כל תכני עושים היסטוריה

לפני 50 שנה, אח ואחות ישראלים - שמשום מה דיברו רק אנגלית - מצאו מקל קסמים שנכנס להיסטוריה, ולזכרון של דור שלם. מה קרה לו? מתי הוא אבד? ומה בעצם היה שהכניס את "גבי ודבי" עמוק כל כך לתודעה הקולקטיבית?

המשיח. אותה דמות עלומה שתגיע (או לא?) על חמור לבן בקץ הימים. מי לא מכיר? הדמות הזאת, מתעצבת בתקופת הציפיה לאחרית הימים של בית שני מתוך מפגש בין דתות תפיסות ותרבויות.אז איך דוקא הסרט האלמותי "בראיין כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון מציג בצורה מאוד יפה את הלכי הרוח של תקופת בית שני? מדוע רוב האנושות חושבת שסוף הזמנים קרב ובא? מה מאפיין את התקופה הזאת? מדוע כמעט תמיד ישנה דמות כריזמטית שתוביל את האירועים? האם התפיסות הללו מאפיינות רק את היהודים או הן גם נחלתן של כתות ודתות אחרות בנות התקופה? בהמשך, כדי ללמוד עוד על התפיסות של תקופת הציפייה הזאת לאחרית הימים – נפנה לדרשה חז"לית אודות...תרנגול ועטלף. כן כן. מה מייצגת כל אחת מהחיות? מה אפשר ללמוד מהדיאלוג בין החיות? איך הסיפור החז"לי מתקשר לנבואתו הזועמת של עמוס אודות "יום ה'"? מה יקרה ביום זה על פי עמוס? איך הסיפור קשור גם לדיון חז"לי אודות המשיח שנסמך על דבריו של הנביא ישעיהו?  בנוסף מי הם המינים? את מי באמת מייצג העטלף? את מי מייצג התרנגול? מי מהם ראוי שימתין לאור הגדול ומי "סתם" ממתין ליום שמבחינתו יהיה היום הנורא מכל? מי יקבל את הפרס הגדול של אחרית הימים על פי חז"ל? איך חז"ל "משחקים" עם דברי הנביאים ומגלגלים את האשמה (וכך גם את הגורל המר באחרית הימים...) על עמי העולם ועל הכופרים? על כך ועוד בפרק המרתק שלפניכם בו מתארחת פרופ' מיכל בר אשר סיגל מאונ' ב"ש.האזנה וציפייה נעימה לאחרית הזמנים!יותם

בפרק זה אנו מארחים את ד"ר יחיאל ויצמן לדיון עומק המאתגר את החלוקה ההיסטורית המסורתית בין רוצחים, קורבנות ועומדים מן הצד. השיחה בוחנת מחדש את המציאות במזרח אירופה ובפולין, היכן שההשמדה התרחשה בגלוי ובקרבה מיידית לאוכלוסייה המקומית, מה שהפך את הניטרליות לבלתי אפשרית. ד"ר ויצמן מציג את המושג "טבח קהילתי" ומנתח את הדינמיקה המורכבת של החברה הפולנית - ממעשי ביזה והסגרה מתוך פחד או חמדנות, ועד למקרים בהם מטשטשת ההבחנה בין מצילים לרוצחים. בנוסף עוסק הפרק בתגובות אותן פגשו הניצולים שביקשו לשוב לבתיהם לאחר המלחמה.

כולם מדברים על כמה קל לבנות היום מערכות AI, אבל מה קורה כשמנסים להביא אותן ל-Production אמיתי?אירחתי באולפן את רן בר זיק, מפתח ב-CyberArk, ששיתף אותנו במסע המורכב (והרועש) של פיתוח מערכת מבוססת מודלי שפה רב-מודאליים (Multimodal LLMs).דיברנו על האתגרים שאף דמו בלינקדאין לא מראה: מהזיות של המודל ובעיות אבטחה ועד לניהול עלויות (FinOps), מדידת איכות המודל ושימוש ב-Agents לביצוע אופטימיזציה. פרק חובה לכל מי שרוצה להבין את הפער שבין ההייפ למציאות בשטח.האזנה נעימה, עמית בן דור.

אביגיל מגלה סנדוויץ' עם עובש בתיק של גור ומסבירה לו למה אסור לפתוח שקית מלאה בעובש. בפרק הזה נלמד מה זה עובש, למה הוא צומח על סנדוויצ'ים ולמה לפעמים עובש זה דווקא טעים, ואפילו סייע בגילוי האנטיביוטיקה. שחקן אורח: איתמר שרון.

למרות ההתעניינות המחודשת ברשתות נוירונים מלאכותיים בראשית שנות האלפיים, רוב חוקרי הבינה המלאכותית היו עדיין ספקנים לגבי הפוטנציאל המעשי של הטכנולוגיה הזו. ג'פרי הינטון האנגלי היה מבין מדעני המחשב הבודדים שהמשיכו להאמין ברשתות הנוירונים. בשנת 2003 התכנסו הוא ושניים מעמיתיו - יאן לקו הצרפתי ויושוע בנג'יו הקנדי - ובניסיון להתגבר על הספקנות הזו העניקו לטכנולוגיה הותיקה שם חדש: "למידה עמוקה", שם שמטשטש במכוון את הקשר שלה אל רשתות נוירונים מלאכותיים. בשנת 2009 הצליחו שני סטודנטים ליישם את רשתות הנוירונים האלה באמצעות כרטיסים גרפיים, מהסוג שמשמש למשחקי מחשב - והבמה היתה מוכנה לפריצתה של אחת הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה האנושית...בסוף הפרק: תוספת מיוחדת לפרק המקורי - איך אפשר "לקרוא את המחשבות" של הבינה המלאכותית, ואפילו לשלוט עליהן?...האזנה נעימה,רן

ניו יורק של הסבנטיז היתה עיר חסרת רחמים. מצד שני, 16 בני ערובה העבירו לילה במחיצת 8 שודדים בתוך כספת של מלון ויצאו ממנה בחזרה למנהטן ללא שריטה. חמישים שנה עברו, ועדיין לא ברור כמה מיליונים בדיוק נגנבו, אבל בטוח שהיום כבר לא שודדים יותר ככה. הצטרפו אליי לפרק הרביעי בסדרת '5 שודים מגניבים לאללה', והראשון שלא שוכח להעביר את החלק שלו למאפיה.

במאה ה-20 תעשיית המזון וההסעדה נבנתה על ארכיטקטורה של דחפים, על היכולת של המלח, הסוכר והשומן לעקוף את מנגנוני השובע שלנו ולייצר מעגל אינסופי של "עוד". אבל בשנים האחרונות מתפשטת בעולם טכנולוגיה חדשה שמציעה למשתמשים חומת מגן כימית שמשתקת את הרעש, את התשוקה. הטכנולוגיה הזו מכניסה תוכן חדש לשיחה שמתנהלת בין הלבלב לבין אזור במוח שנקרא היפותלמוס, והתוכן הזה גורם לאלו שמשתמשים בתרופות שמבוססות עליה, Ozempic, Wegovy, Mounjaro ותרופות אחרות, להרגיש שהם... שבעים.סקרים שנערכו בסוף 2025 הראו שכ-1 מכל 8 מבוגרים בארה"ב התנסה בתרופות האלו ויש וההערכות לפיהן עד לשנת 2030 הן יהפכו לקטגוריית התרופות הנמכרת בהיסטוריה של עולם הרפואה.כולנו עסוקים בבינה מלאכותית אבל המהפכה השקטה ביותר של המאה ה-21 לא מתרחשת במשרדי חברות הטכנולוגיה שעמק הסיליקון ובתוך המחשבים שלנו - היא מתרחשת בתוך הגוף שלנו והיא נשענת על טכנולוגיה רפואית. אבל בדומה למהפכה הרועשת, ההשפעות של המהפכה השקטה הן נרחבות, עמוקות ומפתיעות.קישורים:מחקר: ירידה של 8% בהוצאות בסופרמרקט בקרב נוטלי תכשירי GLP-1https://news.cornell.edu/stories/2025/12/ozempic-changing-foods-americans-buyהפרסומת ל-Wegovyhttps://www.youtube.com/watch?v=7Y6zH5bm2eYספר: על הקשר שבין מזון מהיר והמכונית הפרטיתhttps://www.amazon.com/Fast-Food-Roadside-Restaurants-Automobile/dp/0801861098

מה קורה לבעל עסק קטן כשהוא מבקש הלוואה?עושים חשבון מארחים את הגר פרץ דיין, מייסדת (משותפת) ומנכ"ל אלטשולר שחם אשראי, לשיחה על עסקים קטנים ועל מתן אשראי. אנחנו מדברים על תפקיד העסקים הקטנים, על חלקם בתוצר ובתעסוקה, על הקשיים הביורוקרטיים שחונקים אותם, על הקשיים בקבלת אשראי, על היתרונות של גופים מוסדיים בתחום האשראי, על הקמת בנקים רזים שגם יאפשרו פקדונות, על איגוח,  ועוד.

אורי בטש, מנכ"ל ומייסד Datoss, נפגש עם סיון ורדי ופרופ' בליצר לשיחה על מהפכת הרפואה האסינכרונית והניטור מרחוק. פער בין רגעי המפגש הקצרים עם הרופא לבין הצורך ברצף טיפולי מהימן ומעודכן לניהול בריאות אמיתי הוא שמאפשרש למשל לזהות הידרדרות אצל חולי לב וכליות וכך למנוע אשפוזים. בטש משתף בסיפור האישי שהוביל להקמת החברה, ובחזון שמאחורי פלטפורמה חכמה שמצליחה לעשות סדר בכאוס של דאטה רפואי: לחבר בין מכשירים חכמים, אפליקציות ומערכות בריאות, לנתח מידע בזמן אמת ולהפוך אותו לתובנות ברורות לרופאים, , משווה בין מערכות הבריאות בישראל ובארה"ב ומייעץ ליזמים להתמקד בפתרונות ספציפיים. השניים דנים בעתיד שבו הניטור יהיה פסיבי ופרסונלי, מה שיאפשר טיפול רפואי מדויק ונגיש יותר לכל מטופל ומטופלת! האזנה נעימה! 

גור עורך ניסוי על פלוצים ואביגיל מסבירה לו למה פלוצים עושים רעש ומה גורם לריח שלהם. בפרק הזה נגלה למה יש מאכלים שגורמים להרבה פלוצים, למה חלק מהפלוצים ממש מסריחים ולמה חיידקים יכולים להיות ממש טובים גם לפלוצים שלנו וגם למערכת העיכול שלנו. שחקן אורח: איתמר שרון.הצטרפו לקבוצות שלנו כדי לשאול שאלות והלציע רעיונות לפרקים:וואטסאפ: https://chat.whatsapp.com/Ily1i875Ls74rinccYmhvp?mode=gi_tאינסטגרם:https://www.instagram.com/madaichs/פייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61586602502285מחכים לכם!

אמן איטלקי חובב פרובוקציות, מוזיאון בריטי שלא מאמין באבטחה, ואסלה אחת בשם 'אמריקה' ששווה 5 מיליון פאונד ולא נמצאה מעולם. הצטרפו אליי לפרק השלישי בסדרת '5 שודים מגניבים לאללה', כי יש פה סיפור שהוא חתיכת יציאה. אוקיי, סליחה על זה.

בפרק מתארח פרופ' ינון בן־נריה, מבכירי חוקרי הסרטן בעולם, שמספר  כיצד מחקריו שינו תפיסה בסיסית ברפואה: סרטן אינו נוצר רק בגלל מוטציה גנטית, אלא מושפע עמוקות מהסביבה שבה התא חי. דלקת ואותות סביבתיים או לחילופין חיידקים נורמליים במעי (מיקרוביום) יכולים להשפיע אם תא עם מוטציות יישאר רדום או שיתעורר ויהפוך לסרטני. עוד בשיחה - איך הבינה המלאכותית משנה את עבודת המדען והרופא, מאיצה מחקר וגילויים, ומה יישאר אנושי בעולם שבו אלגוריתמים יודעים לנתח כמעט הכול.

מבט של אמא על מנה נוספת בצלחת, הערה על זה שאת רזה או שמנה מידי, הדיאטה שתעזור לך להשיג בטן שטוחה וסרטון ברשתות על הניתוח שיהפוך את האף שלך לקטן ומושלם יותר - 95 אחוז מאנשים היו רוצים לשנות משהו בגוף שלהם וזו אולי אחת ממערכות היחסים המורכבות ביותר שיש לנו עם עצמנו. בפרק הזה נארח את הפסיכולגית הקלינית שלי שמשוני על איך דימוי גוף שלילי משפיע עלינו. ננסה להבין מה ההבדל בין דימוי גוף לערך עצמי, האם ניתן לאהוב את הגוף שלנו בכל מצב, מתי אנחנו מתחילים לפתח דימוי גוף ואיך הוא משתנה לאורך השנים והכי חשוב - מה אפשר לעשות כדי להיות במערכת יחסים בריאה עם הגוף שלנו

הם נמכרו עבור אלפי דולרים בשוק השחור, חוללו את סנסציית הרשת הראשונה אי פעם, והתניעו גל פשיעה בארצות הברית. אבל איכשהו הדבר הכי מוזר שקרה ל-Beanie Babies היה לעמוד במרכזה של תעלומה מסתורית בהשתתפות בלש מוזר, עורכת דין מוגזמת ונאשם קשיש אחד. הצטרפו אליי לפרק השני בסדרת '5 שודים מגניבים לאללה', ותגלו שלפעמים צעצועים זה לא משחק ילדים.

רעבים? קודם כל תגידו איטדקימס ביפנית, ואחר כך תבינו מה היפנים אומרים כשהם מתחילים לאכול, ולמה. יושי היגוצ'י ודנה נחום הרמן מארחים בפרק את זאביק רילסקי, מדריך ותיק בחברה הגיאוגרפית לשיחה על תרבות אכילה,  מה אסור לעשות עם צ'ופסטיקס, איפה מותר לאכול בהליכה, למה המטבח היפני הוא אחד משלושת המטבחים הטובים בעולם ומה חשוב שישראלים יבינו כשהם מגיעים למסעדה ביפן.

כבכול יום שני שני - פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: מאחורי הקלעים של הארכאולוגיה. ב"עושים תנ"ך" אנחנו מדברים רוב הזמן אודות גוף מחקר מוכן שפורסם כבר אם בצורת מאמר/ים, ספר או עבודת דוקטורט. אנחנו מדברים עם האנשים שמאחורי המחקר אבל לא יצא לנו לדבר על אותם חוקרים וחוקרות. אז הפעם – על האנשים שמאחורי הקלעים: ובמקרה זה הארכאולוגים של תל עזקה.נפתח בסקירה קצרה אודות תל עזקה בו התארחתי וחפרתי בעצמי בקיץ האחרון, בחפירה אותה מנהל כבר שנים רבות פרופ' עודד ליפשיץ מאונ' ת"א. מי היו בליס ומקאליסטר ואיך העבודה שלהם השפיעה על התל? מה השתנה מבחינת שיטות החפירה שהיו נהוגות בעבר?בהמשך נתוודע לארכאולוגים שחופרים בפועל בתל, שאבינועם ואפרת הם חלק מהם ונשאל – מי הם בעצם? איך מגיעים להיות ארכאולוג? האם העיסוק בתחום הוא יותר "תחביב"? יותר שליחות? או ממש מקצוע מכניס? אילו תכונות חשובות כדי להיות ארכיאולוג מעבר לסקרנות טבעית? האם יפליא אתכם לגלות שמי שמנהל את שטחי החפירה בפועל הם מאסטרנטים ודוקטורנטים? האם גם המשפחות של החופרים מעורבות ב"שיגעון" הארכאולוגיה? מה בין סקרנות טבעית לאובססיביות חפירתית? מה מהממצאים הכי מרגשים את הארכאולוגים שלנו?מהו "שטח" ארכאולוגי בתל? איך הוא מקבל את שמו? היכן חפרתי בעצמי בקיץ שחלף, ומדוע השטח חשוב ביותר להבנת תולדות עזקה? אילו תפקידים יש בחפירה ארכאולוגית? איך מגיעים להיות מנהל שטח? איך אבינועם ואפרת מנהלים את השטח שבאחריותם? מה חשיבות התיוג והתיעוד שמתרחש ללא הרף והוא חלק בלתי נפרד מהחפירה? מה מסגרת הזמנים של חפירה ממוצעת כשעזקה היא מייצגת נאמנה של חפירה ארכאולוגית גדולה? מהו סדר היום? מתי מתחילים לחפור ומתי מסיימים? למה רשת הצל תמיד נופלת? עם אילו כלים עובדים ואיזה חלק בגוף הכי כואב לחופרים (לא קשה לנחש...)ואולי הכי חשוב: למי שרוצה להתנדב וממש לחפור בידיים את ההיסטוריה של כולנו - איך אפשר להצטרף לחפירה בעזקה או לחפירות אחרות שמתנהלות בכל רחבי הארץ?האזנה וחפירה נעימות!יותם

רק חודש לתוך 2026 וכבר ברור שהשנה הזו הולכת לשנות את הכללים.אירחתי באולפן את אורי אליבייב, מייסד קהילת MDLI ואחד האנשים המעניינים בתחום ה-AI בארץ.ביחד ניתחנו את השנה שעברה ודיברנו על מה שמחכה לנו: עתיד ה-Agents, מודלי שפה קטנים (SLM), שוק העבודה המשתנה, המרוץ הסיני ב-Open Source, והכיוון שהענקיות לוקחות בעולם ה-GenAI.האזנה נעימה, עמית בן דור.

ראיתם פעם אסלה יפנית? או את הגנים המטופחים לעילא בקיוטו? זוהי בדיוק ההגדרה לשאיפה בלתי פוסקת לשלמות - הקודווארי המפורסם של היפנים. בפרק הזה יושי היגוצ'י ודנה נחום הרמן מסבירים מהי בדיוק השאיפה לשלמות הזו - של שף סושי שלעולם לא יגיע לסושי המושלם, של כתיבת קליגרפיה שצריכה להיעשות כמו שצריך, על החנויות המתוקתקות והמסודרות לעילא וכן,  גם על אסלות.

גור חולם ש"נזלת הזהב" מגשימה לו משאלה ומעלימה לו את כל הנזלת מהאף, אבל אביגיל מסבירה לו למה נזלת זה דווקא מאוד חשוב. בפרק הזה נגלה למה האף שלנו כל כך דביק, איך הנזלת מונעת מהריאות שלנו להפוך לצימוקים, ולמה השפן הקטן ממש נעלב מהשיר שכתבו עליו. שחקנית אורחת: ד"ר איה שקדי.הצטרפו לקבוצות שלנו כדי לשאול שאלות והלציע רעיונות לפרקים:וואטסאפ: https://chat.whatsapp.com/Ily1i875Ls74rinccYmhvp?mode=gi_tאינסטגרם:https://www.instagram.com/madaichs/פייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61586602502285מחכים לכם!

הסיפור על הירו אונודה ומלחמתו חסרת הפשרות נגד אמריקה, הג'ונגל והמציאות. 

רשתות נוירוניים מלאכותיים, הטכנולוגיה שנמצאת בבסיס כמעט כל סוגי הבינה המלאכותית המודרנית, הומצאו - תאמינו או לא - כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת. אבל למרות הדימיון הברור לאופן שבו פועל מוחנו, במשך עשרות שנים האמינו מדעני המחשב כי נוירונים מלאכותיים הם מבוי סתום ולעולם לא יובילו לבינה מלאכותית. ניסוי מפתיע שערכו שני פסיכולוגים, דווקא, הביא לעניין מחודש בטכנולוגיה המסקרנת. האזנה נעימה,רן

האם ברירה טבעית השפיעה על הכלכלה ב-200 שנה האחרונות? בפרק הזה אנחנו חוזרים למחקר שפורסם לפני כמעט חצי יובל, שהציע היפותזה מאוד ספוקליטיבית, על פיה שינויים בהתפלגות האוכלוסייה האנושית, בתהליך של ברירה טבעית, הוביל לעלייה בהון האנושי ולהתנעת המהפיכה התעשייתית. עם השנים שחלפו הצטברו עוד ועוד עדויות מהמחקר ההיסטורי, ולאחרונה מהמחקר הגנטי, שמספקות תמיכה משמעותית לתאוריה.

האם זה בסדר שג'מיני יכתוב את דברי ההספד שמקריאה נכדה בלוויה של סבתא שלה? האם זה בסדר ש-ChatGPT יכתוב ברכת יומולדת לחייל שחזר לחופשה קצרה? האם זה בסדר שגרוק יכתוב את הברכה שיקריא השושבין בחתונה של החבר שלו ואפילו את דברי החתן עצמו כשהוא עומד מתחת לחופה?אלו מסוג השאלות שמתחילות להטריד אנשים (וגם את נועה, מאזינה ששלחה לי שאלה) אז החלטתי לעצור לרגע ולחשוב על הסוגיה: האם זה בסדר או שמא יש כאן בעיה ואם יש כאן בעיה, מהי בעצם הבעיה? למה אנשים מרגישים לא בנוח כאשר הם נתקלים בברכה שכתבה מכונה?קישורים:אתר CelebrateAlly.comhttps://www.celebrateally.comמחקר: אשליה של אמפטיותhttps://www.frontiersin.org/journals/psychology/articles/10.3389/fpsyg.2025.1568911/full

המאה ה-17, אחרי פרעות ת"ח ת"ט הנוראיות ביהודים. שבתי צבי, הזמיר מאיזמיר, מכריז על עצמו כמשיח ומצליח לסחוף אחריו יותר ממחצית העם היהודי בעולם. אנשים מוכרים בתים, עוזבים עבודות, ומכינים שקיות לגאולה. אומרים עליו שהוא עצר את השמש, התאסלם וחזר כמשיח ואפילו התחתן עם ספר תורה - מי אתה שבתי צבי והאם העם היהודי הפסיד גאולה מובטחת?

בריאות הנפש נמצאת בחזית הטכנולוגיה! בפרק זה נכיר Eleos החברה שמגשרת על הפער שבין חדר הטיפולים לעולם הנתונים כדי לייצר אימפקט אמיתי. בפרק הזה אלון יופה, Co-founder ומנכ״ל Eleos, מדבר עם סיון ורדי על המסע האישי שלו, חושף איך בונים מוצר שמטפלים באמת מאמצים ומשתף בתובנות על פתרונות שחודרים ללב ארגוני הבריאות ומשנים מקצה לקצה את חיי המטופלים.

מה קורה למוח בזמן טראומה? איך חוזרים לתפקוד תקין אחרי מה שעבר עלינו בשבעה באוקטובר? האם הכרת תודה עדיין רלוונטית כשהעולם מתמוטט? ואיך בונים חוסן נפשי בזמן מלחמה ואחריה? הפעם מתארח פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני ומומחה ב-PTSD, חוקר מוביל בפסיכולוגיה חיובית בישראל ומנהל תוכנית לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת תל אביב. הוא יסביר על המלחמה דרך נקודת המסט של הפסיכולוגיה החיובית: מה באמת עוזר לחיילים ואזרחים להתמודד עם הטראומה, למה תמיכה חברתית ומסוגלות עצמית הם המפתח לחוסן, ואיך אפשר לחזור לחיים גם אחרי האימה.

פרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם פרק קולינרי שכולו סביב המזון העיקרי של העולם הקדום – הלחם. אוי מי מאיתנו לא אוהב לחמניה חמה? לחם מחמצת פריך שיצא הרגע מהתנור? קוראסון צרפתי ריחני? אז... מסתבר שגם בעולם העתיק אהבו ואכלו לחמים, לא פחות מאיתנו בעולם המודרני.האם הלחם של אנשי המקרא דומה ללחם שלנו כיום? אילו סוגי דגן היו בעולם העתיק ומה ההבדל בין סוגי הדגנים השונים? איך ההרכב של הדגן משפיע על התוצר הסופי? מה בין חיטה, שעורה, סולת וכוסמת? אילו סוגי לחמים ומאפים היו בעולם הקדום? (ספויילר? המספר הסופי והמגוון עומדים להפתיע אתכם...). מהי הפיתה של עולם התנ"ך והאם התפיסה שבעבר אכלו רק מאפים שטוחים נכונה? מהי אם כך "עוגה" בלשון המקרא? כמה עוגות הייתה אמורה שרה להכין לפי "כתב הכמויות" המופיע בספר בראשית? מה היה מעמדו של הלחם בעולם העתיק, מעבר להיותו מזון? מה בין לחם ומלחמה? איך הלחם הפך גם לסמל לאומי ותרבותי (למשל בסיפור האישה הצרפתית ובסיפור יוסף ואחיו)? מהם פכסמים? מדוע בחלום המדיינים בסיפור גדעון, מככב גיבור מפתיע בדמות ככיר לחם? מהו לחם הנקודים מסיפור הגבעונים? ולסיום - ואולי הכי חשוב- מי המציא את הבירה ואיזה עם קדום התמחה בייצור המשקה?על כך ועוד בפרק שלפניכם בו מתארחת ד"ר טובה דיקשטיין מנהלת פיתוח ההדרכה ב"נאות קדומים" ומחברת הספר "מסע שורשים"האזנה נעימה, יותם

מה קורה כשכלי שהתפוצץ בתוך אנתרופיק יוצא לעולם ומשנה את כללי המשחק? עידן בניון - מהאנשים הכי מעניינים בארץ בתחום ה-GenAI - מצטרף לעשות לכם סדר ב-Claude Code. מהמושגים הבסיסיים כמו Skills ו-Hooks, דרך ההגדרות שעושות את ההבדל, ועד לWorkflow האישי שלו דרך טיפים מעולים שכנראה לא הכרתם. האזנה נעימה, עמית בן דור.

בחלק זה, שני ואחרון של הסדרה, נעסוק בעוד תגלית מרתקת של טלסקופ החלל: גופים מסתוריים ובלתי צפויים המכונים 'נקודות אדומות קטנות', מכיוון שהם...ובכן...נקודות אדומות וקטנות. האורחת שלנו בפרק, האסטרופיזיקאית ד"ר שני דניאלי, תספר לנו על משמעותה של התגלית החדשה, ונשוחח גם על הדור הבא של טלסקופי החלל שנמצאים בתכנון. האזנה נעימה! רן

לפני יותר מ-100 שנה כמה צוללנים יוונים מצאו במצולות את המצבור הגדול ביותר של פסלי שיש וברונזה מתקופת יוון העתיקה. בין הפריטים נמצא דבר נוסף שתחילה כמעט נזרק חזרה לים כיוון שחשבו שבטעות שהוא סלע חסר חשיבות. אבל אותו סלע התגלה כאחד הממצאים החשובים והמדהימים בהיסטוריה של הטכנולוגיה. במשך עשרות שנים לכד "המנגנון מאנטיקיתרה" את דמיונם של סופרים וחוקרים ורק באחרונה הם הודיעו שהם הצליחו לפצח את החידה. זה לא סלע, זה המחשב הראשון בעולם והוא נבנה בתקופת יוון העתיקה.הפרק שודר לראשונה בפברואר 2023.קישורים:מחשב יווני עתיק – מאמרו של פרייס ב"סיינטיפיק אמריקן"http://hist.science.online.fr/antikythera/MORE-DOCS/DSPrice1959/D.S.Price-An%20Ancient%20Greek%20Computer.htmמדענים פיצחו את סודות מנגנון אנטיקיתרהhttps://www.vice.com/en/article/pkd57k/scientists-have-unlocked-the-secrets-of-the-ancient-antikythera-mechanismהמודל של הייקום במנגנון אנטיקיתרה – כתב העת "נייצ'ר"https://www.nature.com/articles/s41598-021-84310-wמתי המחשב הופעל?https://www.livescience.com/antikythera-mechanism-start-date-foundהמחשב שלא אמור להיות קייםhttps://www.youtube.com/watch?v=qqlJ50zDgeA

איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים?עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לעוד פרק על מסחר בינלאומי. בפרק זה, אנחנו לומדים איך נוצר ייתרון יחסי על ידי ניסיון ויתרונות לגודל, איך בכלל יודעים באיזה מוצרים יש למדינות יתרון יחסי, ואיך לחשוב על יתרון יחסי כשיש לנו הרבה מדינות והרבה מוצרים. וגם, מה המחקר האמפירי מראה לנו על הניבויים של המודלים, האם יש בכל זאת הצדקה למכסי מגן, למשל בתעשיות ינוקא, ואולי בכלל כדאי להטיל מכס למרות צמצום המסחר כמקור להכנסה ממיסים?

את שומעת את זה? אתה שומע? הקול הזה בראש שמלווה אותך כל היום? שמעיר לך הערות, מתכנן איתך שיחות חשובות, זוכר בשבילך מספרי טלפון ולפעמים גם מענה אותך בלי רחמים?רוב האנשים לא מקדישים לו תשומת לב מיוחדת, הוא פשוט שם. אבל הדיבור הפנימי שלנו הוא הרבה יותר ממילים בראש. הוא משפיע על הזיכרון, הרגשות, קבלת ההחלטות ובעצם על כל התפקוד שלנו בחיים.בפרק הזה מתארחת פרופ' חמוטל קריינר, ראש המעבדה לקוגניציה לשונית וחוקרת את הקשר בין שפה וחשיבה ואת תפקיד הדיבור הפנימי. היא תסביר מה בדיוק הדיבור הפנימי, מה קורה לנו במוח כשאנחנו מדברים לעצמנו, איך הוא מתפתח אצל ילדים ולמה הם מדברים לעצמם בקול רם?!האם יש דבר כזה אנשים ללא דיבור פנימי בכלל מה יותר חשוב, המנגינה או מהמילים עצמן? ואיך הופכים את הדיבור הפנימי מקול שיפוטי לכלי עזר שימושי ועוצמתי.

איזה פרק זכה בתואר הפרק הפופולרי של השנה, האם דורון יוחלף על ידי AI, ואיך הולך הפתגם הסלאבי ההוא

דיברנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות המבול "שלנו". הזכרנו גם שלתרבויות נוספות היו מיתוסים וסיפורים מאוד דומים, לעיתים אפילו כמעט זהים.הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז ברוכים הבאים אותנפישיתים ואתרחסיס...מה רצו הסופרים המסופוטמים להגיד כשסיפרו על מבול שהשמיד את העולם? האם סיפור המבול היה עצמאי או חלק מסיפור ארוך יותר? האם סיפורי מבול מתרבויות מהמרחב שונים במהותם או שהם ממש אותו סיפור בשינויים קוסמטיים קלים? מי היה גילגמש מלך ארך ומי היה חברו אנכידו? מדוע גילגמש מחפש את הנוסחה לחיי נצח? ומהי הנוסחה הזו? האם הוא מצא אותה?בהמשך: מי היה ג'ורג' סמית' ומה תרומתו לחקר כתב היתדות בכלל וגילוי סיפור המבול הבבלי בפרט? עד כמה באמת דומה הסיפור הבבלי לסיפור שבמקרא? ומי קדם למי, הסיפור התנ"כי לבבלי או הבבלי לתנ"כי? האם אפשר בכלל לדעת? ואיך המבול המסופוטמי מתקשר לסיפור הבריאה המסופוטמי מכאן ולסיפור התנ"כי מכאן? על אילו שאלות איטיולוגיות מנסה הסיפור לענות?ולבסוף מדוע חוקר המקרא שחר ענבר, המתארח בפרק זה, מתלוצץ ואומר שאנכי אינו רק "אל החוכמה" אלה "אל החוכמה שבדיעבד"? ואולי השאלות החשובות ביותר – האם בסוף כולם מתים? איך זוכים בחיי נצח?על כך ועוד בפרק שלפנינוהאזנה נעימה, ומבול מועיל יותם

כשאתם נכנסים לקוד-בייס חדש, אתם ישר מחפשים את ה-README. אתם לא רוצים לנחש איפה ה-Config יושב או מה ישבור לכם את ה-Build. אבל כשמגיע מנהל או איש צוות חדש? שם אין דוקומנטציה. הם "קופסה שחורה", וזה יוצר באגים בתקשורת, אי-הבנות, והרבה קוד בינוני שנכתב רק כדי להימנע מחיכוך.בפרק הזה אנחנו צוללים לקונספט שמשנה את חוקי המשחק בחברות כמו Dropbox, Stripe ו-Shopify: ה-Manager README (או "המדריך למשתמש... עליי"). נבין איך הכלי הזה עבר אבולוציה מכלי "ניהולי" לכלי הישרדות עבור מפתחים, שמאפשר להם להגדיר את הממשק שלהם: החל מאיך הם אוהבים את ה-Code Review שלהם ועד לשעות שבהן אסור להפריע להם ב-Deep Work.נדבר על איך זה התחיל, ננתח דוגמאות אמיתיות של בכירים בנטפליקס, ונחשוף גם את הצד האפל: מתי המסמך הזה הופך ל"כתב ויתור" על התנהגות רעילה של מנהלים גרועים.פרק חובה לכל מי שרוצה לקצר תהליכי אונבורדינג ולשפר את התקשורת בצוות (גם עם ה-AI).האזנה נעימה , עמית בן דורקישורים:האתר של חןכלי לבניית הAPI שלכם (מנהלים או מתכנים בדקות)Revisit manager.readme postChen's Readme

ד"ר ארנה ברי, מדענית, יזמית הייטק ולשעבר המדענית הראשית, מספרת בשיחה אישית עם פרופ' רענן ברגר על הרגע שבו הפכה ממי שמובילה חדשנות – למי שמתמודדת בעצמה עם סרטן. מתוך הסיפור האישי נפרש מבט רחב יותר אל חזית הרפואה העתידנית: הבינה המלאכותית, השימוש הנכון והיעיל בדאטה רפואית ואיך חישוב קוונטי יכול לסייע להבין את המחלה לעומק, לפתח תרופות בצורה חכמה יותר, ולחבר בין טכנולוגיה מתקדמת לאנושיות.

In this follow-up episode,  Dr. Nikolaos Papadantonakis continues the conversation with Dr. Colin Vale from Winship Cancer Institute of Emory University and Dr. Nancy Luna Torres from Moffitt Cancer Center, diving deeper into advanced transplant topics. This episode is ideal for patients and families who want to understand the nuances of transplant care and post-transplant management.

Join host Dr. Nikolaos Papadantonakis as he welcomes Dr. Colin Vale from Winship Cancer Institute of Emory University and Dr. Nancy Luna Torres from Moffitt Cancer Center to discuss the fundamentals of allogeneic hematopoietic stem cell transplantation for MDS patients.  Our experts break down complex medical concepts into easy-to-understand language, helping patients make informed decisions about this important treatment option.

מכיוון שהעולם צועד למקום טוב יותר, עם מנהיגים צעירים, שוחרי שלום נשוב בפרק למלך שנדבק כמו מסטיק לכיסא -  לואי ה-14. איך הקיבה שלו ניהלה את סדר היום של הממלכה? האם באמת לא התקלח?! איך מתמודד עם שיער מידלל, ומה הקשר בין קוטל חרקים לצבע האדום?

תקציר:בשנת 1920, פרסם המגזין "סיינטיפיק אמריקן" ראיון עם תומס אדיסון, בו הוא תיאר את תוכניותיו לפתח "מנגנון מדעי" שיאפשר תקשורת עם "ישויות שעברו לקיום או לממד אחר". שנתיים לאחר מכן, הציע כתב העת פרס בגובה של 5,000 דולר עבור הוכחה מדעית לקיומן של רוחות רפאים. אנשים שהאמינו בקיומן כמו הסופר ארתור קונן דויל, שכתב את ספרי "שרלוק הולמס", לצד ספקנים ידועים כמו הקוסם הארי הודיני, בדקו את המידע שהתקבל. עד היום, אף אחד לא זכה בפרס.אבל התקווה לשוחח עם המתים לא עברה מהעולם ומספר הולך וגדל של בני אדם משתמש בטכנולוגיה החדישה ביותר של תקופתנו, בינה מלאכותית, כדי ליצור קשר עם "ישויות שעברו לקיום או לממד אחר". אז מצד אחד זה לא מפתיע – זה מה שאנחנו, בני האדם, תמיד עושים – אבל מצד שני, הטכנולוגיות האלו מציעות כיום לכל אחד מאיתנו לדבר עם הישויות האלו. זה... רעיון טוב?זה החלק השני בסדרה בת שני חלקים שעוסקת באחת התופעות הטכנולוגיות והחברתיות המשונות, המרתקות ובעיקר הצומחות ביותר באינטרנט.קישורים:כריסטופר פלקי בהצהרה בבית המשפטhttps://www.npr.org/2025/05/07/g-s1-64640/ai-impact-statement-murder-victimסיינטיפיק אמריקן: האם הבוטים יכולים לעזור לנו להחלים?https://www.scientificamerican.com/article/can-ai-griefbots-help-us-healעל תעשיית רוחות הרפאים הדיגיטליותhttps://spectrum.ieee.org/digital-afterlife

האם לפרה הישראלית יש באמת יתרון יחסי? עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לשיחה על איך מסחר בינלאומי מושפע מהיתרון היחסי של מדינות בעולם מורכב עם הרבה מדינות והרבה מוצרים, מה קורה כשתעשיות עוברות ממדינות המערב למדינות עולם שלישי, האם מסחר תורם או פוגע ברווחה, ומה לגבי השפעת המסחר הבינלאומי על אי השוויון בהכנסה?

אי שם, מאחורי הירח, במרחק של מיליון וחצי ק"מ מאיתנו, מרחף לו אחד המכשירים המדעיים המתוחכמים והיקרים ביותר שיצרה האנושות אי פעם: טלסקופ החלל ע"ש ג'יימס ווב. איך משנות תצפיותיו של ווב את התאוריות המדעיות לגבי ראשית היקום? ד"ר שני דניאלי מאוניברסיטת תל אביב תספר לנו על גלקסיות מוקדמות, חורים שחורים סופר-מאסיביים, חומר אפל ועוד.האזנה נעימה,רן

תנועת המוסר של יהדות ליטא מיסודו של רבי ישראל סלנטר הייתה שיטת חינוך עצמי קפדני ברוח התורה למען הגברת יראת שמים ותיקון המידות. בעקבות פרסום הספר "חובה מנחמת - תנועת המוסר והשואה בהגות ובמעשה" נפגשנו עם מחברן ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי לשיחה על הזרמים של תנועת המוסר, אופן התמודדותם עם עליית הנאצים ובתקופת השואה והתגובות של שלושת הזרמים לשבר התאולוגי שהביאה איתה השואה.

מי היה האיש הראשון שהיה לו חתול, או במילים אחרות, החתול הראשון שהיה לו איש? איך אנשים התחילו לגדל חתולים (וכלבים)? זאת לא שאלה כל כך קלה, כי רק לאחרונה גילינו דברים ששינו את התשובה.חוץ מזה, תשמעו כמה דברים על מה שקורה כשמוצאים חתולים מומיות.

קישור להצבעה !פעמים רבות הזכרנו ב"עושים תנ"ך" את מיתוס הבריאה הבבלי, אבל תמיד היה זה מנקודת המבט שלהמקרא וביחס אליו. הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, פעם אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז שלום וביי לעולם המוכר לנו וברוכים הבאים ימי הכאוס שלפני היות...מדוע המיתוס נפתח בלידת האלים שאחד משיאיו הוא מאבק כוחני בין אל סערה לאל הים ואיך דבר זה  מעיד על מקורותיו של הסיפור? מה משמעותם של המים ואיך המפלצת הקדמונית תיאמת קשורה אליהם? מה עצבן את האלים הקדמונים ומה הם עשו? מי הם האלים של דור ההמשך,"האלים הצעירים", ומה תפקידם בעולם? איפה שוכן אפסו ומה הקשר שלו ל"ציר העולם" שמאחד את העולמות? מדוע, שחר ענבר חוקר המקרא המתארח בפרק זה טוען כי המיתוס הוא לא רק מיתולוגי אלא גם פוליטי? מה בין מיתוס לריטואל? מה קורה בקרב המכריע בין האלים? מי זה קינגו ומה תפקידו? איך נוצרו בני האדם? ואיך לכל הרוחות המרדוקים והתיאמתים – נוצר בכלל העולם שלנו? ויותר חשוב, מדוע לא זה לא שיאה של העלילה? (רמז? אמרנו כבר שהכל פוליטי...) במבט מרחוק, כמו התנ״ך, הסיפור הזה נראה אולי פשוט וילדותי. אבל במבט מפוכח וחקרני, כמו התנ"ך, הסיפור הינו סיפור מורכב ועמוק, מיתוס המשקף את הריאליה של תקופתו, ומעגן את המוסדות הפוליטיים בני הזמן.על כך ועוד בפרק שלפנינוהאזנה ובריאה נעימה, יותם

אתה כותב קוד. הקומפיילר צועק עליך. אתה עושה casting מהיר. הקומפיילר ממשיך לצעוק. אתה כועס והוא כועס. דניאל בסקין מגיע להסביר למה המון מפתחים בורחים לשפות דינמיות רק כדי להימנע מהסבל הזה. איך אנחנו משקרים לקומפיילר ולעצמנו עם nulls, exceptions וcasting. היום דניאל יספר איך להפוך אותו משותף לאויב. כי כשגוגל קלאוד נפל ביוני 2025 בגלל Null Pointer Exception, זה לא היה מקרה. ובעידן ה-AI, קומפיילר חזק זה ההגנה האחרונה שלנו מפני הטעויות שגם Claude וCursor עושים. האזנה נעימה, עמית בן דור.

מה זה איוואסקה? מה יש בחוויה הפסיכדלית שמשנה תפיסות ומגמיש נוקשיות? האם ייתכן ששעות בודדות יוצרות שינוי ששנים ארוכות של טיפול לא הצליחו? איך מבטאים חוויה שקשה להסביר במילים? יכול להיות שזה לא מתאים לכולם? והאם אפשר לראות נשמות, לדבר עם אלוהים, לפגוש את המוות ולשבור גבולות פיזיים ורגשיים?הפעם מתארח ד"ר איתמר כהן, פסיכולוג קליני ומתמחה בטיפול נפשי הנתמך בחומרים משני תודעה ועבד בלב האמזונס. הוא יענה על כל השאלות, יסביר על המחקר בתחום, ויספר על הפעם הראשונה שהיה בטקס איוואסקה אוגנדי.

בשנים האחרונות, ובוודאי מאז הופעת הבינה המלאכותית היוצרת שנשענת על מודלי השפה הגדולים, החלו להופיע שירותים המציעים לאנשים לתקשר עם תאומים דיגיטליים של אנשים שכבר אינם בין החיים. רוב השירותים מבוססים על אותו הרעיון: תנו לנו מידע על יקירכם שנפטרו, כמה שיותר מידע – מידע עובדתי, מידע קולי, מידע ויזואלי – ובאמצעות מודלי בינה מלאכותית שונים, נבנה שחזור דיגיטלי, רוח רפאים דיגיטלית, שאיתה תוכלו לתקשר. נכון לסוף 2025 יש יותר מעשר פלטפורמות שמציעות שירותים מהסוג הזה ובתעשייה טוענים שמיליוני בני אדם ברחבי העולם כבר משתמשים בהן.השאלות שעולות בעקבות הופעת הטכנולוגיה הזו הן אינסופיות ונעות בין הפילוסופי לכלכלי, בין הטכנולוגי למוסרי. האם יש מישהו שיתנגד לנהל שיחה עם אדם קרוב ויקר, אדם אהוב שאליו אנחנו מתגעגעים מעומק הלב ושאינו נמצא בין החיים? רובנו היינו שמחים, אבל מה המחיר - לא המחיר הכלכלי אלא הפסיכולוגי, הרגשי?זה החלק הראשון בבסדרה בת שני שבה נעסוק באחת התופעות הטכנולוגיות והחברתיות המשונות, המרתקות ובעיקר הצומחות ביותר באינטרנט של השנים האחרונות.קישורים:כתבה: הסימולציה של ג'סיקהhttps://www.sfchronicle.com/projects/2021/jessica-simulation-artificial-intelligenceסרט: Eternal Youhttps://www.imdb.com/title/tt30320493

האם מדאם רייצ'ל הייתה יזמית שהקדימה את זמנה או נוכלת יופי מקצועית? מדאם רייצ'ל היתה כוהנת היופי הגדולה של לונדון. היא הבטיחה ללקוחותיה העשירות "יופי נצחי" ו"זוהר שאין כדוגמתו", אבל בפועל רוקנה להן את הארנקים בכל מיני דרכים יצירתיות. מתכשירים מפוקפקים ועד רומנים דמיוניים, הצטרפו אלינו לפרק על האישה שגרמה ללונדון להאמין שאפשר לקנות יופי בכסף, והרבה ממנו.

פרק נוסף של "ספינת החלל חגית", סדרת הרפתקאות בחלל שלפעמים משתלטת על הפודקאסט הזה, ובו הצוות המובחר של ספינת החלל נתקל ביישות מסתורית שמתעקשת להסביר מה הם עושים. בהשתתפות רודיה קוזלובסקי ויובל בינדר מהפודקאסט "היה AI".