כל תכני עושים היסטוריה

אחרי שדיברנו על כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה - הגיע הזמן להתמקד בממלכה הצפונית: ישראל.בפרק זה בו מתארח פרופ' עודד ליפשיץ, נמשיך לעסוק בשאלה - מה לא ידע המחבר המקראי בתקופת המלך יאשיה, מה השמיט ומה השאיר בפנים? ננסה להבין מה המקורות שעמדו בפני מחברי הטקסטים כשכתבו על ממלכת יהודה? מה ידע המחבר שישב בירושלים על ממלכת יהודה שרובה כנראה כבר נמחקה בעת הכתיבה? אילו עוד ספרים בתנ׳׳ך ייתכן נכתבו על ידי מחבר ספרי מלכים? כיצד אותו מחבר (או מחברים...) עלום תיאר סיפורים על גיבורים ״ישראליים״ ולא ״יהודאיים״ כמותו? למה היה חשוב לפרט כמה שנים מלך כל מלך ומלך בשתי הממלכות המתחרות? האם הסופר היהודאי הצליח לשמור על הסדר הכרונולוגי הנכון? למה דווקא על אליהו ואלישע המחבר היהודאי מפרט כל כך ביחס לשאר הכתוב על ממלכת ישראל? מה ניתן לדעת על התרבות וחיי היום יום בממלכת ישראל בהשוואה למה שנכנס לטקסט המקראי? איך השפיע הסכסוך בין הממלכות על ההיסטוריה המתוארת לנו בספר מלכים? ועל זו שהושמטה? על כך ועוד בפרק שלפנינו.האזנה נעימה!יותם

תקציר: כמי שבילה חלק ניכר מילדותו באולמות משחקי הוידאו של תל-אביב, הייתי בטוח שאני מכיר את רוב מכונות המשחק הפופולאריות, אבל סרט דוקומנטרי ישן על התרבות היפנית, הציג בפניי משחק שלא ידעתי על קיומו. מקורותיו של המשחק נטועים בצרפת של לפני המהפכה הצרפתית. הוא חצה את האוקיינוס לארה"ב ומשם, כעבור כ-150 שנה, הוא הגיע ליפן ואז השתלט עליה לחלוטין.עד לא מכבר היפנים הוציאו על המשחק סכום כסף השווה ל-4% מהתוצר הלאומי הגולמי של המדינה כולה, כ-200 מיליארד דולר או פי 30 מכלל ההכנסות של תעשיית ההימורים בלאס-ווגאס. מה סוד הקסם של המשחק שכבר 100 שנה שולט בה ביד רמה, כיצד היאקוזה קשור אליו ומדוע היפנים כל כך אוהבים אותו? זהו סיפורו המשוגע של "פצ'ינקו", סיפור על טכנולוגיה ותרבות, פשע ודיפלומטיה, היסטוריה ופוליטיקה.הפרק שודר לראשונה באוקטובר 2021.קישורים:מצב תעשיית הפצ'ינקוhttps://agbrief.com/news/japan/26/11/2024/pachinko-market-to-continue-steady-decline-until-2028-research/סרטו של וים ונדרס, "טוקיו-גה".https://www.imdb.com/title/tt0090182סרטו של אוזו, The Flavor of Green Tea over Ricehttps://www.youtube.com/watch?v=AO-1aZQ-uUYניתוח תרבות יפן בעיניי שעות הפנאי של אזרחיהhttps://www.amazon.com/Culture-Japan-through-Leisure-Transition/dp/0791437914

איך ניהול פצועים במלחמה דומה לטיפול בתקלת פרודקשן קריטית? אורן סולביץ, סמנכ"ל פיתוח תוכנה וקצין רפואה במילואים, חוזר מהמלחמה עם תובנות מפתיעות על ניהול משברים בעולם התוכנה. בפרק נלמד על קבלת החלטות במצבי לחץ קיצוני, איך לנהל תחקירים ללא האשמות, הובלה ללא סמכות, ומה שכל מפתח צריך לדעת על התנהגות בזמן משבר. אורן מגלה איך הכישורים שנדרשים להציל חיים זהים לאלה שנדרשים להציל פרודקשן - והחיבור הישראלי המיוחד בין מלחמה, פיתוח ומנהיגות. האזנה נעימה, עמית בן דור.

מה ליהדות יש ללמד אותנו על ניהול ויזמות? האם בכלל יש קשר בין עקרונות עתיקים ליזמות מודרנית? הפעם ב"לגעת ברוח", זיו אלול, יזם סדרתי עם אקזיטים בהיקף של מיליארדי שקלים, חושף איך חכמת אבות ומקורות יהודיים עתיקים יכולים להוביל לחדשנות עסקית ולהצלחה יזמית בעולם הטכנולוגיה הגלובלי. בשיחה על מנהיגות וערכים, זיו ורוני מסבירים איך מסורת בת אלפי שנים רלוונטית היום יותר מתמיד, ואילו עקרונות מהספר "אבות הניהול" שכתב זיו בעריכתו של רוני גרמו לו להפוך לספר הניהול הנמכר ביותר באמזון.

בפריז יש בית קברות יפהפה שבו יש קבר אחד יוצא דופן. דורון מנסה לברר מי קבור שם, מה הסיפור שלו, והאם זה קשור לאילומינטי או למוסד.

היקף השימוש במזומן בישראל - ולמעשה, בכמעט כל המדינות המפותחות בעולם - הולך ויורד בהדרגה בעשרים השנים האחרונות, הודות לחדירתן של האפליקציות ואמצעי התשלום הדיגיטליים האחרים. עושה רושם שהעולם צועד בבטחה לעבר עתיד שבו כמעט, אם בכלל, לא נשתמש עוד בשטרות ומטבעות.מה תהיינה ההשלכות של שינוי תרבותי וכלכלי עמוק שכזה? האם התשתית הטכנולוגית שלנו מוכנה לשינוי שכזה, מדוע חוקקה הכנסת את החוק לצמצום השימוש במזומן - ומדוע החליטה הודו לבטל שתי שטרות נפוצים ביותר מהיום למחר?...אורח בפרק: הכלכלן איתי צ'ישנבסקי, יוצר הבלוג 'תועלת שולית'.האזנה נעימה,רן

עושים חשבון מארחים את ידין קאופמן, יזם הון-סיכון, שהקים תוכנית מנטורינג לצעירים וצעירות פלסטינים, בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות, ואת רסן חמד, יזם הייטק פלסטיני, מנכ"ל Zaytounic, לפרק על התפתחות היזמות בחברה הפלסטינית, ועל היתרונות לישראלים ולפלסטינים מהתפתחות כלכלית פלסטינית.

גם אתם רוצים לגלול פחות. אכפת לכם מהזמן שלכם ואתם רוצים להשקיע אותו בהתפתחות אישית, במשפחה, בפנאי ונמאס לכם לתת לאחרים לשחק לכם בראש. הפעם מתארח ליאור ברודר, מפתח משחקים, מרצה למדעי המחשב ופסיכולוג קוגניטיבי בנסיון להסביר לנו מה לעזאזל עושים? וגם, איך כל זה קשור לגיימינג, בוטים ואלגוריתמים ומי מרוויח מכל זה?

אור הלר, הכתב הצבאי של חדשות 13, מספר על השבר המקצועי והאישי ב-7 באוקטובר ואיך נתניהו הצליח לשכנע, גם אותו, בקונספציה ש"הכל בסדר בעזה". בשיחה עם ניר גונטז', הלר מגלה למה ומתי הוא שקל להתפטר, האם לעיתונאי הישראלי יש באמת את הכלים לספר על המציאות בעזה, ולמה זו חובה, בעיניו, לשדר את סרטוני החטופים

We don't have budget to fix the problem, so we accept the risk? Tim McCreight of TaleCraft Security in his (coming soon) book "I don't sign s**t" uses story-telling to argue that front line security leaders should not be accepting multi-billion dollar risks on behalf of the business. We need to escalate those decisions - with often surprising results when we do.

הפרק הכי חשוף שלנו עד כה: מה היתה הפעם הראשונה שנפגשת עם המוות ולמה אנשים כל כך מפחדים לדבר על זה?וגם - איזו פוביה מנהלת את אור-ליה? וכמה פעמים מד"א היה בבית של פולי (תעלו,ואז תעלו עוד קצת).בפרק החדש האחיות פותחות את הפחדים הכי גדולים, את החרדות שאפשר ואולי רצוי לדבר עליהם, וגם סיפור אחד מוזר על איש שאיבד את חייו רק בגלל שרצה ללכת למסיבה ולהרשים את קהל הנשים

מהפכת ה-GenAI מביאה איתה שינויים אדירים לעולם הטכנולוגיה, ובעיקר למפתחים. אצל חלקנו יש התלהבות ושיא של יצירה, אבל אצל אחרים צפים חששות עמוקים על עתיד המקצוע. האם אנחנו בדרך להפוך למיותרים, או שזו רק עוד מהפכה בסדרה של מהפכות שעברנו?בפרק מיוחד וטעון רגשית, עמית בן דור מארח את בועז לביא (שאת קולו בטח התגעגעתם לשמוע) לשיחה עמוקה על ההשפעה של AI על עולם הפיתוח.הצטרפו אלינו לשיחה שכל איש ואשת טכנולוגיה חייבים לשמוע. האנזה נעימה, עמית בן דור. רוצים להמשיך את הדיון? הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ החדשה שלנו למאזיני הפודקאסט דרך הקישור בתיאור הפרק!https://chat.whatsapp.com/LZLrrHgJQxw8CJLKHoievE?mode=ac_t קבוצת וואצאפ

נארח את פרופסור עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב לשיחה בעקבות ספרו האחרון, ״הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה״. ננסה להבין: נשאר בכלל משהו שעוד לא סופר על ממלכת יהודה? ואיך אפשר להבין מה לא סופר, כשכל מה שיש לנו הוא מה שכבר כן סופר? (קחו שניה...) מי היה המספר (או המספרים) המקראי שסיפר לנו על ממלכת יהודה? במה האמין? למי מיועד הטקסט שכתב, שהפך בסופו של דבר לאבני היסוד של כמה מהספרים המרכזיים בתנ׳׳ך? מה הכניס אותו סופר עלום לטקסט המקראי? ואולי יותר חשוב -מה הוא השאיר בחוץ? האם רק בירושלים היה בית מקדש? מה ידע הכותב של ספר מלכים על ירושלים בימי דוד ושלמה? איך הארכיאולוגיה יכולה לסיע לנו לנסות ולהבין את הפערים בין הסיפור המקראי לבין המציאות שבו נכתב לבין הממצא בשטח? על כך ועוד בפרק שלפנינוהאזנה נעימה!יותם

בשנים 2005 ועד 2023, זינק מספר הסטודנטים האמריקאים שלמדו בחוגים למדעי המחשב בכ-400%, החוגים האלו היו נחשקים גם בישראל, אבל בשנה האחרונה המגמה התהפכה ומספר הסטודנטים האמריקאים שביקשו ללמוד מדעי המחשב גדל ב-0.2 אחוזים בלבד ועל פי ההערכות בשנים הבאות שיעור הסטודנטים החדשים יחל לצנוח.אחת הסיבות לכך היא שהמועמדים והמועמדות הצעירים והצעירות מודאגים ממה שקורה בשוק: הביקוש למפתחים נמצא בירידה, מספר המשרות הפתוחות שמיועדות לג'וניורים הולך ופוחת כשבמקביל מספר המפוטרים הולך וגדל. המגמה הזו מתסכלת ונוגדת את האינטואיציה. אחרי הכל, ללמוד קוד, ללמוד תכנות נחשב במשך שנים ל"מקצוע העתיד", למקצוע הבטוח, אבל מערכות הבינה המלאכותית מאיימות על הדור החדש של כותבי וכותבות הקוד ונדמה שהסיבה לכך היא תזה שהשתלטה על עמק הסיליקון.התזה הזו קובעת שהדרך לבינה מלאכותית כללית עוברת דרך בניית מפתח על-אנושי, superhuman coder. המפתח העל-אנושי יוכל לבצע משימות קידוד במהירות וביעילות גדולה יותר מהמפתחים האנושיים ומהרגע שזה יקרה, המוטיבציה להעסיק מפתחים אנושיים תצנח פלאים. במקביל, המפתח העל-אנושי יופנה אל הקוד שלו עצמו: הוא ישפר אותו, יתחיל לפתור בעיות חדשות ובתוך זמן קצר נגיע אל בינה מלאכותית כללית ואחריה לסופר-בינה מלאכותית. מתי החלק של המפתח העל-אנושי צפוי לקרות? על פי חלק מהתחזיות זה עניין של שנה-שנתיים.זה החלק השלישי והאחרון בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים, המרצים והמפתחים. קישורים:פרויקט 2027https://ai-2027.comהתחזית שחוזה את הסערהhttps://www.nytimes.com/2025/04/03/technology/ai-futures-project-ai-2027.htmlהמחקר של ארגון METRhttps://arxiv.org/abs/2503.14499

מי אתה ג׳ון ווילקס בות׳ ומה גרם לך לבצע הרצח הפוליטי המפורסם שחתם את מלחמת האזרחים של ארה"ב?

גילי כהן , הכתבת המדינית של תאגיד השידור הישראלי, מספרת על השוני שבין העבודה העיתונאית בפרינט לבין השידור בטלוויזיה, על לשכת נתניהו המפורקת ועל עמדת השידור שעומדת אצלה בבית. בשיחה עם ניר גונטז' היא גם מגלה למה, בתחילת המלחמה, טענו כלפיה שהיא פוגעת במאמץ המלחמתי ומסייעת לחמאס.

מי האנשים שמלווים משפחות ברגעים הכי קשים בחיים? הפעם אנחנו פותחים את הלב ומכירים לכם את יוסי, כריסטין ונועם - הצוות שפוגש כל יום אנשים שמתמודדים עם אובדן. איך מגיעים לעבודה כזאת? איך זה להיות שותף לסיפורי חיים בתקופת האבל? ומה קרה כשהם הגיעו לטפל במשפחות מהשבעה באוקטובר?

כמה מצחיקה צריכה להיות בדיחה כדי להרוג אתכם - במובן המילולי - מצחוק? כי יש תקדימים. הפרק בחסות ביטוח החיים של מנורה מבטחים.

איך אנשים שאיבדו הכל מתארגנים תוך ימים ליוזמות אזרחיות? פרופסור פולה קבלו מגלה סיפור מרתק על פליטים פנימיים במלחמת העצמאות שהקימו ועדים, יצרו קואליציות ונלחמו על זכויותיהם. מ"ועד פליטי בית ספר תחכמוני" ועד "מועצת פליטי תל אביב" - תופעה שמזכירה באופן מדהים את התארגנויות המפונים מהשבעה באוקטובר. אבל לא הכל היה סולידריות: היו התנגדויות, קונפליקטים וחשדנות. איך נשות חיילים ובעלי עסקים קטנים התמודדו עם המשבר? מה ההבדל בין ההתארגנות אז לימינו? פרק שחושף כיצד עקירה הופכת לתנופה להתאגדות וכיצד חוסן קהילתי נבנה מלמטה - עד כדי כך שכשפולה הרצתה בפני מפונות מהשבעה באוקטובר, הן הרגישו שהיא מספרת את הסיפור שלהן.

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק שמתאר את המחקר שלו ושל שותפיו, שבוחן את ההשפעות של רפורמות מבניות בקיבוצים - המעבר לקיבוץ המופרט בעקבות משבר הקיבוצים - על תפישת העולם הערכית של חברי הקיבוץ, על דפוסי ההצבעה בבחירות, על ההשקעה בהון אנושי, על חריצות בעבודה, ואפילו על גירושין ובחירת בני זוג.

הכסף מלווה את האנושות עוד משחר ימי ההיסטוריה, אבל האופן הספציפי שבו אנשים משלמים לאנשים אחרים תמורת סחורה או שירות עבר תהפוכות דרמטיות במרוצת השנים. כל שינוי באמצעי התשלום הכריח את הבני האדם להרחיב את מעגל האנשים והארגונים שבהם הם נותנים אמון - והביא עימו, בתורו, שינוי עמוק בתרבות האנושית.האזנה נעימה,רן

אוהד חמו, הכתב לענייני פלסטינים של חדשות 12 מגיע להתארח במסיבת עיתונאים - הפודקאסט של ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל. למה בשבעה באוקטובר הוא הרגיש נבגד והאם לדעתו אפשר בכלל לנצח את המלחמה בעזה. מתי היתה הפעם היחידה שקיבל מכות בשטחים וממי, ולמה הסכים להתארח בפודקאסט למרות הקטטה המילולית שנקלע אליה עם גונטז' לפני כמה חודשים. מסיבת עיתונאים מארח בכל פרק עיתונאי או עיתונאית, מהמובילים והמעניינים בישראל - כדי שנכיר קצת יותר: אותם, את ראיית העולם המקצועית והאישית, את העבודה בשטח, ואולי דרכם נכיר אותנו קצת יותר, אותנו העיתונאים. אותנו הישראלים.

NIS2 legislation is late in many EU countries, and the new CRA applies to most suppliers of industrial / OT computerized and software products to the EU. Christina Kiefer, attorney at reuschlaw, walks us through what's new and what it means for vendors, as well as for owner / operators.

 מה מבדיל בין האנשים שמצליחים לבין אילו שלא? הפעם פרופ' עוז גוטרמן, שליווה עשרות מנהלים, אנשי חינוך ורבים אחרים לחיים מלאי משמעות, מגיע להסביר מהי הצלחה- האם יש הגדרה אחת להצלחה, מה הדרך הנכונה לבחון אותה ואיך הגדרת מטרות נכונה יכולה להוביל אליה? למה דווקא בגיל 50 זה זמן מצוין לממש מטרות ואילו טיפים פרקטים ניתן ליישם כבר מהיום?

פרק רביעי במיני סדרה שלנו אשר מוקדשת כולה למצרים העתיקה. והפעם, טיול נוסף לשכנתנו הכבירה מדרום! נתמקד בתרבות ובחיי היום-יום של המצרים הקדמונים. מה הם לבשו? ומה אסור היה להם ללבוש? איך הם נראו? האם השיער שאנחנו רואים בציורי הקירות הוא שלהם, או למעשה… פאות? (מה?!) מדוע הם צבעו את העיניים? האם החברה המצרית היתה שוויונית יותר כלפי נשים מאשר היה נהוג בשאר הממלכות העתיקות? מאיזו מחלה חששו המצרים במיוחד? מה עם האובססיה של המצרים לגבי חרפושיות וחיפושיות זבל? האם ההירוגליפים מייצגים שפה מדוברת? מה למדו הילדים המצריים בבתי הספר? איך נראו הבתים שלהם? ומה הם אכלו ושתו? והאם בהקשר זה בירה עדיפה על מים? אילו חיות מחמד הם גידלו? וגם, ננסה להבין אחת ולתמיד - מי בנה את הפירמידות במצרים?האזנה נעימה!

איך עוברים ממערכות בילינג למחשבים שיכולים לשבור את כל ההצפנות בעולם? רותם הבר, VP R&D מקדמה, משתפת במעבר המפתיע שלה לעולם המחשוב הקוונטי ומסבירה למה זה הזמן הטוב ביותר למפתחים להיכנס לתחום. בפרק נגלה איך ישראל הופכת למובילה עולמית בקוונטום, איזה יישומים אמיתיים צפויים בשנים הקרובות, ואיך מפתחי תוכנה יכולים לנצל את החלון ההזדמנויות לפני שייסגר. האזנה נעימה, עמית בן דור

בעשורים האחרונים מורים נאלצו להתמודד עם אינסוף מהפכות. בהתחלה זה היה המחשב האישי, ה-PC, אחר כך זו היתה האינטרנט ואחריהם הגיעו הרשתות החברתיות, הטלפונים הסלולריים ואז האפליקציות בטלפונים הסלולריים. בכל פעם המורים נדרשו ללמוד טכנולוגיה חדשה, בכל פעם הם נדרשו להתמודד עם האתגרים שהיא מציבה. עכשיו זו הבינה המלאכותית ולכן מנהלים, מורים, מרצים – כולם נדרשים להכיר ואז לשלוט בה. העניין הוא שמערכות הבינה המלאכותית ובייחוד הבוטים הכותבים, הם לא דומים בשום דבר לטכנולוגיות של העבר. הן יצור חדש שמצויד ביכולות חדשות שמובילות לאיומים חדשים, כאלו שהמערכת, בייחוד מערכת ההשכלה הגבוהה, עוד לא נתקלה בהן בעבר. אני משתדל לא להשתמש בשפה דרמטית סתם ובלי סיבה אבל לדעתי, מהפכת הבינה המלאכותית עשויה למוטט את מערכת ההשכלה כפי שאנחנו מכירים אותה וההשפעות של ההתמוטטות הזו עלולות לגלוש אל שוק העבודה.זה החלק השני בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי הגדול ביותר שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים והמרצים והמפתחים. השינוי הזה לא רחוק; למעשה, הוא כבר כאן.קישורים:כולם מרמים את דרכם ללימודיםhttps://nymag.com/intelligencer/article/openai-chatgpt-ai-cheating-education-college-students-school.htmlהטקסונומיה של בלוםhttps://shorturl.at/gL72rהופעת ChatGPT הובילו לירידות של 99% במניית Chegghttps://gizmodo.com/chegg-is-on-its-last-legs-after-chatgpt-sent-its-stock-down-99-2000522585

"תסגרי את הרגליים" - זה המשפט שהתחיל את הכל. הפעם האחיות חוזרות לרגע שבו החלה להיווצר ההבנה שלהן על מיניות: מתפיסת ההורים במיטה, ועד לעולם הפוליאמוריה. בין סיפור על קנאביס שגרם לרעיון מטורף לעשות ילד, דרך סיפור על סיאנס ועד הסיבה שבה אור-ליה גרמה לפולי להפסיד 400 דולר.

מה משותף למשחק וידאו יפני, ביולוג בריטי, עורך דין אמריקאי ואדולף היטלר? איך כל זה קשור לאחד האירועים שעיצבו את תרבות האינטרנט כפי שהיא היום?כל זאת ועוד ב5.8, פרק הלייב של עושים טכנולוגיה: https://grayclub.co.il/event/493/12718/

שאנו שומעים את המילה "אסלאם" מטבע הדברים והאירועים, קופצים לנו לראש מושגים כמו האסלאם הסוני, השיעי, ג'יהאד, קוראן ועוד.אבל, למען האמת, במבט היסטורי, אנו עושים בכך עוול מסוים להיסטוריה של דת האסלאם. האם לאורך השנים והדורות, כמעט כמו כל דת, האסלאם השתנה, התפתח ואולי היו בו דעות ותפיסות שונות מהזרם המרכזי והלוחמני המוכר לנו כיום? מהי הסופיות? האם מדובר בתפיסת עולם? או זרם דתי? ואולי השאלה המפתיעה ביותר - האם ייתכן שלסופיות המוסלמית יש קשר ליהדות?והאם, לאורך ההיסטוריה, היו יהודים שאימצו תפיסות סופיות שנכנסו אל לב ספרות הקודש היהודית?על כל זאת ועוד, שוחחנו עם פרופ' אבי אלקיים, המחלקה לפילוסופיה יהודית באונ' בר אילן, ממקימי דרך אברהם.

איזה סטארטאפים מגייסים כסף בפלטפורמות מימון המונים, איך עובדות קרנות הון סיכון ומה האמת מאחורי האקזיטים שלפעמים קוראים עליהם בעיתונים הכלכליים. עושים חשבון מארחים את רועי בן יוסף, משקיע הון סיכון, לשיחה על על שנאת סיכון ואהבת תשואה, שעל פיזור ועונים לשירה - האם כדאי לה להשקיע את כספה באקזיט הבא.

לאולפן "שעת מלחמה" ,להקלטה שקבענו ב 12 ביוני 2025, הגיע יניב הרוש נגד במילואים בחיל האוויר, על מדים ועם רמזים דקים שהזמן קצת דוחק בו. כעבור כמה שעות ,מאוחר בלילה, פילחו צפירות את השמיים. המבצע  נגד איראן -"עם כארי" יצא לדרך.יום קודם לכן, נכח יניב בהצגת התחקיר המטכל"י על הקרב ב-7 באוקטובר שבו נלחם בגבורה ונפל בנו -עידו ז"ל ,מפקד חפ"ק מג"ד 77 בחט' 7.יחד עם יניב הגיע לאולפן גם אביגדור קהלני המפקד המיתולוגי של גד' 77 בקרבות עמק הבכא במלחמת יום הכיפורים. הגורל והמציאות הישראלית קשרו את קהלני ואת משפחת הרוש בעבותות שלא ינותקו.

חסימה מפתיעה, דייט ויצא משליטה, הורות, חמלה ועין של כבש- איך כל אלו קשורים לאהבה? בפרק הבכורה של הפודקאסט, האחיות מדברות על הגבול הדק שבין אהבה לאשליה- בלי פילטרים ועם המון כנות.

ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית היא מהירה ורחבה ובתקופה האחרונה המערכות שמייצרות סרטוני וידאו משכו תשומת לב רבה, אבל אולי בגלל שאני אוהב כתיבה טובה דווקא ההתפתחויות בתחום מערכות הבינה המלאכותית הכותבות מושכות את תשומת הלב שלי.חלק עצום מהחברה, התרבות, הכלכלה, המשפט, למעשה הציוויליזציה המערבית כולה, כולם מבוססים על כתיבה. אתה מנסח חוזים, חותם על תצהירים, כותב מאמרים אפילו שולח הודעות ווטסאפ – הכל מבוסס על כתיבה. אבל מה קורה מהרגע שבו הכותב האנושי נעלם, מה קורה מהרגע שאין בו עוד צורך מכיוון שמערכות הבינה המלאכותית כותבות עבורו ובמקומו? כמו הרבה דברים אחרים שקשורים בבינה מלאכותית, במחשבה ראשונה אתה אומר לעצמך "גן-עדן! מי צריך את המטלה המעיקה, הארוכה והמאוד מעייפת של כתיבה. שהמערכות האלו יעסקו בכתיבה וישחררו אותי לעשות דברים אחרים!". אבל כמו הרבה דברים אחרים שקשורים בבינה מלאכותית, במחשבה שנייה אתה מבין שגן העדן שחשבת עליו, עשוי להתגלות כאשליה.זה החלק הראשון בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי הגדול ביותר שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים, המרצים והמפתחים – הוא יטלטל גם את עולמכם. ולא, השינוי הזה ממש לא רחוק; למעשה, הוא כבר כאן.קישורים:הבינה המלאכותית מסמנת את מותו של המחברhttps://www.noemamag.com/ai-signals-the-death-of-the-authorרולאן בארת' בעידן אפקוליפסת הרובוטיםhttps://aicopyright.substack.com/p/reading-roland-barthes-in-the-robot

ממשיכים במסע שלנו אל הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו - מצרים העתיקה.והפעם, נצלול לעומקי הדת המצרית העתיקה. כמה באמת "עתיקה" הדת המצרית העתיקה? מהם שורשיה ומתי היא החלה להתקבל על ידי המצרים הקדמונים? מהם "כתבי הפירמידות" ואילו סודות טמונים בהם אודות האלים הקדמונים? מי היו האלים המרכזיים בדת המצרית? לכמה אלי שמש סגדו המצרים? כיצד התבצעה עבודת הפולחן המצרית? מהם קווי הדמיון בין המקדש המצרי לבין בית המקדש המקראי? האם ייתכן שיש פה יותר מסתם דמיון? אילו חגים היו במצרים העתיקה ומה עשו בהם? מדוע המצרים חנטו את מתיהם ויצרו את המומיות? ובונוס לסיום - מדריך חצי מעשי: איך להתקבל לעולם המתים של אוסיריס ולא להיאכל על ידי מפלצת השאול. כל זאת ועוד - בפרק שלפניכם, בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית.

שש עשרה וחצי שנה אחרי שאיבדה את שני האחים, טל מגנזי הפכה למומחית לליווי משפחות שכולות.בפרק היא חושפת את הכוח שטמון באקטיביות במקום בהמתנה, מסבירה מדוע אובדן טראומטי שונה מאובדן טבעי, ומדברת על האפשרות לחיות חיים מלאים אחרי אובדן.

Hundreds of subsystems with the same IP addresses? Thousands of legacy devices with no modern encryption or other security? Constant, acquisitions of facilities "all over the place" network-wise and security-wise? What most of us need is "network duct tape". Tom Sego of Blastwave shows us how their "duct tape" works.

כיום, התלות שלנו במחשבים שנמצאים אי שם בהאינטרנט - ב"ענן" - היא כמעט מובנת מאליה: מעטים מאיתנו מסוגלים להסתדר בלי ג'ימייל, ומעטות החברות שלא משתמשות ב-AWS. אבל בימיה המוקדמים של מהפכת המחשוב, הרעיון של המחשב כמשאב חיצוני - בדומה לשירותי המים והחשמל שאנחנו מקבלים מבחוץ ולא מייצרים בעצמנו - לא היה כה מובן מאליו. עלייתה של רשת האינטרנט, ובמיוחד תופעות חברתיות מפתיעות שהביאה עימה כדוגמת "החיבוק של סטיבן פריי" - הובילו למהפכה שאנחנו נהנים מפירותיה בימינו. האזנה נעימה,רן

ב1750 הציג מהנדס בשם פון קמפלן מכונה מיסתורית בחצר הקיסרית- "הטורקי". מכונה דמוית אדם המשחקת בכוחות עצמה את משחק המלכים. הטורקי התמודד מול סקרנים ואלופי שחמט במשך 80 שנה באירופה ובאמריקה, עבר ידיים לאחר מות יוצרו, פגש את נפוליאון, בנג'מין פרנקלין, והצית את דמיונו של צ'ארלס באבדג', אבי המחשב.כיצד "הטורקי" חיבל בהישגי הספורט הישראלי? לאיזה מהלך רוטט ייחלה הקיסרית? מה בין ג'קטים דרוזים לאווזים והאם בנג'מין פרנקלין התעסק באמת במדע הנפיחות?

בפרק השלישי על לוצי, אנחנו עונים על השאלה המסתורית: איך כל העסק הזה של חיים ואבולוציה בכלל התחיל? וגם על השאלה המסתורית עוד יותר: למה כל פעם שמדברים על זה פתאום מתחילים לדבר על קופים עם מכונות כתיבה?

אנחנו כל כך רוצים שיקשיבו לנו, אבל כמה אנחנו באמת מקשיבים לאחרים? מחקרים מראים שלוקח לנו פחות מ20 שניות להתפרץ לדברי האחר, ובמציאות המטורפת של היום, עם הטלפונים, הלחצים והמרוץ האינסופי להצלחה, ההקשבה אמיתית הפכה לכמעט בלתי אפשרי.בפרק הזה מתארחת שרי ג'קסון קליין, מייסדת המרכז להקשבה בישראל ובית הספר להקשבה הראשון מסוגו בעולם. היא תסביר מהי בכלל הקשבה ותספר איך מורה אחת שינתה את חייה בעזרת כלי אחד פשוט- הקשבה.

מה קורה כשאדם נלקח בשבי? האם יש גבול למחיר שקהילה צריכה לשלם עבור פדיון שבויים? ומה המחיר הנפשי שמשלמים? ד"ר שגית מור חושפת בפנינו את תפיסת השבי בעולם היהודי הקדום, ומציגה את המתח בין החובה המוסרית לפדות שבויים לבין הדילמות המעשיות. דרך מקרים של מורכבות הטראומה, חשש מיצירת תמריץ לחטיפות נוספות, והאתגרים של שיקום השבויים לאחר שחרורם. הפרק מאיר את הדילמות האנושיות על נושא שלצערנו נותר אקטואלי גם בימינו. 

מה משותף לעובד ולמעסיק, ללקוח ולעורך הדין, ולמתווך שמנסה למכור לכם דירה? ניגודי אינטרסים ופערי מידע. בפרק הזה אנחנו מדברים על מודל המנהל-סוכן, מודל מרכזי בתורת החוזים, שעוסק באינטראקציות כלכליות רבות  - אינטראקציות שיש בהן ניגוד עניינים ופערי מידע.אנחנו גם יוצאים למסע בזמן של אלפי שנים כדי לגלות איך המודל יכול להסביר את לידת זכויות הקניין.

מסיבת התה של בוסטון מסמלת תקופה של התנגדות חריפה למכסים בהיסטוריה האמריקאית. אבל מה קורה כשארצות הברית עצמה הופכת להיות מעצמה שמטילה מכסים? בפרק מיוחד בהשתתפות עידן דה-ארץ, דיברנו על ההיסטוריה של המכסים בארצות הברית- מויליאם מקינלי, דרך השפל הגדול ועד מהפיכת הסחר החופשי שאחרי מלחמת העולם השנייה. 

בעבר דיברנו עם ד"ר בעז סתוי על סיפור מסע סנחריב, סיפור מרתק שיש לו זוויות שונות ואנחנו התרכזנו בזווית האשורית. איך הסיפור נראה בעיקר דרך עיניהם של העורכים האשוריים. הפעם נעלה את הגירסה הישראלית על ראש שמחתנו ונראה מה התנ"ך כותב על מסע זה. במבט ראשון - סיפור מצור סטנדרטי. במבט מעמיק - סיפור משונה מאוד, שנראה כמו מספר טייקים הפוכים לאותו אירוע. אז מה באמת קרה שם? האם ה"במאי" התבלבל? האם האשורים באמת ניצחו? האם סנחריב קיבל מה שרצה? האם אלוהים הגן על עמו ועל עירו? ומה עושה באמצע הסיפור מלאך אלוהים, שהורג במכה אחת מאה שמונים וחמישה אלף חיילים אשוריים?כדי לעשות סדר בסיפור נמצא איתנו חוקר המקרא שחר ענבר, שייקח אותנו לעולמם של העורכים המקראיים ושל אנשי יהודה בשנת 701 לפנה"ס.האזנה נעימה, יותם.

יש מעט מאוד חברות שאפשר לומר עליהן שהן באמת מהפכניות אבל 23andMe היתה אחת מהן. היא הפכה אירוע שבמשך שנים נחשב לרפואי, יקר ומסובך, לאירוע צרכני-קמעונאי, זול ונטול מאמץ – אבחון גנטי. למעשה, היא הפכה את עצם האבחון למשחק חברתי, לאירוע פופ שבו התהדרו משפיענים וסלבריטאים.אבל למרות שזכתה לתמיכה של אחד ממייסדי גוגל, למרות שהונפקה בנאסד"ק ונסחרה בשיאה לפי שווי של 6 מיליארד דולר, למרות שהיא ניתחה את המידע הגנטי של יותר מ-15 מיליון אמריקאים, מה שתיאורטית יכול היה לאפשר לה להאיץ באופן משמעותי את קצב פיתוח התרופות, היא פשטה את הרגל. אבל למה?האם מדובר בסתם חוסר מזל או שמא יש פה לקח עסקי ואולי גם טכנולוגי? לא פחות חשוב מכך, האם אנחנו יכולים ללמוד משהו מהכישלון של 23andMe על אחת ההבטחות הגדולות ביותר של העשורים האחרונים: אבחון גנטי אישי שיוביל לרפואה מותאמת אישית? וגם, ואיך כל הדבר הזה קשור לשאלה שמעסיקה את כולנו: מי אנחנו, מי אנחנו באמת? האם בכלל אפשר לענות על השאלה הזו באמצעות בדיקה גנטית?קישורים:אני ובעלי דודניםhttps://www.thecut.com/2018/12/23andme-informed-me-my-husband-and-i-are-related.htmlלמה אני לא מוחק את המידע שליhttps://reason.com/2025/03/26/why-im-not-deleting-my-23andme-genetic-dataהמחקר האוסטרלי על ערכות ה-DNAhttps://bmjopen.bmj.com/content/13/12/e074205פורבס: בדיקות גנטיות – הטוב הרע והיקרhttps://www.forbes.com/sites/forbesbooksauthors/2024/02/13/genetic-testing-the-good-the-bad-and-the-costly/למה אני מתחרטת שעשיתי בדיקה גנטיתhttps://www.theguardian.com/technology/2024/nov/30/why-i-regret-using-23andme-i-gave-up-my-dna-just-to-find-out-im-britishᐧ

אמיר תיבון ומשפחתו, ואבישי אדרי ומשפחתו עברו לגור בקיבוץ נחל עוז מטעמים אידיאליסטים. במילה אחת "ציונות". הקטסטרופה של השבעה באוקטובר, עקרה אותם בעור שיניהם מההריסות של נחל עוז. כעבור יומיים אבישי כבר נקרא למילואים ומאז שרת יותר מ 350 יום. חייו והקריירה שבנה בעמל רב השתבשו לחלוטין. אמיר ואבישי כמהים לחזור הביתה לנחל עוז ,מהמגורים הזמניים בקיבוץ משמר העמק. אבל יש לכך תנאי – הקמת ועדת חקירה ממלכתית ,שרק היא תיתן להם את הביטחון שיאותרו ויתוקנו הליקויים הבסיסיים ביותר שנחשפו בשבעה באוקטובר.

בשבת כא' בתמוז תש"ג, 24 ליולי 1943, התקים בגטו קובנה שבליטא קונצרט חגיגי ומיוחד, אותו ניגנה תזמורת הגטו. הקונצרט התקיים בעברית ובסתר מחשש הגרמנים שאסרו על כל פעילות לאומית וציונית בגטו. חלקם הגדול של השותפים לקונצרט זה-  הנגנים, הזמרים וקהל הגטו - לא שרד ונרצח בשואה. פרק זה של 'עושים זיכרון' מוקדש לזכרם.צוות יד ושם - ניהול פרויקט: לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק: נעמה גליל; עורכת ראשית: ד"ר בלהה שילה; יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה: נעמה גליל; עריכת סאונד: אנזה אוט ושלי נוי

מהן הסיבות לעוינות האיראנית כלפי ישראל? הם הן דתיות או גם אידיאולוגיות ופוליטיות ואיך הם משפיעים על יהודי איראן בישראל?בפרק השני על איראן ננסה להבין מדוע איראן, שעד המהפכה האסלאמית נהנתה מקהילה יהודית חיה ומשגשגת והייתה בקשרים חמים עם ישראל, הפכה למתנגדת נחרצת של מדינת ישראל? איך משתלב מושג "השטן הגדול" והאידיאולוגיה האנטי-ישראלית במדיניות החוץ האיראנית? ומה מקומם של כרבע מיליון יהודים יוצאי איראן בחברה הישראלית? כדי להבין את השורשים ההיסטוריים והפוליטיים לקשר הזה, פנינו שוב לד"ר ליאורה הנדלמן-באבור, חוקרת בכירה במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב ועורכת הספר "איראן אז ועכשיו - חברה, דת ופוליטיקה".

הקרקע נשמטת לנו מתחת לרגליים? שינויים טקטוניים בעולם הטק דורשים גישה חדשה לקריירה. בפרק התארח עידן בניון מייסד קהילת Build Ship Grow, ששיתף את מסלול הקריירה שלו ומוצרים שנבנו בקהילה (ביניהם Base44) והפילוסופיה שלו איך לייצר תעודות ביטוח לעתיד בשוק משתנה.האזנה נעימה, עמית בן דור

כשניחתו ראשוני טילי ה- V-2 על לונדון בשלהי 1944, הבריטים לא ידעו מה נפל עליהם - מילולית: טילים כה גדולים ורבי עוצמה נחשבו עד אז למדע בדיוני. המוח המבריק שמאחורי נשק הנקמה הנאצי היה "ילד פלא" בשם ורנר פון בראון, שבגיל 22 בלבד כבר נחשב למומחה הגדול בעולם להנעה רקטית בדלק נוזלי. פון בראון שיתף פעולה עם המשטר הנאצי כדי להגשים את חלום חייו - לפתח משגר שיוכל להביא את האנושות לחלל - אבל המשחק ששיחק היה משחק מסוכן ביותר: כשהתקרבה מלחמת העולם לסיומה, פון בראון הפך - בזכות הידע הייחודי שצבר - לאחד האנשים המבוקשים בעולם. הגסטפו, הצבא האדום והצבא האמריקני היו כולם בעקבותיו.עוד בפרק: הצטרפו אלי לביקור במתקן פיתוח סודי של אלביט במרכז הארץ כדי לשמוע על תהליך הפיתוח והניסוי של טיל מודרני - 'נץ דורס', אחד הטילים המתקדמים והמאתגרים שפיתחה אלביט מעולם. האזנה נעימה,רן