על המשמעות

אזהרה חמורה! ⛔ פרק זה אינו מתאים לחלק גדול של מאזיני "על המשמעות", טהורי הנפש וברי הלבב. מכיל מילים גסות לרוב ובדיחות חסרות טעם. הצפייה על אחריותכם בלבד.אחרי הדיסקליימר הזה, ברוכים הבאים לשואו החדש מבית "על המשמעות" שבו שוחטים את כל הפרות הכי קדושות ללא הבדלי דת, גזע או מין: "על הבלאגן".לקחנו את הפורמט המהודק של 'על המשמעות', הוספנו אלכוהול, אפס הכנה מראש ושלושה אורחים פירומנים עם פיוז קצר במיוחד שהגיעו נחושים לשרוף את המועדון. התוצאה - מזעזעת.בתפריט:

אזהרה חמורה! ⛔ פרק זה אינו מתאים לחלק גדול של מאזיני "על המשמעות", טהורי הנפש וברי הלבב. מכיל אמירות קשות, דעות קיצוניות ופרובוקציות מכוונות. הצפייה על אחריותכם בלבד.אחרי הדיסקליימר הזה, ברוכים הבאים לסיבוב השני של השואו מבית "על המשמעות" שבו שוחטים את כל הפרות הכי קדושות ללא הבדלי דת, גזע או מין: "על הבלאגן".לקחנו את הפורמט המהודק של 'על המשמעות', הוספנו אלכוהול, אפס הכנה מראש, ושלושה משתתפים פירומנים עם אורח אחד נפיץ במיוחד - פרופ' אמיר חצרוני - שהגיע נחוש לשרוף את המועדון. התוצאה כרגיל - מזעזעת.בתפריט:

אזהרה חמורה! ⛔ פרק זה אינו מתאים לחלק גדול של מאזיני "על המשמעות", טהורי הנפש וברי הלבב. מכיל מילים גסות לרוב, בדיחות חסרות טעם ודעות שנויות במחלוקת. הצפייה על אחריותכם בלבד.אחרי הדיסקליימר הזה, ברוכים הבאים לסיבוב השלישי של השואו מבית "על המשמעות" שבו שוחטים את כל הפרות הכי קדושות ללא הבדלי דת, גזע או מין: "על הבלאגן".לקחנו את הפורמט המהודק של 'על המשמעות', הוספנו אלכוהול, מעלי עשן, פיצוחים, ושני חברים חדשים לקאסט - איתי סליאר ('הצרפתי' מהטוויטר) ודין מוריאל - שהגיעו נחושים לשרוף את המועדון. התוצאה שוב - מזעזעת.בתפריט:

פרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אברהם וסרמן, חוקר והיסטוריון ומחבר סדרת ספרים על הגותו ופועלו של הרב קוק, לשיחה מרתקת על המתח בין האידיאל למציאות במשנתו של הראי"ה קוק, ועל יחסו המורכב לתנועת הפועלים הסוציאליסטית.האם דמותו של הרב קוק כמנהיג מכיל ואוהב כל יהודי, עומדת במבחן המציאות הפוליטית הסוערת של ימי ראשית הציונות? בשיחה חושפנית, צולל הרב וסרמן אל תוך הארכיונים ומציג דמות מורכבת של הראי"ה: לא רק הוגה דעות בעל כנפי רוח, אלא מנהיג פרגמטי, פוליטיקאי נחוש ואיש מעשה שלא היסס להשתמש בכלים תקיפים כדי לעצב את דמותו היהודית של היישוב.בפרק נדון ברקע האידיאולוגי של תנועת הפועלים, החל מהמצע המרקסיסטי של "פועלי ציון" ועד לחזון של בן גוריון על "דיקטטורה של הפועל העברי". נגלה כיצד מנהיגי התנועה השתמשו בכלים פוליטיים, ואף באלימות, כדי להשיג הגמוניה, וכיצד הרב קוק זיהה את הסכנה ופעל נגדה. נחשוף את מאחורי הקלעים של המאבק על "העבודה העברית", הפולמוס סביב הבחירות לאספת הנבחרים וזכות הבחירה לנשים, והקמת הרבנות הראשית.מה גרם לרב קוק להתנגד נחרצות לקבלת מימון מהמוסדות הלאומיים עבור הישיבות? כיצד השתמש בכוח הכשרות של הרבנות כדי לאכוף שמירת שבת בקיבוצים? ובאילו נסיבות קיצוניות השתמש בביטויים חריפים עד כדי כך שקרא לחלוצים מחללי שבת "גויים גמורים"? פרק זה יספק לכם מבט נדיר ולא מסונן על הרב קוק המנהיג, ויעורר שאלות נוקבות על הקשר בין דת, פוליטיקה וכוח, שרלוונטיות היום יותר מתמיד.

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את אתי מידד, תושבת חברון ופעילה בארגון ׳חוננו׳, לשיחה חושפנית ומעוררת מחשבה על סיפורה האישי והלא ייאמן בתקופת ההתנתקות מגוש קטיף.לרגל 20 שנה לאירועים ששינו את פני המדינה, מידד חוזרת אל הימים הסוערים של קיץ 2005 ומספרת בגילוי לב על הרגע שבו החליטה לסרב להכיר בסמכותו של בית המשפט לשפוט אותה, החלטה שהובילה למעצרה עם תינוקתה בת השמונה חודשים. מה גורם לאמא צעירה לבחור בכלא על פני שיתוף פעולה עם המערכת? וכיצד נראים החיים מאחורי הסורגים של אישה אידיאולוגית?במהלך השיחה, אתי מתארת בצורה חיה את 25 ימי המעצר, החל מהכניסה המשפילה לכלא "נוה תרצה" שכללה חיפוש בעירום מלא, דרך ההתמודדות עם התנאים הקשים והמפגש עם אסירות פליליות, ועד למעבר לכלא "מעשיהו", שם הפכה לדמות אם עבור הנערות הרבות שנעצרו במחאות נגד הגירוש. זהו סיפור על חוסן נפשי, על סולידריות נשית במקום הכי לא צפוי, ועל רגעים קטנים של אנושיות בתוך מציאות קשה מנשוא.הפרק אינו עוסק רק בעבר. מידד מותחת קו ישיר וכואב בין הגירוש מגוש קטיף לבין אירועי שמחת תורה והמלחמה בעזה, וטוענת כי כישלון המערכת להגדיר את האויב אז, הוא שהוביל לאסון הנוכחי. המאזינים יקבלו הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של אחד האירועים הטראומטיים בתולדות ישראל, יבינו את עומק השבר האידיאולוגי, וישמעו עדות מטלטלת על המחיר האישי והלאומי של מאבק על אדמה, אמונה וצדק. האם ניתן לראות במאבקה של אתי מידד את ניצני המאבק על דמותה של מערכת המשפט, שהתפרץ 20 שנה מאוחר יותר?00:00:00 פתיח: "לוקחים לי אותם מהידיים"00:01:00 הקדמה: 20 שנה לגירוש מגוש קטיף00:02:31 הרצח שהצית את המחאה00:05:10 האישום היצירתי: "הפרת חובת הורה לקטין"00:06:34 ההחלטה הדרמטית: "לא מכירה בסמכותם לשפוט אותי"00:08:25 המעצר בדרך והעימות מול השופט00:13:25 ערב הגירוש: המעצר בבית והפרידה מהילדים00:16:14 הכניסה לכלא "נוה תרצה" והחיפוש המשפיל00:21:26 "אליהו הנביא" באגף הסמים00:25:00 שבת ותשעה באב מאחורי הסורגים00:29:22 הקמת בית הדין האלטרנטיבי00:36:32 המעבר לכלא "מעשיהו" והקהילה שנוצרה00:46:31 השחרור הפתאומי והפרידה מהבנות00:56:51 מבט לאחור: 20 שנה של מאבק משפטי01:02:11 סיכום: הקשר בין הגירוש למלחמה בעזה#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את אפרים מנשרי, ממפוני גוש קטיף ופעיל מרכזי במאבק הנוער נגד ההתנתקות, לשיחה מרתקת ואישית במלאת 20 שנה לגירוש. מה הפך את גוש קטיף למקום שתושביו תיארו כ"גן עדן"? וכיצד הפך המקום הזה לסמל של טראומה לאומית?אפרים לוקח אותנו למסע בזמן, אל החיים הפשוטים והמיוחדים ביישוב נצרים, אל החקלאות הפורחת שצמחה על אדמת חול, ואל הקהילה המלוכדת שיצרה פסיפס אנושי ייחודי. הוא מתאר את תחושת השליחות והחיבור העמוק לאדמה, חיבור שהפך את המאבק על הבית למאבק על ערכים ועל זהות. בשיחה גלויה, מנשרי משתף בזיכרונותיו כנער שהיה בלב המאבק הציבורי – ממבצע "פנים אל פנים" לשכנוע מתפקדי הליכוד, דרך ארגון השרשרת האנושית ההיסטורית ועד לרגעים הקשים של העימות התקשורתי והציבורי.בפרק נשמע את סיפורו האישי והמטלטל על ימי הגירוש עצמם: כיצד מצא את עצמו נשאר לבדו בבית, מתחבא מהחיילים, לאחר שכל משפחתו כבר פונתה? מה קרה באותה שבת אחרונה ויוצאת דופן, שבה התאספו אחרוני הנשארים לתפילה ביישוב שהפך לשטח צבאי סגור?השיחה נוגעת גם בפצעים הפתוחים ובשאלות האמונה הגדולות שעלו בעקבות הגירוש, במיוחד סביב הסיסמה "היה לא תהיה" וההתמודדות עם המציאות הכואבת שאחרי. 20 שנה אחרי, ובעיצומה של מלחמה שהחזירה את חיילי צה"ל לאותם המקומות בדיוק, הפרק מציע למאזינים הזדמנות נדירה להבין את עומק הסיפור של גוש קטיף, לא רק כאירוע היסטורי, אלא כחוויה מעצבת שמשפיעה על החברה הישראלית עד היום.00:00:00 הקדמה: מורשת ההתיישבות היהודית בעזה00:03:37 מה הפך את גוש קטיף לגן עדן?00:07:13 "הכל תולעים": שיחת הטלפון המפתיעה מהפועל הערבי00:10:18 משבר האמונה: ההתמודדות עם כישלון "היה לא תהיה"00:11:04 לבד בבית: סיפור הפינוי האישי00:17:30 "נשבעים לשוב": שבועת האמונים של הנוער והפרידה00:22:45 מאבק "פנים אל פנים": כך שכנענו את מתפקדי הליכוד00:31:50 מהצלחה לטרגדיה: הרכבת הדוהרת של ההתנתקות00:39:48 מנהיגות מתוך תורה או מתוך ביטחון? הלקח מאריאל שרון00:44:30 20 שנה אחרי: האם עם ישראל שינה את דעתו? (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את שלמה קווס, קופירייטר וסטנדאפיסט לשעבר, ואחד היוצרים והמפיקים של הספר "אם אתם קוראים את המילים האלה", לשיחה מרתקת על המכתבים האחרונים של נופלי מלחמת "חרבות ברזל".השיחה נפתחת בסיפורו האישי והמטלטל של שלמה, שחווה את אירועי ה-7 באוקטובר כסטנדאפיסט ישראלי בברלין, והתבשר על רצח דודו בשדרות. טרגדיה אישית זו הפכה לנקודת מפנה שהובילה אותו, יחד עם שותפתו רחלי פלנט-רוזן, לצאת למסע לאיסוף, תיעוד והוצאה לאור של הצוואות והמכתבים האחרונים שהשאירו אחריהם נופלי המלחמה.במהלך הפרק, חושף שלמה את התהליך המורכב והרגיש של הפנייה למאות משפחות שכולות, את הדילמות והאתגרים, ואת הגילויים המרעישים שעלו מתוך הטקסטים. מה גורם לצעירים בני 19, "דור הטיקטוק", לכתוב מתוך תודעה היסטורית עמוקה כל כך? כיצד הפך ספר העוסק במוות ובשכול לרב מכר שמחזק חיילים בתוך עזה? ואיך נראית שיחת טלפון שבה אב רושם מילה במילה את צוואת בנו, המדבר אליו מלב הקרב?השיחה נוגעת גם בשאלות פילוסופיות על טבעו של הזיכרון, על האופן שבו אנו בונים את הקאנון הלאומי שלנו ועל כוחן של מילים לחנך, לעורר השראה ולהעניק משמעות. שלמה משתף בתגובות המרגשות שקיבל ממשפחות שכולות אחרות, כאלו שלא קיבלו מכתב, ומסביר מדוע בחרו לשלב בספר גם טקסטים של אנשי רוח מובילים כמו צרויה שלו, הרבנית ימימה מזרחי ואבי יששכרוף.בפרק זה תשמעו על היוזמה שהפכה לתופעה תרבותית, על האומץ לגעת בנושא הכי כואב שיש, ועל הדור הצעיר שהוכיח לכולנו מהי אהבה, אחריות וגבורה. זוהי שיחה שלא תשאיר אתכם אדישים, על האנשים שכתבו את המילים האחרונות כדי שאנחנו נוכל להמשיך ולחיות.

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את טל קופל, פרשן, איש דעה ופעיל חברתי, לשיחה דחופה על ההצתות שאירעו אמש בשכונת רחביה בירושלים, ועל המשמעויות העמוקות שלהן לחברה הישראלית.השיחה נפתחת בניתוח האירועים לא כעוד מקרה של ונדליזם, אלא כפעולת טרור מתוכננת ומאורגנת, "חגורת אש" סמלית סביב בית ראש הממשלה. טל קופל מפרק את המבנה הלוגיסטי של הפעולה, שכללה שישה צוותים מתואמים, וטוען כי מדובר במחתרת אנרכיסטית הפועלת בלב בירת ישראל. מכאן, השיחה צוללת אל הכשל המערכתי של גופי הביטחון – המשטרה והשב"כ. האם מדובר ברשלנות תהומית, הדומה לזו של ה-7 באוקטובר, או שמא בהתעלמות מכוונת הנובעת מעיוורון אידיאולוגי כלפי איומים המגיעים מתוך "המחנה הנכון"?דורטל וקופל דנים בתהליך המסוכן של נורמליזציית האלימות ככלי פוליטי לגיטימי, ומעלים את השאלה המטרידה: האם אנו עדים ליריית הפתיחה במלחמת אזרחים? הדיון מתרחב לביקורת נוקבת על מערכת המשפט והאכיפה, שלטענת קופל פועלת במודל של "אכיפה בררנית" – דין אחד לנערי גבעות ודין אחר לחלוטין לפעילי שמאל קיצוני.בפרק זה תשמעו ניתוח אסטרטגי של המאבק הפוליטי בישראל, החושף את קיומה של "אצולה פרובינציאלית" רקובה ומושחתת האוחזת בכל מוקדי הכוח, ואת המנגנונים המאפשרים לה לשמר את שליטתה. קופל מציע דרכי פעולה אפשריות לימין וקורא להתפכחות מהטהרנות המונעת ממנו לפעול ביעילות. זוהי שיחה שלא תשאיר אתכם אדישים, ומציבה מראה חדה מול המציאות הישראלית המורכבת והנפיצה.00:00:00 "חגורת אש": הצתת הרכבים כטרור סמלי01:10:11 מחתרת מאורגנת: ניתוח מבצעי של ההצתות03:33:760 כשל השב"כ והמשטרה: רשלנות או התעלמות מכוונת?08:05:960 נרמול האלימות: צעד בדרך למלחמת אזרחים12:18:600 עיוורון אידיאולוגי: האם השב"כ מפספס את השמאל הקיצוני?19:24:039 אכיפה בררנית: דין אחד לשמאל ודין אחר לימין28:07:919 לאן הולכים מכאן? תיאוריית שני הקצוות של קפלן32:31:720 הדיפ סטייט הישראלי: האם ניתן לשבור את פירמידת הכוח?38:48:000 מלחמת החברה האזרחית: כיצד כסף זר משבש את הריבונות?43:19:800 בעיית הטהרנות בימין: קריאה לאחדות שורות#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב שניאור אשכנזי, שליח חב"ד בראשון לציון ומשפיע מרכזי בחב"ד, לשיחה מרתקת על "המשמעות האמיתית של ספר התניא ועבודת הנפש בימינו". האם התניא הוא ספר קודר שמשפיל את האדם או דווקא מדריך מעצים לחיים מלאי משמעות? בצל דיונים קודמים על תורת חב"ד והתניא, הרב אשכנזי, נכד לבעל התניא ולגאון מווילנה, מביא פרשנות עמוקה ומקורית המגשרת בין העולמות ומספקת תשובות לשאלות מהותיות.השיחה פותחת בהתייחסות לביקורות על התניא, שנטען כי הוא מציג את האדם כשפל ומקדש שבירה פנימית. הרב אשכנזי מסביר כי גאונותו של בעל התניא היא בהבנת הנפש הכפולה של האדם – הנפש הבהמית והנפש האלוקית. הוא מדגיש שה"נפש הבהמית" אינה רעה, אלא ביולוגית, אנוכית ואינסטינקטיבית, וכי זו ברירת המחדל הטבעית שלנו. לעומתה, הנפש האלוקית, השוכנת בתודעה, מייצגת את החשיבה לטווח ארוך ואת השאיפה לקדושה. כיצד ניתן לרתום את הכוח העצום של הנפש הבהמית לטובת המטרות האלוקיות?הפרק מציג את האדם כיצור "קרוע" או "מפוצל", הנאבק בין שני כוחות אלו. הרב אשכנזי מבהיר כי מאבק זה אינו מקור לקדרות, אלא זירת המשחק של החיים, עליה "צופה" הקדוש ברוך הוא בהנאה. התניא אינו מדור לדכאון, אלא מפה ריאלית ותכליתית המאפשרת לאדם ליצור גרסה טובה יותר של עצמו. הוא מדגים זאת באמצעות סדרת סיפורי "מלחמות אחים" מספר בראשית – מקין והבל ועד משה ואהרון – כשלבים שונים בהתפתחות המוסרית והרוחנית של האנושות, בה לומד האדם להתגבר על הקנאה והאנוכיות.השיחה נוגעת גם בתפיסת המנהיגות של הרבי מלובביץ', שדגלה באמונה מוחלטת ב"גדלות האדם" וביכולתו הבלתי מוגבלת. הרב אשכנזי משתף סיפור אישי מרגש על רגע בחייו בו חסיד אחד הצליח לראות בו את הפוטנציאל העצום שהיה טמון בו, ובכך שינה את מסלול חייו. הפודקאסט מעלה שאלות חשובות על משמעות החיים, צמיחה אישית, ותפקידנו בעולם, ומזמין את המאזינים לגלות את השחקן שבהם. האם גם אתם מוכנים לקבל על עצמכם את השליחות?סידרת שיעורים של הרב שניאור אשכנזי בספר התניא: https://youtube.com/playlist?list=PLMGMCujFS-39wBUVHy_9yBqXQgiRlInMA&si=doNZYeNqLJWqy4tD00:00:00 הקדמה וחיבור לשורשים00:01:35 טענות כלפי ספר התניה00:02:44 הנפש הבהמית והאלוקית – פיצול מהותי00:06:59 מאבק פנימי: דחף ביולוגי מול חשיבה לטווח ארוך00:17:40 התניה כספר המענה למצוקת הפיצול00:26:50 ריאליות, לא קדרות: מסע ההתפתחות האנושי00:32:00 "קרקס" הבחירה: למי ניתנה התורה?00:40:40 ספר של בינונים: על תפקידנו כשחקנים00:52:00 הרבי מלובביץ': אמונה בגדלות האדם01:01:30 מסר חב"ד והרלוונטיות כיום (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את החוקר ופרשן המודיעין הגלוי, בן ציון מקלס, לשיחה מרתקת המשרטטת מחדש את מפת המלחמה, מזווית שטרם נראתה: דרך עדשת הלוויין. הפרק מציע ניתוח ויזואלי נטול פילטרים של זירות הלחימה המרכזיות, ומספק תמונה בהירה וחדה של המתרחש בשטח, מעבר לדיווחים התקשורתיים ולערפל הקרב.השיחה נפתחת בזירה העזתית, שם חושף מקלס באמצעות צילומים עדכניים את היקף הפעולות ההנדסיות של צה"ל. מהו ההיגיון מאחורי "זרבוב" השכונות? וכיצד שיטת הפעולה הזו שונה באופן מהותי מלוחמת הריסות היסטורית בערים כמו סטלינגרד וברלין? נצלול לעומק המשמעויות של יצירת צירי שליטה כמו ציר נצרים ופילדלפי, ונבחן את הקמת מתחמי החלוקה ההומניטריים החדשים.משם, השיחה נעה דרומה לגבול המצרי, לסוגיה המטרידה רבים: האם ההתעצמות הצבאית האדירה של מצרים בסיני מהווה איום ישיר על ישראל? מקלס מנתח את פריסת הכוחות, את מנהרות האחסון הלוגיסטיות ואת בניית הבסיסים, ומציג תזה מפתיעה לגבי כוונותיה האסטרטגיות ארוכות הטווח של קהיר.הדיון ממשיך צפונה, לגבול לבנון, שם נוצרה מציאות ביטחונית חדשה. נגלה כיצד המודיעין המדויק איפשר את קריסת מערכי חיזבאללה, וכיצד צה"ל מנהל כיום רצועת ביטחון דה-פקטו, השונה בתכלית מזו שזכרנו. הפרק נוגע גם בזירות מורכבות נוספות: מהי החשיבות האסטרטגית של הדרוזים בהר הדרוזים שבסוריה? עד כמה יעיל המצור הישראלי על החות'ים בתימן? ולבסוף, מה באמת הושג בתקיפות חיל האוויר נגד תוכניות הגרעין והטילים של איראן?פרק זה אינו עוד פרשנות על המלחמה; הוא מסע ויזואלי-גיאוגרפי המספק כלים להבנת המהלכים הצבאיים, האתגרים האסטרטגיים והמציאות המשתנה בכל אחת מהחזיתות. המאזינים יקבלו תמונה רחבה ומבוססת נתונים, החושפת את ההיגיון שמאחורי הפעולות בשטח ומציעה מבט מפוכח על עתיד המזרח התיכון.מוזמנים להירשם לערוץ הטלגרם של מקלס: https://t.me/BenTzionM00:00:00 מבוא: לראות את המלחמה מהלוויין00:01:34 זירת עזה: מה באמת קורה בשטח?00:10:22 אסטרטגיית ההשטחה: עזה מול סטלינגרד וברלין00:25:50 הגזרה המצרית: האם קהיר נערכת לעימות?00:37:34 חזית לבנון: רצועת הביטחון החדשה00:47:34 הזירה הסורית: החשיבות האסטרטגית של הדרוזים00:54:59 תימן תחת מצור: האם החות'ים נחלשים? (פרימיום)01:02:39 איראן: ניתוח התקיפות על תוכנית הגרעין והטילים (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח לדיבייט מרתק את נאור נרקיס, מייסד "חוזרים בתבונה" הפועל להחזרת חרדים בשאלה, ואת דולב דוידוביץ׳, פעיל בולט ביחסי חרדים-חילוניים, לשיחה סוערת ומעמיקה על עתיד הזהות הישראלית.הדיון נפתח בשאלה הבוערת "מהי מדינת הלכה?" כפי שנתפסת בעיני המגזרים השונים בישראל. דודוביץ' מציג את חזונו למדינה יהודית המבוססת על ההלכה, הדוגלת בחינוך יהודי לכל, צבא יהודי המותאם לאורח חיים דתי, ומציאת פתרונות ללהט"בים ברוח היהדות. מנגד, נרקיס מציג את נקודת המבט החילונית, לפיה ישראל כבר פועלת כמעין מדינת הלכה בתחומים כמו תחבורה ציבורית בשבת, פטור מגיוס לחרדים, ותכני לימוד בחינוך החרדי שפוגעים בהשכלה. נרקיס קורא להפרדת דת ממדינה ומבקר את הדרכים שבהן הדת משפיעה על קבלת ההחלטות הלאומיות.השיחה צוללת לעומק נושאים רגישים נוספים: היחס למדע ולאבולוציה מול התורה, הצדקת הקיום היהודי בארץ ישראל לאור הזהות הדתית או ההיסטורית, והאתגרים העומדים בפני החברה החרדית והחילונית כאחד. דולב טוען שאין סתירה בין מדע לתורה ומבקר את ה"בורות המדעית" בקרב מי שחושב כך, בעוד נאור רואה בהימנעות מלימודי אבולוציה פגיעה מכוונת בהשכלה. כמו כן, נחשפים המניעים מאחורי פעילות "חוזרים בתבונה" והתגובות האלימות שהיא מעוררת.האם ניתן לגשר על הפערים האידיאולוגיים העצומים הללו? האם חברה חילונית יכולה להציע אלטרנטיבה לזהות הדתית? וכיצד תשפיע ההתמודדות הזו על עתיד הכלכלה, הביטחון והחינוך בישראל? אל תחמיצו דיבייט מרתק המעורר למחשבה עמוקה על הציונות, הזהות היהודית והמדינה שאנחנו רוצים לחיות בה. האזינו לפרק וקחו חלק בדיון על המשמעות האמיתית של להיות ישראלי היום.00:00:00 מהי מדינת הלכה? חזון המדינה היהודית00:03:38 המדינה כמדינת הלכה בפועל: טיעוני הצד החילוני00:07:08 עקירת היהדות וחינוך: האם המדינה פוגעת בזהות היהודית?00:11:42 גיוס חרדים לצבא יהודי: מלחמת מצווה או פרוייקט חילון?00:23:59 אבולוציה, תורה ומדע: סתירה או השלמה?00:36:00 הפתרון הליברלי: הפרדת דת ממדינה ותמיכה כלכלית00:43:29 דוכני חילון ואלימות: גבולות השיח והפעולה00:54:02 הצדקת הקיום בארץ: אמונה, היסטוריה וציונות01:11:08 האקדמיה והתעסוקה: השכלה חרדית ללא ויתור על זהות (פרימיום)01:23:45 סיכום הדיבייט: חרדיות כהגנה מפני חילון (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות"עו"ד תמיר דורטל מארח את טל קופל, פרשן, איש דעה ופעיל חברתי, לשיחה טעונה ומטלטלת בעקבות הרצח של צ'ארלי קירק, אחד הקולות הצעירים והבולטים בימין האמריקאי. השיחה אינה עוסקת רק בדיווח על האירוע הטרגי, אלא צוללת לעומק התהליכים הפסיכולוגיים, הפילוסופיים והחברתיים שהופכים אלימות פוליטית לאפשרות לגיטימית בעיני קבוצות מסוימות.הפרק נפתח בניתוח האפשרויות השונות מאחורי ההתנקשות: האם מדובר בפעולת טרור של מדינה זרה המבקשת לפגוע בבטן הרכה של ארה"ב, או שמא זהו שיא מסוכן של אלימות אידיאולוגית מבית? מכאן, השיחה מתפתחת לדיון מעמיק על האופן שבו השמאל הפרוגרסיבי, הן בארה"ב והן בישראל, מאמץ לעיתים מאפיינים של דת פוליטית, הרואה במתנגדיה "כופרים" שיש לטהר מהמרחב הציבורי. קופל ודורטל דנים בפרדוקס של רצח פוליטי – כיצד מעשה אלימות שנועד להשתיק קול, דווקא מעצים אותו והופך את הנרצח לקדוש מעונה.במהלך הפרק, המאזינים ישמעו ניתוח ייחודי על מורשתו של צ'ארלי קירק, שלא התבססה על השפלה והתנצחות, אלא על ניהול דיאלוג מכבד – ודווקא בשל כך, הפך לדמות מסוכנת יותר בעיני מתנגדיו. האם היכולת שלו לשנות דעות באמצעות שיח הפכה אותו למטרה? ומה מלמד הרצח שלו על הסכנה המוחשית הנשקפת כיום לכל מי שמעז להביע דעה החורגת מהקונצנזוס? זוהי שיחה שחורגת מהכותרות ומספקת כלים להבנת שורשי השנאה והקיטוב בעידן המודרני, ומציבה במרכז את הבחירה הגורלית של כל חברה: דיאלוג או אגרוף.00:00:00 ההלם: רצח צ'ארלי קירק00:02:37 מי הרוצח? שלוש אפשרויות על הפרק00:06:49 הפרדוקס של רצח פוליטי: האם אלימות מעצימה את היריב?00:09:32 השמאל הפרוגרסיבי כדת: שיח של חרדה, כפירה וטהרה00:13:53 אלימות כמיתוס: הסכנה החדשה לאנשי תקשורת00:24:40 סיפור: נהג האוטובוס שרצה להיות אלוהים00:32:40 ניתוח הסיפור: האידיאולוגיה שמצדיקה רוע והנאום של הימלר00:41:21 צוואתו של צ'ארלי קירק: בחירה בין דיאלוג לאגרוף00:50:05 האם זהו סוף האירועים הפומביים בימין?#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את שלומי זינגר, מורה וסגן מנהל בחטיבת ביניים, מרצה לפדגוגיה, חינוך ומשמעת ומחבר הספר "סמכות ללא כוחנות", לשיחה מרתקת על האתגרים הסמויים והגלויים הניצבים בפני מורים בכיתה. מה קורה כשחלום ההשפעה החינוכית מתנגש עם מציאות קשוחה של רעש, חוסר הקשבה ואפילו אלימות?שלומי זינגר חולק בכנות על חוויותיו כמורה חדש, על תסכוליו ועל ההבנה המכוננת שאקדמיה אינה מספקת כלים פרקטיים להתמודדות עם בעיות משמעת. השיחה חושפת פער עמוק בהכשרת מורים, שמותיר אותם חשופים למצבים מורכבים ולעיתים קרובות מוביל לשחיקה ואף לנטישת המקצוע. תמיר וזינגר דנים בפתיחות בשאלה מדוע מנהלים אינם מספקים תמיכה מספקת, ומדוע קיימת תרבות של הסתרה סביב הקשיים האמיתיים המתרחשים בין כותלי הכיתה.הפרק מציג את תפיסתו המהפכנית של זינגר, לפיה "סמכות ללא כוחנות" אינה רק סיסמה, אלא מתודולוגיה עמוקה המבוססת על יציבות המורה, עקביות ושימוש בכלים פשוטים ויעילים כגון "התקליט השבור", נוכחות פיזית והטריק של "מבחן ה-100". הוא מסביר כיצד כלים אלו, גם אם נראים קטנים, מצליחים לפרק את סלע ההתנגדות של התלמידים ולבנות מחדש אמון וסביבת למידה אפקטיבית. הוויכוח בין הגישה ה"ישנה" המדגישה ידע וסמכות לבין הגישה ה"פרוגרסיבית" הממוקדת בתלמיד, נבחן לעומק, כאשר זינגר מציע דרך ביניים המבטיחה גם כבוד לכל תלמיד וגם יכולת אמיתית להעביר שיעור לכל הכיתה.בשיחה נוקבת זו תגלו כיצד ניתן להחזיר את השקט והלמידה לכיתה, ללא צורך בכריזמה יוצאת דופן או באישיות "מעוררת השראה" – אלא באמצעות הבנה עמוקה של דינמיקות כיתתיות ויישום עקרונות ברורים. הפרק חושף את האמת המרה על מערכת החינוך הנוכחית, אך מציע פתרונות מעשיים ואופטימיות למורים שחווים תסכול. הוא ידגיש את החשיבות של מורה יציב שמרגיש בטוח בכיתתו, וכיצד ניתן להפוך אתגרים יומיומיים להזדמנויות לחיזוק הסמכות וההשפעה החינוכית. אל תחמיצו שיחה שתשנה את האופן בו אתם תופסים את תפקיד המורה ואת הדינמיקה בכיתה.00:00:00 חלום ההוראה מול מציאות הכיתה00:02:00 הכשרת מורים: מדוע חסרים כלים פרקטיים?00:08:00 מנהלים ושחיקת מורים: על הסתרה והעדר תמיכה00:13:00 סמכות בסיסית: טריקים, תקליט שבור ומשמעת00:20:00 ויכוח על סמכות: מורים של פעם מול תלמידים במרכז00:27:00 המורה במרכז: יציבות כמפתח לניהול כיתה יעיל00:37:00 נוכחות פיזית ו"פירוק הסלע": כלים להשפעה00:50:00 "בוחן 100": פתרון קסם לשקט ומוטיבציה01:19:00 מורים כמקצוענים: לא 'אולי נגעת' אלא השפעה שיטתית01:31:00 "סמכות ללא כוחנות": חליפה שמתאימה לכל מורה (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את גלעד אך, מנכ"ל ארגון "עד כאן", לשיחה מטלטלת על הקשרים העמוקים בין מפלגת רע"מ, התנועה האסלאמית וארגון הטרור חמאס.הראיון צולל לעומק התחקיר המקיף שערך ארגון "עד כאן" בעקבות אירועי "שומר החומות" במאי 2021, חקירה שחשפה רשת סבוכה של עמותות ואישים הפועלים תחת מסווה של פעילות אזרחית, אך למעשה מהווים זרוע של תנועת האחים המוסלמים בישראל. גלעד אך מפרט כיצד התנועה האסלאמית, שמפלגת רע"מ היא הנציגות הפוליטית שלה, פועלת על פי עיקרון ה"תַּקִייַה" – הונאה אסטרטגית המאפשרת לה לחדור למרכזי הכוח והשלטון במדינות מערביות, במטרה לפורר אותן מבפנים.במהלך השיחה נחשפים המנגנונים שדרכם, על פי התחקיר, הועברו עשרות מיליוני שקלים מעמותות ישראליות כמו "סיוע 48" ישירות לגופי חמאס בעזה וביהודה ושומרון, כספים ששימשו, בין היתר, לתמיכה במשפחות של מחבלים. עוד עולה לדיון התוכנית להעברת 53 מיליארד שקלים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים של ממשלת בנט-לפיד, מהלך שלדברי אך היה עלול להעצים את כוחה של התנועה האיסלאמית באופן חסר תקדים ולהמיט אסון על מדינת ישראל.בפרק זה תבינו לעומק את האידיאולוגיה של האחים המוסלמים, תגלו כיצד פועלת רשת מימון הטרור מתחת לאפן של הרשויות, ותשמעו על האדישות וחוסר המעש של גופי אכיפה כמו השב"כ ורשות המיסים, שלכאורה קיבלו את המידע בזמן אמת. האם המפלגה שישבה בכנסת ישראל היא למעשה סוס טרויאני? ומה הסכנה הנשקפת לישראל ולעולם המערבי כולו מהתפשטות התנועה? פרק חובה לכל מי שרוצה להבין את האיומים האסטרטגיים על ביטחון ישראל.00:00:00 פתיחה: ההוכחה שהקשר בין רע"מ לחמאס אמיתי00:00:37 כך התחיל הכל: אירועי "שומר החומות" וההתפכחות00:06:16 הזעזוע: הכנסת התנועה האסלאמית לממשלה והקמת צוות החקירה00:08:30 חשיפת התמנון: רשת העמותות של התנועה האיסלאמית00:12:05 מהי "תַּקִייַה"? שיטת ההונאה של האחים המוסלמים00:21:45 התוכנית המסוכנת: 53 מיליארד השקלים שבנט ולפיד תכננו להעביר00:27:37 אוזלת היד: כיצד השב"כ ורשות המיסים התעלמו מהמידע?00:37:34 הפתרונות הדרושים: איך מתמודדים עם ה"סרטן" האסלאמיסטי?00:50:33 הברית המסוכנת: "התמנון הירוק-אדום" שמשתלט על המערב00:56:40 מנוע הסילון של הטרור: כך קטר מממנת את הפרויקט העולמי (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב ד"ר יוחאי מקבילי, מקים ומנהל "מפעל משנה תורה", לשיחה מרתקת על הגותו של הרמב"ם ועל הרלוונטיות המפתיעה שלה לחיינו במאה ה-21.השיחה נפתחת בדיון על סדרת הספרים החדשה של "מפעל משנה תורה" לחגי ישראל, וצוללת לעומק תפיסתו של הרמב"ם את מעגל השנה. האם חודש אלול הוא בהכרח זמן של דכדוך אירופאי, או שמא בארץ ישראל הוא מסמל דווקא פריחה והתחדשות? הרב מקבילי מציג את גישתו הייחודית של הרמב"ם לראש השנה כיום בעל מסר אוניברסלי, יום של התעוררות לאומית ולא רק אישית, המדגיש את כוחו של הקולקטיב בעיצוב החברה.בהמשך, השיחה נוגעת בתפיסת הגבורה וההשראה הלאומית שניתן לשאוב מתשעה באב, בניגוד לתפיסה הגלותית המתמקדת באבל בלבד. מדוע הרמב"ם ראה בבר כוכבא דמות גדולה גם בכישלונו? וכיצד ניתן לחבר מחדש את סיפורי הגבורה של המכבים והמרד הגדול לנרטיב הדתי העכשווי?הדיון מתרחב לנושאים פילוסופיים ופוליטיים, כמו תפיסת הרמב"ם את הפוליטיקה ככלי לתיקון הרע שבין אדם לחברו, חשיבותו של "מנהג המדינה" בעיצוב ההלכה, והמתח בין הפרט לקולקטיב. בנקודה מרתקת במיוחד, השיחה מחברת בין נבואתו של הרמב"ם על אחרית הימים – עולם ללא רעב ומלחמה שבו כל העיסוק הוא "לדעת את השם" – לבין עלייתה של הבינה המלאכותית. האם אנו עומדים על סף התגשמות חזונו של הרמב"ם?בפרק זה תגלו כיצד הגותו של הרמב"ם מציעה תפיסת עולם שלמה – מדינית, חברתית ורוחנית – שיכולה להעניק לנו כלים להתמודדות עם האתגרים הגדולים ביותר של זמננו, החל ממשבר בריאות הנפש ועד לשאלת משמעות החיים בעידן הטכנולוגי.00:00:00 מבוא: הכירו את "מפעל משנה תורה" וספרי החגים00:04:47 תשעה באב: לא רק אבל, אלא השראה לאומית00:07:08 יום הדין על פי הרמב"ם: אלוהים שופט אותך בכל רגע00:16:14 המטרה החברתית של החגים: יצירת אהבה וחברות00:25:00 עקדת יצחק והתמסרות: מה הקשר לחיילים של היום?00:34:12 חנוכה: הקרב שנעלם בין נס פך השמן לגבורת המכבים00:41:40 מדוע הרמב"ם אסר על לומדי תורה לקבל כסף?00:49:35 אחרית הימים של הרמב"ם והבינה המלאכותית01:03:20 לעשות מאהבה: המשמעות העמוקה של עבודת השם (פרימיום)01:17:09 מחלות נפש כמחלות תפיסה: הריפוי על פי הרמב"ם (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר אליחן אמיתי, חוקר הגותו של הלל צייטלין, לשיחה מרתקת על דמותו רבת הפנים של אחד ההוגים המורכבים והמשפיעים ביהדות המאה ה-20.מי היה הלל צייטלין? עילוי חסידי מחב"ד שהפך לפילוסוף שהתמודד עם ניטשה ושופנהאואר, ובהמשך חזר לעולמות הקבלה והחסידות בעוצמה גדולה עוד יותר. בשיחה חושף ד"ר אמיתי את מסע חייו הדרמטי של צייטלין, החל מילדותו כגאון וחוויותיו האקסטטיות, דרך משבר האמונה העמוק שחווה בעקבות חשיפתו לביקורת המקרא והפילוסופיה המערבית, ועד לשנות נדודיו שבהן התחבר לעוני ולסבל של היהודים הפשוטים במזרח אירופה.הפרק צולל לעומק פעילותו הציבורית והציונית של צייטלין: השתתפותו בקונגרס הציוני, הערצתו להרצל, והתמיכה המפתיעה שלו ב"תוכנית אוגנדה" – מדוע הוגה רוחני כל כך תמך בפתרון טריטוריאליסטי שנראה כיום כה רחוק מהציונות? בנוסף, נחשף הקשר הייחודי והמורכב שלו עם הרב קוק, וכיצד צייטלין, ממרחק מוורשה, היה אחד הבודדים שהבינו לעומק את משנתו המהפכנית של הרב.במהלך השיחה נשאלות שאלות נוקבות: כיצד אדם אחד יכול להכיל עולמות כה מנוגדים של חסידות, פילוסופיה, ציונות מעשית ומיסטיקה? מה גרם לו לעבור מכתיבה בעברית אליטיסטית לכתיבה ביידיש להמונים? וכיצד התמודד עם הביקורת והלגלוג שספג על חזיונותיו הרוחניים?המאזינים יקבלו מבט נדיר אל נבכי נשמתו של הוגה שלא פחד לחשוף את לבטיו, את צימאונו לאלוהים ואת כאבו על מצב העם. הפרק מסתיים בתיאור מצמרר של ימיו האחרונים בגטו ורשה, נבואת החורבן שהשמיע, ומותו על קידוש השם, כשהוא אוחז בספר הזוהר בדרכו אל הלא נודע. זוהי הזדמנות להכיר דמות מופת, שסיפורה רלוונטי היום יותר מתמיד להבנת המורכבות של הזהות היהודית והציונית.לתמיכה בהדסטארט של הספר "בדרך" על הלל צייטלין: https://headstart.co.il/project/5624300:00:00 מי אתה הלל צייטלין?00:02:17 ילדותו כעילוי חסידי וההתגלות הרוחנית00:04:32 משבר האמונה: מפגש עם ביקורת המקרא וניטשה00:11:01 פעיל ציוני: הערצה להרצל ותמיכה מפתיעה באוגנדה00:17:22 המעבר לוורשה והשיבה אל עולם הקבלה והחסידות00:21:28 ביקור בארץ ישראל והמפגש המכונן עם הרב קוק00:32:48 דמותו הייחודית: איש רוח במערכת העיתון00:38:47 ניתוח מבריק: שלושת הזרמים של התנועה הציונית00:50:30 נבואת החורבן והסוף הטרגי בגטו ורשה#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב בנימין טבדי, ראש בית מדרש "לשמה" להכשרת רבנים ורב קהילה ברעננה, ואת הרב אביעד נייגר, מחבר סידרת הספרים "ילקוט השבעתי אתכם", לדיבייט מרתק על "שלוש השבועות": היבטים הלכתיים, תורניים והיסטוריים של הגלות והגאולה. זוהי שיחת המשך לזו של ספי גלדצהלר ויודל הירש שזכתה לפופולריות רבה כאן בערוץ.הפרק צולל לעומק הוויכוח הנצחי אודות משמעות "שלוש השבועות" – לא למרוד באומות, לא לדחוק את הקץ ולא לעלות בחומה – וכיצד הן רלוונטיות לימינו. הרב נייגר מציג עמדה מחמירה הרואה בשבועות גזירה הלכתית מחייבת, מדגיש את הצורך בציפייה פסיבית לבוא המשיח, ומותח ביקורת חריפה על המדינה כמלכות של מינות וכשמד רוחני שגורם לדחיקת הקץ ולאיבוד נפשות. הוא מתבסס על מקורות כמו הרמב"ם באיגרת תימן, המהרש"א, והזוהר הקדוש, ורואה בתופעות כמו "יוקר המחיה" סימן מובהק לתקופת "עקבתא דמשיחא" הקשה.מנגד, הרב טבדי מציג גישה תהליכית-גאולית, הרואה בשבועות הנהגה אלוהית שהולכת ומצטמצמת ככל שתהליך הגאולה מתקדם. הוא מסתמך על דברי המהר"ל, הרב עוזיאל והרב קוק, ומדגיש את הניסים הגלויים והטובים המתרחשים בארץ ישראל – קיבוץ גלויות, פריון הארץ ושגשוגה, ועצמאות העם – כהתחלה מובהקת של הגאולה. הוא מבחין בין "עקבתא דמשיחא" ל"אתחלתא דגאולה" וטוען כי למרות האתגרים, המציאות החיובית עולה על כל דימיון.האם הגאולה היא תהליך הדרגתי או שתגיע בפתאומיות? האם הקמת מדינת ישראל היא חלק מתהליך הגאולה או דחיקת קץ מסוכנת? ומהי מהותה של היהדות – דת, לאום, או שילוב של שניהם? הצטרפו לדיון סוער ועמוק שמחזיר את המושגים הגדולים של הגלות והגאולה אל מרכז הבמה, ומציג שתי עמדות קוטביות המבוססות על פרשנות למקורות היהודיים. איזה מהם נותן מענה שלם יותר למורכבות המציאות בה אנו חיים? האזינו והחליטו בעצמכם.לרכישת הספרים של הרב טבדי

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר חנה קטן, רופאת נשים בכירה, פובליציסטית ואמא לשמונה לוחמים, לשיחה מרתקת על המתח בין פמיניזם, משפחה וקריירה, והשלכות המלחמה על החברה הישראלית.השיחה נפתחת בהגדרה מפתיעה של ד"ר קטן, המעדיפה את המונח "פמיליסטית" על פני "פמיניסטית", וטוענת שהפמיניזם המודרני פוגע במהות הנשית ומציב את האישה בתחרות מתמדת מול הגבר. היא חולקת את תפיסת עולמה, לפיה המשפחה והבית הם העיקר, בעוד הקריירה, חשובה ככל שתהיה, היא שליחות משנית. מתוך ניסיונה העשיר כרופאת נשים, היא מדגישה את חשיבות "חלון ההזדמנויות" הביולוגי לילודה, וקוראת לנשים צעירות לא לפספס את "המתנות הגדולות של החיים" בשם ההתפתחות המקצועית.הראיון צולל לנושאים רגישים ומעוררי מחלוקת: מהן הסכנות הרפואיות בלידות בית ומדוע היא רואה בהן חוסר אחריות? מה עומד מאחורי תמיכתה באגודת "אפרת" והתנגדותה להפלות? וכיצד היא רואה את תפקיד הגבר והאישה בזוגיות מודרנית?בנוסף, ד"ר קטן משתפת בכאב אישי וציבורי כאימא ללוחמים רבים במלחמה הנוכחית. היא מדברת על המחירים הנפשיים והזוגיים שמשלמות משפחות המילואימניקים, על הטרלול סביב סוגיית החטופים, ועל אכזבתה העמוקה מהציבור החרדי שאינו נושא בעול.בפרק זה תשמעו תובנות נוקבות ובלתי מתפשרות על נשיות, אימהות, זוגיות והחברה הישראלית בזמן מלחמה. האם הפמיניזם אכן פוגע במשפחה? היכן עובר הגבול בין חוויה אישית לאחריות רפואית? ומהו המחיר האמיתי שהעורף הישראלי משלם במלחמה?00:00:00 פמיניזם מול פמיליזם: מהי המהות הנשית?00:05:39 קריירה או משפחה: מחיר השליחות של אמא רופאה00:11:02 הסכנות בלידת בית: פינוק או חוסר אחריות?00:14:23 אגודת אפרת, הפלות והזכות על הגוף00:21:35 מה הפמיניזם המודרני לקח מהאישה?00:30:19 "גברים הפכו לסמרטוטי רצפה": המאבק בין המינים00:38:38 אמא ללוחמים: המחיר שהמשפחות משלמות במלחמה00:51:48 האכזבה מהציבור החרדי: "רוצה אותם בצבא"00:57:33 לידה שקטה: מהטרגדיה לתמיכה וריפוי (פרימיום)01:02:04 שימור פריון: להקפיא את השעון הביולוגי (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלהרשמה לערוץ היוטיוב של "על המשמעות"

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את דרור לביא, יו"ר ארגון 'חזית - לוחמים למען צבא התנדבותי', לשיחה מרתקת ונוקבת על אחת הפרות הקדושות של החברה הישראלית: מודל צבא העם וגיוס החובה.בעידן שאחרי ה-7 באוקטובר, כאשר הקריאות להרחבת הגיוס ולחיזוק הצבא נשמעות מכל עבר, לביא מציב תזה הפוכה ורדיקלית: דווקא עכשיו, ישראל חייבת לעבור למודל של צבא מקצועי, התנדבותי וקטן יותר. בשיחה מבוססת נתונים ודוגמאות מהעולם, לביא מפרק לגורמים את חמשת מרכיבי העוצמה של צבא מנצח וטוען כי מודל גיוס החובה פוגע באופן אנוש במקצועיות, באיכות האימונים, בתחזוקה ואף ביכולת ההשתפרות של צה"ל.האם מודל 'צבא העם' הוא למעשה נקודת תורפה אסטרטגית שאויבינו מנצלים? מהו המחיר הכלכלי האמיתי, המסתכם בעשרות מיליארדי שקלים בשנה, שאנו משלמים על גיוס החובה? וכיצד צבא מקצועי היה משנה את התרבות הפיקודית בצה"ל ואולי אף מונע את הזלזול בתצפיתניות שהוביל לאסון?לביא אינו חוסך בביקורת, ומגדיר את רעיון 'כור ההיתוך' הצבאי כ"פשיסטי", תוך שהוא מציג חזון לצבא יעיל, מיומן וקטלני יותר, המבוסס על מתנדבים שרואים בשירותם קריירה ומקצוע. הוא דן באפשרות של מודל היברידי, מתייחס לסוגיית גיוס החרדים, ומציע פתרונות מעשיים להגברת הביטחון האישי של האזרחים באמצעות משמר לאומי חמוש.בפרק זה תשמעו טיעונים נועזים המערערים על תפיסות יסוד בביטחון ישראל. זוהי הזמנה לדיון אמיץ בשאלה האם הדרך שבה בנינו את צה"ל במשך 75 שנה היא עדיין הדרך הנכונה להבטיח את קיומנו בעתיד.לצפייה בדוקס

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את אור בן דורי, מנהלת תנועת ׳ישראל 2050׳, ודני רובין, מנהל יוזמת "פתק חצי פתוח" לשינוי שיטת הבחירות שמובילה התנועה, לשיחה מרתקת על הליקויים בשיטת הבחירות בישראל והצעת פתרון פורצת דרך.האם שיטת הבחירות הקיימת בישראל אכן משרתת את הציבור, או שהיא יוצרת תמריצים מעוותים שמרוקנים את הדמוקרטיה מתוכנה? בפרק עמוק ומרתק זה, תמיר דורטל צולל עם אור ודני אל עומק הבעיה. הם מציגים תמונה מדאיגה של ירידה באמון הציבור במערכת הפוליטית, ומדגימים כיצד שיטות הבחירה הנוכחיות – החל משיטת המנהיג במפלגות רבות, דרך פריימריז בהם משפיעים אחוזים בודדים של מתפקדים, ועד למועצות חכמים – מנתקות את נבחרי הציבור מהאינטרס הרחב של הבוחרים.דני ואור חושפים דוגמאות קונקרטיות מהכנסת שממחישות את התלות של חברי כנסת בראשי מפלגות ובקבוצות כוח ספציפיות, במקום בציבור הרחב. הם מציגים מחקר השוואתי מדאיג המגלה שישראל חריגה לרעה ביחס למדינות ה-OECD, בהיעדר יכולת של האזרח להשפיע על הרכב רשימות המועמדים.הפתרון שהם מציגים הוא הפתק החצי פתוח: שיטה וולונטרית, המקובלת בקונצנזוס רחב בקרב ארגוני חברה אזרחית מימין ומשמאל (פורום קהלת, המכון הישראלי לדמוקרטיה ועוד), המאפשרת למפלגות להישאר עם מבנה הרשימה הקיים, אך נותנת לבוחרים את הכוח לסמן מועמדים מועדפים בתוך המפלגה ובכך לקדם אותם ברשימה. מעבר לשיטת הבחירות, אור ודני סוקרים יוזמות נוספות של תנועת ישראל 2050 לחיזוק הדמוקרטיה, ביניהן רפורמות בביזור סמכויות בתחומי התחבורה והחינוך, ורגולציה הכרחית על רשתות חברתיות כדי לצמצם את הפילוג והקיטוב. בפרק זה תלמדו לא רק על הבעיות, אלא על הדרכים המעשיות בהן אזרחים וצעירים יכולים וצריכים לקחת חלק פעיל בעיצוב עתיד המדינה. האם אנחנו מוכנים לקחת אחריות על עתיד המדינה, או שנסתפק בקיטוב ובחוסר אמון? האזינו כדי לגלות איך גם אתם יכולים להיות חלק מהשינוי.ישראל 2050 מבית תנועה ישראלית

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את יונתן אדירי, יזם הייטק ושותף-מייסד בתנועת 'עלינו - הנכדים המייסדים', לשיחה מרתקת על הצורך הדחוף בכינון מחדש של הרעיון הישראלי.האם הבעיה של ישראל היא המנהיג ("הקברניט") או המנגנונים ("הצוללת")? יונתן אדירי מציג תזה מאתגרת וטוען שהבעיה האמיתית והעמוקה ביותר היא "הפריסקופ" – התפיסה הרעיונית שדרכה אנחנו מסתכלים על העולם. בשיחה נוקבת ומעוררת מחשבה, אדירי מפרק את שלושת היסודות של כל מדינה מתפקדת: החזון הגאופוליטי, החוזה החברתי והנרטיב הלאומי, וטוען שבכל אחד מהם ישראל נמצאת בחידלון עמוק מאז שנות ה-80.במהלך הפרק, תגלו מדוע תפיסת "וילה בג'ונגל" חייבת למות ומהי האלטרנטיבה האסטרטגית שאדירי מציע, הכוללת ברית מפתיעה "מהודו ועד כוש". נצלול לשאלה מדוע אהבת הסטטוס קוו היא האויב הגדול ביותר של החברה הישראלית, תוך שימוש באנלוגיה מפתיעה מעולם ההייטק על קריסתה של אינטל. עוד נדבר על המודל של מערכת הבריאות כהשראה לרפורמות ענק נדרשות בתחומים כמו חינוך ותחבורה, ועל הצורך במנהיגות שתהיה מוכנה "לצוד לווייתנים" ולא להסתפק בתיקונים קוסמטיים.הפרק מציע מבט רענן ואופטימיות מפוכחת על עתיד המדינה. המאזינים ישמעו ניתוח חד של הכשלים המבניים בישראל, אך חשוב מכך – יקבלו כיוון רעיוני סדור המציע דרך לצאת מהמשבר. האם אנחנו, "הנכדים המייסדים", נהיה הדור שייקח אחריות ויבנה מחדש את ישראל? הצטרפו לשיחה שלא תשמעו במהדורות החדשות, שיחה על היסודות, על המשמעות ועל העתיד של כולנו.00:00:00 פתיחה: הבעיה היא לא ביבי, אלא הפריסקופ00:02:15 מדוע הרעיון חשוב יותר מהביצוע?00:06:10 שלושה דורות של מייסדים: 1948, 1985 והיום00:11:15 העוצמה הכלכלית של ישראל: אנחנו לא "שְטֵייטְל"00:17:17 הסכנה שבחידלון: למה אסור לנו לחכות?00:24:24 להרוג את "הוילה בג'ונגל": הברית החדשה עם הודו00:31:05 האהבה המסוכנת לסטטוס קוו: לקח מנפילת אינטל00:38:13 ניו דיל ישראלי: איך נראית רפורמה אמיתית?00:50:35 ריבונות עברית גאה: לא להעתיק מודלים זרים01:03:01 למה ישראל חייבת להיות ייחודית כמו שוויץ ודנמרק? (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלהרשמה לערוץ היוטיוב של "על המשמעות"

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את איתי ראובני, מנהל מחלקת התקשורת במכון המחקר NGO Monitor, לשיחה מרתקת וחושפנית על המלחמה השקטה המתנהלת נגד מדינת ישראל בזירת התודעה, החברה האזרחית והמשפט הבינלאומי.השיחה צוללת לעומק תופעת הסרבנות, ועוקבת אחר התהליך שבו הפך המושג מפעולה של קומץ קיצוני בשוליים לכלי מחאה לגיטימי ומרכזי, במיוחד בתקופת הרפורמה המשפטית. ראובני מנתח כיצד ארגונים כמו "עומדים ביחד", שבעבר היו שוליים ודגלו בסרבנות על רקע הסכסוך, קיבלו לגיטימציה מחודשת והפכו לשחקנים מרכזיים בקמפיינים הקוראים כיום להפסקת התנדבות והימנעות משירות. מהם מקורות המימון של הקמפיינים הללו? וכיצד כספי ממשלות זרות והקרן החדשה לישראל מתדלקים את השיח הזה?הדיון מרחיב את היריעה אל מעבר לסרבנות וממקם אותה בתוך אסטרטגיה רחבה הרבה יותר של דה-לגיטימציה, ששורשיה, לטענת ראובני, נעוצים בועידת דרבן האנטישמית בשנת 2001. בפרק תלמדו על "אסטרטגיית דרבן" – המעבר מלוחמה פיזית ללוחמה תודעתית שמטרתה להפוך את ישראל למדינה מצורעת בזירה הבינלאומית. ראובני מסביר מדוע הימין הפוליטי בישראל נכשל באופן שיטתי בהתמודדות עם מלחמה זו, ומנתח את ההבדל התהומי בין דרכי הפעולה: בעוד השמאל הרדיקלי בונה קואליציות על בסיס אינטרסים משותפים (כמו הברית ההזויה בין ארגונים פרו-פלסטינים לתנועות להט"ב), הימין מתעקש לחפש שותפים על בסיס ערכים משותפים – ונותר מאחור.בפרק זה תשמעו על הכשלים המובנים של ההסברה הישראלית, על הצורך הדחוף של ישראל להתחיל "לגבות מחיר" דיפלומטי על התערבות בענייניה הפנימיים, וכיצד כסף גרמני ממשלתי מימן באופן ישיר את "קמפיין ההדתה" שסער בישראל. זוהי שיחה חובה לכל מי שרוצה להבין את הכוחות המעצבים את דעת הקהל בישראל ובעולם, ואת שדה הקרב האמיתי של המאה ה-21.00:00:00 הלבנת מושג הסרבנות00:02:20 "עומדים ביחד": מארגון שולי לקמפיין סרבנות00:09:14 רשת הארגונים והאידיאולוגיה האנטי-ישראלית00:12:28 ועידת דרבן: לידתה של אסטרטגיית הדה-לגיטימציה00:19:07 למה הימין נכשל במלחמת התודעה?00:27:54 הטעות הגדולה של הרפורמה המשפטית00:38:47 "הסברה" מתה: מודל ההשפעה של קטר00:49:20 הפתרון: בניית חברה אזרחית ימנית00:58:27 מימון זר: איך ממשלות אירופה משפיעות על השיח בישראל01:11:41 ריבונות היא התשובה: ישראל צריכה לגבות מחיר (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אריאל בראלי, רב הישוב בית אל וחבר בית הדין המיוחד לפגיעות מיניות בראשות הרב שמואל אליהו, ומחבר הספרים "גבולך שלום" ו"מוגנות כהלכה", לשיחה מרתקת על המשמעויות המורכבות של פגיעות מיניות, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה חברתית ונפשית. הראיון נערך על רקע העלייה במודעות הציבורית לתופעת הפגיעות המיניות והצורך הבוער להבין את דרכי ההתמודדות, המניעה והטיפול.בפרק נצלול לתוך הקושי הייחודי של נפגעות ונפגעים, במקרים בהם הפוגע הוא אדם מוכר וקרוב, לעיתים אף בן משפחה. הרב בראלי חולק מקרים אופייניים מהתנסותו בבית הדין, המדגימים כיצד פגיעות מתמשכות על ידי קרובים, כמו גיס המנצל בייביסיטר בת 15, מותירות צלקות נפשיות עמוקות המובילות לדיכאון, קשיי התקשרות ואף מחשבות אובדניות, המתפרצות לעיתים שנים רבות לאחר המעשה. אנו בוחנים את הסוגיה המורכבת של חובת הדיווח למשטרה מול הצורך ביצירת מרחב טיפולי בטוח, ומדוע הרף הגבוה הנדרש בחקירה פלילית מרחיק נפגעים מקבלת עזרה.השיחה נוגעת בשאלות רגישות אודות הגדרת הסכמה מינית בראי ההלכה והחוק, תוך התייחסות למצבי ניצול יחסי מרות ותלות נפשית, אפילו במקרים בהם לכאורה הייתה "הסכמה". הרב בראלי מסביר את ההבדל בין פגיעה פיזית מובהקת ל"פגיעה דיבורית" או "נגיעה מקרית" המוסווית, אשר גם היא עלולה לקרוע את הנפש. הוא מדגיש כיצד ההלכה, באמצעות עקרונות כמו "לא תעמוד על דם רעך", מספקת כלים להתמודדות עם מקרים אפורים אלו.נדון באחריות הפוגע ובחשיבות תהליך ה"תשובה" האמיתי הכולל טיפול פסיכולוגי ומגבלות מעשיות, והצורך הקהילתי לקבל חזרה אדם שבאמת עבר שיקום. לבסוף, הפרק מציע תובנות מעשיות בנוגע למניעת פגיעות, החל מהצבת גבולות ברורים בתוך המשפחה הגרעינית, דרך "חשדנות בריאה" אל מול עודף מוגנות היוצר דור חרדתי, ועד לאחריות הקהילה כולה ליצור מרחב בטוח. מהו האיזון העדין בין אמון לבטיחות? וכיצד נוכל כולנו לתרום ליצירת חברה מוגנת יותר? הצטרפו לשיחה מעוררת מחשבה שנוגעת באחד הנושאים הרגישים והחשובים ביותר בחיינו.00:00:00 פתיחה: תפקידו של בית הדין המיוחד לפגיעות מיניות00:03:49 חובת דיווח מול חיסיון רבני00:08:47 סוגי פגיעות: מהטרדה מילולית ועד פגיעה פיזית00:15:08 הגדרת הסכמה: מתי רומן הופך לניצול ביחסי מרות?00:26:36 לשון הרע לתועלת: מתי מותר לדבר כדי להגן על אחרים?00:36:39 הטיפול בפוגע: האם תשובה אמיתית אפשרית?00:45:40 סליחה ותיקון: האם קורבן חייב לסלוח?00:50:13 מוגנות מול חשדנות: איך מוצאים את האיזון הנכון?00:58:51 הצבת גבולות בתוך המשפחה (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר ליעד לוי, פיזיקאי וחוקר, לשיחה מרתקת וטעונה על הקשר בין תפיסות עולם פוליטיות לבין תוצאות מתקפת ה-7 באוקטובר ביישובי העוטף.ד"ר לוי מציג את ממצאי המחקר הסטטיסטי שערך, אשר עורר סערה ציבורית ותקשורתית. על פי המחקר, קיים מתאם מובהק בין ההצבעה הפוליטית ביישובי עוטף עזה לבין מספר הנרצחים והחטופים בהם. לטענתו, ביישובים בעלי אוריינטציה ימנית, מספר הנפגעים היה נמוך פי עשרה, באופן יחסי, מאשר ביישובים בעלי אוריינטציה שמאלית. מה עומד מאחורי הנתון המטלטל הזה?במהלך השיחה, ד"ר לוי מפרט את המנגנון שלדעתו מסביר את הפערים הדרמטיים: "תפיסת האיום". הוא טוען כי יישובים שזיהו את האויב בעזה והתכוננו בהתאם – באמצעות כיתות כוננות גדולות, זמינות נשק גבוהה ותרבות של מוכנות – הצליחו להגן על עצמם בצורה יעילה בשעות הראשונות והקריטיות של המתקפה, בהן צה"ל נעדר מהשטח. מנגד, הוא טוען כי יישובים שתפסו את האיום המרכזי כאיום פוליטי פנימי (כמו "ממשלת הימין" או "הרפורמה המשפטית") הפנו את גבם לעזה, הזניחו את כיתות הכוננות והיו פחות ערוכים למתקפה.השיחה נוגעת בשאלות היסוד של אחריות, תפיסת מציאות ומוכנות לאומית ואישית. ד"ר לוי משתמש באנלוגיה של "חגורת בטיחות" כדי להמחיש את חשיבות ההיערכות, גם כשהסיכון לא נראה מיידי. הפרק אינו חוסך בביקורת על התקשורת, שלטענת לוי ניסתה להשתיק את הדיון בממצאיו במקום לבדוק את הנתונים לגופם.השיחה נוגעת גם בסוגיות רגישות כמו תרומת החרדים והנשים ללחימה, ומאתגרת תפיסות רווחות לגבי "נטל השירות" והצורך להתמקד בביטחון הלאומי מעל לרגשות אישיים או תקינות פוליטית. ד"ר לוי לא חושש לקרוא תיגר על ה"שיטסטורם" הציבורי שחווה, ומדגיש את החובה ללמוד מן הנתונים הקשים כדי להבטיח את עתיד המדינה.האזינו לפרק חובה זה כדי להבין לעומק את ההשלכות המפתיעות של אידיאולוגיה על שאלות חיים ומוות, ולבחון מחדש את תפיסותיכם לגבי מוכנות, אחריות אישית וביטחון לאומי.00:00:00 הקשר בין דעות פוליטיות להישרדות ב-7.1000:00:56 המוטיבציה למחקר: הפער הבלתי נתפס בין בארי לאלומים00:07:25 תפיסת האיום: האם האויב הוא עזה או ביבי?00:12:00 הנשק שהיה בנשקייה: סיפורה של כפר עזה00:17:50 אנלוגיית חגורת הבטיחות: מי חגר את היישוב שלו?00:19:16 הנתון המטלטל: יחס נפגעים של 1 ל-2000:28:35 התמודדות עם טענות נגד: המרחק מהגדר והשער הפתוח00:35:35 המחקר המקביל: מי מתגייס ומי נהרג בקרב?00:44:31 מדוע צה"ל מסתיר את נתוני הגיוס לקרבי?00:51:20 מחיר החשיפה: הלחצים וההתמודדות עם ההשתקה#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר מיטל פינטו, דיקן בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת ויו"ר "פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה", ואת עו"ד דוד ברלינר, מרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר־אילן, לדיבייט מרתק על גבולות המשפט הבינלאומי בזמן מלחמה והדרישות חסרות התקדים המוטלות על ישראל.הראיון נפתח בדיון סוער על סוגיית הסיוע ההומניטרי. האם חובה על מדינה לספק מזון ואספקה לאויב בשעת מלחמה, כאשר ידוע שהאספקה מגיעה לידי ארגון טרור המשתמש בה ללחימה? דוד ברלינר טוען כי הסטנדרט הכפול הנאכף על ישראל הוא חסר תקדים היסטורי ומוסרי, ומעניק לחמאס את היכולת להמשיך להילחם, ובכך מאריך את הסבל. מנגד, מיטל פינטו מדגישה את החובה המוסרית והמשפטית לדאוג לאוכלוסייה אזרחית, ומבקרת את ישראל על כך שהיא מעקרת אוכלוסייה לאזורים שאינם עומדים בתנאי מחייה בסיסיים.הדיון צולל לעומק שלושת עקרונות דיני המלחמה: הבחנה, מידתיות ואמצעי זהירות. מתי מותר לצה"ל לפגוע במחבל המסתתר בתוך אוכלוסייה אזרחית? עוד נבחנת המדיניות הלאומית בנוגע לחטופים. האם המהלך לשחרור סינוואר בעסקת שליט הוא שהוביל ל-7 באוקטובר? האם החובה המוסרית להחזיר את החטופים עולה על הסיכון הביטחוני האסטרטגי?בסיום הפרק, מתרכזים הדוברים בתפקיד בתי המשפט בזמן לחימה. האם על בג"ץ לצמצם את הביקורת השיפוטית על החלטות ביטחוניות, או שדווקא כאשר ההחלטות נוגעות לאוכלוסייה שאין לה מגן אחר (כמו תושבי עזה), על בית המשפט לשמש כמבצר האחרון? אל תחמיצו שיחה חריפה זו שמספקת רקע משפטי ומוסרי חיוני להבנת המלחמה והכשלים האסטרטגיים העמוקים.00:00:00 פתיחת הדיון: סיוע הומניטרי לאויב – תקדים מסוכן00:03:59 החובה המשפטית והמוסרית: האם ישראל חייבת להזין את האויב?00:08:05 עקרונות דיני הלחימה: הבחנה, מידתיות וצביעות האו"ם00:15:56 מלחמת התודעה: מי משתלט על הנראות התקשורתית?00:26:40 מהי תכלית מבצעית? נאום נתניהו ברמקולים ופקודות פוליטיות00:37:40 מבצע "מרכבות גדעון": הרס הנדסי, מרחב חיץ וחשד לכיבוש00:46:16 החטופים: חוזה חברתי מול מחיר החיים00:57:40 עסקת שליט: האם ויתור על הרתעה מבטיח חטיפות נוספות?01:03:32 הביקורת השיפוטית על הצבא: בג"ץ כמבצר אחרון01:13:56 מעמד העצירים והלוחמים הבלתי חוקיים (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את פרופסור עוז גוטרמן, פסיכולוג וחוקר מוח, לשיחה מרתקת על הפער בין טראומה לבין צמיחה פוסט-טראומטית, ואיך כולנו יכולים לצמוח ממשברים. לאחר אירועי המלחמה האחרונה, שבה כולנו נחשפנו לקשיים נפשיים ואף לטראומות, הפך נושא החוסן הלאומי והאישי לאקטואלי מתמיד.פרופ׳ גוטרמן מציג תפיסה מהפכנית: האם ייתכן שההתמקדות הבלעדית של התקשורת והחברה ב-PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) אינה רק חוסר דיווח, אלא מהווה "דיסאינפורמציה" מסוכנת? הוא מראה באמצעות נתונים מפתיעים כיצד רוב מוחלט של האנשים שנחשפים לאירוע טראומטי דווקא חווים צמיחה פוסט-טראומטית, ומדוע חשוב שנהיה מודעים לכך כדי למנוע "נבואה שמגשימה את עצמה".השיחה מעמיקה לתוך חמשת המרכיבים המרכזיים המבדילים בין קריסה לצמיחה. איך סיפור על שבט אפריקאי וטקסי הורדת חרדה יכול ללמד אותנו על ההבדל בין רחמים לאמפתיה? ומהי הדרך היעילה ביותר לחזק ילדים וחיילים במצבי משבר – האם זה לשבת למעגל שיח מעמיק, או דווקא "לקחת כדור" ולצאת לפעולה אקטיבית?פרופ׳ גוטרמן מדגיש את כוחה של התמודדות אקטיבית ואת הסכנה שב"חוסר אונים נרכש". הוא מסביר כיצד התרבות היהודית, עם הכלים הפשוטים והעמוקים שלה, כמו "מודה אני" בבוקר, יוצרת נתיבים נוירולוגיים של חוסן והכרת תודה יומיומית, והופכת אותנו לחסינים יותר למשברים בלתי נמנעים בחיים.האם אנו באמת מניחים לבני משפחתנו לבחור את דרך ההתמודדות המתאימה להם, או שאנו כופים עליהם את "מיטת סדום" הפסיכולוגית של הציפייה החברתית? וכיצד נוכל, דרך זיהוי עוצמות פנימיות וחיצוניות, להפוך את האירוע הקשה ביותר בחיים לקרקע לצמיחה אישית ומשפחתית? האזינו לפרק כדי לקבל את הכלים המחקריים והמעשיים שיאפשרו לכם ולסביבתכם לא רק לשרוד, אלא לשגשג מתוך המשבר.00:00:00 טראומה אוניברסלית: מה למדתי משבט באפריקה?00:02:59 אין לנו מונופול על הטראומה00:04:46 מהי צמיחה פוסט-טראומטית?00:08:25 מה יוצר את הפער? חמשת המפתחות לחוסן00:10:05 מודעות, דיסאינפורמציה ונבואה שמגשימה את עצמה00:18:21 אל תנוח: כוחה של התמודדות אקטיבית וסיוע לאחרים00:24:42 רחמים מזיקים: מדוע אסור לרחם על מי שחווה טראומה00:35:50 זיהוי עוצמות והכוח של הכרת תודה00:41:00 יצירת נתיב נוירולוגי של הכרת תודה00:54:55 סיכום וקריאה לפעולה: להציל חיים#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את חנן עמיאור, עיתונאי ומחבר הספר "מלחמת ששת השקרים", לשיחה מרתקת על הנרטיבים הכוזבים שעומדים בבסיס התעמולה הפלסטינית ועל הדרכים להתמודד איתם באמצעות עובדות וידע.בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, שהציפו מחדש את המלחמה על דעת הקהל העולמית, חנן עמיאור מפרק לגורמים את "ששת השקרים" המרכזיים שהצד הפלסטיני ובני בריתו מפיצים מזה עשרות שנים. השיחה צוללת לעומק כל אחד מהשקרים הללו: החל מהכחשת הזכות ההיסטורית, המשפטית והקניינית של העם היהודי על ארץ ישראל, דרך עיוות האירועים שהובילו ל"נכבה" הפלסטינית ב-1948, וכלה בטענה שהנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון היא "כיבוש" בלתי חוקי.במהלך הפרק, חושף עמיאור כיצד מנהיגי ערב והפלסטינים עצמם הם אלו שדחו פעם אחר פעם כל הזדמנות לפשרה והובילו את עמם לאסון, וכיצד טענת ה"אפרטהייד" לא רק שקרית, אלא מהווה עלבון לקורבנות האמיתיים של המשטר בדרום אפריקה. בנוסף, נבחנת השאלה מיהם סרבני השלום האמיתיים בסכסוך, תוך חשיפת "תוכנית השלבים" של אש"ף שמעולם לא בוטלה. הפרק עוסק גם בסוגיית "פשעי המלחמה" וחושף מה באמת חושבים גנרלים בכירים בצבאות המערב על המוסריות יוצאת הדופן של צה"ל.בפרק זה המאזינים יקבלו כלים מעשיים, סיפורים מרתקים ועובדות היסטוריות שיאפשרו להם להתמודד עם טענות אנטי-ישראליות, לחזק את תחושת צדקת הדרך ולהבין את שורשי הסכסוך לעומקם. האם ידעתם שירדן היא זו שיצרה את בעיית הפליטים כששללה את אזרחותם של תושבי הגדה? וכיצד שיחת טלפון אחת בין נאצר למלך חוסיין הכריעה את גורל יהודה ושומרון? האזינו לשיחה שתסדר לכם את הראש ותעניק לכם ביטחון בוויכוח הבא.לרכישת הספר "מלחמת ששת השקרים"

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את ריקי פייבלזון והרב אליהו מאיר פייבלזון, יוצרי הפודקאסט "שואלת את אבא", לשיחה מרתקת על הכוח שבשאלה והאומץ שבספק.בשיחה אישית וחושפנית, ריקי והרב פייבלזון חולקים את המסע שהוביל אותם ליצירת הפודקאסט: החל מזיכרונות הילדות של ריקי, שבהם שאלה את אביה שאלות נוקבות בליל הסדר, ועד למפגש המכונן עם תלמידה שהודתה בפניה כי איבדה את אמונתה. הפרק צולל לעומק הסיבות שבגללן אנשים רבים, במיוחד בעולם הדתי, חוששים לשאול ולהטיל ספק. האם שאלה היא ביטוי לחולשה או דווקא לעוצמה אמונית?במהלך השיחה עולים נושאים מהותיים שהם עוסקים בהם בפודקאסט שלהם, ובראשם סוגיית הסבל בעולם. דרך סיפורים אישיים ומטלטלים, כמו סיפורו המופלא של הרב זילברמן שהתמודד עם טרגדיה בלתי נתפסת, הם מציעים דרך להתמודד עם שאלת "צדיק ורע לו" – לא דרך תשובות פשטניות, אלא דרך ההבנה שהזעקה והשאלה עצמה הן חלק מהאמונה.השיחה נוגעת גם בנושאים אקטואליים כמו שנאת חינם, ומציגה תזה מפתיעה לפיה היא נובעת לעיתים קרובות דווקא ממידות טובות וממסירות נפש לאידיאל. בנוסף, דנים המרואיינים בצורך הגובר של נשים בלימוד תורה רציני ומעמיק, ובפער הקיים בין החינוך הפורמלי במוסדות לבין השיח הפתוח והכן שיכול להתקיים בבית.המאזינים בפרק זה ישמעו על החשיבות של דיאלוג כן בין הורים לילדים, יקבלו כלים להתמודדות עם ספקות אמוניים, וייחשפו לסיפורים מעוררי השראה על אמונה, התמודדות וצמיחה מתוך משבר. האם האמונה שלנו באמת "עשויה מזכוכית"? ומהי התשובה החשובה ביותר שאבא יכול לתת לבתו?00:00:00 פתיחה והיכרות 00:10:01 למה הקמתם את הפודקאסט "שואלת את אבא"?00:13:14 מדוע אנשים מפחדים לשאול שאלות באמונה?00:14:36 ההתמודדות עם סבל בעולם: סיפורו של "מזמור לאסף" בתהלים00:20:08 סיפורו המטלטל של הרב זילברמן והאמונה מול טרגדיה00:28:10 שנאת חינם נובעת ממידות טובות?00:35:29 התגובות מהקהל והצורך בלימוד תורה לנשים00:40:25 הפער בין החינוך בבית לבין החינוך בסמינר00:49:33 התלמידה שלא האמינה: הרגע שהוביל ליצירת הפודקאסט00:52:31 שיר סיום: "אתה לימדת אותי לשאול"#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אליהו מאיר פייבלזון, ראש ישיבת ׳פתחי עולם׳, לשיחה מרתקת על השקפת העולם החרדית מול אתגרי המדינה והגיוס.במהלך הראיון פורש הרב פייבלזון את הנרטיב ההיסטורי והאמוני של היהדות החרדית מול התנועה הציונית, החילון והקמת מדינת ישראל. הוא מסביר מדוע מנקודת מבט חרדית, המודרנה והציונות הציבו משבר קיומי, כאשר היהדות הוגדרה מחדש כעם ולא כברית עם האל. הרב פייבלזון דן בארבע האסטרטגיות שאימצו זרמים דתיים שונים ביחס למציאות הישראלית – מההתבדלות של נטורי קרתא ועד השותפות של הציונות הדתית.השיחה מעמיקה אל נקודת הקרע המרכזית: האם ניתן לנהל חיים משותפים כשאבני היסוד (אמונה מול חילוניות) אינם מוסכמים? הרב פייבלזון מבהיר כי הדרישה לגיוס כולל של הציבור החרדי אינה נתפסת כדרישה פרקטית בלבד, אלא כ"גזירת ביטול" על תפיסת העולם החרדית והמרחב החינוכי הנפרד שלה. הוא טוען כי עבור הציבור החרדי, המחיר האידיאולוגי של השתלבות מלאה בחברה הישראלית החילונית הוא גבוה מדי ואינו מאפשר שימור של יהדות תורנית נאמנה.האם המדינה יכולה להכיל את הזהות החרדית כחלק לגיטימי, או שמא גיוס כפוי יוביל לקיצוניות גדולה יותר? הרב פייבלזון קורא לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות להבין את המשמעות הקיומית של הדיון, ומדגיש כי הציבור החרדי אינו מנותק, אלא פועל מתוך תפיסה עמוקה של אחריות לגורל העם היהודי, גם אם הוא בוחר ב"נפרדות זהותית". הפרק מציע מבט נדיר ומעמיק לתוך התהליכים הפנימיים והאסטרטגיות של חברה המגדירה את עצמה כנאמנה למסורת מול האתגרים הגדולים ביותר של הדור.00:00:00 פתיחה: הסיפור החרדי והאתגר הציוני00:01:46 החילון והציונות: משבר הזהות היהודית00:06:55 ההגדרה החדשה של העם היהודי: ברית מול לאום00:09:20 הפנטזיה החילונית והאתגר הדתי00:11:36 ארבע הדרכים של היהדות הדתית מול המדינה00:22:20 שיח משותף: על הנחות היסוד החילוניות00:36:40 גיוס חרדים: האיום הקיומי והמחיר החברתי00:41:20 ההיסטוריה של "פטור החרדים" - לפני חוק טל00:50:52 הקיצוניות וההתקרבות לנטורי קרתא בלב המיינסטרים01:06:56 החרדים המודרניים: האם הציבור החרדי יוכל להכיל את הקרע הפנימי? (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אליהו מאיר פייבלזון, ראש ישיבת ׳פתחי עולם׳, לשיחה נוספת, שנייה במספר, והפעם על המהות הפנימית של היהדות והרעיונות המרכזיים הטמונים בתורה שמעבר להלכה.הרב פייבלזון פותח בביקורת חריפה על תהליכים בעולם האורתודוקסי, אשר לדבריו ריקנו את היהדות מתוכנה המהותי והפכו אותה כמעט נטו למערכת של חוקים הלכתיים – תופעה שהוא מכנה "נזק עצום". הוא טוען כי המאבק מול הזרמים הרפורמיים גרם ליהדות השורשית לדבר כמעט רק בשפת ההלכה, תוך התעלמות מהאגדה ומהמחשבה.במהלך הדיון, מציג הרב פייבלזון חמש טענות יסוד הנגזרות ישירות מחמשת חומשי התורה, שכל יהודי המאמין במקורות אלה חייב לקבל: האלוקים חפץ בקשר של ידידות ואהבה עם האדם, ולא בצייתנות עיוורת; האלוקים מחוייב לצדק ומשפט; לאדם יש אינטואיציה מוסרית ואנושית להבין מה אלוקים רוצה; היהדות היא לאומית וקולקטיבית, והברית היא עם העם כולו; ושיש מצוות מעשיות המהוות את כלי העבודה של הקשר הזה. הרב מדגיש כי אפילו חורבן בית המקדש לא ביטל את מערכת היחסים הבסיסית הזו בין האל לעמו.הפרק מציב אתגר אינטלקטואלי הן למאמין והן למי שאינו מאמין, ומעלה שאלות פילוסופיות חדות: האם האלוקים הוא דיקטטור או שמא חבר? כיצד ניתן ליישב את המוסר האנושי עם מצוות קשות בתורה? ומה מקומה של הלאומיות היהודית בעידן המודרני, מול יהדות חילונית?האזינו לפרק כדי לקבל פרספקטיבה חדשה על האמת של היהדות, ללמוד כיצד לקרוא את התנ"ך בצורה אחרת, ולגלות את הערכים העמוקים שנותנים משמעות אמיתית לחיי העם היהודי.00:00:00 מבוא: למה לדבר על מהות היהדות?00:02:26 הבעיה: כשהיהדות הופכת להלכה בלבד00:06:55 הבסיס לדיון: חזרה לחמישה חומשי תורה00:10:30 עיקרון 1: אלוהים רוצה ידידות, לא ציות עיוור00:15:53 עיקרון 2: מחויבות מוחלטת לצדק ומשפט00:19:52 עיקרון 3: לאדם יש אינטואיציה מוסרית00:24:14 עיקרון 4: הלאומיות כערך יסוד בתורה00:28:45 עיקרון 5: תפקידן של המצוות המעשיות00:32:29 האתגר התיאולוגי של החורבן והגלות00:37:45 המלצה על 4 ספרים מארון הספרים היהודי (פרימיום)00:41:17 סיכום ומבט לפרק הבא (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אליהו מאיר פייבלזון, ראש ישיבת ׳פתחי עולם׳, לשיחה נוספת, שלישית במספר, והפעם על אמונת היחוד, מוסר והתנגשות עם ערכי המערב.מה המשמעות הרדיקלית של האמונה באל אחד? מדוע היא אינה תשובה לכל השאלות, אלא דווקא הבסיס לקושיות הקשות ביותר, כדוגמת שאלת הרוע? הרב פייבלזון מציג תפיסה יסודית לפיה היחוד מבטיח כי האל פועל מתוך ערכים טהורים ומחויב למוסר, כיוון שהוא חף מכל צורך אישי או נזקקות. כפי שהמקרא מציין, "לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" – ומכאן נובעת ההבנה כי הטוב הוא תכלית מהותית, והרע אינו יכול להיות נימוק לשום דבר, אפילו בהקשרים הקיצוניים של השואה או עקדת יצחק.השיחה צוללת עמוק אל עולם המוסר, בוחנת את ההבדלים בין המוסר האמוני למוסר החילוני, ומדוע האחרון מתקשה לספק "תקווה חיצונית" נוכח המוות הבלתי נמנע. בהמשך, הרב פייבלזון מעמיד מול היהדות את חמשת "הערכים המערביים" המרכזיים המאתגרים את הדת: אינדיבידואליות, אותנטיות, חירות/ריבונות, אוניברסליות ושוויון.האם הדת יכולה לשלב את הערכים האנושיים? התשובה נמצאת בתפיסת הדיאלוג המקראי. באמצעות דוגמאות ממגילת אסתר ומשה רבנו המתווכח עם האל, מודגש כי האדם נקרא להשיב לציווי האלוקי באופן אינדיבידואלי ואותנטי, וליצור מבנים משפטיים וחברתיים (תורה שבעל פה) המבטאים את הערך האלוהי בעולם. המאזינים יקבלו כלים להבין כיצד ניתן לנהל חיים אמוניים מלאי משמעות תוך התמודדות כנה עם האתגרים האינטלקטואליים של המאה ה-21.00:00:00 מבוא: מהי אמונת היחוד?00:01:32 אלוקים ללא צרכים: בסיס המוסר האלוהי00:05:12 האם אלוקים כפוף לחוקי המוסר?00:11:10 העולם כיצירה מוסרית וההתמודדות עם הרוע00:13:26 עקדת יצחק: המבחן המוסרי העליון00:17:25 צלם אלוקים והשפה האנושית שבה האל מדבר00:22:42 חמישה ערכים מערביים וההתנגשות עם היהדות00:26:14 האלטרנטיבה היהודית: מוסר של דיאלוג00:33:37 האם ההלכה היא אידיאל או פתרון ליצר הרע?00:37:00 סיכום: כיצד לחיות בעולם של ערכים מתנגשים#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אליהו מאיר פייבלזון, ראש ישיבת ׳פתחי עולם׳, לשיחה נוספת, רביעית במספר, והפעם על מושג האמת בעידן הפוסטמודרני, והפער בין תפיסת האמת המערבית לזו היהודית.בעולם שבו הטענה "אין אמת" הפכה לערך מרכזי, והכרעות ערכיות נמסרות להחלטת הרוב הדמוקרטי, הרב פייבלזון מציב תפיסה אלטרנטיבית, המושרשת עמוק במחשבה היהודית. הוא פותח בסקירה היסטורית, מהחיפוש היווני אחר אמת לוגית ומוחלטת אצל אריסטו, דרך המהפכה של קאנט, ועד להבנה המודרנית כי השכל לבדו אינו יכול להוכיח דבר בעל משמעות אמיתית לחיים.במהלך השיחה, הרב פייבלזון טוען כי הפוסטמודרניזם אינו באמת עמדה פילוסופית שאנשים חיים לפיה, אלא כלי טקטי. הוא מדגיש כי כל אדם פועל מתוך אמונה פנימית עמוקה באמיתות מסוימות, והניסיון לחיות בעולם ריק מאמת מכבה את "האש בעיניים" שהכרחית לפעולה אנושית.אז מהי האלטרנטיבה היהודית? הרב פייבלזון מציג מודל של "אמת חלקית" – אמת שאינה מוחלטת וסטרילית, אלא כזו שמתגלה דרך החיים עצמם, דרך "עץ החיים" ולא רק דרך "עץ הדעת". הוא מסביר כיצד ההלכה, הוויכוח, והמנגנונים הפוליטיים ביהדות אינם ברירת מחדל, אלא הדרך האנושית והראויה לברר את האמת ולחיות על פיה. האם רוב הפילוסופים הגדולים היו רווקים במקרה? מה הקשר בין חוסר היכולת שלהם להתמודד עם "עץ החיים" לבין הפילוסופיות שיצרו? וכיצד הוויכוח התלמודי על תנורו של עכנאי מדגים את המתח הבריא בין אמת אלוקית לסמכות אנושית?פרק זה יספק למאזינים כלים חדשים להתמודדות עם משבר האמת של ימינו, ויציג תפיסה עמוקה ומקורית על האופן שבו ניתן לחיות חיים של משמעות ואמונה, גם בעולם מלא ספקות ומחלוקות.00:00:00 מבוא: האמת המערבית מול האמונה היהודית00:00:36 משבר האמת: פוסטמודרניזם ודמוקרטיה00:03:07 הצורך האנושי באמת: למה אנחנו לא יכולים לחיות בלי ערכים00:04:00 יוון העתיקה: אריסטו, אפלטון וההיקש הלוגי הריק00:06:01 כשלון החזון המערבי של חירות ללא הכרעה00:08:16 הפוסטמודרניזם ככלי אקטיביסטי (סטיבן היקס)00:10:51 הביקורת על המוסר השכלי: קאנט, פרויד והצו הקטגורי00:18:31 עץ החיים מול עץ הדעת: הניתוק של הפילוסופים הגדולים00:22:40 הלכה, פוליטיקה וסמכות: בניית החוק מתוך אמת חלקית00:31:14 פוליטיקה כמאמץ אנושי להגיע לאמת קולקטיבית#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אליהו מאיר פייבלזון, ראש ישיבת ׳פתחי עולם׳, לשיחה נוספת, חמישית במספר, והפעם על שורשי הפילוג והשנאה בחברה הישראלית, ועל המודל היהודי לאחדות אמת.בעידן של קיטוב פוליטי וחברתי עמוק, כולנו מדברים על "אחדות" ו"אהבת חינם", אך נדמה שהשסעים רק הולכים ומעמיקים. בשיחה נוקבת זו, מציג הרב פייבלזון תזה מפתיעה ורדיקלית: "שנאת חינם לא מגיעה בגלל מידות רעות, אלא דווקא בגלל מידות טובות". לטענתו, המאבק העיקש של כל צד על "האמת" שלו הוא המקור האמיתי לסכסוך, והמידות הטובות, כשאנו נאחזים בהן באופן מוחלט, הופכות לכלי נשק.במהלך הפרק, מנתח הרב פייבלזון את כישלון המודל המערבי של "הטוב המשותף", כפי שבא לידי ביטוי ב"נאום ארבעת השבטים" של הנשיא ריבלין. הוא טוען שמודל זה, המבקש לנטרל את המחלוקות העמוקות ולהתמקד במכנה המשותף הנמוך (ביטחון, כלכלה), למעשה מרוקן את החיים הציבוריים ממשמעות, דוחק את הערכים הלאומיים והדתיים למרחב הפרטי, ובסופו של דבר מוחק את הסיפור היהודי המשותף.כאלטרנטיבה, הוא מציג את "המודל המשפחתי", השואב השראה ממקורות יהודיים עתיקים כמו דיוני הסנהדרין. מהו "שיתוף פעולה על בסיס המכנה המשותף הגבוה"? כיצד ההלכה עצמה מדגימה שלפעמים האחדות חשובה יותר מ"האמת" ההלכתית הצרופה? והאם ייתכן ש"מסחר פוליטי" אינו מילה גסה, אלא מנגנון קדוש והכרחי לקיומנו המשותף?הצטרפו לדיון מאתגר ומעורר מחשבה, שיגרום לכם להסתכל אחרת לגמרי על המושגים "אחדות", "פשרה" ו"אמת", ויציע לכם כלים חדשים לחשוב על עתידה של החברה הישראלית.00:00:00 שנאת חינם: לא ממידות רעות, אלא ממידות טובות00:01:52 האמת שלי מול האמת שלך: שורש הויכוח המהותי00:03:09 המכנה המשותף הנמוך: כישלון המודל המערבי00:05:28 נאום ארבעת השבטים של ריבלין: מחיקת הסיפור היהודי00:09:09 כשאין הכרעה: האם דמוקרטיה פותרת ויכוח מהותי?00:10:57 המודל המשפחתי: ויתור על האמת למען הקיום המשותף הגבוה00:13:56 הסנהדרין והבוטנים: הוויתור ההלכתי למען אחדות עובדי השם00:19:15 פשרה פוליטית: המודל ליישום המכנה המשותף הגבוה00:25:27 ׳אבא׳ הוא מושג קדוש: אימוץ ילדים והגבולות המשפטיים00:32:32 מבחן הזהות היהודית: קידוש עם שניצל בחמאה (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את מייקל אייזנברג, יזם ומשקיע הון סיכון וסופר, לשיחה מרתקת על עתידה הכלכלי, החברתי והגיאו-פוליטי של מדינת ישראל.עשור לאחר שפרסם את ספרו "ככה יעשה ליהודי", אייזנברג חוזר לבחון את התזה המרכזית שלו: הקשר הגורלי בין שגשוג כלכלי, התבוללות, ועליית האנטישמיות בקרב יהדות התפוצות. הוא טוען שהמגמות שחזה רק התעצמו, ומציג ניתוח נוקב למצבה של יהדות אירופה וארצות הברית, בטענה כי מדינות המערב יעמדו בפני בחירה בלתי נמנעת בין אזרחיהן היהודים לבין גורמים איסלאמיסטיים רדיקליים.אך ליבת השיחה אינה נבואת זעם, אלא חזון אופטימי ותוכנית פעולה שאפתנית. אייזנברג קורא לשינוי תפיסתי עמוק: להפוך את ישראל מ"עיר מקלט" ל"מגנט" עולמי שמושך אליו את מיטב הכישרונות היהודיים – לא מתוך פחד, אלא מתוך בחירה והזדמנות. מהם החסמים הבירוקרטיים והרגולטוריים שחונקים את הפוטנציאל הישראלי? כיצד יכולה ישראל להפוך למעצמה פיננסית וטכנולוגית שתתחרה בניו יורק ובהונג קונג? ומהו התפקיד המרכזי של מהפכת הבינה המלאכותית והתחבורה האוטונומית בבניית העתיד הזה?בפרק זה תשמעו ניתוח כלכלי חד, ביקורת על חוסר היעילות הממשלתי, והצצה לחזון גרנדיוזי של "ישראל שחושבת בסקייל" – מעצמה אזורית שמנצלת את מיקומה הגיאו-פוליטי כדי לבנות עתיד משגשג. זוהי שיחה שאינה מפחדת לגעת בנושאים רגישים ומציעה פרספקטיבה ייחודית ומעוררת מחשבה על האתגרים וההזדמנויות העצומות שלפנינו.00:00:00 התזה של הספר: התבוללות מול אנטישמיות00:02:47 לא עיר מקלט: החזון להפוך את ישראל למגנט00:06:56 בירוקרטיה שחונקת עלייה: הקשיים של עולים חדשים00:10:02 הנרטיב החדש: ישראל כהזדמנות כלכלית אדירה00:17:30 מדוע ישראל לא מממשת את הפוטנציאל הפיננסי שלה?00:27:07 משבר הדיור והתשתיות: הפתרונות שלא מיישמים00:31:36 אירופה תצטרך לבחור בין היהודים לאיסלאמיסטים00:37:00 חזון מהפכני: להפוך את שדרות לעיר הבינה המלאכותית00:43:50 התקומה החדשה: ההקבלה לימי נחמיה והקריאה לעלייה00:55:00 העתיד כבר כאן: מהפכת התחבורה האוטונומית והאווירית (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב ד"ר דב מימון, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI), לשיחה מרתקת ודחופה על עתידה של יהדות אירופה בכלל ויהדות צרפת בפרט.האם יהדות צרפת, אחת הקהילות התוססות והמפוארות בעולם, חיה על זמן שאול? ד"ר מימון, מהחוקרים הבולטים בתחום, מציג ניתוח מפכח ומבוסס נתונים שחושף מציאות קשה: האנטישמיות הגואה, השינויים הדמוגרפיים המהירים וההקצנה בקרב הדור הצעיר של המוסלמים, יוצרים יחד איום קיומי מיידי. לטענתו, היהודים נותרו ללא הגנה אמיתית, לא מהמשטרה ולא מהמדינה, שידיהן כבולות מאינטרסים פוליטיים.בשיחה עולים נושאים מטלטלים: מהו ה"דיסוננס הקוגניטיבי" שמאפשר ליהודים לנהל חיי קהילה משגשגים בזמן שהסכנה דופקת על דלתם? מדוע קורא ד"ר מימון ליהודים להכין "תוכנית פינוי" אישית, הכוללת מזוודת מילוט וכתובות של גויים למסתור?הדיון לא עוצר באירופה ועובר לביקורת נוקבת על מדינת ישראל. מדוע, למרות המצב, ישראל אינה ערוכה לקליטת עלייה איכותית מהמערב? ד"ר מימון מפרט את החסמים הבירוקרטיים, את התנגדות הגילדות המקצועיות ואת חוסר הרצון הפוליטי, שמונעים ממאות אלפי יהודים לחזור הביתה.בפרק זה תשמעו על התופעות הסוציולוגיות המרתקות המתרחשות בישראל מאז ה-7 באוקטובר, כיצד החרם הבינלאומי עשוי להפוך דווקא למנוע צמיחה, ומדוע, למרות התמונה הקודרת, ד"ר מימון נותר אופטימי לגבי עתידו של העם היהודי בארצו. זוהי שיחה שאינה משאירה מקום לאשליות, ומחייבת כל אחד מאיתנו לחשוב מחדש על הקשר בין ישראל לתפוצות ועל האחריות המשותפת שלנו.להצטרפות לפרוייקט "משפחה למשפחה" המחבר בין משפחות ישראליות למשפחות של עולים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את איש הקריאייטיב אור רייכרט ואת עו"ד זיו מאור,  מנהל החדשות ברדיו "גלי ישראל" ופובליציסט, לשיחה מרתקת על הקמפיין הדומיננטי ביותר במלחמה - קמפיין החטופים.בשיחה נדירה וחושפנית, צוללים המשתתפים אל מאחורי הקלעים של המהלך התודעתי שכבש את ישראל והעולם. אור רייכרט, מתוך ניסיונו בעולם הפרסום והקריאייטיב, מנתח את הבחירות האסטרטגיות של הקמפיין: החל מהבחירה בסרט הצהוב, שמקורו במלחמת האזרחים האמריקאית, ועד לטקטיקה המרכזית של פנייה לרגש על חשבון העובדות. הוא חושף כיצד המטרה הייתה "לקצור לבבות" וכיצד נוצרה מניפולציה רגשית מתוכננת, שכללה הנחיה למשפחות כיצד לספר את סיפורן כדי לעורר הזדהות מקסימלית.מנגד, עו"ד זיו מאור מציג זווית אחרת, מוסדית ופוליטית. הוא מסביר כיצד גורמים בממסד היהודי-אמריקאי מציגים תמונה מעוותת של ישראל לפוליטיקאים כמו דונלד טראמפ, וכיצד תורמים מרכזיים, כמו מרים אדלסון, משפיעים על תפיסת המציאות של הממשל האמריקאי. מאור טוען שההשפעה הזו הובילה להחלטות מדיניות שהתבססו על תפיסה שגויה של דעת הקהל בישראל.הפרק מעלה שאלות נוקבות: האם קמפיין החטופים אכן הצליח, או שהוא בעיקר השתיק דעות לגיטימיות אחרות? כיצד רותמים רגש כדי להשיג מטרות פוליטיות, והאם המטרה מקדשת את האמצעים? ומהי האחריות של גופי תקשורת, תורמים ופוליטיקאים בעיצוב התודעה הציבורית בזמן מלחמה? המאזינים יקבלו ניתוח עומק על האופן שבו נבנית תודעה, כיצד כסף וקשרים מכריעים סוגיות לאומיות, ויבינו את הכוחות המורכבים שעיצבו את השיח הציבורי בישראל מאז ה-7 באוקטובר.00:00:00 - ניתוח הפסד תודעתי מול קמפיין קפלן-חטופים00:00:40 - פוסט הניצחון: חשיפת התכנון האסטרטגי של קמפיין החטופים00:03:06 - "קצירת לבבות": איך הקמפיין דרש להתרחק מעובדות ולבנות סיפור רגשי00:04:47 - הסרט הצהוב: סמנטיקה, אימוג'י וצבע האזהרה00:10:47 - ההצלחה האמיתית של הקמפיין: מחיית הלגיטימציה של הדעות הנגדיות00:13:46 - הנדסת התודעה האמריקאית: קושניר, אדלסון והתמונה המעוותת של ישראל00:26:07 - הגאונות של השמאל: יצירת זהות בין חמלה ופתרונות פוליטיים00:37:07 - הפילנתרופיה של הימין: מחירים מופקעים ואקוסיסטם עויין00:51:17 - הלקח ההיסטורי מהקופה הכחולה ואירועי "סברה ושתילה"01:07:37 - שאלות מהקהל: מדוע הימין לא מצליח לנצח בקרב התודעה? (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את שלמה הכט, רב, מהנדס ומחבר הספר "עתידין להתחדש" על עולם ההלכה בעידן הבינה המלאכותית, לשיחה מרתקת על המהפכה הטכנולוגית שכבר מתרחשת ומשנה את חיינו מהיסוד.השיחה נפתחת בסקירה היסטורית של ההתפתחויות הטכנולוגיות, מהמיקרוגל והטלוויזיה ועד לסמארטפונים והאינטרנט, וממשיכה אל עבר החידושים שמגדירים מחדש את המציאות שלנו ממש עכשיו. הכט משרטט תמונה חיה של עתיד קרוב, שבו בתים חכמים ינהלו עבורנו את הקניות באופן אוטומטי לחלוטין, סוכני בינה מלאכותית (AI) יטפלו במשימות היומיום שלנו, ורכבים אוטונומיים יהפכו בעלות על רכב פרטי למיותרת. האם הרכב הבא שנקנה יהיה האחרון שנחזיק אי פעם?בהמשך, דורטל והכט צוללים להשלכות העמוקות של השינויים הללו. הם דנים ברובוטים הביתיים שיפטרו אותנו מעבודות הבית, בבשר מתורבת שעשוי לחסל את תעשיית החי, ובעיקר – בעתיד שוק העבודה. אם רוב המקצועות יוחלפו על ידי מכונות, מה יעשו בני האדם עם כל הזמן הפנוי? השיחה נוגעת בשאלות קיומיות על משמעות, ומעלה את החשש מפני משבר נפשי וחברתי חסר תקדים. האם הפתרון טמון, באופן מפתיע, במודלים של קהילות כמו החברה החרדית, שכבר היום חיות חיים של משמעות שאינה תלויה בעבודה?בפרק זה תשמעו כיצד הטכנולוגיה לא רק משנה את חיי החומר, אלא גם מאתגרת את עולם הרוח. הדיון מגיע לשיאו בשאלות על עתיד ההלכה היהודית: כיצד נשמור שבת בעולם שבו הכל אוטומטי? מהי "מלאכה" כשאין מגע יד אדם? ואיך תיראה שמירת כשרות כשאוכל יודפס במדפסת? זוהי שיחה שתיקח אתכם למסע אל העתיד שכבר כאן, ותגרום לכם לחשוב מחדש על כל מה שידעתם על עבודה, משפחה, קהילה ואמונה.00:00:00 מבוא: מהשעמום הטכנולוגי למהפכה השקטה00:02:31 מטלוויזיה ליוטיוב: איך השתנתה צריכת המדיה שלנו00:05:00 עבודה היברידית וכלכלת המשלוחים: השינויים שהביאה הקורונה00:08:22 עידן הבית החכם: כשהמקרר מזמין חלב קוקוס בגלל אלרגיה של אורח00:11:45 מהם "סוכני AI"? העוזרים האישיים שינהלו לנו את החיים00:15:43 איך המחשוב וה-AI שינו את עולם העבודה והאקדמיה00:17:50 סוף עידן הבעלות הפרטית: המהפכה של הרכב האוטונומי00:22:39 פילים לבנים: למה החניונים ומסילות הרכבת של היום מיותרים מחר?00:27:42 ההשלכות הדרמטיות: מותן של חברות הביטוח וסוף הסטטוס של הרכב00:32:45 הרובוט הביתי: למה מכונת הכביסה הבאה שלכם תהיה האחרונה?00:37:46 "הבן שלי לעולם לא יעבוד": משבר המשמעות בעידן האוטומציה00:40:38 בשר וחלב מתורבתים: המהפכה שתשנה את הכשרות ותעשיית המזון00:44:10 אתגר שמירת השבת: מהי "מלאכה" בעולם שכולו אוטומטי?00:49:04 דילמת הנכים והחולים: כשההיתרים ההלכתיים הופכים לנחלת הכלל00:58:56 האם AI יפסוק הלכה? עתיד הפסיקה האנושית בעולם התורה (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את נעמה אנסבכר, יועצת זוגיות ונישואין, לשיחה מרתקת וחשובה נוספת והפעם על האמנות של לריב נכון בזוגיות.האם אי פעם הרגשתם שאתם חוזרים על אותה מריבה שוב ושוב, כמו תקליט שבור? מדוע נדמה שהיום, יותר מתמיד, זוגות מוצאים את עצמם בקונפליקטים תכופים יותר? בשיחה פוקחת עיניים, נעמה אנסבכר מרימה את "מכסה המנוע" של המריבות הזוגיות וחושפת את הנחות היסוד הסמויות והקונספציות שאנו מביאים לכל ויכוח, אשר מנהלות אותנו בלי שבכלל נשים לב.נעמה מסבירה כיצד תפיסות שספגנו בילדות ותרבות שרואה במריבה כישלון, לצד מנגנונים אבולוציוניים עתיקים, גורמים לנו להגיב באופן אוטומטי של "הילחם, ברח, קפא או רַצֵה" (Fight, Flight, Freeze & Fawn), טקטיקות שלא רק שלא פותרות את הבעיה, אלא לרוב מסבכות אותה. נצלול להבדל הקריטי שבין ניהול מריבה כ"זירה משפטית" שבה מחפשים אשמים וצדק, לבין "זירת כאב" המאפשרת הקשבה וצמיחה.בפרק זה תלמדו לזהות את הרגש האמיתי שמסתתר מתחת לכעס, תבינו מדוע "לזרום עם הרגש" יכול להיות מתכון הרסני לזוגיות, ותגלו את כוחה של אהבה כהחלטה מודעת וכבחירה אקטיבית להיות "צוות" גם כשהמים סוערים. זוהי שיחה שהיא לא פחות מטיפול זוגי מרוכז, שיעניק לכם כלים תפיסתיים חדשים להפוך כל קונפליקט להזדמנות להעמקת הקשר, במקום לסלילת הדרך לפרידה.נעמה אנסבכר - יועצת נישואין, מרצה וכותבת תוכן על עולם הזוגיות ומערכות יחסים.לשליחת הודעה בווטאצפ

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר אבי דנטלסקי, מחבר המהדורה המחקרית "תורה ברורה" על חמשה חומשי תורה, ואת ד"ר אבי שויקה, חוקר מקרא ויוצר סידרת הספרים "מקרא פשוט", לדיבייט מרתק על המהות, האמת והשלמות של ספר התורה.הדיון בוחן את אחת הסוגיות הבוערות והרגישות ביותר ביהדות: האם התורה היא טקסט קדוש שנמסר "מילה במילה מהקדוש ברוך הוא למשה", או שמא היא חיבור מורכב, קומפוזיציה של ארבעה רבדים שונים שנכתבו על ידי מחברים אנושיים שונים לאורך תקופות היסטוריות ארוכות?ד"ר דנטלסקי מציג את "תורה ברורה" – מהדורה חדשנית וצבעונית המאפשרת לקורא לראשונה לחזור לפשט הכתוב, ללא צורך בהתערבות הפרשנים, על ידי חשיפת הבעיות הנסתרות בטקסט המאוחד. הוא טוען כי הגישה המסורתית של חז"ל, שהפכה את הטקסט למקשה אחת, היא זו שיצרה למעשה את הקשיים.מנגד, ד"ר שויקה שכופר ב"השערת המקורות", מפקפק בבסיס המתודולוגי של הגישה הביקורתית. הוא טוען כי ברגע שמתחילים לפרק את הטקסט הקאנוני, נכנסים למרחב אינסופי של ספקולציות, וכי יש להתמקד בחשיבות התרבותית והספרותית של הטקסט כפי שהוא מופיע לפנינו. הוא מציג את הגישה הספרותית כדרך פתרון שמכבדת את הטקסט השלם.המאזינים מוזמנים לצלול לדיבייט אינטלקטואלי מעמיק הנוגע בשורשי האמונה והמחקר, ולבחון את הקונפליקט בין הגישות הדתיות המסורתיות לבין המדע. האם ניתן להפריד בין אמונה לבין מקורות הטקסט? ומה באמת קרה בסיפורי בראשית כשהם נחשפים במלוא המורכבות שלהם?לרכישת החומש במהדורת "התורה ומקורותיה" (כריכה קשה) בעריכתו של ד"ר אבי דנטלסקי

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את חבר הכנסת וסגן השר לשעבר, יו"ר מפלגת ׳נעם׳ אבי מעוז, לשיחה מרתקת על מסעו האישי והציבורי, על מאבק תרבותי, הנדסת תודעה, ושליחות ציבורית חסרת פשרות.אבי מעוז פותח את סיפורו האישי המטלטל, החל משליחותו למען נתן שרנסקי ואסירי ציון מאחורי מסך הברזל לפני 40 שנה, דרך פעילותו בקיבוץ גלויות פוליטי להקמת מפלגת "ישראל בעלייה", והקמת יישובים בארץ ובירושלים, כולל ההתיישבות הראשונה בעיר דוד. מעוז משתף בגילויים מפתיעים על הקשר בין עשייתו כמנכ"ל משרד השיכון (בהקמת מאחזים) לבין דו"ח טל ששון והחקירה שנפתחה נגדו בלהב 433 – וכיצד יצא ממנה נקי.הראיון עוסק בבחירתו להתפטר ממשרד השיכון על רקע תוכנית הגירוש מגוש קטיף, ובחזרתו לזירה הציבורית להקמת מפלגת נעם. הוא מגולל את סיפור מאבקו להשגת שקיפות במערכת "גפן" של משרד החינוך, כדי לחשוף תכנים פרוגרסיביים המועברים לתלמידים ללא ידיעת הוריהם, ומדוע המערכת הפוליטית בלמה אותו.האם מדינת ישראל בדרך להפוך למדינת כל אזרחיה? כיצד הופכים נושאים כמו זהות יהודית ומורשת למקצועות ליבה במערכת החינוך? ואיך נראה המאבק האמיתי כנגד הדיפ־סטייט והשפעת ארגונים זרים כמו קרן וקסנר?זוהי הצצה נדירה אל עולמו הפנימי של אחד הפוליטיקאים המושמצים והנחושים ביותר בישראל, שמסביר מדוע הוא רואה בשליחותו הנוכחית – להגן על נשמת האומה – מסירות נפש, ומדוע הוא ממשיך לפעול, גם כשהוא משלם מחיר אישי כבד, כולל ניתוק קשרים מחברים. האזינו לפרק כדי להבין את עומק השבר התרבותי ואת הפתרונות שהוא מציע לשינוי תודעתי אמיתי.00:00:00 פתיחה: האיש שמאחורי הכותרות00:00:57 המאבק לשחרור נתן שרנסקי00:15:33 קמפיין "העם עם הגולן"00:22:05 המבצע הלילי ליישוב עיר דוד00:29:08 מנכ"ל משרדי ממשלה וההתפטרות בגלל גוש קטיף00:33:04 דוח המאחזים והחקירה במשטרה00:42:26 הקמת מפלגת נעם והמלחמה על התודעה00:49:10 "מה באמת רציתי לעשות במשרד החינוך?"00:56:12 "ממשלת ימין על מלא, פרוגרסיבית על מלא"01:05:20 דור הטיקטוק והנשמה שפורצת (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את משה פייגלין, יו"ר מפלגת 'זהות' וסבא שכול, ואת חגי לובר, מנהל תיאטרון 'אספקלריא' ואב שכול, לדיבייט טעון וחשוב על השסעים העמוקים ביותר בחברה הישראלית לאחר ה-7 באוקטובר.זו לא שיחה רגילה. זהו עימות חזיתי בין שני אנשים שאיבדו את היקר להם מכל במלחמה, ובאים מרקעים אידיאולוגיים שונים כדי לדון בנושאים הכי כואבים ובוערים: האם מוסרי לסכן חיילים חיים כדי להשיב גופות? מהו האתוס הלאומי שמגדיר אותנו וכיצד הוא בא לידי ביטוי בהחלטות בשדה הקרב?הדיון צולל לעומק המחלוקת סביב "כיכר החטופים". האם מדובר בביטוי אותנטי של ערבות הדדית, או שמא מדובר בקמפיין פוליטי מתוזמר המונע מאינטרסים זרים? פייגלין ולובר מנתחים את התופעה ללא פילטרים, ומציגים שתי זוויות ראייה קוטביות.משם, השיחה חוזרת אחורה בזמן אל מחאת "זו ארצנו" ומותחת קו ישיר אל מחאת "אחים לנשק" וקפלן. האם יש הבדל מהותי בין המחאות? מתי מרי אזרחי הופך לאנרכיה מסוכנת, ומהם גבולות הציות במדינה דמוקרטית?בפרק זה תשמעו ויכוח נוקב וחסר פשרות על סוגיית גיוס החרדים, על הגדרת הניצחון והתבוסה במלחמה, ועל האחריות של המנהיגות הפוליטית והצבאית למחדל. זהו דיאלוג מטלטל, כן וכואב, החושף את הקרעים אבל גם את נקודות החיבור העמוקות של החברה הישראלית בשעתה הקשה ביותר. האם ניתן לגשר על הפערים? והאם בכלל נותר מכנה משותף?00:00:00 פתיחה: משמעות השכול ונקודת המבט האישית00:03:12 הדילמה: האם מוסרי לסכן חיילים חיים עבור גופות?00:08:40 כרטיס אדי ללוחמים: לוותר על החזרת הגופה00:13:35 כיכר החטופים: ערבות הדדית או 'מניפולציית אספסוף'?00:18:13 העימות האישי: "אתה מסוכן, ואלו פירותיך הבאושים"00:40:51 ׳זו ארצנו׳ מול ׳אחים לנשק׳: ההבדל בין מרי אזרחי לבגידה01:03:39 מי מממן את המחאות? הדיון על 'כסף זר' והקרע בעם01:17:30 סוגיית גיוס החרדים: כפייה, תהליך או ספין פוליטי?01:46:59 מודל צבא העם: הפתרון של פייגלין למשבר הגיוס02:00:30 ניצחון מוחלט או תבוסה משפילה? ויכוח על תוצאות המלחמה02:22:20 "צריך לבקש סליחה מיאיר": הרגש מאחורי עסקת החטופים02:40:14 התזה הנגדית: "לא הובסנו, התקדמנו" - חגי לובר על הישגי המלחמה (פרימיום)02:55:00 מבט לעתיד: אחריות, מנהיגות, והבחירות הבאות (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל משוחח עם לואיס הר, שנחטף מקיבוץ ניר יצחק ושוחרר במבצע צבאי נועז, לשיחה מרתקת על 129 ימים בשבי החמאס.בעדות מצמררת ונדירה, לואיס הר משתף בגוף ראשון את סיפור חטיפתו ב-7 באוקטובר, המסע המפרך במנהרות חמאס, והחיים בתוך דירת מסתור ברפיח יחד עם פרננדו וקלרה מרמן ומיאה וגבריאלה ליימברג. הוא מתאר את שגרת היום-יום תחת שמירה, את רגעי הייאוש והתקווה, ואת האופן בו הצליח לשמור על צלם אנוש ואמונה, בין היתר באמצעות "ריפוי בעיסוק" כמו איסוף זרעי עגבניות שהפכו לסמל של תקווה לחזרה הביתה.בשיחה גלויה, לואיס מספר על הלוחמה הפסיכולוגית שהפעילו נגדם השובים, על המידע המעוות שקיבלו על המתרחש בישראל, וכיצד התמודדו עם חוסר הוודאות. הוא משחזר את רגעי החרדה והאימה בליל החילוץ הדרמטי, מהפיצוץ שהרעיד את הדירה ועד למשפט האלמותי ששמע מלוחם ימ"מ: "צה"ל, באנו לקחת אתכם הביתה".מה החזיק אותו ברגעים הקשים ביותר? כיצד חווים את החופש לאחר שהיו כלואים בתופת? ומהי מסקנתו החד משמעית לגבי "חפים מפשע" בעזה לאחר שחי בקרבם?הפרק מספק הצצה נדירה לנפשו של אדם שעבר את הבלתי ייאמן, איבד 16 קילוגרמים ממשקלו אך מעולם לא איבד את התקווה. זוהי עדות מטלטלת על חוסן, אמונה, והכוח של הרוח האנושית, וגם קריאה ברורה להשבת כל החטופים הביתה.00:00:00 פתיחה: הציור של הנכד וכיכר החטופים00:03:37 זרעים של תקווה: סיפור העגבניות בשבי00:09:09 "אין חסידי אומות עולם בעזה": החיים לצד השובים00:14:41 "צה"ל, באנו לקחת אתכם הביתה": רגעי החילוץ הדרמטי00:26:44 "חם לי בלב": הנסיעה במסוק והשיחות הראשונות00:32:00 המפגש עם המשפחה וההתמודדות עם החזרה00:39:37 7 באוקטובר: רגעי החטיפה והמסע במנהרות00:47:32 "אין חפים מפשע בעזה": מסקנות מהשבי00:51:31 מאנטבה עד השואה: החיבור לניצולים אחרים00:56:36 עם ישראל חי: מסר של תקווה והמשכיות#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את רב סרן (במיל׳) הרב אליאב תורג'מן, מנכ"ל איגוד רבני קהילות, רב גדס"ר 551 ורב קהילה בדימונה, לשיחה מרתקת וסוערת על הקרעים, האתגרים והתקוות של החברה הישראלית אחרי ה-7 באוקטובר.השיחה נעה בין האישי ללאומי, וצוללת לעומק הסוגיות הבוערות ביותר על סדר היום. הרב תורג'מן, שמגיע מהשטח – הן מהלחימה בעזה והן מהעשייה הציבורית – מנתח את תהליכי העומק שהוא מזהה בעם: החל מצמיחה ותקווה שצומחות מתוך השבר והטראומה, דרך סיפורים אישיים מרגשים על מפגשים עם חטופים ששבו ועל רוח הגבורה של הלוחמים, ועד לדיון נוקב על פרויקט גיוס החרדים והקמת חטיבת "החשמונאים".אך השיחה אינה נשארת רק בקונצנזוס. דורטל והרב תורג'מן מפרקים את אחד המושגים הטעונים ביותר בשיח הציבורי – "אחדות". האם כל קריאה לאחדות היא טהורה? מה מסתתר מאחורי תנועת "הריבעון הרביעי"? הרב תורג'מן טוען כי מדובר בקמפיין פוליטי מתוחכם שמטרתו להעביר קולות מהימין הרך למרכז-שמאל, ומציג ניתוח חסר פשרות על המימון, השיטות והמטרות של התנועה. הדיון נוגע גם במושג "דת החטופים", הביקורת על מערכת המשפט, וההבנה כי שיח פוליטי אינו "הכנסת אורחים" אלא מאבק על הכרעה.בפרק זה תשמעו ניתוח אמיץ ולא מתנצל על המלחמה שמתנהלת לא רק בשדה הקרב, אלא גם על הזהות, המוסר והכיוון של מדינת ישראל. זוהי שיחה שתאתגר אתכם לחשוב מחדש על המושגים שמגדירים את חיינו כאן, ותספק לכם נקודת מבט ייחודית, ישירה ונטולת פילטרים על המציאות הישראלית המורכבת.00:00:00 היכרות וסיפורי ה-7 באוקטובר00:02:25 טראומה ככוח מצמיח ותקווה לעתיד00:11:30 גיוס חרדים וחטיבת החשמונאים: האם הפרויקט יצליח?00:20:00 בג"ץ, הרב יצחק יוסף והשב"כ: מי באמת מנהל את המדינה?00:28:33 "דת החטופים": ביקורת על השימוש הפוליטי במאבק00:37:38 רוח הלחימה: מה גורם לחייל לעזוב הכל ולהיכנס לעזה?00:42:30 הריבעון הרביעי: תנועת אחדות או קמפיין פוליטי?00:55:16 חוק מימון מפלגות: איך עוקפים את החוק ומגייסים מיליונים?01:00:57 כוחה של חברה: למה הבחירה החשובה ביותר שלנו היא במי להקיף את עצמנו?01:05:05 הסימטריה המסוכנת: האם יש באמת "קיצונים משני הצדדים"?#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את איש המוזיקה, המפיק והדיג'יי הבינלאומי עודד ניר, שחזר לאחרונה לישראל לאחר 19 שנה בהולנד, לשיחה מרתקת על קריסת "תור הזהב" של הישראלים באירופה וההתמודדות הדרמטית עם האנטישמיות החדשה.עודד ניר, שניהל קריירה פורחת בזירת המוזיקה האלקטרונית האירופית, חושף את המציאות הקשה והמשתנה של יהודים וישראלים במערב אירופה. ניר מתאר בהלם את האווירה באמסטרדם שלאחר ה-7 באוקטובר, ומשתף בסיפורים אישיים מטלטלים: החל מדיג'יים אירופאים "בלונדינים עם עיניים כחולות" שנטשו פסטיבל מוזיקה גדול כמחאה על דגל ישראל, דרך שכנים קנדים שתלו דגל פלסטין בחלונם ברגע שעזב, ועד יחס משפיל ואגרסיבי מצד דיילי קרקע בנמלי תעופה אירופיים.הראיון מציף שאלות נוקבות לגבי עתיד יהדות התפוצות ואירופה כולה. ניר טוען כי אירופה, במדיניות הסובלנות המשתקת שלה, נמצאת במסלול של "התאבדות קולקטיבית" וכי היא אינה יכולה עוד להציל את עצמה, ובוודאי שלא להעניק ביטחון ליהודים. הוא מציע אסטרטגיה חדשה להתמודדות מול האנטישמים, שאינה מושתתת על הסברה אלא על עמידה איתנה מתוך כבוד לאומי. הוא אף מספק הצצה נדירה למאחורי הקלעים של עולם האמנות, וחושף כיצד זהותו היהודית הפכה ל"תקרת זכוכית" בקריירה הבינלאומית שלו.ניר קורא לישראלים לחזור ארצה לפני שיהיה מאוחר מדי, ומבקר בחריפות את ערוצי התקשורת בישראל המקדמים קמפיינים לירידה מהארץ, תוך התעלמות מהסכנות האמיתיות. זו שיחה הכרחית לכל מי שמעוניין להבין את הפער העצום שבין מיתוס אירופה הליברלית לבין המציאות המורכבת של ישראלים ויהודים החיים בה כיום.00:00:00 הסיפור האישי: איך הגעתי לאמסטרדם00:03:50 תור הזהב של הישראלים באירופה נגמר00:06:23 הפוליטיקה בהולנד: הקרב על הזהות הלאומית00:11:11 הראש האירופאי ההתאבדותי00:12:35 סיפור החרם: כשדיג'ייז נטשו בגלל דגל ישראל00:15:02 צביעות בחצר האחורית: השכנים והדגל הפלסטיני00:18:24 ההתנכלות בשדה התעופה: היחס לישראלים בטיסות00:26:01 ההבדל התהומי בין תייר לתושב ישראלי00:28:22 "למה שדעתך תעניין אותי?": המעבר מהגנה להתקפה00:37:30 זיכרון מהעבר: השכן שהסגיר את החנות היהודית00:43:50 המחסום הפסיכולוגי: מדוע יהודים לא חוזרים לישראל?00:46:31 התחזית הדרמטית: 50% מיהודי המערב בדרך לישראל00:55:31 "איזה באסה שאתה יהודי": תקרת הזכוכית של האמן הישראלי00:58:27 יחסים מורכבים: החבר הערבי שהתהפך אחרי ה-7.1001:07:20 ישראל היא המשענת שלי, לא הגיבנת שלי 01:15:38 חשבון הנפש: התיקון של החזרה הביתה (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר יאיר אנסבכר,חוקר ופרשן אסטרטגי וביטחוני, לשיחה מרתקת ונוקבת על המצב האסטרטגי של ישראל בעקבות עסקת החטופים והפסקת הלחימה בפועל.האם מדובר ב"ניצחון מוחלט" כפי שהציבור הישראלי שומע, או שמא בהתפרקות מסוכנת מנכסים ביטחוניים ואסטרטגיים בקצב חסר תקדים? ד"ר אנסבכר טוען כי העסקה הנוכחית אינה אירוע נקודתי, אלא שיאו של מהלך בן שנתיים שמערכת הביטחון והממשלה הובילו אליו במטרה "לקפל את האירוע" ולחזור לעסקים כרגיל. הוא מנתח כיצד ישראל, לאחר הקרבה אדירה של לוחמיה, נסוגה בפועל מעזה, מותירה את חמאס בשלטון דה-פקטו, ומכניסה לתוך הרצועה את אותם גורמים עוינים - קטר, טורקיה ומצרים - שיצרו את הבעיה מלכתחילה.בשיחה עולים נושאים קריטיים: כיצד פועלת מכונת התעמולה שנועדה לשכנע את הציבור הימני שמדובר במהלך גאוני, בעוד שבפועל חמאס חוזר לשלוט? מדוע המושג "פירוז" הוא מילה ריקה מתוכן שמעולם לא יושמה בהיסטוריה? ומהו תפקידה האמיתי של ארה"ב, שעל פי אנסבכר, מוכנה להקריב את ביטחון ישראל על מזבח האינטרסים הגלובליים שלה במאבק מול סין?ד"ר אנסבכר לא עוצר בביקורת. הוא מציג את מה שהוא רואה כשורש הבעיה: חוסר אמונה עמוק של ההנהגה הנוכחית בכוחו של עם ישראל, מה שמוביל להתמסרות לגורמים זרים. הוא קורא להחלפת המנהיגות ועלייתו של "דור הניצחון" - מנהיגות חדשה, ישרה ופשוטה, שתדע לנצח באמת ולהוביל את ישראל לשלב הבא של קוממיותה. פרק מטלטל שמנתח לעומק את המציאות הביטחונית, חושף את המהלכים שמאחורי הקלעים ומציב שאלות נוקבות על עתיד המנהיגות והביטחון של מדינת ישראל.00:00:00 טקס אכילת הכובעים00:01:11 התפרקות מנכסים אסטרטגיים00:05:35 הכוח שלנו להשפיע: ממינוי זיני ועד עסקת החטופים00:07:08 תעמולת ה"ניצחון המוחלט": כך מכרו לנו את העסקה00:13:50 הבעיה האמיתית היא חוסר אמונה בכוחנו00:19:20 ההתמסרות המלאה לארה"ב ולקטר00:26:58 איך אפשר לדבר על האסון הזה ברציונליות?00:32:20 ניתוח ההסכם: מי באמת יפרז את חמאס מנשקו?00:43:35 קריאה דחופה: חייבים להחליף מנהיגות עכשיו00:55:35 הבעיה היא לא האויבים, אלא אנחנו#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את עו"ד זיו מאור, מנהל החדשות ברדיו "גלי ישראל" ופובליציסט, לשיחה מרתקת על האופן שבו השפה והמושגים המשפטיים הפכו לכלי המרכזי במאבק הכוחות בין הדרג הנבחר לבין הפקידות בישראל.זיו מאור מציג תזה נוקבת וסדורה: הפקידות, מה שהוא מכנה ה"דיפ־סטייט", לא כבשה את השלטון בכוח הזרוע, אלא באמצעות כיבוש השפה. דרך פרשנות מרחיבה ומניפולטיבית למושגים כמו "שומרי סף", "ניגוד עניינים", "טוהר המידות" ו"עצמאות", היא הצליחה לרוקן מתוכן את כוחם של נבחרי הציבור ולהפוך את עצמה לריבון האמיתי.במהלך השיחה, מפרק מאור לגורמים את המיתוסים הללו. האם ידעתם שהמקור המקראי ל"שומרי סף" הוא בסיפור על שני פקידים שזממו לרצוח את המלך? מאור טוען שהפקידות אימצה את המונח הזה כדי למסגר את הפוליטיקאי כאויב שיש לרסן. הוא ממשיך ומאתגר את התפיסה הרווחת לגבי "ניגוד עניינים", וטוען שלנבחר ציבור, שכל תפקידו הוא לייצג את האינטרסים של בוחריו, לא יכול להיות ניגוד עניינים אמיתי; זהו מצב השמור כמעט בלעדית לפקידים, הפועלים בצללים וללא דין וחשבון ציבורי.השיחה צוללת גם למנגנונים כמו "ועדות איתור" ודרישות סף למינויים בכירים, ומראה כיצד כלים שאמורים היו להבטיח מקצועיות הפכו למחסומים המונעים מנבחרי הציבור למנות אנשי אמון ולממש את מדיניותם, תוך העדפה מובנית של אליטה קיימת.בפרק זה תשמעו ניתוח חד וחסר פשרות על המלחמה השקטה שמתנהלת על הדמוקרטיה הישראלית. תלמדו כיצד מילים תמימות לכאורה הפכו לכלי נשק רב עוצמה, וכיצד, על פי מאור, השחיתות האמיתית אינה נמצאת בהכרח במקום שבו לימדו אותנו לחפש אותה. זוהי שיחה שתגרום לכם להטיל ספק בכל מה שחשבתם שאתם יודעים על פוליטיקה, משפט ושחיתות.00:00:00 פתיחה: הדיפ־סטייט וכיבוש השלטון דרך השפה00:01:40 פרדוקס התדמית: מדוע קנדי המושחת נתפס כטהור וניקסון כפושע?00:05:49 המקור המטריד של "שומרי הסף": סיפור בגידה ממגילת אסתר00:11:25 התפתחות המושג: איך הפוליטיקאי הפך לחשוד המיידי?00:21:49 מיתוס ניגוד העניינים: האם זה בכלל פשע על פי חוק?00:28:29 הטענה הרדיקלית: לפוליטיקאי אין ניגוד עניינים, יש הגשמת עניינים00:39:00 ועדת האיתור: הכלי שהממשלה יצרה ונחטף על ידי הפקידות00:48:30 המוקש במינויים: סעיף ה"קשרים האישיים" שמסרס את השרים00:53:07 קריטריון "הניסיון הניהולי": מועדון סגור שנועל את הפריפריה בחוץ01:01:40 אשליית ה"עצמאות הפקידותית": מתי עצמאות הופכת לאנרכיה?01:08:00 מקרה מבחן: המפקח על הבנקים והעצמאות המפלה01:12:08 מדוע דואר ישראל תקוע? מי מרוויח מכך שהשירות גרוע? (פרימיום)01:17:23 הגדרה מחדש: מי המושחת האמיתי במערכת? (פרימיום)01:19:58 סיכום: המלחמה על השפה היא המלחמה על השלטון (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את אלקס ריף, מייסדת ׳לובי המיליון׳ ומחברת הספר "יהודי יותר ממך", לשיחה מרתקת וטעונה על חווית העלייה מברית המועצות והאתגרים העומדים בפני ישראלים דוברי רוסית.אלקס פותחת בסיפורה האישי והנוגע ללב, על הילדה שעלתה מאוקראינה והתביישה בזהותה עד כדי ניסיון למחוק כל סממן "רוסי", ועל המסע שעברה עד שהפכה לאחת הלוחמות הבולטות למען זכויות הקהילה. מהו "לובי המיליון" וכיצד הוא פועל לשינוי מדיניות בנושאים קריטיים כמו רווחה, כלכלה, והנגשת זכויות לקשישים וניצולי שואה?השיחה צוללת לעומק הסוגיות המורכבות ביותר המלוות את העלייה הזו, ובראשן סוגיית "בירור היהדות" מול הרבנות. אלקס מתארת תהליך שלעיתים קרובות הופך לחקירה משפילה, הדורשת הוכחות שלעיתים בלתי אפשרי להשיג בשל 70 שנות קומוניזם ומחיקה תרבותית. מדוע עולים שכבר הוכרו כיהודים במעמד העלייה נדרשים להוכיח זאת שוב? ומה קורה כשמסמך מקורי נפסל, אך מסמך מזויף מתקבל?הדיון לא פוסח על ה"פיל שבחדר": חצי מיליון אזרחים ישראלים, צאצאים ליהודים ("זרע ישראל"), אשר חיים כישראלים לכל דבר, משרתים בצבא ונלחמים על המדינה, אך אינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה. האם מערך הגיור הנוכחי נותן להם מענה, או שהוא דוחה אותם ויוצר קרע עמוק בחברה? בפרק זה תשמעו על הפתרונות ההלכתיים שרבנים כמו הרב אליעזר מלמד מציעים, על הוויכוח סביב "סעיף הנכד" בחוק השבות, ועל הצורך ברבנות ציונית שמבינה את גודל השעה. שיחה זו אינה רק על עולי ברית המועצות; היא על דמותה של מדינת ישראל כולה, ועל השאלה הגדולה מכולן: מיהו יהודי בשנת 2024?לרכישת הספר "יותר יהודי ממך" בהוצאת סלע מאיר

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את אתי מידד, חברת הנהלה ב"פורום תקווה", לשיחה מרגשת ומרטיטה על המפגש הבלתי אפשרי בין שכול לתקווה, ובין אבל לשמחה.בשיחה חושפת אתי בגילוי לב את מאחורי הקלעים של אחד האירועים המצמררים והעוצמתיים ביותר שהתרחשו בישראל: קיום הושענה רבה וחג שמחת תורה והקפות שניות במתחם הנובה, בדיוק במקום בו נטבחו מאות ונחטפו עשרות. היא מתארת את ההתלבטויות, את השיחה הקשה עם אב שכול שהתנגד לקיום אירוע "שמח" במקום, ואת התחושות המורכבות שליוו את המארגנים והמשתתפים.מה קורה כשאלפי ישראלים, דתיים וחילונים, משפחות שכולות לצד אזרחים מודאגים, נוהרים לזירת הטבח כדי לרקוד עם ספרי תורה? כיצד נראתה תפילת "הלל" ב-6:29 בבוקר, בדיוק בשעת הפריצה, לקול הפגזות צה"ל ברקע? ואיך מרגיש הרגע הסוריאליסטי שבו מסוקים עם חטופים ששבו מהשבי חגים מעל ראשי החוגגים?בפרק זה תשמעו סיפורים אישיים מטלטלים על גבורה, כמו סיפורו של אליקים ליבמן ז"ל, על חיבורים אנושיים שנוצרו מתוך הכאב, ועל הבחירה האמיצה של "פורום תקווה" להציב קו ברור מול הטרור – לא רק במאבק על שחרור החטופים, אלא גם במאבק על הרוח והמשמעות. זוהי עדות נדירה על כוחה של קהילה, על החיבור העמוק בין חלקי העם ועל האופן שבו ניתן למצוא אור ותקווה גם במקומות החשוכים ביותר.00:00:00 "עסקה אחת, כולם ביום אחד": מטרות פורום תקווה00:03:51 ועדת שמגר והלחץ על הפוליטיקאים00:06:29 ההחלטה לקיים את החג בזירת הטבח בנובה00:12:08 סיפור הגבורה של אליקים ליבמן ז"ל00:18:31 השיחה הקשה עם האב השכול שהתנגד לחגיגות00:26:22 לילה במתחם המוות: ההתארגנות המורכבת לחג00:33:40 6:29 בבוקר: תפילת הלל תחת הפגזות00:43:20 "שמע ישראל" ברגע האחרון: התפילה המצמררת00:56:49 השנה השנייה: אלפים נוהרים לנובה בערב שחרור החטופים01:04:12 הרגע הבלתי נתפס: מסוקי החטופים חגים מעל המתפללים01:14:40 פרדוקס האושר: מדוע מדד השמחה בישראל בשיא?#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב דני סגליס, ראש ישיבת ההסדר בנוף הגליל, לשיחה מרתקת על מודל האחדות שפיתח בקהילתו, במיוחד על רקע הקיטוב הלאומי. הרב סגליס חושף את הסוד המקומי של נוף הגליל: כיצד יישוב המכיל קבוצות מגוונות כמו חרדים ליטאים, חסידי חב"ד, קיבוץ עירוני, דתיים לאומיים ועולים מרוסיה ואתיופיה, הצליח להתאחד במעשים וברוח.השיחה מעמיקה אל מעבר לפתרונות פרקטיים ודנה בצורך לעסוק קודם כל בבירור הפילוסופי: מהו היחד האמיתי שלנו, לפני שדנים איך לחיות ביחד? הרב סגליס טוען כי אחדות אמיתית מתחילה דווקא בהפרדה, כלומר בהבטחת גבולות הגיזרה של כל קבוצה כדי לפוגג את פחדי ההשתלטות. הוא משתף בסיפורים יוצאי דופן של שיתוף פעולה, כמו הקמת מפלגה עירונית משותפת לכלל הזרמים הדתיים והחרדיים, ואפילו שיחות כנות בנוגע לאמירת "מי שברך" לחיילי צה"ל במניינים חרדיים.נקודה מרכזית בשיחה היא הצורך לנוע מאחדות שמבוססת על אויב חיצוני משותף לעבר אחדות המבוססת על בירור אמת עמוק. עוד נחשף סיפור דרמטי הנוגע לניסיון להכניס את המילה ׳אלוהים׳ לנוסח "יזכור" בקיבוץ חילוני מרכזי, והוויכוח הנוקב על הקצאות כספים ומוסדות חינוך, שנפתרים בנוף הגליל בחדר אחד תחת תמונת הרב קוק.הרב סגליס מציג מודל פעולה חברתי שובר מוסכמות, המוכיח שניתן לקיים דיאלוג "חריף ונוקב" על נושאי מחלוקת אידיאולוגיים, כל עוד יש ביטחון ואמון ב"טוב" שבשורש של כל צד. הוא קורא לקהל לצאת מ"קונספציה" ולבנות חזון ל-50 שנה קדימה, במקום לכבות שריפות פוליטיות.האם הגישה הזו, הדורשת "אמת ושלום אהבו", יכולה לשמש כמפת דרכים לריפוי השסע הלאומי כולו? האם האתגרים הלאומיים שלנו הם הזדמנות לשוב בתשובה? האזינו לפרק כדי לצלול לעומק הפילוסופיה שעומדת מאחורי ההצלחה המקומית יוצאת הדופן הזו.00:00:00 הקדמה: מודל האחדות של נוף הגליל00:01:56 איך הכל התחיל? ממתחים ופחדים לבניית אמון00:03:04 החיבור המיוחד עם הקיבוץ העירוני החילוני00:05:00 איך פותרים סכסוכים פוליטיים על הקצאות וכסף?00:08:42 סיפור המפלגה המשותפת והשיח עם השמאל בתקופת הרפורמה00:13:24 הגישה הפילוסופית: מה ההבדל בין "לחיות ביחד" ל"מהות החיים ביחד"?00:15:11 תפקידו של ה"אויב המשותף" ביצירת אחדות00:18:40 "איפה אלוהים ביזכור הזה?" - סיפור טקס הזיכרון המשותף00:28:13 האם כל האמת נמצאת רק אצלי? על גישות שונות לאמת00:41:54 המנוע המרכזי של הפילוג: כיצד הפחד מנהל את השיח בישראל00:47:40 מהמודל העירוני לחוק הגיוס: איך פותרים את סוגיית החרדים והצבא?01:02:55 סיפורו של הרב אבינר: החשיבות של חשיבה לטווח ארוך (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את אל"מ (במיל׳) אבנר כהן, מי שפיקד על מבצע זיהוי חללי ה-7 באוקטובר במחנה שורה, לשיחה מטלטלת וחשופה על אחד המבצעים המורכבים והרגישים בתולדות המדינה בעקבות ספרו "משורה לתקומה".השיחה נפתחת בתיאור השעות הראשונות של שמחת תורה, כשהאזעקות תופסות את אל"מ כהן, רגע לפני סיום תפקידו כראש מטה הרבנות הצבאית, ומזניקות אותו אל לב הכאוס. הוא משתף בתחושת אי-הוודאות, וברגע המצמרר בו הבין את גודל האסון והנחה את אנשיו להיערך לטיפול במאות חללים – חיילים, אזרחים ומחבלים – תחזית שנשמעה אז דמיונית.במהלך הפרק, חושף אל"מ כהן את מאחורי הקלעים של מחנה שורה, שהפך למרכז זיהוי לאומי. הוא מפרט את האתגרים הלוגיסטיים, המקצועיים והרגשיים: החל מהדילמות ההלכתיות של עבודה בשבת, דרך הקושי העצום בזיהוי קורבנות אזרחיים ללא מאגר נתונים מסודר, וכלה בהתמודדות עם מראות הזוועה. הוא מספר כיצד לקחי אסון מירון הובילו לשיתוף פעולה חסר תקדים בין צה"ל, משטרת ישראל ופיקוד העורף, וכיצד רעיון אחד, שהוצע תחת לחץ אדיר, קיצר באופן דרמטי את זמני הזיהוי והביא ודאות למשפחות רבות.השיחה נוגעת גם במחיר הנפשי הכבד ששילמו הצוותים. אל"מ כהן משתף בכנות על מנגנוני ההגנה שפיתח, על "בניית החומה" הרגשית כדי לתפקד, ועל הרגע בו השכול פגש אותו באופן אישי עם היוודע דבר נפילתו של חברו, מח"ט הנח"ל יונתן שטיינברג ז"ל.זהו פרק חובה המאפשר הצצה נדירה לא רק למורכבות הטכנית של מבצע זיהוי החללים, אלא גם לרוח האדם, לשליחות, לאחדות ולחוסן שהתגלו במלוא עוצמתם בשעותיה הקשות ביותר של מדינת ישראל.לרכישת הספר "משורה לתקומה"

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר יואב שורק, הוגה דעות, פובליציסט ומייסד תנועת "לכתחילה", לשיחה מרתקת על הצורך במהפכה שקטה ביהדות הישראלית.עשור לאחר שפרסם את ספרו "הברית הישראלית", חוזר ד"ר שורק לבחון את השאלות היסודיות ביותר המעצבות את הזהות שלנו: האם ייתכן שהיהדות, כפי שאנו מכירים אותה, צריכה להפוך ל"פחות דתית" כדי להיות רלוונטית לכלל עם ישראל? בשיחה נוקבת ונטולת פילטרים, משרטט שורק חזון ל"תורת ארץ ישראל" חדשה – כזו שאינה נכנעת לחלוקה המוכרת בין דתיים לחילונים, אלא מבקשת ליצור מערכת ערכים והלכה לאומית, המחוברת לריבונות, לארציות ולאחריות האנושית.במהלך הפרק, ד"ר שורק מסביר מדוע המודל הדתי שהתפתח בגלות אינו מתאים עוד למציאות של מדינה ריבונית, וכיצד המהפכה הציונית עצמה נשענה על יסודות "חילוניים" במהותם, המעוגנים עמוק בלב האמונה המקראית. נצלול יחד אל משמעות המושג "חילוני שומר מצוות", נשאל מדוע הקריאה של ביאליק ל"הלכה אכזרית" נותרה ללא מענה, ונגלה את דמותו המהפכנית של הרב גלזנר, נינו של החתם סופר, שטען כי בארץ ישראל אין צורך להתפלל שלוש פעמים ביום.המאזינים בפרק זה ישמעו ניתוח מעמיק של הכשלים בעולם הפסיקה האורתודוקסי כיום, ויקבלו כלים מעשיים לחשיבה מחודשת על מושגים כמו כשרות, תפילה וקדושה. האם ניתן לכונן ברית ישראלית חדשה שתדבר לכולם? ומהו התפקיד שלנו, כפרטים וכחברה, בעיצוב היהדות של המחר? זוהי שיחה שלא רק תעורר מחשבה, אלא גם תאלץ אתכם לבחון מחדש את כל מה שחשבתם שאתם יודעים על יהדות, ציונות וישראליות.00:00:00 פתיחה: הכירו את ד"ר יואב שורק וספריו00:01:30 מדוע "תורת ארץ ישראל" לא באמת קיימת היום?00:03:16 מהי תנועת "לכתחילה" ומהי מטרתה?00:05:45 הרעיון המהפכני: להפוך את ההלכה ל"פחות דתית"00:11:12 האם הדתיות מגבילה? על המנטליות של הגלות מול הציונות00:16:26 דוגמה מעשית: איך לאכול כשר בחו"ל בלי להסתבך00:22:50 הלכה צריכה לדבר לכל עם ישראל, לא רק למגזר הדתי00:32:28 מהי מהות היהדות? אחריות אנושית מול פגאניות00:48:40 הקריאה הנשכחת של ביאליק: "הבו לנו הלכה אכזרית"00:54:00 הרב גלזנר: הפוסק החרדי שטען שאין צורך להתפלל מנחה בארץ ישראל01:04:30 איך החברה הישראלית קיבלה את הבשורה?#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל משוחח עם שלומי זיו, שהיה מאבטח במסיבת הנובה, נחטף ע"י חמאס וחולץ במבצע הירואי מהשבי, לשיחה מטלטלת המוקדשת לסיפור גבורתו יוצא הדופן של חברו הטוב, אביב אליהו ז"ל, שהיה מנהל האבטחה של המסיבה ונפל בקרב.מנקודת מבטו הייחודית של מי ששרד את הטבח, נחטף לעזה וחזר, שלומי משרטט את דמותו של אביב כמנהיג ומגן. הוא חושף כיצד אביב, מנהל האבטחה של המסיבה, פעל בקור רוח תחת אש, והציל אלפי אנשים כשהורה להם "לרוץ לכיוון השמש". שלומי משתף בסיפור המדהים על שיחת הטלפון של אביו של אביב למפיקי הנובה, שבה התברר ממקור ראשון כי אביב לא הציל "מאות", אלא "אלפים".אל עדותו של שלומי מצטרפים בקולם הכואב גם אסתר, אמו של אביב, וינאי, אחיו הצעיר שניצל גם הוא מהתופת. יחד, הם משלימים את התמונה של גיבור שנלחם עד נשימתו האחרונה, של מחדל אבטחתי וצבאי, ושל משפחה וחברים שמנסים להמשיך ולחיות עם הגעגוע והמורשת הכבדה.מה באמת קרה בדקות הראשונות של הטבח בנובה? כיצד החלטה אחת של אביב אליהו שינתה את גורלם של אלפים? ואיך נשמע סיפור גבורה דרך עיניו של חבר טוב שחווה את התופת, נלקח לשבי וחזר כדי לספר? זהו פרק חובה, המביא את סיפור הגבורה של אביב אליהו דרך העדות האישית והכואבת ביותר - זו של חברו שלומי זיו.00:00:00 שלומי זיו: החבר שחזר מהשבי מספר על אביב אליהו00:01:19 ההנצחה במושב אלקוש: "גינה לזכרו של אביב"00:05:41 עדותו של שלומי: "המפיק אמר לאבא שלו - הבן שלך הציל אלפים"00:08:01 שלומי זיו: "יש עוד מאבטחים בשבי שאנחנו מחכים להם"00:09:30 אסתר, אמו של אביב: "האמונה שהוא במקום טוב"00:12:21 הניצול שקילל את אביב והבין שהציל את חייו00:15:28 "השבוע הקשה בחיי": השיחה האחרונה וההמתנה לבשורה00:21:20 ינאי, אחיו של אביב: "אביב בנה את תוכנית האבטחה"00:26:04 המחדל: בקשת המאבטחים החמושים שסורבה והבטחת האוגדונר00:29:40 הקרב האחרון של אביב בצומת רעים00:46:50 "התפללתי שיחטפו אותו חי": ההתמודדות עם האובדן#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב ד"ר בני לאו, ראש מיזם 929, ואת חה"כ לשעבר ד"ר מיכאל בן ארי, לדיבייט סוער ומרתק על הדילמות הגדולות של המנהיגות היהודית לאורך ההיסטוריה.השיחה צוללת לעומקן של ארבע תקופות מכריעות שעיצבו את גורלו של עם ישראל, דרך עימותים חזיתיים מול האימפריות הגדולות של העת העתיקה: אשור, בבל, פרס ורומא. בכל תקופה, עמדו מנהיגי העם בפני שאלות הרות גורל של חיים ומוות, ריבונות וחורבן. האם דרכו של המלך חזקיהו, שבחר בביצורים ובריתות נגד האימפריה האשורית, הייתה נכונה, או שמא היה עליו להקשיב לקולו של הנביא ישעיהו שקרא לו "הישמר והשקט"? כיצד אמור היה המלך צדקיהו לפעול כאשר הנביא ירמיהו ציווה עליו בשם ה' להיכנע למלך בבל, בעוד נביאים אחרים הבטיחו ניצחון והצלה?הרב לאו וד"ר בן ארי מציגים פרשנויות מנוגדות ובוחנים את המתח הנצחי שבין "ריאל פוליטיק", פעולה מדינית מפוכחת המבוססת על מאזני כוחות, לבין אמונה מוחלטת בהשגחה האלוהית. הדיון אינו נשאר בעבר, אלא ממשיך אל ימי בית שני, אל המהפכה התודעתית של מרד החשמונאים, ומגיע לשיאו בעימות הטראגי בין הגישה הפרגמטית של רבן יוחנן בן זכאי, שבחר ב"יבנה וחכמיה" על פני ירושלים החרבה, לבין דרכו של רבי עקיבא, שתמך במרד בר כוכבא מתוך תפיסה של גאולה וריבונות בכל מחיר.בפרק זה תשמעו ניתוח מעמיק של המקורות התנ"כיים והתלמודיים, שיחשוף בפניכם את המורכבות של קבלת החלטות תחת לחץ, את מחיר המנהיגות ואת השאלות שנותרו פתוחות עד ימינו: מהי "עוצמה יהודית"? מתי מרד הוא אקט של גבורה ומתי הוא טירוף חסר אחריות? ומה אנו יכולים ללמוד מהכרעות העבר על האתגרים הניצבים בפנינו היום?00:00:00 פתיחה: 4 אימפריות, 2 השקפות עולם00:00:35 תקופת אשור: העימות בין הנביא ישעיהו למלך חזקיהו00:07:31 הדילמה של המלך אחז: כניעה, ברית אזורית או השקט הנבואי?00:26:40 סוף ימי חזקיהו: הברית עם בבל ותגובת "אחריי המבול"00:36:20 תקופת בבל: המלך צדקיהו בין שתי מעצמות00:39:12 ירמיהו נגד חנניה בן עזור: נביא אמת מול נביא שקר00:50:02 המרדה בזמן מלחמה: האם ירמיהו הוא בוגד?00:57:00 תקופת פרס ושיבת ציון: חלום הריבונות שנגוז01:07:35 המהפכה החשמונאית: לידתה של תודעת החירות01:13:03 תקופת רומא: גזירת קליגולה והקו האדום של העם היהודי01:18:40 רבן יוחנן בן זכאי מול רבי עקיבא: שתי גישות לחורבן01:25:20 מרד בר כוכבא: חורבן היהודים או הצלת היהדות?01:37:36 מורשתו של רבי עקיבא: האב הרוחני של הציונות (פרימיום)01:50:02 דברי סיכום: ויכוח לשם שמיים (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בקטע פרימיום מיוחד זה, שאנו משחררים לכולם בעקבות בקשות רבות מכם המאזינים, אנו מביאים לכם את סופו של הדיבייט המרתק בין הרב ד"ר בני לאו לד"ר מיכאל בן ארי. סוף השיחה צולל אל לב המחלוקת ההיסטורית והאידיאולוגית שעיצבה את היהדות: המאבק בין שתי תפיסות עולם המגולמות בדמויותיהם של רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא. ד"ר בן ארי מציג את המהפכה החשמונאית ואת מרד בר כוכבא, בהובלתו הרוחנית של רבי עקיבא, כרגעים מכוננים שבהם נולדה מחדש "תודעת החירות" היהודית. הוא טוען כי במצבי קצה, יש להעדיף את המאבק על ה"יהדות" - על מהותה וערכיה - גם במחיר סיכון קיומם הפיזי של ה"יהודים". מנגד, הרב לאו מציג את הדילמה הקשה והמחיר הנורא של המרד, ומדגיש כי דווקא מתוך החורבן, בתקופת "דור אושא" בגליל, צמחה היצירה התורנית הגדולה ביותר - "הכרמל הפורח אחרי השריפה הגדולה". זהו ויכוח נוקב על גבולות הריאל-פוליטיק, על מקומה של הגבורה, ועל השאלה: האם רבי עקיבא הוא אביה הרוחני של הציונות, או שמא דרכו של רבן יוחנן בן זכאי היא זו שהבטיחה את הישרדות העם היהודי?00:00 פתיח00:00:37 יבנה מול הגליל: היכן נאספה התורה שבעל פה?00:04:16 מרד בר כוכבא: מוות ידוע מראש מול דגם החירות הלאומי00:07:29 מורשתו של רבי עקיבא: האב הרוחני של הציונות#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

פרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את איש העסקים והיזם נעם לניר לשיחה מרתקת על מורשת אביו, הטייס גיבור ישראל אבי לניר, ועל הקרעים והשסעים העמוקים בחברה הישראלית.השיחה נפתחת בסיפורו המשפחתי הייחודי של לניר, שצמח ממשפחה המגלמת את הקונפליקט ההיסטורי בין האצ"ל להגנה. הוא מתאר כיצד דמותו של אביו, שנפל בשבי הסורי במלחמת יום כיפור ומת תחת עינויים מבלי לחשוף את הסוד הגדול ביותר של מדינת ישראל, עיצבה את חייו ומהווה עבורו מצפן עד היום. לניר חושף את התהליך המורכב של הנצחת אביו, והופך מילד שכול שגדל בצלו של מיתוס, ליוספוס פלביוס של הסיפור המשפחתי – זה שדואג שהמורשת לא תישכח.בהמשך, הדיון נוגע בסוגיות הליבה של החברה הישראלית. לניר מנתח בחריפות את ההבדלים בין דור המנהיגים של מלחמת יום כיפור, על מורכבותם ועל תחושת האחריות שלהם, לבין המנהיגות הנוכחית. הוא אינו חוסך ביקורת מהתנהלות הצבא והממשלה ב-7 באוקטובר, ומצביע על מה שהוא רואה כהתפרקות מערכתית וערכית. מה הוביל אותו, שגדל בבית לאומי, להפוך לאחת הדמויות הבולטות במחאת קפלן? מדוע הוא טוען שהשגשוג הכלכלי של ישראל נובע כולו מהמחנה הליברלי, וטוען כי חברה "פטריארכלית" אינה יכולה לייצר הייטק?בפרק זה תשמעו ניתוח נוקב על הפערים החברתיים בישראל, על חלוקת הנטל בצה"ל, ועל כישלון האליטות, כפי שמשתקף בסיפור אישי ומטלטל על ניסיונו לגייס תרומה סמלית מהורי חניכים במכינה קדם-צבאית. זוהי שיחה שאינה מפחדת לגעת בעצבים החשופים ביותר של הזהות הישראלית, ומציבה מראה חדה מול כל אחד מאיתנו.00:00:00 פתיח00:01:30 מורשת אבי לניר: האב שהיה ואיננו00:07:55 משפחת לנקין: כשהאצ"ל וההגנה נפגשים תחת חופה אחת00:12:01 מאיש אצ"ל לבכיר בשב"כ: סיפורו של הסבא00:22:09 הדרך לתא הטייס: איך אבי לניר הפך לטייס קרב00:32:09 המפגש עם ישראל אלדד שהצית את הניצוץ האידיאולוגי00:34:45 מלחמת יום כיפור: ההבדלים בין מפקדי הטייסות00:37:44 יפתח ספקטור והתקיפה בדמשק: הדילמה של המוביל00:43:21 ניסוי הכלים האמריקאי שהרג טייס ישראלי00:48:54 הטיסה האחרונה: כך נפל אבי לניר בשבי הסורי01:05:02 הסוד הגדול ביותר של המדינה: מדוע אבי לניר היה כל כך חשוב?01:12:48 מילד ימני בקצרין למנהיג מחאת קפלן01:16:44 החטא הקדמון: איך עסקת שליט הובילה ל-7 באוקטובר01:30:14 "הפריבילגים יצאו לרחוב כי היה להם משעמם"01:35:02 הסיפור שממחיש את כישלון האליטה הישראלית01:42:10 "אין הייטק בחברה פטריארכלית"01:47:20 האם נערי הגבעות הם החלוצים של ימינו?01:55:29 הנתונים המזעזעים: מי באמת נושא בנטל המלחמה?#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את שר התקשורת, חבר הכנסת ד"ר שלמה קרעי, לשיחה מרתקת על מאבקי הרגולציה והכוח שמסעירים את המדינה.השר קרעי, המגיע היישר מדיונים אינטנסיביים בכנסת על חוק עונש מוות למחבלים, פורש את משנתו לגבי הצורך הדחוף בשינוי מבני עמוק בישראל. הוא מסביר את הרציונל שמאחורי חוק השידורים החדש, שמטרתו המרכזית היא פירוק מונופול התקשורת הוותיק. קרעי יוצא בחריפות נגד ההפרדה המבנית שנוצרה בערוצים 12 ו-13, וטוען כי היא משמשת "כיסוי לשקרים" ומאפשרת להנהלות הערוצים להכתיב סדר יום חדשותי מבלי לתת דין וחשבון לציבור.השר מתאר את המאבק האישי והפוליטי חסר התקדים שלו נגד גורמים במערכת המשפט והפקידות הבכירה. הוא חושף כיצד גורמים בייעוץ המשפטי לממשלה ניסו לעכב את הרפורמות שלו במשך חודשים ארוכים, ואף מנעו ממנו למנות דירקטורים לתאגיד השידור הציבורי. לדברי קרעי, מדובר ב"מאבק איתנים" על השליטה בתודעה הציבורית, שבו האליטה המשפטית והתקשורתית משתפות פעולה כדי לשמר את כוחן.קרעי מציע פתרונות פרגמטיים באמצעות טכנולוגיה, כולל מעבר לשידורי OTT (אינטרנט) באמצעות עידן פלוס חדש, שיאפשר חובת נשיאה ויפתח את השוק לתחרות אמיתית, ויספק לציבור גישה ל"נתוני אמת" על הרייטינג, במקום הנתונים המוטים הקיימים.מה יקרה כאשר הרגולטור ייחלש לחלוטין? מדוע הקושי להפריט את חדשות 'כאן' עולה למשלם המיסים מאות מיליונים בשנה? והאם חוק השידורים הוא "כלי הקיבול" ההכרחי לכל רפורמה אחרת בישראל? בשיחה אינטלקטואלית ונוקבת עם תמיר דורטל, תקבלו תשובות מפתיעות ומטלטלות על מאבקי הכוח שמכריעים את עתיד הדמוקרטיה והתקשורת בישראל. אל תחמיצו את הניתוח המעמיק הזה של מי שמנסה לנפץ את "מונופול התודעה".00:00:00 חוק עונש מוות למחבלים: ההבדל ששינה את החוק00:02:30 הפצ"ר החדש: האם המינוי יביא לשינוי בצבא?00:04:55 חוק השידורים: פירוק הרשות השנייה ופתיחת השוק00:08:05 ההפרדה המבנית: מדוע היא רק "כיסוי לשקרים"?00:14:15 תחרות ושוק חופשי: חובת נשיאה ופריצת המונופול00:20:00 מונופול הרייטינג: מי פוחד מנתוני הצפייה האמיתיים?00:26:05 מלחמת האיתנים: היועמ"שית והפקידות מעכבים את החוק00:33:30 שערוריית המינויים: כך מסכלים את הפיקוח על תאגיד 'כאן'00:40:30 עידן פלוס ורפורמת הרדיו: לקראת שידורים דיגיטליים חופשיים00:52:20 אחוז החסימה: האם הפתרון למשבר הפוליטי טמון כאן?#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את נמרוד מדרר, מועמד הליכוד לכנסת ופעיל כלכלי, לשיחה מרתקת על הגורמים האמיתיים ליוקר המחיה והריכוזיות הממשלתית בישראל.מדוע ישראל מתמודדת עם גלי הגירה כלכלית ואיך הבירוקרטיה גובה מאיתנו מחיר בפריון ובשעות עבודה יקרות? מדרר, המגיע מתוך המערכת הפוליטית, מנתח באופן רדיקלי את הכשלים המבניים שמייצרים כאן משק אנטי-תחרותי: החל משכר מינימום לעובדים זרים שמעלה את מחירי הדיור, דרך מכסות יבוא בחקלאות שמנציחות את מעמד "החקלאים המולטי-מיליונרים" על חשבון הצרכן, ועד לכאוס בתכנון התחבורה.השיחה מעמיקה לתוך העיוותים בשלטון המרכזי שמונעים מהאזרח חופש בחירה ומוביליות כלכלית. האם ידעתם שב-130 קווים של תחבורה ציבורית נוסע בממוצע פחות מנוסע אחד, בזמן שהמדינה מממנת זאת במאות מיליוני שקלים מכספי המיסים של כולנו? מדרר מציע פתרונות נועזים: הפרטת קווי רכבת לתחרות, יישום אגרות גודש משתנות, והעברת סמכויות ארנונה וחינוך מהממשלה לעיריות כדי להגביר את הדמוקרטיה הייצוגית והיעילות.נדונה גם הריכוזיות במערכת החינוך, כוחם של ועדי העובדים הגדולים, והסיבה האמיתית לכך שמנהלי בתי ספר אינם יכולים להרכיב את "נבחרת החלומות" שלהם. לבסוף, מדרר מציע קריאה לפעולה: להחזיר את האחריות ואת הכוח לאזרח הפרטי ולאפשר לשוק החופשי לנצח את הפטרנליזם התכנוני. זהו פרק חובה לכל מי שמאס ביוקר המחיה ומחפש הבנה עמוקה של הכשלים המערכתיים בישראל.00:00:00 פתיחה: יוקר המחיה והאג'נדה הכלכלית בימין ובשמאל00:01:31 "שואת הדבש": גלי ההגירה הכלכלית והכאב המשפחתי00:06:59 הבירוקרטיה: החשבון הלאומי של זמן מבוזבז00:08:44 למה לבטל את שכר המינימום לעובדים זרים?00:13:07 מס על רווחים, עשירים, ופיתוח טכנולוגי00:20:11 כשלון התכנון בתחבורה: תאונות, פקקים ונהיגה אוטונומית00:31:37 תחבורה ציבורית כושלת: תחרות ברכבת וקווים ריקים00:40:40 הגבלות יבוא: מכסות ביצים, חלב וסבסוד האליטה החקלאית00:57:05 פירוק הריכוזיות המוניציפלית: עיריות קטנות ועצמאיות01:07:23 הכשלים במערכת החינוך: חוק השליש ומורי הספורט#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את דוד שרז, יזם הייטק ופעיל פוליטי בתנועת "אל הדגל", לשיחה מרתקת על הכישלון התודעתי והמנהיגותי שהוביל לאירועי ה-7 באוקטובר, והדרך הנדרשת לחידוש האחריות הציונית בישראל.שרז פותח בניתוח חריף של עיוורון המנהיגות שהתמכרה לריבים פנימיים וזנחה את האיומים הקיומיים הגדולים – איראן, חיזבאללה וחמאס. הוא מדגיש את הקונפליקט בין הרצון להכריע את האויב לבין מדיניות ה"גז-ברקס" המשתקת שאפיינה את המלחמה הנוכחית. האם ניתן לנצח מלחמה כאשר הדרג המדיני אינו נחוש ללכת עד הסוף? דורטל ושרז מפרקים את הדילמה המוסרית והאסטרטגית סביב חילוץ חטופים: האם מבצעי קומנדו שבהם מסכנים חיילים רבים כדי להציל בודדים משרתים את הערכים הציוניים, או שמא הדרך היחידה היא דרך לחץ צבאי מוחלט, תוך הפקת לקחים כואבת מעסקת שליט?השיחה מעמיקה אל שורש הבעיה: דור הכישלון הפוליטי, אשר מפנה את הקשב הציבורי לנושאים שוליים כמו "הפלאפון של הפצ"רית", במקום להתמודד עם סוגיות ליבה כמו גיוס חרדים והנתמכות הכלכלית. שרז מותח ביקורת על העסקנות החרדית שלא מאפשרת לנוער חרדי להתגייס ולצאת לעבודה, וטוען כי כל יהודי שאינו תורם לביטחון וכלכלת המדינה הוא בגדר 'אוכל חינם'. הדיון נוגע גם במשבר הריבונות בשטחי C, בנגב ובגבולות, ומדוע היעדר אכיפת חוק מחלחל אל ה-DNA הלאומי.תנועת "אל הדגל", בה שרז פעיל, מציעה פתרונות מהפכניים: חוק גיוס אזרחי אמיתי המעצב התנהגות באמצעות תמריצים כלכליים; החזרת הכוח לכנסת והנחת תשתית לחוקה; והפסקת הפופוליזם והחרמות. מה המחיר שאנחנו משלמים על הדינמיקה הפוליטית שבה "האירוע הוא כל כך פרסונלי"? וכיצד נוכל לבנות מחדש מנהיגות ציונית שמוכנה לקחת אחריות במקום להתעסק בהישרדות פוליטית? אל תחמיצו שיחה מטלטלת על הדרך להבטיח את עתידה הבטוח והמשגשג של מדינת ישראל.00:00:00 הקדמה: בין רפיח לטלפון של הפצ"רית00:02:25 האם יש לגיטימציה פנימית להכרעה?00:08:00 חשבון נפש אישי ולאומי של ה-7 באוקטובר00:11:20 עסקת שליט והמחיר האסטרטגי של שחרור חטופים00:16:00 אובדן הדרך הציונית בימין ובשמאל00:24:05 המערב הפרוע: אובדן המשילות ביהודה ושומרון00:33:25 כשאזרחים לוקחים את החוק לידיים: דיון על אכיפה עצמית00:42:20 סוגיית הגיוס: חרדים, צבא וכלכלה00:54:00 המודל הכלכלי לעידוד גיוס והשתלבות01:05:15 תנועת "אל הדגל" והצורך באלטרנטיבה פוליטית#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את טל לוריא, מייסד תנועת "מורים מובילים שינוי" ומחבר הספר "עד הילדים", לשיחה מרתקת על המשבר העמוק, המושתק והמסוכן במערכת החינוך הישראלית.השיחה צוללת אל מתחת לפני השטח של מה שנראה כשיגרה בית-ספרית, וחושפת תמונת מצב מדאיגה: בעוד הציונים בבגרויות עולים באופן מלאכותי, רמת התלמידים בהשוואה בינלאומית צונחת לשפל שמזכיר מדינות עולם שלישי. לוריא מנתח באזמל חד את "תרבות השקר" שפשתה במערכת, בה מורים ומנהלים נאלצים לנפח ציונים ולהעביר תלמידים בכל מחיר, רק כדי לשמור על שקט תעשייתי וסטטיסטיקה יפה עבור ראשי הערים ומשרד החינוך.במהלך הראיון, השניים דנים במבנה התמריצים המעוות שמונע מצוינות: מדוע מורה משקיען ומורה שחוק מרוויחים אותו דבר? כיצד ארגוני המורים, בהובלת רן ארז ויפה בן דוד, מחזיקים את המדינה כבת ערובה ומונעים כל ניסיון לרפורמה? ומדוע הורים בישראל הם "לקוחות שבויים" שאין להם שום יכולת לבחור את החינוך של ילדיהם? לוריא מציג נתונים מבהילים על שחיתות לכאורה בארגוני המורים, על כספים שנעלמים ללא בקרה, ועל פוליטיקאים שמבינים את הבעיה אך חוששים להתעמת עם הכוחות החזקים במשק.לרכישת הספר "עד הילדים"

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את יונתן שי, לשעבר עוזר פרלמנטרי בבונדסטאג ושליח הסוכנות בגרמניה, לשיחה מרתקת על הפער הבלתי נתפס בין הקונספציה הישראלית על גרמניה כבעלת ברית לבין המציאות העויינת והחותרת.שי מנפץ את מיתוס היחסים המיוחדים בין המדינות, וטוען כי התמיכה הגרמנית בישראל היא "קונספציה על סטרואידים" שאינה משקפת את המציאות. הוא חושף כיצד גרמניה, על אף היותה ספקית נשק חיונית, מטילה אמברגו נשק רשמי על ישראל בזמן מלחמה, תוך צידוקים מעוותים. על רקע מלחמת "חרבות ברזל" מתגלה עוינות גרמנית עמוקה, שהתבטאה בחידוש מימון אונר"א שלושה חודשים בלבד לאחר שנחשף שחלק מעובדי הארגון השתתפו בטבח 7 באוקטובר.איך הפך ראש האופוזיציה הפרו-ישראלי, פרידריך מרץ, לקנצלר שהטיל אמברגו גורף? שי מסביר כיצד הלחץ הקואליציוני הפנימי, הדרישה לרצות את השמאל ואת ציבור המהגרים הגדל, מכריחים את הפוליטיקאים הגרמנים להקריב את ישראל. שי מפרט גם על מנגנוני ה"פרוקסי" של הקרנות המפלגתיות הגרמניות, המזרימות מאות מיליוני יורו, מכספי משלם המיסים הגרמני, ישירות לעמותות BDS וארגוני שמאל רדיקליים כמו ׳בצלם׳ ו׳שוברים שתיקה׳, במטרה לבצע דה-לגיטימציה למדינת ישראל.האם השגריר הגרמני, שטפן זייברט, הוא עוכר ישראל שמשווה שרים ישראלים לנאצים ומארח אנרכיסטים בביתו? ואיך מצליחה גרמניה לשתק את התקשורת הישראלית באמצעות תשלום כסף "מתחת לשולחן" לעיתונאים בכירים מהימין? שי מנתח את התגובה הרפה של הממסד הישראלי מול החתירה הגרמנית, המושפעת מפחד לשבור כלים, וקורא לישראל לנהוג בנחישות, להפסיק להיות "גלותית" ולהטיל מיסוי אגרסיבי על עמותות במימון זר. האזינו לפרק כדי לגלות את האמת המטרידה על אחת מהמדינות שהישראלים עדיין תופסים כ"ידידותית" והאם ניתן לשנות את המשוואה לפני שיהיה מאוחר מדי. 00:00:00 - פתיחה: הקונספציה על יחסי ישראל-גרמניה00:01:43 - גרמניה היא בעלת הברית החשובה באירופה: בולשיט אולטימטיבי00:04:05 - בגידה ביטחונית ומימון טרור: תמיכת גרמניה באונר"א ואיראן00:07:27 - האמברגו הרשמי: איך ראש האופוזיציה הפרו-ישראלי הפך לשונא?00:11:15 - הקואליציה השברירית: לחץ הגירה ושמאל רדיקלי מאלץ את גרמניה לפעול נגדנו00:15:15 - אין לנו חברים בגרמניה: יחסי אינטרסים קרים והיכרות עם הספרים שחשפו את השחיתות00:21:05 - מנגנון הפרוקסי: איך כספי המיסים הגרמנים מממנים את BDS בישראל00:25:47 - הממסד הישראלי משותק: כשלון חוק העמותות00:33:47 - קניית עיתונאים: כך משתקים את הדיווח הביקורתי על גרמניה00:42:50 - קריאה לפעולה: הגיע הזמן להפסיק להיות פראיירים וגלותיים#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של "על המשמעות" מארח עו"ד תמיר דורטל את אסף וול, איש קריאייטיב ו"טרול" אינטלקטואלי, לשיחה על הכוחות שמעצבים את התודעה. וול, שהתפרסם בזכות הספר הריק "ההיסטוריה של העם הפלסטיני", מפרק לגורמים את עולם השיווק והלוחמה הפסיכולוגית, ומסביר כיצד רעיונות פשוטים יכולים להביס תקציבי עתק.במהלך הראיון, וול טוען כי הימין סובל מנחיתות בזירת הקריאייטיב בשל חינוך לקונפורמיזם ("לא לצאת מהקווים"), בניגוד למקצוענות של השמאל הישראלי. השיחה גולשת לאזורים פרובוקטיביים, כולל ניתוח קר של המיתוג הנאצי והשוואתו למחאות בישראל, לצד לימוד על לוחמה פסיכולוגית מנאום רבשקה התנ"כי.וול משתף גם בסיפורי שיווק גרילה, כמו כנס צ'אק נוריס ההזוי שארגן במודיעין, ומסביר את המניע שלו ליצור "כאוס מבוקר". הפרק יעניק לכם כלים להבנת המניפולציות המופעלות עליכם ברשת ובתקשורת, ויראה כיצד הומור ותעוזה משמשים ככלי נשק יעילים.00:00:00 רב המכר הריק על ההיסטוריה הפלסטינית00:03:35 קריאייטיב מחוץ לקופסה והלקוח השמרן00:05:40 למה הציבור הימני נכשל ביצירתיות?00:10:00 האמת על סרטונים ויראליים00:11:30 אסטרטגיית ה"מספר 2": ללמוד מאוויס ודיגיטל00:13:00 פאדיחת המיתוג של הבית היהודי00:23:00 רבשקה: שיעור בלוחמה פסיכולוגית מהתנ"ך00:25:50 שיעור במיתוג: הוגו בוס והאסתטיקה הנאצית00:31:30 אסטרטגיה לפני הכל: המקרה של הביטחוניסטים00:36:30 המטרה האמיתית: זיכרונות משירותי הצבא00:41:40 מה הימין חייב ללמוד מהמקצוענות של השמאל00:46:40 הפרדוקס הימני: רצון לאהבה מול זלזול בחילונים00:54:30 הטרלה בינלאומית: כנס צ'אק נוריס במודיעין00:59:50 הקמפיין הבא: התנועה לשחרור הנאנדרטלים01:02:00 המניע האישי: קנאה, התמדה והטרלת המערכת (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר שירה אמסילי, חברת הנהלה בארגון ׳שותפות לשירות - נשים דתיות למען שירות בצה"ל׳, לשיחה נוקבת על המשבר החברתי-ביטחוני העמוק שבו שרויה ישראל סביב סוגיית הגיוס. הראיון צולל אל מאחורי הקלעים של ועדת חוץ וביטחון וחושף את הפער הבלתי נתפס בין ההצהרות הפוליטיות לבין המציאות בשטח. ד"ר אמסילי מציגה תמונה מטרידה של הצעת החוק המתגבשת, אותה היא מכנה "חוק ההשתמטות", ומסבירה כיצד היא נתפרה משפטית כדי להבטיח עמידות בבג"ץ מבלי להוביל לגיוס של חרדי אחד בפועל. היא מפרטת את הנתונים היבשים והכואבים: החל מהעומס הדרמטי על מערך המילואים, שצפוי להגיע ל-70 ימי שירות בשנה לאזרח, ועד לחשיפת המנגנון הכלכלי של "ישיבות הנושרים", שמקבלות תקצוב כפול מהמדינה על צעירים שאינם לומדים ואינם מתגייסים.במהלך השיחה, אמסילי מביאה את הקול המושתק של הציונות הדתית והנשים המשרתות, שרואות את בני זוגן וילדיהן נשחקים תחת הנטל בעוד המגזר החרדי ממשיך בשגרת חייו, לעיתים תוך ניתוק רגשי מהכאב הישראלי הכללי. היא משתפת בסיפורים אישיים מטלטלים על המפגש בין העולמות, מנתחת את הכשל המוסרי במתן פטור גורף לאוכלוסייה עצומה בזמן מלחמה קיומית, ומאתגרת את המיתוסים הנפוצים לגבי "לימוד התורה" כסיבה היחידה לאי-גיוס.הפרק מציע מבט נוקב על עתיד צבא העם, על הסכנה הכלכלית הטמונה בהמשך המצב הקיים, ועל האפשרות לשינוי שצומח דווקא מתוך השטח ומתוך חיבור עמוק לערכי התורה והציונות כאחד. המאזינים ייחשפו לאמת המורכבת שמאחורי הכותרות ויבינו מדוע המאבק על הגיוס הוא לא רק פוליטי, אלא קיומי לעתידה של מדינת ישראל.00:00:00 חוק הגיוס או חוק ההשתמטות? האמת מאחורי הניסוחים00:02:22 מיתוס הלומדים: כמה באמת לומדים 16 שעות ביום?00:04:57 הסודות מוועדת חוץ וביטחון: כך נתפר החוק במחשכים00:11:07 המציאות החדשה: 70 ימי מילואים בשנה לכל אזרח לוחם00:18:18 לראשונה בהיסטוריה: צה"ל שולח צווים אישיים לחרדים00:22:24 "הולכים משמחה לשמחה": הניתוק הרגשי של המגזר החרדי00:32:02 עשרת הדיברות של ההשתמטות: ניתוח מסמך החרדים00:44:59 עיוות התמריצים: למה אברך עם דירה מקבל הנחה וזוג עובד לא?00:51:38 הונאת המיליונים: התקציב הכפול של "ישיבות הנושרים"01:06:00 העתיד של צבא העם: האם ניתן לשקם את האמון? (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את דניאל מאיר, הרבש"ץ לשעבר של קיבוץ נירים, ואת החוקר ד"ר ליעד לוי, לשיחה מטלטלת על מחדל, גבורה ושבר קהילתי בצל אירועי ה-7 באוקטובר.דניאל מאיר, איש ימין מסורתי שחי בלב קיבוץ של השומר הצעיר, חושף את המתח האידיאולוגי המתמשך: החל מהתנגדות הקיבוץ לאפשר מניין תפילה במקלט ציבורי, תגובה אותה הוא מגדיר כ"גזענות של אחידות", ועד לביקורת חסרת פשרות על מדיניות "כיפת ברזל המקוללת" שדחקה את ההכרעה הצבאית והותירה את תושבי העוטף לשאת לבד בנטל.השיחה מגיעה לשיא דרמטי בתיאור יום המתקפה: מאיר חושף את הרגע שבו גילה שהיישוב הופקר, כשלטענתו, מפקד כוח קומנדו שהיה אמור לחלץ את נירים אומר לו שהוא תקוע בבסיס כי "אין מי שיחמש אותנו". בלית ברירה, הוא ושלושה מחברי כיתת הכוננות, לא בני הקיבוץ, יצאו לקרב גבורה ליד הגדר. הם ניהלו לחימה עצמאית, כאשר חריגות מנהלים בנוגע לאחסון נשק אישי הצילו את הקיבוץ מטבח נרחב. דניאל משתף ברגעיו האישיים ביותר של חוסר אונים, בהם מצא נחמה רק בקריאת "שמע ישראל".הפרק אינו מסתיים בתום הקרב; דניאל מאיר וד"ר ליעד לוי מתארים את הקריסה הקהילתית העגומה במלון באילת, שהפכה ל"מגדל בבל" של ריבים על תרומות. הניכור הגיע לשיא כאשר הנהלת הקיבוץ החליטה להדיח את הגיבור שהציל אותם מתפקיד רבש"ץ. מאיר מסכם את הדילמה במשפט המפורסם: "אם תצא ותחזור, תישפט". האזינו לשיחה נוקבת על גבורה, זהות והשבר בחברה הישראלית.00:00:00 פתיחה: דניאל מאיר וד"ר ליעד לוי00:06:22 להיות ימני ומסורתי בקיבוץ של השומר הצעיר00:16:32 ההתנתקות כנקמה: השנאה למתנחלים00:23:23 הקללה של כיפת ברזל וההתמגנות לדעת00:28:40 האסון בצוק איתן והמינוי לרבש"צ הקיבוץ00:33:25 המאבק על הנשקים בבתים והתפילה במקלט00:45:45 בוקר ה-7 באוקטובר: האינטואיציה ללבוש מדים00:54:35 דיווחים סותרים: "יש כוח ביישוב"01:00:40 השיחה המטלטלת עם המג"ד: "אין כוחות, אתה לבד"01:03:30 הפרידה מהמשפחה והפרת הנהלים שהצילה חיים01:10:55 יציאה לקרב התאבדות: 4 מול עשרות מחבלים01:15:35 הקרב על הבית של הזוג עם התינוק01:23:05 נס משמיים: הכוונת מסק"ר דרך הטלפון הנייד01:30:20 הכאוס בשטח: "אנחנו בצאלים, אין מי שיחמש אותנו"01:34:35 פינוי התושבים תחת אש וטיהור הבתים01:42:05 המפגש עם הקהילה באילת והשבר הגדול01:46:25 מגדל בבל: מריבות על תרומות והדחה מהתפקיד (פרימיום)01:54:40 הסוף: הפציעה, העזיבה והחיים שאחרי (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב דן בארי, הוגה דעות ואיש חינוך, לשיחה מרתקת על שורשי השבר בחברה הישראלית וריפויו באמצעות חינוך ותשתית ידע היסטורי.בארי מציג טענה נוקבת: האלימות והקיטוב הם תוצאה של "התפתחות תרבותית של העשורים האחרונים" והיעדר השכלה אובייקטיבית ורחבה. לדבריו, אנשים פועלים מתוך "פוזיציה של השתייכות רגשית למחנה" ולא מתוך בירור עובדתי. הדיון חושף כיצד היעדר ההבנה ההיסטורית - מפרוטוקולי דוד בן גוריון על מגילת העצמאות ועד טיעוני אהרון ברק על אריסטוקרטיה - גורם לחוסר ביטחון, שמתורגם לדבקות עיוורת במסרים קבוצתיים.הוא מבקר את ה"ניו-ג'ורנליזם" המערב שיפוט בעובדות, ומדגיש את הקשר בין היכרות עם התרבות הקלאסית (היסטוריה רומית, הרמב"ם) לבין היכולת לקיים שיח רציונלי שאינו מדרדר ל"אגרוף". הפתרון שלו לטווח ארוך הוא קניית "אומץ להיות חופשי": לבחור בנאמנות לאמת על פני "קבוצת הנוחות". הוא מציע רפורמה עמוקה במערכת החינוך, בדגש על הומניסטיקה, שתצמיח "אליטה טבעית". בנוסף, בארי קורא לציבור החרדי לאמץ לימודי ליבה לחיזוק אמונתו התורנית.איך הופכים לאדם משכיל ונאמן לאמת? האזינו כדי לגלות כיצד לשקם את הרציונליות בחברה ולצאת ממעגל הפוזיציה המכתיב את חיינו.00:00:00 הבעיה העמוקה: איש אינו שומע את שפת רעהו00:02:22 מ"על המשמר" ל"ניו-ג'ורנליזם": איך נעלמו העובדות מהשיח?00:04:36 דוד בן גוריון, אהרון ברק ומגילת העצמאות: חשיפת הפרוטוקולים00:07:27 האשליה של אובייקטיביות: למה עלינו לשאוף ל-90% אמת?00:13:20 מפוזיציה לאלימות: שיח המחאה מכיכר דיזנגוף ועד קפלן00:17:37 תשתית הדיון: היסטוריה של משטרים ומדוע צריך להכיר את רומא00:21:30 הפתרון הכפול: השכלה רחבה ואומץ להיות חופשי00:31:20 תרבות ואמונה: מדוע לימודי ליבה חיוניים גם לחברה החרדית00:34:50 רפורמת החינוך הנדרשת: מגן חובה ועד לתיכון00:42:50 מהאגרוף לרציונל: לקבל את האמת ממי שאמרה#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את מנדי בן עגו, מדריך לוחמה וירי ולוחם מילואים, לשיחה מרתקת על גבורה עילאית תחת אש והמחיר הנפשי הכבד שבא בעקבותיה.מנדי לא חיכה לצו 8 בשביעי באוקטובר. חמוש באקדח אישי, הוא נסע דרומה אל קיבוץ חולית, שם פיקד על כוחות מאולתרים, נלחם במחבלים, והציל כ-150 תושבים באמצעות טקטיקות לא קונבנציונליות.אך חודשים לאחר מכן, הוכרע מנדי על ידי פוסט-טראומה קשה שגרמה לו להתקפי חרדה משתקים. בשיחה חשופה, הוא משתף במאבק השיקומי ומטיח ביקורת על צה"ל ומשרד הביטחון, שמדיניותם עלולה לפגוע בשיקום הלוחמים על ידי שלילת מעמד ותפקיד. הוא מסביר מדוע שמירה על רישיון הנשק והמשך התרומה למערך המילואים (אפילו בתפקידי מטה) היא חלק הכרחי מהחלמתו.כמדריך ירי מקצועי, מנדי גם מנתח את סוגיית חימוש האזרחים בישראל, חושף כשלים בהכשרה הנוכחית, ומסביר מדוע נשק ללא אימון הוא סכנה. האזינו לפרק שישאיר אתכם עם שאלות על גבולות הגבורה ועל השיקום הנפשי של גיבורי ישראל.00:00:00 הקפיצה בשמחת תורה והנסיעה דרומה00:13:00 ההחלטה להיכנס לקיבוץ חולית והחבירה לכוחות00:26:00 הכניסה ללחימה: היתקלות ראשונה ופינוי פצועים00:43:00 אלתור תחת אש: פינוי משפחות ברכבים צבאיים נטושים00:57:00 רגעים של אנושיות בתוך התופת01:03:00 ההתמוטטות: התקף החרדה הראשון בליל הסדר01:14:00 תהליך השיקום והחזרה לשירות מילואים פעיל01:33:00 האמת על חימוש אזרחים: למה נשק לבד לא מספיק?01:46:30 בטיחות בנשק: חשיבות ה"טקסים" למניעת פליטות כדור01:54:00 מסר למדריכי הירי ולרגולטור#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את שר המורשת עמיחי אליהו לשיחה על המשבר הזהותי של החברה הישראלית והדרך לתיקון.הראיון נפתח בצלילה עמוקה אל סוגיית החטופים וההרתעה הישראלית, כאשר השר אליהו מציג עמדה נחרצת לגבי המחיר של עסקאות עבר והצורך בשינוי המשוואה מול ארגוני הטרור. משם, השיחה מתרחבת לשורשי המשבר שהוביל ל-7 באוקטובר, אותו תולה השר לא רק בכשל מודיעיני או צבאי, אלא באובדן ה"רוח" והזהות היהודית, תוך שהוא מצטט את תפיסתו של דוד בן גוריון.חלק ניכר מהשיחה מוקדש למערכת החינוך ולמשרד המורשת. השר אליהו מותח ביקורת חריפה על האופן שבו נלמדים תכני יהדות ותנ"ך בבתי הספר הממלכתיים, וטוען כי ישנו ניתוק מכוון מהשורשים ההיסטוריים. הוא קורא להורים לקחת אחריות על חינוך ילדיהם ולא להסתמך על המערכת.בהמשך, עולה לדיון סוגיית המשילות, כוחה של הפקידות הממשלתית (ה"דיפ־סטייט") והקושי של נבחרי ציבור להוביל שינויים אמיתיים מול ייעוץ משפטי ומנגנונים בירוקרטיים מסורבלים, כולל הצעה רדיקלית לפירוק נציבות שירות המדינה.00:00:00 עסקאות חטופים והרתעה מול חמאס00:06:50 משבר הזהות והרוח הישראלית00:10:20 כלכלה חופשית מול ציונות וחקלאות00:14:00 בג"ץ קעדאן וקרקעות הלאום00:16:40 מערכת החינוך ולימודי התנ"ך00:26:30 אחריות ההורים על חינוך הילדים00:31:40 הציבור המסורתי וסליחות בכותל00:40:40 מהי מורשת? ברוטליזם מול סיפור יהודי00:54:00 משילות, פקידות ורפורמה בשירות המדינה01:01:10 קריאה לימין להשתלב בשירות הציבורי (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" מארח עו"ד תמיר דורטל את חבר הכנסת לשעבר אל"מ (במיל׳) יוני שטבון, לשיחה על "אזור הדמדומים" בו נמצאת מדינת ישראל - בין קריסת הקונספציות הישנות לסדר החדש שטרם התעצב.הראיון צולל למתח שבין השאיפה להכרעה צבאית מוחלטת לבין האילוצים המדיניים מוושינגטון, ומנתח את המשמעות האסטרטגית של ההישגים בלבנון ובאיראן אל מול האתגר המתמשך בעזה.במהלך השיחה, שטבון מצביע על שינויי עומק בחברה הישראלית ובחזרה למסורת כבסיס לביטחון, וחושף את תופעת "מרד דרגי הביניים" המאתגרת את המערכת המשפטית מבפנים.כמו כן, נידון חזון כלכלי-ביטחוני לעתיד: מההזדמנויות במסדרון הסחר ההודי (IMEC) ועד הצורך הקיומי בפיתוח עצמאות ייצור בתחום התחמושת.האזינו לשיחה שמשרטטת את מפת הדרכים של ישראל לעשורים הבאים, מביטחון פנים ועד גיאופוליטיקה גלובלית.00:00:00 שלב המעבר: בין קריסת הקונספציה לסדר החדש00:06:05 קרב התודעה: סוגיית החטופים והניצחון המוחלט00:14:33 שיקום ההרתעה: ההישגים בלבנון והמסר לאיראן00:19:40 התיישבות וביטחון: הוויכוח על השליטה בשטח00:27:00 זהות ומסורת: השינויים העמוקים בחברה הישראלית00:37:15 מרד הפקידים: דרגי הביניים מאתגרים את המערכת המשפטית00:49:00 הזווית האמריקאית: ממשל טראמפ והאינטרס הישראלי00:55:10 הזדמנות כלכלית: ישראל כצומת במסדרון IMEC01:00:10 לקחי המלחמה: המעבר לייצור תחמושת עצמאי01:07:35 הכרעה פנימית: התחזית למבצע נרחב בנגב (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את ניל בר לשיחה מרתקת על דמותו של הרב מאיר כהנא ועל תופעת הכהניזם. בר, דוקטורנט במחלקה להיסטוריה שחקר את הקשר בין ההיסטוריה הקלאסית (ספרטה ואלכסנדר הגדול) לימין הקיצוני, צלל למחקר מעמיק על כתביו ופועלו של הרב כהנא, החל מילדותו בברוקלין ועד להירצחו בניו יורק.במהלך השיחה, בוחנים בר ודורטל את הביוגרפיה המורכבת של כהנא: מפעילותו בליגה להגנה יהודית (JDL) בארה"ב, דרך השמועות על היותו מודיע של ה-FBI ופרשיות האהבים שנקשרו בשמו, ועד לעלייתו לישראל והקמת תנועת ׳כך׳.ד"ר בר מנתח את האידיאולוגיה הכהניסטית, המשלבת פונדמנטליזם הלכתי עם הבנה אמריקאית של פוליטיקה ותקשורת. הוא דן במתח שבין יהדות לדמוקרטיה במשנתו, ביחסו לערבים ("אני מבין אותם והם מבינים אותי"), ובהבדל המהותי שבר רואה בין הרב כהנא לבין הדמויות שמזוהות היום כממשיכי דרכו, כמו השר איתמר בן גביר וח"כ לשעבר מיכאל בן ארי.האם הכהניזם "מת" עם הירצחו של כהנא, או שמא הוא שינה צורה ל"ניאו-כהניזם" פרגמטי יותר? מדוע נפסלה תנועת ׳כך׳, והאם זה היה בגלל גזענות או בשל שלילת הדמוקרטיה?בפרק זה תשמעו ניתוח אקדמי והיסטורי שמנסה להבין את התופעה מעבר לסיסמאות של "כהנא צדק" או הוקעתו כדמון.00:00:00 מספרטה לירושלים: הרקע המחקרי00:09:15 הילדות בברוקלין והליגה להגנה יהודית00:15:35 כהנא וה-FBI: סוכן או אידיאולוג?00:22:15 השואה כעונש משמיים במשנת כהנא00:36:00 העלייה לישראל והכישלון הפוליטי הראשוני00:43:20 כהנא בכנסת: פוליטיקה של גזע וזהות00:54:40 יהדות מול דמוקרטיה: השקפת העולם01:06:50 רצח כהנא וההבדל בינו לבין בן גביר01:18:10 דמוניזציה פוליטית ושיח לגיטימי01:27:00 ספרים מומלצים להבנת הכהניזם#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את שלום בוגוסלבסקי, מחבר הספר "הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית", לשיחה מרתקת על עליית, שיא, והתמוטטות העולם היהודי במזרח אירופה.הפרק צולל לעומק ההיסטוריה הלא-מוכרת, החל מהתיישבות היהודים במזרח אירופה כחברת ספר חלוצית ויזמית, ועד להתמוטטות הדרמטית של עולמם במאה ה-19. בוגוסלבסקי מציג את היהודים כקטליזטורים כלכליים שנדחקו ממערב אירופה, ומצאו בגבולות פולין-ליטא הפאודלית את מקומם, תוך שהם משמשים כמנהלי אחוזות, חוכרים, וגם דומיננטיים באופן מפתיע בשוק האלכוהול. הראיון חושף את המבנה הייחודי של הקהילה היהודית טרום המודרנית, שפעלה כמעין "פוליס" (עיר-מדינה), עם פרנסים מנהיגים שנבחרים בבחירות, כוח כפייה, והרב שתפקד כפקיד שכיר. נדון בהבדלים בין תאוקרטיה למודל זה, ובמערכת יחסים מורכבת בין האליטה הרבנית וההנהגה הפוליטית האזרחית של הקהל. בוגוסלבסקי גם מנפץ את המיתוס על יהודים פסיביים; הוא מפרט על מיליציות יהודיות חמושות, ביצורים על בתי כנסת וסיפורי גבורה והתנגדות, תוך שהוא מסביר מדוע ההנהגה הרבנית בחרה לטשטש את העובדות כדי לשמר את מעמד היהודים באירופה.הפרק עוסק בהשלכות של המודרנה - פיתוח רכבות ודרכים ימיות - שקרעו את הבסיס הכלכלי של עיירות הסחר, ובמדיניות הרוסית שהגבילה והחליפה את הסוחרים היהודים. נחשף גם הסיפור המזעזע מאחורי גזירת הקנטוניסטים, ומדוע היו אלה דווקא ראשי הקהילה שבחרו לשלוח ילדים יתומים ועניים לצבא הצאר, על מנת להקל על הנטל הכלכלי של הקהילה כולה.00:00:00 פתיחה: הנגשת העבר לשאלות ההווה00:01:25 מזרח אירופה: האזור הכי יהודי בעולם00:03:09 כלכלת ספר: למה היהודים התיישבו דווקא שם?00:07:46 ברמן יהודי: כששוק האלכוהול החזיק את האצולה00:013:25 הקהילה כ"פוליס": איך פעלה הדמוקרטיה היהודית?00:21:09 מודל הלכתי לא היררכי: קונצנזוס במקום אפיפיור00:31:37 המיתוס נשבר: יהודים נושאי נשק ומיליציות00:37:46 גיוס ומכסות: הסיפור האמיתי מאחורי הקנטוניסטים00:46:07 הרכבת והדרכים הימיות: התמוטטות כלכלת העיירה00:53:20 השכלה ונאורות: השינוי הרך מול האלימות (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק לא קונבנציונאלי זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את אורי מלמד - רב, יזם, איש תקשורת דעתן, ובעלי רשת המסעדות ממפיס, לשיחה מרתקת על גבולות חופש הביטוי, הפער הבלתי נתפס בין ההנהגה לציבור, וכשלונות המערכות בישראל.מלמד מדבר ללא צנזורה על הלך הרוח בישראל שאחרי אירועי שבעה באוקטובר. הוא משתף מדוע הפסיק לחשוש מתביעות דיבה ומחרמות עסקיים, ומסביר את עקרון "שוק חופשי" אותו הוא מיישם הן בעסקיו והן בתכניו. הדיון חושף נקודת מבט בלתי מתפשרת על שחיתות נתפסת בצמרת צה"ל, בבתי המשפט ובפוליטיקה.מלמד ודורטל חושפים את הפער העצום בין הציבור החרדי, הנחשב ל"כהניסטי" ואוהב צבא, לבין מנהיגיו ה"מנותקים" ומדגימים זאת דרך אישורי סעיף 46 של ח"כים חרדיים לארגונים פרוגרסיביים. מלמד מציע פתרונות קיצוניים, כמו טרנספר אוכלוסין, ומנתח את כשלי ההרתעה וההגנה של צה"ל לאור לקחי מלחמות יום כיפור והעצמאות. עוד דנים השניים בהטרלות פוליטיות, מדוע פוליטיקאים הם לרוב משעממים, ומה הקשר בין "הקדילק של בן גביר" ליעילות קופירייטינג.האם השב"כ מנהל תיק על כל אזרח משפיע? מהו הדיל האמיתי שעמד מאחורי ה"בגידה" של נפתלי בנט? מה ההבדל בין "אחים לנשק" לחמאס? עד כמה חמור כשלון הגנרלים בצה"ל והפצ"רים?פרק חובה לכל מי שמעוניין להבין לעומק את הכוחות הפועלים בשיח הישראלי, ולפתוח את הראש לדעות חריפות. זוהי שיחה ללא כפפות, המעוררת דיון נוקב על מוסר, עיתוי ופערים אידיאולוגיים.00:00:00 פתיחה: להיות באקוסיסטם עם "כהניסט"00:01:48 קולינריה כשרה ומסעדת ממפיס00:08:15 הפחד לפני ואחרי ה-7 באוקטובר00:15:00 הבלוף של צה"ל וכשירות הצבא00:24:20 השב"כ וטיפול בטרור יהודי מול ערבי00:32:45 פוליטיקאים, גנץ והימין ה"ממלכתי"00:36:15 ירידה מהארץ ומשבר ההמשכיות החילונית00:47:20 החברה החרדית: גפני, תקציבים וגיוס00:57:00 הפרקליטה הצבאית הראשית ומערכת המשפט01:05:00 בני גנץ: משא ומתן עם השמאל?01:14:10 התחזית: התקוממות ערביי ישראל בדרכים01:20:45 המילה האסורה: טרנספר כפתרון#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של "על המשמעות" מארח עו"ד תמיר דורטל את הרב אייל ורד והרב אליאב תורג׳מן לדיבייט על עתיד הפוליטיקה הישראלית, ארגון ״הרבעון הרביעי״ והמתח בין הכרעה דמוקרטית לאחדות לאומית.השיחה נפתחת בהרהורים אישיים בעקבות אירועי שמחת תורה ותחושת האחריות לפעול לשינוי בחברה. הרב ורד מציג את ״הרבעון הרביעי״ כמאמץ להפחתת קיטוב ובניית הסכמות רחבות. לשיטתו, מנהיגות נבחנת ביכולת לאחד, ושינויים כמו הרפורמה המשפטית חייבים להתבצע בזהירות ובשיתוף, גם אם המשמעות היא להתקדם לאט יותר אך יחד.מולו, הרב תורג׳מן טוען כי הבעיה המרכזית היא ה״דיפ־סטייט״ שמנסה לסכל את הכרעת הרוב. לדבריו, יש צורך ב״מלכות״: הנהגה אמיצה שמיישמת את רצון הציבור כפי שבא לידי ביטוי בקלפי. הוא רואה בגישתו של הרב ורד כלפי ״הרבעון הרביעי״ נאיביות מסוכנת, וקורא לנבחרי הציבור לפעול בנחישות.הדיבייט חושף מחלוקת עמוקה על הדרך לשינוי: האם להעדיף אחדות והסכמה רחבה, או הכרעה ברורה שתוביל מדיניות.00:00:00 ׳הרבעון הרביעי׳ והמתח בין הכרעה להסכמה00:04:30 פוליטיקה של הכרעות מול פוליטיקה של הסכמות00:08:52 העם הוא הריבון: הביקורת על ׳הרבעון הרביעי׳00:13:00 אשליית ההסכמה הרחבה והכפייה של המיעוט00:17:39 מדוע נכשלה הרפורמה המשפטית?00:23:47 נאיביות מול מציאות: האם יש רשעים במערכת?00:36:19 הקמפיין הפסיכולוגי של השמאל והפחד של הימין00:46:26 חשיבות האמון כתנאי בסיסי לקיום חברה00:54:15 ממשלת בנט-לפיד והפרת האמונים הפוליטית01:03:05 סכנת החרמות והעברת קולות מהימין לשמאל01:08:11 שאלות אחרונות: מימון מפלגות וסיכון פוליטי לימין (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב מני אבן ישראל, מנכ"ל מרכז שטיינזלץ ורב בית הכנסת ׳צמח צדק׳ בעיר העתיקה, לשיחה על טראומת השבעה באוקטובר בראי ההיסטוריה וההלכה.הרב מתאר את תחושת הפגיעה האישית והלאומית, וטוען שההלם נובע מאופוריה ישראלית קודמת ומהתחושה ש"פרצו לנו לבית". הוא משווה לאירועים היסטוריים כמו מסעי הצלב, שבהם פגיעות מצומצמות יצרו טראומות אדירות.הדיון עוסק גם בחטופים ובשאלה האם מדינה יהודית יכולה להעדיף את טובת הכלל על פני היחיד. אבן ישראל מתאר את הפער מול תפיסות צבאיות בינלאומיות, אך מדגיש שהמדינה התחייבה לחטופים כבר בתחילת הדרך.מעבר לכך נידונות סוגיות הלכתיות עכשוויות: תקפות המושג "תינוק שנשבה" בעידן לימוד דיגיטלי, אתגרי הטכנולוגיה מהלכות שבת ועד שתלים ביומטריים, והקושי של מערכת הרבנות להתמודד עם קצב ההתפתחויות.לסיום הוא מציע מבט אופטימי על הצורך בחינוך מחדש ועל יכולת היהדות להכיל מגוון דעות.00:00:00 הלם השביעי באוקטובר ושבירת הקונספציה00:04:19 פרספקטיבה היסטורית: ממסעי הצלב ועד היום00:09:12 כישלון המודיעין ודעת הקהל הישראלית00:11:42 זיכרון וטראומה: האם נזכור את האירועים בעתיד?00:18:00 סוגיית החטופים: מוסר יהודי מול ראייה מערבית00:22:11 מנהגי קבורה, קידוש הגוף והשפעת השואה00:30:52 ריבונות מול השפעה אמריקאית במלחמה00:33:38 ועידת הוותיקן ה-2 והשינוי באנטישמיות הנוצרית00:41:41 "תינוק שנשבה" בעידן האינטרנט וה-AI00:51:02 אתגרי ההלכה בעולם של בית חכם וטכנולוגיה01:03:00 האם ניתן לחנך את האסלאם לשלום?01:13:00 מורשת הרב שטיינזלץ: לימוד עצמאי וניהול זמן#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בקטע פרימיום מיוחד זה, שאנו משחררים לכולם בעקבות בקשות רבות מכם המאזינים, אנו מביאים לכם את סופו של הפרק המלמד עם פרופ׳ עמר מואב, כלכלן בכיר ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת רייכמן. בקטע זה פרופ׳ מואב מדבר על ההשלכות הכלכליות של הרפורמה המשפטית וסכנות הדורסנות השלטונית. הוא מציג ניתוח המבוסס על מחקר כלכלי, המצביע על כך שהחלשת הרשות השופטת פוגעת ישירות בזכויות הקניין - יסוד קריטי לכלכלה משגשגת. הוא טוען כי מהלך זה הוא לא תיקון, אלא רצון "להרוס" כדי להשיג כוח מוחלט.עו"ד דורטל ומואב דנים בדוגמאות קונקרטיות, החל מיוזמות של ח"כ נעמה לזימי והשר בצלאל סמוטריץ', דרך פרשת השר חיים כץ והלחץ על המגזר הפרטי, ועד מינויים בעייתיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מואב מזהיר מפני ממשלה ש"לא רוצה להיות כפופה לחוק" ומהסכנה שבהיעדר איזונים ובלמים, "הביוב יוצף" מרוב שחיתות.השיחה פונה גם לזירה הבינלאומית: האם פרופ' מואב יצטרך "לאכול את הכובע" בעקבות הצלחתו הכלכלית של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי?00:00:00 פתיחה: הקשר בין הרפורמה המשפטית, פגיעה בזכויות קניין וכלכלת ישראל00:02:18 הסכנה הכלכלית: כשפוליטיקאים משתלטים על המגזר העסקי והרגולציה00:05:27 מקרי בוחן לשחיתות: משרד התיירות ומינוי נציב שירות המדינה00:08:23 כשהמדינה לא מתפקדת: משבר תשתיות הביוב והטיפול בשפכים00:10:13 מבחן ארגנטינה: האם חאבייר מיליי מצליח לשקם את הכלכלה?#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את פרופ' שלום צדיק ואת הרב גיא אלאלוף לדיבייט על המתח שבין הרציונליזם הפילוסופי לבין המיסטיקה והחוויה בעולם היהודי.הראיון מפגיש שתי גישות קוטביות להבנת היהדות והאלוהות. פרופ' צדיק מציג עמדה רמב"מיסטית רדיקלית, הטוענת כי הדרך היחידה לאמת עוברת דרך השכל, ההוכחה והפילוסופיה של ימי הביניים, תוך ביקורת חריפה על הפוסטמודרניזם ועל תפיסות קבליות מסוימות. מנגד, הרב אלאלוף מציג גישה אקזיסטנציאליסטית-מיסטית המדגישה את החוויה הבלתי-אמצעית, את הסיפור (המיתוס) ואת המפגש האישי עם האל כבסיס לאמונה, כפי שמשתקף בספר הזוהר ובמשנת רבי נחמן.במהלך הדיון החריף אך הידידותי, עולות שאלות נוקבות: האם הפילוסופיה המודרנית של דקארט וקאנט הרסה את היכולת להגיע לאמת? האם ספר הזוהר הוא "אסון" תיאולוגי או שמא שפה הכרחית לתיאור חוויות רוחניות? והאם ניתן בכלל להוכיח את קיומו של אלוהים בכלים לוגיים?00:00:00 פתיחה: הצגת המשתתפים והפילוסופיה הרדיקלית00:01:15 המשבר הדתי: למה צעירים עוזבים את הדת?00:05:40 הרב גיא אלאלוף: השיח הדתי משעמם וזקוק לניעור00:09:12 התזה של פרופ' צדיק: האמת היא נצחית והדרך אליה שכלית00:13:30 ביקורת המיסטיקן: האם הפכתם את הלוגיקה לאלוהים?00:20:40 מתקפת הרציונליסט: איך הפילוסופיה המודרנית הרסה את האמת00:27:18 "שאלות מטומטמות": האם הפילוסופיה הפכה לבדיחה?00:33:50 גישת הכוזרי: אמונה המבוססת על היסטוריה ונבואה00:43:40 הרמב"ם על ההתגלות: הבנה שכלית או פירוטכניקה?00:47:50 סוד ההלכה והקבלה: תיקון עולמות או מסגרת נוקשה?00:58:40 "הזוהר הוא אסון": הוויכוח הסוער על המיסטיקה היהודית01:06:00 מיתוס מול לוגוס: כשהסיפור חזק יותר מההוכחה01:10:45 משל עיוורי הצבעים: האם הרציונליסטים עיוורים לאלוהות?01:21:55 סיכום: הסכמות מפתיעות בין הקבלה לפילוסופיה#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את טל קופל, פרשן, איש דעה ופעיל חברתי, לשיחה על היבטים סוציולוגיים ופוליטיים של האקטואליה הישראלית לאחר ה-7 באוקטובר. השיחה עוסקת בכוחה של הזהות הקבוצתית, הסכנה שבדיקטטורה אינטלקטואלית והצורך בשינוי תרבותי במוקדי הכוח בישראל.הצמד דורטל וקופל מנתח את פרשת טייס הקרב אופיר כורזים, שהודיע על סירוב להתנדב ולאחר מכן חזר בו. הם בוחנים את תהליך ה"סרבנות" וה"חזרה" דרך הפריזמה הפסיכולוגית והסוציולוגית - כיצד לחץ חברתי של "קבוצת השתייכות" אליטיסטית, בגיבוי של סמכויות כמו ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, יכול להוביל לבגידה באתוס הבסיסי של הגנה על עם ישראל. קופל מתאר את ההיעדר של "מסדר בושה" או חרטה אמיתית אצל כורזים, ומדגיש כיצד הטיפול המקל של מפקדיו משקף קוד סמוי של לגיטימציה למעשה הסרבנות.השיחה נמשכת אל הזירה הפוליטית-מגזרית, כאשר קופל מציג את תופעת שבות רענן כמשקפת את ה"שכל הפוליטי הקטן" של חלק מהציונות הדתית. הוא טוען כי הציבור שיצא למילואים באחוזים חריגים חזר עם דרישות שאינן מקבלות מענה מהנהגתו, ומזהיר שהפנייה לרגש עלולה לכרסם במנדטים אם לא תהיה תשובה רציונלית-פוליטית שתציב את הדילמה בין גיוס חרדים לבין שמירה על המשילות והטיפול בבעיות השורש.בנוסף, עולה לדיון הניתוח הצר של כלכלנים, כמו עמר מואב, הרואים ברפורמה המשפטית איום על הכלכלה. קופל מבקר גישה זו כ"אידיאולוגיה פנאטית" של רציונליות חומרית, המבטלת ערכים לא-כלכליים כמו לימוד תורה או יישוב הארץ. לסיום, השניים עוסקים בדוח ועדת שמגר ובהשלכות אי-יישומו על התמריץ לחטיפה. קופל טוען כי הפתרון היחיד למניעת החטוף הבא הוא הפיכת מחבלים מתים לחסרי ערך, באמצעות חקיקת עונש מוות, ומבקר את מערכת המשפט והמאסר בישראל על אימוץ "חוויה פסיכוטית" של שיקום ליברלי לאנשי ג'יהאד אנטי-ליברלים. הפרק מסתיים בדיון על השינויים (והכשלים) במערכת הביטחון, ועל הצורך של הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר לבחור בזהות מבצעית חדשה.00:00:00 פתיחה והצגת הליינאפ00:01:15 הטייס אופיר כורזים: ניתוח סוציולוגי של סרבנות00:13:26 משל הבעל הבוגד: החזרה לטייסת ללא ענישה00:23:00 שבות רענן והתמימות הפוליטית של הציונות הדתית00:36:00 עמר מואב, כלכלה ורפורמה: האם יש קשר?00:42:53 ועדת שמגר וניהול משברים מול ארגוני טרור00:50:23 עונש מוות למחבלים וביטול התמריץ לחטיפות00:54:11 הפסיכוזה שבניסיון לשקם ג'יהאדיסטים בכלא00:55:23 המינויים החדשים: גופמן, זיני וזמיר01:02:00 סיכום: האם תם עידן הקונספציה בפיקוד העליון? (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה מארח עו"ד תמיר דורטל את אלעד מלכא, מזכיר הוועדה לבחינת גלי צה"ל ומייסד לובי "האינטרס שלנו", לשיחה על האנומליה של תחנת שידור צבאית ועל עריצות ארגוני העובדים.מלכא חושף את הסיבה האמיתית להקמת גל"צ: לא צורך ביטחוני, אלא תרגיל פוליטי של מפא"י לחסימת הימין. הוא טוען ששידור אקטואליה על ידי חיילים הוא סכנה אסטרטגית, שכן חמאס מפרש את הביקורת בתחנה כהתנגדות של הצבא לממשלה, דבר הפוגע בהרתעה.מדוע רמטכ"לים חוששים לסגור את התחנה? מלכא מתאר מאזן אימה שבו מפקד התחנה חזק מהרמטכ"ל, וחושף עדות פנימית לפיה כ-70% מהעובדים הם אנשי שמאל – מה שהופך את הצבא ל"בן ערובה" של גוף שידור לעומתי הממומן מכספו.בהמשך, הדיון עובר לשלטון ההסתדרות ולאבסורד שבו "המתים שולטים על החיים" – החלטות עבר שכופות תשלום לוועד על עובדים כיום. השניים דנים בכוחה הבלתי מוגבל של זכות השביתה ובצורך לשבור את המונופולים ולנצל את המשבר לשינוי.לסיום, מלכא משתף בתובנות אישיות על "צמיחה פוסט-טראומטית" משירות המילואים, וקורא לציבור הליברלי לעבור מהצבעה פאסיבית בקלפי להשפעה אגרסיבית על מוקדי הכוח.00:00:00 למה רצחתם את גלי צה"ל?00:01:45 ההיסטוריה המוזרה של הקמת התחנה00:05:40 הנזק של אקטואליה בתחנה צבאית00:13:45 מדוע כל רמטכ"ל רוצה לסגור ומתחרט?00:27:40 מה הציבור חושב על גל"צ?00:33:10 איך חמאס רואה את שידורי גלי צה"ל00:38:40 ההסתדרות וכפיית ההתאגדות בישראל00:46:50 השפעה פוליטית מבחוץ מול מבפנים00:54:40 פוסט־טראומה וצמיחה ממשבר במילואים (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" מארח עו"ד תמיר דורטל את ח"כ עמית הלוי (לשעבר חבר בוועדת חוץ וביטחון) לשיחה נוקבת על "שוד הפנסיות", משבר הקצונה וההשלכות הקריטיות על ביטחון המדינה.הלוי חושף נתונים על גזל של כמיליארד וחצי ש"ח בשנה מהקופה הציבורית. הוא מתאר מציאות של "צבא שיש לו מדינה", בה הפיקוד הבכיר פועל כ"ועד עובדים" המזרים מיליארדים לפנסיות על חשבון ציוד לחימה חיוני, מכוונות לנשק ועד אפודים קרמיים.הראיון עוסק בצניחת איכות הפיקוד ובירידה בנתוני המפקדים. הלוי מסביר מדוע מודל הפרישה המוקדמת נכשל בהשארת "הטובים", ומציע חלופה: שכר גבוה עכשיו ופנסיה רגילה - מודל שיחסוך כסף רב וייצור קצונה מקצועית יותר.איך ייתכן שקציני מטה מקבלים פנסיה הגבוהה פי 9 מהממוצע? מדוע רמט"לים עקפו את החוק והכנסת? והאם חוסר המקצועיות שנחשף במלחמה נובע ממסלולי הכשרה חלקיים וקדנציות קצרות מידי?האזינו לשיחה החושפת כשלים המאיימים ישירות על הביטחון הלאומי. האם נתניהו וסמוטריץ' יעמדו בלחצים ויפעלו לתיקון העוול המערכתי?00:00:00 פתיחה: צבא שיש לו מדינה וגניבת מיליארדים מהקופה הציבורית00:02:44 מדאיג: מדוע איכות הקצונה יורדת? מ"פים עם IQ נמוך מהממוצע00:05:28 מודל השירות הכושל של צה"ל: שכר נמוך ופרישה מוקדמת לא מוצדקת00:08:38 הדילמה הכלכלית: פרישת רואה חשבון מול פרישת קצין בגיל 4200:11:36 פתרון: איך לשמור את הטובים בצה"ל בלי להוציא שקל נוסף00:17:59 הקצין המצטיין בורח: ציונות מול משכורת 40 אלף שקל בחוץ00:22:27 חוק 'הלבנת הון': בג"ץ קבע שהרמטכ"ל נכנס לנעלי המחוקק00:25:07 מדוע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' משתף פעולה עם ועד העובדים של צה"ל?00:33:26 ריצת התפקידים: כיצד שיבוצים קצרים פוגעים במקצועיות הפיקוד00:40:48 המודל המנצח: תנאי שירות מהפכניים בהשראת חיל האוויר#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את עו"ד זיו מאור, מנהל החדשות ברדיו "גלי ישראל" ופובליציסט, לשיחה על המשבר המדיני-משפטי החמור ביותר שידעה ישראל, בעקבות בקשת התובע קרים חאן לצווי מעצר בהאג נגד ראש הממשלה ושר הביטחון.מאור טוען כי צווי המעצר הם אירוע מדיני ולא משפטי, שנוצר עקב כשל ההתנהלות המדינית של ישראל והבטחת השווא של "עקרון המשלימות" שבו השתמשה האליטה המשפטית ("חסידי אהרון ברק"). הוא חושף כיצד המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות (דבל"א) נמצאת, לטענתו, בניגוד עניינים מובנה בייעוץ לממשלה.הדיון עוסק גם בשורשים הפילוסופיים של המשבר. מאור טוען שהעליונות שניתנה לזכויות אדם על פני שלטון החוק היא שגיאה פילוסופית שהחלה במשפטי נירנברג, והיא זו שמובילה להפקרת הריבונות של מדינות דמוקרטיות. כפתרון, עו"ד מאור מציע תוכנית פעולה אגרסיבית: התעלמות מה-ICC, קריאה גורפת למדינות נאורות לפרוש מאמנת רומא, ומהלך פומבי חסר תקדים שבו ראש הממשלה יאתגר את צווי המעצר על אדמת אירופה במטרה לפרק את המוסד הבינלאומי ולזעזע את העולם.האזינו לפרק כדי להבין את השורשים המוסריים וההיסטוריים של המשבר, וכיצד להפוך את האיום הבינלאומי להזדמנות.00:00:00 האירוע הביטחוני והמדיני החמור ביותר שידענו00:01:59 אנטישמיות ככוח גאופוליטי: המסר שמזמין מתקפה00:03:20 ההבחנה הקריטית: בית הדין לצדק (ICJ) מול הפלילי (ICC)00:06:11 עקרון המשלימות: ההבטחה הכוזבת של בג"ץ נגד האג00:11:58 קבוצת השייכות: החרדה של האליטה המשפטית מ"מה יגידו בעולם"00:15:35 מחבר הלאומים ועד האו"ם: הלקח ההיסטורי הנשכח00:27:51 הדין הבינלאומי המנהגי והמהפכה של פרופ' אהרון ברק00:34:39 הפגם הפילוסופי: זכויות אדם כעליונות על שלטון החוק00:40:51 הפקידים מול הדרג הנבחר: ניגוד העניינים של מחלקת דבל"א00:47:04 המהלך המנצח: תוכנית הפעולה נגד צווי המעצר#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את מנכ"ל ארגון ׳בצלמו׳, שי גליק, לשיחה על זכויות אדם בראי היהדות והציונות, ועל המאבק המשפטי והתקשורתי למימושן.גליק מציג תפיסה לפיה הצלת חיי אדם עומדת מעל זכויות מחבלים, ואף מצדיק פגיעה בהן כאמצעי הרתעה. הוא מסביר כיצד הריסת בתי מחבלים הוכחה ככלי אפקטיבי, עד כדי מקרים שבהם משפחות הסגירו את בניהן כדי למנוע את הרס הבית, ומדגיש כי סיכול טרור מציל גם חיי ערבים חפים מפשע.השיחה עוברת לזירה המשפטית והפוליטית, שם גליק מותח ביקורת חריפה על היועצים המשפטיים ועל תפיסת ה"מידתיות", שלדבריו משתקת את המאבק בטרור. הוא מתאר עיכובים בבג"ץ בהריסת בתי מחבלים כזלזול בפיקוח נפש, ומביא דוגמה אישית של משפחה שכולה שפנייתה נדחתה מסיבות טכניות.בהמשך נדונה סוגיית "היום שאחרי" בעזה. גליק טוען שדיבור על נסיגה שידר חולשה והשפיע על מצב החטופים לרעה, ומסביר מדוע חיזוק גורמים מתונים הוא אינטרס ציוני. השיחה נחתמת בדיון בדפוסי צנזורה וניסיונות למנוע את פעילותו הציבורית.האם מערכת המשפט מסכלת מאבק אפקטיבי בטרור, והאם השיח על נסיגה מעזה סיכן חיי חטופים? שיחה מטלטלת שקשה להישאר אדישים אליה.00:00:00 בצלמו: הגדרת זכויות אדם אקלקטיות והמאבק בטרור00:01:35 הרתעה מול זכויות: הריסת בתי מחבלים והסגרת בנים00:03:14 ערביי ישראל: הצלת ערבים חפים מפשע כחלק מהמלחמה בטרור00:05:25 הקרב המשפטי: חוק אל-ג'זירה ודרישה להיפוך נטל הראיה00:07:07 שיעור בהרתעה: אשתו של הרוצח והחרדה מהרס הבית00:09:50 לחזק את המתונים: סיפור הערבי שהציל זוג יהודי מלינץ'00:15:20 המחיר של השיח: "דיברתם על היום שאחרי? רצחתם את החטופים!"00:27:36 כשל מנהיגות: למה אף פוליטיקאי ישראלי לא מעז לומר "טעיתי"?00:31:00 הכלכלה של המוות: המתקפה הצינית על פנסיית אהרן ברק00:34:06 ציוני גאה: לדאוג לאזרחי ישראל - בלי להתבייש00:37:25 פרופיילינג: למה בישראל מוצדק לבצע פרופיילינג לערבים בנתב"ג00:43:40 הפופוליזם של הימין: מדוע הבטחות להרס בית תוך 24 שעות מזיקות?00:48:44 בג"ץ מזלזל בחיי אדם: דחיית דיון ביטחוני בגלל מחלת שופט00:54:24 ההסתה: מטרור של בתי מדרש ועד סגירת תלונות הפרקליטות01:05:59 צנזורה: איך גורמי שמאל ומשפט חוסמים ימנים (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את אריה ברנע, מנהל תיכון "מקיף יהוד" ואיש חינוך ותיק, לשיחה על גבולות השיח הפוליטי והערכי בתוך מערכת החינוך הישראלית.הראיון צולל אל המתח שבין השאיפה למצוינות וציונים (בגרות) לבין החינוך לערכים, זהות ומוסר. ברנע, שמנהל את בית הספר בו למד דורטל, מציג תפיסת עולם חינוכית המעמידה את אהבת התלמיד במרכז, אך אינה מוותרת על סמכות וגבולות. השיחה נוגעת בסוגיות הנפיצות ביותר בחברה הישראלית: האם מותר למורים להביע דעות פוליטיות בכיתה? כיצד מתמודדים עם סרבנות גיוס וכיצד משלבים אוכלוסיות שונות (כמו תלמידים מסביון ותלמידים מיהוד) במוסד אחד?בנוסף, עולים נושאים כמו המקום של החינוך המקצועי והטכנולוגי והאם הוא מהווה "הסללה", היחס לתלמידים מתקשים ואלימים, והחשיבות של יזמות חברתית. המאזינים ישמעו סיפורים אישיים נוגעים ללב מחדר המנהל, המדגימים כיצד החלטות חינוכיות קשות יכולות לשנות גורלות של תלמידים.מהו תפקידו האמיתי של בית הספר - מפעל לציונים או מוסד לעיצוב הנפש? האם אינטגרציה היא עדיין ערך מקודש גם כשהיא יוצרת קנאה ותסכול? ואיך מחנכים לאהבת הארץ ולגיוס לצה"ל בעידן של מחלוקות עמוקות?00:00:00 גבולות השיח בבית הספר: פתיחה00:01:41 תפקיד בית הספר: מפעל לציונים או חינוך לערכים?00:03:39 המורה כנציג המדינה: האם מותר להביע דעה פוליטית?00:05:07 סוגיית הגיוס והיחס לחברה החרדית00:07:44 סינון מרצים חיצוניים וארגונים פוליטיים00:09:41 בין הטפה לפחד: חופש הביטוי של המורים בכיתה00:15:37 סמכות ואהבה: המודל הניהולי של אריה ברנע00:20:15 סיפור אישי מטלטל: התלמיד שהורחק, השיקום והסגירה המעגלית00:24:30 "שהבן שלך יהיה פחח?": הביקורת על ביטול החינוך המקצועי00:30:31 פתרונות לתלמידים מתקשים: מגמת עיצוב שיער בתיכון עיוני00:35:28 האם מורים שכירים יכולים לחנך ליזמות עסקית?00:38:43 אינטגרציה וכסף: המפגש הנפיץ בין סביון ליהוד00:46:48 מעורבות חברתית ככלי לעיצוב האישיות#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את תא"ל (במיל') אמיר אביבי, יו"ר תנועת "הביטחוניסטים", לשיחה מרתקת על האסטרטגיה הלאומית של ישראל בעקבות המלחמה והחזון הביטחוני לדורות קדימה.אמיר אביבי, שחזה בספרו "לא נשוב אחור" את האיומים הרב-זירתיים חודשים לפני פריצתם, מנתח את הישגי צה"ל וחושף את "ועידת יאלטה 2025" - התוכנית האסטרטגית המתגבשת בוושינגטון לפירוק חמאס, פירוז הרצועה וביסוס סדר עולמי חדש במזרח התיכון. במהלך השיחה, אביבי מסביר מדוע המערכה על המשילות בנגב ובגליל היא איום קיומי לא פחות מחמאס, וכיצד ניתן להפוך את הקערה על פיה בתוך שנה אחת בלבד דרך רפורמה מהפכנית במערך המילואים של המשטרה ושילוב יחידות פיקוד העורף בשמירה על הריבונות.הדיון צולל לעומק הסוגיות הבוערות: מהן היכולות המופלאות שהפגינה ישראל בתקיפה באיראן? כיצד הפכו החטופים מנכס אסטרטגי לנטל כבד עבור סינוואר? ומהן ההזדמנויות הטמונות בתוכנית טראמפ ליצירת מציאות של הגירה מרצון מרצועת עזה? אביבי קורא להקמת הנהגה חדשה, חדה וביצועיסטית, שתתמקד בעיקר: הבטחת קיומו של עם ישראל מול גלי האנטישמיות הגואים בעולם והצורך בעלייה המונית.00:00:00 פתיחה: הספר שחזה את המלחמה והחזון הביטחוני לדורות00:06:54 סוגיית החטופים: הדילמה המוסרית והאסטרטגיה להכרעת חמאס00:12:12 המפנה האסטרטגי: המעבר מלבנון לתקיפה באיראן והישגי הטכנולוגיה00:20:56 "יאלטה 2025": תוכנית טראמפ-נתניהו והסדר העולמי החדש00:26:02 היום שאחרי בעזה: מי באמת ישלוט ומי יפרק את חמאס מנשקו?00:34:00 מרוץ החימוש האזורי והצורך בתקיפה נוספת באיראן00:40:24 למה אנחנו מחכים? ההפוגה המבצעית וההכנות למכת המחץ00:45:23 המערכה המושתקת: אובדן המשילות בנגב, בגליל והפשיעה הלאומנית00:52:40 הפתרון למשטרת ישראל: הקמת מערך מילואים ושינוי משוואת הביטחון הפנימי (פרימיום)01:00:00 סיכום: חשבון נפש של הדרג המדיני והצורך בהנהגה חדשה (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר מנחם קרן־קרץ, מחבר הספר "הקנאי", לשיחה על דמותו החידתית של הרבי מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים.הפרק צולל לאידיאולוגיה הקיצונית של סאטמר, ומסביר מדוע דווקא אגודת ישראל נתפסה ע"י הרבי כאויב מר יותר מהציונות החילונית. השיחה נוגעת בסוגיית "שלוש השבועות", ההתמודדות התיאולוגית עם השואה והקמת המדינה, וסיפור הצלתו המורכב באמצעות "רכבת קסטנר" הציונית.קרן־קרץ חושף את הגאונות הארגונית שבאמצעותה בנה הרבי אימפריה בארה"ב, תוך שילוב מפתיע בין שמרנות לחדשנות, כמו הקמת בתי ספר לבנות. הוא מגלה גם את הפרגמטיות המפתיעה של הרבי בישראל: בניית שיכון סאטמר בבני ברק במימון בנקים ציוניים ועל ידי חברת 'סולל בונה'.האם סאטמר היא "כת" של איש אחד או תנועה עקבית? ומה ההבדל בינה לבין נטורי קרתא? האזינו לפרק שישנה את כל מה שחשבתם על החצר המשפיעה ביותר בעולם החרדי.לקריאת מאמרו של ד"ר קרן־קרץ

בפרק זה של תוכנית "על האקטואליה" מבית "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל דן בסוגייה המרתקת של המתח הגואה בין העולם החרדי לציבור הכללי בישראל, דרך ניתוח מונולוג תקיף במיוחד של ראש ישיבת פונוביץ', הרב חיים פרץ ברמן. דורטל מפרק לגורמים סרטון רשמי של מפלגת "דגל התורה" וחושף את התשובות הבוטות שניתנו שם לשאלות נוקבות מהרחוב הישראלי, ומוכיח כיצד השיח הקיצוני והמזלזל נועד להרחיק את הציבור החרדי מהשאלות האמיתיות שמעסיקות אותו.האם מנהיגים רוחניים חרדים באמת מאמינים שהציבור החילוני כולו "גנבים, פושעים ורוצחים"? וכיצד ניתן להסביר את הגישה הקיצונית שלפיה הצלחות מבצעיות בצבא הן נס אלוקי טהור, בעוד שכישלונות כמו השבעה באוקטובר הם תוצאה ישירה של חוסר האמונה והחטאים של הציבור החילוני? דורטל מעמת את דברי הרב ברמן עם התפיסה הליברלית והמסורתית כאחד, ומציג את הפער בין אמונה טהורה לבין הצורך הנדרש בהשתדלות בעולם המעשה. הוא שואל שאלות קשות על המניעים האמיתיים מאחורי ההשחרה המוחלטת של הציבורים האחרים, ומציג תמונה מורכבת של המאבק הפנימי בתוך החברה החרדית עצמה, שהסלולר והרשתות החברתיות כבר חלחלו אליה.מה באמת חושבים אותם עשרות אלפי מאזינים חרדים שמקשיבים לפודקאסט? ואיך נכון להתמודד עם הטקטיקה של הפצת שנאה כלפי האחר ככלי לשמירה על שלמות הקהילה? האם יש סיכוי לגשר על הפערים, או שהקרע העמוק רק הולך ומתרחב? האזנה לפרק זה היא מסע מרתק אל לב הקרע החברתי, שבו דעות שונות מתנגשות חזיתית, ומחייב את המאזין לחשוב מחדש על ההנחות המקובלות שלו.00:00:00 - נושא הפרק והקשר אישי לקהל המאזינים00:03:56 - פאנל "דגל התורה": השאלות הקשות והתשובות המקוממות00:10:45 - ניתוח התשובה: האם הציבור החילוני הם "גנבים ורוצחים"?00:16:15 - ההשתדלות מול האמונה: תפיסת עולם חרדית לעומת גישה ליברלית00:20:00 - ויתורים למען שלום בית והשקרים של הפוליטיקאים החרדים#פודקאסט #על_המשמעות #עלהאקטואליהSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של תוכנית "על האקטואליה" מבית "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל במונולוג אקטואלי נוקב ואישי בעקבות רצח הפעיל השמרני צ'ארלי קירק בארצות הברית. דורטל מנתח לעומק את המנגנונים שהובילו לאסון ומצייר תמונה מדאיגה על עתיד הדמוקרטיה בעולם המערבי, וגם כאן בישראל.הדיון נפתח בהתייחסות ישירה לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות, שלטענת דורטל בנויים במכוון כדי ליצור קיטוב, שסע ושנאה, מתוך מודל עסקי ציני שמטרתו למכר אותנו למסך. הוא טוען כי כל ניסיון לרגולציה בתחום נידון לכישלון, וכי המנגנון הזה רק ילך ויחריף.בהמשך, דורטל צולל לאחד הטיעונים המרכזיים בפרק: הסכנה הטמונה במושג "אלימות מילולית". כיצד הגדרת מילים פוגעניות כ"אלימות" יוצרת לגיטימציה מסוכנת לתגובה פיזית אלימה כ"הגנה עצמית"? הוא קושר זאת ישירות לרצח קירק, ומזהיר כי זהו מדרון חלקלק המאיים על עצם קיומו של חופש הביטוי. האם החברה המערבית, ברגישותה, מאבדת את היכולת להבחין בין עלבון לאגרוף?מהזירה האמריקאית, המונולוג עובר לישראל. דורטל מתייחס לפיגוע הקשה בצומת רמות, ומנתח את הסיבות בגינן הציבור החרדי הפך למטרה מרכזית למפגעים: זיהוי יהודי מובהק, שימוש נרחב בתחבורה ציבורית והיעדר כמעט מוחלט של נשק להגנה עצמית. הוא מפנה קריאה נחרצת לציבור החרדי לקחת אחריות על ביטחונו ולהתחמש.בפרק זה תשמעו ניתוח חד של הקשר בין טכנולוגיה, שפה ואלימות, תבינו מדוע חופש הביטוי הוא הזכות היקרה ביותר בדמוקרטיה, ותשמעו קריאת השכמה מטלטלת על המציאות הביטחונית בישראל והאחריות האישית של כל אחד מאיתנו.פונים אלי מאות אנשים לגבי רישיון נשק

#פודקאסט #על_המשמעות #עלהאקטואליהSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של תוכנית "על האקטואליה" מבית "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מנתח לעומק שני נושאים מרכזיים המעסיקים את החברה הישראלית: הצעת חוק הריבונות ביהודה ושומרון והדרישה הגוברת להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר.תחילה, דורטל צולל להצעת החוק של ח"כ אבי מעוז להחלת ריבונות מלאה בכל שטחי יהודה ושומרון, וחושף את התשובה המטרידה שקיבל מלשכתו ומגורמים נוספים המקדמים את החוק לשאלה המתבקשת: "מה יהיה מעמדם של מיליוני הערבים בשטח?". הדיון מפרק את המושג "ריבונות" לשני מסלולים אפשריים – הצהרתי-סמלי לעומת יישומי-מעשי – וטוען כי ללא עבודת הכנה רצינית, החוק נותר בגדר סיסמה ריקה. הוא מנתח מדוע המהלך החשוב ביותר מבחינה פרקטית הוא דווקא החלת "חוק המקרקעין", ומסביר כיצד ניתן לעשות זאת ללא דרמות בינלאומיות, וכיצד החוק העות'מאני הישן עדיין מכתיב את המציאות בשטח.בחלקו השני של הפרק, השיח עובר לוועדות החקירה. דורטל משרטט את ההבדל המהותי בין ועדת חקירה ממלכתית (שחבריה ממונים על ידי נשיא ביהמ"ש העליון) לבין ועדה ממשלתית, ומסביר מדוע השמאל דוחף לאפשרות הראשונה. הניתוח מעמיק יותר ומציג את הפער האידיאולוגי הבסיסי בין הימין לשמאל ביחס לפתרון משברים: האם הפתרון הוא בהחלפת האנשים ("הגישה האישית") או בתיקון המערכות והתמריצים ("הגישה המוסדית")? דרך ההשוואה לוועדת אגרנט אחרי מלחמת יום כיפור, הפרק חושף את הלקחים המוסדיים שמעולם לא יושמו – מהקמת גוף "איפכא מסתברא" במודיעין ועד להורדת התראות לשטח – ומראה כיצד אותם כשלים מערכתיים חזרו על עצמם באופן טרגי ב-7 באוקטובר. האם ההיסטוריה באמת חוזרת על עצמה, ומה ניתן לעשות כדי לשבור את המעגל?00:00 חוק הריבונות של אבי מעוז: הצהרה או מהפכה?02:03 מהי ריבונות? שתי הדרכים האפשריות03:55 ההחלטה ההיסטורית מ-67': מדוע לא הוחלה ריבונות עד היום?05:46 מה אפשר ללמוד מקמפיין "העם עם הגולן"?08:18 החוק האמיתי שמשנה הכל: סודות חוק המקרקעין14:12 ועדת חקירה ממלכתית: הקרב הפוליטי מאחורי הקלעים15:43 להחליף אנשים או לתקן מערכות? ההבדל בין ימין לשמאל20:06 "מי יחקור את החוקרים?": הבעיה המובנית בוועדה ממלכתית21:33 הדיל של משה דיין: הפוליטיקה מאחורי ועדת אגרנט23:34 הלקחים שלא נלמדו: איך כשלי 1973 חזרו ב-2023?#פודקאסט #על_המשמעות #עלהאקטואליהSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של תוכנית "על האקטואליה" מבית "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מנגיש לכם ללא משוא פנים שלושה נושאים: (1) רפורמת התקשורת של השר ד"ר שלמה קרעי. (2) חדש!! סקר מנדטים של "על המשמעות" שבו נציג לכם נתונים מעניינים שלא תשמעו בשום מהדורה. (3) אומנם נטחן עד דק, אבל אי אפשר בלי מילה על הרפקאות הפצ"רית.לקריאת תוצאות הסקר

בפרק זה של תוכנית "על האקטואליה" מבית "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל  צולל לעומקם של  שלושה נושאים מרכזיים שמטלטלים את השיח הציבורי: חוק הגיוס, משפט ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, והיחס לאלימות פוליטית. השיחה נפתחת בניתוח חריף של סוגיית גיוס החרדים, תוך הצגת עמדה הטוענת כי ניסיונות הכפייה נועדו לכישלון ומשמשים ככלי פוליטי בידי השמאל לפירוק ממשלת הימין. דורטל מסביר מדוע "ברית המשרתים" היא אשליה מסוכנת שעלולה לעלות לימין באיבוד השלטון ללא השגת שוויון בנטל, ומציע מבט מפוכח על המוטיבציות החברתיות והכלכליות המניעות גיוס.בהמשך הפרק, הדיון עובר לנושא נפיץ לא פחות: משפט נתניהו והקריאות לחנינה. באמצעות ניתוח של "הפדרליסט" האמריקאי, דורטל טוען כי הדחת מנהיג באמצעות מערכת המשפט ולא בקלפי היא סכנה לדמוקרטיה, וכי המשפט הפך לאירוע פוליטי המפלג את העם.החלק השלישי של הפרק מוקדש לסוגיית חסימות הכבישים והאכיפה הבררנית. דורטל משווה בין היחס ל"אחים לנשק" לבין היחס לפעיל הימין מרדכי דוד ונוער הגבעות, ומעלה טיעון פילוסופי נוקב על פי מקס ובר: מה קורה כאשר המדינה מוותרת על המונופול שלה על הכוח? האם לאזרח עומדת הזכות להפעיל כוח כדי להגן על חופש התנועה שלו כאשר המשטרה עומדת מנגד?00:00:00 פתיח00:00:41 האמת על גיוס חרדים: למה כפייה לא תעבוד00:03:00 כוחה של המוטיבציה החברתית והכלכלית בגיוס00:05:35 כישלון "ברית המשרתים" והסכנה לממשלת הימין00:11:32 הצביעות הפוליטית והברית האפשרית בין השמאל לחרדים00:14:22 נתניהו, החנינה והפדרליסט: סכנת המשפט הפוליטי00:19:35 מדוע הדחת מנהיג בבית משפט הורסת את הדמוקרטיה00:22:39 מרדכי דוד מול אחים לנשק: המוסר הכפול בחסימות00:26:21 גלי בהרב-מיארה ונרמול ההפרעה לסדר הציבורי00:30:13 קריסת המונופול המדינתי על הכוח והזכות להגנה עצמית00:33:48 שבחים לנוער הגבעות וסיכום#פודקאסט #על_המשמעות #עלהאקטואליהSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של תוכנית "על האקטואליה" מבית "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל בביקורת נוקבת על הפופולוזים המזיק של חברי הכנסת, ובעיקר של הקואליציה, בפתחה של שנת בחירות, וכן קורא לחשוף לציבור באופן מיידי את מסקנותיה של ועדת שמגר: (1) חוק החניונים "הגאוני" של חה"כ נעמה לזימי. (2) המתנות ששר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ מרעיף על הציבור. (3) מדוע אין זמן טוב יותר מעכשיו לחוקק את המסקנות של ועדת שמגר, זו של פדיון השבויים והנעדרים.00:00 פתיח01:42 רפורמת התקשורת: אני מתנגד, אבל מסיבות אחרות לגמרי משל חדשות 1209:21 סקר המנדטים הראשון של "על המשמעות": ניתוחים ומשמעויות15:24 פרשיית הפצ"רית: "נסיונות של אנשים מתוחכמים להונות את הציבור" #פודקאסט #על_המשמעות #עלהאקטואליהSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של תוכנית "על האקטואליה" מבית "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל ממשיך לבחון את הפופולוזים וההחלטות הממשלתיות שפוגעות בציבור, הפעם בשורה של נושאים עכשוויים: (1) כיצד שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ "לומד" מהחוק של חה"כ נעמה לזימי ולמעשה מחמיר את המצב. (2) הניסיון של רשות שוק ההון והביטוח לכפות מחירים על השוק. (3) פאם בונדי מבטלת מדיניות של 60 שנה ומחזירה את אמריקה לשפיות. (4) יואב קיש מפשיל שרוולים ומורה על איסור גורף של הכנסת טלפונים לבתי הספר. (5) "על המשמעות" עושה לובינג בכנסת.המאמר של תומאס סואל: https://mida.org.il/2015/05/07/אפליה-מתקנת-אסון-בקנה-מידה-עולמי/00:00 פתיח01:16 סמוטריץ' לומד לקח מהחוק של לזימי ודואג לקרטל של בעלי החניונים06:29 משרד האוצר שוב מנסה לכפות מחירים, הפעם על חברות הביטוח13:02 יש פוליטיקאים בוושינגטון! - ביטול האפליה המתקנת בארה"ב19:35 שר החינוך נזכר להתחיל לעבוד, או לפחות לעשות את עצמו23:22 על המשמעות מארגן כנס בכנסת ליישום מסקנות ועדת שמגר, בשיתוף חה"כ אוהד טל ומכון יכין#פודקאסט #על_המשמעות #עלהאקטואליהSupport the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה של תוכנית "על האקטואליה" מבית "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל במונולוג על פרשת "קטר-גייט", כשלי שוק הדיור והצורך הדחוף בשינוי הפרדיגמה הלאומית בנוגע לעסקאות חטופים.הפרק נפתח בניתוח ביקורתי של פרשת אלי פלדשטיין וההדלפות ל"בילד". דורטל מסביר את המנגנון שמאחורי "מקורות בכירים" בתקשורת ומדוע הבעיה האמיתית בפרשה היא ניגוד העניינים והשירות לשני אדונים. בהמשך, הפרק צולל לעומק עולם הכלכלה: מדוע מחירי הדיור יורדים דווקא עכשיו? דורטל מבקר את הניסיונות של שרי אוצר בעבר, כמו יאיר לפיד ומשה כחלון, להתערב בשוק הנדל"ן ואת הקריאות הנוכחיות להורדת הריבית כדי להציל את הקבלנים. הוא מסביר מדוע הריבית הגבוהה היא התרופה הכואבת אך ההכרחית לאינפלציה.חלק משמעותי מהפרק מוקדש לסוגיית התחבורה וכוונתה של שרת התחבורה מירי רגב לפצות את נהגי המוניות במיליארדי שקלים עם כניסת "אובר" לישראל. דורטל שואל: האם המדינה צריכה לפצות כל בעל עסק שהטכנולוגיה שלו הפכה למיושנת? לקראת סיום, עובר הדיון לכנסת ישראל, שם התקיים כנס בנושא ועדת שמגר. דורטל משחזר את העימות הסוער שלו עם ח"כ יבגני סובה ומסביר מדוע המחנה השמרני חייב להפסיק להתנצל ולהתחיל להפגין בעלות על השיח הציבורי.00:00:00 הונאת "המקורות הבכירים" בתקשורת01:44:00 פרשת אלי פלדשטיין: הדלפות וניגוד עניינים09:00:00 מדוע משכורות נמוכות בלשכת רוה"מ הן סכנה12:51:00 האמת על ירידת מחירי הדיור והריבית15:00:00 הכישלונות של לפיד וכחלון בשוק הנדל"ן20:45:00 טסלה, אובר ורפורמות התחבורה של מירי רגב24:00:00 האם לפצות את נהגי המוניות ב-4 מיליארד ש"ח?27:01:00 כנס ועדת שמגר: סוף לעסקאות המופקרות31:10:00 העימות עם ח"כ יבגני סובה על מוסר ומדינה37:39:00 רשימת הבושה: חברי הכנסת שמעכבים את רפורמת החלב#פודקאסט #על_המשמעות #עלהאקטואליה Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים

בפרק זה אנו משיקים תוכנית שבועית חדשה מבית "על המשמעות" בשם "על הכותרות: עם תמיר וטל". בפורמט זה, עו"ד תמיר דורטל וטל קופל נפגשים מידי שבוע לסיכום הכותרות העיקריות שעל סדר היום, תוך מתן פרשנות אינטלקטואלית וערכית המבקשת לחשוף את זרמי העומק של החברה הישראלית.התוכנית נפתחת בניתוח נוקב של האירועים האחרונים ביפו. טל קופל מסביר מדוע הניסיון לצייר את צעדות ה"ברוח ודם" כחיכוך מקומי הוא עיוורון אסטרטגי, המעלים תשתית לאומנית חמושה ומאורגנת הממתינה ליום פקודה. השיחה צוללת למושג "מפות המשמעות": המנגנון הפסיכולוגי שבאמצעותו הישראלי הממוצע מדחיק את המציאות לטובת השקט הבורגני. קופל מנתח את השוואת הפורעת הערבייה לרוזה פארקס על ידי העיתונאי גדעון לוי, ומדגים כיצד השמאל הליברלי "אונס" את המציאות ומבטל את זהות האויב כדי להימנע מהכרה בכוונותיו האמיתיות.בהמשך, השניים בוחנים את מוסדות הכוח המעצבים את התודעה. קופל מבקר בחריפות את גלי צה"ל כמנגנון לייצור פריבילגיה תקשורתית, ודן ב"תותח הקדוש" של אלטלנה כסמל להשתקת קולות לאומיים בתוך הצבא. מפעילותה של שפי פז ועד למסדרונות המכללות הצבאיות, הפרק חוקר את "מלחמת החפירות" התרבותית ומסביר מדוע ריבונות אמיתית מתחילה בכיבוש המרחב הסמלי.הצטרפו לסיכום השבועי המפרק את הכותרות ומחפש את המשמעות הערכית שמאחוריהן.00:00:00 פתיחה: הפרלמנט השבועי עם טל קופל00:01:40 אירועי יפו: ניצוץ קטן שחושף תשתית עמוקה00:05:40 400 אלף כלי נשק: האשליה של הפלילי מול הלאומני00:10:40 מפות משמעות: הפילוסופיה שמאחורי הדחקה הישראלית00:22:30 גדעון לוי ורוזה פארקס: כשהשמאל מבטל את הסובייקט הערבי00:32:10 גלי צה"ל: בית חרושת לאליטות ופריבילגיה00:39:00 יתרון לא הוגן: מסלול ההכשרה התקשורתי בצה"ל00:47:50 המאבק על בג"ץ: כשהכוח הופך גלוי ומאבד לגיטימציה00:51:10 התותח הקדוש: אלטלנה והקרב על הסמלים הלאומיים01:03:00 שפי פז והמאבק בדרום תל אביב: כוחו של הסמל#פודקאסט #על_המשמעות #על_הכותרות Support the showתוכנית המנויים "על המשמעות פלוס" ➕: https://bit.ly/MashmaPlus גישה מוקדמת לפרקים