כל תכני עושים היסטוריה

זה שמשהו מזויף לא אומר שהוא לא אותנטי.ב-1883 הציג סוחר העתיקות מוזס שפירא מגילות קדומות עם גרסא שונה של ספר דברים. הבריטיש מוזיאום הציע לו סכום דמיוני עבור תגליתו  אך לבסוף הוכרז כזייפן והתאבד. 64 שנים אחר כך התגלו מגילות ים המלח בקומראן, בדיוק כפי שתיאר.בעידן שבו הפייק זו המנה העיקרית שלנו בפיד, נשוב לתעלומה של הנוכל מירושלים ,  וננסה לשפוך עליה אור חדש. האם היו 11 דיברות בהר סיני ולא 10, והאם זה משפיע על הציון שלנו בתנ"ך?

ממי לוי חוזר מאנטרקטיקה עם אזהרה: מולטי קלאוד זה לא מה שחשבתם. OpenAI עוברת לOracle. חברות שהתמחו רק ב-Azure התעוררו לסיוט אחרי מכרז נימבוס. וארגונים ענקיים נופלים כי הם תלויים ברג'ן אחד. אז מה עושים? בפרק הזה ממי מפרק את כל המיתוסים: למה "Vendor Lock-in" זו לא סיבה טובה, מתי מחיר באמת משנה, והאם Redundancy זה באמת ביטוח. הוא מדרג ארבע סיבות עיקריות למולטי קלאוד בסקאלה של 1 עד 10, וחושף מתי זה פשוט מכפיל את הבעיות במקום לפתור אותן. בונוס למפתחים: למה השוק צמא למי שמכיר כמה עננים, ואיך זה יכול לשנות את הקריירה שלכם. האזנה נעימה, עמית בן דור.

פרק חדש בעושים תנ"ך - והפעם אודות שני ספרים שלכאורה יש בניהם (סוג של...) עימות: מלכים ודברי הימים.אז למה בכלל יש לנו שני ספרים שמספרים לכאורה את אותו הסיפור, אודות אותם המאורעות? בפרק זה עם פרופ' חגי משגב נצלול לעימות בין ספר מלכים לספר דברי הימים - שני ספרים שמתארים את אותה תקופה, אבל בצורה שונה לחלוטין. מה ההבדל בין התפיסה ההיסטורית של שני הספרים? או יותר נכון לשאול מה ההבדל בתפיסה ההיסטורית של מחברי הספרים? למה דברי הימים מדלג במקרים רבים על סיפור יציאת מצרים ומתעלם באופן כללי מממלכת ישראל? איך מלך כמו יהושפט הופך פתאום מדמות שולית במלכים למרכזית בדה"י? מה הסיפור האמיתי של מנשה? ולמה חשוב לקרוא את שני הספרים ביחד כדי לקבל מבט תלת-ממדי על האירועים ההיסטוריים שהספרים מתארים? עוד נדבר על בניית זהות בתקופת שיבת ציון, על ההבדלים בתפיסת המושג שכר ועונש בין הספרים, ועל הממצאים הארכיאולוגיים שתומכים בגרסאות השונות המוצגות במלכים ובדה"י. האזנה נעימה, יותם.

אתם לא מתבלבלים, אתם לא סתם ממורמרים, זה לא רק אתם, זה לא רק בתוך הראש שלכם: מוצרים, אתרים ושירותים, שבעבר היו ממש מוצלחים, מדרדרים והופכים לגרועים. וזה קורה בכל מקום, לא רק באינטרנט: חברות תעופה, יצרניות של טלפונים סלולריים, חברות סטרימינג, בתי מלון, כולם היו בעבר נהדרים והתגאתם בכך שאתם לקוחות שלהם, הם היום, בהיעדר המילה מוצלחת יותר... חרא!קורי דוקטורו, אקטיביסט שזכה בשורה של פרסים והוא אחד הכותבים המוכשרים, המצחיקים, החדים והמשפיעים ביותר שפועלים ברשת, טבע בכמה מאמרים שהוא פרסם לפני כמה שנים מילה שמתארת את התהליך שמסביר האירוע הזה: Enshitification, או "שיטיפיקציה".למרות ששיטיפיקציה זכתה להרבה מאוד תשומת לב תקשורתית, רק בסוף 2025 דוקטורו הוציא ספר שמוקדש לה. בהקדמה לספר הוא מסביר: "זו מילה מצחיקה ושובבה. זה מצחיק ושובב לומר אותה ואני גאה בזה", אבל לטענתו הסיבה לפופולריות שלה קשורה לכך שהיא "מקפלת בתוכה תיאוריה שמסבירה את הדעיכה המהירה של הדברים שחשובים לנו, היא מסבירה למה זה קורה ומה עלינו לעשות בנידון".לתשומת לבכם: המילה "חרא" נשמעת בפרק הזה כמה פעמים.קישורים:ספר: שיטיפיקציה – למה כל דבר הפך לגרוע יותר ומה ניתן לעשות בענייןhttps://www.amazon.com/Enshittification-Everything-Suddenly-Worse-About-ebook/dp/B0DQJ5TWB1

האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: היקף המס, הפרוגרסיביות של מערכת המס והחשיבות של בחירת מיסוי שמצמצם נטל עודף. ולגבי קרן ההשתלמות? גם האוצר, גם ההסתדרות, וגם האופוזיציה, קצת צודקים וקצת טועים.

ביגפוט לא לבד: לצד קוף-האדם המיתולוגי של צפון אמריקה אפשר למצוא גם את הייטי הטיבטי, האורנג-פדנק מסומטרה, ההיבגון היפני, האלמס הקווקזי ורבים אחרים. מה פשר המשיכה האנושית למפלצות דמוייות-אדם, מה הסיכוי שיצורים כאלה אכן קיימים - ומי מרוויח מכל הסיפור הזה?... האזנה נעימה,רן

פרק חדש בעושים תנ"ך  והפעם - בראשית ל"ח יהודה ותמר: סיפור בו מככבת דוקא גיבורה ראשית, שעוסק ביבום, זנות, אוננות (?) ונישואי אב לאלמנת בנולמה סיפור יהודה ותמר "תקוע" וקוטע את רצף סיפורי יוסף? מהי המשמעות של חוק היבום בעולם העתיק ובתנ"ך בפרט? מה תפקידן של הזונות והקדושות במקרא? ובמזרח הקדום? למה יהודה מתחתן עם כנענית בניגוד לכל הדפוסים בסיפורי האבות? ומה הקשר בין הסיפור הזה לשושלת בית דוד? בעזרת ד"ר בעז סתוי בהמתארח בפרק ננסה להבין את המסרים החתרניים שמסתתרים בסיפור, את המאבק הסמוי בין ראובן ליהודה, ואת הסיבות שבגללן העורכים של התנ״ך בחרו למקם את הסיפור דווקא כאן.האזנה נעימה,יותם.

לא הרבה חברות עושות דרך משמעותית להטמעה של AI למפתחים . יש כאלה שזהירות מדי, אחרות קונות רשיונות לכולם ועושות הדרכה שטחית. גונג עשו תהליך אמיתי. דיברנו עם אוהד פרוש, Chief R&D Officer ב-Gong, על תהליך ההטמעה בארגון - איך עושים את זה מלמטה למעלה או מלמעלה למטה, code review אוטומטי שמושך מפתחים להשתמש בכלים, איזה תפקידים חדשים צריך ליצור כדי שזה יעבוד, ועוד פרקטיקות מיוחדות שעוזרות לגרום לזה לעבוד בתהליכי הפיתוח. האזנה נעימה, עמית בן דור.

פטריס אוניל היה אחד הסטנדאפיסטים הכי אהובים והכי השנואים בתעשיית הקומדיה האמריקאית. הדואליות הזאת הצליחה להתקיים בזכות ההומור האמיץ, החכם והבוטה שלו, ובגלל שאת הבדיחות הכי פוגעניות שלו הוא שמר לחברים ולקולגות, עד לרמה שהם התחילו ממש לפחד ממנו. הצטרפו אליי לפרק הרביעי בסדרת 'חמישה קומיקאים שאתם חייבים להכיר' כדי לעשות כבוד לסטנאדפיסט שקרא לעצמו 'הפיל שבחדר'.

למה אנחנו זוכרים מילים של פרסומות ישנות יותר טוב ממה עשינו אתמול בבוקר? למה מוזיקה מסוימת גורמת לנו לרקוד ואחרת גורמת לנו לעצב? מה זה "אפקט מוצרט" והאם הוא באמת הופך תינוקות לחכמים יותר? ומה המדע יכול ללמד אותנו על הכוח המרפא והמאחד של המוזיקה - מחטופים ששרים עומר אדם במנהרות עזה ועד מטופלי פרקינסון שמשפרים את הליכתם בעזרת קצב מוזיקלי. מוזיקה מלווה את האנושות מראשית ההיסטוריה - אבל איך בדיוק היא עובדת על המוח שלנו? בפרק הזה, מתארח עמית עברון, מרצה לפסיכולוגיה ובעל תואר שני במוח, מוזיקה ותודעה, שיסביר על הההשפעה של מוזיקה על המוח.

בחודשים האחרונים נשמעים יותר ויותר קולות, חלקם של מנכ"לי חברות הבינה המלאכותית עצמם, שטוענים שאנחנו נמצאים בתוך בועת בינה מלאכותית, ועדיין, לא מדובר בקביעה שכו-לם מסכימים עליה: יש כאלו שטוענים שמדובר בהגזמה ושפרשנים רבים ממהרים להכריז על בועות שעומדות להתפוצץ כמעט בכל שנה, וכמעט בכל שנה הם טועים. לפני שנכנסתי לתוך המספרים, לתוך הנתונים והטיעונים, גם לי לא היתה דעה מגובשת סביב השאלה האם אנחנו בבועה: האם יש בום של התלהבות מבינה מלאכותית? בוודאי, אבל למה לא? זו טכנולוגיה שעומדת לשנות את העולם, אם לא נתלהב ממנה, ממה נתלהב? האם יש של בום השקעות בבינה מלאכותית? כן, אבל ככה זה תמיד. במסילות רכבת לא השקיעו? באוטוסטרדות לא השקיעו? בהנחת סיבים אופטיים לא השקיעו? השקיעו. אז משקיעים גם עכשיו.בלגאן. ננסה לעשות סדר. ראשית, ננסה להבין ממה בנוי הטיעון שאנחנו נמצאים בבועה, על מה הוא נשען, על אילו נתונים ועד כמה הם משכנעים? לאחר מכן ננסה להבין האם הטיעון לפיו "גם אם יש בועה, זה לא כל כך רע - למעשה, זה אפילו טוב!", האם הטיעון הזה, משכנע.הצטיידו במשאבה או בסיכה: בום. בינה. בועה?קישורים:ג'ף בזוס בשבוע הטכנולוגיה האיטלקיhttps://www.youtube.com/watch?v=4Vf8pljp1FYמחקר חברת Bain & Cohttps://www.bain.com/about/media-center/press-releases/20252/$2-trillion-in-new-revenue-needed-to-fund-ais-scaling-trend---bain--companys-6th-annual-global-technology-report/הטקסט של קורי דוקטרוhttps://pluralistic.net/2025/09/27/econopocalypse/#subprime-intelligenceהניתוח של אד זיטרוןhttps://www.wheresyoured.at/the-case-against-generative-aiᐧ

אתם חושבים על מישהו ובדיוק הוא מתקשר, או שאתם חושבים על פיצה ובדיוק זוכים בלוטו. צירופי מקרים מדהימים מתרחשים, ככה נדמה, הרבה יותר פעמים משהם היו אמורים לקרות. איך זה קורה - וגם כמה סיפורים על הדברים הפחות סבירים שקרו אי פעם. פרק שהוקלט מול קהל במרכז ענב בת"א ובגריי מודיעין.

קצת אחרי שChatGPT יצא, נטבע המושג Prompt Engineering - איך לבחור את המילים הנכונות כדי לגרום לבינה מלאכותית לעשות בדיוק את מה שאנחנו רוצים. היו נבואות שזה יהפוך למקצוע העתיד, שכל חברה תעסיק מומחים בתחום. מה שקצת פחות קרה. שנתיים וחצי קדימה, אנדריי קרפטי קבע מושג חדש - Context Engineering. האומנות והמדע העדין של מילוי החלון הקונטקסטואלי בדיוק במידע הנכון. בפרק מתארח לי טוויטו, מייסד Lank Talks, לשיחה על איך זה באמת עובד בפועל. איך מונעים מאייג'נטים לקבל קונטקסט לא רלוונטי, למה sub-agents פותרים בעיות שלא ידענו שיש לנו, ואיך מנהלים זיכרון ארגוני נכון. האזנה נעימה, עמית בן דור.

איך פענוח קוד ביולוגי הציל את חייו של ילד (והסוף - מרגש במיוחד),   באיזה אופן הבינה המלאכותית משנה את הדרך בה מדענים חושבים על סרטן ומהן התרופות שמתאימות למוטציה אחת בלבד. בפרק הזה של "לפצח את קוד הסרטן", פרופ' גידי רכבי ופרופ' רענן ברגר מדברים על רפואה שמבינה את המחלה מבפנים – מהגנום ועד האלגוריתם ואיך נחנך את דור הרופאים הבא בעולם ההולך ומשתנה לנגד עינינו

לפניכם פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו בעיר דוד ביולי 2025 בירושלים. בעירו של דוד המלך האהוב התכנסנו לקרוא ביחד כמה מזמורי תהילים, מזמורים שלפי המסורת כמובן חוברו על ידי דוד. או שמא? ננסה להבין: על ידי מי חוברו מזמורי תהילים? מאיזו סיבה הם נכתבו? מה הסוגים השונים של מזמורי תהילים? איך בנויים המזמורים? מתי הקריאו או שרו אותם,? שהרי מדובר ב"מזמור" אחרי הכל... נצלול לעומק למזמורים י״ב-י״ג וננסה להבין האם מדובר במזמור אחד שחולק או בשתי יצירות נפרדות? במה עוסקים המזמורים הללו? איפה הם נכתבו? ואיך הכתבים שבהם השתמרו המזמורים שרדו את תלאות הגלות? ולבסוף – מה זה לכל הרוחות והמגילות "קומיוניטס" ואיך כל זה קשור לתהיליםהאזנה נעימה!יותם

 כולנו יודעים מה טוב לנו - לא לעשן, לעשות ספורט, לאכול בריא. אז למה זה כל כך קשה? ד"ר אפרת גיל הפכה מאישה במשקל 125 קילו שתיעבה ספורט לאשת ברזל. היא מגלה למה הסברים לא יוצרים שינוי, איך הסביבה שלנו קובעת את ההצלחה שלנו יותר ממה שאנחנו חושבים, ומה באמת גורם לאנשים לשנות התנהגות לצמיתות.

סבסטיאן מניסקלקו מסתובב כבר שנים בעולם עם הכינוי The king of physical comedy. הוא קיבל אותו בזכות הנטייה שלו לזוז על הבמה בפנאטיות של פנטומימאי, ובאינטנסיביות של מדריכת אירובי. אבל עזבו את הגוף, כי כמו אצל הסטנדאפיסטים הגדולים ביותר, גם אצל סבסטיאן העיקר זה מה שיוצא מהפה. הצטרפו אליי לפרק השני בסדרת "חמישה קומיקאים שאתם חייבים להכיר", כדי לפגוש את האיש שלא סובל את רוב האנושות, אבל יודע איך לגרום לכם לאהוב אותו.

האם מוכרים לנו את מפעלי ההסתדרות והקואפרטיבים במיתוג חדש, או שבאמת יש כאן משהו שונה? עושים חשבון מארחים את עומרי בן עמי, מנהל בית הספר לעסקים חברתיים לשיחה מפתיעה על עסקים חברתיים.מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.

הנהלת חשבונות, במובנה העמוק ביותר, היא שפה לרישום של עסקאות פיננסיות ותנועות מלאי, והיא הלכה והשתכללה במרוצת השנים ככל שהתרבות והכלכלה האנושיות נעשו משוכללות ומתוחכמות ביותר. במאה ה-14 הופיעה באיטליה טכניקה חדשה ופורצת דרך, הנהלת חשבונות כפולה, שבזכותה התאפשר הקפטיליזם המודרני - זה של חברות ענק ושיתוף פעולה חוצה יבשות. האזנה נעימה,רן

אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.

צ'אטבוטים אוהבים להתנצל. הם מתנצלים כל הזמן. הם ממהרים להתנצל. אין להם שום בעיה להתנצל. אפילו כשאין להם על מה להתנצל הם מתנצלים. אבל התנצלות היא לא סתם רצף של מילים. היא אירוע לשוני ייחודי שיש לו משמעות מיוחדת, השפעה מיוחדת, ושעומדת מאחוריו כוונה. אבל לבוטים האלו אין כוונה. אם הם לא מתכוונים לשום דבר, ולמילים שלהם באמת משמעות, למה הם מתנצלים ולמה אנחנו כל כך מתרשמים מההתנצלויות האלו?מחקר שפורסם באחרונה צולל אל ההתנצלויות של הבוטים, מנתח אותן וחוזר עם מסקנה מפתיעה: לא רק שההתנצלויות האלו ריקות, הן מטעות ומסוכנות ויתכן שהן מחייבות הרחבה או לכל הפחות שינוי בהגדרת אחד המושגים החשובים ביותר שבאמצעותם אנחנו מבינים את הבוטים: "בולשיט".קישורים:פוסט ברדיט: אני בושהhttps://www.reddit.com/r/GeminiAI/comments/1lxqbxa/i_am_actually_terrifiedמחקר: צ'אטבוט בולשיטhttps://arxiv.org/abs/2501.09910מחקר: ChatGPT הוא בולשיטhttps://link.springer.com/article/10.1007/s10676-024-09775-5מחקר: משחקי דמיון של צ'אטבוטיםhttps://journals.publishing.umich.edu/ergo/article/id/4668ᐧ

מקובל עלינו ששלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות נחגגים לזכר יציאת מצרים. פסח הוא חג היציאה ממצרים, שבועות - חג מתן תורה שהתרחשה במהלך המסע ממצרים לכנען, אבל...מה בדיוק נחגג בסוכות? למה דווקא הישיבה של בני ישראל בסוכות זוכה לחג משלה? מדוע נחגג החג דווקא בזמן הזה בשנה? הרי אם ישבנו בסוכות ביציאת מצרים - למה לא יושבים בסוכות בפסח, אלא בתשרי? ובעצם סוכות הוא לא חג חקלאי בכלל? חג האסיף? מה קורה פה? ומה בכלל הקשר בין ישיבה בסוכה ובין ארבעת המינים? וסליחה על ההתקטננות, אבל אם כבר אנחנו יודעים שאלוהים יודע לפרט בדיוק מה הוא רוצה כשמדובר בקרבנות למשל ובשאר המצוות בכלל- למה הוא לא כתב בפירוט מה הם ארבעת המינים, כאילו הדבר הושאר (במכוון?) לפרשנות מאוחרת יותר? וכרגיל, נשאל את השאלה הקבועה: יכול להיות שחג סוכות מבוסס על חג פגאני קדום של תרבות אחרת?התשובות - בפרק המיוחד שנביא בשידור נוסף עם חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה, חג שמח ומועדים לשמחה!יותם

מכירים את הקרב הפנימי הזה - בין הקול שרוצה לעשות טוב לבין זה שמעדיף לוותר לעצמנו? רוני קרביץ משוחח עם ד"ר מעיין בוימן משיטה, פסיכולוגית, מטפלת זוגית ופרטית ומגישת הפודקאסט "עושים פסיכולוגיה": למה בכלל צריך את יצר הרע, איך היהדות והפסיכולוגיה מפרשות את שני סוגי היצרים, האם אפשר למצוא ביניהם איזון ולמה השלמות היא בכלל לא בקיצון, אלא ביכולת לבחור נכון, רגע אחר רגע. 

איך שני מכשירים שמעולם לא נפגשו מצליחים להסכים על סוד משותף? מיוליוס קיסר עד לטלפון שלכם - המסע המרתק של ההצפנה. סתיו הבר, מהנדסת תוכנה בגוגל וכותבת ספרי ילדים על טכנולוגיה, מובילה אותנו במסע היסטורי מרתק: מכתב החרטומים הסודי של הפרעונים, דרך מכונת האניגמה של הנאצים שאלן טיורינג פיצח, ועד לאלגוריתמי ההצפנה שמגנים על הכרטיס אשראי שלכם כשאתם קונים באמזון. האזנה נעימה, עמית בן דור.

אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.

מה אתם יכולים לעשות כשהילד שלכם גוסס ואין בכל העולם תורם שיכול להציל אותו?לפני 24 שנים הציע פרופ' גידי רכבי למשפחה, שעמדה בדיוק בפני הדילמה הזאת - פתרון שנשמע קצת כמו מדע בדיוני.  לזוג היה ילד שנולד עם תסמונת נדירה שהרסה את מח העצם שלו, והזמן התחיל לאזול. פרופ' רכבי הציע לזוג  שהם ייכנסו להריון, ו"ייצרו" תינוקת שתציל את בנם החולה.בפרק הראשון בפודקאסט "לנצח את קוד הסרטן" מספר פרופ' רכבי את סיוו המופלא של הסיפור הזה, על אחת מפריצות המחקר הגדולו שלו ועל המהפכה שהוא מוביל היום - ייצור תרופות "בהזמנה אישית" לחולי סרטן"."לפצח את קוד הסרטן" - בהנחיית פרופ' רענן ברגר חושף את התגליות, את הסודות החבויים ואת הרוח האנושית מאחורי אחד האתגרים הגדולים של הרפואה המודרנית - חקר הסרטן: על הטכנולוגיות החדשניות ביותר, איך הבינה המלאכותית והרפואה המותאמת אישית משנה את פני הטיפול בסרטן - וגם סיפורים אישיים של אותם פורצי ופורצות דרך בתחום חקר הסרטן בישראל. 

העוזי לא היה רק תת-מקלע: הוא היה אייקון ישראלי שצלליתו, יש אומרים, הייתה מפורסמת כמעט כמו זו של בקבוק קוקה קולה והשפן של פלייבוי. עוזיאל גל, האיש שהמציא אותו, נחשב בעיני רבים לאחד הגאונים הגדולים של עולם הנשק. אבל סיפורו של העוזי הוא לא רק סיפור על קנים ובריחים: הוא גם סיפור על יריבויות עזות וקרבות פוליטיים מכוערים, כסף גל - וגם שיברון לב. אורח בפרק: אלי אשד, מהבלוג 'המולטי-יקום של אלי אשד', פנינה תרבותית מרתקת ואחד האתרים האהובים עלי. תודה לפודקאסטרים שתרמו את קולם לפרק: אילן אבקסיס מהפודקאסט 'דברי הימים', יפתח מזור מ'פה ושם בארץ ישראל', יובל מלחי מ'קטעים', רן תבורי מ'רברס עם פלטפורמה', ראם שרמן ודורון ניר מ'גיקונומי', אבי וולר מ'ההיסטוריה של האימפריה הרומית', עידן כהן שהיה אז העורך הראשי של סיפור משפחתי, ועוד שני פודקאסטרים אמריקניים שהכרתי - ג'ונתן אוקס, ופיליפ וליקה. האזנה נעימה,רן

ג'פרי רוס שאל פעם את קורטני לאב איך זה יכול להיות שהיא נראית כרגע גרוע יותר מקורט קוביין? זה היה אחרי שקורט היה כבר מת משהו כמו שנה, כן? טוב, זה בדיוק מה שהפך אותו לאחד הקומיקאים הכי מפחידים בעולם, וסידר לו את הכינוי The Roastmaster General. יעני, הצולה הראשי. הצטרפו אליי לפרק הראשון בסדרת "חמישה קומיקאים שאתם חייבים להכיר", כדי להכיר את האיש שהפך טראומות אישיות לכלי הישרדותי ולמקצוע – ואז מצא דרך להעליב אנשים ולגרום להם ליהנות מזה. בואו, יהיה כיף.

מה יקרה אם נוציא לים התיכון את הפקק וכל המים יצאו? ככל שזה נשמע כמו תסריט מופרע, הדבר הזה בדיוק - אוקיי, אז משהו די דומה - כבר קרה. שני סיפורים שונים שנשמעים מופרכים לחלוטין על מקווי מים שהיו שם, ואז כבר לא.

This episode features Dr. Nikolaos Papadantonakis from the Winship Cancer Institute of Emory University and Dr. Amer Zeidan from the Yale School of Medicine, discussing research on Myelodysplastic Syndromes (MDS) presented at the 2025 European Hematology Association (EHA) Congress in Milan.

מה הקשר בין ראש השנה שאנחנו חוגגים היום ובין זה המתואר במקרא? האם תמיד קראו לחג הזה ״ראש השנה״? ומה כבר קרה ב-א׳ בתשרי שדווקא תאריך זה נבחר להיות "ראש השנה"? האם זה היום בו נברא העולם כפי שטוענת המסורת, או אולי דווקא משהו אחר? אם בפסח חוגגים את היציאה ממצרים ובסוכות את ישיבת בני ישראל בסוכות – אז מה לכל הרוחות וראשי הדגים אנחנו חוגגים בראש השנה? מה חובות החג המפורטות בתורה, ומה הצטרף מאוחר יותר? והאם יכול להיות שראש השנה היהודי הגיע במקור בכלל מתרבות של עם אחר מהאזור?על כל השאלות האלה ועוד בפרק המיוחד לראש השנה בשידור נוסף, עם חוקר המקרא שחר ענברהאזנה נעימה, חג שמח ושנה טובה ומתוקה!יותם

בחודשים האחרונים פורסמו יותר ויותר אירועים שבהם אנשים שמתכתבים עם ChatGPT ובוטים אחרים, מפתחים דלוזיות, פסיכוזות ולעתים נקלעים לתוך מחילות של הזיה. בפרק בפרק הקודם התמקדתי בשאלה "איך זה קורה", הפעם אתמקד בשאלה אחרת: "למה זה קורה".תחילה אנסה להסביר מדוע אין טעם לבקש מהבוטים לספק הסבר שיבהיר למה הם עושים את מה שהם עושים ואחר כך אציג השערה שאני חושב שמסבירה למה חלק מהמשתמשים מוצאים את עצמם מדברים עם הבוטים האלו ובהדרגה גולשים תוך מחוזות ההזיה.קישורים:מיני סדרה: ריפליhttps://www.imdb.com/title/tt11016042כלי בינה מלאכותית עושים נזקיםhttps://arstechnica.com/information-technology/2025/07/ai-coding-assistants-chase-phantoms-destroy-real-user-data/למה אסור לסמוך על הבוטים שמסבירים את עצמםhttps://arstechnica.com/ai/2025/08/why-its-a-mistake-to-ask-chatbots-about-their-mistakes/מדריך הפרומפטים של חברת אנת'רופיקhttps://docs.anthropic.com/en/home

אם אתם מספיק שנים בהייטק, בטח חוויתם את החוויה הזאת - שמועות מוזרות ברחבי הקומה, ואז מייל מוזר עם החלטה קיצונית. המנכ"ל פוטר, מישהו בכיר עוזב "לבלות זמן עם המשפחה", או מכירת החברה בהפתעה. היום נבות וולק, משקיע בקרן Ground Up Ventures ומנחה Weekly Sync, חושף את מאחורי הקלעים: מי באמת מחליט? איך עובדות ישיבות בורד? מתי מנכ"לים מפוטרים? איך מזהים שחברה בצרות? ומה הסיפור המטורף של סם אלטמן ואופן AI.

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, מומחה לכלכלת סין, לשיחה על השיטה הכלכלית, על הצמיחה המהירה ועל המחירים האנושיים הכבדים שלה. בנוסף, קצת פרספקטיבה על העוני הרב לצד העושר הרב, על המעורבות של השלטון בכלכלה, ועל השאיפות האימפריאליסטיות של סין.

האם היהדות חותרת לשוויון בין הגבר לאישה? למה היום יותר נשים רווקות מנשואות? איפה הגברים בתמונה? ולמה כלכך הרבה גברים בגיל 29 עדיין גרים אצל ההורים? רוני קרביץ מארח את מרים קסמן, חוקרת מגדר ודוקטורנטית לפסיכולוגיה ומחברת הספר "דרך ספירלה, גבריות, נשיות ושוויון ביהדות", לשיחה על המשבר של הגבר המודרני. מרים מסבירה מדוע גברים היום מתחמקים מאחריות, איך הפמינזם השפיע על שני המינים, ומה היהדות אומרת על מה שנדרש מגבר אמיתי במערכת יחסים. לרכישת הספר של מרים קסמן, "דרך ספירלה, גבריות, נשיות ושוויון ביהד

אוקלומה, תחילת שנות ה60, נערה בת 18 שוכבת במיטה לאחר שקיבלה אבחנה של סכיזופרניה. הרופאים מנסים הכל אבל שום דבר לא עוזר והנערה אפילו מנסה לשים קץ לחייה. לאחר שנים של מה שהיא הגדירה ״עינויים רגשיים״ מבטיחה הנערה שאם היא תצא מהגיהינום הרגשי שלה היא תבטיח שתעזור לאחרים. אחרי עבודה קשה הנערה מצליחה להשתקם. היא לא שוכחת את ההבטחה שלה והופכת לפרופסור, פרופ׳ מרשל לינהן. מתוך הידע הרב שצברה ומה שחוותה על בשרה היא מפתחת טיפול חדש - DBT. אבל השיטה הזו לא מתאימה רק למאובחני סכיזופרניה ומאובחני אישיות גבולית, בהמשך היא נמצאה מתאימה לאבחנות רבות ויותר מכך, יש לכל אחד ואחת מאיתנו מה ללמוד ממנה. אורחת בפרק: אסתי ברוקמן, פסיכולוגית קלינית מומחית ומטפלת בשיטת DBT

"משחק החיים", כשמו כן הוא: משחק, שעשוע שמרתק מיליוני חובבי מתמטיקה בכל רחבי העולם כבר מזה חמישים שנה. אבל מתחת לפני השטח, משחק החיים הוא הרבה יותר ממשחק - הוא דוגמא מרתקת לסוג של מכונות וירטואליות שמכונות 'אוטומטיים תאיים', שיכולות ללמד אותנו כמה דברים מרתקים במיוחד על העולם שלנו - כמו למשל על הסיבות למורכבות של מערכות כמו מזג אוויר, מושבות נמלים ואפילו ההתנהגות האנושית. ואם חוקרים כדוגמת סטיבן וולפרם וקונרד סוזה צודקים - הם אפילו יכולים להוביל אותנו אל תשובה לשאלה הגדולה מכולן: טבעו של היקום.האזנה נעימה,רן

דורון חוזר להתאבסס על שמות פרטיים, מאיפה הם באו ולאן הם הולכים, והפעם: על ההשפעה המפתיעה של בנות ים על תפוצת שמות, ועל אחד השמות בעלי המוצא הכי מפתיע בשפה העברית: שירלי.

בפרק רותם ישראלי מארחת את תא"ל (מיל') יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ומוטי לוזון, משנה למנכ"ל צמח המרמן.נדון בשאלה כיצד המחסור בכוח אדם בענף הבנייה גורם לעליית מחירי הדירות ולמה השבעה באוקטובר החריף את הבעיה. רמז: 80,000 עובדים פלסטינים הפסיקו לעבוד ביום אחד, אלפי עובדים זרים עזבו את הארץ, ועובד סיני הכפיל את מחירו.  ננסה להבין כיצד משפיעים ההיבטיים התרבותיים בין העובדים הזרים על תהליך הבנייה, ומה המדינה עושה כדי להביא עובדים חדשים ולמה זה לוקח נצח?שמשלמים לעובד הופך לשקל נוסף בעלות הדירה שלכם.

פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו ביולי 2025 בעיר דוד ירושלים.יחד עם המאזינים והמאזינות שהגיעו לאירוע ערכנו סיור עם פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א ומנהל שותף של החפירה בחניון גבעתי בעיר דוד. הסיור נערך כאמור בשטח G המיתולוגי, המוכר יותר כמבנה האבן המדורג. מהי החשיבות הגדולה של החלקה בליבת הויכוח על ההיסטוריה של ירושלים? איך ארכיאולוגיה עובדת באמת, מנקודת המבט של חפירת שטח? מה החשיבות של מציאת סלע האם בחפירה ארכיאולוגית? מהי סטרטיגרפיה ואיך בונים אותה במדרון שעליו בנו קיר תמך ענק? מה המשמעות של בניה מונומנטלית ואיך היא מתבטאת בשטח? מדוע תיארוכו של האתר קריטי לבניית ציר הזמן של ירושלים כולה? אילו מבנים ומערכות נבנו שם? מה לגבי מעיין הגיחון והקשר שלו לסיפור הגדול? האם פרופ' גדות מסכים עם התיארוכים של פרופ' פינקלשטיין? (רמז – לא...). ואולי הכי חשוב – היכן הארמון? היכן הבניה המונומנטלית שממנה נשאר לנו כיום רק "הקיר המדורג"?ולבסוף – נקנח בחלק המסורתי של שאלות ותשובות ששאלו המאזינים והמאזינות במהלך הסיורעל כך ועוד בפרק שלפניכםשימו לב – תמונות משטח G ובהן נקודות הסיור עלו לעמוד עושים היסטוריה בפייסבוקהאזנה נעימה,יותם

מאות מיליוני בני אדם משתמשים בצ'אטבוטים וזה לא מפתיע לגלות שחלקם מפגינים התנהגויות שיש בהן, למשל, מן ההתמכרות. אחרי הכל מבין מיליארדי בני האדם שאוכלים שוקולד, יהיו כמה שיתמכרו לשוקולד, מבין מיליארדי בני האדם שעושים קניות, יהיו כמה שיתמכרו לקניות, שלא לדבר על כך שלפעמים הבעיות שאנחנו רואים הן התוצאה ולא הסיבה. כלומר, בגלל שיש לי אישיות התמכרותית אני מבלה עשר שעות בצפייה בטלוויזיה. זה לא בגלל שהטלוויזיה "גרמה לי" להתמכר אליה אלא בגלל שאם זו לא היתה טלוויזיה זה כנראה היה משהו אחר.כך חשבתי על העניין עד לא מזמן אבל בחודשים האחרונים אני עוקב אחרי תופעה שהולכת ומתפשטת ברחבי העולם ואני מתחיל לשנות את דעתי: משתמשים ובעיקר בני משפחותיהם, מדווחים על אירועים פסיכוטיים, אירועים של הזיות, של פרנויה וניתוק מהמציאות, שמתרחשים אחרי סשנים ארוכים של שיחות עם הבוטים השונים.מה קורה במקרים האלו? האם אפשר למצוא דפוס משותף בשיחות שמתחילות כשיחה רגילות ובתוך זמן קצר יחסית הופכות לשיחות שנראה שיצאו מתוך הזיה? אני אספר על מחקר של קבוצת חוקרים בריטים שמספק קצה חוט להבנת הדינמיקה הרעילה הזו רגע לפני שננסה להבין למה האירועים האלו בכלל מתרחשים.קישורים:סיפורו אל אלן ברוקסhttps://www.nytimes.com/2025/08/08/technology/ai-chatbots-delusions-chatgpt.htmlרדיט: ChatGPT מעורר פסיכוזהhttps://www.reddit.com/r/ChatGPT/comments/1kalae8/chatgpt_induced_psychosisרולינג-סטונס: אנשים מאבדים את היקרים להם לטובת בינה מלאכותיתhttps://www.rollingstone.com/culture/culture-features/ai-spiritual-delusions-destroying-human-relationships-1235330175/סרטון הווידאו של משקיע הון הסיכון ג'ף לואיסhttps://x.com/GeoffLewisOrg/status/1945212979173097560מחקר: שגעון טכנולוגי בשנייםhttps://arxiv.org/abs/2507.19218

בפרק זה נספר את סיפורה של קהילת מונקאץ בכלל ואת סיפורה של הגימנסיה העברית בה בפרט. הסיפור של מונקאץ' מחזיק ביסודות הקיום היהודי המורכב והעשיר ערב השואה, ו"התקווה" של ילדי הגימנסיה היא לא רק שיר, אלא סימבול מושלם לכך. צוות יד ושם – ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן – ד"ר בלהה שילה; עורכת ראשית – ד"ר בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה – נעמה גלילעריכת סאונד

האם ייתכן שהמדע והיהדות לא סותרים זה את זו? ויותר מכך, האם ייתכן שהם תלויים האחד בשנייה? בפרק הזה מתארח פרופ' דוד איזנברג, ראש המעבדה לאלקטרוכימיה וראש התכנית לאנרגיה בטכניון ומגיש הפודקאסט "המדע מחפש משמעות" מגיע מדבר על אמונה, מדע ולמה בניגוד למה שכולם חושבים הם הולכים יד ביד.

לא מתחשק לך לקום בבוקר לעוד יום עבודה. הפקקים מעצבנים אותך, אין לך סבלנות ללקוחות וכל שיחת טלפון מוציאה אותך מדעתך. פעם אהבת את העבודה הזו, ממש אהבת, אבל משהו השתנה וקשה לך להגיד בדיוק מה. דבר אחד בטוח, לא טוב לך. בתוך כל זה המחשבה על חלומות, מטרות ואתגרים חדשים לא עוזבת אותך וההתלבטות מה לעשות נוכחת כל הזמן. אז מה לעשות?בפרק הזה יערה אלדמה, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, מגיעה לדבר על משמעות בעבודה: מה בכלל גורם לנו לקום בבוקר לעבודה ולהרגיש שהיא משמעותית עבורנו? מהם רכיבי המשמעות? מהן הסיבות שבגללן אנחנו עוזבים את מקומות העבודה שלנו? ואיך מזהים ששחיקה היא לא רק תקופה חולפת אלא תחושת היעדר משמעות?

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים - האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם,  ואפילו חולקים איתם מגורים - על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות מקטינה גזענות? ואיך אפשר להבחין בין מתאם לקשרים סיבתיים?

ב-1906, בנמל פורתסמות' שבאנגליה, הושקה ספינת המערכה 'דרדנוט' (Dreadnought). ברגע שבו פגש גוף המתכת הקמור של הספינה הבריטית את מי הנמל, השתנה עולם הלוחמה הימית לנצח. כל שאר אניות המערכה בעולם, בכל הציים הפכו בבת אחת ללא רלוונטיות. היא הייתה כה מהפכנית, כה חדשנית וכה רבת-עוצמה, עד שלא ניתן היה להשוות אותה לשום דבר שבא לפניה.האזנה נעימה,רן

אחרי שדיברנו על כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה - הגיע הזמן להתמקד בממלכה הצפונית: ישראל.בפרק זה בו מתארח פרופ' עודד ליפשיץ, נמשיך לעסוק בשאלה - מה לא ידע המחבר המקראי בתקופת המלך יאשיה, מה השמיט ומה השאיר בפנים? ננסה להבין מה המקורות שעמדו בפני מחברי הטקסטים כשכתבו על ממלכת יהודה? מה ידע המחבר שישב בירושלים על ממלכת יהודה שרובה כנראה כבר נמחקה בעת הכתיבה? אילו עוד ספרים בתנ׳׳ך ייתכן נכתבו על ידי מחבר ספרי מלכים? כיצד אותו מחבר (או מחברים...) עלום תיאר סיפורים על גיבורים ״ישראליים״ ולא ״יהודאיים״ כמותו? למה היה חשוב לפרט כמה שנים מלך כל מלך ומלך בשתי הממלכות המתחרות? האם הסופר היהודאי הצליח לשמור על הסדר הכרונולוגי הנכון? למה דווקא על אליהו ואלישע המחבר היהודאי מפרט כל כך ביחס לשאר הכתוב על ממלכת ישראל? מה ניתן לדעת על התרבות וחיי היום יום בממלכת ישראל בהשוואה למה שנכנס לטקסט המקראי? איך השפיע הסכסוך בין הממלכות על ההיסטוריה המתוארת לנו בספר מלכים? ועל זו שהושמטה? על כך ועוד בפרק שלפנינו.האזנה נעימה!יותם

תקציר: כמי שבילה חלק ניכר מילדותו באולמות משחקי הוידאו של תל-אביב, הייתי בטוח שאני מכיר את רוב מכונות המשחק הפופולאריות, אבל סרט דוקומנטרי ישן על התרבות היפנית, הציג בפניי משחק שלא ידעתי על קיומו. מקורותיו של המשחק נטועים בצרפת של לפני המהפכה הצרפתית. הוא חצה את האוקיינוס לארה"ב ומשם, כעבור כ-150 שנה, הוא הגיע ליפן ואז השתלט עליה לחלוטין.עד לא מכבר היפנים הוציאו על המשחק סכום כסף השווה ל-4% מהתוצר הלאומי הגולמי של המדינה כולה, כ-200 מיליארד דולר או פי 30 מכלל ההכנסות של תעשיית ההימורים בלאס-ווגאס. מה סוד הקסם של המשחק שכבר 100 שנה שולט בה ביד רמה, כיצד היאקוזה קשור אליו ומדוע היפנים כל כך אוהבים אותו? זהו סיפורו המשוגע של "פצ'ינקו", סיפור על טכנולוגיה ותרבות, פשע ודיפלומטיה, היסטוריה ופוליטיקה.הפרק שודר לראשונה באוקטובר 2021.קישורים:מצב תעשיית הפצ'ינקוhttps://agbrief.com/news/japan/26/11/2024/pachinko-market-to-continue-steady-decline-until-2028-research/סרטו של וים ונדרס, "טוקיו-גה".https://www.imdb.com/title/tt0090182סרטו של אוזו, The Flavor of Green Tea over Ricehttps://www.youtube.com/watch?v=AO-1aZQ-uUYניתוח תרבות יפן בעיניי שעות הפנאי של אזרחיהhttps://www.amazon.com/Culture-Japan-through-Leisure-Transition/dp/0791437914

איך ניהול פצועים במלחמה דומה לטיפול בתקלת פרודקשן קריטית? אורן סולביץ, סמנכ"ל פיתוח תוכנה וקצין רפואה במילואים, חוזר מהמלחמה עם תובנות מפתיעות על ניהול משברים בעולם התוכנה. בפרק נלמד על קבלת החלטות במצבי לחץ קיצוני, איך לנהל תחקירים ללא האשמות, הובלה ללא סמכות, ומה שכל מפתח צריך לדעת על התנהגות בזמן משבר. אורן מגלה איך הכישורים שנדרשים להציל חיים זהים לאלה שנדרשים להציל פרודקשן - והחיבור הישראלי המיוחד בין מלחמה, פיתוח ומנהיגות. האזנה נעימה, עמית בן דור.

מה ליהדות יש ללמד אותנו על ניהול ויזמות? האם בכלל יש קשר בין עקרונות עתיקים ליזמות מודרנית? הפעם ב"לגעת ברוח", זיו אלול, יזם סדרתי עם אקזיטים בהיקף של מיליארדי שקלים, חושף איך חכמת אבות ומקורות יהודיים עתיקים יכולים להוביל לחדשנות עסקית ולהצלחה יזמית בעולם הטכנולוגיה הגלובלי. בשיחה על מנהיגות וערכים, זיו ורוני מסבירים איך מסורת בת אלפי שנים רלוונטית היום יותר מתמיד, ואילו עקרונות מהספר "אבות הניהול" שכתב זיו בעריכתו של רוני גרמו לו להפוך לספר הניהול הנמכר ביותר באמזון.

בפריז יש בית קברות יפהפה שבו יש קבר אחד יוצא דופן. דורון מנסה לברר מי קבור שם, מה הסיפור שלו, והאם זה קשור לאילומינטי או למוסד.