כל תכני עושים היסטוריה

אביגיל וגור מנסים להסכים על תפריט לארוחת סיום העונה ומגלים שכל אחד נגעל מאוכל אחר. בפרק הזה נלמד מה זה בכלל תחושת גועל, למה היא כל כך חשובה ואיך זה שאנחנו נולדים עם תחושת גועל אבל היא משתנה כשאנחנו גדלים. שחקנית אורחת: ד"ר איה שקדי.

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המחקר של התיווך הפיננסי, ובעיקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: אנחנו פותחים במקרו כלכלה: על הקשר בין חיסכון והשקעה, ושואלים מדוע בכלל צריך תיווך פיננסי? ומשם פונים לשאלת החסמים בשווקים שפוגעים בהקצאה היעילה של האשראי במשק, ומנתחים את המנגנונים שמסייעים להתגבר עליהם. בפרט, אנחנו מדברים על מודל האסימטריה באינפורמציה ובעיית "הלימונים" של חתן פרס נובל ג'ורג' אקרלוף, מודל "האיתות" של חתן פרס נובל מייקל ספנס, על "הקצאת אשראי" של חתן פרס נובל ג'וזף שטיגליץ, על המחקר על עודף האופטימיות של יזמים, ואיך הוא קשור לתאוריות השונות, וגם על צד הביקוש: הרתיעה של יזמים מאשראי. מלווה אותנו בפרק הגר פרץ דיין, שנותנת את הזווית של הפרקטיקה של מתן אשראי לעסקים בישראל.

פרופ' יוסף שילה, פרופסור לגנטיקה מולקולרית וחתן פרס ישראל, מספר כיצד מפגש עם משפחה מדרום הארץ הכריע את החלטתו לחקור את מחלת ה-A-T — מחלה תורשתית נדירה וקשה הפוגעת במערכת העצבים וביציבות ה-DNA. פרופ' שילה איתר את הגן האחראי למחלה (ATM), תגלית שחשפה והובילה להבנת מנגנוני תיקון נזקי DNA והשפיעה עמוקות על חקר הסרטן  ובעיקר על הטיפול במחלה. גם אחרי חמישה עשורים של מחקר — הוא מודה: כשעוסקים במחלות נדירות, לא שוכחים אף חולה. לעולם.

בפרק זה נצלול לסיפורן של ה"קשריות" - אותן נשים צעירות שנעו בין הגטאות בפולין תחת הכיבוש הנאצי, כשהן נושאות על גופן ידיעות, כסף ונשק. ד"ר שרון גבע, היסטוריונית וחוקרת מגדר,  מסבירה כיצד הפך המגדר הנשי ליתרון שאפשר להן לחצות גבולות שגברים לא יכלו, ומדוע הכינוי "קשרית" חוטא לאמת ההיסטורית של נשים ששימשו כחוד החנית של המחתרות. נדון בהיררכיה של הזיכרון, בסכנות הייחודיות להן כנשים, ובדמויות כמו טוסיה אלטמן ופרומקה פלוטניצקה שפעלו בחזית הלחימה אך נותרו לעיתים בצלו של המיתוס הגברי.

ב"עושים תנ"ך" דיברנו על לא מעט נשים חזקות ומשפיעות - מרחב ואיזבל, דרך תמר ועד יעל ודבורה. והנה, הפעם נעסוק בסיפור נוסף שאוהבים להתייחס אליו כסיפור של העצמה נשית במקרא: סיפורן של בנות צלפחד.האמנם מדובר בסיפור המעיד על המקרא כפמיניסטי ומתקדם לתקופתו?דרך אחת להסתכל על הסיפור היא כסיפורן של חמש נשים חזקות (ויתומות מאב) ששכנעו את משה לבצע רפורמה חוקתית שבבסיסה אישור לנשים לרשת את נחלת אביהן. אך האם זו הקריאה הנכונה של הטקסט? האם יש כאן יותר מפמיניזם? איך הסיפור קשור לסביבתו ולמציאות חייהם של אבותינו במזרח הקדום? מה בין דיכוי נשי לחוק מקראי? מה בין תעוזה נשית, חוק ומסורות עתיקות? ואיך כל זה קשור לדיני נדרים?בפרק זה, שבו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, נדון בין השאר בשאלות הבוערות: מדוע הסיפור שובץ דווקא בסוף ספר במדבר? מה היה דין הירושה בחברה הפטריארכלית כאשר לאב המשפחה לא היו בנים? מה דרשו מחלה, נעה, חגלה, מלכה וּתִרְצָה ממשה, ומדוע? האם מדובר ברצון אמיתי לרשת נחלה או שמא במשהו אחר? מה עונה משה בשם ה', ואיזו בעיה קשה טומנת בחובה התשובה הזו – בעיה שמתגלה רק מספר פרקים לאחר מכן? ואיך הפתרון שמציע המקרא מחזק את טענותיו של שחר?ולבסוף, האם מדובר, אחרי הכל, במעשה פמיניסטי ומתקדם? האם אלו נשים יוזמות ששינו מציאות חוקתית קיימת? מדוע שחר טוען ש"לא מיניה ולא מקצתיה"? אמנם המסגור הכללי הוא נשי, אך החברה הקדומה שהיוותה את הרקע לכתיבת התנ"ך הייתה חברה פטריארכלית המוטה בבירור לטובת הגברים. התנ"ך אמנם מציג לא מעט תפיסות מתקדמות לתקופתו, אך האם כך הדבר גם במקרה זה? על כך ועוד בפרק שלפנינו.אזנה נעימה, ונחלה שבטית ראויה! יותם

כשהמזגן ברכב של אביגיל מתקלקל, האוטו מתמלא בריח של זיעה, ואביגיל מנסה לשכנע את גור שהזיעה שלה בכלל לא מסריחה. בפרק הזה נלמד ממה עשויה זיעה, מה בכל זאת גורם לזיעה להסריח ולמה זיעה ממש חשובה. שחקנית אורחת: ד"ר איה שקדי.

לוקה (LUCA) הוא הכינוי שניתן לאב הקדמון המשותף לכל היצורים החיים: תא מסתורי ששחה במימי האוקיינוסים לפני למעלה מארבעה מיליארדי שנים. לוקה לא הותיר אחריו מאובנים - אבל התפתחויות מרתקות בתחום הביולוגיה המולקולורית בעשורים האחרונים מאפשרות לחוקרים הצצה ראשונה מסוגה אל הגנום של לוקה, ואל טבעם של החיים הראשונים על כדור הארץ. האזנה נעימה :-)רן

אנחנו רואים אותם במרחב הציבורי, בישיבות עם חברים שלנו ובאחוז גבוהה מהבתים בישראל - ג'וינטים.  הם בכל מקום ונדמה שהפכו לחלק משגרת היומיום של ישראלים רבים, אבל איפה עובר הגבול בין הרגל תמים לבין התמכרות שמנהלת אותנו? הפעם פרופ' דניאל פיינגולד, מומחה להתמכרויות ופסיכולוג שיקומי, מסביר לנו על המעשנים במסתובבים בנינו ואנחנו לא שמים לב - ה"מכורים המתפקדים". אנחנו מדברים על המנגנונים המוחיים שגורמים לנו לרצות לעשן עוד ועוד, על ההשפעות של קנאביס על זוגיות, על המיתוסים סביב גראס רפואי, על המחקר בתחום ועל השאלה האם חייבים להפסיק לגמרי כדי להחזיר את השליטה לחיים.

פתחנו את הפרק בדיון על הילודה הנמוכה במדינות המפותחות, על תוכניות לעידוד ילודה, למה בכלל זו בעיה, ואיך זה קשור להגירה. וממשיכים עם דיון על ההשלכות של הגירה על המדינה הקולטת: מדוע מהגרים מועילים לכלכלה, בניגוד לטענות פופולריות, והיכן מהגרים דווקא פוגעים בחברה ובכלכלה, שוב בניגוד לעמדות מקובלות.

אנחנו לא בימים רגילים. באופן אירוני, המלחמה הנוכחית מחזירה אותנו בדיוק לאותו המקום שבו הכל התחיל - פרס.סיפור פורים ומגילת אסתר התרחש באותה אימפריה רחוקה שהיום, בגלגולה המודרני כאיראן, שוב נמצאת במרכז חיינו. אז דווקא עכשיו, בתוך המתח הזה, בחרנו להביא לכם בשידור חוזר פרק שצולל לעומק המיתוס הפרסי-יהודי הזה, ותמיד טוב להיזכר בו כדי לקבל קצת פרופורציות. יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, ננסה להבין האם סיפור מגילת אסתר היה אמיתי? האם היה גרעין היסטורי מאחורי האירועים המתוארים במגילה? האם מאחורי הדמויות האגדתיות כמו מרדכי, המן, אסתר ואחשוורוש מסתתרות דמויות היסטוריות נשכחות? מה מקורו של החג הנשען על מגילה כל-כך לא תיאולוגית שאפילו שם האל המפורש אינו נזכר בה? האזנה נעימה לכולם. אני מקווה שהפרק ייתן לכם קצת אסקפיזם הכרחי. שימרו על עצמכם, ונשתמע בימים טובים יותר.יותם.

רואי כהן, מייסד שותף ומנכ״ל Behavidence, בשיחה עם סיון ורדי ופרופ' בליצר על חיבור לא שגרתי בין פרסום, הייטק ומדעי המוח, ועל עתיד בריאות הנפש. רואי מספר על המעבר מקריירה בעולם הפרסום להייטק ולמדעי המוח, ועל הקמת חברה שמצליחה לזהות מצבים כמו חרדה ודיכאון דרך דפוסי שימוש בטלפון הנייד, בלי לקרוא אף הודעה! למה דווקא ארגונים ממשלתיים הם הלקוחות המרכזיים? איך דיאגנוסטיקה רציפה יכולה לעזור לאנשים להבין שמשהו לא בסדר, עוד לפני המשבר, ואיך אירועי 7 באוקטובר חידדו את ההבנה שטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם משבר בריאות הנפש? פרק על דאטה, אחריות, והשאלה הגדולה: איך מזהים מצוקה נפשית בזמן אמת?

ארבע נשים אלגנטיות נכנסות לבוטיק התכשיטים הארי ווינסטון בפריז. מסוג המקומות שבהם לא מקובל לשאול לגבי המחיר עד שמגיעים לקופה, פן יחשבו שאתם לא עשירים מספיק. ארבעת הנשים בדלת בהחלט נראו עשירות, רק שמסתבר שהן בכלל לא נשים ובטח לא עשירות. עדיין לא, בכל אופן. תוך חצי שעה כבר הגיעה המשטרה אבל הן (הם?) כבר היו בחוץ עם 104 שעונים ו-297 תכשיטים מסוגים שונים בשווי 180 מיליון דולר! אבל מה שהכי מוזר, שעם תחילת השוד לכל העובדים בחנות עברה בראש רק מחשבה אחת: "רגע, לא היינו כבר בסרט הזה בדיוק לפני שנה?"מה קרה שם בחצי שעה הזאת לפני שהמשטרה הגיעה ואיך זה הגיוני שאותו השוד התבצע בדיוק שנה קודם לכן?

איך רוצח נמלט מסקוטלנד הפך לאיש העשיר בתבל והצליח לשכנע מעצמה שלמה לוותר על הזהב שלה לטובת נייר טואלט? מבועת מיסיסיפי ועד להימור הביטקוין המטורף של אל סלוודור - הפעם נצלול לסיפור של ג'ון לואו. איך הגיעו הצרפתים לסחוב צלבי זהב ענקיים ברחובות רק כדי לעבוד על הממשלה? ומה קורה כשמהמרים על כל הקופה?

המונח "תבניות אפלות" (Dark Patterns) נטבע בשנת 2010 והוא מתאר מגוון רחב של טקטיקות עיצוביות מטעות ומניפולטיביות שבהן ניתן להשתמש כדי להשפיע לרעה על ההחלטות שלנו. מחקרים מלמדים שהן קיימות בכ-95% מהאפליקציות הפופולאריות וברבים מאתרי הקניות המובילים. הן נמצאות בכל מקום. הטריקים העיצוביים האלו חוטפים את תהליך קבלת ההחלטות שלנו וגורמים לנו לרכוש מוצרים שאנחנו לא צריכים, עליהם אנחנו משלמים יותר כסף ממה שהם שווים, או שהם מונעים מאיתנו לבטל שירותים שבהם אנחנו בכלל לא משתמשים.למרות שזו סוגייה יחסית מוכרת ולא חדשה, אם תקחו אותה ותכפילו אותה בבינה מלאכותית תבינו שאנחנו, כולנו, בבעיה. האם ניתן לטפל בתופעה הזו, איך מזהים תבנית אפלה כאשר נתקלים בה, על אילו כפתורים התבניות האפלות האלו בכלל לוחצות ומה אנחנו צריכים לעשות?קישורים:רשות הסחר הפדרלית נגד אמזוןhttps://www.ftc.gov/system/files/ftc_gov/pdf/amazon-rosca-public-redacted-complaint-to_be_filed.pdfדוח רשות הסחר הפדרלית בנוגע לתבניות אפלותhttps://www.ftc.gov/reports/bringing-dark-patterns-lightמחקר: שירת הסירנה של מודלי השפה הגדוליםhttps://arxiv.org/abs/2509.10830

האם ניתן לדבר על אופנה במקום שנועד להשמדה? בפרק זה אנו צוללים אל תוך מחקרו המטלטל של ד"ר נוח בנינגה על חיי היומיום באושוויץ - לא דרך הפילוסופיה, אלא דרך החומר. בניגוד לדימוי הקולקטיבי של מדי אסיר אחידים, נחשף עולם מורכב של חליפות שעברו התאמה אישית אצל חייט, מסחר בלתי חוקי בין אסירי המחנה והשומרים ומאבקי כוח על חפצים יומיומיים כמו מסמרים או סמרטוטי רגליים. ד"ר בנינגה מסביר כיצד הפך הביגוד לכלי של רה-הומניזציה וסטטוס, מה קרה כשאנשי ה - SS פגשו את השפע של "קנדה", ולמה חליפת אסיר מגוהצת יכלה להיות ההבדל בין חיים למוות. מבט "מלמטה" על המציאות החומרית שבין תרבות של דלות לעולם של שפע יחסי במרחב של מוות.

גור מאחר לאולפן ההקלטות בגלל ג'וק ואביגיל מנסה לשכנע את גור לרדת מהכיסא שקפץ עליו. בפרק הזה נלמד איך מדענים לומדים מג'וקים לבנות רובוטים, מה מיוחד בשלד של ג'וקים ולאיזה גודל ג'וקים יכולים להגיע. שחקן אורח: איתמר שרון.

לפני 50 שנה, אח ואחות ישראלים - שמשום מה דיברו רק אנגלית - מצאו מקל קסמים שנכנס להיסטוריה, ולזכרון של דור שלם. מה קרה לו? מתי הוא אבד? ומה בעצם היה שהכניס את "גבי ודבי" עמוק כל כך לתודעה הקולקטיבית?

המשיח. אותה דמות עלומה שתגיע (או לא?) על חמור לבן בקץ הימים. מי לא מכיר? הדמות הזאת, מתעצבת בתקופת הציפיה לאחרית הימים של בית שני מתוך מפגש בין דתות תפיסות ותרבויות.אז איך דוקא הסרט האלמותי "בראיין כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון מציג בצורה מאוד יפה את הלכי הרוח של תקופת בית שני? מדוע רוב האנושות חושבת שסוף הזמנים קרב ובא? מה מאפיין את התקופה הזאת? מדוע כמעט תמיד ישנה דמות כריזמטית שתוביל את האירועים? האם התפיסות הללו מאפיינות רק את היהודים או הן גם נחלתן של כתות ודתות אחרות בנות התקופה? בהמשך, כדי ללמוד עוד על התפיסות של תקופת הציפייה הזאת לאחרית הימים – נפנה לדרשה חז"לית אודות...תרנגול ועטלף. כן כן. מה מייצגת כל אחת מהחיות? מה אפשר ללמוד מהדיאלוג בין החיות? איך הסיפור החז"לי מתקשר לנבואתו הזועמת של עמוס אודות "יום ה'"? מה יקרה ביום זה על פי עמוס? איך הסיפור קשור גם לדיון חז"לי אודות המשיח שנסמך על דבריו של הנביא ישעיהו?  בנוסף מי הם המינים? את מי באמת מייצג העטלף? את מי מייצג התרנגול? מי מהם ראוי שימתין לאור הגדול ומי "סתם" ממתין ליום שמבחינתו יהיה היום הנורא מכל? מי יקבל את הפרס הגדול של אחרית הימים על פי חז"ל? איך חז"ל "משחקים" עם דברי הנביאים ומגלגלים את האשמה (וכך גם את הגורל המר באחרית הימים...) על עמי העולם ועל הכופרים? על כך ועוד בפרק המרתק שלפניכם בו מתארחת פרופ' מיכל בר אשר סיגל מאונ' ב"ש.האזנה וציפייה נעימה לאחרית הזמנים!יותם

בפרק זה אנו מארחים את ד"ר יחיאל ויצמן לדיון עומק המאתגר את החלוקה ההיסטורית המסורתית בין רוצחים, קורבנות ועומדים מן הצד. השיחה בוחנת מחדש את המציאות במזרח אירופה ובפולין, היכן שההשמדה התרחשה בגלוי ובקרבה מיידית לאוכלוסייה המקומית, מה שהפך את הניטרליות לבלתי אפשרית. ד"ר ויצמן מציג את המושג "טבח קהילתי" ומנתח את הדינמיקה המורכבת של החברה הפולנית - ממעשי ביזה והסגרה מתוך פחד או חמדנות, ועד למקרים בהם מטשטשת ההבחנה בין מצילים לרוצחים. בנוסף עוסק הפרק בתגובות אותן פגשו הניצולים שביקשו לשוב לבתיהם לאחר המלחמה.

כולם מדברים על כמה קל לבנות היום מערכות AI, אבל מה קורה כשמנסים להביא אותן ל-Production אמיתי?אירחתי באולפן את רן בר זיק, מפתח ב-CyberArk, ששיתף אותנו במסע המורכב (והרועש) של פיתוח מערכת מבוססת מודלי שפה רב-מודאליים (Multimodal LLMs).דיברנו על האתגרים שאף דמו בלינקדאין לא מראה: מהזיות של המודל ובעיות אבטחה ועד לניהול עלויות (FinOps), מדידת איכות המודל ושימוש ב-Agents לביצוע אופטימיזציה. פרק חובה לכל מי שרוצה להבין את הפער שבין ההייפ למציאות בשטח.האזנה נעימה, עמית בן דור.

אביגיל מגלה סנדוויץ' עם עובש בתיק של גור ומסבירה לו למה אסור לפתוח שקית מלאה בעובש. בפרק הזה נלמד מה זה עובש, למה הוא צומח על סנדוויצ'ים ולמה לפעמים עובש זה דווקא טעים, ואפילו סייע בגילוי האנטיביוטיקה. שחקן אורח: איתמר שרון.

למרות ההתעניינות המחודשת ברשתות נוירונים מלאכותיים בראשית שנות האלפיים, רוב חוקרי הבינה המלאכותית היו עדיין ספקנים לגבי הפוטנציאל המעשי של הטכנולוגיה הזו. ג'פרי הינטון האנגלי היה מבין מדעני המחשב הבודדים שהמשיכו להאמין ברשתות הנוירונים. בשנת 2003 התכנסו הוא ושניים מעמיתיו - יאן לקו הצרפתי ויושוע בנג'יו הקנדי - ובניסיון להתגבר על הספקנות הזו העניקו לטכנולוגיה הותיקה שם חדש: "למידה עמוקה", שם שמטשטש במכוון את הקשר שלה אל רשתות נוירונים מלאכותיים. בשנת 2009 הצליחו שני סטודנטים ליישם את רשתות הנוירונים האלה באמצעות כרטיסים גרפיים, מהסוג שמשמש למשחקי מחשב - והבמה היתה מוכנה לפריצתה של אחת הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה האנושית...בסוף הפרק: תוספת מיוחדת לפרק המקורי - איך אפשר "לקרוא את המחשבות" של הבינה המלאכותית, ואפילו לשלוט עליהן?...האזנה נעימה,רן

ניו יורק של הסבנטיז היתה עיר חסרת רחמים. מצד שני, 16 בני ערובה העבירו לילה במחיצת 8 שודדים בתוך כספת של מלון ויצאו ממנה בחזרה למנהטן ללא שריטה. חמישים שנה עברו, ועדיין לא ברור כמה מיליונים בדיוק נגנבו, אבל בטוח שהיום כבר לא שודדים יותר ככה. הצטרפו אליי לפרק הרביעי בסדרת '5 שודים מגניבים לאללה', והראשון שלא שוכח להעביר את החלק שלו למאפיה.

במאה ה-20 תעשיית המזון וההסעדה נבנתה על ארכיטקטורה של דחפים, על היכולת של המלח, הסוכר והשומן לעקוף את מנגנוני השובע שלנו ולייצר מעגל אינסופי של "עוד". אבל בשנים האחרונות מתפשטת בעולם טכנולוגיה חדשה שמציעה למשתמשים חומת מגן כימית שמשתקת את הרעש, את התשוקה. הטכנולוגיה הזו מכניסה תוכן חדש לשיחה שמתנהלת בין הלבלב לבין אזור במוח שנקרא היפותלמוס, והתוכן הזה גורם לאלו שמשתמשים בתרופות שמבוססות עליה, Ozempic, Wegovy, Mounjaro ותרופות אחרות, להרגיש שהם... שבעים.סקרים שנערכו בסוף 2025 הראו שכ-1 מכל 8 מבוגרים בארה"ב התנסה בתרופות האלו ויש וההערכות לפיהן עד לשנת 2030 הן יהפכו לקטגוריית התרופות הנמכרת בהיסטוריה של עולם הרפואה.כולנו עסוקים בבינה מלאכותית אבל המהפכה השקטה ביותר של המאה ה-21 לא מתרחשת במשרדי חברות הטכנולוגיה שעמק הסיליקון ובתוך המחשבים שלנו - היא מתרחשת בתוך הגוף שלנו והיא נשענת על טכנולוגיה רפואית. אבל בדומה למהפכה הרועשת, ההשפעות של המהפכה השקטה הן נרחבות, עמוקות ומפתיעות.קישורים:מחקר: ירידה של 8% בהוצאות בסופרמרקט בקרב נוטלי תכשירי GLP-1https://news.cornell.edu/stories/2025/12/ozempic-changing-foods-americans-buyהפרסומת ל-Wegovyhttps://www.youtube.com/watch?v=7Y6zH5bm2eYספר: על הקשר שבין מזון מהיר והמכונית הפרטיתhttps://www.amazon.com/Fast-Food-Roadside-Restaurants-Automobile/dp/0801861098

מה קורה לבעל עסק קטן כשהוא מבקש הלוואה?עושים חשבון מארחים את הגר פרץ דיין, מייסדת (משותפת) ומנכ"ל אלטשולר שחם אשראי, לשיחה על עסקים קטנים ועל מתן אשראי. אנחנו מדברים על תפקיד העסקים הקטנים, על חלקם בתוצר ובתעסוקה, על הקשיים הביורוקרטיים שחונקים אותם, על הקשיים בקבלת אשראי, על היתרונות של גופים מוסדיים בתחום האשראי, על הקמת בנקים רזים שגם יאפשרו פקדונות, על איגוח,  ועוד.

אורי בטש, מנכ"ל ומייסד Datoss, נפגש עם סיון ורדי ופרופ' בליצר לשיחה על מהפכת הרפואה האסינכרונית והניטור מרחוק. פער בין רגעי המפגש הקצרים עם הרופא לבין הצורך ברצף טיפולי מהימן ומעודכן לניהול בריאות אמיתי הוא שמאפשרש למשל לזהות הידרדרות אצל חולי לב וכליות וכך למנוע אשפוזים. בטש משתף בסיפור האישי שהוביל להקמת החברה, ובחזון שמאחורי פלטפורמה חכמה שמצליחה לעשות סדר בכאוס של דאטה רפואי: לחבר בין מכשירים חכמים, אפליקציות ומערכות בריאות, לנתח מידע בזמן אמת ולהפוך אותו לתובנות ברורות לרופאים, , משווה בין מערכות הבריאות בישראל ובארה"ב ומייעץ ליזמים להתמקד בפתרונות ספציפיים. השניים דנים בעתיד שבו הניטור יהיה פסיבי ופרסונלי, מה שיאפשר טיפול רפואי מדויק ונגיש יותר לכל מטופל ומטופלת! האזנה נעימה! 

גור עורך ניסוי על פלוצים ואביגיל מסבירה לו למה פלוצים עושים רעש ומה גורם לריח שלהם. בפרק הזה נגלה למה יש מאכלים שגורמים להרבה פלוצים, למה חלק מהפלוצים ממש מסריחים ולמה חיידקים יכולים להיות ממש טובים גם לפלוצים שלנו וגם למערכת העיכול שלנו. שחקן אורח: איתמר שרון.הצטרפו לקבוצות שלנו כדי לשאול שאלות והלציע רעיונות לפרקים:וואטסאפ: https://chat.whatsapp.com/Ily1i875Ls74rinccYmhvp?mode=gi_tאינסטגרם:https://www.instagram.com/madaichs/פייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61586602502285מחכים לכם!

אמן איטלקי חובב פרובוקציות, מוזיאון בריטי שלא מאמין באבטחה, ואסלה אחת בשם 'אמריקה' ששווה 5 מיליון פאונד ולא נמצאה מעולם. הצטרפו אליי לפרק השלישי בסדרת '5 שודים מגניבים לאללה', כי יש פה סיפור שהוא חתיכת יציאה. אוקיי, סליחה על זה.

בפרק מתארח פרופ' ינון בן־נריה, מבכירי חוקרי הסרטן בעולם, שמספר  כיצד מחקריו שינו תפיסה בסיסית ברפואה: סרטן אינו נוצר רק בגלל מוטציה גנטית, אלא מושפע עמוקות מהסביבה שבה התא חי. דלקת ואותות סביבתיים או לחילופין חיידקים נורמליים במעי (מיקרוביום) יכולים להשפיע אם תא עם מוטציות יישאר רדום או שיתעורר ויהפוך לסרטני. עוד בשיחה - איך הבינה המלאכותית משנה את עבודת המדען והרופא, מאיצה מחקר וגילויים, ומה יישאר אנושי בעולם שבו אלגוריתמים יודעים לנתח כמעט הכול.

מבט של אמא על מנה נוספת בצלחת, הערה על זה שאת רזה או שמנה מידי, הדיאטה שתעזור לך להשיג בטן שטוחה וסרטון ברשתות על הניתוח שיהפוך את האף שלך לקטן ומושלם יותר - 95 אחוז מאנשים היו רוצים לשנות משהו בגוף שלהם וזו אולי אחת ממערכות היחסים המורכבות ביותר שיש לנו עם עצמנו. בפרק הזה נארח את הפסיכולגית הקלינית שלי שמשוני על איך דימוי גוף שלילי משפיע עלינו. ננסה להבין מה ההבדל בין דימוי גוף לערך עצמי, האם ניתן לאהוב את הגוף שלנו בכל מצב, מתי אנחנו מתחילים לפתח דימוי גוף ואיך הוא משתנה לאורך השנים והכי חשוב - מה אפשר לעשות כדי להיות במערכת יחסים בריאה עם הגוף שלנו

הם נמכרו עבור אלפי דולרים בשוק השחור, חוללו את סנסציית הרשת הראשונה אי פעם, והתניעו גל פשיעה בארצות הברית. אבל איכשהו הדבר הכי מוזר שקרה ל-Beanie Babies היה לעמוד במרכזה של תעלומה מסתורית בהשתתפות בלש מוזר, עורכת דין מוגזמת ונאשם קשיש אחד. הצטרפו אליי לפרק השני בסדרת '5 שודים מגניבים לאללה', ותגלו שלפעמים צעצועים זה לא משחק ילדים.

רעבים? קודם כל תגידו איטדקימס ביפנית, ואחר כך תבינו מה היפנים אומרים כשהם מתחילים לאכול, ולמה. יושי היגוצ'י ודנה נחום הרמן מארחים בפרק את זאביק רילסקי, מדריך ותיק בחברה הגיאוגרפית לשיחה על תרבות אכילה,  מה אסור לעשות עם צ'ופסטיקס, איפה מותר לאכול בהליכה, למה המטבח היפני הוא אחד משלושת המטבחים הטובים בעולם ומה חשוב שישראלים יבינו כשהם מגיעים למסעדה ביפן.

כבכול יום שני שני - פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: מאחורי הקלעים של הארכאולוגיה. ב"עושים תנ"ך" אנחנו מדברים רוב הזמן אודות גוף מחקר מוכן שפורסם כבר אם בצורת מאמר/ים, ספר או עבודת דוקטורט. אנחנו מדברים עם האנשים שמאחורי המחקר אבל לא יצא לנו לדבר על אותם חוקרים וחוקרות. אז הפעם – על האנשים שמאחורי הקלעים: ובמקרה זה הארכאולוגים של תל עזקה.נפתח בסקירה קצרה אודות תל עזקה בו התארחתי וחפרתי בעצמי בקיץ האחרון, בחפירה אותה מנהל כבר שנים רבות פרופ' עודד ליפשיץ מאונ' ת"א. מי היו בליס ומקאליסטר ואיך העבודה שלהם השפיעה על התל? מה השתנה מבחינת שיטות החפירה שהיו נהוגות בעבר?בהמשך נתוודע לארכאולוגים שחופרים בפועל בתל, שאבינועם ואפרת הם חלק מהם ונשאל – מי הם בעצם? איך מגיעים להיות ארכאולוג? האם העיסוק בתחום הוא יותר "תחביב"? יותר שליחות? או ממש מקצוע מכניס? אילו תכונות חשובות כדי להיות ארכיאולוג מעבר לסקרנות טבעית? האם יפליא אתכם לגלות שמי שמנהל את שטחי החפירה בפועל הם מאסטרנטים ודוקטורנטים? האם גם המשפחות של החופרים מעורבות ב"שיגעון" הארכאולוגיה? מה בין סקרנות טבעית לאובססיביות חפירתית? מה מהממצאים הכי מרגשים את הארכאולוגים שלנו?מהו "שטח" ארכאולוגי בתל? איך הוא מקבל את שמו? היכן חפרתי בעצמי בקיץ שחלף, ומדוע השטח חשוב ביותר להבנת תולדות עזקה? אילו תפקידים יש בחפירה ארכאולוגית? איך מגיעים להיות מנהל שטח? איך אבינועם ואפרת מנהלים את השטח שבאחריותם? מה חשיבות התיוג והתיעוד שמתרחש ללא הרף והוא חלק בלתי נפרד מהחפירה? מה מסגרת הזמנים של חפירה ממוצעת כשעזקה היא מייצגת נאמנה של חפירה ארכאולוגית גדולה? מהו סדר היום? מתי מתחילים לחפור ומתי מסיימים? למה רשת הצל תמיד נופלת? עם אילו כלים עובדים ואיזה חלק בגוף הכי כואב לחופרים (לא קשה לנחש...)ואולי הכי חשוב: למי שרוצה להתנדב וממש לחפור בידיים את ההיסטוריה של כולנו - איך אפשר להצטרף לחפירה בעזקה או לחפירות אחרות שמתנהלות בכל רחבי הארץ?האזנה וחפירה נעימות!יותם

רק חודש לתוך 2026 וכבר ברור שהשנה הזו הולכת לשנות את הכללים.אירחתי באולפן את אורי אליבייב, מייסד קהילת MDLI ואחד האנשים המעניינים בתחום ה-AI בארץ.ביחד ניתחנו את השנה שעברה ודיברנו על מה שמחכה לנו: עתיד ה-Agents, מודלי שפה קטנים (SLM), שוק העבודה המשתנה, המרוץ הסיני ב-Open Source, והכיוון שהענקיות לוקחות בעולם ה-GenAI.האזנה נעימה, עמית בן דור.

ראיתם פעם אסלה יפנית? או את הגנים המטופחים לעילא בקיוטו? זוהי בדיוק ההגדרה לשאיפה בלתי פוסקת לשלמות - הקודווארי המפורסם של היפנים. בפרק הזה יושי היגוצ'י ודנה נחום הרמן מסבירים מהי בדיוק השאיפה לשלמות הזו - של שף סושי שלעולם לא יגיע לסושי המושלם, של כתיבת קליגרפיה שצריכה להיעשות כמו שצריך, על החנויות המתוקתקות והמסודרות לעילא וכן,  גם על אסלות.

גור חולם ש"נזלת הזהב" מגשימה לו משאלה ומעלימה לו את כל הנזלת מהאף, אבל אביגיל מסבירה לו למה נזלת זה דווקא מאוד חשוב. בפרק הזה נגלה למה האף שלנו כל כך דביק, איך הנזלת מונעת מהריאות שלנו להפוך לצימוקים, ולמה השפן הקטן ממש נעלב מהשיר שכתבו עליו. שחקנית אורחת: ד"ר איה שקדי.הצטרפו לקבוצות שלנו כדי לשאול שאלות והלציע רעיונות לפרקים:וואטסאפ: https://chat.whatsapp.com/Ily1i875Ls74rinccYmhvp?mode=gi_tאינסטגרם:https://www.instagram.com/madaichs/פייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61586602502285מחכים לכם!

הסיפור על הירו אונודה ומלחמתו חסרת הפשרות נגד אמריקה, הג'ונגל והמציאות. 

רשתות נוירוניים מלאכותיים, הטכנולוגיה שנמצאת בבסיס כמעט כל סוגי הבינה המלאכותית המודרנית, הומצאו - תאמינו או לא - כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת. אבל למרות הדימיון הברור לאופן שבו פועל מוחנו, במשך עשרות שנים האמינו מדעני המחשב כי נוירונים מלאכותיים הם מבוי סתום ולעולם לא יובילו לבינה מלאכותית. ניסוי מפתיע שערכו שני פסיכולוגים, דווקא, הביא לעניין מחודש בטכנולוגיה המסקרנת. האזנה נעימה,רן

האם ברירה טבעית השפיעה על הכלכלה ב-200 שנה האחרונות? בפרק הזה אנחנו חוזרים למחקר שפורסם לפני כמעט חצי יובל, שהציע היפותזה מאוד ספוקליטיבית, על פיה שינויים בהתפלגות האוכלוסייה האנושית, בתהליך של ברירה טבעית, הוביל לעלייה בהון האנושי ולהתנעת המהפיכה התעשייתית. עם השנים שחלפו הצטברו עוד ועוד עדויות מהמחקר ההיסטורי, ולאחרונה מהמחקר הגנטי, שמספקות תמיכה משמעותית לתאוריה.

האם זה בסדר שג'מיני יכתוב את דברי ההספד שמקריאה נכדה בלוויה של סבתא שלה? האם זה בסדר ש-ChatGPT יכתוב ברכת יומולדת לחייל שחזר לחופשה קצרה? האם זה בסדר שגרוק יכתוב את הברכה שיקריא השושבין בחתונה של החבר שלו ואפילו את דברי החתן עצמו כשהוא עומד מתחת לחופה?אלו מסוג השאלות שמתחילות להטריד אנשים (וגם את נועה, מאזינה ששלחה לי שאלה) אז החלטתי לעצור לרגע ולחשוב על הסוגיה: האם זה בסדר או שמא יש כאן בעיה ואם יש כאן בעיה, מהי בעצם הבעיה? למה אנשים מרגישים לא בנוח כאשר הם נתקלים בברכה שכתבה מכונה?קישורים:אתר CelebrateAlly.comhttps://www.celebrateally.comמחקר: אשליה של אמפטיותhttps://www.frontiersin.org/journals/psychology/articles/10.3389/fpsyg.2025.1568911/full

המאה ה-17, אחרי פרעות ת"ח ת"ט הנוראיות ביהודים. שבתי צבי, הזמיר מאיזמיר, מכריז על עצמו כמשיח ומצליח לסחוף אחריו יותר ממחצית העם היהודי בעולם. אנשים מוכרים בתים, עוזבים עבודות, ומכינים שקיות לגאולה. אומרים עליו שהוא עצר את השמש, התאסלם וחזר כמשיח ואפילו התחתן עם ספר תורה - מי אתה שבתי צבי והאם העם היהודי הפסיד גאולה מובטחת?

בריאות הנפש נמצאת בחזית הטכנולוגיה! בפרק זה נכיר Eleos החברה שמגשרת על הפער שבין חדר הטיפולים לעולם הנתונים כדי לייצר אימפקט אמיתי. בפרק הזה אלון יופה, Co-founder ומנכ״ל Eleos, מדבר עם סיון ורדי על המסע האישי שלו, חושף איך בונים מוצר שמטפלים באמת מאמצים ומשתף בתובנות על פתרונות שחודרים ללב ארגוני הבריאות ומשנים מקצה לקצה את חיי המטופלים.

מה קורה למוח בזמן טראומה? איך חוזרים לתפקוד תקין אחרי מה שעבר עלינו בשבעה באוקטובר? האם הכרת תודה עדיין רלוונטית כשהעולם מתמוטט? ואיך בונים חוסן נפשי בזמן מלחמה ואחריה? הפעם מתארח פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני ומומחה ב-PTSD, חוקר מוביל בפסיכולוגיה חיובית בישראל ומנהל תוכנית לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת תל אביב. הוא יסביר על המלחמה דרך נקודת המסט של הפסיכולוגיה החיובית: מה באמת עוזר לחיילים ואזרחים להתמודד עם הטראומה, למה תמיכה חברתית ומסוגלות עצמית הם המפתח לחוסן, ואיך אפשר לחזור לחיים גם אחרי האימה.

פרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם פרק קולינרי שכולו סביב המזון העיקרי של העולם הקדום – הלחם. אוי מי מאיתנו לא אוהב לחמניה חמה? לחם מחמצת פריך שיצא הרגע מהתנור? קוראסון צרפתי ריחני? אז... מסתבר שגם בעולם העתיק אהבו ואכלו לחמים, לא פחות מאיתנו בעולם המודרני.האם הלחם של אנשי המקרא דומה ללחם שלנו כיום? אילו סוגי דגן היו בעולם העתיק ומה ההבדל בין סוגי הדגנים השונים? איך ההרכב של הדגן משפיע על התוצר הסופי? מה בין חיטה, שעורה, סולת וכוסמת? אילו סוגי לחמים ומאפים היו בעולם הקדום? (ספויילר? המספר הסופי והמגוון עומדים להפתיע אתכם...). מהי הפיתה של עולם התנ"ך והאם התפיסה שבעבר אכלו רק מאפים שטוחים נכונה? מהי אם כך "עוגה" בלשון המקרא? כמה עוגות הייתה אמורה שרה להכין לפי "כתב הכמויות" המופיע בספר בראשית? מה היה מעמדו של הלחם בעולם העתיק, מעבר להיותו מזון? מה בין לחם ומלחמה? איך הלחם הפך גם לסמל לאומי ותרבותי (למשל בסיפור האישה הצרפתית ובסיפור יוסף ואחיו)? מהם פכסמים? מדוע בחלום המדיינים בסיפור גדעון, מככב גיבור מפתיע בדמות ככיר לחם? מהו לחם הנקודים מסיפור הגבעונים? ולסיום - ואולי הכי חשוב- מי המציא את הבירה ואיזה עם קדום התמחה בייצור המשקה?על כך ועוד בפרק שלפניכם בו מתארחת ד"ר טובה דיקשטיין מנהלת פיתוח ההדרכה ב"נאות קדומים" ומחברת הספר "מסע שורשים"האזנה נעימה, יותם

מה קורה כשכלי שהתפוצץ בתוך אנתרופיק יוצא לעולם ומשנה את כללי המשחק? עידן בניון - מהאנשים הכי מעניינים בארץ בתחום ה-GenAI - מצטרף לעשות לכם סדר ב-Claude Code. מהמושגים הבסיסיים כמו Skills ו-Hooks, דרך ההגדרות שעושות את ההבדל, ועד לWorkflow האישי שלו דרך טיפים מעולים שכנראה לא הכרתם. האזנה נעימה, עמית בן דור.

בחלק זה, שני ואחרון של הסדרה, נעסוק בעוד תגלית מרתקת של טלסקופ החלל: גופים מסתוריים ובלתי צפויים המכונים 'נקודות אדומות קטנות', מכיוון שהם...ובכן...נקודות אדומות וקטנות. האורחת שלנו בפרק, האסטרופיזיקאית ד"ר שני דניאלי, תספר לנו על משמעותה של התגלית החדשה, ונשוחח גם על הדור הבא של טלסקופי החלל שנמצאים בתכנון. האזנה נעימה! רן

לפני יותר מ-100 שנה כמה צוללנים יוונים מצאו במצולות את המצבור הגדול ביותר של פסלי שיש וברונזה מתקופת יוון העתיקה. בין הפריטים נמצא דבר נוסף שתחילה כמעט נזרק חזרה לים כיוון שחשבו שבטעות שהוא סלע חסר חשיבות. אבל אותו סלע התגלה כאחד הממצאים החשובים והמדהימים בהיסטוריה של הטכנולוגיה. במשך עשרות שנים לכד "המנגנון מאנטיקיתרה" את דמיונם של סופרים וחוקרים ורק באחרונה הם הודיעו שהם הצליחו לפצח את החידה. זה לא סלע, זה המחשב הראשון בעולם והוא נבנה בתקופת יוון העתיקה.הפרק שודר לראשונה בפברואר 2023.קישורים:מחשב יווני עתיק – מאמרו של פרייס ב"סיינטיפיק אמריקן"http://hist.science.online.fr/antikythera/MORE-DOCS/DSPrice1959/D.S.Price-An%20Ancient%20Greek%20Computer.htmמדענים פיצחו את סודות מנגנון אנטיקיתרהhttps://www.vice.com/en/article/pkd57k/scientists-have-unlocked-the-secrets-of-the-ancient-antikythera-mechanismהמודל של הייקום במנגנון אנטיקיתרה – כתב העת "נייצ'ר"https://www.nature.com/articles/s41598-021-84310-wמתי המחשב הופעל?https://www.livescience.com/antikythera-mechanism-start-date-foundהמחשב שלא אמור להיות קייםhttps://www.youtube.com/watch?v=qqlJ50zDgeA

איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים?עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לעוד פרק על מסחר בינלאומי. בפרק זה, אנחנו לומדים איך נוצר ייתרון יחסי על ידי ניסיון ויתרונות לגודל, איך בכלל יודעים באיזה מוצרים יש למדינות יתרון יחסי, ואיך לחשוב על יתרון יחסי כשיש לנו הרבה מדינות והרבה מוצרים. וגם, מה המחקר האמפירי מראה לנו על הניבויים של המודלים, האם יש בכל זאת הצדקה למכסי מגן, למשל בתעשיות ינוקא, ואולי בכלל כדאי להטיל מכס למרות צמצום המסחר כמקור להכנסה ממיסים?

את שומעת את זה? אתה שומע? הקול הזה בראש שמלווה אותך כל היום? שמעיר לך הערות, מתכנן איתך שיחות חשובות, זוכר בשבילך מספרי טלפון ולפעמים גם מענה אותך בלי רחמים?רוב האנשים לא מקדישים לו תשומת לב מיוחדת, הוא פשוט שם. אבל הדיבור הפנימי שלנו הוא הרבה יותר ממילים בראש. הוא משפיע על הזיכרון, הרגשות, קבלת ההחלטות ובעצם על כל התפקוד שלנו בחיים.בפרק הזה מתארחת פרופ' חמוטל קריינר, ראש המעבדה לקוגניציה לשונית וחוקרת את הקשר בין שפה וחשיבה ואת תפקיד הדיבור הפנימי. היא תסביר מה בדיוק הדיבור הפנימי, מה קורה לנו במוח כשאנחנו מדברים לעצמנו, איך הוא מתפתח אצל ילדים ולמה הם מדברים לעצמם בקול רם?!האם יש דבר כזה אנשים ללא דיבור פנימי בכלל מה יותר חשוב, המנגינה או מהמילים עצמן? ואיך הופכים את הדיבור הפנימי מקול שיפוטי לכלי עזר שימושי ועוצמתי.

איזה פרק זכה בתואר הפרק הפופולרי של השנה, האם דורון יוחלף על ידי AI, ואיך הולך הפתגם הסלאבי ההוא

דיברנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות המבול "שלנו". הזכרנו גם שלתרבויות נוספות היו מיתוסים וסיפורים מאוד דומים, לעיתים אפילו כמעט זהים.הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז ברוכים הבאים אותנפישיתים ואתרחסיס...מה רצו הסופרים המסופוטמים להגיד כשסיפרו על מבול שהשמיד את העולם? האם סיפור המבול היה עצמאי או חלק מסיפור ארוך יותר? האם סיפורי מבול מתרבויות מהמרחב שונים במהותם או שהם ממש אותו סיפור בשינויים קוסמטיים קלים? מי היה גילגמש מלך ארך ומי היה חברו אנכידו? מדוע גילגמש מחפש את הנוסחה לחיי נצח? ומהי הנוסחה הזו? האם הוא מצא אותה?בהמשך: מי היה ג'ורג' סמית' ומה תרומתו לחקר כתב היתדות בכלל וגילוי סיפור המבול הבבלי בפרט? עד כמה באמת דומה הסיפור הבבלי לסיפור שבמקרא? ומי קדם למי, הסיפור התנ"כי לבבלי או הבבלי לתנ"כי? האם אפשר בכלל לדעת? ואיך המבול המסופוטמי מתקשר לסיפור הבריאה המסופוטמי מכאן ולסיפור התנ"כי מכאן? על אילו שאלות איטיולוגיות מנסה הסיפור לענות?ולבסוף מדוע חוקר המקרא שחר ענבר, המתארח בפרק זה, מתלוצץ ואומר שאנכי אינו רק "אל החוכמה" אלה "אל החוכמה שבדיעבד"? ואולי השאלות החשובות ביותר – האם בסוף כולם מתים? איך זוכים בחיי נצח?על כך ועוד בפרק שלפנינוהאזנה נעימה, ומבול מועיל יותם