כל תכני עושים היסטוריה

בשבת כא' בתמוז תש"ג, 24 ליולי 1943, התקים בגטו קובנה שבליטא קונצרט חגיגי ומיוחד, אותו ניגנה תזמורת הגטו. הקונצרט התקיים בעברית ובסתר מחשש הגרמנים שאסרו על כל פעילות לאומית וציונית בגטו. חלקם הגדול של השותפים לקונצרט זה-  הנגנים, הזמרים וקהל הגטו - לא שרד ונרצח בשואה. פרק זה של 'עושים זיכרון' מוקדש לזכרם.צוות יד ושם - ניהול פרויקט: לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק: נעמה גליל; עורכת ראשית: ד"ר בלהה שילה; יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה: נעמה גליל; עריכת סאונד: אנזה אוט ושלי נוי

מהן הסיבות לעוינות האיראנית כלפי ישראל? הם הן דתיות או גם אידיאולוגיות ופוליטיות ואיך הם משפיעים על יהודי איראן בישראל?בפרק השני על איראן ננסה להבין מדוע איראן, שעד המהפכה האסלאמית נהנתה מקהילה יהודית חיה ומשגשגת והייתה בקשרים חמים עם ישראל, הפכה למתנגדת נחרצת של מדינת ישראל? איך משתלב מושג "השטן הגדול" והאידיאולוגיה האנטי-ישראלית במדיניות החוץ האיראנית? ומה מקומם של כרבע מיליון יהודים יוצאי איראן בחברה הישראלית? כדי להבין את השורשים ההיסטוריים והפוליטיים לקשר הזה, פנינו שוב לד"ר ליאורה הנדלמן-באבור, חוקרת בכירה במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב ועורכת הספר "איראן אז ועכשיו - חברה, דת ופוליטיקה".

הקרקע נשמטת לנו מתחת לרגליים? שינויים טקטוניים בעולם הטק דורשים גישה חדשה לקריירה. בפרק התארח עידן בניון מייסד קהילת Build Ship Grow, ששיתף את מסלול הקריירה שלו ומוצרים שנבנו בקהילה (ביניהם Base44) והפילוסופיה שלו איך לייצר תעודות ביטוח לעתיד בשוק משתנה.האזנה נעימה, עמית בן דור

כשניחתו ראשוני טילי ה- V-2 על לונדון בשלהי 1944, הבריטים לא ידעו מה נפל עליהם - מילולית: טילים כה גדולים ורבי עוצמה נחשבו עד אז למדע בדיוני. המוח המבריק שמאחורי נשק הנקמה הנאצי היה "ילד פלא" בשם ורנר פון בראון, שבגיל 22 בלבד כבר נחשב למומחה הגדול בעולם להנעה רקטית בדלק נוזלי. פון בראון שיתף פעולה עם המשטר הנאצי כדי להגשים את חלום חייו - לפתח משגר שיוכל להביא את האנושות לחלל - אבל המשחק ששיחק היה משחק מסוכן ביותר: כשהתקרבה מלחמת העולם לסיומה, פון בראון הפך - בזכות הידע הייחודי שצבר - לאחד האנשים המבוקשים בעולם. הגסטפו, הצבא האדום והצבא האמריקני היו כולם בעקבותיו.עוד בפרק: הצטרפו אלי לביקור במתקן פיתוח סודי של אלביט במרכז הארץ כדי לשמוע על תהליך הפיתוח והניסוי של טיל מודרני - 'נץ דורס', אחד הטילים המתקדמים והמאתגרים שפיתחה אלביט מעולם. האזנה נעימה,רן

עושים חשבון מארחים את ד"ר נעמי האוסמן, חוקרת כלכלה עירונית וכלכלת ידע, לשיחה על זליגת הידע מהאוניברסיטאות לסביבה העירונית ועל החשיבות של הקרבה הפיזית בין המחקר לתעשייה. איך קובעים סדרי עדיפויות בפיתוח עירוני? מהם יתרונות הצפיפות? ואיך כל זה קשור לתחבורה, בניה לגובה ואינטראקציה אנושית?

מדוע איראן, שנהנתה מקהילה יהודית חיה ומשגשגת, הפכה למתנגדת נחרצת של מדינת ישראל? איך נראתה מערכת היחסים בין היהודים והפרסים מהתקופות העתיקות ועד לעת החדשה?  ואיך כל זה קשור למהפכה האיסלאמית ב-1979?  פנינו לד"ר ליאורה הנדלמן בעבור, חוקרת בכירה במרכז אליאנס ללימודים אירניים באונ' ת"א ועורכת הספר "איראן אז ועכשיו - חברה דת ופוליטיקה". כדי להבין את ההיסטוריה המרתקת והעשירה של איראן ואיך היא משפיעה על איראן המודרנית: הרפובליקה האסלאמית של איראן.

Safety defines cybersecurity - Kenneth Titlestad of Omny joins us to explore safety, risk, likelihood, credibility, and deterministic / unhackable cyber defenses - a lot of it in the context of Norwegian offshore platforms.

כ900 אלף ישראלים מדווחים על פוסט טראומה, דיכאון או חרדה החל מהשבעה באוקטובר, כך מציג דוח מבקר המדינה. איך תדעו האם אתם צריכים טיפול, איזה סוג טיפול מתאים לכם ואיך מתמודדת מערכת בריאות הנפש בישראל עם ההצפה הבלתי פוסקת? בפרק הזה מתארח ראש מערך בריאות הנפש של כללית והפסיכיאטר, ד"ר ירדן לוינסקי, שיסביר לנו למה כל כך קשה למערכת ברכיאות הנפש לתת מענה לכולם ואילו פתרונות בכל זאת קיימים עבורכם.

בפרק זה נמשיך במסע הבלשי שלנו סביב תרגום השבעים, אבל הפעם "נרד לשטח" – דהיינו לטקסט עצמו. דוגמאות, אני אוהב כידוע דוגמאות. ממליץ להאזין לפרק עם תנ"ך.אילו הבדלים ניתן למצוא בין נוסח המסורה לתרגום השבעים? השמטות? תוספות? מה הן מעידות? אילו שינויים בשמות של מקומות ואנשים משתקפים בתרגום השבעים ומה ניתן ללמוד מהם? מדוע הוגים בלעז ג'רוזלם? איך שינוי בניקוד של מילה אחת בלבד, למשל בסיפור ברית בין הבתרים, יכול להעיד על קריאה אחרת של הטקסט? איך חלוקה שונה של המילים עצמן בתוך הפסוק עוזרת לנו להבין פסוק שבמקרא נראה סתום לגמרי? אילו שינויי נוסח נובעים פשוט מדמיון של האותיות בעברית וחילופין ביניהן, כמו למשל ר' ו-ד'? איך ה"אביר" מירמיהו מ"ו פסוק ט"ו בנוסח המסורה הופך לכאורה לאל המצרי "חפ / אפיס" בנוסח תרגום השבעים? איך תרגום השבעים פותר באחת קשיים מורכבים בטקסט של נוסח המסורה כשיש "פלונטר" שמורכב מחוסר התאמה בין מין נושא הפסוק והפועל שבא אחריו, ובנוסף ביטוי שאינו שגור בספר שמואל (דוד המלך)? מה תפקידן של מגילות מדבר יהודה בהבנת הבדלי נוסח? איך תרגום השבעים מסייע אולי לפתור חידה מסתורית משירת האזינו שבספר דברים? מה לגבי מזמור תהילים קנ"א (כן, קראתם נכון, זאת לא שגיאה... מזמור 151)?על כך ועוד בפרק שלפנינו, בו מתארח ד"ר ליאור גוטליב מאונ' בר אילן, ובו חקירה ארכיאולוגית-טקסטואלית-בלשית ייחודית שלוקחת אותנו למסע מרתק אל המאות הראשונות לפני הספירה.האזנה נעימה,יותם

פטריק מק'גי סיקר את חברת "אפל" עבור העיתון הכלכלי "הפייננשל טיימס" ובסוף מאי 2025 הוא פרסם ספר שבו הוא מנסה לפרק את הקשר הבלתי יאמן בין שתי מעצמות על: אפל וסין. הספר נקרא Apple in China.במהלך הספר, שמבוסס על שיחות עם 200 מרואיינים, 90% מהם עובדים לשעבר באפל, ועל הרבה מאוד מסמכים פנימיים, מק'גי משרטט את מערכת היחסים בין אפל וסין. מצד אחד, הקשר בין השתיים, האופן שבו אפל בנתה את אופרציית התפעול המדהימה וחסרת התקדים שלה בסין, אפשר לאפל לייצר את האייפונים בכזו יעילות, מהירות ובעיקר עם שולי רווח שאין להם מקבילה בעולם הסלולרי. מצד שני, מבלי שהיא הבינה או תכננה, אפל קשרה את גורלה עם מדינה דיקטטורית וחסרת רחמים ואז בנתה אותה כמעצמת-על שמאיימת להשתלט על העולם. באפל מיהרו לטעון שהספר מלא באי-דיוקים, אז מיהרתי לקרוא אותו. הספר, מדהים.קישורים":הספר: "אפל בסין"https://www.amazon.com/Apple-China-Capture-Greatest-Company/dp/1668053373האם אפל יכולה לייצר אייפונים בארה"ב?https://www.wired.com/2016/03/trump-wont-get-apple-make-iphones-shouldnt

חלק שני בסדרה על האבולוציה: איך ברירה טבעית יוצרת פילאפות שהן ממש טובות בבריחה מקרנרים, למה לוצי עושה שטויות מוזרות לפעמים, והאם אנחנו בני האדם הרסנו את האבולוציה?

היעלמותו המסתורית של נזיר בדמשק הובילה לאחת מעלילות הדם המפורסמות בהיסטוריה היהודית. פרופסור ירון הראל חושף כיצד משקעי העבר ממשיכים להשפיע על השיח במזרח התיכון עד היום. הקונספירציה מאחורי האשמת היהודים, העינויים האכזריים, המאבק הבינלאומי להצלתם, והשפעות ארוכות הטווח של האירוע על האנטישמיות המודרנית. פרק מרתק שחושף כיצד משקעי העבר ממשיכים להשפיע על השיח במזרח התיכון וכיצד עלילות שווא משמשות ככלי פוליטי גם במאה ה 21.

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל, מומחה במבנה שווקים ובעל ניסיון וידע רב בתחום התביעות כנגד יצרנים שגובים מחיר מופרז, לשיחה על ההגדרה של מחיר מופרז ועל האמצעים החוקיים והכלכליים לצמצום הפגיעה בציבור בגלל חברות שגובות מחירים מופרזים.

קישור לאירוע המאזינים של עושים תנ"ך בעיר דוד: https://cityofdavid.org.il/product/live_bible/במאה ה-21 כשאנו קוראים ספרים שלא נכתבו במקור בעברית אנו בד"כ מייחסים משמעות זניחה לזהות המתרגם. שהרי לכאורה "מה זה משנה"? עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו מלאכת תרגום כזאת ואחרת נמצאת בהישג הסמארטפון של כל אחד ואחת מאיתנו, מכל שפה לכל שפה, במהירות שיא, כולל הקראה, כולל מאמרים אקדמאיים שלמים ולא רק תפריט של מסעדה בחו"ל...אבל מה הקשר ל"עושים תנ"ך"? אם אתם מאזינים וותיקים שלנו אתם בוודאי זוכרים שלתנ"ך היו לא מעט נוסחים במהלך הדורות, מה שנקרא "עדי נוסח". הדיון סביב תרגומיו ונוסחיו השונים של כתבי הקודש הוא נושא סופר חשוב, כזה שניתן גם ללמוד ממנו על גיבושו, עריכתו וגלגוליו השונים של הטקסט.בפרק הזה נדון כאמור בתרגום אחד יחיד מיוחד וחשוב מאין כמוהו - תרגום השבעים. מהו תרגום השבעים? מתי הוא נכתב ועל ידי מי? איך לומדים בעברית טקסט ביוונית שמשקף נוסח עברי קדום? האם יש אמת באגדה על 70 הזקנים שעמלו על התרגום? אילו ספרים שלא נכללו בהמשך בנוסח המסורה המוכר לנו כ"התנ"ך" כיום, כלולים בתרגום השבעים? מהו "פוֹרְלָאגֶה" או "מצע" בעברית? ומדוע הוא חשוב לחקר הנוסח? מהם הבדלי הנוסח, תוספות או השמטות, בין תרגום השבעים לנוסח המסורה? מה אפשר ללמוד מהם? אילו סוגי שינויים נוספים יש? איזה תפקיד מגילות קומראן משחקות במגרש המורכב הזה של תרגומים ועדי נוסח?על כך ועוד בפרק שלפנינו בו מתארח ד"ר ליאור גוטליב מאונ' בר אילן ובו הצצה טקסטואלית ייחודית למאות הראשונות לפני הספירההאזנה נעימה, יותם

כל מי שמבקר בשנים האחרונות בערב הסעודית שומע מהמקומיים דבר אחד ודבר אחד בלבד: "פרויקט 2030" או "חזון 2030". מטרתו של החזון, שאותו מוביל יורש העצר מוחמד בן-סלמן, הוא להפחית את התלות הכמעט מוחלטת של הסעודים בנפט וזאת באמצעות גיוון מקורות ההכנסה של המדינה. בין השאר הסעודים משקיעים בבידור, בספורט, ביעילות ממשלתית ובפרויקטי תשתית חדשניים.פרויקט התשתית הגדול מכולם נקרא NEOM והוקצו לו לא פחות מ-500 מיליארד דולר. NEOM הוא מרחב ענק שמוקם במדבר הסעודי ושכולל כמה תתי-פרויקטים, בראשם The Line, "הקו", עיר עתידנית שצפויה להימתח מהים האדום ולאורך המדבר הסעודי, בצורה של קו, קו ישר שאין בו אפילו עיקול אחד. על פי התוכניות ה"קו" צפויה לאכלס לא פחות מ-9 מיליון תושבים.אין שום דבר נורמלי ב"קו", עיר שאמורה להישען על שורה של טכנולוגיות חדשניות, חלקן, טוענים המבקרים, בכלל לא קיימות וכבר כעת יש שטוענים ש"הקו" אחד המיזמים הבזבזנים, המטורפים והבלתי מוצלחים מאז הניסיון להקים את מגדל בבל.זהו סיפורו של "הקו", מיזם הפירמידות של המאה ה-21.קישורים:הקו – סרטון תדמיתhttps://www.youtube.com/watch?v=0kz5vEqdaScהקו – הסרט הדוקומנטריhttps://www.youtube.com/watch?v=oamD9QoTH9MNature: אולי מעגל?https://www.nature.com/articles/s42949-023-00115-yהקו בחול, הראש בענניםhttps://slate.com/business/2022/08/neom-renderings-cliches-mbs.html

איך מזהים צרכים רגע לפני שהם מתעוררים? זו שאלת מיליון הדולר בענפים רבים, אבל כשמדובר ביולדות – הכל הופך להיות מועצם יותר, רגיש יותר, אישי יותר. לימור גור, מנהלת שיווק וחוויית מטופלת במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) מתארת את האתגרים הרב-ממדיים של המרכז בקשר עם היולדות – אתגרים טכנולוגיים, חברתיים ותרבותיים. וגם: איך משלבים שירות אישי, חם ורגשי עם טכנולוגיה מתקדמת, איך מגשרים על הפער בין השניים ואיך כל זה קשור לסוכנים דיגיטליים? 

יכול להיות שאפשר להימנע מהמוות? האדם הראשון שסירב למות היווה את ההשראה ליצירה הגדולה ביותר של מסופוטמיה – ואת אחת מהאבני היסוד של ספרות העולם.

ארכימדס איש סירקוסאי זכור בעיקר בזכות המכונות המרשימות שבנה כדי להגן על עירו מפני הרומאים: קרן החום וה'טלפיים' האימתניות שהניפו ספינות מהמים וטילטלו אותן כדגים על חכה. אבל התגלית החשובה ביותר שלו, זו שהקדימה את ניוטון ולייבניץ בכמעט 1900 שנים החשבון האינפיטיסימלי נותרה עלומה, בגלל נזיר נוצרי שהחליט להפוך את כתב היד החשוב שלו לספר תפילה.האזנה נעימה,רן

בישראל, עם שיעור הילודה הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, השאלה "מתי תביאו ילדים?" היא כמעט אוטומטית. אבל מה קורה כשהתשובה היא "אני לא בטוחה שאני בכלל רוצה"? הפעם מתארחות חמוטל זימברג ונועה חלפון, עובדות סוציאליות שהקימו את גרופל'ה- בית לקבוצות נשים שמתלבטות לגבי הבחירה באל-הורות. הן חושפות את המורכבות מאחורי בחירה שנחשבת כמעט לטאבו בחברה הישראלית - בין ההשוואה, הלחץ והציפיות החברתיות לבין הרצון לבחירה אישית אמיתית.

״חי, מת או חטוף?" ככה שואלים הילדים על אחרים מתחילת המלחמה. מאז השבעה באוקטובר נוצר סטטוס חדש במציאות הישראלית- חטוף. ד"ר אורי כץ, סוציולוג ואנתרופולוג מנתח איך השפה שלנו יוצרת קטגוריה שלישית בין חיים למוות. האם ההגדרה של חטוף השתנתה עם השנים? איך החברה מתייחסת לבחירת המילים בסוגייה? ומה הקשר בין עסקאות שבויים לשידורי אולימפיאדה?

מתלבטים באיזה פיימוורק פרונטאנד לבחור לפרויקט החדש שלכם? בפרק זה אירחתי את אדיר קנדל, מומחה פרונטאנד ופודקאסטר, שיסביר איך הוא ניגש לבחירה הזו. נצלול לשיקולים הפילוסופיים והמעשיים שמאחורי ההחלטה, נבין למה יש כל כך הרבה כלים ולמה חשוב לבחור את הכלי המתאים לצרכים הייחודיים שלכם, תוך התייחסות לתחזוקה עתידית, ביצועים ופילוסופיית הכלי. האזנה נעימה, עמית בן דור

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

מה הסיפור ההיסטורי של "מוסד" הישיבה הליטאית? מתי הוא הוקם?, מה לומדים בהן? לשם מה? כמה תלמידים מכלל יהודי אירופה, באמת הלכו ללמוד בישיבה? אלו שינויים התחוללו בישיבה הליטאית המוכרת לנו מאז הקמתה ועד היום?איך רבני ובני הישיבות התייחסו לעולם המתפתח בחוץ? להשכלה, מה היו התפיסות ונקודות המגע של בני הישיבות עם הציונות לאורך השנים? איך היה היחס שלהם עם המדינה שבדרך ואנשי המושבות? והאם תמיד הישיבה הליטאית הכתיבה קו של הפרדה מהעולם הכללי?על כל זאת ועוד, שוחחנו עם שלמה דוקטור שלמה טיקוצ'ינסקי, חוקר, היסטוריון ורב קהילה בשוויץ.

אחרי שיותר מדי פעמים דיברתי על אבולוציה בלי להסביר מה זה אומר בעצם, אולי עדיף להתחיל מההתחלה. כי אבולוציה - בניגוד לדעה הרווחת - היא לא סתם שורה של קופים. פרק ראשון בסדרה על אבולוציה (או בשם החיבה: לוצי), ובו: איך פתגם סלאבי על ביצים הפך לאימרה סינית על חב"ד, ואיך זה קשור לחיים בכדור הארץ.

How did they get in? How did we find them when they got in? What can we do in future to clean up the mess faster? Chris Sistrunk reflects on a decades' industrial cyber incident response experience at Mandiant (Google).

שוחחנו בעבר בהרחבה על סיפורי הבריאה שבבראשית א' ו-ב'. אבל היופי בתנ"ך שניתן לחזור לטקסט ולבחון אותו מזוויות שונות, ולעיתים, כמו בפרק זה, גם זוויות חדשות ומפתיעות. אז כאמור, הפעם נחזור לבראשית א' – סיפור הבריאה הראשון. במבט על ניתן לראות מיד כי מדובר בסיפור פסטורלי, כמעט מושלם, רווי "כי טוב", הכל מתרחש על מי מנוחות. מה הבעיה אם כן? שצורת הבריאה הנינוחה הזאת עומדת בסתירה לרבים ממיתוסי הבריאה האחרים שנפוצו ברחבי המזרח הקדום. אילו מיתוסי בריאה אנו מכירים? במה הם דומים לסיפור הבריאה התנ"כי של בראשית א' ובמה הם שונים ממנו? מדוע רוב סיפורי הבריאה המוכרים לנו כוללים אלימות ומלחמות? איך הבריאה האלימה משרתת את הנרטיב של המיתוסים השונים? מדוע הבריאה בבראשית א' שונה? האם בתנ"ך ישנם עוד סיפורי בריאה? ואם כן – האם מדובר בבריאה פסטורלית כמו בראשית א' או בריאה אלימה וכאוטית בדומה למיתוסים אחרים? מה הקשר לתהילים? מה הקשר למצרים העתיקה? ולבסוף – איך ניתן לדעת פרופ' יונתן בן-דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, להסביר את "חוסר האלימות" של סיפור הבריאה של בראשית א'?האזנה נעימה, יותם.

בסוף כל פרק של "עושים טכנולוגיה" אני מזמין אתכם לשלוח הצעות, רעיונות ומחשבות לכתובת המייל של התכנית, tech@popup.co.il, ויש לא מעט אנשים שעשו בדיוק את זה: הם שלחו לי הצעות, רעיונות ומחשבות אבל בעיקר הם שלחו שאלות. למעשה, הצטברו אצלי כל כך הרבה שאלות שחשבתי שהגיע הזמן להקדיש להן פרק שלם, כי חלק מהן מעולות ממש, חלק הפתיעו אותי ויש שאלות שהעסיקו אותי במשך כמה שבועות.אז הנה זה מגיע - פרק שלם שמוקדש לשאלות של מאזינים ומאזינות כשאני מנסה לענות עליהן באופן ספונטני ומבלי שאני כותב את התשובות מראש. נעסוק בבינה מלאכותית, במגמות טכנולוגיות חדשות, בחברות טובות ורעות וגם בכמה תחזיות שערוריתיות.ᐧ

איך הפכה סבתא נעימה עם חזות חייכנית וצחקוק בלתי נשלט לרוצחת סדרתית שזרעה מוות בקרב בני משפחתה הקרובים ביותר?

מאז השבת הארורה, שמחת תורה 7 באוקטובר 2023, מאות אלפי אזרחים בישראל, מתנתקים שוב ושוב מהבית, מהמשפחה, מהקריירה, מהשגרה- עולים על מדים וחוזרים להיות חיילים. צבא המילואים הוא תופעה ישראלית ייחודית, שמה שמזין אותה הם בראש וראשונה הרעות והחברות.דוגמא אופיינית לכך הוא גד' המילואים אלון (גד' 8717) שהעלה את קורותיו בספר "חברות ברזל". כשנה וחצי מאז תחילת המלחמה ולקראת התייצבות לעוד שירות מילואים, כשברקע מתעצמת המחלוקת לגבי המלחמה ומחריף הוויכוח בסוגיית גיוס חרדים, מספרים המג"ד יוחאי חזי והסמג"ד עדי רויטמן את סיפורו של הגדוד. 

במקביל לקרבות הבלימה כנגד צבאות ערב הפולשים, ניהל דוד בן גוריון קרבות פוליטיים מרים נגד יריביו בממשלה ובמטה הכללי של צה"ל, כדי לעצב את דמותה של המדינה וכוחות הביטחון שלה כפי שראה בחזונו. אבל הקרב הפנימי הקשה ביותר היה נגד מנחם בגין ומחתרת האצ"ל, שחבריה היו נחושים לנהל מדיניות רכש וביטחון נפרדת מזו של מדינת ישראל. המאבק על צביונה הממלכתי של המדינה הגיע לשיאו עם הגעתה לחופי הארץ של ה'אלטלנה': אירוע שבו ירו לוחמים עבריים זה על זה ברחובותיה של העיר העברית הראשונה. האזנה נעימה,רן

עדכון קטנטן לפרק "האם שני ילדים עוקבים אחרי?". הם הגיעו שוב.

גטו טרזין היה המחנה גטו היחיד שהוקם במרכז אירופה. אחד המאפיינים הייחודיים שלו היו בתי הילדים, ''היים'. פרק זה של "עושים זיכרון" עוסק בְילדי גטו מחנה טֶרֶזין והוא מביא את סיפורם של הילדים מהיים 1, יוצרי עיתון הילדים "ודם".צוות יד ושם: ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק – בלהה שילה ונעמה גליל; עורכת ראשית – בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה – נעמה גליל עריכת סאונד – שלי נוי

לאחרונה הקימו אגודות הכלכלה המובילות בעולם (האמריקאית, האירופית, הבריטית והאגודה האקונומטרית) ועדה משותפת לבחינת הליכי הפרסום המדעי בכלכלה בכתבי העת התחרותיים. מטרת הוועדה הוגדרה כאבחון הבעיות במערכת הפרסום והצעת פתרונות לשיפור. הפרק מציג את הבעיות שהובילו להקמת הוועדה, את הבעיות שהוועדה התעלמה מהן, את האינטרסים החבויים והגלויים, את השחיתות, את ההמלצות הבעייתיות של הוועדה ואת האופן שבו כל אלה פוגעים באיכות המחקר.

מיליארד וחצי דולר נגנבו בשוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה, והאצבע המאשימה מופנית לכיוון מפתיע - ממשלת צפון קוריאה. הפעם עמית מארח את שחר מדר מ-Fireblocks, שחושף את השיטות המתוחכמות שהובילו לפריצה המונומנטלית לבורסת Bybit. שחר מסביר צעד אחר צעד על הפריצה ומדוע קריפטו הפך ליעד מועדף עבור צפון קוריאה. בנוסף, הוא מציע תובנות חיוניות על אבטחת סייבר ארגונית בעידן הדיגיטלי.האזנה נעימה, עמית בן דור

עד כמה מאתגר לייצר אסטרטגיית דאטה למותגים? אם תשאלו את ענבל להב, מנהלת דאטה ו-CRM בקימברלי-קלארק ישראל, תקבלו תשובות מפורטות ומפתיעות במיוחד. אז איך מצליחים לשכנע מטה בינלאומי להשקיע בפיתוח טכנולוגי עבור שוק קטן כמו ישראל? איך יוצרים פרסונליזציה והתאמה מדויקת של תכנים לרמת העניין של הלקוחות? וכיצד פרויקט חדשני שהכפיל את אחוזי המעורבות של לקוחות, זכה בפרס של איגוד השיווק והפך את ישראל למובילה בחדשנות בקימברלי-קלארק העולמית?

שורשי ההיאחזות באדמות הנגב ועוטף עזה שזורים בסיפורו של היישוב היהודי בארץ ישראל ובהמשך במדינת ישראל עצמה.מתי התחילה ההתיישבות בנגב? ממתי התיישבו שם יהודים ואיך התגברו על הקשיים שחבל ארץ זה מזמן? האזור משופע בקיבוצים ומושבים ובעיירות פיתוח - מה הסיפור שלהם?  ומה אפשר ללמוד מכך לעתיד?אז מה בין 11 הנקודות - קיבוצים נושקי גדר ועיירות פיתוח? מה בין מושבניקים חלוציים מעברות והתושבים הערביים של הנגב?על כל זאת ועוד, שוחחנו עם ד"ר מרדכי (מוטקה) נאור, סופר וחוקר תולדות א"י.

בחורה צעירה מגיעה לטיפול בתא לחץ בעקבות פצע קשה ברגלה, שנגרם כתוצאה מסוכרת. בנוסף, היא סובלת מנכות קשה – שנים בכיסא גלגלים, בעקבות שבץ מוחי שעברה בעבר.מטרת הטיפול הייתה ברורה: לרפא את הפצע ברגל.אבל אז קרה משהו בלתי צפוי: היא חזרה ללכת.פרופ' שי אפרתי, שטיפל במקרה, חשב בתחילה שמדובר בצירוף מקרים. אך כשהדבר חזר על עצמו – שוב ושוב – הוא יצא למסע חקירה רפואי בניסיון להבין: מה קורה שם בתא הלחץ?מאז, תחום הטיפול בתאי לחץ התרחב – לא רק לפצעים פיזיים, אלא גם לתחומים שנוגעים בנפש ובמוח:פוסט טראומה, פיברומיאלגיה, טרום-דמנציה, והיכולת המפתיעה אולי – לחדש רקמות מוח שנפגעו.בפרק הזה נארח את פרופ' אפרתי – מנהל מרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר, מנהל מחלקת נפרולוגיה ומחקר ופיתוח בבית החולים שמיר (אסף הרופא) – לשיחה על הריפוי המפתיע, המדע שמאחורי תאי הלחץ, והעתיד של תחום רפואי שעשוי לשנות חיים.

הכירו את החיילת הראשונה בתולדות צה״ל שצוינה לשבח והאישה היחידה בהיסטוריה של הצבא שקיבלה את עיטור המופת

תהליך שכנועי מבוסס ברובו על שפה, שפה מדוברת ושפה כתובה אבל הצ'אטבוטים שכבשו את העולם בסערה הם מומחים לשפה; זה מה שהופך אותם לכל כך יעילים, לכל כך מוצלחים, לכל כך... משכנעים. הם יכולים לנתח מידע ואז להסביר אותו, הם יכולים לבחון את הטקסטים שלנו ואז לשפר אותם, הם יכולים לכתוב טקסטים בעצמם. זו הסיבה שככל שהמודלים האלו הולכים ומשתכללים גובר החשש מפני יכולת השכנוע שלהם. בהתחלה הרמה שלהם היתה דומה לזו של תלמידי תיכון, אבל מה קורה כאשר תלמיד התיכון הופך לפרופסור, מה קורה כאשר הוא הופך לפרופסור בתוך שנתיים? מצד שני, רבים לא מבינים למה הסוגייה הזו, של מכונה המשכנעת, למה היא מטרידה כל כך הרבה חוקרים, מומחים ומפתחים; אז שתשכנע, מה הבעיה? לא חשבתי שיהיה חלק שלישי לסדרה אבל הנה זה בא: אוו שיט - חלק ג' - המכונה המשכנעת.קישורים:מחקר: מודלי שפה גדולים עברו את מבחן טיורינגhttps://arxiv.org/abs/2503.23674ה-System Card של ChatGPT 4.5https://cdn.openai.com/gpt-4-5-system-card-2272025.pdfשכנוע מותאם אישית – המחקר בכתב העת Naturehttps://www.nature.com/articles/s41598-024-53755-0OpenAI משתמשת בפורום ברדיט כדי לבדוק עד כמה המודל שלה משכנעhttps://techcrunch.com/2025/01/31/openai-used-this-subreddit-to-test-ai-persuasion/מחקר: שימוש בבוט כדי להתמודד עם תיאוריות קונספירציהhttps://www.science.org/doi/10.1126/science.adq1814ה-DebunkBothttps://www.debunkbot.com/conspiraciesפלורידי לוסיאנו: היפר-שכנועhttps://link.springer.com/article/10.1007/s13347-024-00756-6ספרו של ז'אק אלולhttps://www.amazon.com/Propaganda-Formation-Attitudes-Jacques-Ellul/dp/0394718747

אחת התקופות שפחות מדברים עליהן בדברי ימי האזור היא התקופה הפרסית. כולנו מכירים את "תקופת הברזל", "התקופה ההלניסטית" או את כיבושי ומסעות המלחמה של מצרים אשור ובבל באזור הלבנט. והאימפריה האדירה ששכנה במזרח? מעט נשכחת. הנה זמן תיקון.האימפריה הפרסית מתקשרת גם לתנ"ך דרך כורש והצהרתו, וכמובן דרך ימי עזרה ונחמיה. מדוע מתעקש פרופ' חגי משגב מהאונ' העברית, אשר מתארח בפרק זה, לדבר על התקופה הפרסית ולא על "תקופת עזרה ונחמיה"? מדוע האימפריה הפרסית מעט נשכחה ברבות הזמן? מה הרקע ההיסטורי לתקופה ולספרים שחוברו בה? מה הרקע מבחינת תפוצת היהודים בעולם? איזה גילוי מפתיע אפשר ללמוד על הקהילה היהודית שהתקיימה בייב אשר במצרים? האם לסיפור מגילת אסתר, שמתרחשת על רקע המעצמה הפרסית, יש בסיס היסטורי? מה לגבי המיעוט היהודי שנשאר או חזר לארץ ישראל, תחת שלטון האימפריה ואיך הם "מתמודדים" עם שלטון זר ש....הוא ממש ממש לא רע בעליל? ולמה, לדעת פרופ' משגב, התקופה הפרסית מאוד דומה לימינו אנו? על כך ועוד בפרק שלפנינו.האזנה נעימהיותם

למה אותו צחוק קריפי של שני ילדים מופיע בעשרות סרטים ופרסומות? ואיך זה קשור לצרחת האימה שמופיעה כמעט בכל סרט? כמו כן: ספינת החלל חגית במפגש עם יישות מזן שטרם נראה. פרק לייב שבוצע מול קהל במרכז ענב בת"א.

החלטתן של מדינות ערב לפלוש לארץ ישראל עם ההכרזה על הקמת המדינה לא הפתיעה את דוד בן גוריון: למרות שרוב עמיתיו בהנהגת היישוב לא האמינו שהבריטים יעזבו את הארץ - הוא כבר החל ברכש של נשק ותחמושת מחו"ל. אבל למרות ההכנות הללו וההתארגנות הזריזה של כוחות ההגנה למבנה של חטיבות, החודש הראשון למלחמה היה הקשה והמדמם ביותר במלחמה כולה: צבאות סוריה, עיראק, ירדן ומצרים תקפו מארבע חזיתות שונות, ומתקפות נגד של כוחות ההגנה כשלו במחיר של מאות הרוגים. אבל דווקא בעיצומו של אחד הקרבות הקשים ביותר של הכוחות הישראליים במלחמה - הקרב על מצודת לטרון - נתגלתה דרך עפר לא מסומנת שהיתה עשויה להקל את המצור על ירושלים, היא דרך בורמה.האזנה נעימה, רן

עושים חשבון מארחים את פרופסור מיקי מלול לשיחה על מחירי הדיור בישראל. הנתונים לגבי עליית המחירים מדאיגים ורומזים לכך שיש כאן בועה: ניתוק של המחיר מהערך הכלכלי שנגזר מעלויות הבניה ודמי השכירות. האם באמת יש בועה בשוק הדיור? האם יש בכלל מחסור בדירות? האם ירידה משמעותית במחירי הדיור באמת מסכנת את היציבות הפיננסית? ומה רצוי שממשלת ישראל תעשה בשביל להוריד את מחירי הדיור?

תל אביב, עיר של ים, תיאטרון, וקפה של בוקר?  באמצע המאה ה־20 פעלו בלב העיר תל אביב עשרות מרכזים חסידיים, שטיבלך קטנים שהיו חלק בלתי נפרד מהנוף העירוני – בין דיזינגוף לביאליק, בין קולנוע לעונג שבת. מיכל גלטר, חוקרת ומחברת הספר שטריימל בדיזינגוף, מספרת לנו איך קרה שמרכזי חסידות צצו דווקא בתל אביב– ולא בירושלים. איך נראו החיים מסביב לשולחן הרבי ברחוב אחד העם. ואיך השואה, הגעגוע, והליברליות התל אביבית שיחקו יחד תפקיד מפתיע בשיקום עולם שנחרב. פרק זה עוסק בתל אביב שפחות הכרתם, לאן מרכזי החסידות נעלמו עם השנים ולמה? נדבר גם על ביאליק כמעין "אדמו"ר תרבותי", ועל הצגות שהתפספסו לטובת טישים.האזנה נעימה, ניפגש!

Asset inventory tools have become almost ubiquitous as main offerings or add-ons to OT security solutions. In this episode, Brian Derrico of Trident Cyber Partners walks us through what it's like to use these tools - different kinds of tools in different environments.

סימולטורים הם ז'אנר מוכר, ידוע ואהוב בעולם משחקי המחשב וכמה מהם נחשבים לאבני דרך של ממש בהיסטוריה של הגיימינג. אני מדבר על Microsoft Flight Simulator, אני מדבר על The Sims ואני מדבר על SimCity.SimCity הושק ב-1989 והוא היה משחק משונה - משחק שאי אפשר היה לנצח או להפסיד בו - ועדיין הוא כבש את העולם בסערה. הוא נמכר במיליוני עותקים ונחשב למשחק חינוכי, משחק שההורים קנו אותו לילדים שלהם. הוא הוכנס לתוכניות הלימודים ברחבי ארה"ב וזמן קצר אחרי שנחת על המדפים פורסם עליו מאמר אקדמי שעסק בקשר בין המשחק לתכנון עירוני אמיתי.אבל הסיפור על SimCity הוא לא רק סיפור על משחק מחשב. הוא מקפל בתוכו לקח שעוסק בקשר בין מציאות להדמיה. הוא עוסק בשאלה מה קורה כאשר היוצר של הסימולטור מתייחס אליו בסוג של שעשוע בזמן שמי שמשחק בו מתייחס אליו ברצינות גמורה. הוא גם עוסק בשאלה מה קורה כאשר הנחות המוצא הסמויות שהוטמעו במשחק משפיעות על דור שלם של מקבלי החלטות וגם של מתכנני ערים, ערים שבתוכם מתגוררים מיליונים רבים של אנשים?זהו סיפורו של SimCity, אחד הסימולטורים המשפיעים בהיסטוריה.  קישורים:הנביא של התוצאות הבלתי צפויותhttps://www.strategy-business.com/article/05308סימולטור לכל דברhttps://obscuritory.com/sim/when-simcity-got-seriousריאיון עם המעצב הראשי של SimCityhttps://www.theatlantic.com/technology/archive/2013/05/the-philosophy-of-simcity-an-interview-with-the-games-lead-designer/275724

"שתיקת הניצולים" הוא דימוי רווח שהשתרש לאחר השואה ונוכח לעיתים גם בשיח הציבורי כיום. אבל, האם באמת הניצולים לא דיברו? האם לא רצו לספר ולהשמיע את שעבר עליהם בתקופת השואה? אם דיברו, אז מי, ובפני מי. על מה דיברו, ומדוע נוצר הדימוי של "השתיקה"? פרק זה של עושים זיכרון, הפודקאסט של יד ושם, יוקדש לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ולנושא השנתי של יד ושם – כאב השחרור והצמיחה. צוות יד ושם - ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק: מיכל סטרנין; עורכת ראשית: בלהה שילה; ייעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה: נעמה גליל; עריכת סאונד: גל אוהב ציון ושלי נוי

בפרק שעסק בעשר המכות בקריאה מסורתית ראינו שסיפור המכות, שלכאורה כל כך מוכר לנו, למעשה מלא בקשיים. לא ברור למה דווקא אלה המכות שנבחרו ולא אחרות, למה הן מסודרות בסדר הזה, ולמה בכלל נדרשו מכות רבות במקום מכה אחת ניצחת. הפעם נצלול לסיפור מהזווית הביקורתית ונראה שהדברים... עוד הרבה יותר מסובכים. הקושי הפעם נובע משום שבקריאה צמודה מסתבר שהסיפור מכיל סתירות רבות: חוסר הגיון פנימי במכת הדם, החרטומים המופיעים ונעלמים ללא הסבר, הנחיות סותרות למשה ולאהרן, ובהמות שמתות במכת דבר ו"קמות לתחייה" במכת שחין. כמו כן, ישנם פערים בין המכות המתוארות באריכות לעומת אלו המוזכרות בקצרה, ושאלות לגבי מטרת המכות האמיתית ומועד יציאת ישראל ממצרים. אז מה עושים? בדיוק לצורך כך מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר שיעשה סדר בכל הסלט הזה, יענה על כל הקושיות הללו, ועל רבות אחרות.האזנה נעימה, יותם

לא כיף לכם להגיע לעבודה. אתם מרגישים שהצוות על סף התפרקות אבל לא יודעים את מי ואיך לשתף בתחושות שלכם. בפרק הזה נצלול לפסיכולוגיה של הצוות עם ליאת לזר שמספרת לנו על מקרה אמיתי של צוות שבור שהצליח להתאושש. ננסה להבין אילו מחלות נפוצות בצוותים, איך ניתן להתמודד עם חברי צוות מורכבים, באיזה אופן כדאי לגשת לשיחות קשות ואיך מוציאים את המקסימום מצוות, גם כשהכל נראה אבוד.האזנה נעימה, עמית בן דור.

הפרעה האחרון של מצרים היה הפאם פטאל האולטימטיבית: קליאופטרה השביעית, שהיתה אישה אחרת לגמרי מאיך שציירו אותה בהיסטוריה

כמה מסובך להעביר כסף מניגריה לסין? מסתבר שגשר טכנולוגי חובק עולם חייב להיות גם גשר תרבותי - וזו אחת התובנות שעולה מהשיחה עם אבנר (אייבי) זיו, מנכ"ל חברת התשלומים הישראלית זוטא. החברה פועלת בעיקר בשווקים מתפתחים, מניגריה וטנזניה ועד וייטנאם וסין - שווקים שבהם החשיפה לכרטיס אשראי נמוכה. וה"גשר" של זוטא מגיע בדמות מערכת שהופכת את התשלום הגלובלי לפתרון לוקאלי. "החוכמה היא לייצר מערכת שהיא מספיק ורסטילית ומספיק מודולרית, כך שתוכל להכיל כל אתגר שיגיע", אומר אבנר.