כל תכני עושים היסטוריה

כובש, מתפקד, בעל הון טוסטסטרון. להיות גבר זה גם להיות מיני - תמיד דלוק, תמיד מוכן, תמיד יוזם. כי לגבר תמיד מותר סקס אבל לא כל כך מותר להביע כאב, חולשה, להיות פגיע. אצל אישה זה בדיוק הפוך. מה קורה כשהתפקידים האלה נפגשים בתוך זוגיות אמיתית - עם שנים, ילדים, עייפות ואינטימיות שמשתנה. ומה קורה כשגבר לא רוצה, מוסח, תשוש או שלא הולך לו כמו שהוא רוצה?התמונה שציירו לנו של הגבר המיני היא אחת הציפיות הכי כבדות שהגבר נושא והפעם נדבר שוב עם חננאל רוס, רב ופסיכולוג קליני, על מה שנמצא מתחת לזה - גבריות, מיניות וזוגיות.

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: הטקסטים של הקומרניסטיםבפרק הקודם דיברנו על אנשי כת (?) קמראן או בשמם האחר "עדת היחד". אבל לא נגענו בכלל בטקסטים של הקבוצה המופלאה הזאת שהשאירה לנו את אוצר מגילות ים המלח ומדבר יהודה שהרי אנחנו "עושים תנ"ך, ובלי טקסטים מי ומה אנחנו? אז בפרק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן-דב מאונ' ת"א נקרא ונבין את הטקסטים העתיקים הללו.מהיכן מגיעים אלינו הטקסטים של אנשי עדת היחד ומתי כתבו אותם? האם יש לנו טקסטים ממקומות שהם לא קומראן? האם טקסטים מקומראן מצאו עצמם החוצה מהקבוצה?מהו הטקסט המכונה "ברית דמשק": היכן התגלה (פעמיים!) ומה כתוב בו? מהן ההלכות המופיעות ב"ברית דמשק"? מה דעתם של אנשי הברית על בית המקדש השני שקיים ופועל בימיהם בירושלים? מיהו מורה הצדק ומה תפקידו לפי הטקסט המיוחד הזה? למי ניתנה הסמכות ההלכתית לפי כותבי ברית דמשק? אילו שדים ורוחות קיימים בעולם ומה תפקידה של העדה מול אותם כוחות דמוניים? ואולי הכי חשוב -  מתי תבוא הגאולה על פי הברית? מה תפיסתם של אנשי "הברית החדשה" אודות טומאה וטהרה?בהמשך נטעם גם מטקסט מיוחד נוסף: מגילת הודיה שמגלמות תהומות עמוקים ופסות גבוהות ביותר בצורה של שירה נשגבת ולסיום: קריאה צמודה ב"סרך היחד" – תקנון העדה. מהו הטקסט המכונן הזה? מה כתוב בו? מדוע עדת היחד מחשיבה את עצמה כחלופה לבית המקדש? איך סרך היחד מסביר מדוע יש המכנים את הקבוצה כ"כת"? איך ראוי שמנהיג הקבוצה ינהג ומה תפקידיו הרוחניים והפרקטיים? מי הם האנשים והקבוצות שעליהם להיות מנודים מהעדה על פי הטקסט המרתק הזה? מהן הלכות הטהרה המפליגות והקשוחות שלקחו על עצמם אנשי העדה?ולסיום- מה אומרים חז"ל על העדה, ממרחק של כמאתיים או אפילו שלוש מאות שנה לאחר קיום עדת היחד?האזנה וקריאה מרתקות!יותם

מה הופך בקשה אחת ל-LLM למורכבת כל כך מאחורי הקלעים? איך מאות מיליארדי פרמטרים נדחסים על עשרות GPUs, ואיך כל ה-cluster הזה משרת אלפי משתמשים במקביל בלי להתפוצץ?אירחתי את מייק ארליכסון, אושייה בעולם הAI, ופירקנו את עולם ה-inference מבפנים: KV cache, batching, ההבדל בין prefill ל-decode, חלוקה של מודל בין GPUs שונים, ו-Mixture of Experts. דיברנו גם על למה זה הפך לאחד התחומים הכי קריטיים בעולם ה-AI - וגם איך נכנסים אליו אם אתם מהנדסים שרוצים להתחיל להריץ מודלים בעצמכם.האזנה נעימה, עמית בן דור.

אנחנו רגילים לשמוע אנשים מצליחים מדברים על ההצלחות שלהם.פחות על הרגעים ששברו אותם ודווקא הם אלה שבנו אותם יותר מכל.בפרק הראשון של Spill the SooP, איתן זינגר מוריד לרגע את המסכות ומדבר עם שלומית פן על הרגעים שבאמת שינו את חייו.על נפילות, בחירות, ועל הפער שבין מה שאנחנו משדרים לעולם לבין מה שאנחנו נושאים בפנים.כי לפעמים הכישלון הכי גדול שלנו, הוא ההצלחה שאף פעם לא ראינו מגיעה.

בכל פעם שהטלפון שלכם עושה פוקוס אוטומטי, או כשאתם עורכים תמונה בפוטושופ או מדפיסים במדפסת דיגיטלית – אתם משתמשים בטכנולוגיה שישראלי בשם אפי ארזי המציא אותה, לפחות בראשיתה. החברה שלו, סאיטקס, נחשבה לאוניברסיטה של תעשיית ההטק הישראלית ולהוכחה שאפשר לבנות אימפריה גלובלית בהרצליה. אז למה איבדה את הבכורה ונעלמה מהמפה?יעל דרומי מארחת את היועץ האסטרטגי צביקה רול לשיחה על אפי ארזי, גאון ישראלי שהתקבל ל-MIT בלי שום תואר, ועל החברה שהקים, סאיטקס, שחוללה מהפכה של ממש בענף הדפוס העולמי. יחד הם חוזרים לימי הזוהר שלה, מנתחים את ההחלטות האסטרטגיות שהפכו אותה למובילה עולמית, ובודקים איפה עברו קווי השבר שהובילו לסוף המר. זהו פרק על חדשנות פורצת דרך, ניהול בתנאי אי-ודאות, ושיעור שכל יזם ומנהל חייב ללמוד ממנו.האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר הפלטפורמות. אימפריות כחול לבן, רשת עושים היסטוריה, עם יעל דרומי.

איך מגיעים לפסגת ההצלחה העסקית ושומרים על האנושיות? רון גזית, שייצג עסקאות במיליארדים והקים את קשת 12, מספר על הרגע שבו גילה פער בין התדמית האגרסיבית למי שהוא באמת. מסע לעולם שבו בודהיזם פוגש חדרי ישיבות, שבו אפשר לנצח בלי לרמוס, ושבו דרך האמצע מובילה לרווחיות גבוהה יותר - לא פחות.

תמר לין, VP Product ב-Aidoc, ועידן בסוק, Chief R&D Officer בחברה, בשיחה על אחד ממוצרי ה-AI הבולטים כיום בעולם הרפואה: פיענוח סריקות הדמיה בבתי חולים. השניים מספרים איך Aidoc מסייעת לרדיולוגים לזהות ממצאים דחופים בסריקות CT ורנטגן, לתעדף מטופלים בחדרי מיון עמוסים, ולשמש רשת ביטחון מפני פספוסים של ממצאים קטנים או אקראיים. איך עוברים מאלגוריתמים שמזהים בעיה רפואית אחת למודלי Foundation רפואיים שמסוגלים להרחיב את המענה לעשרות ומאות מצבים? למה בתי חולים כבר לא מחפשים עוד אפליקציה נקודתית אלא פלטפורמה שמשתלבת ב־workflow? על ההבדלים בין השוק הישראלי לאמריקאי ואיך מאזנים בין ערך קליני, בטיחות מטופלים ו־ROI? פרק על AI רפואי, רגולציה, אחריות, והעתיד שבו הרופא והמכונה עובדים יחד כדי לקבל החלטות מדויקות ומהירות יותר.

בפרק זה אנחנו צוללים אל תוך עולמה המרתק של המילה היפנית המוכרת ביותר בעולם - "קוואיי". מה שנראה במבט ראשון פשוט חמוד, מסתיר תחתיו מהפכה חברתית, מנוע כלכלי אדיר ותרבות שלמה שהתפתחה מנערות צעירות שמרדו במוסכמות. יחד עם האנתרופולוגית וחוקרת התרבות היפנית לירון אפריאט, אנחנו מפרקים את הסודות מאחורי הלו קיטי ופיקאצ'ו ומגלים איך מושג אחד קטן מסייע ליפנים לבטא את עצמם בעולם נוקשה ומסורתי, ומה ההבדל העמוק בינו לבין התרבות הישראלית.

איך נראו חייהם של יהודי גרמניה משנת 1933 ואילך? בפרק הזה נארח את פרופ' גיא מירון בשיחה על  חיי יומיום והסתגלות בצל המדיניות האנטי-יהודית המקצינה. הדיון חושף את הפערים שבין החיים בכפרים לעומת הערים הגדולות, את תגובותיהם השונות של זרמים ביהדות גרמניה, ואת הניסיון האנושי להיאחז בשגרה, לעצב מרחב תרבותי עצמאי ולהמשיך להתקיים בתוך מציאות של אי־ודאות מתמשכת.

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: על אנשי (כת?) קומראן דיברנו והזכרנו פעמים רבות את מגילות ים המלח ומדבר יהודה המכונות גם מגילות קומראן. שוחחנו גם על האתר בו התגלו המגילות. אבל הפעם ניגע באנשים עצמם – תושבי האתר הקדוםנתחיל בשאלה הבוערת האם באמת מדובר ב"כת" כהגדרתה המודרנית? מדוע יש לנקוט זהירות כשמשתמשים בהגדרה זאת? מדוע הם כינו את עצמם "עדת היחד" ומה משמעות הביטוי? מתי הם עולים על במת ההיסטוריה הכתובה? מהיכן הגיעו אנשי אותה עדה שחיו במקום? האם ניתן לזהות את "עדת היחד" עם האיסיים? ובכל מקרה מה היו תפיסות עולמם? אמונותיהם? אורח חייהם? בהמשך נדבר על סרך היחד - מהו ומה משמעותו? מהם תקנות העדה? מדוע אנשי העדה הקפידו כל כך על ענייני טהרה? מה ההירארכיה שהייתה נהוגה בעדה? איך התקבלו לעדה? מהו הטקסט המכונה "ברית דמשק" ומה הקשר שלו לסרך היחד? מדוע הם ראו עצמם כ"בני אור" לעומת שאר האנושות (והיהודים...) שהם "בני החושך"? מיהו "שר החושך" בליעל ומיהו "שר האור" מי היה "מורה הצדק" ומה היה תפקידו בקהילת קומראן? מה היו התפיסות השונות של  הכיתות של ימי בית שני בנוגע לקדושה, לטומאה וכפועל יוצא - לטהרה? מדוע אנשי כת קומראן היו בטוחים שהם חיים בתקופה של גאולה?ואולי הכי חשוב - מה היו תפיסות עדת קומראן לגבי אחרית הימים, לאור הפירוש האמיתי לתורה שאותה, לדעתם, יודע באופן בלעדי אותו "מורה הצדק" המסתורי?האזנה וטהרה נעימות!יותם

לבקשת מאזיני הפודקאסט, הקדשנו את הפרק להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית, שבמרכזה שילוב של כלכלה קפיטליסטית עם מס כבד על קרקע.  האם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות של ג'ורג', רעיונות שסביבם קמה תנועת ה"ג'ורג'יזם"? ומה חשבו על משנתו של ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן?

שרה קופ גדלה בבני ברק, ילדה מצטיינת ממשפחה חסידית מיוחסת עם דם רבני בוורידים. מבחוץ הכל היה מושלם. מבפנים היו שאלות שאסור לשאול. בפרק הזה היא מספרת על נישואים בגיל שבע עשרה לבחור שהצחיק אותה ועל הרגע שהבינה שזה לא מספיק. על איך הפכה לאחת מהמומחיות הראשונות בסייבר מהמגזר החרדי, עוד בלבוש חרדי. סיפרה על הקרב האסטרטגי שניהלה מול דיינים ורבנים כדי לא לאבד את הילדים שלה, שניהלה אותו כאירוע סייבר, קר, מחושב, ובלי אגו.האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

איך נראית גבריות בעידן החדש? מזהות, דרך אהבות ועד לחימה, הפעם נארח את הרב והפסיכולוג הקליני חננאל רוס לשיחה עמוקה ונוקבת על מה זה באמת אומר להיות גבר בחברה של ימינו. דרך התבוננות על ארבעת עמודי התווך של הגבריות, עוגן, מספק, מגן ועצמאי,  נבין כיצד הציפיות החברתיות משפיעות על תפיסת בגבריות. נדון בפער האמפתיה המקשה על גברים להביע חולשה, בסיבות בגללן הם נוטים להתנתק מרגשותיהם, ובאתגרים הייחודיים שניצבים בפני מילואימניקים שחוזרים משדה הקרב היישר אל חיי המשפחה.קישור להזמנת הספר:https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScN0RnkAJugcvNHGZJDGi-tTPEslcGLUZKDYFERZrMQBQE1-A/viewform?pli=1

בהתחלה, היקום היה קטן, ואז הוא התפוצץ. אבל מה קרה קודם?אנחנו לא יודעים. אבל יש לנו כמה רעיונות מעניינים בקשר לזה.הצטרפו לפישלנד, הפטריאון של התשובה: https://www.patreon.com/cw/fishlandpodcast

האם אי פעם הרגשתם שאתם חייבים לעשות משהו רק כי "זה מה שצריך"? ביפן קוראים לזה גירי. בפרק הזה יחד עם פרופסור ניסים אוטמזגין, מומחה ליפן באונ' העברית, נבין איך "קריאת האווירה" והרצון לשמור על הרמוניה פוגשים את המתח הנצחי שבין החובה לבין הרגש האישי (ה"נינג'ו"). נדבר על הקודים החברתיים בחיי היומיום, מהיחסים עם החמות ועד להתנהלות במשרד, ונגלה איך סמוראים מהעבר עדיין משפיעים על האופן שבו יפנים מעניקים שוקולד או מתנות לעמיתים לעבודה.

70 שנה. מוצר אחד. 50% מהשוק. בלי בורסה, בלי משקיעים, בלי תקציב שיווק שמדבר. שוקולד השחר הוא אחת האנומליות הגדולות בעולם העסקי הישראלי, חברה שלא עושה שכל על הנייר, ובפועל מכניעה פעם אחר פעם ענקיות עולמיות. בפרק הזה שלמה אברמוביץ, מחבר הספר "הסוד המתוק", מספר לראשונה את הסיפור המלא של המשפחה שעומדת מאחורי השחר העולה: איך פליטים מרומניה שנחקו, פוטרו, והורד להם כרטיס האוכל, הפכו את הכאב לדלק, פיצחו סוד אחרי סוד, ובנו מפעל שאף מעבדה בעולם לא הצליחה לפצח את הנוסחה שלו. הסיפור מאחורי מייסד, אוטודידקט גאון שניהל עסקים בישיבה על ארגזי תנובה, סירב לכל הצעת רכישה וניצח את שופרסל, תוך שהוא לובש מכנסיים קצרים. האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. אימפריות כחול לבן, רשת עושים היסטוריה, עם יעל דרומי.

כיצד הופכים את זיכרון השואה לשיח רלוונטי עבור בני נוער, במיוחד לאחר אירועי השבעה באוקטובר? בפרק זה נשוחח עם עדי נוביק ורון ולדניגר מצוות החינוך של מכון "מורשת", על האתגרים והאפשרויות בהוראת השואה. נדון בשאלות כגון מדוע  חשוב ללמוד גם על החברה הגרמנית בתקופת הנאציזם ולא רק על מחנות ההשמדה, כיצד מתמודדים עם שחיקת הרגש וסף הגירוי הגבוה של בני הנוער כיום, ומה תפקידם של מחנכים ומחנכות ביצירת משמעות, תקווה ועמוד שדרה מוסרי מתוך דילמות היסטוריות.

על פניו, ברוך שפינוזה הוא היהודי שכולנו היינו צריכים להתגאות בו, כפי שאנחנו מתגאים באיינשטיין, פרויד ויהודים מפורסמים אחרים: שפינוזה היה גאון בכל קנה מידה שהשפיע עמוקות על הפילוסופיה המודרנית, ומשתנו היא זו שעיצבה הלכה למעשה את דמותה של מדינת ישראל. אבל במקום להתגאות בו, רוב הישראלים לא יודעים עליו דבר - למעט שהיה כופר ומוקצה. אז מי היה ברוך שפינוזה, כיצד שינה את העולם - ולמה אנחנו לא אוהבים להשוויץ בו?האזנה נעימה,רן

ברפואה של היום אנחנו עדיין פוגשים מחלות מאוחר מדי: כשכבר אי אפשר להתעלם מהתסמינים. בפרק הזה אנחנו עוצרים רגע לפני, ושואלים איך נראית רפואה שמזהה סיכון עוד לפני שהוא הופך למחלה. סיון ורדי ופרופ' בליצר מארחים את גיא לייטרסדורף, מנכ״ל Longevity AI, לשיחה על המעבר מרפואה תגובתית לרפואה מונעת, יוזמת ואישית. גיא משתף במסע האישי שהתחיל בהתנדבות במד״א ובאירוע שטלטל את תפיסת מערכת הבריאות אצלו, והמשיך להקמת חברה שמנתחת נתוני בריאות, הרגלי חיים וביומרקרים כדי לזהות סיכונים מוקדם – ולהוסיף לא רק שנים לחיים, אלא חיים לשנים. פרק על רפואה פרואקטיבית, על גבולות הטכנולוגיה, ועל השאלה עד כמה אנחנו באמת מוכנים לדעת מה צפוי לנו מראש.

בפרק הבכורה של אימפריות כחול לבן, יעל דרומי מארחת את דניאל ברינבאום, מנכ״ל סודה סטרים לשעבר, לשיחה על אחד מסיפורי הצמיחה המרתקים שיצאו מישראל אל העולם. יחד הם צוללים אל מאחורי הקלעים של החברה שהפכה ממותג עם רעיון חכם לאימפריה גלובלית, ומדברים על אסטרטגיה, מיתוג, ניהול, חדשנות, וגם על ההחלטות, הסיכונים והטעויות שבדרך. זהו פרק על חזון, מנהיגות, ושיעורים אמיתיים מעולם העסקים הישראלי והבינלאומי.חפשו אותנו באינסטגרם ״עושים היסטוריה״

מרד גטו ורשה מוכר כאחד מרגעי השיא של ההתנגדות היהודית בשואה, אך לצד סיפור הלחימה המוכר התקיימה מציאות מורכבת ורבת שכבות. בפרק זה, פרופ' חווי דרייפוס מציעה מבט "מלמטה" על ימי המרד: מן המהנדסים שבנו תשתיות ובונקרים תת־קרקעיים, דרך המוני הציבור היהודי שלקחו חלק במרד בהסתתרות ובלחימה, ועד חברי המחתרות הלוחמות: הארגון היהודי הלוחם והארגון הצבאי היהודי, שחיו כולם ופעלו בתוך מרחב קורס ומתכלה. נדון במתחים שבין המחתרות, בשאלות של מידע, זיכרון וייצוג, בתחושות הייאוש ובפערים שבין צעירים למנהיגות ותיקה לנוכח קריסת הסדר החברתי והפיזי של הגטו.

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן בעוד פרק שעוסק בפערים כלכליים והפעם הדגש הוא על ניידות כלכלית, על הפריפריה, על העוני, על מדיניות כלכלית לטיפול בעוני ועל הפערים בין ערבים ויהודים ובין אשכנזים למזרחים. האם יש בסיס לטענות של פוליטיקאים רבים על פערים עדתיים משמעותיים בישראל?

למה קיימת מדינה בשם צפון מקדוניה, למרות שאין מדינה בשם דרום מקדוניה, או מקדוניה בכלל? זה סיפור ארוך ומשונה שכולל את אלכסנדר הגדול, מדינת מזרח מזרח, ואת המדינה שאסור לומר את שמה.

אמרה שמקורה בחיל האוויר הבריטי גורסת כי - "אתה לא חייב להיות משוגע כדי להיות טייס - אבל אם אתה משוגע, זה עוזר."הבלבול, הלחץ והטעויות הרבות שאיפיינו את פיקוד חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים אילצו את אנשיה של טייסת 109, "טייסת העמק" המיתולוגית, למצוא פתרונות לא-שגרתיים כדי לשרוד. בפרק זה נשמע על היוזמות המשוגעות הללו: פתרונות מבצעיים וטכנולוגיים מאולתרים שהגו הטייסים ומהנדסיה של רפאל תוך כדי הלחימה. חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים - כפי שלא הכרתם.האזנה נעימה,רן

In this episode, Dr. Valeria Santini, Associate Professor of Hematology at the University of Florence Medical School in Florence, Italy, joins host Dr. Nikolaos Papadantonakis to discuss advances in lower-risk anemia and review important studies in myelodysplastic syndromes from ASH 2025, and what they mean for patients and families.

מה עושים כשהאייג׳נט שלכם ממציא ללקוח מוצר שלא קיים? בפרק אירחתי את אלמוג בקו לשיחה על השיטות השונות להתמודד עם בעיות באייג׳נט, על Root cause analysis בעידן הAI, איתור שגיאות וEvals. האזנה נעימה, עמית בן דור

איך בונים אמון ביומיום בלי שזה יישמע כבד ומוזר? הכירו את המילה הכי נשמעת ביפן, זו שפותחת כל דלת ומייצרת ברית מיידית - יורושקו אונגאישימס. בפרק הזה יושי היגוצ'י ודנה נחום הרמן צוללים לתוך המושג שאין לו תרגום מדויק, ומסבירים איך מילה אחת מצליחה לשבור את הקרח ביום הראשון בשגרירות ולהפוך פקודה יבשה לבקשה הדדית בגובה העיניים. וגם למה כל כך קשה להסביר לישראלים בקיבוץ למה ה"תודה" שלהם פשוט לא מספיקה.

איך טיול מקרי בפארק הפך למהפכה בטיפול בטראומה? ד"ר אודי אורן מסביר מהו גירוי בילטרלי, איך EMDR משפיעה על המוח, ומדוע היא יעילה למצבים שבין "בלאק-אאוט" במבחן לפוסט-טראומה מורכבת. בפרק נפרק את מיתוס "הכובע הסגול", נציג את הפרוטוקול הטיפולי שלב-אחר-שלב ונבחן את יעילות הטיפול הקבוצתי שצבר תאוצה מאז השבעה באוקטובר.

בחודשים האחרונים התפתח מאבק בין הפנטגון לחברת אנת'רופיק סביב השאלה האם נכון וראוי שחברה פרטית תטיל איסורים ומגבלות מעבר לקונגרס האמריקאי. אבל בתוך המהומה הזו - שמערבת סוגיות טכנולוגיות, משפטיות, מוסריות וכלכליות - שאלה אחת הלכה לאיבוד: האם זה בכלל רעיון טוב לשלב מודלי שפה גדולים בתוך מערכות צבאיות, בתוך מערכות שמקבלות החלטות גורליות, החלטות של חיים ומוות?במחקר שפורסם ב-2024 ובמחקר המשך, שפורסם בראשית 2026, נעשו סימולציות, משחקי מלחמה, שבהם מודלי השפה הגדולים התבקשו לשחק מנהיגים של מדינות יריבות ואז לקבל החלטות תחת לחץ ובתנאים של משברים בינלאומיים. אלו מודלי השפה שכולנו משתמשים בהם.התוצאות של המחקרים לא פחות ממחרידות: מסתבר שלמודלי השפה הגדולים אין שום בעיה להורות על שימוש בנשק גרעיני, ולא, לא מדובר רק במהלך אחרון; בחלק מהמקרים הם שולפים את הנשק הגרעיני כמהלך ראשון.קישורים:ספר: אימפריות הסיליקון: המלחמה על עתיד הבינה המלאכותיתhttps://www.amazon.com/Silicon-Empires-Fight-Future-AI/dp/1509550488מחקרו של קנת' פיין (2026):https://arxiv.org/abs/2602.14740מחקרם של החוקרים האמריקאים (2024):https://arxiv.org/abs/2401.03408

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן, לשיחה על אי שוויון בהכנסות, על מדיניות כלכלית לצמצום אי השוויון והעוני, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה בישראל, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל אי השווין בתוך הקבוצות. וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בישראל בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר למשכילים פחות.

ברפואה של היום אנחנו עדיין פוגשים מחלות מאוחר מדי: כשכבר אי אפשר להתעלם מהתסמינים. בפרק הזה אנחנו עוצרים רגע לפני, ושואלים איך נראית רפואה שמזהה סיכון עוד לפני שהוא הופך למחלה. סיון ורדי ופרופ' בליצר מארחים את גיא לייטרסדורף, מנכ״ל Longevity AI, לשיחה על המעבר מרפואה תגובתית לרפואה מונעת, יוזמת ואישית. גיא משתף במסע האישי שהתחיל בהתנדבות במד״א ובאירוע שטלטל את תפיסת מערכת הבריאות אצלו, והמשיך להקמת חברה שמנתחת נתוני בריאות, הרגלי חיים וביומרקרים כדי לזהות סיכונים מוקדם – ולהוסיף לא רק שנים לחיים, אלא חיים לשנים. פרק על רפואה פרואקטיבית, על גבולות הטכנולוגיה, ועל השאלה עד כמה אנחנו באמת מוכנים לדעת מה צפוי לנו מראש.

סיפורם של רוב המעפילים נגמר בקפריסין, אבל מה קורה כשהבריטים רוצים ללמד את היהודים לקח? במקום ההגעה הצפויה לקפריסין נכפה על נוסעי האונייה מסע מפרך לצרפת ומשם לגרמניה, שנתיים בלבד לאחר השואה. פרופ' אביבה חלמיש פורשת את הסיפור האמיתי מאחורי המיתוס: כיצד 4,500 מעפילים פיתחו מנהיגות ספונטנית על האוניות, איך "התנגדות פסיבית" הפכה לנשק פוליטי עוצמתי, ומדוע החוויה הזו, למרות התלאות, הפכה לכלי מרכזי בשיקום הנפשי של ניצולי השואה. זהו סיפור על ניצחון רוח האדם, על הכוח של החלש מול החזק, ועל הפער בין זיכרון קולקטיבי למציאות היסטורית מורכבת.

המנהיג הצעיר אבא קובנר מוכר לכולנו מהקריאה ההיסטורית למרד בגטו וילנה, דרך תוכנית הנקם בגרמנים ועד לעיצוב דמותו של זיכרון השואה בישראל. הפרק חושף גם קובנר אחר: מפקד, מנהיג רוחני ויוצר, אבל גם אדם אחוז חרדה קיומית. נדון בסירוב שלו למסגרות פוליטיות נוקשות, בניסיון שלו לחבר בין המסורת היהודית ללשומר הצעיר, ובשאלה מדוע השליך את הרעל לים ברגע האחרון. בשיחה זו פרופ' דינה פורת מספרת לנו על מנהיג שניסה לגשר בין אלפיים שנות גלות לבין המציאות הישראלית המדממת, מבלי לוותר על זהותו כפרט.

טייסת 109 של חיל האוויר, 'טייסת העמק', ספגה מכה קשה במלחמת יום הכיפורים. אך סיפורה של טייסת הסקייהוקים מאיר את המלחמה הכאובה הזו באור שונה מכפי שאנחנו רגילים אליו: לאור משבר האמון בין מפקדת חיל האוויר ודרגי השטח, החליטו אנשי הטייסת לנקוט בשורה של יוזמות מפתיעות ובלתי שגרתיות תוך כדי המלחמה עצמה. פרק זה יתאר את השתלשלות המאורעות שהוליכה אל אותו משבר האמון חריף בתוך החיל.האזנה נעימה,רן

בלי זה אין עתיד ואין בריאות דיגיטלית - תשתיות דאטה. הבסיס השקט שמאפשר למחקר, לבינה מלאכותית ולקבלת החלטות רפואיות לקרות באמת. סיון ורדי ורן בליצר מארחים את ניר לרר, GM Israel at Latica לשיחה על איך בונים אקו־סיסטם מאובטח שמחבר בין נתונים רפואיים, ארגוני בריאות וחברות מדטק ולייף סיינס – והופך דאטה מפוזר לערך מחקרי וקליני אמיתי. ניר משתף בדרך האישית שלו, באבולוציה של החברה (לשעבר Lynx.MD), ובתובנה שלא תמיד נעים לשמוע: הבעיה הגדולה של הבריאות הדיגיטלית היא לא אלגוריתמים — אלא תשתיות. פרק על מה שקורה לפני הבאזז, והרבה לפני שה-AI באמת יכול לעבוד.

מי היו מעל 2000 הגברים שלבשו את מדי שירות הסדר היהודי בגטו ורשה? האם היו אלה "רוצחים מבית", כפי שתיאר אותם רינגלבלום לאחר האקציה הגדולה, או יהודים מן השורה שנקלעו למלכודת דמים? בפרק זה נבקש לבחון את חיי היום-יום של השוטר היהודי: מהכוונת תנועה בסמטאות הצפופות ועד לדילמות הנובעות מהתמודדות עם  הברחות מזון ואיסוף ילדי רחוב . נשמע את קולם של השוטרים עצמם דרך כתבי היד של סטניסלב גומבינסקי וסטניסלב אדלר ונבין לעומק את הקונפליקטים איתם נאלצו להתמודד עד לגירוש הגדול.

כ-3.4 מיליארד אנשים ברחבי העולם משחקים במשחקי וידאו - זו תעשייה עצומה שרשמה בשנת 2025 הכנסות בהיקף של כ-197 מיליארד דולר. על פי ההערכות בשנת 2026 הכנסות התעשייה יעברו את רף ה-200 מיליארד דולר.החברות הגדולות שמפתחות משחקי בלוקבסטר עתירי תקציב, משקיעות בין 50 ל-200 מיליון דולר בפיתוח משחק אחד, כאשר יש משחקים שתקציב הפיתוח שלהם עולה על 300 מיליון דולר, וצוות עצום של מאות מתכנתים, אמנים, כותבים ובודקים, עובד עליו.מהסיבה הזו כאשר סטודיו צרפתי קטן השיק באפריל 2025 משחק בשם Clair Obscur: Expedition 33 וכבש את עולם הגיימינג בסערה, התעשייה עצרה את נשימתה: בפיתוח המשחק הושקעו כ-10 מיליון דולר בלבד והוא מכר מיליון עותקים בתוך שלושה ימים.זה סיפורו של משחק וידאו אחד שמהווה כתב אשמה נגד המודל ששלט בשוק משחקי הוידאו במשך כמה עשורים, משחק שהמחיש איך אפשר לפרק אותו. אבל בסופו של הסיפור הזה כבר אפשר לראות את תחילתו של הסיפור הבא, והוא עלול לטרוף את שאר הקלפים שנותרו בחפיסה.קישורים:"הניו-יורק טיימס": המשחק הצרפתיhttps://www.nytimes.com/2025/12/11/arts/clair-obscur-expedition-33-sandfall.htmlהדוח של "ביין-אנד-קמפני"https://www.bain.com/insights/squeezed-in-the-middle-aaa-gaming-studios-must-adapt-gaming-report-2025/הזכייה בטקס פרסי הגיימינגhttps://www.youtube.com/watch?v=WDraAxp-Wp8

אביגיל וגור מנסים להסכים על תפריט לארוחת סיום העונה ומגלים שכל אחד נגעל מאוכל אחר. בפרק הזה נלמד מה זה בכלל תחושת גועל, למה היא כל כך חשובה ואיך זה שאנחנו נולדים עם תחושת גועל אבל היא משתנה כשאנחנו גדלים. שחקנית אורחת: ד"ר איה שקדי.

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המחקר של התיווך הפיננסי, ובעיקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: אנחנו פותחים במקרו כלכלה: על הקשר בין חיסכון והשקעה, ושואלים מדוע בכלל צריך תיווך פיננסי? ומשם פונים לשאלת החסמים בשווקים שפוגעים בהקצאה היעילה של האשראי במשק, ומנתחים את המנגנונים שמסייעים להתגבר עליהם. בפרט, אנחנו מדברים על מודל האסימטריה באינפורמציה ובעיית "הלימונים" של חתן פרס נובל ג'ורג' אקרלוף, מודל "האיתות" של חתן פרס נובל מייקל ספנס, על "הקצאת אשראי" של חתן פרס נובל ג'וזף שטיגליץ, על המחקר על עודף האופטימיות של יזמים, ואיך הוא קשור לתאוריות השונות, וגם על צד הביקוש: הרתיעה של יזמים מאשראי. מלווה אותנו בפרק הגר פרץ דיין, שנותנת את הזווית של הפרקטיקה של מתן אשראי לעסקים בישראל.

פרופ' יוסף שילה, פרופסור לגנטיקה מולקולרית וחתן פרס ישראל, מספר כיצד מפגש עם משפחה מדרום הארץ הכריע את החלטתו לחקור את מחלת ה-A-T — מחלה תורשתית נדירה וקשה הפוגעת במערכת העצבים וביציבות ה-DNA. פרופ' שילה איתר את הגן האחראי למחלה (ATM), תגלית שחשפה והובילה להבנת מנגנוני תיקון נזקי DNA והשפיעה עמוקות על חקר הסרטן  ובעיקר על הטיפול במחלה. גם אחרי חמישה עשורים של מחקר — הוא מודה: כשעוסקים במחלות נדירות, לא שוכחים אף חולה. לעולם.

בפרק זה נצלול לסיפורן של ה"קשריות" - אותן נשים צעירות שנעו בין הגטאות בפולין תחת הכיבוש הנאצי, כשהן נושאות על גופן ידיעות, כסף ונשק. ד"ר שרון גבע, היסטוריונית וחוקרת מגדר,  מסבירה כיצד הפך המגדר הנשי ליתרון שאפשר להן לחצות גבולות שגברים לא יכלו, ומדוע הכינוי "קשרית" חוטא לאמת ההיסטורית של נשים ששימשו כחוד החנית של המחתרות. נדון בהיררכיה של הזיכרון, בסכנות הייחודיות להן כנשים, ובדמויות כמו טוסיה אלטמן ופרומקה פלוטניצקה שפעלו בחזית הלחימה אך נותרו לעיתים בצלו של המיתוס הגברי.

ב"עושים תנ"ך" דיברנו על לא מעט נשים חזקות ומשפיעות - מרחב ואיזבל, דרך תמר ועד יעל ודבורה. והנה, הפעם נעסוק בסיפור נוסף שאוהבים להתייחס אליו כסיפור של העצמה נשית במקרא: סיפורן של בנות צלפחד.האמנם מדובר בסיפור המעיד על המקרא כפמיניסטי ומתקדם לתקופתו?דרך אחת להסתכל על הסיפור היא כסיפורן של חמש נשים חזקות (ויתומות מאב) ששכנעו את משה לבצע רפורמה חוקתית שבבסיסה אישור לנשים לרשת את נחלת אביהן. אך האם זו הקריאה הנכונה של הטקסט? האם יש כאן יותר מפמיניזם? איך הסיפור קשור לסביבתו ולמציאות חייהם של אבותינו במזרח הקדום? מה בין דיכוי נשי לחוק מקראי? מה בין תעוזה נשית, חוק ומסורות עתיקות? ואיך כל זה קשור לדיני נדרים?בפרק זה, שבו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, נדון בין השאר בשאלות הבוערות: מדוע הסיפור שובץ דווקא בסוף ספר במדבר? מה היה דין הירושה בחברה הפטריארכלית כאשר לאב המשפחה לא היו בנים? מה דרשו מחלה, נעה, חגלה, מלכה וּתִרְצָה ממשה, ומדוע? האם מדובר ברצון אמיתי לרשת נחלה או שמא במשהו אחר? מה עונה משה בשם ה', ואיזו בעיה קשה טומנת בחובה התשובה הזו – בעיה שמתגלה רק מספר פרקים לאחר מכן? ואיך הפתרון שמציע המקרא מחזק את טענותיו של שחר?ולבסוף, האם מדובר, אחרי הכל, במעשה פמיניסטי ומתקדם? האם אלו נשים יוזמות ששינו מציאות חוקתית קיימת? מדוע שחר טוען ש"לא מיניה ולא מקצתיה"? אמנם המסגור הכללי הוא נשי, אך החברה הקדומה שהיוותה את הרקע לכתיבת התנ"ך הייתה חברה פטריארכלית המוטה בבירור לטובת הגברים. התנ"ך אמנם מציג לא מעט תפיסות מתקדמות לתקופתו, אך האם כך הדבר גם במקרה זה? על כך ועוד בפרק שלפנינו.אזנה נעימה, ונחלה שבטית ראויה! יותם

כשהמזגן ברכב של אביגיל מתקלקל, האוטו מתמלא בריח של זיעה, ואביגיל מנסה לשכנע את גור שהזיעה שלה בכלל לא מסריחה. בפרק הזה נלמד ממה עשויה זיעה, מה בכל זאת גורם לזיעה להסריח ולמה זיעה ממש חשובה. שחקנית אורחת: ד"ר איה שקדי.

לוקה (LUCA) הוא הכינוי שניתן לאב הקדמון המשותף לכל היצורים החיים: תא מסתורי ששחה במימי האוקיינוסים לפני למעלה מארבעה מיליארדי שנים. לוקה לא הותיר אחריו מאובנים - אבל התפתחויות מרתקות בתחום הביולוגיה המולקולורית בעשורים האחרונים מאפשרות לחוקרים הצצה ראשונה מסוגה אל הגנום של לוקה, ואל טבעם של החיים הראשונים על כדור הארץ. האזנה נעימה :-)רן

אנחנו רואים אותם במרחב הציבורי, בישיבות עם חברים שלנו ובאחוז גבוהה מהבתים בישראל - ג'וינטים.  הם בכל מקום ונדמה שהפכו לחלק משגרת היומיום של ישראלים רבים, אבל איפה עובר הגבול בין הרגל תמים לבין התמכרות שמנהלת אותנו? הפעם פרופ' דניאל פיינגולד, מומחה להתמכרויות ופסיכולוג שיקומי, מסביר לנו על המעשנים במסתובבים בנינו ואנחנו לא שמים לב - ה"מכורים המתפקדים". אנחנו מדברים על המנגנונים המוחיים שגורמים לנו לרצות לעשן עוד ועוד, על ההשפעות של קנאביס על זוגיות, על המיתוסים סביב גראס רפואי, על המחקר בתחום ועל השאלה האם חייבים להפסיק לגמרי כדי להחזיר את השליטה לחיים.

פתחנו את הפרק בדיון על הילודה הנמוכה במדינות המפותחות, על תוכניות לעידוד ילודה, למה בכלל זו בעיה, ואיך זה קשור להגירה. וממשיכים עם דיון על ההשלכות של הגירה על המדינה הקולטת: מדוע מהגרים מועילים לכלכלה, בניגוד לטענות פופולריות, והיכן מהגרים דווקא פוגעים בחברה ובכלכלה, שוב בניגוד לעמדות מקובלות.

אנחנו לא בימים רגילים. באופן אירוני, המלחמה הנוכחית מחזירה אותנו בדיוק לאותו המקום שבו הכל התחיל - פרס.סיפור פורים ומגילת אסתר התרחש באותה אימפריה רחוקה שהיום, בגלגולה המודרני כאיראן, שוב נמצאת במרכז חיינו. אז דווקא עכשיו, בתוך המתח הזה, בחרנו להביא לכם בשידור חוזר פרק שצולל לעומק המיתוס הפרסי-יהודי הזה, ותמיד טוב להיזכר בו כדי לקבל קצת פרופורציות. יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, ננסה להבין האם סיפור מגילת אסתר היה אמיתי? האם היה גרעין היסטורי מאחורי האירועים המתוארים במגילה? האם מאחורי הדמויות האגדתיות כמו מרדכי, המן, אסתר ואחשוורוש מסתתרות דמויות היסטוריות נשכחות? מה מקורו של החג הנשען על מגילה כל-כך לא תיאולוגית שאפילו שם האל המפורש אינו נזכר בה? האזנה נעימה לכולם. אני מקווה שהפרק ייתן לכם קצת אסקפיזם הכרחי. שימרו על עצמכם, ונשתמע בימים טובים יותר.יותם.

רואי כהן, מייסד שותף ומנכ״ל Behavidence, בשיחה עם סיון ורדי ופרופ' בליצר על חיבור לא שגרתי בין פרסום, הייטק ומדעי המוח, ועל עתיד בריאות הנפש. רואי מספר על המעבר מקריירה בעולם הפרסום להייטק ולמדעי המוח, ועל הקמת חברה שמצליחה לזהות מצבים כמו חרדה ודיכאון דרך דפוסי שימוש בטלפון הנייד, בלי לקרוא אף הודעה! למה דווקא ארגונים ממשלתיים הם הלקוחות המרכזיים? איך דיאגנוסטיקה רציפה יכולה לעזור לאנשים להבין שמשהו לא בסדר, עוד לפני המשבר, ואיך אירועי 7 באוקטובר חידדו את ההבנה שטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם משבר בריאות הנפש? פרק על דאטה, אחריות, והשאלה הגדולה: איך מזהים מצוקה נפשית בזמן אמת?

ארבע נשים אלגנטיות נכנסות לבוטיק התכשיטים הארי ווינסטון בפריז. מסוג המקומות שבהם לא מקובל לשאול לגבי המחיר עד שמגיעים לקופה, פן יחשבו שאתם לא עשירים מספיק. ארבעת הנשים בדלת בהחלט נראו עשירות, רק שמסתבר שהן בכלל לא נשים ובטח לא עשירות. עדיין לא, בכל אופן. תוך חצי שעה כבר הגיעה המשטרה אבל הן (הם?) כבר היו בחוץ עם 104 שעונים ו-297 תכשיטים מסוגים שונים בשווי 180 מיליון דולר! אבל מה שהכי מוזר, שעם תחילת השוד לכל העובדים בחנות עברה בראש רק מחשבה אחת: "רגע, לא היינו כבר בסרט הזה בדיוק לפני שנה?"מה קרה שם בחצי שעה הזאת לפני שהמשטרה הגיעה ואיך זה הגיוני שאותו השוד התבצע בדיוק שנה קודם לכן?

איך רוצח נמלט מסקוטלנד הפך לאיש העשיר בתבל והצליח לשכנע מעצמה שלמה לוותר על הזהב שלה לטובת נייר טואלט? מבועת מיסיסיפי ועד להימור הביטקוין המטורף של אל סלוודור - הפעם נצלול לסיפור של ג'ון לואו. איך הגיעו הצרפתים לסחוב צלבי זהב ענקיים ברחובות רק כדי לעבוד על הממשלה? ומה קורה כשמהמרים על כל הקופה?

המונח "תבניות אפלות" (Dark Patterns) נטבע בשנת 2010 והוא מתאר מגוון רחב של טקטיקות עיצוביות מטעות ומניפולטיביות שבהן ניתן להשתמש כדי להשפיע לרעה על ההחלטות שלנו. מחקרים מלמדים שהן קיימות בכ-95% מהאפליקציות הפופולאריות וברבים מאתרי הקניות המובילים. הן נמצאות בכל מקום. הטריקים העיצוביים האלו חוטפים את תהליך קבלת ההחלטות שלנו וגורמים לנו לרכוש מוצרים שאנחנו לא צריכים, עליהם אנחנו משלמים יותר כסף ממה שהם שווים, או שהם מונעים מאיתנו לבטל שירותים שבהם אנחנו בכלל לא משתמשים.למרות שזו סוגייה יחסית מוכרת ולא חדשה, אם תקחו אותה ותכפילו אותה בבינה מלאכותית תבינו שאנחנו, כולנו, בבעיה. האם ניתן לטפל בתופעה הזו, איך מזהים תבנית אפלה כאשר נתקלים בה, על אילו כפתורים התבניות האפלות האלו בכלל לוחצות ומה אנחנו צריכים לעשות?קישורים:רשות הסחר הפדרלית נגד אמזוןhttps://www.ftc.gov/system/files/ftc_gov/pdf/amazon-rosca-public-redacted-complaint-to_be_filed.pdfדוח רשות הסחר הפדרלית בנוגע לתבניות אפלותhttps://www.ftc.gov/reports/bringing-dark-patterns-lightמחקר: שירת הסירנה של מודלי השפה הגדוליםhttps://arxiv.org/abs/2509.10830