כל תכני עושים היסטוריה

מקובל עלינו ששלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות נחגגים לזכר יציאת מצרים. פסח הוא חג היציאה ממצרים, שבועות - חג מתן תורה שהתרחשה במהלך המסע ממצרים לכנען, אבל...מה בדיוק נחגג בסוכות? למה דווקא הישיבה של בני ישראל בסוכות זוכה לחג משלה? מדוע נחגג החג דווקא בזמן הזה בשנה? הרי אם ישבנו בסוכות ביציאת מצרים - למה לא יושבים בסוכות בפסח, אלא בתשרי? ובעצם סוכות הוא לא חג חקלאי בכלל? חג האסיף? מה קורה פה? ומה בכלל הקשר בין ישיבה בסוכה ובין ארבעת המינים? וסליחה על ההתקטננות, אבל אם כבר אנחנו יודעים שאלוהים יודע לפרט בדיוק מה הוא רוצה כשמדובר בקרבנות למשל ובשאר המצוות בכלל- למה הוא לא כתב בפירוט מה הם ארבעת המינים, כאילו הדבר הושאר (במכוון?) לפרשנות מאוחרת יותר? וכרגיל, נשאל את השאלה הקבועה: יכול להיות שחג סוכות מבוסס על חג פגאני קדום של תרבות אחרת?התשובות - בפרק המיוחד שנביא בשידור נוסף עם חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה, חג שמח ומועדים לשמחה!יותם

מכירים את הקרב הפנימי הזה - בין הקול שרוצה לעשות טוב לבין זה שמעדיף לוותר לעצמנו? רוני קרביץ משוחח עם ד"ר מעיין בוימן משיטה, פסיכולוגית, מטפלת זוגית ופרטית ומגישת הפודקאסט "עושים פסיכולוגיה": למה בכלל צריך את יצר הרע, איך היהדות והפסיכולוגיה מפרשות את שני סוגי היצרים, האם אפשר למצוא ביניהם איזון ולמה השלמות היא בכלל לא בקיצון, אלא ביכולת לבחור נכון, רגע אחר רגע. 

איך שני מכשירים שמעולם לא נפגשו מצליחים להסכים על סוד משותף? מיוליוס קיסר עד לטלפון שלכם - המסע המרתק של ההצפנה. סתיו הבר, מהנדסת תוכנה בגוגל וכותבת ספרי ילדים על טכנולוגיה, מובילה אותנו במסע היסטורי מרתק: מכתב החרטומים הסודי של הפרעונים, דרך מכונת האניגמה של הנאצים שאלן טיורינג פיצח, ועד לאלגוריתמי ההצפנה שמגנים על הכרטיס אשראי שלכם כשאתם קונים באמזון. האזנה נעימה, עמית בן דור.

אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.

מה אתם יכולים לעשות כשהילד שלכם גוסס ואין בכל העולם תורם שיכול להציל אותו?לפני 24 שנים הציע פרופ' גידי רכבי למשפחה, שעמדה בדיוק בפני הדילמה הזאת - פתרון שנשמע קצת כמו מדע בדיוני.  לזוג היה ילד שנולד עם תסמונת נדירה שהרסה את מח העצם שלו, והזמן התחיל לאזול. פרופ' רכבי הציע לזוג  שהם ייכנסו להריון, ו"ייצרו" תינוקת שתציל את בנם החולה.בפרק הראשון בפודקאסט "לנצח את קוד הסרטן" מספר פרופ' רכבי את סיוו המופלא של הסיפור הזה, על אחת מפריצות המחקר הגדולו שלו ועל המהפכה שהוא מוביל היום - ייצור תרופות "בהזמנה אישית" לחולי סרטן"."לפצח את קוד הסרטן" - בהנחיית פרופ' רענן ברגר חושף את התגליות, את הסודות החבויים ואת הרוח האנושית מאחורי אחד האתגרים הגדולים של הרפואה המודרנית - חקר הסרטן: על הטכנולוגיות החדשניות ביותר, איך הבינה המלאכותית והרפואה המותאמת אישית משנה את פני הטיפול בסרטן - וגם סיפורים אישיים של אותם פורצי ופורצות דרך בתחום חקר הסרטן בישראל. 

העוזי לא היה רק תת-מקלע: הוא היה אייקון ישראלי שצלליתו, יש אומרים, הייתה מפורסמת כמעט כמו זו של בקבוק קוקה קולה והשפן של פלייבוי. עוזיאל גל, האיש שהמציא אותו, נחשב בעיני רבים לאחד הגאונים הגדולים של עולם הנשק. אבל סיפורו של העוזי הוא לא רק סיפור על קנים ובריחים: הוא גם סיפור על יריבויות עזות וקרבות פוליטיים מכוערים, כסף גל - וגם שיברון לב. אורח בפרק: אלי אשד, מהבלוג 'המולטי-יקום של אלי אשד', פנינה תרבותית מרתקת ואחד האתרים האהובים עלי. תודה לפודקאסטרים שתרמו את קולם לפרק: אילן אבקסיס מהפודקאסט 'דברי הימים', יפתח מזור מ'פה ושם בארץ ישראל', יובל מלחי מ'קטעים', רן תבורי מ'רברס עם פלטפורמה', ראם שרמן ודורון ניר מ'גיקונומי', אבי וולר מ'ההיסטוריה של האימפריה הרומית', עידן כהן שהיה אז העורך הראשי של סיפור משפחתי, ועוד שני פודקאסטרים אמריקניים שהכרתי - ג'ונתן אוקס, ופיליפ וליקה. האזנה נעימה,רן

ג'פרי רוס שאל פעם את קורטני לאב איך זה יכול להיות שהיא נראית כרגע גרוע יותר מקורט קוביין? זה היה אחרי שקורט היה כבר מת משהו כמו שנה, כן? טוב, זה בדיוק מה שהפך אותו לאחד הקומיקאים הכי מפחידים בעולם, וסידר לו את הכינוי The Roastmaster General. יעני, הצולה הראשי. הצטרפו אליי לפרק הראשון בסדרת "חמישה קומיקאים שאתם חייבים להכיר", כדי להכיר את האיש שהפך טראומות אישיות לכלי הישרדותי ולמקצוע – ואז מצא דרך להעליב אנשים ולגרום להם ליהנות מזה. בואו, יהיה כיף.

מה יקרה אם נוציא לים התיכון את הפקק וכל המים יצאו? ככל שזה נשמע כמו תסריט מופרע, הדבר הזה בדיוק - אוקיי, אז משהו די דומה - כבר קרה. שני סיפורים שונים שנשמעים מופרכים לחלוטין על מקווי מים שהיו שם, ואז כבר לא.

This episode features Dr. Nikolaos Papadantonakis from the Winship Cancer Institute of Emory University and Dr. Amer Zeidan from the Yale School of Medicine, discussing research on Myelodysplastic Syndromes (MDS) presented at the 2025 European Hematology Association (EHA) Congress in Milan.

מה הקשר בין ראש השנה שאנחנו חוגגים היום ובין זה המתואר במקרא? האם תמיד קראו לחג הזה ״ראש השנה״? ומה כבר קרה ב-א׳ בתשרי שדווקא תאריך זה נבחר להיות "ראש השנה"? האם זה היום בו נברא העולם כפי שטוענת המסורת, או אולי דווקא משהו אחר? אם בפסח חוגגים את היציאה ממצרים ובסוכות את ישיבת בני ישראל בסוכות – אז מה לכל הרוחות וראשי הדגים אנחנו חוגגים בראש השנה? מה חובות החג המפורטות בתורה, ומה הצטרף מאוחר יותר? והאם יכול להיות שראש השנה היהודי הגיע במקור בכלל מתרבות של עם אחר מהאזור?על כל השאלות האלה ועוד בפרק המיוחד לראש השנה בשידור נוסף, עם חוקר המקרא שחר ענברהאזנה נעימה, חג שמח ושנה טובה ומתוקה!יותם

בחודשים האחרונים פורסמו יותר ויותר אירועים שבהם אנשים שמתכתבים עם ChatGPT ובוטים אחרים, מפתחים דלוזיות, פסיכוזות ולעתים נקלעים לתוך מחילות של הזיה. בפרק בפרק הקודם התמקדתי בשאלה "איך זה קורה", הפעם אתמקד בשאלה אחרת: "למה זה קורה".תחילה אנסה להסביר מדוע אין טעם לבקש מהבוטים לספק הסבר שיבהיר למה הם עושים את מה שהם עושים ואחר כך אציג השערה שאני חושב שמסבירה למה חלק מהמשתמשים מוצאים את עצמם מדברים עם הבוטים האלו ובהדרגה גולשים תוך מחוזות ההזיה.קישורים:מיני סדרה: ריפליhttps://www.imdb.com/title/tt11016042כלי בינה מלאכותית עושים נזקיםhttps://arstechnica.com/information-technology/2025/07/ai-coding-assistants-chase-phantoms-destroy-real-user-data/למה אסור לסמוך על הבוטים שמסבירים את עצמםhttps://arstechnica.com/ai/2025/08/why-its-a-mistake-to-ask-chatbots-about-their-mistakes/מדריך הפרומפטים של חברת אנת'רופיקhttps://docs.anthropic.com/en/home

אם אתם מספיק שנים בהייטק, בטח חוויתם את החוויה הזאת - שמועות מוזרות ברחבי הקומה, ואז מייל מוזר עם החלטה קיצונית. המנכ"ל פוטר, מישהו בכיר עוזב "לבלות זמן עם המשפחה", או מכירת החברה בהפתעה. היום נבות וולק, משקיע בקרן Ground Up Ventures ומנחה Weekly Sync, חושף את מאחורי הקלעים: מי באמת מחליט? איך עובדות ישיבות בורד? מתי מנכ"לים מפוטרים? איך מזהים שחברה בצרות? ומה הסיפור המטורף של סם אלטמן ואופן AI.

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, מומחה לכלכלת סין, לשיחה על השיטה הכלכלית, על הצמיחה המהירה ועל המחירים האנושיים הכבדים שלה. בנוסף, קצת פרספקטיבה על העוני הרב לצד העושר הרב, על המעורבות של השלטון בכלכלה, ועל השאיפות האימפריאליסטיות של סין.

האם היהדות חותרת לשוויון בין הגבר לאישה? למה היום יותר נשים רווקות מנשואות? איפה הגברים בתמונה? ולמה כלכך הרבה גברים בגיל 29 עדיין גרים אצל ההורים? רוני קרביץ מארח את מרים קסמן, חוקרת מגדר ודוקטורנטית לפסיכולוגיה ומחברת הספר "דרך ספירלה, גבריות, נשיות ושוויון ביהדות", לשיחה על המשבר של הגבר המודרני. מרים מסבירה מדוע גברים היום מתחמקים מאחריות, איך הפמינזם השפיע על שני המינים, ומה היהדות אומרת על מה שנדרש מגבר אמיתי במערכת יחסים. לרכישת הספר של מרים קסמן, "דרך ספירלה, גבריות, נשיות ושוויון ביהד

אוקלומה, תחילת שנות ה60, נערה בת 18 שוכבת במיטה לאחר שקיבלה אבחנה של סכיזופרניה. הרופאים מנסים הכל אבל שום דבר לא עוזר והנערה אפילו מנסה לשים קץ לחייה. לאחר שנים של מה שהיא הגדירה ״עינויים רגשיים״ מבטיחה הנערה שאם היא תצא מהגיהינום הרגשי שלה היא תבטיח שתעזור לאחרים. אחרי עבודה קשה הנערה מצליחה להשתקם. היא לא שוכחת את ההבטחה שלה והופכת לפרופסור, פרופ׳ מרשל לינהן. מתוך הידע הרב שצברה ומה שחוותה על בשרה היא מפתחת טיפול חדש - DBT. אבל השיטה הזו לא מתאימה רק למאובחני סכיזופרניה ומאובחני אישיות גבולית, בהמשך היא נמצאה מתאימה לאבחנות רבות ויותר מכך, יש לכל אחד ואחת מאיתנו מה ללמוד ממנה. אורחת בפרק: אסתי ברוקמן, פסיכולוגית קלינית מומחית ומטפלת בשיטת DBT

"משחק החיים", כשמו כן הוא: משחק, שעשוע שמרתק מיליוני חובבי מתמטיקה בכל רחבי העולם כבר מזה חמישים שנה. אבל מתחת לפני השטח, משחק החיים הוא הרבה יותר ממשחק - הוא דוגמא מרתקת לסוג של מכונות וירטואליות שמכונות 'אוטומטיים תאיים', שיכולות ללמד אותנו כמה דברים מרתקים במיוחד על העולם שלנו - כמו למשל על הסיבות למורכבות של מערכות כמו מזג אוויר, מושבות נמלים ואפילו ההתנהגות האנושית. ואם חוקרים כדוגמת סטיבן וולפרם וקונרד סוזה צודקים - הם אפילו יכולים להוביל אותנו אל תשובה לשאלה הגדולה מכולן: טבעו של היקום.האזנה נעימה,רן

דורון חוזר להתאבסס על שמות פרטיים, מאיפה הם באו ולאן הם הולכים, והפעם: על ההשפעה המפתיעה של בנות ים על תפוצת שמות, ועל אחד השמות בעלי המוצא הכי מפתיע בשפה העברית: שירלי.

בפרק רותם ישראלי מארחת את תא"ל (מיל') יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ומוטי לוזון, משנה למנכ"ל צמח המרמן.נדון בשאלה כיצד המחסור בכוח אדם בענף הבנייה גורם לעליית מחירי הדירות ולמה השבעה באוקטובר החריף את הבעיה. רמז: 80,000 עובדים פלסטינים הפסיקו לעבוד ביום אחד, אלפי עובדים זרים עזבו את הארץ, ועובד סיני הכפיל את מחירו.  ננסה להבין כיצד משפיעים ההיבטיים התרבותיים בין העובדים הזרים על תהליך הבנייה, ומה המדינה עושה כדי להביא עובדים חדשים ולמה זה לוקח נצח?שמשלמים לעובד הופך לשקל נוסף בעלות הדירה שלכם.

פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו ביולי 2025 בעיר דוד ירושלים.יחד עם המאזינים והמאזינות שהגיעו לאירוע ערכנו סיור עם פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א ומנהל שותף של החפירה בחניון גבעתי בעיר דוד. הסיור נערך כאמור בשטח G המיתולוגי, המוכר יותר כמבנה האבן המדורג. מהי החשיבות הגדולה של החלקה בליבת הויכוח על ההיסטוריה של ירושלים? איך ארכיאולוגיה עובדת באמת, מנקודת המבט של חפירת שטח? מה החשיבות של מציאת סלע האם בחפירה ארכיאולוגית? מהי סטרטיגרפיה ואיך בונים אותה במדרון שעליו בנו קיר תמך ענק? מה המשמעות של בניה מונומנטלית ואיך היא מתבטאת בשטח? מדוע תיארוכו של האתר קריטי לבניית ציר הזמן של ירושלים כולה? אילו מבנים ומערכות נבנו שם? מה לגבי מעיין הגיחון והקשר שלו לסיפור הגדול? האם פרופ' גדות מסכים עם התיארוכים של פרופ' פינקלשטיין? (רמז – לא...). ואולי הכי חשוב – היכן הארמון? היכן הבניה המונומנטלית שממנה נשאר לנו כיום רק "הקיר המדורג"?ולבסוף – נקנח בחלק המסורתי של שאלות ותשובות ששאלו המאזינים והמאזינות במהלך הסיורעל כך ועוד בפרק שלפניכםשימו לב – תמונות משטח G ובהן נקודות הסיור עלו לעמוד עושים היסטוריה בפייסבוקהאזנה נעימה,יותם

מאות מיליוני בני אדם משתמשים בצ'אטבוטים וזה לא מפתיע לגלות שחלקם מפגינים התנהגויות שיש בהן, למשל, מן ההתמכרות. אחרי הכל מבין מיליארדי בני האדם שאוכלים שוקולד, יהיו כמה שיתמכרו לשוקולד, מבין מיליארדי בני האדם שעושים קניות, יהיו כמה שיתמכרו לקניות, שלא לדבר על כך שלפעמים הבעיות שאנחנו רואים הן התוצאה ולא הסיבה. כלומר, בגלל שיש לי אישיות התמכרותית אני מבלה עשר שעות בצפייה בטלוויזיה. זה לא בגלל שהטלוויזיה "גרמה לי" להתמכר אליה אלא בגלל שאם זו לא היתה טלוויזיה זה כנראה היה משהו אחר.כך חשבתי על העניין עד לא מזמן אבל בחודשים האחרונים אני עוקב אחרי תופעה שהולכת ומתפשטת ברחבי העולם ואני מתחיל לשנות את דעתי: משתמשים ובעיקר בני משפחותיהם, מדווחים על אירועים פסיכוטיים, אירועים של הזיות, של פרנויה וניתוק מהמציאות, שמתרחשים אחרי סשנים ארוכים של שיחות עם הבוטים השונים.מה קורה במקרים האלו? האם אפשר למצוא דפוס משותף בשיחות שמתחילות כשיחה רגילות ובתוך זמן קצר יחסית הופכות לשיחות שנראה שיצאו מתוך הזיה? אני אספר על מחקר של קבוצת חוקרים בריטים שמספק קצה חוט להבנת הדינמיקה הרעילה הזו רגע לפני שננסה להבין למה האירועים האלו בכלל מתרחשים.קישורים:סיפורו אל אלן ברוקסhttps://www.nytimes.com/2025/08/08/technology/ai-chatbots-delusions-chatgpt.htmlרדיט: ChatGPT מעורר פסיכוזהhttps://www.reddit.com/r/ChatGPT/comments/1kalae8/chatgpt_induced_psychosisרולינג-סטונס: אנשים מאבדים את היקרים להם לטובת בינה מלאכותיתhttps://www.rollingstone.com/culture/culture-features/ai-spiritual-delusions-destroying-human-relationships-1235330175/סרטון הווידאו של משקיע הון הסיכון ג'ף לואיסhttps://x.com/GeoffLewisOrg/status/1945212979173097560מחקר: שגעון טכנולוגי בשנייםhttps://arxiv.org/abs/2507.19218

בפרק זה נספר את סיפורה של קהילת מונקאץ בכלל ואת סיפורה של הגימנסיה העברית בה בפרט. הסיפור של מונקאץ' מחזיק ביסודות הקיום היהודי המורכב והעשיר ערב השואה, ו"התקווה" של ילדי הגימנסיה היא לא רק שיר, אלא סימבול מושלם לכך. צוות יד ושם – ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן – ד"ר בלהה שילה; עורכת ראשית – ד"ר בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה – נעמה גלילעריכת סאונד

האם ייתכן שהמדע והיהדות לא סותרים זה את זו? ויותר מכך, האם ייתכן שהם תלויים האחד בשנייה? בפרק הזה מתארח פרופ' דוד איזנברג, ראש המעבדה לאלקטרוכימיה וראש התכנית לאנרגיה בטכניון ומגיש הפודקאסט "המדע מחפש משמעות" מגיע מדבר על אמונה, מדע ולמה בניגוד למה שכולם חושבים הם הולכים יד ביד.

לא מתחשק לך לקום בבוקר לעוד יום עבודה. הפקקים מעצבנים אותך, אין לך סבלנות ללקוחות וכל שיחת טלפון מוציאה אותך מדעתך. פעם אהבת את העבודה הזו, ממש אהבת, אבל משהו השתנה וקשה לך להגיד בדיוק מה. דבר אחד בטוח, לא טוב לך. בתוך כל זה המחשבה על חלומות, מטרות ואתגרים חדשים לא עוזבת אותך וההתלבטות מה לעשות נוכחת כל הזמן. אז מה לעשות?בפרק הזה יערה אלדמה, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, מגיעה לדבר על משמעות בעבודה: מה בכלל גורם לנו לקום בבוקר לעבודה ולהרגיש שהיא משמעותית עבורנו? מהם רכיבי המשמעות? מהן הסיבות שבגללן אנחנו עוזבים את מקומות העבודה שלנו? ואיך מזהים ששחיקה היא לא רק תקופה חולפת אלא תחושת היעדר משמעות?

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים - האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם,  ואפילו חולקים איתם מגורים - על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות מקטינה גזענות? ואיך אפשר להבחין בין מתאם לקשרים סיבתיים?

ב-1906, בנמל פורתסמות' שבאנגליה, הושקה ספינת המערכה 'דרדנוט' (Dreadnought). ברגע שבו פגש גוף המתכת הקמור של הספינה הבריטית את מי הנמל, השתנה עולם הלוחמה הימית לנצח. כל שאר אניות המערכה בעולם, בכל הציים הפכו בבת אחת ללא רלוונטיות. היא הייתה כה מהפכנית, כה חדשנית וכה רבת-עוצמה, עד שלא ניתן היה להשוות אותה לשום דבר שבא לפניה.האזנה נעימה,רן

אחרי שדיברנו על כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה - הגיע הזמן להתמקד בממלכה הצפונית: ישראל.בפרק זה בו מתארח פרופ' עודד ליפשיץ, נמשיך לעסוק בשאלה - מה לא ידע המחבר המקראי בתקופת המלך יאשיה, מה השמיט ומה השאיר בפנים? ננסה להבין מה המקורות שעמדו בפני מחברי הטקסטים כשכתבו על ממלכת יהודה? מה ידע המחבר שישב בירושלים על ממלכת יהודה שרובה כנראה כבר נמחקה בעת הכתיבה? אילו עוד ספרים בתנ׳׳ך ייתכן נכתבו על ידי מחבר ספרי מלכים? כיצד אותו מחבר (או מחברים...) עלום תיאר סיפורים על גיבורים ״ישראליים״ ולא ״יהודאיים״ כמותו? למה היה חשוב לפרט כמה שנים מלך כל מלך ומלך בשתי הממלכות המתחרות? האם הסופר היהודאי הצליח לשמור על הסדר הכרונולוגי הנכון? למה דווקא על אליהו ואלישע המחבר היהודאי מפרט כל כך ביחס לשאר הכתוב על ממלכת ישראל? מה ניתן לדעת על התרבות וחיי היום יום בממלכת ישראל בהשוואה למה שנכנס לטקסט המקראי? איך השפיע הסכסוך בין הממלכות על ההיסטוריה המתוארת לנו בספר מלכים? ועל זו שהושמטה? על כך ועוד בפרק שלפנינו.האזנה נעימה!יותם

תקציר: כמי שבילה חלק ניכר מילדותו באולמות משחקי הוידאו של תל-אביב, הייתי בטוח שאני מכיר את רוב מכונות המשחק הפופולאריות, אבל סרט דוקומנטרי ישן על התרבות היפנית, הציג בפניי משחק שלא ידעתי על קיומו. מקורותיו של המשחק נטועים בצרפת של לפני המהפכה הצרפתית. הוא חצה את האוקיינוס לארה"ב ומשם, כעבור כ-150 שנה, הוא הגיע ליפן ואז השתלט עליה לחלוטין.עד לא מכבר היפנים הוציאו על המשחק סכום כסף השווה ל-4% מהתוצר הלאומי הגולמי של המדינה כולה, כ-200 מיליארד דולר או פי 30 מכלל ההכנסות של תעשיית ההימורים בלאס-ווגאס. מה סוד הקסם של המשחק שכבר 100 שנה שולט בה ביד רמה, כיצד היאקוזה קשור אליו ומדוע היפנים כל כך אוהבים אותו? זהו סיפורו המשוגע של "פצ'ינקו", סיפור על טכנולוגיה ותרבות, פשע ודיפלומטיה, היסטוריה ופוליטיקה.הפרק שודר לראשונה באוקטובר 2021.קישורים:מצב תעשיית הפצ'ינקוhttps://agbrief.com/news/japan/26/11/2024/pachinko-market-to-continue-steady-decline-until-2028-research/סרטו של וים ונדרס, "טוקיו-גה".https://www.imdb.com/title/tt0090182סרטו של אוזו, The Flavor of Green Tea over Ricehttps://www.youtube.com/watch?v=AO-1aZQ-uUYניתוח תרבות יפן בעיניי שעות הפנאי של אזרחיהhttps://www.amazon.com/Culture-Japan-through-Leisure-Transition/dp/0791437914

איך ניהול פצועים במלחמה דומה לטיפול בתקלת פרודקשן קריטית? אורן סולביץ, סמנכ"ל פיתוח תוכנה וקצין רפואה במילואים, חוזר מהמלחמה עם תובנות מפתיעות על ניהול משברים בעולם התוכנה. בפרק נלמד על קבלת החלטות במצבי לחץ קיצוני, איך לנהל תחקירים ללא האשמות, הובלה ללא סמכות, ומה שכל מפתח צריך לדעת על התנהגות בזמן משבר. אורן מגלה איך הכישורים שנדרשים להציל חיים זהים לאלה שנדרשים להציל פרודקשן - והחיבור הישראלי המיוחד בין מלחמה, פיתוח ומנהיגות. האזנה נעימה, עמית בן דור.

מה ליהדות יש ללמד אותנו על ניהול ויזמות? האם בכלל יש קשר בין עקרונות עתיקים ליזמות מודרנית? הפעם ב"לגעת ברוח", זיו אלול, יזם סדרתי עם אקזיטים בהיקף של מיליארדי שקלים, חושף איך חכמת אבות ומקורות יהודיים עתיקים יכולים להוביל לחדשנות עסקית ולהצלחה יזמית בעולם הטכנולוגיה הגלובלי. בשיחה על מנהיגות וערכים, זיו ורוני מסבירים איך מסורת בת אלפי שנים רלוונטית היום יותר מתמיד, ואילו עקרונות מהספר "אבות הניהול" שכתב זיו בעריכתו של רוני גרמו לו להפוך לספר הניהול הנמכר ביותר באמזון.

בפריז יש בית קברות יפהפה שבו יש קבר אחד יוצא דופן. דורון מנסה לברר מי קבור שם, מה הסיפור שלו, והאם זה קשור לאילומינטי או למוסד.

היקף השימוש במזומן בישראל - ולמעשה, בכמעט כל המדינות המפותחות בעולם - הולך ויורד בהדרגה בעשרים השנים האחרונות, הודות לחדירתן של האפליקציות ואמצעי התשלום הדיגיטליים האחרים. עושה רושם שהעולם צועד בבטחה לעבר עתיד שבו כמעט, אם בכלל, לא נשתמש עוד בשטרות ומטבעות.מה תהיינה ההשלכות של שינוי תרבותי וכלכלי עמוק שכזה? האם התשתית הטכנולוגית שלנו מוכנה לשינוי שכזה, מדוע חוקקה הכנסת את החוק לצמצום השימוש במזומן - ומדוע החליטה הודו לבטל שתי שטרות נפוצים ביותר מהיום למחר?...אורח בפרק: הכלכלן איתי צ'ישנבסקי, יוצר הבלוג 'תועלת שולית'.האזנה נעימה,רן

עושים חשבון מארחים את ידין קאופמן, יזם הון-סיכון, שהקים תוכנית מנטורינג לצעירים וצעירות פלסטינים, בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות, ואת רסן חמד, יזם הייטק פלסטיני, מנכ"ל Zaytounic, לפרק על התפתחות היזמות בחברה הפלסטינית, ועל היתרונות לישראלים ולפלסטינים מהתפתחות כלכלית פלסטינית.

גם אתם רוצים לגלול פחות. אכפת לכם מהזמן שלכם ואתם רוצים להשקיע אותו בהתפתחות אישית, במשפחה, בפנאי ונמאס לכם לתת לאחרים לשחק לכם בראש. הפעם מתארח ליאור ברודר, מפתח משחקים, מרצה למדעי המחשב ופסיכולוג קוגניטיבי בנסיון להסביר לנו מה לעזאזל עושים? וגם, איך כל זה קשור לגיימינג, בוטים ואלגוריתמים ומי מרוויח מכל זה?

אור הלר, הכתב הצבאי של חדשות 13, מספר על השבר המקצועי והאישי ב-7 באוקטובר ואיך נתניהו הצליח לשכנע, גם אותו, בקונספציה ש"הכל בסדר בעזה". בשיחה עם ניר גונטז', הלר מגלה למה ומתי הוא שקל להתפטר, האם לעיתונאי הישראלי יש באמת את הכלים לספר על המציאות בעזה, ולמה זו חובה, בעיניו, לשדר את סרטוני החטופים

We don't have budget to fix the problem, so we accept the risk? Tim McCreight of TaleCraft Security in his (coming soon) book "I don't sign s**t" uses story-telling to argue that front line security leaders should not be accepting multi-billion dollar risks on behalf of the business. We need to escalate those decisions - with often surprising results when we do.

הפרק הכי חשוף שלנו עד כה: מה היתה הפעם הראשונה שנפגשת עם המוות ולמה אנשים כל כך מפחדים לדבר על זה?וגם - איזו פוביה מנהלת את אור-ליה? וכמה פעמים מד"א היה בבית של פולי (תעלו,ואז תעלו עוד קצת).בפרק החדש האחיות פותחות את הפחדים הכי גדולים, את החרדות שאפשר ואולי רצוי לדבר עליהם, וגם סיפור אחד מוזר על איש שאיבד את חייו רק בגלל שרצה ללכת למסיבה ולהרשים את קהל הנשים

מהפכת ה-GenAI מביאה איתה שינויים אדירים לעולם הטכנולוגיה, ובעיקר למפתחים. אצל חלקנו יש התלהבות ושיא של יצירה, אבל אצל אחרים צפים חששות עמוקים על עתיד המקצוע. האם אנחנו בדרך להפוך למיותרים, או שזו רק עוד מהפכה בסדרה של מהפכות שעברנו?בפרק מיוחד וטעון רגשית, עמית בן דור מארח את בועז לביא (שאת קולו בטח התגעגעתם לשמוע) לשיחה עמוקה על ההשפעה של AI על עולם הפיתוח.הצטרפו אלינו לשיחה שכל איש ואשת טכנולוגיה חייבים לשמוע. האנזה נעימה, עמית בן דור. רוצים להמשיך את הדיון? הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ החדשה שלנו למאזיני הפודקאסט דרך הקישור בתיאור הפרק!https://chat.whatsapp.com/LZLrrHgJQxw8CJLKHoievE?mode=ac_t קבוצת וואצאפ

נארח את פרופסור עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב לשיחה בעקבות ספרו האחרון, ״הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה״. ננסה להבין: נשאר בכלל משהו שעוד לא סופר על ממלכת יהודה? ואיך אפשר להבין מה לא סופר, כשכל מה שיש לנו הוא מה שכבר כן סופר? (קחו שניה...) מי היה המספר (או המספרים) המקראי שסיפר לנו על ממלכת יהודה? במה האמין? למי מיועד הטקסט שכתב, שהפך בסופו של דבר לאבני היסוד של כמה מהספרים המרכזיים בתנ׳׳ך? מה הכניס אותו סופר עלום לטקסט המקראי? ואולי יותר חשוב -מה הוא השאיר בחוץ? האם רק בירושלים היה בית מקדש? מה ידע הכותב של ספר מלכים על ירושלים בימי דוד ושלמה? איך הארכיאולוגיה יכולה לסיע לנו לנסות ולהבין את הפערים בין הסיפור המקראי לבין המציאות שבו נכתב לבין הממצא בשטח? על כך ועוד בפרק שלפנינוהאזנה נעימה!יותם

בשנים 2005 ועד 2023, זינק מספר הסטודנטים האמריקאים שלמדו בחוגים למדעי המחשב בכ-400%, החוגים האלו היו נחשקים גם בישראל, אבל בשנה האחרונה המגמה התהפכה ומספר הסטודנטים האמריקאים שביקשו ללמוד מדעי המחשב גדל ב-0.2 אחוזים בלבד ועל פי ההערכות בשנים הבאות שיעור הסטודנטים החדשים יחל לצנוח.אחת הסיבות לכך היא שהמועמדים והמועמדות הצעירים והצעירות מודאגים ממה שקורה בשוק: הביקוש למפתחים נמצא בירידה, מספר המשרות הפתוחות שמיועדות לג'וניורים הולך ופוחת כשבמקביל מספר המפוטרים הולך וגדל. המגמה הזו מתסכלת ונוגדת את האינטואיציה. אחרי הכל, ללמוד קוד, ללמוד תכנות נחשב במשך שנים ל"מקצוע העתיד", למקצוע הבטוח, אבל מערכות הבינה המלאכותית מאיימות על הדור החדש של כותבי וכותבות הקוד ונדמה שהסיבה לכך היא תזה שהשתלטה על עמק הסיליקון.התזה הזו קובעת שהדרך לבינה מלאכותית כללית עוברת דרך בניית מפתח על-אנושי, superhuman coder. המפתח העל-אנושי יוכל לבצע משימות קידוד במהירות וביעילות גדולה יותר מהמפתחים האנושיים ומהרגע שזה יקרה, המוטיבציה להעסיק מפתחים אנושיים תצנח פלאים. במקביל, המפתח העל-אנושי יופנה אל הקוד שלו עצמו: הוא ישפר אותו, יתחיל לפתור בעיות חדשות ובתוך זמן קצר נגיע אל בינה מלאכותית כללית ואחריה לסופר-בינה מלאכותית. מתי החלק של המפתח העל-אנושי צפוי לקרות? על פי חלק מהתחזיות זה עניין של שנה-שנתיים.זה החלק השלישי והאחרון בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים, המרצים והמפתחים. קישורים:פרויקט 2027https://ai-2027.comהתחזית שחוזה את הסערהhttps://www.nytimes.com/2025/04/03/technology/ai-futures-project-ai-2027.htmlהמחקר של ארגון METRhttps://arxiv.org/abs/2503.14499

מי אתה ג׳ון ווילקס בות׳ ומה גרם לך לבצע הרצח הפוליטי המפורסם שחתם את מלחמת האזרחים של ארה"ב?

גילי כהן , הכתבת המדינית של תאגיד השידור הישראלי, מספרת על השוני שבין העבודה העיתונאית בפרינט לבין השידור בטלוויזיה, על לשכת נתניהו המפורקת ועל עמדת השידור שעומדת אצלה בבית. בשיחה עם ניר גונטז' היא גם מגלה למה, בתחילת המלחמה, טענו כלפיה שהיא פוגעת במאמץ המלחמתי ומסייעת לחמאס.

מי האנשים שמלווים משפחות ברגעים הכי קשים בחיים? הפעם אנחנו פותחים את הלב ומכירים לכם את יוסי, כריסטין ונועם - הצוות שפוגש כל יום אנשים שמתמודדים עם אובדן. איך מגיעים לעבודה כזאת? איך זה להיות שותף לסיפורי חיים בתקופת האבל? ומה קרה כשהם הגיעו לטפל במשפחות מהשבעה באוקטובר?

כמה מצחיקה צריכה להיות בדיחה כדי להרוג אתכם - במובן המילולי - מצחוק? כי יש תקדימים. הפרק בחסות ביטוח החיים של מנורה מבטחים.

איך אנשים שאיבדו הכל מתארגנים תוך ימים ליוזמות אזרחיות? פרופסור פולה קבלו מגלה סיפור מרתק על פליטים פנימיים במלחמת העצמאות שהקימו ועדים, יצרו קואליציות ונלחמו על זכויותיהם. מ"ועד פליטי בית ספר תחכמוני" ועד "מועצת פליטי תל אביב" - תופעה שמזכירה באופן מדהים את התארגנויות המפונים מהשבעה באוקטובר. אבל לא הכל היה סולידריות: היו התנגדויות, קונפליקטים וחשדנות. איך נשות חיילים ובעלי עסקים קטנים התמודדו עם המשבר? מה ההבדל בין ההתארגנות אז לימינו? פרק שחושף כיצד עקירה הופכת לתנופה להתאגדות וכיצד חוסן קהילתי נבנה מלמטה - עד כדי כך שכשפולה הרצתה בפני מפונות מהשבעה באוקטובר, הן הרגישו שהיא מספרת את הסיפור שלהן.

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק שמתאר את המחקר שלו ושל שותפיו, שבוחן את ההשפעות של רפורמות מבניות בקיבוצים - המעבר לקיבוץ המופרט בעקבות משבר הקיבוצים - על תפישת העולם הערכית של חברי הקיבוץ, על דפוסי ההצבעה בבחירות, על ההשקעה בהון אנושי, על חריצות בעבודה, ואפילו על גירושין ובחירת בני זוג.

הכסף מלווה את האנושות עוד משחר ימי ההיסטוריה, אבל האופן הספציפי שבו אנשים משלמים לאנשים אחרים תמורת סחורה או שירות עבר תהפוכות דרמטיות במרוצת השנים. כל שינוי באמצעי התשלום הכריח את הבני האדם להרחיב את מעגל האנשים והארגונים שבהם הם נותנים אמון - והביא עימו, בתורו, שינוי עמוק בתרבות האנושית.האזנה נעימה,רן

אוהד חמו, הכתב לענייני פלסטינים של חדשות 12 מגיע להתארח במסיבת עיתונאים - הפודקאסט של ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל. למה בשבעה באוקטובר הוא הרגיש נבגד והאם לדעתו אפשר בכלל לנצח את המלחמה בעזה. מתי היתה הפעם היחידה שקיבל מכות בשטחים וממי, ולמה הסכים להתארח בפודקאסט למרות הקטטה המילולית שנקלע אליה עם גונטז' לפני כמה חודשים. מסיבת עיתונאים מארח בכל פרק עיתונאי או עיתונאית, מהמובילים והמעניינים בישראל - כדי שנכיר קצת יותר: אותם, את ראיית העולם המקצועית והאישית, את העבודה בשטח, ואולי דרכם נכיר אותנו קצת יותר, אותנו העיתונאים. אותנו הישראלים.

NIS2 legislation is late in many EU countries, and the new CRA applies to most suppliers of industrial / OT computerized and software products to the EU. Christina Kiefer, attorney at reuschlaw, walks us through what's new and what it means for vendors, as well as for owner / operators.

 מה מבדיל בין האנשים שמצליחים לבין אילו שלא? הפעם פרופ' עוז גוטרמן, שליווה עשרות מנהלים, אנשי חינוך ורבים אחרים לחיים מלאי משמעות, מגיע להסביר מהי הצלחה- האם יש הגדרה אחת להצלחה, מה הדרך הנכונה לבחון אותה ואיך הגדרת מטרות נכונה יכולה להוביל אליה? למה דווקא בגיל 50 זה זמן מצוין לממש מטרות ואילו טיפים פרקטים ניתן ליישם כבר מהיום?

פרק רביעי במיני סדרה שלנו אשר מוקדשת כולה למצרים העתיקה. והפעם, טיול נוסף לשכנתנו הכבירה מדרום! נתמקד בתרבות ובחיי היום-יום של המצרים הקדמונים. מה הם לבשו? ומה אסור היה להם ללבוש? איך הם נראו? האם השיער שאנחנו רואים בציורי הקירות הוא שלהם, או למעשה… פאות? (מה?!) מדוע הם צבעו את העיניים? האם החברה המצרית היתה שוויונית יותר כלפי נשים מאשר היה נהוג בשאר הממלכות העתיקות? מאיזו מחלה חששו המצרים במיוחד? מה עם האובססיה של המצרים לגבי חרפושיות וחיפושיות זבל? האם ההירוגליפים מייצגים שפה מדוברת? מה למדו הילדים המצריים בבתי הספר? איך נראו הבתים שלהם? ומה הם אכלו ושתו? והאם בהקשר זה בירה עדיפה על מים? אילו חיות מחמד הם גידלו? וגם, ננסה להבין אחת ולתמיד - מי בנה את הפירמידות במצרים?האזנה נעימה!

איך עוברים ממערכות בילינג למחשבים שיכולים לשבור את כל ההצפנות בעולם? רותם הבר, VP R&D מקדמה, משתפת במעבר המפתיע שלה לעולם המחשוב הקוונטי ומסבירה למה זה הזמן הטוב ביותר למפתחים להיכנס לתחום. בפרק נגלה איך ישראל הופכת למובילה עולמית בקוונטום, איזה יישומים אמיתיים צפויים בשנים הקרובות, ואיך מפתחי תוכנה יכולים לנצל את החלון ההזדמנויות לפני שייסגר. האזנה נעימה, עמית בן דור