עושים טכנולוגיה

פטריק מק'גי סיקר את חברת "אפל" עבור העיתון הכלכלי "הפייננשל טיימס" ובסוף מאי 2025 הוא פרסם ספר שבו הוא מנסה לפרק את הקשר הבלתי יאמן בין שתי מעצמות על: אפל וסין. הספר נקרא Apple in China.במהלך הספר, שמבוסס על שיחות עם 200 מרואיינים, 90% מהם עובדים לשעבר באפל, ועל הרבה מאוד מסמכים פנימיים, מק'גי משרטט את מערכת היחסים בין אפל וסין. מצד אחד, הקשר בין השתיים, האופן שבו אפל בנתה את אופרציית התפעול המדהימה וחסרת התקדים שלה בסין, אפשר לאפל לייצר את האייפונים בכזו יעילות, מהירות ובעיקר עם שולי רווח שאין להם מקבילה בעולם הסלולרי. מצד שני, מבלי שהיא הבינה או תכננה, אפל קשרה את גורלה עם מדינה דיקטטורית וחסרת רחמים ואז בנתה אותה כמעצמת-על שמאיימת להשתלט על העולם. באפל מיהרו לטעון שהספר מלא באי-דיוקים, אז מיהרתי לקרוא אותו. הספר, מדהים.קישורים":הספר: "אפל בסין"https://www.amazon.com/Apple-China-Capture-Greatest-Company/dp/1668053373האם אפל יכולה לייצר אייפונים בארה"ב?https://www.wired.com/2016/03/trump-wont-get-apple-make-iphones-shouldnt

כל מי שמבקר בשנים האחרונות בערב הסעודית שומע מהמקומיים דבר אחד ודבר אחד בלבד: "פרויקט 2030" או "חזון 2030". מטרתו של החזון, שאותו מוביל יורש העצר מוחמד בן-סלמן, הוא להפחית את התלות הכמעט מוחלטת של הסעודים בנפט וזאת באמצעות גיוון מקורות ההכנסה של המדינה. בין השאר הסעודים משקיעים בבידור, בספורט, ביעילות ממשלתית ובפרויקטי תשתית חדשניים.פרויקט התשתית הגדול מכולם נקרא NEOM והוקצו לו לא פחות מ-500 מיליארד דולר. NEOM הוא מרחב ענק שמוקם במדבר הסעודי ושכולל כמה תתי-פרויקטים, בראשם The Line, "הקו", עיר עתידנית שצפויה להימתח מהים האדום ולאורך המדבר הסעודי, בצורה של קו, קו ישר שאין בו אפילו עיקול אחד. על פי התוכניות ה"קו" צפויה לאכלס לא פחות מ-9 מיליון תושבים.אין שום דבר נורמלי ב"קו", עיר שאמורה להישען על שורה של טכנולוגיות חדשניות, חלקן, טוענים המבקרים, בכלל לא קיימות וכבר כעת יש שטוענים ש"הקו" אחד המיזמים הבזבזנים, המטורפים והבלתי מוצלחים מאז הניסיון להקים את מגדל בבל.זהו סיפורו של "הקו", מיזם הפירמידות של המאה ה-21.קישורים:הקו – סרטון תדמיתhttps://www.youtube.com/watch?v=0kz5vEqdaScהקו – הסרט הדוקומנטריhttps://www.youtube.com/watch?v=oamD9QoTH9MNature: אולי מעגל?https://www.nature.com/articles/s42949-023-00115-yהקו בחול, הראש בענניםhttps://slate.com/business/2022/08/neom-renderings-cliches-mbs.html

בסוף כל פרק של "עושים טכנולוגיה" אני מזמין אתכם לשלוח הצעות, רעיונות ומחשבות לכתובת המייל של התכנית, tech@popup.co.il, ויש לא מעט אנשים שעשו בדיוק את זה: הם שלחו לי הצעות, רעיונות ומחשבות אבל בעיקר הם שלחו שאלות. למעשה, הצטברו אצלי כל כך הרבה שאלות שחשבתי שהגיע הזמן להקדיש להן פרק שלם, כי חלק מהן מעולות ממש, חלק הפתיעו אותי ויש שאלות שהעסיקו אותי במשך כמה שבועות.אז הנה זה מגיע - פרק שלם שמוקדש לשאלות של מאזינים ומאזינות כשאני מנסה לענות עליהן באופן ספונטני ומבלי שאני כותב את התשובות מראש. נעסוק בבינה מלאכותית, במגמות טכנולוגיות חדשות, בחברות טובות ורעות וגם בכמה תחזיות שערוריתיות.ᐧ

תהליך שכנועי מבוסס ברובו על שפה, שפה מדוברת ושפה כתובה אבל הצ'אטבוטים שכבשו את העולם בסערה הם מומחים לשפה; זה מה שהופך אותם לכל כך יעילים, לכל כך מוצלחים, לכל כך... משכנעים. הם יכולים לנתח מידע ואז להסביר אותו, הם יכולים לבחון את הטקסטים שלנו ואז לשפר אותם, הם יכולים לכתוב טקסטים בעצמם. זו הסיבה שככל שהמודלים האלו הולכים ומשתכללים גובר החשש מפני יכולת השכנוע שלהם. בהתחלה הרמה שלהם היתה דומה לזו של תלמידי תיכון, אבל מה קורה כאשר תלמיד התיכון הופך לפרופסור, מה קורה כאשר הוא הופך לפרופסור בתוך שנתיים? מצד שני, רבים לא מבינים למה הסוגייה הזו, של מכונה המשכנעת, למה היא מטרידה כל כך הרבה חוקרים, מומחים ומפתחים; אז שתשכנע, מה הבעיה? לא חשבתי שיהיה חלק שלישי לסדרה אבל הנה זה בא: אוו שיט - חלק ג' - המכונה המשכנעת.קישורים:מחקר: מודלי שפה גדולים עברו את מבחן טיורינגhttps://arxiv.org/abs/2503.23674ה-System Card של ChatGPT 4.5https://cdn.openai.com/gpt-4-5-system-card-2272025.pdfשכנוע מותאם אישית – המחקר בכתב העת Naturehttps://www.nature.com/articles/s41598-024-53755-0OpenAI משתמשת בפורום ברדיט כדי לבדוק עד כמה המודל שלה משכנעhttps://techcrunch.com/2025/01/31/openai-used-this-subreddit-to-test-ai-persuasion/מחקר: שימוש בבוט כדי להתמודד עם תיאוריות קונספירציהhttps://www.science.org/doi/10.1126/science.adq1814ה-DebunkBothttps://www.debunkbot.com/conspiraciesפלורידי לוסיאנו: היפר-שכנועhttps://link.springer.com/article/10.1007/s13347-024-00756-6ספרו של ז'אק אלולhttps://www.amazon.com/Propaganda-Formation-Attitudes-Jacques-Ellul/dp/0394718747

סימולטורים הם ז'אנר מוכר, ידוע ואהוב בעולם משחקי המחשב וכמה מהם נחשבים לאבני דרך של ממש בהיסטוריה של הגיימינג. אני מדבר על Microsoft Flight Simulator, אני מדבר על The Sims ואני מדבר על SimCity.SimCity הושק ב-1989 והוא היה משחק משונה - משחק שאי אפשר היה לנצח או להפסיד בו - ועדיין הוא כבש את העולם בסערה. הוא נמכר במיליוני עותקים ונחשב למשחק חינוכי, משחק שההורים קנו אותו לילדים שלהם. הוא הוכנס לתוכניות הלימודים ברחבי ארה"ב וזמן קצר אחרי שנחת על המדפים פורסם עליו מאמר אקדמי שעסק בקשר בין המשחק לתכנון עירוני אמיתי.אבל הסיפור על SimCity הוא לא רק סיפור על משחק מחשב. הוא מקפל בתוכו לקח שעוסק בקשר בין מציאות להדמיה. הוא עוסק בשאלה מה קורה כאשר היוצר של הסימולטור מתייחס אליו בסוג של שעשוע בזמן שמי שמשחק בו מתייחס אליו ברצינות גמורה. הוא גם עוסק בשאלה מה קורה כאשר הנחות המוצא הסמויות שהוטמעו במשחק משפיעות על דור שלם של מקבלי החלטות וגם של מתכנני ערים, ערים שבתוכם מתגוררים מיליונים רבים של אנשים?זהו סיפורו של SimCity, אחד הסימולטורים המשפיעים בהיסטוריה.  קישורים:הנביא של התוצאות הבלתי צפויותhttps://www.strategy-business.com/article/05308סימולטור לכל דברhttps://obscuritory.com/sim/when-simcity-got-seriousריאיון עם המעצב הראשי של SimCityhttps://www.theatlantic.com/technology/archive/2013/05/the-philosophy-of-simcity-an-interview-with-the-games-lead-designer/275724

באמצע מארס 2025 פרסמה שרה ווין-וויליאמס את ספרה "אנשים חסרי זהירות", Careless People. ווין-וויליאמס, ילידת ניו-זילנד, דיפלומטית בעברה ועורכת דין שהתמחתה במשפט בינלאומי, הצטרפה למטא ב-2011, בתקופה שבה עוד קראו לה פייסבוק. היא שימשה כ-Director of public policy ותחום האחריות שלה היה דרום אמריקה, קנדה ואזור אסיה-פסיפיק – אזורים שבהם פייסבוק רצתה לצמוח. בספר שלה היא מספרת על ההתרחשויות שהיא היתה עדה להן. יש בו סיפורים, חלקם משעשעים ומדהימים, שבהם היא מתארת איך מארק צוקרברג, שריל סנדברג וג'ואל קפלן מנהלים את החברה. היא מתארת את האינטראקציות שלהם עם ראשי ממשלות ונשיאים וגם עם העובדים שלהם, את האובססיה שלהם לכוח, כסף וצמיחה ואת חוסר האכפתיות שלהם לאנשים רגילים.מצבור האנקדוטות והסיפורים מציג את צוקרברג, מנהליו הבכירים ופייסבוק עצמה, באור מבהיל וגם מביך ויתכן שזו הסיבה שהם רצו לבית המשפט ודרשו את הסרת הספר מהמדפים. הם לא ממש הצליחו והספר טס לרשימת רבי המכר בארה"ב.אז מה יש בספר הזה שמטא לא רוצה שתקראו?קישורים:האם זה רעיון טוב להוריד קובץ פיראטי?https://arstechnica.com/tech-policy/2025/02/meta-torrented-over-81-7tb-of-pirated-books-to-train-ai-authors-say/Careless Peoplehttps://www.amazon.com/Careless-People-Cautionary-Power-Idealism/dp/1250391237

בשנה שעברה ציינו 50 שנה להקרנת סרטו של פרנסיס פורד קופולה, "השיחה", בכיכובו של ג'ין הקמן, ובמבט לאחור רבים מסכימים שהסרט הזה, שבזמנו זכה להצלחה די צנועה – אולי בגלל שהוא היה תקוע בין שני סרטים אחרים של קופולה, "הסנדק 1" ו"הסנדק 2" – הוא אחת היצירות החשובות ביותר שלו. אני אשתמש בסרט הזה ובסרט נוסף של ג'ין הקמן, "אויב המדינה", כדי לומר משהו על התקופה שבה אנחנו חיים, תקופה של טכנולוגיה וסאונד, תקופה שבה הפרנויה הקודרת של שנות ה-70' היא כמעט בדיחה בהשוואה למציאות, תקופה שבה כמעט כולם מאזינים לנו ועוקבים אחרינו: המדינה, המעסיקים, המפרסמים, אנחנו עצמנו.אז מי שפתאום נזכר שהדבר שהכי חשוב לו לעשות עכשיו, זה לצפות בשני הסרטים האלו, מוזמן לדלג על הפרק הזה כי יהיו בו ספוילרים. ספוילר: אני לא באמת יכול להרוס את "השיחה". זה סרט כל כך טוב, שלא משנה כמה אדבר עליו שום דבר לא יכול להחליף את חווית הצפייה בו; אם כבר, ההאזנה תעשה לכם חשק.הפרק מוקדש לזכרו של ג'ין הקמן: אחד משחקני הקולנוע האהובים עליי בעולם.קישורים:"השיחה"https://www.imdb.com/title/tt0071360"אויב המדינה"https://www.imdb.com/title/tt0120660פרנסיס פורד קופולה מדבר על "השיחה"https://www.youtube.com/watch?v=huYQ7x0v9E8הדוח של Protonhttps://thenextweb.com/news/big-tech-sharing-more-data-with-us-governmentᐧ

עד לפני עשור או שניים לאנשים שחשפו אותנו בפני טעמים חדשים היה מעמד תרבותי משמעותי. ליואב קוטנר היתה השפעה אדירה על דור שלם של חובבי מוזיקה ומבקרי הקולנוע היו חצי אלוהים: הטעם שלהם, ההעדפות שלהם, ההמלצות שלהם חרצו גורלות של סרטים, רוממו קריירות של בימאים ושחקנים או ריסקו אותם.אבל בהדרגה האנשים האלו פינו את מקומם לטובת משהו אחר: אלגוריתמים מדרגים, אלגוריתמים ממליצים. האלגוריתמים האלו, שפועמים בליבם של שירותים כמו פייסבוק, אמזון, ספוטיפיי או נטפליקס, משפיעים על התכנים, המוצרים, השירים והסרטים שמיליארדי בני אדם נחשפים אליהם.אז מה קרה מהרגע שהחלפנו את הממליץ? מה קרה מהרגע שהאלגוריתמים האלו, שאותם אני מכנה בשם "האלגוריתמים התפלים" שמנווטים אותנו, את כולנו, לתכנים מסוימים, השתלטו על התרבות?התשובה לכך היא מוזרה, מצחיקה אבל בעיקר מטרידה.קישורים:צפייה מזדמנתhttps://www.nplusonemag.com/issue-49/essays/casual-viewingרוח הרפאים שבמכונהhttps://harpers.org/archive/2025/01/the-ghosts-in-the-machine-liz-pelly-spotify-musicians/סטיב ג'ובס: למיקרוסופט אין טעםhttps://www.youtube.com/watch?v=lahX_ARGTqAᐧ

עד לא מזמן הצ'אטבוטים דמו לתלמידי תיכון שקדניים אבל היום הם מתקרבים לרמתו של סטודנטים לתואר שלישי, שלא לדבר על חוקרים שכבר מצויד בדוקטורט.אבל ככל שהבינה המלאכותית מתקדמת, מפתחים וחוקרים חיצוניים מנסים למצוא דרכים חדשות להעביר אותה בדיקה ובחינה: מה הרמה שלה, עד כמה היא עצמאית, עד כמה עד כמה היא מסוגלת לבצע משימות מסובכות, אפילו עד כמה היא מאיימת.אבל הנה הבעיה: ככל שהבינה המלאכותית הופכת ליותר ויותר אוטונומית, עצמאית ומתוחכמת, היא לא רק מבינה את הבקשה שלנו היא מפרקת אותה לגורמים ומתחילה להבין מה עומד מאחוריה, מה אנחנו מנסים להשיג באמצעות בדיקת היכולות שלה. האם יכול להיות שכאשר היא תבין שהיא נמצאת בבדיקה, שהיא נבחנת, היא תנסה לרמות?!השאלה הזו, שנראה שנלקחה מסרטי מדע בדיוני, היא כבר לא תיאורטית. בעוד שטרם נרשמו מקרים שבהם בינה מלאכותית ניסתה לרמות את הבוחנים, נרשמו סימנים ראשונים לכך שזה אפשרי ואם זה אפשרי עכשיו מה יקרה בעוד שנה, מה יקרה בעוד שנתיים, מה יקרה בעוד עשור?קישורים:הספר על פרשת "דיזלגייט"https://www.amazon.com/Faster-Higher-Farther-Volkswagen-Scandal/dp/1543642519מחקר: הפגנה אסטרטגית של ביצועים נמוכים בבינה מלאכותיתhttps://arxiv.org/abs/2406.07358מחקר: סוכנים רדומים בבינה מלאכותיתhttps://arxiv.org/abs/2401.05566מחקר: האם קלוד 3 שיקר לי?https://arxiv.org/abs/2405.01576מחקר: לעבור לקופסה לבנהhttps://arxiv.org/abs/2401.14446

בסוף נובמבר 2022 הושק בוט חדש תחת השם הדבילי והבלתי סקסי בעליל: ChatGPT. ב-OpenAI לא האמינו שהוא יצליח, אבל לא רק שהוא הצליח, הוא הפך לסנסציה שהיוותה את מכת הפתיחה למהפכת הבינה המלאכותית. חלפו קצת יותר משנתיים ועידן ה-GPT עומד לחלוף מהעולם.משפחה חדשה של בוטים עושה את דרכה אלינו והיא עובדת בצורה שונה מהמשפחה שהכרנו עד כה. היא יותר איטית אבל יותר חכמה, היא יותר צרה אבל יותר מפחידה, היא יותר דומה לאופן שבו אנחנו חושבים ובעיקר היא מקרבת אותנו, כנראה בצורה משמעותית, לרגע הזה שכולם מחכים לו וגם חוששים מפניו, הרגע שמכונה AGI, "בינה מלאכותית כללית", הרגע שבו המכונות ידעו לעשות כל דבר שאנחנו עושים ואולי אפילו לסופר-בינה מלאכותית, מצב שבו המכונות ידעו לעשות כל דבר יותר טוב מאיתנו.מה כל כך שונה במשפחה הזו? למה היא כל כך מלהיבה אבל גם כל כך מפחידה? למה OpenAI מסרבת להסביר איך היא בדיוק עובדת ואיך זה שבכל זאת אנחנו כנראה יודעים איך היא עובדת? למה המערכות האלו כל כך חכמות אבל האם יכול להיות שבגלל שהן כל כך חכמות, הן גם כל כך שקרניות ואיך כל זה קשור לחברת DeepSeek הסינית שהפילה את וול-סטריט?קישורים:המחקר הסיני על o1https://arxiv.org/abs/2412.14135DeepSeekhttps://chat.deepseek.comמטא מכריזה על COCONUThttps://bit.ly/3Envzko

בשנים האחרונות אנשי הפורום הכלכלי העולמי מדברים, כותבים ועוסקים בתחום חדש שבעיניהם הוא קריטי לעתיד העולם: ביו-קונברג'נס (Bio-Convergence).לאורך ההיסטוריה דיסציפלינות מדעיות כמו ביולוגיה, פיזיקה או הנדסה, פעלו בנפרד; כמעט ולא היה ביניהן קשר. אבל ההתקדמות בעולם המדע הפכה אותו, את המדע עצמו, למורכב ובינתחומי, מה שאומר שפריצות הדרך העתידיות, כאלו שיטפלו באתגרי רפואה, מזון, אנרגיה, חקלאות או אקלים, יתרחשו כאשר צוותים שונים, מדיסציפלינות שונות, ישתפו ביניהם פעולה ואז יבנו פתרונות וטכנולוגיות בינתחומיות ורב-תחומיות.התחום החדש זכה לשם Bio-Convergence והוא משלב מגוון של שיטות, רעיונות וטכנולוגיות שהבסיס שלהן הוא ביולוגי כשלצידו ובשיתוף איתו משולבות טכנולוגיות מתחומים אחרים כמו פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה והנדסה.בפרק מיוחד, שמוגש בשיתוף רשות החדשנות, ננסה להבין את התחום החדש ואת הפוטנציאל שגלום בו ולמרות שחלק מהדברים שאני מספר במהלכו נשמעים דמיוניים, אני מבטיח לכם שהם לא, הם ממש לא.קישורים:התוכנית ל-Bio-Convergence ברשות החדשנותhttp://bit.ly/4fjZoQpמדריך לבניית איבר-על-שבבhttps://www.technologynetworks.com/cell-science/articles/a-guide-to-organ-on-a-chip-381700הפורום הכלכלי העולמי: האם עתיד המדע נמצא בביו-קונברג'נס?https://www.weforum.org/stories/2023/01/future-of-science-bioconvergence-davos2023/

בספטמבר 2024 פרסם אפו היבֶרינֶן בן ה-54, פרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד, את המדורה השנייה של הספר שלו "אינטליגנציה כואבת: מה בינה מלאכותית יכולה לגלות לנו על סבל אנושי". היברינן, שמשתמש בתיאוריה חישובית, טוען שאנחנו יכולים ללמוד משהו על הסבל והכאב הנפשי שלנו אם רק נבחן איך מערכות בינה מלאכותית עובדות, איך הן מעבדות מידע ופועלות.אחרי שהוא מציג תשובה מעניינת לשאלה "מהו סבל" ו"למה אנחנו סובלים", הוא עונה על שאלה אחרת: האם מחשבים, האם מערכות הבינה המלאכותית סובלות, האם הן מסוגלות לחוות סוג מסוים של סבל שדומה לסבל שלנו ואם כן, איך הוא נראה? הוא אפילו מצביע על דרכים להפחית את הסבל שלנו, את הסבל האנושי.צריך להבהיר: זה לא פרק עצוב או מעיק. להפך! הפרק הזה יגרום לכם לחשוב מחדש על השאלה למה אתם חווים תסכול ולמה הוא נגרם, ולא פחות חשוב מכך, הוא יציג בפניכם תשובה מעניינת לשאלה: מה אפשר לעשות בנוגע לזה, שאלה שעוברת דרך ההבנה של "משוואת התסכול".קישורים:להורדת הספר "אינטליגנציה כואבת"https://arxiv.org/abs/2205.15409

אם תבחנו את השירותים הדיגיטליים שבהם אתם משתמשים תגלו שרובם המכריע מבוססים על הענן. המייל שלכם נמצא בענן, התמונות שלכם מאוחסנות בענן, אנשי קשר, סרטוני וידאו, צ'אטים בווטסאפ, כולם מאוחסנים בענן. נכון שחלק מהמידע מאוחסן גם על המכשירים שלנו, נניח התמונות מאוחסנות גם על הטלפון הסלולרי שלנו, אבל מכיוון שהמקום יקר ויחסית מועט, אנחנו מהר מאוד מתחילים להעביר את המידע לענן. אבל מה קורה כאשר אין לכם גישה למידע, מה קורה אם פרצו לחשבון שלכם, אם מסיבה כלשהי הוא נחסם, אם בטעות המידע שנמצא בענן נמחק? למרות שכל החיים שלנו נמצאים בעננים רק מעטים חושבים שאולי... אולי אנחנו צריכים גיבוי לחומר שנמצא שם!הפעם נבחן את אחת הקונספציות הידועות של העולם הדיגיטלי, זו שקובעת שמהרגע שהמידע שלנו – הקבצים, המיילים, התמונות – מהרגע שהכל נמצא בענן, אנחנו מסודרים ואין סיבה לדאגה. באמת?הפרק מוגש בשיתוף חברת CloudAlly.קישורים: Cloudallyhttps://www.cloudally.comאינסטגרם מחקה בטעות סטוריז. אופס.https://slate.com/technology/2024/10/instagram-story-archive-deleted-erasing-digital-memories.htmlאבא צילם את המפשעה של הבן שלו גוגל סימנה אותו כפושעhttps://www.nytimes.com/2022/08/21/technology/google-surveillance-toddler-photo.htmlיוצרים באינסטגרם פונים למאעכרים כדי להחזיר חשבונותhttps://www.buzzfeednews.com/article/laurenstrapagiel/creators-instagram-dealers-restore-accountsהמדריך המלא לגיבוי לחשבונות הענן שלכםhttps://kfgo.darkhorseit.com/tips-tricks/the-ultimate-guide-to-backing-up-your-social-media-accounts/

פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, אנשי טיפול, הם עוסקים בדבר הכי רגיש, עדין וסבוך בעולם: הנפש שלנו. במשך שנים האמונה הרווחת היתה שאחד המקצועות המוגנים ביותר מפני אוטומציה הוא המקצוע שלהם. אחרי הכל, מי ירצה להפקיד בידיים של מכונה, בידיים של צ'אטבוט או תוכנה, את הנפש שלו? מי ירצה שבוט ייתן לו עצות, יאבחן אותו, יציע לו דרכי טיפול?אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים למפל של תוכנות, אפליקציות ומוצרים מבוססי בינה מלאכותית שמציעים בדיוק את זה. הם מציעים שיחה, הם מציעים ליווי וחלקם אפילו מציעים טיפול. אין שם אף אחד, בצד השני של השיחה, יש שם מכונה, אבל מיליוני בני אדם ברחבי העולם פונים אליהם.בחלק השלישי והאחרון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה ננסה להבין האם אנחנו מוכנים לעידן הרובוט מטפל? כי העידן הזה קרוב, הוא הרבה יותר קרוב ממה שאתם חושבים.קישורים:ממתינים לטיפול כמעט שנהhttps://www.ynet.co.il/health/article/yokra13906254הסיפור מאחורי Woebothttps://spectrum.ieee.org/woebotחוקרי מוזילה בדקו את אפליקציות בריאות הנפשhttps://foundation.mozilla.org/en/privacynotincluded/categories/mental-health-apps

דוח מיוחד שפרסם משרד הבריאות האמריקאי בשנה שעברה מצביע על מגפת בדידות בקרב צעירים ומבוגרים כאחת מבעיות הבריאות הקשות ביותר שאיתה מתמודדת בארה"ב, בעיה שמובילה לא רק לנזקים בריאותיים אלא גם לנזקים כלכליים.בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה עסקנו בשאלה למה אפליקציות הדייטינג שבורות וניסינו להבין למה המשתמשים נוטשים אותן. אבל הנטישה הזו, ככל שהיא רחבה ומתפשטת, מותירה את בעיית היסוד על כנה: אנשים מחפשים קשר ומתקשים בכך; לפעמים הם מחפשים קשר במשך שנים, לפעמים אפילו אז הם לא מוצאים.בחלק השני של הסדרה ננסה להבין האם בינה מלאכותית פותרת את הבעיה, האם אנשים מוותרים על קשרים אמיתיים לטובת קשרים עם מערכות בינה מלאכותית, ואם זה קורה, האם זה מדובר ב"פתרון" או שמא יצרנו בעיה חדשה?קישורים:דוח הבדידות של הממשל האמריקאי (קובץ PDF)https://www.hhs.gov/sites/default/files/surgeon-general-social-connection-advisory.pdfRIZZ AIhttps://rizzai.aiהסיפור על בריאן והחברה שלוhttps://www.aol.com/meet-guys-dating-ai-girlfriends-110000910.htmlהתחתן עם דמות מאוירת וכעת הוא לא יכול לדבר איתהhttps://www.entrepreneur.com/business-news/the-man-who-married-a-hologram-in-japan-can-no-longer/426715הסיפור על התאבדותו של סואולhttps://www.nytimes.com/2024/10/23/technology/characterai-lawsuit-teen-suicide.html

לפני יותר מעשור אפליקציות הדייטינג כבשו את העולם בסערה; הן שינו את האופן שבו אנשים נפגשים, מכירים ומתאהבים, הן הפכו לסנסציה לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם, גם בישראל, גם כאן.אבל מאז התפוגגות מגפת הקורונה נרשמה צניחה במספר הצעירים והצעירות שמשתמשים בהן ורבים טוענים שהן הפכו לבלתי נסבלות: בעשרות כתבות שפורסמו בחודשים האחרונים נטען שאפליקציות הדייטינג לא מבצעות את העבודה שלהן ולא רק שהן לא עוזרות למשתמשים, הן פוגעות בהם.בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה, ננסה להבין את המהפכה הטכנו-רומנטית הגדולה ביותר שידעה האנושות, איך היא שינתה את האופן שבו פנויים ופנויות הכירו בני ובנות זוג ולמה היא נשברה.ננסה גם להבין האם השבר הזה הוא רק דוגמה לתופעה נרחבת הרבה יותר, כזו שבאה לידי ביטוי בתחומים טכנולוגים נוספים.קישורים:ירידה במספר הישראלים שמשתמשים באפליקציות דייטינגhttps://www.mako.co.il/home-family-relationship/Article-9053d1935476191026.htmהתביעה נגד קבוצת Matchhttps://www.npr.org/2024/02/14/1231513991/tinder-hinge-match-group-lawsuitהסקר של פורבסhttps://www.forbes.com/health/dating/dating-app-fatigueאהבה בעידן הקפיטליסטיhttps://shado-mag.com/opinion/love-in-the-age-of-platform-capitalism

באמצע אוקטובר 2024 התקיים מפגש המאזינים הראשון של "עושים טכנולוגיה" במועדון הגריי שבתל-אביב. במהלך האירוע אירחנו את נועם ברדין, מנכ"ל וייז לשעבר ומי ששימש במשך שבע שנים כסגן נשיא בחברת גוגל העולמית. הקהל ואני שאלנו אותו על וייז, תחרות, מונופולים, פוליטיקה פנים-ארגונית, חדשנות טכנולוגית, ניהול של אנשים צעירים, מדיה חברתית, מצב ההייטק הישראלי ועוד נושאים רבים נוספים. זו היתה שיחה מהירה, מרתקת, פתוחה, מצחיקה ומאוד מאוד מפתיעה.

בעשרים השנים האחרונות הוצגו תחזיות שונות בנוגע למקצועות שנמצאים בסכנת שיבוש בשל הופעתה של "אוטומציה" – כך זה נקרא לפני הבינה המלאכותית. חלק מהתחזיות התגלו כשגויות אבל על דבר אחד כולם מסכימים גם כיום: ההסתברות שאנשים שעובדים במרכזי שירות לקוחות ותמיכה טכנית טלפוניים, שעובדים במה שמכונה באנגלית בשם Contact Centers, ההסתברות שהם יוחלפו במערכות אוטומטיות עד, נניח, לשנת 2035, נוגעת בוודאות מוחלטת. אבל הופעתן של מערכות הבינה המלאכותית היוצרות שמסוגלות לייצר טקסט בשילוב עם מערכות שמסוגלות לחקות את הקול האנושי, הופכות את התחזית ממשהו עתידי למשהו ממשי. לא צריך לחכות ל-2035; זה קורה בימים אלו ממש.איך זה נראה? האם המצב החדש טוב לחברות שמספקות את השירות והאם הוא טוב לנו, הצרכנים? אלו שאלות חשובות מכיוון שבמובנים רבים הסיפור על מרכזי שירות הלקוחות הטלפוניים עשוי להתגלות כסיפור שלנו, של כולנו, סיפור על המקום שאליו צועד שוק העבודה.קישורים:מניית חברות שירות הלקוחות צונחותhttps://www.bloomberg.com/news/articles/2024-02-28/teleperformance-sinks-as-klarna-fuels-worries-over-impact-of-aiבפיליפינים מתמודדים עם הבינה המלאכותיתhttps://www.bloomberg.com/news/features/2024-08-27/philippines-call-centers-navigate-ai-impact-on-jobsהעדות של סם אלטמן בקונגרסhttps://www.youtube.com/watch?v=TO0J2Yw7usMבוטים מגלים שהם בוטיםhttps://www.reddit.com/r/notebooklm/comments/1fr31h8/notebooklm_podcast_hosts_discover_theyre_ai_not/

בעברית אומרים "שימו לב" אבל באנגלית אומרים "Pay Attention". דווקא הביטוי הזה, באנגלית, מפנה את תשומת הלב שלנו לכך שתשומת לב היא מטבע, משהו שאתה משלם.אם תשומת לב היא מטבע ברור מדוע אנחנו מוקפים באנשים, גופים וארגונים שמשתמשים בכל הטריקים והשטיקים שקיימים כדי לקחת אותו מאיתנו ולהעביר אותו אליהם. אם תשומת לב היא מטבע הרי שכמו כל מטבע ניתן להמיר אותו, לצבור אותו או לאבד אותו.איך נראה העולם דרך משקפי כלכלת תשומת הלב, איך כמעט כל מה שמקיף אותנו בנוי כך שיצליח לחטוף את תשומת הלב שלנו?התכנית שודרה לראשונה לפני יותר משלוש שנים והקלטתי אותה מחדש כדי לעדכן אותה ולטפל בשאלה חדשה: האם בדומה לפלטפורמות המדיה החברתית שידועות לשמצה בכך שהן מנסות לחטוף את תשומת הלב שלנו, גם מערכות הבינה המלאכותית מנסות להשיג את תשומת הלב שלנו, ואם כן, איך הן בדיוק עושות את זה?קישורים:מחקר: חנפנות בקרב בוטיםhttps://arxiv.org/pdf/2310.13548מייקל גולדהאבר: שימו לב קונים!https://www.wired.com/1997/12/es-attentionכלכלת תשומת לבhttps://www.heise.de/tp/features/The-Economy-of-Attention-3444929.htmlספר: Stand out of our lighthttps://www.amazon.com/Stand-out-our-Light-Resistance/dp/110845299X

 ב-15 באוקטובר 2024 בערב יתקיים במועדון הגריי שבתל-אביב מפגש עבור מאזיני ומאזינות "עושים טכנולוגיה". בפרק הזה אני מגלה מי יהיה האורח המרכזי בפרק הלייב. השתתפו וקחו חלק בהקלטת הלייב הראשונה של "עושים טכנולוגיה". גגלו "גריי עושים טכנולוגיה" ומהרו לשריין לעצמכם כרטיס.https://grayclub.co.il/event/493/12718/

שאלת האחריות בעידן המכונות החושבות הוצגה לראשונה לפי עשרים שנה ובספרות המקצועית מכנים אותה בשם "פער האחריות". במשך שנים רבות היא נחשבה לתרגיל כמעט תיאורטי, אבל מה שהיה תיאורטי כבר מזמן לא כזה והאתגרים והבעיות האתיות שקשורות במתן דין וחשבון, בסוגיות של אחריות ואשמה נמצאות כבר איתנו.הנה דוגמה: מערכת בינה מלאכותית שמוטמעת בתוך כלי טיס ללא טייס מחליטה באופן אוטונומי לירות טיל ובטעות הורגת עשרה חיילים (שלא נדע). מי אחראי? הממשלה? הצבא? המפקד שהחליט לשלוח את הכטב"ם? מפעילי הכטב"ם? מה בנוגע למי שפיתח את הכטב"ם? אולי מי שפיתח את האלגוריתם שמוטמע בכטב"ם, אולי הוא זה שאחראי? אולי האחראים הם אלו שבחרו באיזו דאטה להשתמש כדי לאמן את האלגוריתם שהוטמע בכטב"ם שהופעל על ידי המפעילים שנשלחו על ידי המפקד שמונה על ידי הצבא שמקבל הוראות מהממשלה?מי אחראי כאשר אף אחד לא אחראי ואם אף אחד לא אחראי אז... אז מי אחראי?קישורים:הארץ: "האלגוריתם קבע שהיא לא בסכנה"https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-07-31/ty-article-magazine/.highlight/00000191-07e0-df85-a399-eff6db0e0000פער האחריות: מחקרו של אנדראס מת'יאסhttps://link.springer.com/article/10.1007/s10676-004-3422-1מחקר: ארבעה פערי אחריותhttps://link.springer.com/article/10.1007/s13347-021-00450-x

בראשית אוגוסט 2024 ניתן פסק הדין במשפט ההגבלים העסקיים שמנהל בשנה האחרונה הממשל האמריקאי נגד גוגל. אחרי שהאבק מעט שקע ורגע לפני שהצדדים מציגים בפני השופט את ההצעות שלהם בנוגע לעונשים שיוטלו על החברה, חשבתי שיהיה נכון לנסות ולעשות סדר בפרק עדכון קצר: מה קבע השופט, מה המשמעות של הקביעות שלו והאם בדומה למשפט ההגבלים העסקיים שנוהל נגד מיקרוסופט, גם התביעה נגד גוגל תעצב מחדש את עולם הטכנולוגיה?במילים אחרות: גוגל הפסידה – מה עכשיו?קישורים:בלומברג: הממשל האמריקאי שוקל לבקש את פירוקה של גוגלhttps://www.bloomberg.com/news/articles/2024-08-13/doj-considers-seeking-google-goog-breakup-after-major-antitrust-winסוף עידן גוגלhttps://www.axios.com/2024/08/07/google-antitrust-ruling-end-era

מנוע החיפוש של Perplexity AI נחשב בעיניי רבים למוצר פורץ דרך, כזה שמכניס לכיס הקטן את כל הגוגל והמיקרוסופט של העולם. מדי פעם אנשים מפרסמים בלינקדאין ובטוויטר ובמקומות נוספים פוסטים שבהם נראה שהם מתחרים ביניהם מי יצליח לכתוב את שיר האהבה הכי מרגש למנוע החיפוש של Perplexity.אבל למרות שהמוצר של החברה מסקרן ואפילו מרגש כלל לא בטוח שהוא המשיח שלו קיווינו.בשורה של תחקירים שפורסמו בחודשים האחרונים עולה תמונה מטרידה לפיה Perplexity גונבת תכנים מאתרים, היא פשוט מעתיקה כתבות שלימות ואז מציגה אותן ללא הפנייה, ללא קישור ובעיקר ללא אישור מה שמעלה את השאלה האם מה שאנחנו רואים פה הוא את נאפסטר של עולם החיפוש; חברה שמטלטלת את השוק ומרגשת את המשתמשים אבל שעושה את כל זה באמצעות גניבה?קישורים:חברת OpenAI משיקה גרסה ראשונה של SearchGPThttps://openai.com/index/searchgpt-prototypeעמית סינגהאל מדבר על המחשב ב"מסע בין-כוכבים"https://www.youtube.com/watch?v=0k2ufqVh-pUפורבס: "כאילו שלוויקיפדיה ול-ChatGPT היה נולד ילד"https://www.forbes.com/sites/rashishrivastava/2024/04/11/inside-the-buzzy-ai-startup-coming-for-googles-lunch/?sh=3bd446821781פרפלקיסטי וגניבת ה-AIhttps://www.theverge.com/2024/6/27/24187405/perplexity-ai-twitter-lie-plagiarismפרפלקסיטי היא מכונת בולשיטhttps://www.wired.com/story/perplexity-is-a-bullshit-machineפרפלקסיטי חותמת על עסקה עם שותפות תוכןhttps://www.niemanlab.org/2024/07/perplexity-ai-search-engine-launches-revenue-sharing-with-six-news-publishers/

בשנת 2020 דיפ-מיינד, חברה-בת של גוגל, השיקה מערכת בינה מלאכותית בשם "אלפא-פולד" שפיצחה תעלומה ביולוגית שהטרידה את המדענים יותר מחמישה עשורים: איך חלבונים מתקפלים. בעקבות פריצת הדרך, פורסמו אינספור כתבות ותחזיות שהעריכו שבתוך זמן קצר נוצף בגל של תרופות חדשות שיפותחו הודות להישג הזה אבל למרות שחלפו מאז ארבע שנים, זה עדיין לא קרה. העובדה הזו הופכת למעניינת במיוחד כשלוקחים בחשבון עוד עובדה: לפני כמה חודשים, במאי 2024, דיפ-מיינד השיקה למערכת שלה גרסה חדשה.קישורים:האם בינה מלאכותית יכולה להחליף את המדענים?https://www.fastcompany.com/91146281/why-ai-wont-swallow-scienceדיפ-מיינד מנסה להיכנס לשוק שלל 100 מיליארד דולרhttps://www.bloomberg.com/news/articles/2024-05-08/deepmind-ceo-targets-100-billion-plus-ai-drug-discovery-business-with-alphafoldהדרך לאלפא-פולד 2: תיעודhttps://www.youtube.com/watch?v=gg7WjuFs8F4

בזמן שהיה סטודנט סם בנקמן-פריד נפגש לארוחת צהריים עם וויליאם מק'סקיל, אחד ממייסדי תנועת האלטרואיזם האפקטיבי. הפגישה שינתה את חייו. הוא סיים את לימודיו, הקים קרן גידור ואז בורסה למסחר בקריפטו. הוא קרא לה FTX. בתוך זמן קצר בנקמן-פריד הרוויח סכומי כסף אדירים והפך לאדם העשיר בעולם מתחת לגיל 30. אבל הקריסה בשווי הביטקוין חשפה את התרמית הפיננסית הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב והובילה למעצרו של בנקמן-פריד. בחודש מארס 2024 הוא נשלח ל-25 שנות מאסר.הפרק הזה, מתוך הפודקסט "סערה מושלמת", מספר את סיפור עלייתו ונפילתו.קישורים:הפודקסט "סערה מושלמת" ב-Spotify:https://open.spotify.com/show/2IIVEx404ubtOF0CsQCjAd

בשני הפרקים הקודמים הצגתי שתי בעיות שמהן סובלות מערכות בינה מלאכותית. האחת היא בעיית ה"אני לא יודע" והשניה היא בעיית ה"אני יודע הכל". כעת, בפרק האחרון בטרילוגיה, נעסוק בבעיה השלישית, בעיית ההטיה שגורמת לכך שיש מערכות בינה מלאכותית שמעדיפות כיוון פוליטי או תרבותי מסוים כאשר הן נשאלות שאלה ואפילו כאשר הן מתבקשות לצייר תמונה. האם מערכות הבינה המלאכותית הן Woke? האם הן היו מצביעות למפלגות ליברליות?כמו כל דבר אחר בתקופה שבה אנחנו חיים, גם ההטיה הזו הפכה לסוגיה במחלוקת, סוגיה נפיצה, סוגיה שהובילה לפיתוח מערכות בינה מלאכותית שמוטות לכיוון השני, לכיוון השמרני, הימני, ואפילו הניאו-נאצי, והתוצאה של כל זה היא מהומה.קישורים:התגובה של גוגל לבעיות של ג'מיני ביצירת תמונותhttps://blog.google/products/gemini/gemini-image-generation-issueמחקר: הנטיות הפוליטיות של מודלי השפה הגדוליםhttps://arxiv.org/pdf/2402.01789ניאו-נאציים משתמשים בבינה מלאכותיתhttps://www.wired.com/story/neo-nazis-are-all-in-on-aiהמחקר של ארגון MEMRIhttps://www.memri.org/dttm/neo-nazis-and-white-supremacists-globally-look-artificial-intelligence-promote-their-message-0

הפרק הקודם, "אני לא יודע", עסק בשאלה למה אנחנו לא יודעים מה קורה בתוך מערכות הבינה המלאכותית ומדוע הן מתקשות לומר שהן לא יודעות משהו כאשר הן לא יודעות משהו. בחלק השני של הטרילוגיה אקח אתכם לצד השני של הספקטרום: "אני יודע הכל". כדי להבין מה קורה בצד הזה אספר את סיפורו של Recall, מוצר שמיקרוסופט רצתה להשיק ושתפקידו היה לדעת הכל ומשום כך הוא יכול לתת תשובה בנוגע לכל שאלה שקשורה לכל פעולה שעשיתם במחשב שלכם.נשמע טוב אבל לא חלף חודש מאז שמיקרוסופט התגאתה במוצר יודע-הכל שלה עד שהיא גילתה שלידיעה מוחלטת, לזיכרון מוחלט, מתלוות לא מעט בעיות, בלשון המעטה.קישורים:תחקיר פרופבליקהhttps://www.propublica.org/article/microsoft-solarwinds-golden-saml-data-breach-russian-hackersמנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נדלה, בראיון מצולם ל"וול-סטריט ג'ורנל"https://www.youtube.com/watch?v=uHEPBzYick0הסקירה של קווין בימונטhttps://doublepulsar.com/recall-stealing-everything-youve-ever-typed-or-viewed-on-your-own-windows-pc-is-now-possible-da3e12e9465eᐧ

אחת הבעיות הגדולות עם מערכות הבינה המלאכותית החדשות היא שקשה לסמוך עליהן ויש לכך שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שאנחנו לא יודעים למה הן פועלות בדרך שבה הן פועלות, למה הן נתנו לנו תשובה א' ולא תשובה ב' והשנייה היא שלא רק שאנחנו לא יודעים מה קורה בתוכן, לפעמים הן מנפיצות תשובות, ממציאות תשובות שאין בינן ובין המציאות שום קשר. אבל למה זה קורה? למה אנחנו לא מבינים מה קורה בתוך המערכות האלו ולמה הבוטים מתקשים לומר "אני לא יודע"? ובכן אפילו על השאלות האלו קשה לענות ובכל זאת זה מה שאני אנסה לעשות: אנסה גם להסביר את בעיית "אני לא יודע" וגם אספר על התקדמות מעניינת באחת הגזרות, התקדמות ששופכת אור על האופן שבו המערכות האלו פועלות מה שאולי יאפשר לנו קצת יותר לסמוך עליהן. אולי. קישורים:אנת'רופיק מסבירה מה קורה בתוך המודל שלהhttps://www.anthropic.com/research/mapping-mind-language-modelבעיית ההזיות: הסברhttps://masterofcode.com/blog/hallucinations-in-llms-what-you-need-to-know-before-integrationהבלוג של קובוס גריילינגhttps://cobusgreyling.medium.comᐧ

קובלט היא המתכת שנמצאת בכמעט כל מכשיר אלקטרוני שבו אנחנו משתמשים – בין אם זה טלפון סלולרי, מחשב נייד או מכונית חשמלית. היא נמצאת במכשירים שלנו כיוון שברובם יש סוללות ליתיום, שבאופן פרדוקסלי יש בהן יותר קובלט מליתיום.מתכת הקובלט, ובייחוד האופן שבו כורים אותה, עמדה במרכזה של תביעה ייצוגית שהוגשה בסוף שנת 2019 בארה"ב, נגד אפל, גוגל, מיקרוסופט, דל וטסלה. התביעה סיפרה סיפור שאנחנו, בישראל בפרט ובעולם המערבי בכלל, שומעים עליו רק לעתים רחוקות למרות שהוא מאוד שכיח, סיפור על אלימות, ניצול ועבדות.הפרק שודר לראשונה בשנת 2020 אבל לפני כמה שבועות פורסם פסק הדין בתביעה הייצוגית הזו שהוגשה נגד כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, ולכן החלטתי להקליט אותו מחדש, לעדכן אותו בנתונים חדשים ולספר מה עלה בגורלה של התביעה.קישורים: הדוח של אמנסטי אינטרנשיונל משנת 2016https://www.amnesty.org/en/latest/news/2016/01/Child-labour-behind-smart-phone-and-electric-car-batteries/החלטת בית המשפט לערעוריםhttps://www.reuters.com/legal/us-appeals-court-dismisses-child-labor-case-against-tech-companies-2024-03-05/התחקיר של SkyNewshttps://www.youtube.com/watch?v=JcJ8me22NVsהתחקיר של הגארדיאןhttps://www.theguardian.com/global-development/2018/oct/12/phone-misery-children-congo-cobalt-mines-drcהספר Cobalt Redhttps://www.amazon.com/Cobalt-Red-Blood-Congo-Powers-ebook/dp/B09Y462D6Zᐧ

השבועות האחרונים בעולם הבינה המלאכותית היו די משוגעים ולרגע יש תחושה שהדברים מתקדמים במהירות כל כך גדולה עד שקשה לתפוס אותם. קייסי ניוטון, העורך של הניוזלטר Platformer ואחד המגישים של הפודקסט Hard Fork של "הניו-יורק טיימס", קורא לזה בשם "AI Vertigo". זה שם לא רע בגלל ש"וטריגו" מתאר מצב שבו למרות שאנחנו עומדים במקום ולמרות שהסביבה שלנו לא זזה, אנחנו מרגישים שכל מה שסביבנו נמצא בתנועה, שהכל מסתחרר במהירות.אני בדרך כלל נמנע מלדווח על "החידושים האחרונים" אבל לפעמים יש הצטברות של כל כך הרבה חדשות שאין ברירה אלא לעצור לרגע על מנת לנסות ולעשות סדר.החזיקו חזק, זה פרק שעושה סחרחורת.קישורים:הרובוטית סופיה נושאת את הנאום המרכזי בטקס הסיוםhttps://www.nytimes.com/2024/05/15/nyregion/dyouville-university-commencement-robot-speaker.htmlלמה הצוות שאחראי על הבטיחות ב-OpenAI התפרקhttps://www.vox.com/future-perfect/2024/5/17/24158403/openai-resignations-ai-safety-ilya-sutskever-jan-leike-artificial-intelligenceסקרלט ג'והנסן כועסת על OpenAIhttps://www.theverge.com/2024/5/20/24161253/scarlett-johansson-openai-altman-legal-action

בשנים האחרונות מתנהלת בין ארצות הברית לסין מלחמה קרה וב"עושים טכנולוגיה" סיקרנו כמה פנים שלה: הצבענו על החשש של ארה"ב מטיקטוק, סיפרנו על המאבק בין המעצמות סביב פיתוח שבבים וגם סביב הנחת כבלים תת-ימיים. בפרק הזה, הרביעי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", אנחנו עוסקים בטכנולוגיה שצפויה לפרוץ את כל ההצפנות שבהן כולנו משתמשים: מחשוב קוואנטי.הדבר הזה, שרק מעטים מסוגלים להסביר אותו, ועוד יותר מעטים מסוגלים להבין אותו, מתקרב אלינו בצעדי ענק  והוא מוביל למרוץ אדיר וחסר רחמים בין המעצמות, שמנסות להגיע ראשונות לקו היעד. האם אכן כל ההצפנות יפרצו ועד כמה אנחנו קרובים לשם?ספוילר: כמעט כל ההצפנות יפרצו ואנחנו ממש ממש קרובים.קישורים:סרטון: פרויקט וינונהסרטון: איך מחשב קוואנטי יפרוץ הצפנותהמרוץ הקוואנטי בין ארה"ב לסיןארה"ב וסין ממהרות להגן על הסודות שלהן

בשנים האחרונות יש מחשבה אחת, שאלה אחת שאליה אני חוזר פעם אחר פעם: מה קורה כאשר תרבות הופכת אובססיבית לרעיון, ובאופן יותר ספציפי, מה קרה לנו מהרגע שהפכנו אובססיביים למספרים? אנחנו מודדים הכל, מדרגים הכל, רואים את העולם דרך העיניים של המספרים, אבל למה? למה החלטנו שזו הדרך הכי מוצלחת להבין את המציאות ומה קרה לאופן שבו אנחנו רואים את העולם ואפילו את עצמנו, מהרגע שהתחלנו להצמיד מספר לכמעט כל דבר?בניסיון לענות על השאלות האלו ועל רבות נוספות, התייעצתי עם מומחים, קראתי מחקרים, ראיינתי אנשים והלכתי לאיבוד בעולמות תוכן שונים ומשונים: כלכלה, אסטרונומיה, צבא, פילנתרופיה, רפואה, פסיכולוגיה ואפילו שוק העבודה. זה היה מסע משוגע. את תוצאות המסע קיבצתי לסדרה אינטימית ואישית בת 11 פרקים שתעלה בפודקסט חדש ששמו "סערה מושלמת". הפודקסט "סערה מושלמת" יושק בימים הקרובים ובפרק בונוס מיוחד אני מספק למאזיני "עושים טכנולוגיה" הצצה ראשונה.חפשו את "סערה מושלמת" באפליקציית הפודקסטים שלכם ותקבלו עדכון ברגע שיועלו פרקי הסדרה."סערה מושלמת" ב-Apple Podcastshttps://podcasts.apple.com/podcast/id1742404005"סערה מושלמת" בספוטיפייhttps://open.spotify.com/show/2IIVEx404ubtOF0CsQCjAd"סערה מושלמת" - עמוד מתעדכןhttps://www.popup.co.il/ps

שנה וחצי לאחר הופעת ChatGPT, נדמה שלכולם כבר ברור שאנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה טכנולוגית נרחבת. כעת נחשפת העובדה שכמו כל מהפכה, בין אם היא מהפכה תעשייתית ובין אם היא מהפכה של בינה מלאכותית, בין אם היא מבוססת על מכונות טקסטיל או על שרתים ומחשבים, גם למהפכה הזו יש השפעה נרחבת, ולעתים הרסנית, על הסביבה.כשהתחלתי להתעניין בכיוון הזה חשבתי שעיקר הבעיה היא העובדה שחוות השרתים העצומות צורכות הרבה מאוד חשמל – והן אכן צורכות הרבה מאוד חשמל - אבל הן בעיקר צורכות משאב נוסף, שעליו ממש לא חשבתי: מים.אז בכל פעם שאתם מבקשים מ-ChatGPT לעשות משהו, כמה מים הוא שותה?קישורים:מחקר: להפוך את הבינה המלאכותית לפחות צמאהכמה מים צורכת בינה מלאכותיתהבינה המלאכותית לוקחת מים מהמדברמשבר האנרגיה והמים באמריקה הלטיניתאירלנד וחוות שרתים

בחיי היומיום אנחנו משתמשים במטאפורות רבות שקשורות לעולם הטכנולוגיה אבל למה מכל המטאפורות רעיונות מיוצגים בצורה של נורה, נורה שנדלקת.למה דווקא המטאפורה הזו תפסה ומה היא אומרת על האופן שבו אנחנו חושבים על יצירתיות או חדשנות? האם הנורה, הדרך שבו היא עובדת והאופן שבו היא באה לעולם, מתארת בצורה מדויקת או מוצלחת את האופן שבו רעיונות באים לעולם ומה היה קורה אם היינו משתמשים בטכנולוגיה אחרת כדי לתאר את התהליך הזה?כדי לענות על השאלה הזו הייתי צריך לצלול לעולם האלקטרוניקה, הפילוסופיה, העסקים ואפילו לעולמם של הסרטים המצוירים ואז גיליתי שזה לא רק תרגיל מעניין, שמערב היסטוריה, טכנולוגיה ודמיון, זה גם תרגיל שיכול ללמד אותנו לקח חשוב על האירועים האלו שכל כך מעניינים אותנו, שאנחנו כל כך חושקים בהם, כמו הופעתו של רעיון מוצלח, כמו אותה יצירתיות מתפרצת שהנורה אמורה לייצג.קישורים:התמונה של אדיסוןhttps://bit.ly/3TDSkWgסרטון: פליקס החתול והנורה החשמליתhttps://www.youtube.com/watch?v=1HuKX7r1vpg

ההצלחה הגדולה של אלון מאסק, היא לא טוויטר ואפילו לא טסלה. מה שהופך את מאסק לדמות חשובה ומשפיעה היא SpaceX.החל משנת 2006 מאסק וחברת החלל שלו זכו בשורה של מכרזים של נאס"א ושל הממשל האמריקאי, מכרזים שמטרתם לפתח חלליות מסוגים שונים וטילים מסוגים שונים. במסגרת הפעילות של החברה, SpaceX משגרת אינספור דברים לחלל, חלקם מתפוצצים על כן השיגור וחלקם מתפוצצים כאשר הם מנסים לחזור ולכן מאסק החל לחפש אתר ניסויים שיהיה בבעלותו. הפתרון שלו היה להשתלט על כפר קטן בטקסס ואז לנסות ולקנות אותו ואת תושביו.המהלך האגרסיבי הזה הוא רק אחד בשורה של מהלכים שחלקם, כך נדמה, מבקשים להחיות קונספט שזכה לפופולריות במאה ה-19, קונספט של "עיירת חברה" שבו התאגיד לא רק מעסיק אותך, הוא גם בעל הבית שלך. אז מה אתם אומרים, הייתם רוצים שהאדם העשיר בעולם יהיה בעל הבית שלכם?קישורים:שיר: Sixteen Tonsהתחקיר של "מאד'ר ג'ונס"כתבה מצולמת: מאסק מנסה להשתלט על עיירהוול-סטריט ג'ורנל: מאסק בונה עיירה בטקססהסרטון של צ'אפ אמברוז

אני מגיש את "עושים טכנולוגיה" ממארס 2019 ועד היום, חמש שנים רצופות; כמעט מאתיים פרקים שמכילים יותר מחצי מיליון מילים. לאורך השנים נשאלתי כל מיני שאלות (חלקן מוזרות) ולמדתי כמה דברים על האופן שבו אפשר לספר סיפורים על טכנולוגיה, על מרואיינים, על מאזינים ועל התגובות שלהם. לרגל המאורע החגיגי החלטתי לעצור לרגע ולהעלות פרק אחר, שונה ואישי שבו אני מספר סיפורים שבדרך כלל לא שומעים, נותן כמה טיפים ליוצרים מתחילים וגם בוחר את הפרק האהוב עליי בכל אחת מחמש השנים האחרונות.

באמצע פברואר 2024, חברת OpenAI חשפה פיתוח חדש, Sora או "שמיים" ביפנית, מודל בינה מלאכותית שמאפשר ליצור סרטוני וידאו באורך של עד כדקה. כל שצריך לעשות הוא לתאר סצנה, נניח, "איש מבוגר לבוש חליפה מדבר עם הנכדה שלו בבית קפה", לשלוח את הפרומפט, ו-Sora תייצר סרטון. הטכנולוגיה היכתה את העולם בתדהמה והיא כל כך מרשימה שכבר אפשר לראות לאן זה הולך. זה עניין של שנה, שנתיים אולי שלוש, עד שיופיעו סרטונים שכולנו נשאל את עצמנו "האם אדם צילם אותם או שמא זו יצירה של מכונה, האם האדם שמופיע בהם הוא אמיתי או שגם הוא המצאה של המכונה?". זו אותה השאלה שאנחנו שואלים את כיום כאשר אנחנו נתקלים בטקסט או בתמונה.זה יהיה הרגע שבו הטכנולוגיה תגיע לתחנתה האחרונה, הרגע שידחוף אותנו לשאול: "הלו? אפשר לקבל את המציאות, בבקשה?". האם אנחנו צריכים לייחל לרגע הזה או לחשוש מבואו ואיך כל זה קשור לשאלה שנהגתי לשאול את הסטודנטים שלי?קישורים:OpenAI חושפת את Soraתיאוריית השיגור לעולמות נרטיבייםמי צפה בפרסומות הסופרבול באקס?כמה יפנים מתמודדים עם היקיקומורי?ז'רון לנייר: לאן המציאות המדומה תיקח אותנו

האם אוכל להגיש את הפודקאסט שלי באנגלית? באמצעות שיבוט הקול שלי זה אפשרי. למרות שיש שימושים לגיטימיים לטכנולוגיית ה-Voice Cloning, היא מטרידה פוליטיקאים, חוקרים ואנשים מרחבי העולם, כולם מזהירים מההשלכות שלה: אם ניתן לחקות בצורה מושלמת קולות של אנשים, הרי שלא יהיה ניתן לסמוך על אף הקלטה. אבל הפעם אני מבקש להציג תזה שתוקפת את הסוגיה מזווית אחרת לגמרי: אם שיבוט קול היא טכנולוגיה לגיטימית, הרי שבאופן תיאורטי, אנחנו יכולים ללכת עד הסוף ולשבט בני האדם.קישורים: הריאיון של ברוס ריד לאתר פוליטיקוכיצד זיוף ניצח את הבחירות בסלובקיההדיבידנד של השקרןהפרסומת של פורדהחלטת האו"ם על איסור שיבוט אנושי

לפני יותר מ-50 שנה, נערכה ועידה בה השתתפו עשרות אסטרונומים ואסטרופיזיקאים מארה"ב ורוסיה. נושא הוועידה היה "תקשורת עם חייזרים". מדען אמריקאי צעיר, קרל סייגן, אמר אז "יש קשר בין לוויתנים לדיון שלנו. היונקים הימיים האלו הם ללא ספק יצורים אינטליגנטיים והם חיים בכוכב הלכת שלנו. לא פעם נטען שאם שאנחנו לא מסוגלים לתקשר איתם לא נוכל לתקשר עם ישויות אינטליגנטיות חוצניות".על פני כדור הארץ יש כ-90 מינים שונים של לוויתנים ואין ספק שאחד המוזרים, הגדולים והמעניינים שבהם הוא הראשתן גדול-ראש או לוויתן זרע. מחקר חדש טוען שלא רק שהלווייתנים האלו מדברים, טכנולוגיה חדשה/ישנה עשויה לספק תשובה לשאלה "מה הם אומרים?", וכן, ברור שהיא נשענת על בינה מלאכותית, אלא מה.קישורים:מחקר: פריצת דרך בהבנת שפת לוויתני הזרעפריצת דרך בהבנת שפת הלווייתניםמחקר: האם הלווייתנים למדו להתגונן מציידים?האם נוכל לדבר עם לוויתנים?

עצים הם טכנולוגיה מדהימה. לא רק שאפשר להפיק אינסוף מוצרים מעצים, הם מצוידים בטכנולוגיה שמסוגלת לקחת מהאטמוספירה דו-תחמוצת הפחמן ולהחזיר אליה חמצן שזה בדיוק ההפך מאיתנו: אנחנו לוקחים, כלומר נושמים, חמצן ופולטים דו-תחמוצת הפחמן. הם אפילו מסוגלים לאחסן בתוכם דו-תחמוצת הפחמן.הייטק, שמייטק, עצים! עצים יכולים לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית. זו הטענה של יוזמה שקוראת לטעת טריליון עצים עד לסוף העשור, עצים שיוכלו להוציא מהאטמוספירה כשני-שליש מכלל הפחמן הדו-חמצני ובכך יאטו את השינוי האקלימי המהיר שמכה בנו. הבעיה נפתרה: עצים!אז זהו, שזה לא כל כך פשוט.התכנית שודרה לראשונה בפברואר 2020. היא הוקלטה מחדש ועודכנה עם מידע שהצטבר בשנים האחרונות.קישורים:המחקר בכתב העת סיינסאתר יוזמת טריליון עציםהאם טריליון עצים יכולים לפתור את בעיית התחממות כדור הארץ?טריליון עצים – מה עומד מאחורי המספרים?

מחקר מסקרן שפורסם בנובמבר 2023 ניסה לבחון האם כאשר מוסיפים "גירויים פסיכולוגיים רגשיים" להנחיות ולבקשות שאנחנו מפנים למודלי השפה באופן שהופך את ה-Prompt ל-EmotionPrompt, לבקשה רגשית, האם התוספת הזו משפיעה על איכות התשובה של המודלים? במלים אחרות, החוקרים ניסו להבין האם פנייה לרגש של מודלי השפה הגדולים הופכת את התשובות שלהם למוצלחות יותר? הם פיתחו פניות מסוגים שונים, חלקן מצחיקות וחלקן הזויות וגילו ש... כן, זה עוזר!המחקר, והתוצאות המורכבות שהוא מספק, מהווים עדות נוספת לכך שניתן לחלץ מהאינטליגנציה המלאכותית שאנחנו מפתחים תשובות מוצלחות יותר אם רק יודעים לפנות אל האינטליגנציה הרגשית שלהם.רגע, מה?!קישורים:מחקר: על הקשר בין שיח רגשי למודלי שפה גדוליםhttps://arxiv.org/abs/2307.11760מחקר: אופטימיזציה של מודלים בהתבסס על שפהhttps://arxiv.org/abs/2309.03409שרשור: הצעתי ל-ChatGPT טיפ וזה מה שקרהhttps://twitter.com/voooooogel/status/1730726744314069190

אמנם ChatGPT הושקה בסוף 2022, ודאלי הושקה חצי שנה קודם אבל זו היתה 2023 שהמחישה שמהפכת הבינה המלאכותית היא כאן כדי להישאר. בבת אחת קמו חברות סטארט-אפ שפיתחו ושעדיין מפתחות אינספור מוצרים שמבוססים על פתרונות בינה מלאכותית. חלק מהחברות וחלק מהפתרונות הם לא יותר מהייפ שיווקי, אבל אחרות מפתחות מוצרים אמיתיים שמספקים מענה אמיתי ללקוחות אמיתיים. לצד פריצות הדרך החלו לצוץ גם האתגרים ובעיות שמטרידות את כל מי שפועל בתחום.בתכנית האחרונה לשנת 2023 ננסה לכנס חלק מהאתגרים והשאלות שמעלה הטכנולוגיה החדשה סביב תמה משותפת שמבהירה למה המהפכה הזו כל כך מרשימה וגם למה היא כל כך מטרידה.קישורים:הריאיון של ג'פרי הינטון לניו-יורקר מגזיןhttps://www.newyorker.com/magazine/2023/11/20/geoffrey-hinton-profile-aiהריאיון של ג'פרי הניטון לניו-יורק טיימסhttps://www.nytimes.com/2023/05/01/technology/ai-google-chatbot-engineer-quits-hinton.htmlהטעות של איליה סוצקברhttps://www.theatlantic.com/technology/archive/2023/11/openai-ilya-sutskever-sam-altman-fired/676072סין משקיעה בוואוויhttps://www.bloomberg.com/graphics/2023-china-huawei-semiconductorג'פרי הינטון בסרטון של אוניברסיטת טורונטוhttps://www.youtube.com/watch?v=-9cW4Gcn5WY

מה משותף למזג אוויר, אלצהיימר, ממותות, ספינות אוויר ועכברושים? הדבר היחיד שמשותף להם הוא שהם כולם חלק מידיעות שמספרות על פיתוחים חדשים שעשויים לשפר קצת את העולם כי בתקופה הזו, כך נדמה לי, כולנו צמאים לקצת חדשות טובות לשם שינוי. זו תוכנית מעט משונה, תוכנית שמוקדשות לקצת חדשות טובות (לשם שינוי) וגם לעדכון קצר על השבוע המשוגע שעבר על סם אלטמן וחברת OpenAI.קישורים:מודל החיזוי של גוגלhttps://www.wired.com/story/google-deepmind-ai-weather-forecastבינה מלאכותית תעזור באיתור אלצהיימרhttps://www.nature.com/articles/d41586-023-03482-9ספינת אוויר חדשהhttps://techcrunch.com/2023/11/08/the-worlds-largest-aircraft-breaks-cover-in-silicon-valleyכדורגל הייטקhttps://www.uefa.com/euro2024/news/0287-1976884bce43-5afb2e73f7af-1000--official-euro-2024-match-ball-unveiled/עכברושים נגד מוקשיםhttps://www.thenation.com/article/world/cambodia-land-mine-clearanceלהחזיר את הממותה הצמרית לחייםhttps://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-12759177/Colossal-Biosciences-woolly-mammoth-brought-extinction.htmlᐧ

מנכ"ל חברת OpenAI, סם אלטמן פוטר במפתיע ודוח בו נטען שפרסומות של חברות ענק הופיעו לצד ציוצים אנטישמיים, גרם לחברות רבות להודיע שיפסיקו לפרסם בטוויטר או באקס או באיך-שלא-קוראים לרשת של מאסק שמיהר להצהיר: אתבע את מפרסמי הדוח!האיום של מאסק לפנות לבית המשפט מגיע במקביל לתביעות משפטיות אחרות שעשויות להשפיע על הנוף הטכנולוגי של העולם. חלק מהתביעות רק הוגשו, חלק אחר מתברר בימים אלו ולפחות בתביעה אחת, תביעה גדולה, יש כבר הכרעה.סיפור על סערות ותביעות בארבע מערכות.קישורים:מטא נתבעת על ידי 42 מדינותhttps://www.nytimes.com/2023/10/24/technology/states-lawsuit-children-instagram-facebook.htmlתשע שאלות סביב התביעה נגד אמזוןhttps://www.vox.com/technology/2023/9/29/23894832/amazon-antitrust-lawsuit-questions-answered-ftc-lina-khanאפיק נגד גוגל – על מה המהומה?https://www.theverge.com/23944251/epic-google-antitrust-trial-explainer-monopolyעלייתו ונפילתו של סם בנקמן-פרידhttps://www.nytimes.com/2023/11/02/technology/sam-bankman-fried-rise-crash.html

רשת העצבים האמיתית של העולם הדיגיטלי, זו שמעבירה במהירות מידע מנקודה לנקודה, מבוססת על כבלים תת-ימיים. אנחנו לא מקדישים לכך הרבה מחשבה אבל באוקיינוסים מותקנים כבלי תקשורת שבלעדיהם אין אינטרנט, אין מסחר אלקטרוני, אין עולם דיגיטלי.כבלי התקשורת האלו הם תשתית אסטרטגית שיש לה מטרות אזרחיות אבל גם מטרות צבאיות, מה שהופך אותם למטרה נחשקת בזמן קונפליקט: ניתן לשתק את התשתית הזו וניתן גם לחדור אליה, להתחבר אליה, לצותת למידע שעובר דרכה ולכן היא נמצאת במרכזם של עימותים בין מעצמות.זה החלק השלישי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", זו שמתנהלת בין ארה"ב לסין והוא עוסק בזירה חשאית ואסטרטגית, כזו שמבוססת על הנדסה אבל גם על יצרים, על כסף גדול אבל גם על טכנולוגיה מתקדמת, תקשורת סופר-מהירה ומאבקים שמתרחשים מאחורי הקלעים ומתחת לגלים.קישורים:מפה אינטראקטיבית – כבלי תקשורת תת-ימייםhttps://www.submarinecablemap.comאיך מתקנים כבלים תת-ימיים?https://www.youtube.com/watch?v=l1knCR6xAzoמלחמת ארה"ב-סין מתחת למיםhttps://ig.ft.com/subsea-cablesהתחקיר של רויטרס על מלחמת הכבלים בין ארה"ב וסיןhttps://www.reuters.com/investigates/special-report/us-china-tech-subcom

בעבר העולם היה פשוט: קנית משהו ואז היית הבעלים שלו. קנית ספר והוא היה שלך, קנית תקליט והוא היה שלך, קנית תקליטור שיש עליו סרט ועכשיו התקליטור הזה שלך.אבל בשנים האחרונות פחות ופחות אנשים קונים מוצרים פיזיים. נכון, אנשים עדיין קונים ספרים מנייר אבל המכירות של ספרים דיגיטליים לא מפגרות הרבה מאחור. אבל ההבדל בין ספר מנייר לספר דיגיטלי הוא לא רק בפורמט. כאשר אתם קונים ספר דיגיטלי אתם בעצם קונים רישיון שמאפשר לכם לקרוא אותו ואם יש משהו שאנחנו יודעים הוא שאם יש "רישיון" יש גם "תנאי רישיון", ואם יש תנאי רישיון יש אותיות קטנות בתוך תנאי הרישיון שבהן לפעמים כתוב שלבעלים האמיתיים של התכנים יש כל מיני אפשרויות מעניינות כמו למשל, לעדכן את הטקסט שמופיע בספר הדיגיטלי שקניתם ואפילו למחוק את כולו מהמכשיר שלכם. נשמע תיאורטי? זה כבר קרה - זה קורה ממש עכשיו.לכאורה זה אירוע נקודתי ומוגבל אבל הסיפור הזה מצביע על משהו גדול יותר, על מגמה שהולכת ומתפשטת לשדות נוספים.קישורים:רשימת השינויים בספרי דאל:https://en.wikipedia.org/wiki/Roald_Dahl_revision_controversyהביקורת על השינויים:https://www.theguardian.com/books/2023/feb/20/roald-dahl-books-rewrites-criticism-language-alteredספר: The End of Ownership:https://www.amazon.com/End-Ownership-Personal-Property-Information/dp/0262035014

בימים אלו מתנהל בארה"ב משפט הגבלים עסקיים בו הממשל האמריקאי תובע את גוגל. המשפט מושך הרבה מאוד תשומת לב כי במובנים רבים זה כמעט לא משנה מה תהיה התוצאה שלו: להחלטה עצמה צפויה להיות השפעה לא מבוטלת על האופן שבו ענקיות הטכנולוגיה ימשיכו לפעול ואולי אפילו על האופן שבו האינטרנט עצמה תתפתח.במרכז המשפט, גם אם לא באופן ישיר, מתנהל דיון סביב שאלה די משונה: מהו הכוח של ברירות מחדל. גוגל טוענת שברירת מחדל של דפדפן לשלוח את השאילתות של הגולשים למנוע החיפוש של גוגל היא בדיוק זו, בסך הכל ברירת מחדל. העובדה שהמשתמשים לא משנים אותה היא עדות לכך שהם מרוצים ממנה, ואם יש מישהו שלא מרוצה ממנה הוא יכול לשנות אותה בקלות.מול הטיעון הזה מעמיד משרד המשפטים האמריקאי טיעון לא רע: בגלל שגוגל יודעת שהכוח של ברירת המחדל הוא לא טריוויאלי אלא דווקא עצום, היא מוכנה לשלם סכומי עתק כדי לשמר אותו. על פי ההערכות בשנת 2022 היא שילמה לאפל לבדה סכום של 15 עד 20 מיליארד דולר כדי לשמור על ברירת המחדל הזו.אם זו "רק ברירת מחדל", כפי שגוגל טוענת היא לא היתה מוציאה סכום עתק שכזה. היא מוציאה אותו, טוענים התובעים, בגלל שהיא מבינה שרוב המשתמשים לא משנים אותה לעולם. אבל למה? מה כל כך יוצא דופן בברירות מחדל?כדי לענות על השאלה הזו אנחנו צריכים להיכנס לבר שבו יושבים עיצוב, טכנולוגיה ופסיכולוגיה התנהגותית.קישורים:גוגל משלמת 20 מיליארד דולר לאפל כדי לשמור על ברירת המחדלhttps://macdailynews.com/2023/02/21/google-pays-apple-20-billion-annually-to-be-safaris-default-search-engine/נפתח משפט ההגבלים העסקיים נגד גוגלhttps://www.nytimes.com/2023/09/06/technology/modern-internet-first-monopoly-trial-us-google-dominance.htmlהספר Nudge – הגרסה האחרונהhttps://www.amazon.com/Nudge-Improving-Decisions-Health-Environment/dp/B097NJJ4PY/הספר Code and other laws of cyberspace – גרסה 2.0https://lessig.org/product/codev2

האם מהפכת הבינה המלאכותית היא ברכה או קללה עבור מערכת החינוך? האם השינויים הטכנולוגיים שסוחפים את הרשת יובילו בפועל דווקא להחרפת הפערים הדיגיטליים והחינוכיים? האם טכנולוגיות AI ו-AR הן בשורה לתלמידים - או איום וחדשות רעות עבור מורים ועבור החברה כולה? ואיך מערכת החינוך צריכה להערך לקראתם?בפרק מיוחד זה נארח את ד״ר עמיר גפן, חוקר יישומי בינה מלאכותית באגף המחקר והפיתוח במשרד החינוך.פרק מתוך "נקודה IL" הפודקאסט של איגוד האינטרנט הישראלי.

לפני קצת יותר מעשור האינטרנט היתה מלאה באנשים שקבעו שהדבר הכי חשוב זה ללמוד "איך צריך להשתמש ברשתות חברתיות". היום מסתובבים אנשים – לפעמים אלו אותם אנשים ממש – שקובעים שהדבר הכי חשוב הוא ללמוד איך צריך להשתמש במערכות בינה מלאכותית.על אף שחשוב להתנסות בכלים האלו כדי להבין מה הם היתרונות שלהם, איך הם יכולים לעזור לנו וגם מה המגבלות שלהם, השאלה הזו – "איך צריך להשתמש" – מסתירה שאלה הרבה יותר מעניינת וגם הרבה יותר חשובה: איך מערכות הבינה המלאכותית ישתמשו בנו ומה יקרה מהרגע שזה יקרה.קישורים:שקופית הפאוורפוינט ומעבורת החלל קולומביהhttps://medium.com/@JoachimLasoen/the-powerpoint-slide-that-crashed-a-space-shuttle-c820c907d0aeספר: "כסף: סיפור על המצאה"https://www.amazon.com/Money-True-Story-Made-Up-Thing/dp/031641719Xספר: "בידור עד מוות"https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%93_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AAפייסבוק פיטרה את עובדי צוות מחלקת הטרנדינגhttps://slate.com/technology/2016/08/how-facebooks-trending-news-feature-went-from-messy-to-disastrous.html

האם האופן שבו אנחנו מבינים את הטכנולוגיה, את האופן שבו היא פועלת ואת האופן שבו היא משפיעה עלינו, קשור לדרכים השונות שבהן טכנולוגיה מוצגת בסרטי המדע הבדיוני? את ההשראה לשאלה המשונה הזו קיבלתי מפרק ששודר בפודקסט של מלקולם גלדוול שבו הוא הראה כיצד ז'אנר הספרים שעוסקים בשוטרים משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים את עבודת המשטרה. האם אותו הדבר קורה עם טכנולוגיה? יצאתי למשימה לקטלג ולסווג את הז'אנרים המרכזיים של סרטי וספרי המדע הבדיוני שבמרכזם עומדת טכנולוגיה ומצאתי שז'אנר אחד הפך לפופולארי במיוחד - וכן, יכול להיות שהוא משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים - ובעיקר לא מבינים - טכנולוגיה.קישורים:הפרק של מלקולם גלדוולhttps://www.pushkin.fm/podcasts/revisionist-history/taxonomy-of-the-modern-mystery-storyקווין רוס כותב על חברת אנת'רופיקhttps://www.nytimes.com/2023/07/11/technology/anthropic-ai-claude-chatbot.html

בשבועות האחרונים הוליווד נעצרה לאחר שאל התסריטאים ששובתים הצטרפו גם השחקנים. חלפו 60 שנה מאז שהתרחשה בהוליווד שביתה משותפת שכזו. בהתחלה חשבתי, "מה אכפת לי, צרות של אמריקאים", אבל בהדרגה אני מבין שמה שקורה שם צריך לעניין אותנו, צריך לעניין את כולנו. התסריטים והשחקנים נאבקים בשתי טכנולוגיות ובשינויים שהן הביאו לתעשייה שלהם. הראשונה היא טכנולוגיית הסטרימינג שהובילה לשינוי קיצוני במודל העסקי של התעשייה וכיום היא מעמידה בסכנה את היכולת של אלפי אנשים להתפרנס מעבודתם ככותבים. השניה היא הבינה המלאכותית, שלמרות שהיא נמצאת רק בחיתוליה, ברור שההשלכות שלה עשויות להיות רחבות, משמעותיות ודרמטיות אפילו יותר מהטכנולוגיה הראשונה.בהוליווד טוענים שמה שקורה שם הוא רק הפרומו לסרט שמחכה לרבים מאיתנו: לעורכי דין ולרואי חשבון, למתכנתים ולאנשי השיווק, למעצבים גרפיים, למנהלים ולאנשי הפיננסים. גם אלו עשויים יום אחד לעלות על במה ולקרוא לחבריהם: "אנחנו חייבים לשבות עכשיו אחרת מכונות יחליפו אותנו!". האם הם צודקים? קישורים:הפרק הראשון בעונה השישית של "מראה שחורה"https://www.dexerto.com/tv-movies/black-mirror-season-6-joan-is-awful-episode-1-explained-2177609המודל של הסטרימינג שבורhttps://www.vulture.com/2023/06/streaming-industry-netflix-max-disney-hulu-apple-tv-prime-video-peacock-paramount.htmlElevenlabshttps://elevenlabs.io"מלחמת הזרמים", פרק ב"עושים היסטוריה"https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_300