבר – ובעיקר בתל אביב. אבל האמנם? מדיווחים של מקצוענים בשוק הנדל"ן בגוש דן עולה שהמספרים הללו לא מתיישבים עם מה שהם רואים, והשאלה היא האם מבצעי המימון שהקבלנים והיזמים מציעים אינם מעוותים את הנתונים. אנחנו נדבר עם רון רוזנבוים, יועץ נדל"ן ברי/מקס win תל אביב. (19:01) אם דיברנו על אינפלציה שיורדת ועל ציפיות להורדת ריבית, מייד עולה השאלה איך ריבית נמוכה יותר משפיעה על רווחי הבנקים – ובהמשך לזה, השאלה האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ ינסה לקחת את הרווחים הללו עבור קופת המדינה. בחוק ההסדרים ל-2026, שכמעט בוודאות יאושר, יש סעיף שמציע להטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים, בשיעור של 7%–15% על רווחיות שגבוהה ב-50% מהרווח שהציגו הבנקים בשנים 2018. האם זהו מס נכון? אנחנו נדבר עם הפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, הטוענת שמיסוי נוסף על הבנקים אמנם משרת את יצר הנקם של הציבור כלפיהן, אבל ספק אם הוא יועיל לו. מירב תהיה כאן ותסביר מדוע. (31:04) ואם כבר דיברנו על תחזיות ריבית ורווחיות, אי אפשר שלא להתייחס לתופעה של שווקי התחזיות – הפלטפורמות שמציעות הימורים על אירועים מכל הסוגים והצבעים, כולל אירועים כלכליים, כמו אלה של קלשי ושל פולימרקט. ברגע זה, למשל, אפשר להמר בפולימרקט על הסיכוי לתקיפה אמריקאית באיראן, על מחיר הביטקוין בעוד חמש דקות, על הזוכים בפרסי האוסקר ועל האם יתברר, עד לסוף השנה, שהפדופיל ג'פרי אפשטיין בעצם בחיים. הבעיה היא שכל אחד מההימורים הללו פתוח לשימוש במידע פנים – שהופך את שאר מהמרים לפראיירים שיפסידו לו. האם ניתן להתמודד איתה? אנחנו נדבר עם איתי שוורץ, מייסד שותף בחברת הסייבר MIND, על סימנים מקדימים ודרכי מניעה. אנחנו מתחילים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל וסמי פרץ: הפעם יש לנו תוכנית מיוחדת. אנחנו לא נעסוק בכרוניקה השוטפת, בעסקה האחרונה או בשיא החדש שרשם השקל מול הדולר, אלא בשאלות עמוקות ואולי חשובות יותר, כמו האם יש מוסר בעסקים, האם מיליארדרים הם בלתי מוסריים, מה אפשר ללמוד על האליטות הכלכליות מפרשת ג'פרי אפשטיין, והאם כדי להצליח באמת בעסקים, אין ברירה אלא – איך נאמר? להיות קצת בלתי מוסריים. על כל השאלות הללו, וגם על אחרות, אנחנו ננסה לענות עם לא אחר מאשר ד"ר ג'רמי פוגל, דוקטור לפילוסופיה, חבר סגל אקדמי בכיר בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, משורר ופודקאסטר ישראלי. פוגל שנולד באנטוורפן שבבלגיה עלה לישראל בנעוריו, ומתגורר בתל אביב. הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת קיימברידג' ותואר שני ותואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב.See omnystudio.com/listener for privacy information.

במחקר דרמטי שפורסם במגזין Science בחודש שעבר, מזהירים 22 חוקרים בינלאומיים מובילים כי עידן חדש ומסוכן של לוחמת תודעה בפתח: “נחילי בינה מלאכותית” — אלפי סוכני AI מתואמים ואוטונומיים מסוגלים לחדור לקהילות, לזייף קונצנזוס ציבורי, להפיץ דיסאינפורמציה מותאמת אישית ולכרסם באמון במוסדות הדמוקרטיים בקנה מידה ובמהירות חסרי תקדים. החוקרים מתריעים כי מודלי השפה המתקדמים יוצרים תשתית מניפולטיבית מתמשכת, שמסוגלת לא רק להטות שיח ובחירות, אלא אף “להרעיל” את מאגרי הידע שעליהם יתאמנו מערכות ה-AI של העתיד, תהליך שעלול לערער את עצם היסודות של שיח ציבורי מבוסס עובדות. פרופסור עמית גולדנברג מבית הספר למנהל עסקים בהארוורד, מכותבי המחקר, מצטרף השבוע למרקרים לשיחה עם גיא רולניק ועם סגן עורך עיתון הארץ אלון עידן. עוד בפודקאסט השבוע, עידן ורולניק דנים בשאלה האם ראוי להמשיך לתת במות ציבוריות לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, לאחר שנחשפו עומק קשריו עם המיליארדר הפדופיל ג׳פרי אפסטיין.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום, זהו "האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, היום יום רביעי, ה-11 בפברואר. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. השאלה הכלכלית שאולי מעניינת את הציבור יותר מכל אחת אחרת, לפחות על פי הבחירות של הקוראים באתרי Themarker, היא לאן הולך שוק הדיור והנדל"ן והאם הירידות שנרשמו בשנה האחרונה יימשכו – או שהמחירים יחליפו כיוון ושוב יעלו. כמו הבורסה, שוק הדיור מגיב להרבה דברים: הריבית, ההיצע והביקוש, האווירה במשק וגם תקנות מס הכנסה כמו הכוונה להתחיל לשלוח שאלונים למאות אלפי משקיעים שמחזיקים על פי הרישומים בטאבו יותר מדירה אחת. אם יש מישהי שיודעת לנתח לעומק את נתוני העסקות שמשרד האוצר רואה, הרי שזו גלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי בתחומי הנדל"ן, הבריאות וניתוחי רווחיות של חברות. היא תהיה איתנו, אנחנו ננתח איתה את הנתונים של חודש דצמבר 2025 שהתפרסמו היום ונשאל אותה מה היא רואה בכדור הבדולח שלה. אם אמרנו נדל"ן ודיור, אז לא פחות מעניין לדעת מה קורה אצל חברות הבניה הגדולות – וזה בדיוק מה שבדק כתב הנדל"ן שלנו הדר חורש. ניתוח התוצאות של עשר חברות הציבוריות הגדולות בענף הנדל"ן מראה כי הן מצליחות להתמודד עם הירידה במכירות והפגיעה ברווחיות, אך המגמה השלילית פוגעת ביציבותן ובסיכוני האשראי שלהן. ומי החברות שנפגעו עד כה הכי קשה? כולם יודעים שהמספרים שמופצים בענף הדיור, למשל על המחירים, שונים לעיתים קרובות מהמציאות. אבל אם משהו חושב שבהייטק, ענף בו עוסקים מדענים ומהנדסים, המספרים שמגיעים לתקשורת הם מדויקים – אז לי ולסמי יש גשר למכור לו במיקום טוב מעל נתיבי איילון. אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם, ועתה גם במקרה של תביעה חדשה נגד וויז, מצד חברה שנמכרה לה. כתב ההייטק אופיר דור יהיה איתנו ויסביר. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (2:19) אם אתם עוקבים אחרי הבורסה הישראלית, ובטח אם אתם מוותיקי שוק ההון, ודאי שמעתם על המונח "שלדים". אלה הן חברות שנסחרות בבורסה אבל הגיעו לסוף דרכן העסקית, והן מועמדות למכירה כדרך לכניסה אחורית לבורסה מבלי לבצע הנפקה מסודרת עם תשקיף, הון עצמי ומחזור עסקים מינימלי. ולמה אנחנו עוסקים בזה? כי לאחרונה שוק ה"שלדים" מתעורר, רבים רוצים להיכנס לבורסה באמצעות המנגנון הזה, ומסתבר שרבים מהם הם קבלנים של התחדשות עירונית ועסקים בתחום המזון. אבל האם הציבור צריך להשקיע בהם? אנחנו נארח באולפן את ירון ייני, מי שלפני מספר שנים זכה לכינוי "מלך השלדים של הבורסה". ייני הוא גם מוותיקי שוק ההון, וב-2017 הוא הורשע על פי הודעתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירת דיווח לפי חוק ני"ע. (21:20) מעבר לגורל של חברות טכנולוגיה ושערי המניות שלהן, הנרטיב החדש של השפעת הבינה המלאכותית על ענף התוכנה מעלה שאלות מדאיגות לכלכלת ישראל – שכידוע מבוססת מאוד על ההייטק ובתוכו ענף התוכנה. האם האיום הזה הוא איום מאקרו-כלכלי על ישראל? אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן בית ההשקעות מיטב דש, חושב שכן ואנחנו נדבר איתו על זה, וגם על הסיבות לכך שהסקטור העסקי רכש דולרים בכמויות גדולות בששת החודשים האחרונים. (31:36) אם דיברנו על סיכונים לכלכלה בגלל משבר חברות התוכנה, הדוגמא הטובה ביותר לסיפור היא חברת מאנדיי הישראלית, שמניותיה נסחרות בוול סטריט. מאנדי פרסמה אתמול דוחות כספיים, ולמרות שהמכירות עמדו בציפיות היא צנחה במסחר ביותר מ-20% אחוזים – ומנהליה נדרשו לצאת בבהלה לציבור ולהצהיר ש"אצלנו הכל בסדר". אנחנו נדבר עם הפרשן שלנו עמרי זרחוביץ'.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני, 9 בפברואר. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (1:38) בעוד שאנחנו ממתינים להחלטתו של דונלד טראמפ על מתקפה באיראן, מדינת ישראל סוערת סביב ההחלטה של איש העסקים הבריטי-רוסי לן בלווטניק למכור את קבוצת "רשת" וערוץ 13 לאיש העסקים הצרפתי-ישראלי פטריק דרהי. ההחלטה מהולה בהרבה פוליטיקה והון-עיתון-שלטון, היא תשפיע על תעשיית הטלוויזיה בישראל, ויש בה שורה של מכשולים פיננסיים ורגולטורים. אנחנו נדבר על כל אלה, ונצרף לשיחה את הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום. (17:59) אם חשבתם שמתיחות בין הנשיא וממשלתו לבין יו"ר הבנק המרכזי הוא רק סיפור אמריקאי, על כל ההשלכות שיש לכך על הריבית ועל השווקים – אז טעיתם. קצת יותר בשקט, כמעט אותו סיפור מתרחש אצלנו: מאבק אלים לא פחות בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין נגיד בנק, ישראל פרופ' אמיר ירון, על גובה הריבית - והוא אפילו הגיע לידי פיצוץ דווקא מול אורחים זרים של קרן המטבע הבינלאומית שהגיעו לדיונים בישראל. מה קרה, מדוע סמוטריץ' מאיים על אמיר ומי צודק? אנחנו ננתח את הדינמיקה הזו ואת ההשלכות הכלכליות שלה. (23:08) בדרך, בתוך הפקקים הבלתי נגמרים בחום והאובך הישראלי, מתרחשים מספר שינויים שעשויים להשפיע על זמני ההגעה של כל אחד מאתנו – וגם על השאלה אם ישללו לנו את הרישיון במקרה שנאבד סבלנות ונבצע עבירות תנועה. עם כתבת התחבורה שלנו, יפעת ראובן, נדבר על הרפורמה בשיטת הנקודות, על המחיר של הנתיבים המהירים שיתפחו בקרוב, וגם על שובן של מוניות השירות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום ראשון, 8 בפברואר, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. אל-על רשמה במהלך המלחמה רווחיות גבוהה וחריגה הודות לכך שהיא נותרה מונופול בקווים רבים, לאחר שחברות התעופה הזרות ברחו מכאן. אלא שהחברה ניצלה את המצב כדי לגבות מחירים מופרזים ובלתי הוגנים כלפי הצרכנים – כך קובעת היום רשות התחרות, ולכן היא החליט גם להטיל את הקנס המקסימלי הקבוע בחוק – 121 מיליון שקל. יתכן שזה יעלה לאל-על עוד הרבה יותר, אם תתקבלנה תביעות ייצוגיות נגד החברה. הדר קנה תהיה איתנו בעניין הזה. האם שמעתם על "המאפשרים"? בעידן של מתקפה בלתי פוסקת של הקואליציה על פקידים ושומרי סף, הם גם מנסים לאתר פקידים שנראים ממלכתיים וצמחו במערכת, ואז להפוך אותם למשתפי פעולה. לפעמים זו זיקה אידיאולוגית שמאפשרת לבכירים לזרום עם השר, לפעמים זה חוסר רצון להתעמת, ולפעמים זו חרדה טבעית מהמחיר האישי של עימות. במקום לבלום את השרים ולמנוע מהם לדרוס את שלטון החוק, להחליש את האיזונים והבלמים ולכרסם בהפרדת הרשויות - הם מאפשרים. ד"ר עידו באום, הפרשן המשפטי שלנו, יספר עליהם. הסיפור הגדול של שוק ההון וההיי-טק הוא הקריסה במניות חברות התוכנה הישראליות שנחתכו בכ-70% בשנה האחרונה, במה שנראה כמו התרסקות שלא נגמרת. הסיבה הרשמית: AI. הבינה המלאכותית היא איום גדול על החברות הללו, שמעסיקות עובדים רבים שיתכן שחלק ניכר מהם כבר מיותר. השאלה היא אם אותן חברות יידעו להתאים את עצמן לעידן החדש. נפנה אותה לליאור שילה, אנליסט מחלקת המחקר של איי.בי.איי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע ב"מרקרים", עם גיא רולניק: כאשר אלון עידן, עורך עמודי הדעות של ״הארץ״, יצא בשבועות האחרונים ללמד בבית ספר במרכז תל-אביב, התחדדה אצלו ההבנה שקו ישיר עובר בין היחס של התלמידים הישראלים למורים לבין ההתפרקות הכללית שאנחנו חווים בכל תחומי חיינו בישראל. ״התלמידים המופרעים גילו שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים״, הוא מסביר. עידן משוכנע שנתניהו והאופי המיוחד שלו הם-הם שמסבירים את ההידרדרות המהירה של ישראל, ושנפתלי בנט הוא אולי הדרך להיפטר מנתניהו אבל לא האיש אשר מסוגל לשנות את התוואי בו נעה ישראל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי, באולפן אנחנו איתן אבריאל וסמי פרץ. (5:04) אחת מפרצות המס הגדולות ביותר בישראל היתה של אנשים שמשכירים דירות אבל לא מדווחים על ההכנסה. משרד האוצר ומס הכנסה ניסו במשך שנים להעביר חוקים בניסיון לצמצם את הפרצה, ועכשיו יש להם רעיון חדש שנראה די מבטיח: הם יבדוק ברישומי הטאבו למי יש שתי דירות ויותר – ואז יבואו וישאלו למי ובכמה הדירה השנייה, או השלישית, מושכרת. האם זה יעבוד? ואם כן, האם פתאום יחליטו אנשים למכור את הדירה הנוספת, אם זו תחייב אותם לפתוח תיק דיווח למס הכנסה? אנחנו נדבר עם רו"ח ועו"ד אלי אור, דיקן ביה"ס לחשבונאות במכללה למנהל, ותובע לשעבר ברשות המסים. (19:04) המפולת שנרשמה בסוף השבוע שעבר במחירי הזהב והכסף התייצבה – אבל לא אחרי שמשקיעים קטנים שהצטרפו לחגיגה אחרונים הפסידו, והרבה. ברגעים אלה הכסף והזהב אפילו עולים, ומנגד, הדולר האמריקאי התייצב. מה גרם למפולת ומה הביא להתייצבות? אנחנו נדבר עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו דפנה מאור. (28:56) האם זהו סוף עידן חוק ההסדרים, הכלי העיקרי שדרכו קודמו רפורמות מבניות בישראל ב-40 השנים האחרונות? כך זה נראה הבוקר, לאחר שהכנסת פיצלה את מרבית הרפורמות המבניות הכלולות בחוק, לדרישתה של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק. בממשלה מעריכים כי חוק ההסדרים הוקרב מסיבה כפולה: האחת, שנת בחירות וסירוב הח"כים לקבל החלטות שעלולות להיות לא פופולריות, והשנייה, העמדה של אפיק נגד חוק ההסדרים – עמדה מסורתית שלה זה שנים ארוכות, והזדקקות הקואליציה לתמיכתה של אפיק בחוק הגיוס. האם זה טוב או רע? מירב ארלוזורוב תהיה איתנו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שלישי, 3 בפברואר, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. (2:19) כולם יודעים להגיד שהבינה המלאכותית תחסל הרבה מקומות עבודה, אבל בינתיים זה עוד לא קורה, לפחות לא במספרים משמעותיים. האבטלה נמוכה, יש ביקוש לעובדים בהרבה ענפים ולפחות בישראל מביאים הרבה עובדים זרים לבנייה, חקלאות, סיעוד, מסעדנות ואפילו לרשתות השיווק. אולם, אפילו בממשלה יודעים שזה הולך להשתנות. החשב הכללי היוצא אמר למשל שמשרדי הממשלה יכולים להיפרד מ-20 אלף עובדים כתוצאה ממעבר לבינה מלאכותית. זה כמובן הקפיץ את ועדי העובדים וסביר להניח שיקח זמן עד שזה יקרה. אולם, במדינה ובמגזר העסקי בכל זאת צריכים להיערך בשני תחומים: הראשון, לספק פרנסה למי שיאבד את עבודתו והשני, לספק תעסוקה למי שיאבד את עבודתו. עם הבעיה הראשונה מנסה להתמודד מכון מחקר חדש יחסית בשם מוזאיק שהוקם על ידי דניאל שרייבר, מייסד חברת הביטוח המקוונת למונייד. המכון פיתח מודל כלכלי שמנסה לתת מענה לשאלת הפרנסה של "קורבנות ה-Ai", והוא יציג אותו כאן. לשאלת התעסוקה אין למכון הזה פתרון, אז ננסה לדבר גם על זה. (40:15) האיש העשיר בעולם, אילון מאסק, החליט למזג בין חברת החלל ספייס אקס לחברת הבינה המלאכותית xAI. בהודעה באתר של חברת החלל שלו כתב מאסק כי המהלך נועד ליצור "את מנוע החדשנות השאפתני ביותר על פני כדור הארץ - ומחוץ לו״. האמנם? נשאל את שחר כהן, שותף מנהל בחברת ההשקעות לוסיד קפיטל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני, ה-2 בפברואר. באולפן אנחנו איתן אבריאל וסמי פרץ. אם אין מלחמה – אז יש דרמות בשווקים. מצד אחד, דונלד טראמפ קצת מוריד את גובה הלהבות סביב איראן ומדבר על נכונות לדון בהסכם גרעין, אבל מצד שני, אותו טראמפ גורם לאי וודאות בנוגע לשער הדולר, ואז מפתיע את כולם ובוחר מועמד לתפקיד יו"ר ה"פד" שלפחות עד כה נתפס כ"שמרן". התוצאה היא שהציפיות להפחתת הריבית הדולרית יורדות והשווקים מגיבים בהתאם: הזהב, הכסף והמניות יורדים, הביטקוין והקריפטו מתפרקים, ומדד "הפחד" מזנק. אפילו השקל נחלש – בגלל הציפיות לירידות במחירי המניות האמריקאיות. (02:53) אנחנו נתחיל עם דיווח של כתב שוק ההון שלנו, אסא ששון, שגם יספר על עוד עסקה חריגה שמתבשלת בסקטור העסקי המקומי: חברת הביטוח הפניקס מנהלת מגעים לרכישת השליטה באתר המתנות והמסחר BuyMe לפי שווי של - תחזיקו טוב - מיליארד שקל. (18:20) מיליארד שקל זה יפה, אבל חמישה מיליארד שקל זה הרבה יותר יפה. בסוף השבוע שעבר הודיעה לא אחרת מחברת אפל על רכישה מלאה של סטארט-אפ ישראלי שרק מעטים הכירו: חברת קיו (Q). זו העסקה השנייה בגדולה בתולדות אפל, והחברה מפתחת יישומים בתחום הבינה המלאכותית ש"מאפשרים לשנות חווית שמע ותקשורת". מה זה בכלל אומר? מי היזמים? מי המשקיעים? כמה כסף הם צפויים לקחת הביתה? אנחנו נדבר עם עורך ההיי-טק שלנו, שגיא כהן, ונבקש ממנו את התשובות. (28:19) הנה עוד תעלומה. בימים האחרונים הופיעו בשליטי חוצות לאורך נתיבי איילון בתל אביב מודעות ענקיות עם תמונתו של החוקר הפרטי צביקה נווה, עם כיתובים כמו: "צביקה נווה איזה לקוח מכרת היום". זה מוזר: מי השקיע מאות אלפי שקלים בקמפיין כזה? מה המטרה שלו? והאם זו שיטה חדשה להפעיל לחצים בעולם העסקי? התחקירן שלנו גור מגידו מצא את יוזם השלטים הללו, ויביא כאן את הסיפור.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker , יום ראשון, 1 בפברואר. באולפן אנחנו סמי פרץ ואיתן אבריאל. (02:37) אנחנו ממתינים כמובן להתפתחויות באיראן ולאפשרות של מתקפה אמריקאית ומטחי טילים על תל אביב, כפי שהאיראנים מאיימים מדי יום, אבל בעולם, עיני הציבור התמקדו בסוף השבוע במסכי השווקים - שם נרשמו תנודות מדהימות שבחלקן לא נראו מעולם. בעוד שערי המניות שומרים על יציבות יחסית, למעט מניית מייקרוסופט, נכסים אלטרנטיביים כמו הזהב, הכסף, הביטקוין ורוב המטבעות הדיגיטליים צנחו בעשרות אחוזים, והערך שנמחק "על הנייר" הצטבר לטריליוני דולרים. הביטקוין, למשל, חזר לרמה של 76,500 דולר לאחר שכבר ביקר ב-126,000 דולר – ובכך מחק את כל העליות שנרשמו מאז שדונלד טראמפ חזר לבית הלבן ודחף את המטבע. מה קרה? למה זה קרה? אנחנו נדבר עם יוני אסיא, מנכ"ל פלטפורמת המסחר והתוכן אי-טורו. (18:32) עוד אירוע, עוד יותר מוזר, שהתרחש בסוף השבוע, היה בעולם ה- AI , כאשר מישהו השיק רשת חברתית אבל רק לסוכני בינה מלאכותית – בלי בני אדם בכלל – והם החלו לדבר זה עם זה, לתקשר, להתלונן ולהציע תכניות פעולה. באופן טבעי, בני האדם החלו לדבר על מדע בדיוני ולשאול האם זהו "סקיינט" – רשת הבינה המלאכותית מסדרת סרטי "שליחות קטלנית" - אבל גם ללא תסריט כזה הסיפור היכה גלים. לרשת קוראים "מולטבוק", וכדי להבין במה מדובר, וכמה אנחנו צריכים לדאוג, אנחנו נדבר עם איש המחשבים שלנו, רן בר- זיק. (27:05) והנה עוד היי-טק, אבל הפעם אמיתי, פוליטי – ומתסכל. עד לפני שנים בודדות ערי הגדה המערבית החלו גם הם להיכנס לעולמות ההיי-טק, בשיתוף עם חלוצות כמו סיסקו האמריקאית ומלנוקס הישראלית, שגייסו מתכנתים ומהנדסים פלסטינים – מגמה שחזקה את התקווה לדו-קיום. אלא שמאז 7 באוקטובר ההיי-טק בגדה המערבית תקוע, וספק אם יוכל לצמוח במציאות הפוליטית הנוכחית. אנחנו נדבר עם פרשן ההיי-טק ושוק הון שלנו, עמרי זרחוביץ'. See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלוש השנים האחרונות היו מהטובות ביותר שידעו הבורסות בתל אביב ו-וול סטריט, בהן מושקעות רוב הפנסיות, קרנות ההשתלמות וביטוחי המנהלים של הציבור הישראלי. השילוב של כלים דיגיטליים והעליות המתמשכות הכניסו מאות אלפי צעירים להשקעה ישירה בשוקי המניות. גילאי דולב, פעיל שוק ההון ויועץ בתחום ההייטק מכנה את עצמו כ׳״מורה להיסטוריה״ של שוק ההון. השבוע הוא הגיע לאולפן המרקרים להזכיר למאזינים את הדפוסים החוזרים בשווקים וכיצד מתנפחות בועות. ״מאז שנת 2000 לא היה משבר שיילמד לקח. הצעירים לא מכירים משבר אמיתי. אני מלמד צעירים שמייצרים מותגים ובונים שרשרת אספקה לעסקים בינלאומייים תוך לילה - אבל את ההיסטוריה של שוק ההון הם לא מכירים." עוד השבוע בפודקאסט, המשפטן ופעיל זכויות האדם עו״ד איתי מק שכתב עבור מכון זולת דוח הקובע שישראל חדלה להיות דמוקרטיה והפכה להיות משטר סמכותני תחרותי. אל גיא רולניק מצטרף השבוע עיתונאי TheMarker חגי עמית ואיתו נשוחח בין השאר על הבום בתעשייה הביטחונית.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי. באולפן אני איתן אבריאל. עם חזרתו של החלל החטוף האחרון, רן גואילי, ובהנחה שלא תפרוץ בקרוב מלחמה עם איראן, מדינת ישראל כנראה תחזור לעסוק קצת פחות בביטחון וקצת יותר בכלכלה – ושם הרוחות סוערות והאירועים הם די דרמטיים. (2:19) בשעה זו נסחר השקל הישראלי בשער של 3.09 שקלים בלבד, למעשה שפל היסטורי, ולכן אנחנו ננסה להבין למה הדולר נופל, למה השקל מתחזק, והאם ומתי המגמה הזו תיעצר. אנחנו נעשה את זה עם שמואל ברגר, מומחה לשווקים פיננסיים ויועץ לחברות בתחום הגידור. (14:09) עדיין בשווקים הפיננסיים ועם קשר ישיר לשער הדולר, הסוחרים בוול סטריט ובכל העולם ממתינים לדו"חות של חברות הטכנולוגיות המובילות, אלו שזכו לכינוי 'שבע המופלאות'. הדו"חות, שיתפרסמו השבוע, יבהירו אולי מה מצב ענף הבינה המלאכותית, האם מחירי המניות הללו הם ברמות של 'בועה' כפי שרבים מרגישים, ואם כן: מתי היא עלולה להתפוצץ. את ההכנה לדו"חות של אנבידיה, גוגל, מיקרוסופט וכל השאר אנחנו נעשה עם יותם עירוני, ראש תחום מניות חו״ל באלטשולר שחם. (25:05) ועדיין בנושא ה-AI אבל הפעם בתחום החינוך, יש לנו כבר חדשות רעות: מנתוני מסמך פנימי שהגיע לידי "הארץ" עולה שעל אף השקעה של מיליוני שקלים, רק כמחצית מתלמידי חטיבות הביניים משתמשים בכלי AI, ושיעור נמוך עוד יותר מהתלמידים קיבלו הכשרה לשימוש בהם. למה שוב אנחנו נכשלים בחינוך הילדים שלנו, והפעם בטכנולוגיה שבאמת משנה את הכל? אנחנו נדבר עם כתבת "הארץ" נועה לימונה, שחשיפה את המסמך.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שלישי, ובפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר אנחנו יכולים להגיד – אין חטופים ישראלים בעזה. באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל והיום אנחנו במהדורה שונה – ראיון עומק עם האיש הכלכלי הכי חשוב במערכת הביטחון הישראלית – תא"ל גיל פנחס, ששימש במהלך כל המלחמה כיועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, וסיים את תפקידו לפני מספר ימים. הוא ידבר איתנו לראשונה על המלחמה הארוכה והיקרה בתולדות המדינה.אנחנו ננסה לברר את כל השאלות הכלכליות העולות מהמציאות הביטחונית החדשה של צה"ל – כוח אדם, מילואים, שירות החובה, צבא הקבע, רכש, סיוע אמריקאי, הקשר עם התעשיות הביטחוניות, איך בכלל מנהלים סיכונים ביטחוניים כשהתקציב מוגבל – והאם הוא בכלל מוגבל כשהמציאות הביטחונית מכה בנו בצורה הקשה, המפתיעה והמשפילה ביותר שניתן להעלות על הדעת?נדבר כאן על איראן, נשאל כמה עלה מבצע הביפרים, ימי המילואים האבודים, ועל כל מה שמעסיק את מערכת הביטחון ומי שמממן אותה, משרת בה – וגם לא רוצה לשרת בה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלום, זהו האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, היום יום שני. חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן אנחנו איתן אבריאל וסמי פרץ. השבוע הכלכלי התחיל כהמשך לשבוע שהסתיים: מצד אחד יציבות בשווקי המניות כי משבר גרינלנד ירד מסדר היום, אבל מצד שני כולם חוששים מאי הוודאות שטראמפ יוצר על בסיס קבוע, כנראה בכוונה. טראמפ עסוק עכשיו עם ההשלכות של הרג של עוד אזרח אמריקאי תמים בעיר מינסוטה על ידי אנשי ICE, והתוצאה היא שהזהב, אפיק השקעה שאליו בורחים בתקופות של חוסר ביטחון שובר שיאים חדשים וטיפס מעל ל-5,000 דולר לאונקיה. (03:14) עוד ענף שהוא עצבני, אבל מסיבות אחרות, נוגע להרבה מאוד חברות ישראליות ולאומת הסטארט-אפ בכלל: ענף שירותי התוכנה – שבו ישראל מצטיינת. בגלל שמשקיעים חושבים שהבינה המלאכותית תאפשר בקרוב לכל אחד לתכנת ללא ידע מקצועי, הערך של חברות תוכנה עומד בסימן שאלה – והתוצאה היא ששווין בבורסה של שורה של חברות ישראליות מפוארות, למשל וויקס ומאנדי, נחתך לאחרונה בעשרות אחוזים. האם זו תנודה מוצדקת – או אולי דווקא הזדמנות השקעה? אנחנו נדבר עם פרשן היי-טק ושוק ההון שלנו, עמרי זרחוביץ'. (14:14) רפורמה אחת שרבים חולמים עליה כבר הרבה שנים, אבל היא נדחית פעם אחר פעם, היא מתן אישור בישראל למודל מוניות כמו זה של אובר בחו"ל – בו כל נהג יוכל לעבוד גם כמפעיל מונית. עד היום המודל הזה נידחה על ידי שרי התחבורה, בין השאר בגלל חוזקו של לובי נהגי המוניות בפוליטיקה של מרכז הליכוד, אבל נראה שהפעם השרה מירי רגב נחושה לשנת את המציאות. האם נהגי המוניות, החוששים לפרנסתם, יאפשרו לה? אנחנו נארח באולפן את זוהר גולן, יו"ר פורום התאגדות נהגי המוניות. (31:49) הנה מידע מעט מפתיע: מסתבר שכאשר חרדים רוכשים רכב ועוברים למגורים בערים שמחוץ למרכז – הם לפתע עושים פחות ילדים, וגם הופכים ליותר משכילים. בדיוק: על פי מחקר חדש של מוסד שורש, למשפחה חרדית בפריפריה יש בממוצע כמעט ילד אחד פחות מלמשפחה חרדית במרכז. אבל מה כאן הגורם המסובב ומה המסובב? אנחנו נדבר עם כתב הנדל"ן שלנו סימי ספולטר. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום ראשון, חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (02:32) העולם הכלכלי עדיין מתאושש מהמופע של דונלד טראמפ בשבוע שעבר בכנס דאבוס, כאשר הוא נסוג מאיומיו לגבי גרינלנד והטלת מכסים על אירופה, אבל עדיין נראה זקן, מבולבל וזועף ללא סיבה ברורה וללא מדיניות עקבית – וכמובן מושחת ודיקטטורי מתמיד, כפי שראינו גם עם "מועצת השלום", ששייכת לו אישית עד יום מותו ללא קשר להיותו נשיא. האם זה היה ניצחון או הפסד של טראמפ? אנחנו נדבר על זה. (05:09) כאן בישראל, במקביל להכנות לאפשרות של מלחמה עם איראן, מסתבר שהדיווחים על האקזיטים הענקיים בחודשים האחרונים אינם תמונה מדויקת של המציאות – שמתאפיינת דווקא במיקרו-אקזיטים, בסכומים לא גדולים, אבל בכל זאת ברווחיות גבוהה. אנחנו נדבר עם שגיא כהן עורך ההיי-טק שלנו. (17:39) הנס הכלכלי הגדול של ישראל, וההפתעה הגדולה של השנה האחרונה, בא לידי ביטוי בעיקר בגביית מיסים ובהתייצבות מפתיעה של הגירעון. אחת הסיבות הבולטות לכך הוא המבצע והשינוי בחוק לגביית דיבידנדים מחברות, אלא שערן יעקב, לשעבר מנהל רשות המסים, והיום יועץ במשרד עורכי הדין גידעון פישר, טוען שהמבצעים לגילוי מרצון של כל מיני בעלי הון שמחביאים רווחים דווקא לא מצליחים – ואנחנו נשאל אותו מדוע. (34:08) לבסוף, וכיוון שאנחנו כבר רעבים, אי אפשר בלי איזה המבורגר. אלא שאז עולה השאלה הכלכלית איך לעזאזל נחתמה בשבוע שעבר עסקה למכירת רשת של שתי מזללות המבורגר במחיר של 65 מיליון שקל – ואיך נראה קובץ האקסל שהצדיק לקונים, קבוצת המסעדות נונו-מימי, מחיר כזה. אנחנו נדבר עם תמיר בן שחר, מנכ"ל ובעלים של חברת יעוץ כלכלי הפועלת בענף המסעדנות והקניונים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע פודקאסט ״המרקרים״ מוקדש כולו לאיכות הסביבה בישראל ולמאבק במשבר האקלים בישראל. תומר גרטל מנהל קשרי ממשל בארגון ״מגמה ירוקה״ מדווח על הקריסה של המשרד להגנת הסביבה מאז כניסתה של עידית סילמן, ד"ר יעקב ליבשיץ, הידרוגיאולוג של רשות המים על דו״ח מטריד שחיבר על ההשפעה הלא מוכרת של עליית מפלס פני הים שגורמת לעליית מפלס מי התהום וחדירה של מים מלוחים ועו״ד אסף פינק על שימוש בכלים משפטיים להיאבק בתעשיות המזהמות - כאשר הממשלה עצמה משותקת או אדישה. ״הן משתמשות בשיטות של חברות הסיגריות האמריקאיות״ המראיינת האורחת השבוע עם גיא היא יעל געתון, כתבת הסביבה של ״שקוף״ גוף התקשורת העצמאי הממומן על-ידי הציבור. געתון מספרת לרולניק על מסלול הקריירה שלה בעיתונות וגם מה שהיא הבינה ביום בו מצאה בתיק שנתן לה אחד ממשרד יחסי הציבור הגדולים והמוכרים בישראל, ׳שוחד׳ חוקי ומקובל בענף - בשווי 500 שקלים See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום רביעי 21 בינואר, בעזה יש חטוף חלל אחד, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. (07:10) החיפוש אחר תשואות הביא לפריחה בהשקעות בקרנות גידור בנאמנות מקומיות, שאליהן זרמו 4 מיליארד שקל ושהניבו בשנה האחרונה תשואה של 25%. זו בהחלט תשואה יפה, רק שהיא נמוכה בכמחצית מהתשואה של המדדים המובילים בבורסה בתל אביב. אפיק ההשקעה הזה מעורר גם עניין וגם חשש – בעיקר של בנק ישראל, שרואה בו איום על היציבות הפיננסית. אנחנו נברר עם אסא ששון מה כל כך מפחיד בתעשייה הזו, ואיך מנסים להרגיע את החשש. (20:37) ואי אפשר בלי AI: במאמץ לייצר הכנסות, OpenAI, מפתחת ChatGPT, שעדיין מחזיקה ב-70% מהשוק, הודיעה כי תתחיל לשלב פרסומות בפלטפורמה שלה - שיהיו מן הסתם קשורות לנושאי החיפוש של המשתמשים, בדומה למה שקורה בגוגל. איך זה יעבוד? כמה כסף זה אמור להכניס? מה זה יעשה לחוויית השימוש והאם זה יגרום לנו לעבור למתחרים? את כל השאלות נפנה לאיש הטכנולוגיה שלנו, רן בר זיק. (30:16) נכנסתם לסופרמרקט לקנות בשר, גבינות, פירות ושאר ירקות, אלא שבדרך לקופות נתקלתם בשלל מוצרי חשמל – מייבשי כביסה, טלוויזיות, מעבדי מזון וגם טלפונים סלולריים במחירים מפתיעים שמטרידים את רשתות מוצרי החשמל. זו לא תופעה חדשה אך היא מתעצמת, בין השאר הודות לייבוא זול מסין, אך ברשתות החשמל טוענים שזה עניין אופנתי חולף משום שרשתות השיווק מקצות שטחי מסחר יקרים למוצרים שהן מוכרות במחירי הפסד. ירדן בן גל הירשהורן, תספר לנו מה אפשר וכדאי לקנות בסופרים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שלישי, חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (03:10) האסון אתמול בירושלים, בו מתו שני פעוטות בגן בלתי מפוקח, מציג שוב את ההתעלמות של החרדים מחוקי המדינה, ואת שיטת ה"חפיף" הישראלית. בפועל, משרד החינוך לא יודע כמה גני ילדים פיראטיים פועלים בישראל, וכלל לא ידוע לו היכן לומדים ילדים מתחת לגיל 3 ובאיזה תנאים. אנחנו נדבר על זה עם כתב החינוך ליאור דטל, שיספר גם על האוניברסיטה החדשה בישראל, ה-11 במספר, ועל ההחלטה לאשר למכללות ציבוריות ופרטיות להעניק תואר פרופסור. (16:40) לאחר עיכוב רב, אתמול בלילה הגישה הממשלה את תקציב 2026 לאישור הכנסת, בסך כולל של 660 מיליארד שקל וגירעון של 3.9%. בהתאם למדיניות המוכרת של הקואליציה, תקציב רשת החינוך העצמאי של החרדים יזנק ל-2.1 מיליארד שקל ושל רשת בני יוסף ל-1.23 מיליארד שקל. אבל האם הוא בכלל יעבור? אנחנו נדבר עם כתב המאקרו שלנו, נתי טוקר. (28:00) בדיוק על רקע מצב החינוך בישראל, ועוד יותר מכך מדיניות החינוך העתידית כפי שהיא משתקפת מתקציב המדינה, עשרות אלפי משפחות החליטו לעזוב את הארץ ולעבור למדינות מערביות חילוניות. אלה משפחות בעלות השכלה גבוהה, רובן מצביעות נגד הקואליציה, והשאלות הן האם ההגירה הזו קבועה, האם היא תבטיח את המשך ניצחון הימין הקיצוני בבחירות הבאות, ומה תהיה דמותה של ישראל בשנים ובעשורים הבאים. כדי לענות עליהן אנחנו נדבר עם הדמוגרף וחוקר ההגירה פרופ' סרגיו דלה פרגולה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני. חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.(4:07) בשבועות האחרונים, ובהמשך לשנה מדהימה, הבורסה הישראלית לא עוצרת. גם היום, כשבורסות אירופה יורדות בגלל איומי טראמפ על גרינלנד, החוזים בוול סטריט מצביעים על ירידות של 1.5% בפתיחת המסחר בניו יורק - אבל אצלנו המדד עולה בעשירית האחוז. כיצד ניתן להסביר את העליונות הזו של הבורסה בתל אביב? האם אלה משקיעים זרים שאוהבים אותנו, כמו בהייטק? מסתבר שלא בדיוק, ואנחנו נדבר על זה עם כלכלן בית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי. (17:22) במסגרת הריצה להגדלת הסיכון ולמציאת אפיקי השקעה שעוד לא זינקו בעשרות האחוזים, רבים מחפשים את מה שזכה לכינוי "השקעות אלטרנטיביות", שם שמשמעותו "כל דבר חוץ ממניות ואגרות חוב בבורסה". אלא שהפיקוח על ההשקעות הללו הרבה יותר רופף, ולכן לא מעט אנשים נעקצים על ידי יזמים ומשווקים של השקעות אלטרנטיביות, בין אם מדובר על נדל"ן בחו"ל, או על קרנות בלתי סחירות – כמו אלה שבלב פרשת ההפסדים בחברת הפנסיה סלייס. אנחנו נדבר על הסיכונים בהשקות הללו עם מייסד ומנכ"ל פרופימקס, אלחנן רוזנהיים. (28:35) שר הכלכלה ניר ברקת הדהים את ישראל בשבוע שעבר עם תוכנית להעניק 50 מיליון שקל של כסף ציבורי לרשת הקמעונות שתציע סל של מוצרים נפוצים - במחיר הזול ביותר. אנחנו הסברנו כאן מדוע התוכנית הזויה ואילו חורים גסים יש בה, וגם העלינו סברה שמה שברקת באמת מחפש הוא כלכלת בחירות וחשיפה אישית לקראת הפריימריז בליכוד. הפעם אנחנו רוצים להתמקד בזווית אחרת ומטרידה לא פחות של התוכנית הזו, והיא מה בדיוק יש בסל הזה? אז מתברר שחלק לא קטן ממנו הם מוצרים ממש לא בריאים, וכדי להתעמק אנחנו נדבר עם ליטל רובינזון, דיאטנית קלינית במרכז הרפואי רבין - ביה"ח בלינסון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום ראשון, בעזה יש חטוף חלל אחד, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. (13:13) דונלד טראמפ הבטיח שהוא יסיים מלחמות, אך בינתיים הוא גם מנהל מלחמה עיקשת באמצעות כלי נשק קטלני: מכסים. ברזיל מעמידה לדין את הנשיא הקודם בולסונרו? טרמאפ מטיל מכס. השכנות קנדה ומקסיקו מרגיזות אותו? טראמפ מטיל מכסים. אירופה מתנגדת לרעיון ההשתלטות של ארה"ב על גרינלנד? שוב, טרמאפ מאיים להטיל מכסים. התוצאה: אירופה מתכוונת להקפיא את הסכמי הסחר עם ארה"ב. דפנה מאור תספר כאן לאן זה יביא את הסחר העולמי ואת אמריקה. (32:44) גם בעזה טראמפ מעורב עמוקות, בסוף השבוע הוכרז על הקמתם של הגופים הבינלאומיים שינהלו את עזה – מועצת השלום והוועד המנהל, ובניגוד לעמדה הישראלית יהיו שם נציגים גם של טורקיה וקטאר. נתניהו מתפאר שהוא המנהיג שביקר הכי הרבה בבית הלבן ואף הצטרף לחגיגות הסילבסטר במאר-א-לגו, אבל הקשרים האלה לא הועילו בסוגיה הרגישה כל כך של מעורבות טורקית וקטארית בעזה. מה המשמעות מבחינת ישראל? עמוס הראל הפרשן הצבאי יסביר. (02:26) בבנק ישראל ובמשרד האוצר מנסים לפתור את בעיית התחרות הנמוכה בבנקאות למשקי בית ועסקים קטנים באמצעות המצאה חדשה: בנק רזה. אנחנו נברר כאן מה זה בנק רזה ומי כבר עומד בתור כדי להקים בנק כזה. ואי אפשר בלי פינת הפופוליזם השבועית של ניר ברקת והפעם: הוא הכריז על הקמת קרן ב-2 מיליון שקל מהונו הפרטי שתממן הגשת תביעות נגד חדשות 12. בראש הקרן יעמוד פרופ' משה כהן אליה שמככב בערוץ 14. האם זה נראה כמו משהו לא חוקי? יש מצב.See omnystudio.com/listener for privacy information.

העיתונאי בר שם אור חקר בחודשים האחרונים את הדרך בה עובדת מכונת התעמולה של בנימין נתניהו והליכוד ברשתות החברתיות: כיצד הדוברים של נתניהו מפעילים מלמעלה מכונת מסרים שעובדת כ״פירמידה״ להפצת מסרים שמשרתים את השלטון. בתחקיר בשיתוף ארגון ״פייק ריפורטר״ הוא תיעד כיצד הוחדרה בציבור תיאוריית הקונספירציה על ״בגידה מבפנים״ ואיך הצליח נתניהו להסיט את האש ממנו לראשי זרועות הביטחון, לתנועות המחאה ולבית המשפט העליון. עוד השבוע באולפן המרקרים - פרופסור דורון נבות מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, חוקר את שקיעת הדמוקרטיות במערב. נבות משוכנע שנתניהו פועל לפרק את הדמוקרטיה הישראלית אבל יש לו גם ביקורת חריפה על מי שהוא מכנה ״האוליגרכיה, הקבוצה, האליטה שהיתה לפני נתניהו לא היתה דמוקרטית וליברלית״. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום רביעי. חלל חטוף אחד עדיין בעזה. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. (04:27) הבחירות מתקרבות, ואנחנו מתחילים לראות את זה בכל מקום – גם בדברים שפוליטיקאים אומרים, וגם במהלכים שהם מקדמים. מהלך כזה, שמריח כמו כלכלת בחירות, הוא חוק שמקדם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון: 2 מיליארד שקל מקופת המדינה שיחולקו למי שלקח משכנתא החל ממרץ 2022 – ולכאורה נפגע מ"עליית המשכנתא". למה דווקא הם, מאיפה הכסף, מה הסיכונים של ההצעה, והאם יש בה צדק חברתי? אנחנו נקיים דיון משולש יחד עם כתב הנדל"ן שלנו, הדר חורש. (17:02) סיפור שונה אבל גם קצת דומה מתרחש בהיי-טק, שם הוקמה עכשיו קרן "יוזמה" חדשה לעידוד השקעות של גופים מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות. זה נחמד לקרנות ההון הסיכון ולסטארט-אפים שהמדינה שופכת עליהם כסף של משלמי המסים, אבל מאחר שההשקעות בהייטק ממילא חזרו לרמת שיא, האם זהו השימוש הטוב ביותר בקופה הציבורית? אנחנו נשאל את דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. (31:20) גם בחו"ל, איך לא, הכסף ממשיך לזרום למי שיש להם, וליתר דיוק – לכיסיהן של החברות הגדולות ביותר. דוגמא לכך היא ההסכם שנחתם אתמול בין אפל לגוגל, שתספק מעתה את הבינה המלאכותית שלה, שקיבלה את השם "ג'מיני", למכשירים של אפל. גוגל כבר מספקת לאפל את שירותי החיפוש המסורתיים וגם משלמת לה 10 מיליארד דולר לשנה על כך, והכל למרות שגוגל נתבעה בעבר על התנהלות מונופוליסטית סביב השירות הזה. אנחנו נדבר עם שחר כהן, שותף מנהל בחברת ההשקעות לוסיד קפיטל, על עסקת אפל-גוגל החדשה הזו. See omnystudio.com/listener for privacy information.