כל תכני עושים היסטוריה

מי האנשים שמלווים משפחות ברגעים הכי קשים בחיים? הפעם אנחנו פותחים את הלב ומכירים לכם את יוסי, כריסטין ונועם - הצוות שפוגש כל יום אנשים שמתמודדים עם אובדן. איך מגיעים לעבודה כזאת? איך זה להיות שותף לסיפורי חיים בתקופת האבל? ומה קרה כשהם הגיעו לטפל במשפחות מהשבעה באוקטובר?

כמה מצחיקה צריכה להיות בדיחה כדי להרוג אתכם - במובן המילולי - מצחוק? כי יש תקדימים. הפרק בחסות ביטוח החיים של מנורה מבטחים.

איך אנשים שאיבדו הכל מתארגנים תוך ימים ליוזמות אזרחיות? פרופסור פולה קבלו מגלה סיפור מרתק על פליטים פנימיים במלחמת העצמאות שהקימו ועדים, יצרו קואליציות ונלחמו על זכויותיהם. מ"ועד פליטי בית ספר תחכמוני" ועד "מועצת פליטי תל אביב" - תופעה שמזכירה באופן מדהים את התארגנויות המפונים מהשבעה באוקטובר. אבל לא הכל היה סולידריות: היו התנגדויות, קונפליקטים וחשדנות. איך נשות חיילים ובעלי עסקים קטנים התמודדו עם המשבר? מה ההבדל בין ההתארגנות אז לימינו? פרק שחושף כיצד עקירה הופכת לתנופה להתאגדות וכיצד חוסן קהילתי נבנה מלמטה - עד כדי כך שכשפולה הרצתה בפני מפונות מהשבעה באוקטובר, הן הרגישו שהיא מספרת את הסיפור שלהן.

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק שמתאר את המחקר שלו ושל שותפיו, שבוחן את ההשפעות של רפורמות מבניות בקיבוצים - המעבר לקיבוץ המופרט בעקבות משבר הקיבוצים - על תפישת העולם הערכית של חברי הקיבוץ, על דפוסי ההצבעה בבחירות, על ההשקעה בהון אנושי, על חריצות בעבודה, ואפילו על גירושין ובחירת בני זוג.

הכסף מלווה את האנושות עוד משחר ימי ההיסטוריה, אבל האופן הספציפי שבו אנשים משלמים לאנשים אחרים תמורת סחורה או שירות עבר תהפוכות דרמטיות במרוצת השנים. כל שינוי באמצעי התשלום הכריח את הבני האדם להרחיב את מעגל האנשים והארגונים שבהם הם נותנים אמון - והביא עימו, בתורו, שינוי עמוק בתרבות האנושית.האזנה נעימה,רן

אוהד חמו, הכתב לענייני פלסטינים של חדשות 12 מגיע להתארח במסיבת עיתונאים - הפודקאסט של ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל. למה בשבעה באוקטובר הוא הרגיש נבגד והאם לדעתו אפשר בכלל לנצח את המלחמה בעזה. מתי היתה הפעם היחידה שקיבל מכות בשטחים וממי, ולמה הסכים להתארח בפודקאסט למרות הקטטה המילולית שנקלע אליה עם גונטז' לפני כמה חודשים. מסיבת עיתונאים מארח בכל פרק עיתונאי או עיתונאית, מהמובילים והמעניינים בישראל - כדי שנכיר קצת יותר: אותם, את ראיית העולם המקצועית והאישית, את העבודה בשטח, ואולי דרכם נכיר אותנו קצת יותר, אותנו העיתונאים. אותנו הישראלים.

NIS2 legislation is late in many EU countries, and the new CRA applies to most suppliers of industrial / OT computerized and software products to the EU. Christina Kiefer, attorney at reuschlaw, walks us through what's new and what it means for vendors, as well as for owner / operators.

 מה מבדיל בין האנשים שמצליחים לבין אילו שלא? הפעם פרופ' עוז גוטרמן, שליווה עשרות מנהלים, אנשי חינוך ורבים אחרים לחיים מלאי משמעות, מגיע להסביר מהי הצלחה- האם יש הגדרה אחת להצלחה, מה הדרך הנכונה לבחון אותה ואיך הגדרת מטרות נכונה יכולה להוביל אליה? למה דווקא בגיל 50 זה זמן מצוין לממש מטרות ואילו טיפים פרקטים ניתן ליישם כבר מהיום?

פרק רביעי במיני סדרה שלנו אשר מוקדשת כולה למצרים העתיקה. והפעם, טיול נוסף לשכנתנו הכבירה מדרום! נתמקד בתרבות ובחיי היום-יום של המצרים הקדמונים. מה הם לבשו? ומה אסור היה להם ללבוש? איך הם נראו? האם השיער שאנחנו רואים בציורי הקירות הוא שלהם, או למעשה… פאות? (מה?!) מדוע הם צבעו את העיניים? האם החברה המצרית היתה שוויונית יותר כלפי נשים מאשר היה נהוג בשאר הממלכות העתיקות? מאיזו מחלה חששו המצרים במיוחד? מה עם האובססיה של המצרים לגבי חרפושיות וחיפושיות זבל? האם ההירוגליפים מייצגים שפה מדוברת? מה למדו הילדים המצריים בבתי הספר? איך נראו הבתים שלהם? ומה הם אכלו ושתו? והאם בהקשר זה בירה עדיפה על מים? אילו חיות מחמד הם גידלו? וגם, ננסה להבין אחת ולתמיד - מי בנה את הפירמידות במצרים?האזנה נעימה!

איך עוברים ממערכות בילינג למחשבים שיכולים לשבור את כל ההצפנות בעולם? רותם הבר, VP R&D מקדמה, משתפת במעבר המפתיע שלה לעולם המחשוב הקוונטי ומסבירה למה זה הזמן הטוב ביותר למפתחים להיכנס לתחום. בפרק נגלה איך ישראל הופכת למובילה עולמית בקוונטום, איזה יישומים אמיתיים צפויים בשנים הקרובות, ואיך מפתחי תוכנה יכולים לנצל את החלון ההזדמנויות לפני שייסגר. האזנה נעימה, עמית בן דור

בעשורים האחרונים מורים נאלצו להתמודד עם אינסוף מהפכות. בהתחלה זה היה המחשב האישי, ה-PC, אחר כך זו היתה האינטרנט ואחריהם הגיעו הרשתות החברתיות, הטלפונים הסלולריים ואז האפליקציות בטלפונים הסלולריים. בכל פעם המורים נדרשו ללמוד טכנולוגיה חדשה, בכל פעם הם נדרשו להתמודד עם האתגרים שהיא מציבה. עכשיו זו הבינה המלאכותית ולכן מנהלים, מורים, מרצים – כולם נדרשים להכיר ואז לשלוט בה. העניין הוא שמערכות הבינה המלאכותית ובייחוד הבוטים הכותבים, הם לא דומים בשום דבר לטכנולוגיות של העבר. הן יצור חדש שמצויד ביכולות חדשות שמובילות לאיומים חדשים, כאלו שהמערכת, בייחוד מערכת ההשכלה הגבוהה, עוד לא נתקלה בהן בעבר. אני משתדל לא להשתמש בשפה דרמטית סתם ובלי סיבה אבל לדעתי, מהפכת הבינה המלאכותית עשויה למוטט את מערכת ההשכלה כפי שאנחנו מכירים אותה וההשפעות של ההתמוטטות הזו עלולות לגלוש אל שוק העבודה.זה החלק השני בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי הגדול ביותר שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים והמרצים והמפתחים. השינוי הזה לא רחוק; למעשה, הוא כבר כאן.קישורים:כולם מרמים את דרכם ללימודיםhttps://nymag.com/intelligencer/article/openai-chatgpt-ai-cheating-education-college-students-school.htmlהטקסונומיה של בלוםhttps://shorturl.at/gL72rהופעת ChatGPT הובילו לירידות של 99% במניית Chegghttps://gizmodo.com/chegg-is-on-its-last-legs-after-chatgpt-sent-its-stock-down-99-2000522585

"תסגרי את הרגליים" - זה המשפט שהתחיל את הכל. הפעם האחיות חוזרות לרגע שבו החלה להיווצר ההבנה שלהן על מיניות: מתפיסת ההורים במיטה, ועד לעולם הפוליאמוריה. בין סיפור על קנאביס שגרם לרעיון מטורף לעשות ילד, דרך סיפור על סיאנס ועד הסיבה שבה אור-ליה גרמה לפולי להפסיד 400 דולר.

מה משותף למשחק וידאו יפני, ביולוג בריטי, עורך דין אמריקאי ואדולף היטלר? איך כל זה קשור לאחד האירועים שעיצבו את תרבות האינטרנט כפי שהיא היום?כל זאת ועוד ב5.8, פרק הלייב של עושים טכנולוגיה: https://grayclub.co.il/event/493/12718/

שאנו שומעים את המילה "אסלאם" מטבע הדברים והאירועים, קופצים לנו לראש מושגים כמו האסלאם הסוני, השיעי, ג'יהאד, קוראן ועוד.אבל, למען האמת, במבט היסטורי, אנו עושים בכך עוול מסוים להיסטוריה של דת האסלאם. האם לאורך השנים והדורות, כמעט כמו כל דת, האסלאם השתנה, התפתח ואולי היו בו דעות ותפיסות שונות מהזרם המרכזי והלוחמני המוכר לנו כיום? מהי הסופיות? האם מדובר בתפיסת עולם? או זרם דתי? ואולי השאלה המפתיעה ביותר - האם ייתכן שלסופיות המוסלמית יש קשר ליהדות?והאם, לאורך ההיסטוריה, היו יהודים שאימצו תפיסות סופיות שנכנסו אל לב ספרות הקודש היהודית?על כל זאת ועוד, שוחחנו עם פרופ' אבי אלקיים, המחלקה לפילוסופיה יהודית באונ' בר אילן, ממקימי דרך אברהם.

איזה סטארטאפים מגייסים כסף בפלטפורמות מימון המונים, איך עובדות קרנות הון סיכון ומה האמת מאחורי האקזיטים שלפעמים קוראים עליהם בעיתונים הכלכליים. עושים חשבון מארחים את רועי בן יוסף, משקיע הון סיכון, לשיחה על על שנאת סיכון ואהבת תשואה, שעל פיזור ועונים לשירה - האם כדאי לה להשקיע את כספה באקזיט הבא.

לאולפן "שעת מלחמה" ,להקלטה שקבענו ב 12 ביוני 2025, הגיע יניב הרוש נגד במילואים בחיל האוויר, על מדים ועם רמזים דקים שהזמן קצת דוחק בו. כעבור כמה שעות ,מאוחר בלילה, פילחו צפירות את השמיים. המבצע  נגד איראן -"עם כארי" יצא לדרך.יום קודם לכן, נכח יניב בהצגת התחקיר המטכל"י על הקרב ב-7 באוקטובר שבו נלחם בגבורה ונפל בנו -עידו ז"ל ,מפקד חפ"ק מג"ד 77 בחט' 7.יחד עם יניב הגיע לאולפן גם אביגדור קהלני המפקד המיתולוגי של גד' 77 בקרבות עמק הבכא במלחמת יום הכיפורים. הגורל והמציאות הישראלית קשרו את קהלני ואת משפחת הרוש בעבותות שלא ינותקו.

חסימה מפתיעה, דייט ויצא משליטה, הורות, חמלה ועין של כבש- איך כל אלו קשורים לאהבה? בפרק הבכורה של הפודקאסט, האחיות מדברות על הגבול הדק שבין אהבה לאשליה- בלי פילטרים ועם המון כנות.

ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית היא מהירה ורחבה ובתקופה האחרונה המערכות שמייצרות סרטוני וידאו משכו תשומת לב רבה, אבל אולי בגלל שאני אוהב כתיבה טובה דווקא ההתפתחויות בתחום מערכות הבינה המלאכותית הכותבות מושכות את תשומת הלב שלי.חלק עצום מהחברה, התרבות, הכלכלה, המשפט, למעשה הציוויליזציה המערבית כולה, כולם מבוססים על כתיבה. אתה מנסח חוזים, חותם על תצהירים, כותב מאמרים אפילו שולח הודעות ווטסאפ – הכל מבוסס על כתיבה. אבל מה קורה מהרגע שבו הכותב האנושי נעלם, מה קורה מהרגע שאין בו עוד צורך מכיוון שמערכות הבינה המלאכותית כותבות עבורו ובמקומו? כמו הרבה דברים אחרים שקשורים בבינה מלאכותית, במחשבה ראשונה אתה אומר לעצמך "גן-עדן! מי צריך את המטלה המעיקה, הארוכה והמאוד מעייפת של כתיבה. שהמערכות האלו יעסקו בכתיבה וישחררו אותי לעשות דברים אחרים!". אבל כמו הרבה דברים אחרים שקשורים בבינה מלאכותית, במחשבה שנייה אתה מבין שגן העדן שחשבת עליו, עשוי להתגלות כאשליה.זה החלק הראשון בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי הגדול ביותר שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים, המרצים והמפתחים – הוא יטלטל גם את עולמכם. ולא, השינוי הזה ממש לא רחוק; למעשה, הוא כבר כאן.קישורים:הבינה המלאכותית מסמנת את מותו של המחברhttps://www.noemamag.com/ai-signals-the-death-of-the-authorרולאן בארת' בעידן אפקוליפסת הרובוטיםhttps://aicopyright.substack.com/p/reading-roland-barthes-in-the-robot

ממשיכים במסע שלנו אל הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו - מצרים העתיקה.והפעם, נצלול לעומקי הדת המצרית העתיקה. כמה באמת "עתיקה" הדת המצרית העתיקה? מהם שורשיה ומתי היא החלה להתקבל על ידי המצרים הקדמונים? מהם "כתבי הפירמידות" ואילו סודות טמונים בהם אודות האלים הקדמונים? מי היו האלים המרכזיים בדת המצרית? לכמה אלי שמש סגדו המצרים? כיצד התבצעה עבודת הפולחן המצרית? מהם קווי הדמיון בין המקדש המצרי לבין בית המקדש המקראי? האם ייתכן שיש פה יותר מסתם דמיון? אילו חגים היו במצרים העתיקה ומה עשו בהם? מדוע המצרים חנטו את מתיהם ויצרו את המומיות? ובונוס לסיום - מדריך חצי מעשי: איך להתקבל לעולם המתים של אוסיריס ולא להיאכל על ידי מפלצת השאול. כל זאת ועוד - בפרק שלפניכם, בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית.

שש עשרה וחצי שנה אחרי שאיבדה את שני האחים, טל מגנזי הפכה למומחית לליווי משפחות שכולות.בפרק היא חושפת את הכוח שטמון באקטיביות במקום בהמתנה, מסבירה מדוע אובדן טראומטי שונה מאובדן טבעי, ומדברת על האפשרות לחיות חיים מלאים אחרי אובדן.

Hundreds of subsystems with the same IP addresses? Thousands of legacy devices with no modern encryption or other security? Constant, acquisitions of facilities "all over the place" network-wise and security-wise? What most of us need is "network duct tape". Tom Sego of Blastwave shows us how their "duct tape" works.

כיום, התלות שלנו במחשבים שנמצאים אי שם בהאינטרנט - ב"ענן" - היא כמעט מובנת מאליה: מעטים מאיתנו מסוגלים להסתדר בלי ג'ימייל, ומעטות החברות שלא משתמשות ב-AWS. אבל בימיה המוקדמים של מהפכת המחשוב, הרעיון של המחשב כמשאב חיצוני - בדומה לשירותי המים והחשמל שאנחנו מקבלים מבחוץ ולא מייצרים בעצמנו - לא היה כה מובן מאליו. עלייתה של רשת האינטרנט, ובמיוחד תופעות חברתיות מפתיעות שהביאה עימה כדוגמת "החיבוק של סטיבן פריי" - הובילו למהפכה שאנחנו נהנים מפירותיה בימינו. האזנה נעימה,רן

ב1750 הציג מהנדס בשם פון קמפלן מכונה מיסתורית בחצר הקיסרית- "הטורקי". מכונה דמוית אדם המשחקת בכוחות עצמה את משחק המלכים. הטורקי התמודד מול סקרנים ואלופי שחמט במשך 80 שנה באירופה ובאמריקה, עבר ידיים לאחר מות יוצרו, פגש את נפוליאון, בנג'מין פרנקלין, והצית את דמיונו של צ'ארלס באבדג', אבי המחשב.כיצד "הטורקי" חיבל בהישגי הספורט הישראלי? לאיזה מהלך רוטט ייחלה הקיסרית? מה בין ג'קטים דרוזים לאווזים והאם בנג'מין פרנקלין התעסק באמת במדע הנפיחות?

בפרק השלישי על לוצי, אנחנו עונים על השאלה המסתורית: איך כל העסק הזה של חיים ואבולוציה בכלל התחיל? וגם על השאלה המסתורית עוד יותר: למה כל פעם שמדברים על זה פתאום מתחילים לדבר על קופים עם מכונות כתיבה?

אנחנו כל כך רוצים שיקשיבו לנו, אבל כמה אנחנו באמת מקשיבים לאחרים? מחקרים מראים שלוקח לנו פחות מ20 שניות להתפרץ לדברי האחר, ובמציאות המטורפת של היום, עם הטלפונים, הלחצים והמרוץ האינסופי להצלחה, ההקשבה אמיתית הפכה לכמעט בלתי אפשרי.בפרק הזה מתארחת שרי ג'קסון קליין, מייסדת המרכז להקשבה בישראל ובית הספר להקשבה הראשון מסוגו בעולם. היא תסביר מהי בכלל הקשבה ותספר איך מורה אחת שינתה את חייה בעזרת כלי אחד פשוט- הקשבה.

מה קורה כשאדם נלקח בשבי? האם יש גבול למחיר שקהילה צריכה לשלם עבור פדיון שבויים? ומה המחיר הנפשי שמשלמים? ד"ר שגית מור חושפת בפנינו את תפיסת השבי בעולם היהודי הקדום, ומציגה את המתח בין החובה המוסרית לפדות שבויים לבין הדילמות המעשיות. דרך מקרים של מורכבות הטראומה, חשש מיצירת תמריץ לחטיפות נוספות, והאתגרים של שיקום השבויים לאחר שחרורם. הפרק מאיר את הדילמות האנושיות על נושא שלצערנו נותר אקטואלי גם בימינו. 

מה משותף לעובד ולמעסיק, ללקוח ולעורך הדין, ולמתווך שמנסה למכור לכם דירה? ניגודי אינטרסים ופערי מידע. בפרק הזה אנחנו מדברים על מודל המנהל-סוכן, מודל מרכזי בתורת החוזים, שעוסק באינטראקציות כלכליות רבות  - אינטראקציות שיש בהן ניגוד עניינים ופערי מידע.אנחנו גם יוצאים למסע בזמן של אלפי שנים כדי לגלות איך המודל יכול להסביר את לידת זכויות הקניין.

מסיבת התה של בוסטון מסמלת תקופה של התנגדות חריפה למכסים בהיסטוריה האמריקאית. אבל מה קורה כשארצות הברית עצמה הופכת להיות מעצמה שמטילה מכסים? בפרק מיוחד בהשתתפות עידן דה-ארץ, דיברנו על ההיסטוריה של המכסים בארצות הברית- מויליאם מקינלי, דרך השפל הגדול ועד מהפיכת הסחר החופשי שאחרי מלחמת העולם השנייה. 

בעבר דיברנו עם ד"ר בעז סתוי על סיפור מסע סנחריב, סיפור מרתק שיש לו זוויות שונות ואנחנו התרכזנו בזווית האשורית. איך הסיפור נראה בעיקר דרך עיניהם של העורכים האשוריים. הפעם נעלה את הגירסה הישראלית על ראש שמחתנו ונראה מה התנ"ך כותב על מסע זה. במבט ראשון - סיפור מצור סטנדרטי. במבט מעמיק - סיפור משונה מאוד, שנראה כמו מספר טייקים הפוכים לאותו אירוע. אז מה באמת קרה שם? האם ה"במאי" התבלבל? האם האשורים באמת ניצחו? האם סנחריב קיבל מה שרצה? האם אלוהים הגן על עמו ועל עירו? ומה עושה באמצע הסיפור מלאך אלוהים, שהורג במכה אחת מאה שמונים וחמישה אלף חיילים אשוריים?כדי לעשות סדר בסיפור נמצא איתנו חוקר המקרא שחר ענבר, שייקח אותנו לעולמם של העורכים המקראיים ושל אנשי יהודה בשנת 701 לפנה"ס.האזנה נעימה, יותם.

יש מעט מאוד חברות שאפשר לומר עליהן שהן באמת מהפכניות אבל 23andMe היתה אחת מהן. היא הפכה אירוע שבמשך שנים נחשב לרפואי, יקר ומסובך, לאירוע צרכני-קמעונאי, זול ונטול מאמץ – אבחון גנטי. למעשה, היא הפכה את עצם האבחון למשחק חברתי, לאירוע פופ שבו התהדרו משפיענים וסלבריטאים.אבל למרות שזכתה לתמיכה של אחד ממייסדי גוגל, למרות שהונפקה בנאסד"ק ונסחרה בשיאה לפי שווי של 6 מיליארד דולר, למרות שהיא ניתחה את המידע הגנטי של יותר מ-15 מיליון אמריקאים, מה שתיאורטית יכול היה לאפשר לה להאיץ באופן משמעותי את קצב פיתוח התרופות, היא פשטה את הרגל. אבל למה?האם מדובר בסתם חוסר מזל או שמא יש פה לקח עסקי ואולי גם טכנולוגי? לא פחות חשוב מכך, האם אנחנו יכולים ללמוד משהו מהכישלון של 23andMe על אחת ההבטחות הגדולות ביותר של העשורים האחרונים: אבחון גנטי אישי שיוביל לרפואה מותאמת אישית? וגם, ואיך כל הדבר הזה קשור לשאלה שמעסיקה את כולנו: מי אנחנו, מי אנחנו באמת? האם בכלל אפשר לענות על השאלה הזו באמצעות בדיקה גנטית?קישורים:אני ובעלי דודניםhttps://www.thecut.com/2018/12/23andme-informed-me-my-husband-and-i-are-related.htmlלמה אני לא מוחק את המידע שליhttps://reason.com/2025/03/26/why-im-not-deleting-my-23andme-genetic-dataהמחקר האוסטרלי על ערכות ה-DNAhttps://bmjopen.bmj.com/content/13/12/e074205פורבס: בדיקות גנטיות – הטוב הרע והיקרhttps://www.forbes.com/sites/forbesbooksauthors/2024/02/13/genetic-testing-the-good-the-bad-and-the-costly/למה אני מתחרטת שעשיתי בדיקה גנטיתhttps://www.theguardian.com/technology/2024/nov/30/why-i-regret-using-23andme-i-gave-up-my-dna-just-to-find-out-im-britishᐧ

אמיר תיבון ומשפחתו, ואבישי אדרי ומשפחתו עברו לגור בקיבוץ נחל עוז מטעמים אידיאליסטים. במילה אחת "ציונות". הקטסטרופה של השבעה באוקטובר, עקרה אותם בעור שיניהם מההריסות של נחל עוז. כעבור יומיים אבישי כבר נקרא למילואים ומאז שרת יותר מ 350 יום. חייו והקריירה שבנה בעמל רב השתבשו לחלוטין. אמיר ואבישי כמהים לחזור הביתה לנחל עוז ,מהמגורים הזמניים בקיבוץ משמר העמק. אבל יש לכך תנאי – הקמת ועדת חקירה ממלכתית ,שרק היא תיתן להם את הביטחון שיאותרו ויתוקנו הליקויים הבסיסיים ביותר שנחשפו בשבעה באוקטובר.

בשבת כא' בתמוז תש"ג, 24 ליולי 1943, התקים בגטו קובנה שבליטא קונצרט חגיגי ומיוחד, אותו ניגנה תזמורת הגטו. הקונצרט התקיים בעברית ובסתר מחשש הגרמנים שאסרו על כל פעילות לאומית וציונית בגטו. חלקם הגדול של השותפים לקונצרט זה-  הנגנים, הזמרים וקהל הגטו - לא שרד ונרצח בשואה. פרק זה של 'עושים זיכרון' מוקדש לזכרם.צוות יד ושם - ניהול פרויקט: לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק: נעמה גליל; עורכת ראשית: ד"ר בלהה שילה; יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה: נעמה גליל; עריכת סאונד: אנזה אוט ושלי נוי

מהן הסיבות לעוינות האיראנית כלפי ישראל? הם הן דתיות או גם אידיאולוגיות ופוליטיות ואיך הם משפיעים על יהודי איראן בישראל?בפרק השני על איראן ננסה להבין מדוע איראן, שעד המהפכה האסלאמית נהנתה מקהילה יהודית חיה ומשגשגת והייתה בקשרים חמים עם ישראל, הפכה למתנגדת נחרצת של מדינת ישראל? איך משתלב מושג "השטן הגדול" והאידיאולוגיה האנטי-ישראלית במדיניות החוץ האיראנית? ומה מקומם של כרבע מיליון יהודים יוצאי איראן בחברה הישראלית? כדי להבין את השורשים ההיסטוריים והפוליטיים לקשר הזה, פנינו שוב לד"ר ליאורה הנדלמן-באבור, חוקרת בכירה במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב ועורכת הספר "איראן אז ועכשיו - חברה, דת ופוליטיקה".

הקרקע נשמטת לנו מתחת לרגליים? שינויים טקטוניים בעולם הטק דורשים גישה חדשה לקריירה. בפרק התארח עידן בניון מייסד קהילת Build Ship Grow, ששיתף את מסלול הקריירה שלו ומוצרים שנבנו בקהילה (ביניהם Base44) והפילוסופיה שלו איך לייצר תעודות ביטוח לעתיד בשוק משתנה.האזנה נעימה, עמית בן דור

כשניחתו ראשוני טילי ה- V-2 על לונדון בשלהי 1944, הבריטים לא ידעו מה נפל עליהם - מילולית: טילים כה גדולים ורבי עוצמה נחשבו עד אז למדע בדיוני. המוח המבריק שמאחורי נשק הנקמה הנאצי היה "ילד פלא" בשם ורנר פון בראון, שבגיל 22 בלבד כבר נחשב למומחה הגדול בעולם להנעה רקטית בדלק נוזלי. פון בראון שיתף פעולה עם המשטר הנאצי כדי להגשים את חלום חייו - לפתח משגר שיוכל להביא את האנושות לחלל - אבל המשחק ששיחק היה משחק מסוכן ביותר: כשהתקרבה מלחמת העולם לסיומה, פון בראון הפך - בזכות הידע הייחודי שצבר - לאחד האנשים המבוקשים בעולם. הגסטפו, הצבא האדום והצבא האמריקני היו כולם בעקבותיו.עוד בפרק: הצטרפו אלי לביקור במתקן פיתוח סודי של אלביט במרכז הארץ כדי לשמוע על תהליך הפיתוח והניסוי של טיל מודרני - 'נץ דורס', אחד הטילים המתקדמים והמאתגרים שפיתחה אלביט מעולם. האזנה נעימה,רן

עושים חשבון מארחים את ד"ר נעמי האוסמן, חוקרת כלכלה עירונית וכלכלת ידע, לשיחה על זליגת הידע מהאוניברסיטאות לסביבה העירונית ועל החשיבות של הקרבה הפיזית בין המחקר לתעשייה. איך קובעים סדרי עדיפויות בפיתוח עירוני? מהם יתרונות הצפיפות? ואיך כל זה קשור לתחבורה, בניה לגובה ואינטראקציה אנושית?

מדוע איראן, שנהנתה מקהילה יהודית חיה ומשגשגת, הפכה למתנגדת נחרצת של מדינת ישראל? איך נראתה מערכת היחסים בין היהודים והפרסים מהתקופות העתיקות ועד לעת החדשה?  ואיך כל זה קשור למהפכה האיסלאמית ב-1979?  פנינו לד"ר ליאורה הנדלמן בעבור, חוקרת בכירה במרכז אליאנס ללימודים אירניים באונ' ת"א ועורכת הספר "איראן אז ועכשיו - חברה דת ופוליטיקה". כדי להבין את ההיסטוריה המרתקת והעשירה של איראן ואיך היא משפיעה על איראן המודרנית: הרפובליקה האסלאמית של איראן.

Safety defines cybersecurity - Kenneth Titlestad of Omny joins us to explore safety, risk, likelihood, credibility, and deterministic / unhackable cyber defenses - a lot of it in the context of Norwegian offshore platforms.

כ900 אלף ישראלים מדווחים על פוסט טראומה, דיכאון או חרדה החל מהשבעה באוקטובר, כך מציג דוח מבקר המדינה. איך תדעו האם אתם צריכים טיפול, איזה סוג טיפול מתאים לכם ואיך מתמודדת מערכת בריאות הנפש בישראל עם ההצפה הבלתי פוסקת? בפרק הזה מתארח ראש מערך בריאות הנפש של כללית והפסיכיאטר, ד"ר ירדן לוינסקי, שיסביר לנו למה כל כך קשה למערכת ברכיאות הנפש לתת מענה לכולם ואילו פתרונות בכל זאת קיימים עבורכם.

בפרק זה נמשיך במסע הבלשי שלנו סביב תרגום השבעים, אבל הפעם "נרד לשטח" – דהיינו לטקסט עצמו. דוגמאות, אני אוהב כידוע דוגמאות. ממליץ להאזין לפרק עם תנ"ך.אילו הבדלים ניתן למצוא בין נוסח המסורה לתרגום השבעים? השמטות? תוספות? מה הן מעידות? אילו שינויים בשמות של מקומות ואנשים משתקפים בתרגום השבעים ומה ניתן ללמוד מהם? מדוע הוגים בלעז ג'רוזלם? איך שינוי בניקוד של מילה אחת בלבד, למשל בסיפור ברית בין הבתרים, יכול להעיד על קריאה אחרת של הטקסט? איך חלוקה שונה של המילים עצמן בתוך הפסוק עוזרת לנו להבין פסוק שבמקרא נראה סתום לגמרי? אילו שינויי נוסח נובעים פשוט מדמיון של האותיות בעברית וחילופין ביניהן, כמו למשל ר' ו-ד'? איך ה"אביר" מירמיהו מ"ו פסוק ט"ו בנוסח המסורה הופך לכאורה לאל המצרי "חפ / אפיס" בנוסח תרגום השבעים? איך תרגום השבעים פותר באחת קשיים מורכבים בטקסט של נוסח המסורה כשיש "פלונטר" שמורכב מחוסר התאמה בין מין נושא הפסוק והפועל שבא אחריו, ובנוסף ביטוי שאינו שגור בספר שמואל (דוד המלך)? מה תפקידן של מגילות מדבר יהודה בהבנת הבדלי נוסח? איך תרגום השבעים מסייע אולי לפתור חידה מסתורית משירת האזינו שבספר דברים? מה לגבי מזמור תהילים קנ"א (כן, קראתם נכון, זאת לא שגיאה... מזמור 151)?על כך ועוד בפרק שלפנינו, בו מתארח ד"ר ליאור גוטליב מאונ' בר אילן, ובו חקירה ארכיאולוגית-טקסטואלית-בלשית ייחודית שלוקחת אותנו למסע מרתק אל המאות הראשונות לפני הספירה.האזנה נעימה,יותם

פטריק מק'גי סיקר את חברת "אפל" עבור העיתון הכלכלי "הפייננשל טיימס" ובסוף מאי 2025 הוא פרסם ספר שבו הוא מנסה לפרק את הקשר הבלתי יאמן בין שתי מעצמות על: אפל וסין. הספר נקרא Apple in China.במהלך הספר, שמבוסס על שיחות עם 200 מרואיינים, 90% מהם עובדים לשעבר באפל, ועל הרבה מאוד מסמכים פנימיים, מק'גי משרטט את מערכת היחסים בין אפל וסין. מצד אחד, הקשר בין השתיים, האופן שבו אפל בנתה את אופרציית התפעול המדהימה וחסרת התקדים שלה בסין, אפשר לאפל לייצר את האייפונים בכזו יעילות, מהירות ובעיקר עם שולי רווח שאין להם מקבילה בעולם הסלולרי. מצד שני, מבלי שהיא הבינה או תכננה, אפל קשרה את גורלה עם מדינה דיקטטורית וחסרת רחמים ואז בנתה אותה כמעצמת-על שמאיימת להשתלט על העולם. באפל מיהרו לטעון שהספר מלא באי-דיוקים, אז מיהרתי לקרוא אותו. הספר, מדהים.קישורים":הספר: "אפל בסין"https://www.amazon.com/Apple-China-Capture-Greatest-Company/dp/1668053373האם אפל יכולה לייצר אייפונים בארה"ב?https://www.wired.com/2016/03/trump-wont-get-apple-make-iphones-shouldnt

חלק שני בסדרה על האבולוציה: איך ברירה טבעית יוצרת פילאפות שהן ממש טובות בבריחה מקרנרים, למה לוצי עושה שטויות מוזרות לפעמים, והאם אנחנו בני האדם הרסנו את האבולוציה?

היעלמותו המסתורית של נזיר בדמשק הובילה לאחת מעלילות הדם המפורסמות בהיסטוריה היהודית. פרופסור ירון הראל חושף כיצד משקעי העבר ממשיכים להשפיע על השיח במזרח התיכון עד היום. הקונספירציה מאחורי האשמת היהודים, העינויים האכזריים, המאבק הבינלאומי להצלתם, והשפעות ארוכות הטווח של האירוע על האנטישמיות המודרנית. פרק מרתק שחושף כיצד משקעי העבר ממשיכים להשפיע על השיח במזרח התיכון וכיצד עלילות שווא משמשות ככלי פוליטי גם במאה ה 21.

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל, מומחה במבנה שווקים ובעל ניסיון וידע רב בתחום התביעות כנגד יצרנים שגובים מחיר מופרז, לשיחה על ההגדרה של מחיר מופרז ועל האמצעים החוקיים והכלכליים לצמצום הפגיעה בציבור בגלל חברות שגובות מחירים מופרזים.

קישור לאירוע המאזינים של עושים תנ"ך בעיר דוד: https://cityofdavid.org.il/product/live_bible/במאה ה-21 כשאנו קוראים ספרים שלא נכתבו במקור בעברית אנו בד"כ מייחסים משמעות זניחה לזהות המתרגם. שהרי לכאורה "מה זה משנה"? עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו מלאכת תרגום כזאת ואחרת נמצאת בהישג הסמארטפון של כל אחד ואחת מאיתנו, מכל שפה לכל שפה, במהירות שיא, כולל הקראה, כולל מאמרים אקדמאיים שלמים ולא רק תפריט של מסעדה בחו"ל...אבל מה הקשר ל"עושים תנ"ך"? אם אתם מאזינים וותיקים שלנו אתם בוודאי זוכרים שלתנ"ך היו לא מעט נוסחים במהלך הדורות, מה שנקרא "עדי נוסח". הדיון סביב תרגומיו ונוסחיו השונים של כתבי הקודש הוא נושא סופר חשוב, כזה שניתן גם ללמוד ממנו על גיבושו, עריכתו וגלגוליו השונים של הטקסט.בפרק הזה נדון כאמור בתרגום אחד יחיד מיוחד וחשוב מאין כמוהו - תרגום השבעים. מהו תרגום השבעים? מתי הוא נכתב ועל ידי מי? איך לומדים בעברית טקסט ביוונית שמשקף נוסח עברי קדום? האם יש אמת באגדה על 70 הזקנים שעמלו על התרגום? אילו ספרים שלא נכללו בהמשך בנוסח המסורה המוכר לנו כ"התנ"ך" כיום, כלולים בתרגום השבעים? מהו "פוֹרְלָאגֶה" או "מצע" בעברית? ומדוע הוא חשוב לחקר הנוסח? מהם הבדלי הנוסח, תוספות או השמטות, בין תרגום השבעים לנוסח המסורה? מה אפשר ללמוד מהם? אילו סוגי שינויים נוספים יש? איזה תפקיד מגילות קומראן משחקות במגרש המורכב הזה של תרגומים ועדי נוסח?על כך ועוד בפרק שלפנינו בו מתארח ד"ר ליאור גוטליב מאונ' בר אילן ובו הצצה טקסטואלית ייחודית למאות הראשונות לפני הספירההאזנה נעימה, יותם

כל מי שמבקר בשנים האחרונות בערב הסעודית שומע מהמקומיים דבר אחד ודבר אחד בלבד: "פרויקט 2030" או "חזון 2030". מטרתו של החזון, שאותו מוביל יורש העצר מוחמד בן-סלמן, הוא להפחית את התלות הכמעט מוחלטת של הסעודים בנפט וזאת באמצעות גיוון מקורות ההכנסה של המדינה. בין השאר הסעודים משקיעים בבידור, בספורט, ביעילות ממשלתית ובפרויקטי תשתית חדשניים.פרויקט התשתית הגדול מכולם נקרא NEOM והוקצו לו לא פחות מ-500 מיליארד דולר. NEOM הוא מרחב ענק שמוקם במדבר הסעודי ושכולל כמה תתי-פרויקטים, בראשם The Line, "הקו", עיר עתידנית שצפויה להימתח מהים האדום ולאורך המדבר הסעודי, בצורה של קו, קו ישר שאין בו אפילו עיקול אחד. על פי התוכניות ה"קו" צפויה לאכלס לא פחות מ-9 מיליון תושבים.אין שום דבר נורמלי ב"קו", עיר שאמורה להישען על שורה של טכנולוגיות חדשניות, חלקן, טוענים המבקרים, בכלל לא קיימות וכבר כעת יש שטוענים ש"הקו" אחד המיזמים הבזבזנים, המטורפים והבלתי מוצלחים מאז הניסיון להקים את מגדל בבל.זהו סיפורו של "הקו", מיזם הפירמידות של המאה ה-21.קישורים:הקו – סרטון תדמיתhttps://www.youtube.com/watch?v=0kz5vEqdaScהקו – הסרט הדוקומנטריhttps://www.youtube.com/watch?v=oamD9QoTH9MNature: אולי מעגל?https://www.nature.com/articles/s42949-023-00115-yהקו בחול, הראש בענניםhttps://slate.com/business/2022/08/neom-renderings-cliches-mbs.html

איך מזהים צרכים רגע לפני שהם מתעוררים? זו שאלת מיליון הדולר בענפים רבים, אבל כשמדובר ביולדות – הכל הופך להיות מועצם יותר, רגיש יותר, אישי יותר. לימור גור, מנהלת שיווק וחוויית מטופלת במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) מתארת את האתגרים הרב-ממדיים של המרכז בקשר עם היולדות – אתגרים טכנולוגיים, חברתיים ותרבותיים. וגם: איך משלבים שירות אישי, חם ורגשי עם טכנולוגיה מתקדמת, איך מגשרים על הפער בין השניים ואיך כל זה קשור לסוכנים דיגיטליים? 

יכול להיות שאפשר להימנע מהמוות? האדם הראשון שסירב למות היווה את ההשראה ליצירה הגדולה ביותר של מסופוטמיה – ואת אחת מהאבני היסוד של ספרות העולם.

ארכימדס איש סירקוסאי זכור בעיקר בזכות המכונות המרשימות שבנה כדי להגן על עירו מפני הרומאים: קרן החום וה'טלפיים' האימתניות שהניפו ספינות מהמים וטילטלו אותן כדגים על חכה. אבל התגלית החשובה ביותר שלו, זו שהקדימה את ניוטון ולייבניץ בכמעט 1900 שנים החשבון האינפיטיסימלי נותרה עלומה, בגלל נזיר נוצרי שהחליט להפוך את כתב היד החשוב שלו לספר תפילה.האזנה נעימה,רן

בישראל, עם שיעור הילודה הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, השאלה "מתי תביאו ילדים?" היא כמעט אוטומטית. אבל מה קורה כשהתשובה היא "אני לא בטוחה שאני בכלל רוצה"? הפעם מתארחות חמוטל זימברג ונועה חלפון, עובדות סוציאליות שהקימו את גרופל'ה- בית לקבוצות נשים שמתלבטות לגבי הבחירה באל-הורות. הן חושפות את המורכבות מאחורי בחירה שנחשבת כמעט לטאבו בחברה הישראלית - בין ההשוואה, הלחץ והציפיות החברתיות לבין הרצון לבחירה אישית אמיתית.

״חי, מת או חטוף?" ככה שואלים הילדים על אחרים מתחילת המלחמה. מאז השבעה באוקטובר נוצר סטטוס חדש במציאות הישראלית- חטוף. ד"ר אורי כץ, סוציולוג ואנתרופולוג מנתח איך השפה שלנו יוצרת קטגוריה שלישית בין חיים למוות. האם ההגדרה של חטוף השתנתה עם השנים? איך החברה מתייחסת לבחירת המילים בסוגייה? ומה הקשר בין עסקאות שבויים לשידורי אולימפיאדה?