על המשמעות

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מדבר על סוגיות אקטואליות בוערות בחברה הישראלית.  הוא מנתח את דבריו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תחרות בשוק, ומציע נקודת מבט ביקורתית על מדיניותו הכלכלית.  דורטל דן בהשלכות של העלאת המע"מ, ומבקר את גישת הממשלה לתקציב.  הוא מציג אנלוגיה למצב הכלכלי בארגנטינה, ומדגיש את חשיבות הבגרות הכלכלית.  בהמשך, דורטל מתייחס לשכר חברי הכנסת, לתנאי עבודתם, וליחס הציבור כלפיהם. הוא דן בהשפעת הארכיטקטורה של הכנסת על התנהלות חבריה, ובהתנהלות התקשורת כלפי נבחרי הציבור.  בנוסף, דורטל מותח ביקורת על התנהלות הכנסת סביב נושא החטופים, ומתייחס לשביתות המורים.  לבסוף, הוא מנתח את דבריו של חבר הכנסת אמית לוי בנושא תוכנית ההגירה מעזה, ומתייחס לחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה. האזינו לפרק ותגלו כיצד דורטל קושר בין כלכלה, פוליטיקה, וחברה, ומציע נקודת מבט ייחודית על האירועים המרכזיים שעל סדר היום הציבורי.  מה דעתכם על דבריו של דורטל? שתפו אותנו בתגובות.00:00:00-00:07:38 - ביקורת על מדיניותו הכלכלית של שר האוצר סמוטריץ' והשוואה לארגנטינה.00:07:38-00:11:43 - דיון בשכר חברי הכנסת ובתנאי עבודתם.00:11:43-00:15:19 - חבר כנסת במילואים, ארכיטקטורה של הכנסת והתנהגות הציבור.00:15:19-00:16:14 - ביקורת על 59 שניות לחטופים ושביתת המורים.00:16:14-00:19:27 - ניתוח דבריו של ח"כ עמית הלוי על הגירה מעזה וחוות דעת היועמ"ש.#פודקאסט #על_המשמעות #עלהאקטואליהSupport the show◀️ פרסמו אצלנו - לקבלת הצעת מחיר: פנו לג'ו - 054-236-0136 - https://wa.me/972542360136▶️

בפרק זה  דורטל פורש יריעה רחבה של נושאים בוערים, החל משחרורו של עידן אלכסנדר ודיון על הסיקור התקשורתי של חטופים, דרך הטבות למילואימניקים וכוחו של בג"ץ ועד לרפורמה בשיטת הבגרות בישראל.דורטל מנתח את השפעת שחרור החטופים על סדר היום התקשורתי, ומציע גישה חדשה להתמודדות עם חטיפות עתידיות. הוא בוחן את ההטבות המוצעות למילואימניקים, ומציע חלופה יעילה יותר. כמו כן, הוא מתעמק בכוחו של בג"ץ ומבקר את אופן פרסום פסקי הדין. לבסוף, הוא דן ברפורמה המוצעת בשיטת הבגרות, ומציע נקודת מבט ייחודית. דורטל אף משלב המלצת קריאה לספר חדש ומסקרן.בפרק זה, המאזינים יזכו להבין לעומק את האירועים הבוערים בישראל, ויקבלו כלים לחשיבה ביקורתית על סוגיות אקטואליות. האם התקשורת מנצלת את החטופים? האם הטבות המילואים יעילות? ומה באמת עומד מאחורי פסקי הדין של בג"ץ? הצטרפו לתמיר דורטל למסע מרתק בעולם האקטואליה.00:00:00-00:02:50 - שחרור עידן אלכסנדר וסיקור תקשורתי של חטופים00:02:50-00:07:30 - הטבות למילואימניקים: הגרלות מול כסף00:07:30-00:10:45 - המחיר הזוגי של המילואים00:10:45-00:14:20 - כוח העל של בג"ץ ופסק דין בנק המזרחי00:14:20-00:18:25 - בני גנץ ורפורמה בשיטת הבחירות00:18:25-00:19:55 - המלצת קריאה: "המלכה" מאת תמר אילם גינדין00:19:55-00:20:10 - קריאה להצטרפות לעל המשמעות פלוס00:20:10-00:20:40 - סיכום ותודות#פודקאסט #על_המשמעות #עלהאקטואליהSupport the show◀️ פרסמו אצלנו - לקבלת הצעת מחיר: פנו לג'ו - 054-236-0136 - https://wa.me/972542360136▶️

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מנתח מספר נושאים בוערים, במונולוג סוחף. הוא דן במצוד אחר מחבלים, ומציע גישת הרתעה חדשה הכוללת גירוש משפחות והחרמת נכסים. הוא מותח ביקורת על הסיוע לעזה וטוען שהרעבה היא הפתרון. דורטל מתייחס לדוכני החילון של נאור נרכיס, ומדגיש את חשיבות השוויון בפני החוק. הוא גם סוקר את הסדרה "בית דוד" ומציע קריאה נוספת בספר שמואל. דורטל מנתח את הסכמי אוסלו לאור נתוני ילודה חדשים וטוען שהדמוגרפיה כבר לא מהווה איום.בפרק זה, המאזינים ייחשפו לגישות חדשניות ונועזות לפתרון סוגיות מורכבות. דורטל מעורר שאלות נוקבות לגבי יעילותן של מדיניות ההרתעה הנוכחית והסיוע ההומניטרי. הוא מעלה לדיון את האכיפה הבררנית בישראל ואת הצורך בשוויון בפני החוק. המונולוג שלו מזמין את המאזינים להרהר ולחשוב על נושאים כמו דמוגרפיה, תרבות, וחופש ביטוי. האם מדיניות ההרתעה הנוכחית יעילה? האם הסיוע לעזה משרת את האינטרסים של ישראל? כיצד ניתן לאכוף את החוק בצורה שוויונית? הצטרפו לתמיר דורטל למסע מרתק אל "על המשמעות".00:00:00-00:03:26 הרתעה וגירוש משפחות מחבלים00:03:26-00:05:34 הסיוע לעזה ומדיניות ההרעבה00:05:34-00:07:47 הדמוגרפיה והסכמי אוסלו00:07:47-00:10:35 נאור נרכיס והשוויון בפני החוק00:10:35-00:13:59 המלצה על הסדרה "בית דוד"Support the show◀️ פרסמו אצלנו - לקבלת הצעת מחיר: פנו לג'ו - 054-236-0136 - https://wa.me/972542360136▶️

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את המאזינים לשיחה מרתקת על מצב התקשורת, פוליטיקה, וחירות הפרט. הפרק דן במגוון נושאים אקטואליים, ביניהם מצבו הבריאותי של הנשיא ביידן והשתקת התקשורת סביבו, הנבצרות של ראש הממשלה נתניהו, והמאבקים סביב מינוי ראש השב"כ. דורטל מנתח את השלכות התערבות הממשלה בחיי הפרט, ומציג ביקורת חריפה על מגמות אלו. בנוסף, הוא דן בסדרת הטלוויזיה "בית דוד" ומציע נקודת מבט ביקורתית על הדיוק ההיסטורי והמסרים המועברים בה.המאזינים לפרק ילמדו על האופן שבו התקשורת הממוסדת מעצבת את המציאות, ועל האתגרים העומדים בפני חופש הביטוי בעידן הנוכחי. דורטל מעורר שאלות נוקבות לגבי תפקידה של הממשלה בחיינו, ומציע נקודת מבט ליברלית על חשיבות חירות הפרט. הפרק מזמין את המאזינים לחשוב באופן ביקורתי על המידע המגיע אליהם, ולקחת אחריות על עיצוב עתידם.00:00:00-00:04:42 ביידן, משבר האמון בתקשורת הממסד וכוחה העולה של התקשורת העצמאית00:04:42-00:08:15 ה"דיפ סטייט": האם ניתן לנצח את הפקידות בארה"ב ובישראל?00:08:15-00:12:13 נבצרות נתניהו? היועמ"שית, מינוי ראש השב"כ והמאבק על דמות המדינה00:12:13-00:15:49 תכנון מרכזי מול חירות הפרט: מי מחליט איפה ואיך נגור?00:15:49-00:19:21 פינת התרבות: הסדרה "בית דוד" – בין הנאה לצפייה לדיוק היסטורי#פודקאסט #על_המשמעות #על_האקטואליהSupport the show◀️ פרסמו אצלנו - לקבלת הצעת מחיר: פנו לג'ו - 054-236-0136 - https://wa.me/972542360136▶️

בפרק זה של תוכנית "על האקטואליה" מבית "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל צולל אל סבך האירועים הבוערים בישראל ובעולם, ומציע ניתוח חד ומעורר מחשבה.הפרק נפתח עם מבט מרתק על ארגנטינה תחת הנהגתו של חאבייר מיליי: האם גילוי הזהב האחרון הוא יד המקרה, או תוצאה ישירה של מדיניות כלכלית נבונה? עו"ד דורטל מקשר את ההתפתחויות לתורתו של הכלכלן תומאס סואל בנושא "קללת המשאבים", ומסביר כיצד יציבות רגולטורית ווודאות עסקית מהוות את המפתח האמיתי לשגשוג כלכלי. הוא אינו חוסך ביקורת מהמדיניות הישראלית, תוך שהוא עורך השוואה נוקבת למצב בישראל סביב חיפושי הגז והשלכות ועדת שישינסקי, ומדגיש את הצורך באימוץ גישה דומה לזו של מיליי.בהמשך, דורטל מפנה את הזרקור אל החברה הישראלית, הניצבת בצומת דרכים מורכב. מי באמת נושא בנטל שירות המילואים? נחשפת רשימת בתי הספר המובילים בגיוס, ומופנית קריאה לציונות הדתית לתפוס את מקומה הראוי כאליטה מובילה. במקביל, הפרק דן לעומק בשחיקת אמון הציבור במוסדות מפתח כמו השב"כ ובית המשפט העליון. האם החשדות המועלים כלפי השב"כ בעקבות אירועים אלימים האחרונים הם בעלי בסיס? ומה ניתן ללמוד מההיסטוריה האמריקנית, ובפרט ממקרה לינקולן ופסק דין מרימן, על הקשר ההדוק והמסוכן בין אמון הציבור לכוחם של המוסדות השלטוניים?הניתוח מתרחב גם לזירה הפוליטית בישראל ובעולם: האם איום החרדים לפירוק הממשלה הנוכחית מבשר על עידן חדש של ממשלות אחדות בישראל? דורטל מציג את תחזיתו המושכלת של פרופ' משה קופל מפורום קהלת. במקביל, נבחנות פעולותיו של דונלד טראמפ בארצות הברית, כמו הפעלת המשמר הלאומי בלוס אנג'לס והמהלך לסגירת משרד החינוך הפדרלי. כיצד מהלכים אלו משקפים את המתח המתמיד בין כוח פדרלי מרכזי לבין סמכויות המדינות, ומהי המשמעות העמוקה של החזרת סוגיית ההפלות להכרעת כל מדינה ומדינה?בפרק זה, המאזינים יקבלו ניתוח מעמיק של אירועים אקטואליים, יבינו את הקשרים הנסתרים בין כלכלה, פוליטיקה וחברה, ויצטיידו בכלים לחשיבה ביקורתית על המציאות המורכבת סביבם. האם ארגנטינה אכן בדרך לשינוי כלכלי אמיתי? כיצד ניתן לשקם את אמון הציבור במוסדות המדינה בישראל? מה צופן עתיד הפוליטיקה הישראלית? ומהו המחיר של שימוש בכוח פדרלי מופרז? הצטרפו למסע אינטלקטואלי מרתק עם עו"ד תמיר דורטל, וגלו את המשמעויות העמוקות שמאחורי הכותרות הראשיות.00:00:00-00:04:33 ארגנטינה, מיליי ותומאס סואל: מזהב לרגולציה ולקחים לישראל00:04:33-00:06:16 שיאני המילואים: הציונות הדתית והדרך לאליטה00:06:16-00:09:58 שחיקת אמון הציבור: מהשב"כ ועד לקחי לינקולן00:09:58-00:13:57 מהפוליטיקה הישראלית ועד טראמפ: קואליציות, הכרעות וכוח פדרלי#פודקאסט #על_המשמעות #עלהאקטואליהSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של "על האקטואליה" עו"ד תמיר דורטל דן בסוגייה המרתקת של תחושת היתמות וחיפוש אחר "אבא לאומי" בקרב ציבור מסוים בישראל. הוא בוחן את הקשר בין תופעות אקטואליות כמו מחאת קפלן, למשבר זהות עמוק שיצר החילון המודרני. באמצעות מסע מרתק אל שורשי ההגות הפילוסופית וההיסטורית, דורטל מנתח את התמורות שחלו בחברה המערבית, החל מהכפר המסורתי דרך המהפכה התעשייתית ועד לחברה העירונית והאינדיבידואלית של ימינו.הפרק מתחיל בהתבוננות על אירועים אישיים וציבוריים, כגון כאבו של אבירם קובן לאחר רצח רבין או חוסר נכונותו לקבל את נתניהו כמנהיג, ומסביר כיצד הם משקפים את הצורך הבסיסי בדמות אב. דורטל מציג את הוגי הדעות ניטשה וקאנט שהטילו על האדם הבודד אחריות בלתי אפשרית – לברוא לעצמו מערכת ערכים חדשה לאחר מות האלוהים. הוא מסביר כיצד הריקנות הזו הולידה את הצורך במדינת הרווחה, שהפכה ל"אבא" החדש, הדואג לכל צרכיו של האדם.בהמשך, הוא מסביר איך החיפוש אחר האב המדיני הופך למורד כשמנהיג שאינו "טוב" בעיני הציבור עולה לשלטון. הוא מדגים זאת עם דימוי האב של אריאל שרון, ומצטט מתוך "הדמוקרטיה באמריקה" של אלכסיס דה טוקוויל, שחזה את עליית הממשל האפוטרופוסי הדואג אך גם משתלט.מה קורה כשמדינת הרווחה, ה"אבא" החדש, נתפסת כמושחתת ולא מוסרית? האם ייתכן שהמאבק הפוליטי הוא למעשה מאבק על הזהות העצמית של הפרט? האם החילון אכן הפך את האדם ליתום המחפש נואשות אחר גורם שימלא את החלל? בפרק הזה תגלו את התשובות לשאלות הללו ותבינו לעומק את המניעים הפסיכולוגיים והפילוסופיים שמאחורי הקונפליקטים הפוליטיים של ימינו.חלוקה לפרקים:00:00:00 למה השמאל מחפש אבא לאומי?00:01:26 מסע היסטורי: מהכפר לעיר וממות האלוהים00:05:19 מי ימלא את הריק: עליית המדינה00:10:02 מרד הנעורים הפוליטי00:12:16 דמוקרטיה טוטליטרית: חזון האב המדיני של דה טוקווילSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של תוכנית "על האקטואליה" מבית "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל דן בסוגייה המרתקת של המתח הגואה בין העולם החרדי לציבור הכללי בישראל, דרך ניתוח מונולוג תקיף במיוחד של ראש ישיבת פונוביץ', הרב חיים פרץ ברמן. דורטל מפרק לגורמים סרטון רשמי של מפלגת "דגל התורה" וחושף את התשובות הבוטות שניתנו שם לשאלות נוקבות מהרחוב הישראלי, ומוכיח כיצד השיח הקיצוני והמזלזל נועד להרחיק את הציבור החרדי מהשאלות האמיתיות שמעסיקות אותו.האם מנהיגים רוחניים חרדים באמת מאמינים שהציבור החילוני כולו "גנבים, פושעים ורוצחים"? וכיצד ניתן להסביר את הגישה הקיצונית שלפיה הצלחות מבצעיות בצבא הן נס אלוקי טהור, בעוד שכישלונות כמו השבעה באוקטובר הם תוצאה ישירה של חוסר האמונה והחטאים של הציבור החילוני? דורטל מעמת את דברי הרב ברמן עם התפיסה הליברלית והמסורתית כאחד, ומציג את הפער בין אמונה טהורה לבין הצורך הנדרש בהשתדלות בעולם המעשה. הוא שואל שאלות קשות על המניעים האמיתיים מאחורי ההשחרה המוחלטת של הציבורים האחרים, ומציג תמונה מורכבת של המאבק הפנימי בתוך החברה החרדית עצמה, שהסלולר והרשתות החברתיות כבר חלחלו אליה.מה באמת חושבים אותם עשרות אלפי מאזינים חרדים שמקשיבים לפודקאסט? ואיך נכון להתמודד עם הטקטיקה של הפצת שנאה כלפי האחר ככלי לשמירה על שלמות הקהילה? האם יש סיכוי לגשר על הפערים, או שהקרע העמוק רק הולך ומתרחב? האזנה לפרק זה היא מסע מרתק אל לב הקרע החברתי, שבו דעות שונות מתנגשות חזיתית, ומחייב את המאזין לחשוב מחדש על ההנחות המקובלות שלו.00:00:00 - נושא הפרק והקשר אישי לקהל המאזינים00:03:56 - פאנל "דגל התורה": השאלות הקשות והתשובות המקוממות00:10:45 - ניתוח התשובה: האם הציבור החילוני הם "גנבים ורוצחים"?00:16:15 - ההשתדלות מול האמונה: תפיסת עולם חרדית לעומת גישה ליברלית00:20:00 - ויתורים למען שלום בית והשקרים של הפוליטיקאים החרדים#פודקאסט #על_המשמעות #עלהאקטואליהSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של תוכנית "על האקטואליה" מבית "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל במונולוג אקטואלי נוקב ואישי בעקבות רצח הפעיל השמרני צ'ארלי קירק בארצות הברית. דורטל מנתח לעומק את המנגנונים שהובילו לאסון ומצייר תמונה מדאיגה על עתיד הדמוקרטיה בעולם המערבי, וגם כאן בישראל.הדיון נפתח בהתייחסות ישירה לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות, שלטענת דורטל בנויים במכוון כדי ליצור קיטוב, שסע ושנאה, מתוך מודל עסקי ציני שמטרתו למכר אותנו למסך. הוא טוען כי כל ניסיון לרגולציה בתחום נידון לכישלון, וכי המנגנון הזה רק ילך ויחריף.בהמשך, דורטל צולל לאחד הטיעונים המרכזיים בפרק: הסכנה הטמונה במושג "אלימות מילולית". כיצד הגדרת מילים פוגעניות כ"אלימות" יוצרת לגיטימציה מסוכנת לתגובה פיזית אלימה כ"הגנה עצמית"? הוא קושר זאת ישירות לרצח קירק, ומזהיר כי זהו מדרון חלקלק המאיים על עצם קיומו של חופש הביטוי. האם החברה המערבית, ברגישותה, מאבדת את היכולת להבחין בין עלבון לאגרוף?מהזירה האמריקאית, המונולוג עובר לישראל. דורטל מתייחס לפיגוע הקשה בצומת רמות, ומנתח את הסיבות בגינן הציבור החרדי הפך למטרה מרכזית למפגעים: זיהוי יהודי מובהק, שימוש נרחב בתחבורה ציבורית והיעדר כמעט מוחלט של נשק להגנה עצמית. הוא מפנה קריאה נחרצת לציבור החרדי לקחת אחריות על ביטחונו ולהתחמש.בפרק זה תשמעו ניתוח חד של הקשר בין טכנולוגיה, שפה ואלימות, תבינו מדוע חופש הביטוי הוא הזכות היקרה ביותר בדמוקרטיה, ותשמעו קריאת השכמה מטלטלת על המציאות הביטחונית בישראל והאחריות האישית של כל אחד מאיתנו.פונים אלי מאות אנשים לגבי רישיון נשק

#פודקאסט #על_המשמעות #עלהאקטואליהSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר יובל שטייניץ, פילוסוף וחבר כנסת לשעבר שכיהן כשר במספר ממשלות, לשיחה מרתקת על חוויותיו ועמדותיו בנוגע לפוליטיקה הישראלית, יחסי צבא ומדינה, והאתגרים הביטחוניים הניצבים בפני ישראל.השיחה סוקרת את מסלולו הפוליטי יוצא הדופן של שטייניץ, מפילוסוף לחבר כנסת בכיר ושר במגוון תפקידים, תוך התמקדות בתפקידו כיו"ר ועדת חוץ וביטחון. שטייניץ מתאר את מאבקיו לחיזוק הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון, ואת הקשיים שנתקל בהם מצד הממסד הצבאי, שלטענתו, מתנגד לביקורת חיצונית.השיחה נוגעת גם בנושאים רגישים כמו פרויקט הגרעין האיראני והסורי, מחדלים מודיעיניים, מבצע צוק איתן, והצורך בהתעצמות חיל הים. שטייניץ משתף בתובנותיו לגבי חשיבות העומק האסטרטגי הימי, ומציג את חזונו לחיל ים חזק ובעל יכולות התקפיות משמעותיות.בנוסף, שטייניץ דן בהשפעת התקשורת על תפיסת הביטחון, בסכנות הטמונות בהקמת צבא פלסטיני, ובצורך במעורבות פרלמנטרית אפקטיבית בעיצוב מדיניות הביטחון של ישראל. הוא חולק על הגישה הרווחת לפיה ביקורת פתוחה על מערכת הביטחון מהווה סימן לחולשה, וטוען כי היא דווקא מקור כוח.האזינו לפרק המרתק וגלו את סיפורו יוצא הדופן של יובל שטייניץ, ואת תובנותיו החשובות על עולם הפוליטיקה והביטחון בישראל.00:00:00-00:04:35 הקדמה והספר "הקומדיה הממשלתית": פילוסוף בפוליטיקה00:04:35-00:14:03 פיקוח פרלמנטרי על הצבא: העימות עם הרמטכ"ל מופז00:14:03-00:22:43 חיל הים כעומק אסטרטגי: חזון טילי הלורה00:22:43-00:31:07 מאחורי הקלעים של פרויקט "לורה": מפגשים עם בן אליעזר ושרון00:31:07-00:39:19 הדומיננטיות של חיל האוויר וההשפעה על תפיסת הביטחון00:39:19-00:47:28 קרב החמקנים: המאבק של שטייניץ בקבינט על רכש מטוסי ה-F3500:47:28-00:58:28 המחדל המודיעיני בעיראק (2003): הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית00:58:28-01:08:17 חשיפת הגרעין הסורי: איך ועדה פרלמנטרית הקדימה את המודיעין01:08:17-01:25:06 האיום הפלסטיני: מהמאמר ב-1998 ועד דיוני "צוק איתן"01:25:06-01:35:34 היבטים הומניטריים בעזה, פרדוקס הסובלנות של פופר וסיכום#פודקאסט #על_המשמעות

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את טל לוריא, מורה  למתמטיקה ואזרחות ומייסד ארגון "מורים מובילים שינוי", לשיחה מרתקת על "מחלת המורים המסתורית" והמשבר המעמיק במערכת החינוך הישראלית.השיחה צוללת לעומק הסערה האחרונה במערכת החינוך: מדוע מורים רבים מדווחים על מחלה ונעדרים מבתי הספר? האם מדובר במחאה לגיטימית על רקע קיצוצי שכר רוחביים, או במהלך מסוכן שעלול לערער את יסודות החינוך הציבורי? לוריא מנתח את הרקע לקיצוצים, את ההתנהלות השנויה במחלוקת של משרד האוצר והשר סמוטריץ', ואת הטענות לאפליה בהחרגת מורים מהמגזר החרדי מהקיצוץ.הדיון מתמקד גם בהתנהלותה של יפה בן דויד והסתדרות המורים, ועובר לבחון את "מחאת המורים" החדשה, הכוללת הוצאת אישורי מחלה פיקטיביים – מהלך שלוריא מגדיר כלא מוסרי, כוחני ומסוכן, במיוחד לאור מעורבות אפשרית של גורמים פוליטיים כמו "מחאת קפלן" והרוח הגבית מהתקשורת. מדוע מהלך כזה עלול להפוך לתקדים הרסני? ומהן האלטרנטיבות שעמדו בפני המורים?במהלך הפרק עולות שאלות נוקבות: האם המורים השובתים פוגעים גם בעצמם כלכלית? כיצד ארגוני המורים מנהלים מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור, והאם יכלו למנוע את הפגיעה במורים? מהן הרפורמות הקריטיות הנדרשות במערכת החינוך, כמו אוטונומיה למנהלים, גמישות בשכר ויכולת לפטר מורים לא מתאימים? ומה מונע מפוליטיקאים ליישם שינויים אלו למרות הקונצנזוס הרחב?המאזינים ילמדו על הכוחות המורכבים הפועלים מאחורי הקלעים של מערכת החינוך, על ההשלכות ארוכות הטווח של המשבר הנוכחי, וישמעו על פעילות "מורים מובילים שינוי" כאלטרנטיבה אפשרית. פרק חובה לכל מי שעתיד החינוך בישראל יקר לליבו.

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את אלחנן גרונר, עיתונאי חוקר מאתר "הקול היהודי", לשיחה מרתקת על המחירים הנסתרים וההשלכות של עסקאות שחרור מחבלים בישראל, ובפרט העסקה האחרונה.אלחנן גרונר מציג תחקיר מקיף שערך עם מתנדבים רבים, החושף את זהותם של מאות מחבלים ששוחררו, את הפיגועים בהם היו מעורבים, ואת העובדה המטרידה שחלק גדול מהמידע הזה לא הונגש לציבור הישראלי ואף לא למשפחות הנפגעים. גרונר טוען כי ההסתרה הזו אינה מקרית, אלא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר, הדומה לזו שננקטה בעסקת שליט, שמטרתה להשתיק את הדיון הציבורי על מחיר העסקאות וסכנותיהן העתידיות.השיחה נוגעת בנושאים רגישים וכואבים: האם המדינה כשלה בהודעה למשפחות הנפגעים על שחרור רוצחי יקיריהן? מהי אחריותם של מקבלי ההחלטות, וכיצד מתקבלות החלטות גורליות כאלה מאחורי הקלעים? מהן ההשלכות של שחרור מחבלים בכירים, כולל כאלה שלא גורשו ונותרו אזרחי ישראל או תושבי ירושלים, על ביטחון האזרחים ועל הרמת קרן הטרור?גרונר דן גם בתנאי הכליאה המפנקים, לדבריו, של מחבלים בישראל לפני השינויים האחרונים, שהפכו את בתי הכלא למעין "קייטנות" ואף למרכזי פיקוד והכוונה לטרור. הוא מעלה שאלות נוקבות על חוסר המודעות הציבורית לסוגיות אלו ועל ההשפעה של עבודה ערבית בישראל על הכלכלה, הביטחון והטכנולוגיה.המאזינים לפרק זה ישמעו על המחקר המטלטל של "הקול היהודי", יקבלו פרספקטיבה ביקורתית על תהליכי קבלת החלטות ביטחוניות, ויחשפו לנתונים ולטיעונים המעוררים מחשבה על הקשר בין עסקאות שבויים, ביטחון לאומי, מודעות ציבורית והאתגרים העומדים בפני החברה הישראלית. האם אנו באמת יודעים את כל "המחיר"? ומה ניתן ללמוד מהעבר כדי להימנע מאסונות עתידיים?

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר רמת גן, והרב גיל אלאלוף, לשיחה משולשת מרתקת ועמוקה על צמתים מרכזיים בחברה הדתית והרוחנית בישראל.השיחה נפתחת בדיון על מושג ה"ביטול" בחסידות, ובפרט בתורת חב"ד, כפי שהוא נתפס לעומת החוויה המעשית של חסידים. הרב שפירא מציג את פרשנותו לתניא, המדגישה כיצד ההכרה בחסרונות ובנפש הבהמית, לצד הבחירה האלוהית באדם כזה למסור לו מצוות, הופכת למקור של שמחה עמוקה וזכה, בניגוד לתפיסה הרווחת של מחיקה עצמית. מכאן, השיחה מתפתחת לבחינת השילוב הייחודי בין תורת החסידות לתורת הרב קוק, כפי שהרב שפירא מייצג, והשפעתו על הציונות הדתית.בהמשך, המשתתפים דנים בסוגיית המגזריות והקדושה בעולם הדתי. הרב אלאלוף מעלה את הטענה שלעיתים בציונות הדתית ישנה התמקדות יתר בערכים ובאידיאולוגיה על חשבון "קדושה חיה" וקשר אישי עם אלוהי ישראל. הרב שפירא מגיב לכך, ומסביר את חשיבות האידיאלים כהתגלות אלוהית בקרבנו, תוך איזון בין הדבקות האישית לבין ההבנה המזוככת של האלוהות.חלק מרכזי בפרק מוקדש לתופעת הדתל"שים והחוזרים בתשובה. הרב שפירא פורס נתונים סטטיסטיים מטלטלים על אחוזי הנשירה במגזרים השונים (חסידי, ליטאי, ספרדי, חרד"לי, מיינסטרים דתי-לאומי וליברלי), המצביעים על קשר ישיר בין מידת הפתיחות של החברה לבין שיעורי הנשירה. הדיון סביב נתונים אלו מעלה שאלות נוקבות על הסיבות לתופעה, על ההבדל בין "יניקת קודש" ל"חשיבה ביקורתית", ועל האתגרים העומדים בפני החינוך הדתי.לבסוף, השיחה נוגעת במושג "נאורפורמים" שטבע הרב שפירא, והתפתחות התופעה לאורך השנים, תוך בחינת המתח בין מחויבות להלכה לבין רצון להתאים את הדת לרוח הזמן.בפרק זה ישמעו המאזינים ניתוחים מעמיקים, ויכוחים פוריים ותובנות מאירות עיניים על הזהות היהודית, האתגרים הרוחניים של הדור, והדינמיקה המורכבת בין המסורת למודרנה. האם הנתונים על דתל"שים מצביעים על משבר עמוק? כיצד ניתן לשלב בין עולמות רוחניים שונים? ומה מקומה של החזרה בתשובה בחברה הדתית כיום?00:00:00-00:11:03 "ביטול" בחסידות חב"ד: מחיקה עצמית או מקור לשמחה?00:11:03-00:24:44 השילוב בין חסידות לתורת הרב קוק: חוויה אישית והשפעה על הציונות הדתית00:24:44-00:40:00 אידיאלים מול קדושה חיה: האם בציונות הדתית שכחו את אלוהי ישראל?00:40:00-00:52:35 נתוני הדתל"שים המטלטלים: למה ככל שהחברה פתוחה יותר, הנשירה גדלה?00:52:35-01:02:23 הסיבות לנשירה: יניקת קודש מול חשיבה ביקורתית והיחס לחילוניות01:02:23-01:14:23 מדוע חוזרים בתשובה נוטים לחרדיות ולא לציונות הדתית?01:14:23-01:25:27 תרבות המערב והיהדות: האם "ארכביה אתרי רכשי" פוגע ביכולת להחזיר בתשובה?01:25:27-01:32:43 "נאורפורמים" בציונות הדתית: מבט לאחור והתפתחות התופעה01:32:43-01:41:58 חלילה מהתנסות? על החובה להציל אחים מהכפירה ולהשפיע01:41:58-01:42:44 סיכום: על האתגר שבשילוב עולמות רוחניים והצורך בהדדיות#פודקאסט #על_המשמעות

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר יאיר אנסבכר, חוקר ופרשן אסטרטגי, לשיחה מרתקת ונוקבת על מאחורי הקלעים של המינויים הביטחוניים בישראל, התנהלות המלחמה בעזה, והקונספציות שמובילות, לטענתו, את מקבלי ההחלטות.ד"ר אנסבכר פותח בניתוח סוגיית מינויו האפשרי של אלוף דוד זיני לראש השב"כ, וטוען כי מדובר ב"ספין" מתוכנן של ראש הממשלה נתניהו, המזכיר את "משחקי הכס", כאשר המינוי צפוי להיתקל במחסום משפטי מבג"ץ, ונתניהו לא באמת ייאבק עליו. אנסבכר מרחיב על תופעה רחבה יותר של סיכול שיטתי של קצינים בכירים בעלי תפיסת עולם אמונית, כמו זיני ועופר וינטר, על ידי מה שהוא מכנה "אליטה חילונית" החוששת מהשפעתם.השיחה צוללת לעומק הביקורת על ניהול המלחמה בעזה. אנסבכר טוען כי הקמפיין "חמאס זה דאעש" הוא הטעיה מכוונת שנועדה להימנע מכיבוש אמיתי של הרצועה, וכי צה"ל שבוי בקונספציה הנמנעת מהמילה "כיבוש" ומהלכים צבאיים נחושים, מה שהופך את המלחמה ל"מלחמת שולל" שמטרתה עסקה ולא ניצחון מוחלט. הוא מבקר בחריפות את ראש הממשלה נתניהו על קיצוצים בצה"ל לאורך שנים, על אי-אמונה בכוח יבשתי, ועל מדיניות הכספים הקטריים שלטענתו אפשרה לחמאס להתעצם.האם נתניהו באמת רוצה לנצח? מדוע ההנהגה הישראלית חוששת לפעול בנחישות גם כשיש גיבוי אמריקאי פוטנציאלי מטראמפ? ומה הקשר בין כל זה לבין תפיסת הביטחון של בן גוריון? פרק זה מציע נקודת מבט ביקורתית ולא מתפשרת על האתגרים הביטחוניים והפוליטיים של ישראל, ומעורר שאלות נוקבות על אחריות, מנהיגות, והפער בין הצהרות למציאות. המאזינים ישמעו ניתוח אסטרטגי חריף וטענות על מניעים נסתרים מאחורי החלטות הרות גורל.00:00:00-00:01:34 מינוי זיני, משחקי הכס ונתניהו00:01:34-00:04:17 זיני - איש אמונה ומקצוע, ספין של נתניהו?00:04:17-00:06:23 המחסום המשפטי למינוי זיני והמניעים של נתניהו00:06:23-00:08:55 בג"ץ, זיני והמלחמה הבאה00:08:55-00:11:11 נתניהו, שרביט וזיני - משחק כפול?00:11:11-00:14:14 בלוט, פורום מטכ"ל והחלוקה בצבא00:14:14-00:17:20 עמית הלוי, מבצע "אשליות גדעון" ומלחמת התרבות00:17:20-00:19:44 חמאס, דאעש, והונאה צבאית00:19:44-00:22:49 כיבוש, טרנספר, והרעיון הפלסטיני00:22:49-00:26:17 טראמפ, איראן, והמלחמה הלא נכונה00:26:17-00:29:25 תורת הביטחון של בן גוריון והמציאות בשטח00:29:25-00:32:04 ביבי, צבא יבשה, ומינוי גנץ ואיזנקוט00:32:04-00:34:55 בריק, קיצוצים בצבא, וקונספציית המבצעים המיוחדים00:34:55-00:37:23 חמאס, כסף קטרי, והונאה צבאית00:37:23-00:39:59 נתניהו, אמון העם, וסיכום#פודקאסט #על_המשמעות

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את יגאל ליברנט, העורך הראשי של הוצאת הספרים "המרכז האקדמי שלם", לשיחה מרתקת על התרגום החדש והמשמעות הנצחית של "המסכת השנייה על הממשל" מאת ג'ון לוק. הספר, הנחשב לאבן יסוד בפילוסופיה הפוליטית הליברלית, זוכה לדיון מעמיק החושף את הרלוונטיות שלו לימינו, גם מאות שנים לאחר כתיבתו.השיחה נפתחת בהצגת חשיבותו של לוק והספר, תוך השוואה לתרגום הקודם והדגשת הצורך בעדכון. ליברנט משרטט את הרקע ההיסטורי והרעיוני לכתיבת המסכת, כולל הפולמוס עם סר רוברט פילמר ותפיסתו בספר "פטריארכיה", לפיה שלטון המלך נובע מזכות אלוהית העוברת בירושה מאדם הראשון. לוק, לעומת זאת, מבסס את הלגיטימיות של הממשל על "הסכמת הנתינים", רעיון מהפכני שיהדהד עמוקות בהכרזת העצמאות האמריקאית.הדיון צולל אל מושגי מפתח בהגותו של לוק: מצב הטבע, האמנה החברתית, והזכויות הטבעיות (חיים, חירות וקניין) שהממשל נועד להבטיח. מה קורה כאשר הממשל כושל בתפקידו או הופך לעריץ? לוק טוען לזכותו של העם לשנות או לבטל ממשל כזה, נקודה שמעוררת דיון על גבולות המרי וההתנגדות האזרחית, עם נגיעות אקטואליות למצב בישראל, כולל אירועי השבעה באוקטובר ושאלת אכיפת החוק.הפרק בוחן גם את השפעותיו של לוק על הוגים מאוחרים יותר כמו אדמונד ברק, אבי השמרנות המודרנית, ודן בשאלת הפרדת הרשויות כפי שהיא מופיעה (או לא מופיעה במלואה) אצל לוק, לעומת מונטסקייה. האם הרשות השופטת היא אכן עליונה כפי שנתפס לעיתים כיום, או שכפי שטוען לוק, הרשות המחוקקת היא העליונה כי היא מייצגת את העם?בפרק זה, המאזינים יקבלו סקירה מקיפה על אחד הטקסטים המכוננים של המחשבה המדינית, יבינו את הרקע לכתיבתו, את טיעוניו המרכזיים, ואת האופן שבו רעיונותיו ממשיכים לעצב את השיח הפוליטי והחברתי עד היום. זוהי הזמנה למסע אינטלקטואלי אל שורשי הדמוקרטיה הליברלית והדילמות שהיא מציבה בפנינו.00:00:00-00:05:00 הצגת "המסכת השנייה על הממשל" וחשיבותה00:05:00-00:12:25 הרקע ההיסטורי: הפולמוס עם פילמר והזכות האלוהית של מלכים00:12:25-00:20:35 המסכת הראשונה מול השנייה: למה תורגמה רק השנייה?00:20:35-00:30:08 מצב הטבע והאמנה החברתית על פי לוק00:30:08-00:38:00 זכות למרוד וההקשר האקטואלי: שבעה באוקטובר והגנה עצמית00:38:00-00:45:50 מידתיות במצב הטבע וגבולות האכיפה העצמית00:45:50-00:55:20 לוק, המהפכה האמריקאית ואדמונד ברק: בין צדק לחוכמה00:55:20-01:01:08 מעמדו של לוק כאבי הליברליזם והשפעתו המתמשכת01:01:08-01:09:30 הפרדת רשויות על פי לוק: המחוקקת כעליונה01:09:30-01:15:08 סיכום: הרלוונטיות של לוק לימינו ומגבלות הרשות השופטת#פודקאסט #על_המשמעות

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את טל קופל, פרשן, איש דעה ופעיל חברתי, לשיחה מרתקת ונוקבת על הכוחות הסמויים והגלויים המעצבים את קבלת ההחלטות במערכת הביטחון הישראלית, בדגש על דמותו של הרמטכ"ל והשפעות סביבתו הקרובה.השיחה צוללת לעומק הניתוח הסוציולוגי של דמויות מפתח, החל מאשת הרמטכ"ל והקשרים המקצועיים והערכיים שלה, ועד להשפעתם על החלטות אסטרטגיות הנוגעות לניהול המלחמה בעזה. קופל מציג תזה המצביעה על סנקציות ביתיות וחברתיות המשפיעות על שיקול הדעת של מנהיגים, ומעלה שאלות נוקבות על מידת העצמאות של הדרג הצבאי מול הדרג המדיני, ועל תופעת ה"פליליזציה" של המלחמה.הדיון מתרחב לבחינת התפיסות המוסריות הרווחות, תוך ביקורת חריפה על מה שקופל מכנה "לחימה ליברלית" והצעת אלטרנטיבה של "לוחמה תאולוגית" – גישה המבקשת להבין ולהתמודד עם האויב במונחים אמוניים וסמליים. עוד בפרק: תפקידם של חברי כנסת כמו עמית הלוי בעיצוב השיח הביטחוני, הביקורת על התנהלות הימין והליכוד, והצצה לעתיד הפוליטיקה הישראלית בצל משבר האמון.המאזינים יקבלו פרספקטיבה ייחודית וביקורתית על המתרחש מאחורי הקלעים של מערכת הביטחון, ויחשפו לניתוח סוציולוגי-פוליטי המאתגר תפיסות מקובלות. האם ייתכן שהחלטות הרות גורל מושפעות מגורמים אישיים וחברתיים יותר ממה שנהוג לחשוב? וכיצד ניתן לשנות את הפרדיגמה הנוכחית למען ביטחון ישראל?00:00:00-00:04:18 הקדמה ורקע: השפעת רעיית הרמטכ"ל על החלטותיו00:04:18-00:07:23 הימין, הרמטכ"ל וה"ממלכתיות": ביקורת על מינוי אייל זמיר00:07:23-00:11:06 שפה, סיפור ותפיסת מציאות: כוחה של השפה בעיצוב המציאות00:11:06-00:15:15 עמית הלוי והמצור על עזה: ביקורת על התנהלות הממשלה במבצע "מרכבות גדעון"00:15:15-00:19:14 מוסר, ג'נוסייד וקומיסרים: ביקורת על "הפליליזציה של המלחמה"00:19:14-00:22:27 חמולות, פיגועים ו"מיני ג'נוסייד": תפיסתו של קופל את הסכסוך00:22:27-00:26:24 "לוחמה תאולוגית": המודל של קופל להתמודדות עם הטרור00:26:24-00:32:37 אורי צבי גרינברג והמוסר היהודי: חזרה למקורות00:32:37-00:40:05 רשע, כישלון ומוסר: ביקורת על התנהלות המערכת00:40:05-00:51:11 עופר פניגר והשואה: מכתב נוקב על חוסר האונים00:51:11-1:02:17 פופוליזם, כנסת והליכוד: עתיד הפוליטיקה הישראלית#פודקאסט #על_המשמעות

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את אייל גולן, אחיה של שיראל גולן ז"ל, שורדת פסטיבל הנובה, ופעיל בצוות "חופשיה" למען שורדי המסיבות, לשיחה מרתקת וחשובה על סיפורה הכואב של שיראל, ההתמודדות שלה עם פוסט טראומה קשה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, הכשלים במערכות התמיכה והמאבק של משפחתה ושל שורדים נוספים לשיקום ולקבלת עזרה.אייל משתף בגילוי לב במסע המטלטל של אחותו שיראל, החל מרגעי האימה במסיבת הנובה, דרך הניסיונות למצוא מזור לנפשה הפצועה, ועד לסופה הטראגי. הוא מתאר את התהליכים שעברה – הטיפולים הפסיכולוגיים, האשפוזים, הרגרסיות, והקשיים הבירוקרטיים והמערכתיים שבהם נתקלו המשפחה והיא. השיחה חושפת את המציאות הקשה של שורדי הנובה רבים, המתמודדים עם פוסט טראומה (PTSD), ואת הצורך הדחוף במענה מקיף, רגיש ויעיל מצד המדינה וגורמי הטיפול.אייל, המתמודד בעצמו עם פוסט טראומה, מדבר על חשיבות הטיפול, על שיטות כמו EMDR וטכניקות קרקוע, ועל פעילותו בצוות "חופשיה" הדורש הכרה ומימוש זכויות לשורדים ובני משפחותיהם, הנושאים בנטל הכבד. הוא מדגיש את חשיבות השיתוף, הפנייה לעזרה, והמאבק שלא יהיו עוד מקרים כמו של שיראל.מהם הכשלים המרכזיים במערך בריאות הנפש בישראל בכל הנוגע לטיפול בנפגעי טראומה המונית? כיצד ניתן לשפר את המענה לשורדי ה-7 באוקטובר ובני משפחותיהם? מה האחריות של החברה והמדינה כלפי אלו שחייהם השתנו לבלי הכר?המאזינים ילמדו על ההתמודדות היום-יומית והמורכבת עם פוסט טראומה, על החשיבות הקריטית של תמיכה משפחתית ומערכתית, ועל האתגרים העומדים בפני שורדי הנובה. הפרק מעורר למחשבה על חוסנה של החברה הישראלית ועל הצורך הדחוף בשינוי תפיסתי ומעשי ביחס לבריאות הנפש. האם אנחנו עושים מספיק כדי להציל את אלו ששרדו את התופת, אך נפשם עדיין מדממת?כולנו מחבקים את משפחת גולן, תורמים לספר תורה שייכתב לעילוי נשמת:שיראל שרה גולן ז"ל ה' יקום דמה אשר שרדה את מסיבת הנובה אך לצערנו נפטרה בטרם עת

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את גלעד אך, מייסד ארגון "עד כאן" וארגון המילואימניקים "דור הניצחון", לשיחה מרתקת ונוקבת על המלחמה המתמשכת בעזה, הצורך הדחוף בהכרעה ברורה והכשלים המערכתיים העמוקים בחברה ובפוליטיקה הישראלית.גלעד אך פותח בהצגת "השיח האחר" – שיח הדורש הכרעה ולא עוד סבבים חסרי תוחלת כפי שהורגלנו בעשורים האחרונים. הוא מפרט את כישלון "אסטרטגיית הסבבים" שהגיעה לשיאה הכואב בשבעה באוקטובר, ומדגיש כי המערכה הנוכחית, הארוכה בתולדות ישראל, חייבת להסתיים אחרת. אך מתאר את המחירים הכבדים שהמלחמה גובה מאנשי המילואים, משפחותיהם והמשק הישראלי כולו, ומותח ביקורת חריפה על הניתוק של חלקים בממשלה מהשטח.במהלך השיחה, אך מציג את שני הנכסים המרכזיים של חמאס – האוכלוסייה והשטח – וטוען כי פגיעה בהם דרך עידוד הגירה וכיבוש שטחים לצמיתות הם צעדים הכרחיים לניצחון. הוא חושף את מאמצי ארגונו מול גורמים אמריקאים, כולל חברי קונגרס וסנאט ואף מקורבי טראמפ, בניסיון לקדם מדיניות זו, ומצביע על החמצת הזדמנויות מצד ממשלת ישראל.הדיון מתרחב לכשלים מערכתיים נוספים בישראל, כגון בעיית הפרוטקשן, חוסר ההכרעה מול חיזבאללה, והשפעתן של עמותות הממומנות על ידי ממשלות זרות על עיצוב המדיניות. אך מפרט את פעילות ארגון "עד כאן" בחשיפת הקשרים בין ארגונים אלו לגורמי טרור וגורמים אנטי-ישראלים, ותוקף את אוזלת היד של הרשויות בטיפול בתופעות אלו.המאזינים יקבלו ניתוח מעמיק של כשלי הקונספציה הביטחונית הישראלית, יבינו את הדינמיקה המורכבת בין ישראל לגורמים בינלאומיים, וישמעו על הכוחות הפנימיים הפועלים בזירה הפוליטית והאזרחית. הפרק מעורר שאלות נוקבות: האם ישראל באמת חותרת להכרעה? מדוע ממשלות ישראל נמנעות מקבלת החלטות אמיצות? ומהו תפקידם של אזרחים וארגוני חברה אזרחית בעיצוב עתיד המדינה? הצטרפו לשיחה מאתגרת ומעוררת מחשבה על משמעות הניצחון ועל הדרך להשגתו.00:00:00-00:02:45 שיח ההכרעה: מדוע המלחמה הארוכה בתולדות ישראל חייבת להסתיים אחרת?00:02:45-00:07:05 המחיר הכבד של המלחמה: משפחות מתפרקות, עסקים קורסים והניתוק הממשלתי00:07:05-00:11:20 שני הנכסים של חמאס: כיצד הגירת אוכלוסייה וכיבוש שטח יכולים להביא להכרעה?00:11:20-00:17:50 לחץ אמריקאי והזדמנות שהוחמצה: גלעד אך על המגעים בוושינגטון00:17:50-00:22:15 אי הכרעה כשיטה: מפרוטקשן בצפון ועד חיזבאללה בגבול – מדוע ישראל לא מכריעה?00:22:15-00:29:10 ממשלת הצללים: כוחן של עמותות השמאל והיעדר מענה אפקטיבי מימין00:29:10-00:36:45 מימון זר ופגיעה בריבונות: "המוקד להגנת הפרט" כמשל לתופעה רחבה00:36:45-00:45:50 כשלי המערכות: משב"כ ומוסד ועד פרשת הקשר בין רע"מ לחמאס00:45:50-00:55:05 הדרך לשינוי: הצורך בחילופי אליטות, שינוי כללי המשחק ומפץ פוליטי00:55:05-00:56:37 סיכום: בין כיבוד העבר להסתכלות קדימה – איך בונים עוצמה ישראלית?#פודקאסט #על_המשמעות

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את הדר מילר, תושבת לוד, אשת תקשורת ופוליטיקאית, לשיחה מרתקת וכואבת על אירועי "שומר החומות" בעיר לוד מזווית אישית, ההשלכות ארוכות הטווח על תחושת הביטחון, והסכנות האורבות לפתחנו כחברה.הדר מילר משתפת בגילוי לב על הטראומה שעברה יחד עם משפחתה ותושבי לוד היהודים במהלך הפרעות, כאשר מצאו עצמם תחת מתקפת ירי, הצתות וניסיונות לינץ' מצד שכניהם הערבים. היא מתארת כיצד "הפייק דו־קיום" של חיים משותפים התנפץ לרסיסים, וכיצד גם אנשים שנחשבו לחלק מהמרקם החברתי, כמו רופא המשפחה הערבי, התגלו כתומכי טרור.השיחה נוגעת בחוסר התפקוד של המשטרה והמדינה באותם ימים, תחושת ההפקרה, וההבנה הכואבת שאזרחים מיהודה ושומרון הם שהגיעו להצילם. מילר מנתחת את התופעה של נשק בלתי חוקי בכמויות אדירות בחברה הערבית, את אוזלת היד של מערכות האכיפה והמשפט, ואת הקונספציה המסוכנת שעדיין רווחת בישראל לגבי ערביי ישראל, גם בימין.היא מותחת ביקורת על היעדר טיפול שורש בבעיות, על חוסר המודעות לסכנה גם לאחר "שומר החומות" ואירועי ה-7 באוקטובר, ועל הפוליטיקה הקטנה שמונעת קבלת החלטות אמיצות. עוד נדונים בפרק הפער בין דיווחי התקשורת למציאות בשטח, חשיבות הנשק האישי וכיתות הכוננות, הבעיות במערכת המוניציפלית בערים המעורבות, והצורך הדחוף בהתעוררות ציבורית ושינוי מדיניות מהותי.המאזינים יקבלו תמונה מטרידה ומעוררת מחשבה על המציאות המורכבת בערים המעורבות, על האיומים מבית, ועל החובה שלנו כאזרחים וכמדינה להתמודד איתם בטרם יהיה מאוחר מדי. האם אנחנו באמת מבינים את גודל הסכנה? ומה נדרש לעשות כדי להבטיח את ביטחוננו ועתידנו כאן?00:00:00-00:07:12 שומר חומות בלוד: עדות אישית וחשיפה מטלטלת00:07:12-00:10:09 רפורמת נשק: האם הצילה חיים או יצרה בעיה חדשה?00:10:09-00:13:17 הבדואים בנגב: בין אירוח כפרי לאלימות ופשיעה00:13:17-00:17:01 הבעיה אינה רק נשק: סכנה מבפנים ופגיעה במערכות00:17:01-00:21:04 חקיקה ואכיפה: כיצד לטפל בנשק בלתי חוקי?00:21:04-00:24:27 יהודה ושומרון: קו התפר, נקודות תורפה והתעוררות הכרחית00:24:27-00:28:35 הרשות הפלסטינית, מימון טרור והצורך בשינוי מדיניות00:28:35-00:32:33 פוליטיקה, הנהגה ותקווה לשינוי עומק00:32:33-00:36:39 מועצת העיר לוד: תמיכה בטרור ולקיחת אחריות00:36:39-00:42:14 תקשורת, מעורבות חברתית וקריאה לפעולה#פודקאסט #על_המשמעות 

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את שגרירת ישראל בבריטניה, ציפי חוטובלי, לשיחה מרתקת וחושפנית על המלחמה הדיפלומטית והתודעתית של ישראל בלונדון, אחת הזירות המורכבות והמשפיעות בעולם.מאחורי התקשורת העוינת וההפגנות ברחובות, חושפת חוטובלי מציאות כפולה ומפתיעה: בריטניה היא אחת מבעלות הברית הביטחוניות והמודיעיניות החשובות ביותר של ישראל, במיוחד במערכה השקטה נגד איראן. בשיחה, היא מפרטת על שיתופי הפעולה החסויים, על האיומים האישיים על חייה ועל עובדי השגרירות, ועל האבטחה הכבדה שמזכירה את זו של משפחת המלוכה.הפרק צולל לעומק האתגרים הפוליטיים הנוכחיים. כיצד עליית מפלגת הלייבור, הנתמכת על ידי קהל בוחרים מוסלמי גדול, משנה את כללי המשחק עבור ישראל? מהו תפקידו של נייג'ל פרג' בעיצוב הזהות הבריטית החדשה? וכיצד כל זה קשור למאבק למניעת הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית – מהלך שחוטובלי מגדירה כ"פרס הגדול ביותר שחמאס יכול לקבל"?בנוסף, הפרק עוסק במלחמה היומיומית על הנרטיב מול גופי תקשורת עולמיים כמו ה-BBC, ובשימוש באנלוגיות היסטוריות נוקבות: האם אירופה של היום נוקטת במדיניות הפיוס של צ'מברליין משנות ה-30, ומשאירה לישראל את תפקידו של צ'רצ'יל הבודד שנלחם על האמת?המאזינים יקבלו הצצה נדירה לעולמה של דיפלומטית בכירה, ילמדו על הכוחות המנוגדים המעצבים את יחסי ישראל-בריטניה, ויקבלו כלים להבנת מקומה של ישראל במערכה הגלובלית על דעת הקהל ועל ערכי המערב. זוהי שיחה שלא תשמעו במהדורות החדשות, שיחה על משמעות העמידה הישראלית מול עולם עייף ממלחמות.00:00:00-00:01:11 הזירה הכפולה של לונדון: בין עוינות לשותפות00:01:11-00:04:43 שותפות המודיעין החשאית נגד איראן00:04:43-00:07:23 החיים תחת איום: על האבטחה והניסיון לפגוע בשגרירות00:07:23-00:11:41 המערכה למניעת הכרה במדינה פלסטינית00:11:41-00:18:13 הפוליטיקה הבריטית: הלייבור, המוסלמים ועלייתו של נייג'ל פרג'00:18:13-00:21:26 המלחמה על הנרטיב מול ה-BBC00:21:26-00:28:01 "דיפלומטיה יהודית": כוחו של שולחן השבת00:28:01-00:32:20 ההיסטוריה חוזרת: צ'רצ'יל, צ'מברליין ומדיניות הפיוס00:32:20-00:37:26 ההתפקחות הישראלית מול העייפות של המערב00:37:26-00:39:14 "מנת יתר של תקווה": הסכנה באשליות וצדקת הדרך#פודקאסט #על_המשמעות

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אופיר וולס, מחבר סדרת הספרים "חי רועי" ומומחה למדיניות ציבורית הלכתית, לשיחה מרתקת על האופן שבו ההלכה יכולה וצריכה להתייחס לסוגיות הציבוריות הבוערות ביותר בישראל ובעולם המודרני.השיחה צוללת לעומקן של סוגיות כלכליות וחברתיות מורכבות, החל מהגדרת "קו העוני" – האם המדד המקובל כיום בישראל משקף את המציאות, ומה יש להלכה לומר על צרכים בסיסיים, עוני סובייקטיבי ואחריות המדינה והקהילה? הרב וולס מציג גישה הלכתית המדגישה את הצורך בהתאמה אישית ובמנגנונים שישמרו על כבוד האדם, תוך בחינה מחודשת של תפקיד המדינה מול הקהילה במתן מענה לנזקקים.בהמשך, דנים המשתתפים בעולם המיסוי: כיצד ההלכה מתייחסת לחובת תשלום מיסים, לחלוקת נטל המס, ולרעיון המס הפרוגרסיבי? הרב וולס מסביר כיצד תשלום מיסים יכול להיחשב כקיום מצוות צדקה בצורה עקיפה ומכבדת, ומדוע חשוב ליצור מערכות המונעות מאנשים להגיע למצב של נזקקות מלכתחילה, כולל דרך הלוואות ויצירת מקומות עבודה.הדיון נוגע גם בשאלות אתיות כמו העלמת מס מטעמים אידיאולוגיים – האם מותר להימנע מתשלום מיסים המממנים פעילויות הנוגדות את ההלכה, ומהן ההשלכות של גישה כזו? כמו כן, נבחנת סוגיית ה"שוק השחור" וההתנהלות הראויה מול מי שפועלים בו. הפרק חותם בדיון על אחריות אישית, הן במרחב הציבורי והן בהקשר של אסונות, תוך התייחסות לאירועים אקטואליים ושאלת האחריות של הפרט מול המערכת.בפרק זה ישמעו המאזינים ניתוח הלכתי מעמיק ומפתיע לסוגיות אקטואליות, יקבלו כלים לחשיבה ביקורתית על המערכות הציבוריות הקיימות, ויגלו כיצד התורה מציעה מודלים רלוונטיים וישימים גם לאתגרי המאה ה-21. האם ייתכן שדווקא ההלכה מציעה פתרונות צודקים ויעילים יותר מאלו הנהוגים כיום? וכיצד ניתן לגשר בין הרצוי ההלכתי למצוי המדיני?00:00:00-00:01:03 הקדמה: להלכה יש מה לומר על סוגיות ציבוריות00:01:03-00:09:17 קו העוני בישראל: הפער בין המדד למציאות והגישה התורנית00:09:17-00:15:59 קו עוני סובייקטיבי מול אובייקטיבי: תפקיד המדינה והקהילה00:15:59-00:25:29 עקרונות המיסוי בהלכה: מס פרוגרסיבי כצדקה מתוחכמת00:25:29-00:35:01 מדרגות הצדקה הגבוהות ביותר: הלוואות ויצירת מקומות עבודה00:35:01-00:40:08 מדינה מינימלית מול מעורבות ציבורית: תפקיד החברה האזרחית00:40:08-00:43:49 פטור ממס לתלמידי חכמים: האם הדין רלוונטי בימינו?00:43:49-00:50:50 העלמת מס אידיאולוגית: מימון חילולי שבת והצעת "סלי תרבות"00:50:50-00:57:14 השוק השחור: איך להתנהל מול מעלימי מס מבלי להיות שותף לעבירה?00:57:14-01:05:58 אסון נחל צפית: אחריות אישית ונזיקין - מתי האדם אחראי ומתי המערכת?#פודקאסט #על_המשמעות 

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את חבר הכנסת אביגדור ליברמן, שר הביטחון והאוצר לשעבר ויו"ר מפלגת ישראל ביתנו, לשיחה מרתקת על המלחמה מול איראן, הפוליטיקה הפנימית והאתגרים המכריעים העומדים בפני מדינת ישראל.בצל התקיפות חסרות התקדים בין ישראל לאיראן, ליברמן חושף את משנתו הביטחונית העקבית לאורך השנים, וטוען כי היסוסיו של נתניהו מנעו תקיפה ישראלית באיראן ברגע הנכון ביותר – מהלך שלדבריו היה יכול לשנות את ההיסטוריה. הוא מספר על מאחורי הקלעים של הקבינט, וכיצד כשר אוצר כפה על צה"ל רכישת חימושים במיליארדים, שהתבררו כקריטיים במלחמה הנוכחית. ליברמן גם מביע פרגון נדיר לנתניהו על ההחלטה לתקוף, אך מסביר מדוע לא יצטרף לממשלת החירום.השיחה צוללת לעומק הסוגיות הפנימיות הבוערות ביותר: מדוע לדעתו ההתנגדות החרדית לגיוס היא "המצאה ושקר מוחלט"? מהי הסכנה הדמוגרפית המאיימת על צביונה הציוני של המדינה? וכיצד הוא מציע לפתור את הפלונטר הפוליטי באמצעות שינוי שיטת הממשל? ליברמן מפרט את תוכניתו לרפורמה משפטית אמיתית, הכוללת הקמת בית משפט לחוקה, ומסביר מדוע הוא מאמין שהממשלה הקודמת, למרות שישב בה עם מנסור עבאס, הייתה טובה יותר למדינה.מה באמת קרה מאחורי הקלעים של עסקת שליט, ומה ההבדל המהותי בינה לבין המאמצים להשבת החטופים מעזה? האם ליברמן באמת התריע בכתב כבר בשנת 2016 על תוכנית הפלישה של חמאס? בפרק זה תשמעו תובנות חדות, ביקורת נוקבת ופתרונות מעשיים מפי אחד הפוליטיקאים הוותיקים והמשפיעים בישראל, בשיחה שאינה חוששת לגעת בעצבים החשופים ביותר של החברה הישראלית.00:00:00-00:07:07 היכולת הישראלית מול איראן והחלטות עבר00:07:07-00:11:50 העיכובים בתקיפה באיראן והביקורת על נתניהו00:11:50-00:17:22 חיל טילים, "מגן הצפון" והסיבות לביטול התוכניות00:17:22-00:22:05 אי הצטרפות לממשלת החירום והיחסים עם נתניהו00:22:05-00:29:00 סוגיית גיוס החרדים, השתלחות הרב לנדו והצורך בממשלה ציונית00:29:00-00:33:53 החינוך הממלכתי-חרדי ואחוז החסימה00:33:53-00:39:39 הרפורמה המשפטית הדרושה: בית משפט לחוקה00:39:39-00:47:04 מערכת המשפט, ביקורת על אהרון ברק והיועמ"שית, והמאבק בפרוטקשן00:47:04-00:50:35 עסקת החטופים והמלחמה בעזה00:50:35-00:51:06 הצורך בוועדת חקירה ממלכתית#פודקאסט #על_המשמעות

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את עו"ד מיכה אבני, יזם, פעיל ציבורי ומייסד ארגון "ישראל מחר", לשיחה מרתקת על המשבר העמוק בו שרויה ישראל מאז אירועי השבעה באוקטובר, והצורך הדחוף בשינוי מנהיגותי ומערכתי כדי להבטיח את עתידה של המדינה.מיכה אבני, שחזר מ"פנסיה נוחה" לעשייה ציבורית אינטנסיבית בעקבות המלחמה, חולק תובנות קשות מחוויותיו במטה ההסברה הלאומי, שם נחשף לדבריו לחוסר תפקוד מערכתי מדאיג. הוא מתאר מערכת פוליטית ובירוקרטית ש"איבדה את הצפון", אינה מבינה את גודל השעה, ושפקידיה ומנהיגיה אינם מסוגלים לקבל החלטות מחוץ לקופסה או לפעול מתוך תחושת שליחות אמיתית. אבני מצביע על כך שהמערכת בנויה באופן שמשמר את הקיים ואינו מאפשר רפורמות אמיתיות, גם כשהצורך בהן זועק לשמיים.במהלך השיחה, אבני מנתח את האיומים הרב-ממדיים הניצבים בפני ישראל: התפשטות האסלאם הרדיקלי, גלי האנטישמיות המשתוללים בעולם, דעיכתה של אמריקה כמעצמה מגנה, ובנוסף, הקרעים הפנימיים והכרסום הערכי בחברה הישראלית. הוא טוען כי במצב חירום קיומי שכזה, המערכת הפנימית "רקובה" ואינה מספקת את המענה הנדרש.מה הפתרון? אבני מאמין שהשינוי חייב לבוא "מלמעלה", דרך כניסתם של מנהיגים חדשים וערכיים לפוליטיקה, כאלה שטרם "התקלקלו" במערכת הקיימת. הוא מספר על יוזמתו, "ישראל מחר", שמטרתה לחבר ולאגד דמויות כאלה, מ"דור הניצחון" ומקרב אנשים שהוכיחו את עצמם בעשייה, כדי ליצור תקווה ואלטרנטיבה אמיתית. הוא מדגיש את הצורך באנשים שיגידו את האמת, יפעלו מתוך שכל ישר וקונצנזוס רחב, וישימו את טובת המדינה מעל לכל.00:00:00-00:05:06 מחזרה מפנסיה נוחה למטה ההסברה: מיכה אבני על ההתגייסות והמפגש עם המערכת00:05:06-00:09:18 איומים חיצוניים וריקבון פנימי: אבחנת מצב קיומית למדינת ישראל00:09:18-00:15:28 "המערכת הפוליטית והבירוקרטית לא מתפקדת": הצורך בשינוי מלמעלה00:15:28-00:21:31 מדוע פוליטיקאים חדשים מתקשים לשנות וכיצד המערכת משמרת את עצמה?00:21:31-00:29:19 הקושי באיחוד כוחות חדשים והתפקיד של מיכה אבני ביוזמת "ישראל מחר"00:29:19-00:37:46 "חוסר יכולת להגיד את האמת": על הבעיות העמוקות במגזר הציבורי ובכלכלה00:37:46-00:48:07 רפורמות שלא קורות: מקרה מבחן - מדיניות הנשק והכשלים במערכת00:48:07-00:59:44 מונפול הבנקים וחוסר התחרות: איך ניסיון אישי מהשוק הפרטי משקף בעיה לאומית00:59:44-01:03:38 "ישראל מחר" – יצירת תקווה: על המנהיגים החדשים והחזון לעתיד טוב יותר#פודקאסט #על_המשמעות

00:00:00 - 00:00:56: פתיח: אקטואליה, דוקטרינות הגנה וביקורת מערכתית00:00:56 - 00:02:48: דוקטרינת נתניהו: דמוקרטיה מנומנמת והשלכותיה00:02:48 - 00:04:06: גישת גולדה: גבולות רחבים והגנה טבעית00:04:06 - 00:05:13: דוקטרינת בן גוריון: חובת התקיפה והיוזמה00:05:13 - 00:06:32: מיגון וחימוש העורף: תושבי הספר כמערך הגנה00:06:32 - 00:07:06: אלוף בריק ועמית סגל: ביקורת והתרעות00:07:06 - 00:08:30: כוחה של ביקורת: דמוקרטיה מול טוטליטריזם00:08:30 - 00:09:48: פרל הרבור ולקחים היסטוריים: חשיבות הביקורת00:09:48 - 00:11:44: סיכום דוקטרינות: אין שלום ללא תקיפה00:11:44 - 00:14:15: טיסות חילוץ: עלויות וספסרותבפרק זה של התכנית "על האקטואליה" מבית הפודקאסט "על המשמעות", מגיש התכנית תמיר דורטל במונולוג נוקב ומרתק, פורש בפני המאזינים ניתוח עמוק וביקורתי של דוקטרינות ההגנה של ישראל. דורטל מנתח בחריפות כשלי עבר, מציג ביקורת חסרת פשרות על אלוף בריק, וחושף תובנות לא שגרתיות בנוגע לטיסות החילוץ ששיגעו את המדינה. האם ישראל אכן עמדה "פסע מאסון" ומהי הדרך הנכונה להבטיח את ביטחונה בעתיד?במונולוג מעמיק וכן, תמיר דורטל סוקר את דוקטרינות ההגנה השונות של ישראל לאורך ההיסטוריה – החל מדוקטרינת בן גוריון התוקפנית, דרך גישת גולדה שהתבססה על גבולות רחבים, ועד לגישה ה"מנומנמת" של נתניהו, כפי שהוא מכנה אותה. הוא בוחן כיצד הובילה כל אחת מהגישות הללו את ישראל לרגעיה הקריטיים, ומהן ההשלכות מרחיקות הלכת של מדיניות ה"דחייה" על ביטחון אזרחי ישראל. דורטל אינו חוסך בביקורת וטוען כי הגישה הנוכחית אינה בריאה ולא ניתן להמשיך לחיות איתה, במיוחד לאור אירועי אוקטובר האחרונים, בהם נכבשו חלקים ממדינת ישראל ונרצחו, נאנסו ונחטפו אזרחים.הפרק גם עוסק בהרחבה בביקורת שהוטחה באלוף (במיל') יצחק בריק, ומנגד – מדגיש את חשיבות הביקורת בחברה דמוקרטית ופתוחה. האם בריק צדק בהתרעותיו על כשלים מערכתיים בצבא, וכיצד תרמה ביקורתו הבלתי מרוסנת להצלת חייהם של אזרחים רבים שהתחמשו והתכוננו? דורטל מציג את בריק כמופת לביקורת חיונית, בניגוד למשטרים טוטליטריים כמו רוסיה או איראן, בהם מידע חיוני אינו מגיע למקבלי ההחלטות, מה שמוביל לכשלים אסטרטגיים. הוא מדגים זאת באמצעות המקרה של פרל הרבור ואסטרטגיית יממוטו, ומסביר מדוע היעדר ביקורת פנימית עלול להיות קטלני.לקראת סיום, מציע דורטל חזון אמיץ לשינוי תרבותי במערך ההגנה הישראלי: חזרה לדוקטרינת בן גוריון, לא רק ברמה הלאומית אלא גם ברמת האזרח. מה המשמעות של "לחמש את העורף" והפיכת תושבי הספר לחלק אינטגרלי ממערך ההגנה, עם נשק, רחפנים ואימונים שוטפים? דורטל קורא להבין כי אזרחי הגבול הם הקו הראשון של ההגנה, וכי התעלמות מכך עלולה לגבות מחיר דמים נוסף. מהם הצעדים המעשיים הנדרשים כדי להבטיח שישראל תהיה אומה תוקפנית ומגינה על עצמה באופן מיטבי, וכיצד ניתן ליישם זאת פוליטית?האזינו לפרק זה של "על האקטואליה" כדי לקבל תובנות מעמיקות על עתיד הביטחון של ישראל, ללמוד על ההבדלים הקריטיים בין דוקטרינות הגנה שונות, ולהבין מדוע ביקורת חופשית היא נדבך חיוני בחוסן הלאומי. אל תחמיצו מונולוג מאיר עיניים של תמיר דורטל, שישנה את הדרך שבה אתם רואים את המציאות הביטחונית.Support the show◀️ פרסמו אצלנו - לקבלת הצעת מחיר: פנו לג'ו - 054-236-0136 - https://wa.me/972542360136▶️

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את אליהו יוסיאן והרב גיא אלאלוף לשיחה מרתקת ונוקבת על המתחים בין ליברליזם, שמרנות, זהות יהודית ולאומיות בחברה הישראלית.השיחה צוללת לעומק הוויכוח על אופייה הרצוי של מדינת ישראל. יחד הם מנתחים את ההבדלים בין דמוקרטיה ליברלית, המקדשת את זכויות הפרט לעיתים על חשבון הקולקטיב, לבין דמוקרטיה שמרנית, המדגישה זהות לאומית וערכים משותפים. הם דנים בשאלת ההתמערבות של החברה הישראלית – האם היא מחזקת אותנו או מחלישה את הזהות היהודית הייחודית? האם ניתן, והאם רצוי, לייבא מודלים מארצות הברית או ממדינות אירופה, או שמא על ישראל לגבש מודל ייחודי השואב ממקורותיה?הראיון נוגע בנקודות רגישות כמו מקומה של הדת במרחב הציבורי, תחבורה ציבורית בשבת, נישואים אזרחיים, ותפקידו של החינוך בעיצוב הזהות הלאומית. יוסיאן פורש את משנתו בנוגע לחשיבותה של משמעת לאומית וזהות יהודית מוצקה, תוך שהוא מתייחס לדמויות היסטוריות כמו בן גוריון ומנתח את התהליכים שעברו על החברה הישראלית מאז קום המדינה ועד ימינו, כולל התייחסות למחאות קפלן והשפעתן.האם הליברליזם המערבי הוא בהכרח נתיב ההתקדמות, או שהוא טומן בחובו סכנות של אובדן דרך? כיצד ניתן לאזן בין חירויות הפרט לבין צורכי הכלל והביטחון הלאומי? ומה מקומה של המסורת היהודית בעיצוב עתידה של מדינת ישראל בעידן גלובלי ומאתגר? המאזינים לפרק זה ישמעו דיון מעורר מחשבה, החושף את המורכבות האידיאולוגית של החברה הישראלית ומציג נקודות מבט לא שגרתיות על סוגיות הליבה של קיומנו כאן. הפרק מציע בחינה מחודשת של הנחות יסוד ומזמין את המאזינים להרהר במשמעות העמוקה של להיות ישראלי ויהודי היום.00:00:00-00:02:02 פתיחה והתנצלות פרסית: הרב גיא אלאלוף על יוסיאן והתרבות הפרסית00:02:02-00:07:15 מערביות מול התמערבות: הגדרת המושגים והוויכוח על דמוקרטיה ליברלית00:07:15-00:13:46 דוגמאות מהעולם ומישראל: בריטניה, ארה"ב, נישואים אזרחיים ותחבורה בשבת00:13:46-00:21:21 מדינת הלכה מול דמוקרטיה שמרנית: הגבולות והדילמות00:21:21-00:29:39 חינוך לזהות יהודית: בין בן גוריון לימינו והשפעת ההפרטה00:29:39-00:39:43 פרדוקס ההתחזקות הדתית: האם החלשת הממסד מחזקת את העם?00:39:43-00:50:47 ליברליזם, הססנות וניצחון: מדוע ישראל מתקשה לנצח אויבים?00:50:47-01:01:20 התרבות המערבית מול תרבויות אחרות: האם יוסיאן קורא תיגר על הנחות היסוד?01:01:20-01:15:32 האיום הפנימי והחיצוני: נשק במגזר הערבי והדיון על כפיית ערכים לאומיים01:15:32-01:24:55 סיכום ומסקנות: המתח בין זכויות הפרט לזהות קולקטיבית והאתגר של יוסיאן#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו - לקבלת הצעת מחיר: פנו לג'ו - 054-236-0136 - https://wa.me/972542360136▶️

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את נעמה אנסבכר, יועצת זוגית ומשפחתית, לשיחה מרתקת ונוקבת על ההשפעות העמוקות של המלחמה ושירות המילואים הממושך על התא המשפחתי, הזוגיות והחברה הישראלית כולה.נעמה אנסבכר, מתוך ניסיונה האישי והמקצועי, משרטטת תמונה מורכבת של האתגרים הניצבים בפני משפחות המילואים. היא מתארת כיצד ה"חוזה" הזוגי והמשפחתי, שנבנה לאורך שנים, עובר טלטלה ושינויים דרמטיים מרגע הגיוס. הפרק צולל לעומק השינויים בתפקידים בתוך הבית: האישה שנשארת בעורף, מתמודדת עם ניהול משק הבית, גידול הילדים, פחדים קיומיים ולעיתים קרובות תחושת בדידות גוברת, גם כשהתמיכה הקהילתית הראשונית דועכת. במקביל, הגבר החוזר מהמילואים, חווה קשיי הסתגלות למציאות אזרחית שונה, מתמודד עם חוויות קשות מהשירות, ולעיתים מרגיש כמי ש"מפריע" לסדר החדש שנוצר בהיעדרו.השיחה נוגעת בנושאים רגישים כמו תופעת ה"רווק הנשוי" – הגבר שבמילואים מתרגל לחופש פעולה מסוים ומתקשה לחזור למחויבויות הביתיות, השינויים האישיים העמוקים שכל אחד מבני הזוג עובר (במערכת הערכים, האמונות והתפיסות), וההשפעה של כל אלו על הילדים, שחווים נסיגות רגשיות והתנהגותיות. אנסבכר מעלה שאלות נוקבות על אחריות המדינה והחברה כלפי משפחות אלו, ועל המחירים הכלכליים, החברתיים והביטחוניים שהחברה הישראלית כולה משלמת ועלולה לשלם אם לא תתעורר בזמן.מהם הכלים להתמודדות עם המשבר? כיצד בונים מחדש אמון ותקשורת? ואיך ניתן ליצור "חוזה" זוגי מעודכן במציאות המשתנה? הפרק מציע לא רק אבחנות כואבות אלא גם קווים מנחים להתמודדות, תוך הדגשת החשיבות של חמלה, סבלנות, תקשורת פתוחה, ובמידת הצורך, פנייה לעזרה מקצועית. זוהי שיחה חיונית לכל מי שרוצה להבין את המתרחש מאחורי הקלעים של החזית הלאומית, ולהכיר במחיר האנושי הכבד של המלחמה על מרקם החיים האישי והמשפחתי.00:00:00-00:01:43 הקדמה: השפעת המילואים על הבית והחברה00:01:43-00:07:11 "רבקה": האתגרים של בת הזוג בעורף והפחד הקיומי00:07:11-00:11:45 החזרה הביתה מהמילואים: מהרומנטיקה לקשיי ההסתגלות00:11:45-00:19:25 "החוזה הזוגי" שנשבר: שינוי תפקידים וציפיות00:19:25-00:24:45 "חיים": נקודת מבטו של המילואימניק והמחירים שהוא משלם00:24:45-00:30:30 אובדן היציבות והשפעת הכאוס על הפרט והמשפחה00:30:30-00:39:21 ההשלכות החברתיות והלאומיות: האם המדינה מבינה את המשבר?00:39:21-00:50:56 תופעת ה"רווק הנשוי" והקושי במעבר בין היקום הצבאי לאזרחי00:50:56-00:59:42 אנחנו לא אותם אנשים: הכרה בשינוי כבסיס לבנייה מחדש00:59:42-01:15:41 דרכי התמודדות וקריאה לפעולה: מהמיקרו ועד למקרו#פודקאסט #על_המשמעות⭐להצטרפות לקהילת על המשמעות פלוס - https://mashma.net/⭐Support the show◀️ פרסמו אצלנו - לקבלת הצעת מחיר: פנו לג'ו - 054-236-0136 - https://wa.me/972542360136▶️

.Support the show◀️ פרסמו אצלנו - לקבלת הצעת מחיר: פנו לג'ו - 054-236-0136 - https://wa.me/972542360136▶️

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב יוני לביא, סופר, מרצה ומראשי ארגון קהלים, לשיחה מרתקת על המהפכה השקטה שמשנה את עולם הערכים שלנו מתחת לרדאר.האם שמתם לב פעם איך מושגים שנראו לנו נצחיים כמו 'כיבוד הורים', 'מחויבות' ו'אמת' קיבלו פנים חדשות לחלוטין בעשור האחרון? הרב לביא משרטט תמונה נוקבת ומעוררת מחשבה על האופן שבו הטכנולוגיה, התרבות הדמוקרטית והשאיפה למימוש עצמי עיצבו מחדש את תפיסות היסוד שלנו. נצלול לשאלה מדוע ההיררכיה בין הורים לילדים ובין מורים לתלמידים כמעט נעלמה, ומה המחיר שאנחנו משלמים על טשטוש הסמכות. נבחן את "משבר המחויבות" – איך מעבר מעולם של חוזים ארוכי טווח לתרבות של "החלקה ימינה" משפיע לא רק על חברות הסלולר, אלא גם על עולם הדייטים, הנישואין ושוק העבודה.בשיחה נדון גם בערך ה'עמל'. האם בעולם של פתרונות אינסטנט וסיפוקים מיידיים, איבדנו את היכולת להתאמץ ולהתמודד עם קושי? כיצד אובססיית הצילום והתיעוד הופכת אותנו מחוֹוִים של הרגע ל"עיתונאים" של חיינו, ומה קורה לערך הפרטיות כשהכל חשוף ומשותף? לבסוף, ניגע בשאלת ה"אמת" – האם נותר עוד מקום לאמת אובייקטיבית בעולם שבו כל אחד מחזיק ב"אמת הפנימית שלו"?בפרק זה תשמעו ניתוח חד של התהליכים החברתיים העמוקים שמעצבים את חיינו, תלמדו לזהות את השינויים הערכיים שמתרחשים סביבכם, ותקבלו כלים להתמודדות עם האתגרים החינוכיים והאישיים של העידן הנוכחי. זו שיחה שתגרום לכם להסתכל אחרת על המשפחה שלכם, על העבודה שלכם ועל עצמכם.00:00:00-00:06:23 "אין לה אף אמא": קריסת ההיררכיה וערך כיבוד ההורים00:06:23-00:16:46 "לתקן או להחליף?": משבר המחויבות בעידן האפליקציות00:16:46-00:22:43 "אדם לעמל יולד": האם איבדנו את הסבלנות והיכולת להתאמץ?00:22:43-00:31:10 "שמישהו יעשה את זה": על אינדיבידואליזם ותודעת לקוח00:31:10-00:43:24 "לא צילמת - לא היית": אובססיית התיעוד וחיסול הפרטיות00:43:24-00:50:32 "האמת שלי": מה קרה למושג האמת בעולם פוסט-מודרני?00:50:32-00:53:22 "טבעי שלא תשלוט בעצמך": על אומנות ההתגברות שנעלמה00:53:22-00:59:17 המלצות: הספרים שיגרמו לכם לחשוב לעומק00:59:17-01:09:36 (פרימיום) משבר הרווקות והזוגיות: למה כל כך קשה להתחתן היום?01:09:36-01:12:51 (פרימיום) "אתה יוצא עם שתיים במקביל": עצות זהב לרווקים ורווקות#פודקאסט #על_המשמעות

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את חה"כ עמית הלוי (הליכוד) לשיחה מרתקת על ניתוח מעמיק של תפיסת הביטחון הישראלית, כשלי המודיעין והמנהיגות שהובילו לאירועי השבעה באוקטובר, והאתגרים העומדים בפני ישראל במלחמה מול חמאס, איראן והאידיאולוגיה האיסלאמית הרדיקלית.ח"כ הלוי מנתח את השינויים במדיניות האמריקאית כלפי ישראל והמזרח התיכון תחת ממשלים שונים, תוך התמקדות בהשפעות על משלוחי התחמושת והלחצים הבינלאומיים. הוא מביע דאגה מהתחזקות הציר הטורקי בהנהגת ארדואן, ומשווה את האידיאולוגיה שלו לזו של האחים המוסלמים וחמאס, ומדגיש את הסכנה הנשקפת מהם לישראל. הלוי טוען כי ראשית הצירים אינה איראן כמדינה, אלא האידיאולוגיה האיסלאמית הרדיקלית, בין אם שיעית או סונית, וכי זוהי "פצצת האטום האמיתית". הוא מבקר בחריפות את הקונספציה הביטחונית הישראלית שלא השתנתה גם לאחר השבעה באוקטובר, ואת ההתמקדות ב-מ"מים (מחבלים בודדים) במקום ב-"אימאמים" (מפיצי האידיאולוגיה והתשתית השלטונית). הוא קורא להכרה במהות המלחמה כמאבק באידיאולוגיה, בדומה למאבקו של צ'רצ'יל בנאציזם, ומדגיש את חשיבות חיסול היכולות השלטוניות של חמאס, ולא רק הצבאיות.הלוי דן בכשלי ההכשרות בצה"ל, בפרט בחיל המודיעין, שם לדבריו לא למדו כראוי על האויב האיסלאמי ולא על מושגי יסוד כמו "התראה". הוא קורא לרפורמה עמוקה בהכשרות ובמושגי היסוד של צה"ל, והתמקדות במקצוע הצבאי נטו, ללא עירוב של "לימודים אקדמיים מיותרים" או שיקולים שאינם צבאיים טהורים. הוא מותח ביקורת על תוכנית הלחימה הנוכחית בעזה, "מרכבות גדעון", שלטענתו אינה מובילה להכרעה אלא למלחמת התשה, ומצביע על כשלים בהפרדת האוכלוסייה מחמאס ובאספקת הסיוע ההומניטרי. הוא אף חושף, בהתבסס על דברי שר האוצר, כי היועצת המשפטית לממשלה והפצ"רית מונעות, לדבריו, צעדים הכרחיים להכרעה.האם מערכת הביטחון הישראלית מסוגלת להשתנות מהיסוד? כיצד ניתן להילחם באידיאולוגיה רדיקלית ולא רק בביטוייה הצבאיים? מהי האחריות של הדרג המדיני והצבאי לכשלים שנחשפו? והאם ישראל בדרך להכרעה אמיתית או למלחמת התשה מתמשכת?00:00:00-00:04:44 ההבטחות שלא התממשו: ביקורת על ממשל טראמפ וההשפעה על ישראל00:04:44-00:09:13 איראן מול טורקיה: מי האויב האידיאולוגי האמיתי?00:09:13-00:13:08 שורש הסכנה: האידיאולוגיה הרדיקלית ולא רק הנשק00:13:08-00:18:26 חיסול האידיאולוגים: מדוע "גבלס" של חמאס עדיין חי?00:18:26-00:23:22 קונספציית ה-30 שנה: איך המודיעין הישראלי החמיץ את האיום?00:23:22-00:30:10 "מרכבות גדעון" בביקורת: האם התוכנית הנוכחית מובילה להכרעה?00:30:10-00:38:00 בעיית הסיוע ההומניטרי: מי באמת נהנה ממנו ומה הפתרון?00:38:00-00:46:45 היועמ"שית והפצ"רית: האם הן מונעות את הכרעת חמאס?00:46:45-00:58:03 דוח ההכשרות בצה"ל: מדוע לא לומדים על האויב ועל התראה?00:58:03-01:10:19 הצורך בשינוי שפה בצה"ל: ממילים ריקות להכרעה אמיתית#פודקאסט #על_המשמעות 

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את הקומיקאי והסופר יאיר יעקבי לשיחה הומוריסטית על מגוון נושאים, מתיאוריות יאיר על גברים ונשים ועד עתיד האנושות בעידן הבינה המלאכותית.הפרק נפתח בנימה קומית ואישית, כשדורטל ויעקבי משתפים חוויות על עולם הדייטים, החיפוש אחר זוגיות והקשיים למצוא בן/בת זוג. יעקבי חושף סיפורים משעשעים מהעבר, כולל ניסיונות כושלים למצוא זוגיות ואירועים קומיים שהובילו ל"פספוסים" רומנטיים. הדיון מתפתח לחקירה מעמיקה של הבדלים מגדריים, תפקידי נשים וגברים בחיי הבית והמשפחה, והציפיות החברתיות המוטעות מגברים בנושאי ניקיון, בישול וגידול ילדים. דורטל ויעקבי מעלים נקודות מבט פרובוקטיביות על פמיניזם, אגו גברי ו"סוכני כאוס" קטנים – הלוא הם הילדים.בהמשך, השיחה צוללת לעולם הנדל"ן והמעבר בין סוגי יישובים, תוך התייחסות ל"פרדוקס המבחר" בבחירת בית ובחירת בן/בת זוג. יעקבי, המשמש כפרזנטור של חברת נדל"ן, חולק תובנות משעשעות על הנטייה האנושית להימנע מהתחייבות, ומעניק הצצה ייחודית לחייו כבעל בית וכרקע משפחתי. אל תפספסו את הוויכוח המשעשע על קריאת ספרים, "העיסוק" הדיבורי של המראיין מול "עבודת הקודש" של האורח, ואת התיאוריה המפתיעה על עתיד האנושות לאור התפתחות הבינה המלאכותית והמודל החרדי כמפתח להישרדות.מהו הסוד לחיים מאושרים בזוגיות? האם גברים באמת לא דואגים לניקיון הבית? וכיצד קשורים רפאל נדאל, טרומן, וקבלת שבת מוקדמת לכל אלה? האזינו כדי לגלות שיחה מרתקת שמשלבת הומור שנון עם תובנות עמוקות על טבע האדם, החברה והעתיד הלא נודע. הפרק הזה יגרום לכם לצחוק, לחשוב, ואולי גם לשנות את הדרך בה אתם מסתכלים על חיי היום-יום שלכם.

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את השרה אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות וחברת הקבינט המדיני־ביטחוני, לשיחה צפופה על יעדי המלחמה בעזה, התנהלות הדרג המדיני והאתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל, ערב צאתו של רוה"מ נתניהו לארה"ב.בשיחה חושפת השרה סטרוק את הפער בין ההחלטות המתקבלות בקבינט לבין יישומן בשטח, ומתמקדת בתוכנית "ההפרדה ההומניטרית" שלדבריה הייתה יכולה להביא להכרעה מהירה אך יישומה היה "כושל" ו"שלומאלי". היא אינה חוסכת ביקורת מהדרג המבצע ומטילה את האחריות ישירות על ראש הממשלה ושר הביטחון, ודורשת מהם לאכוף את החלטות הקבינט.השרה סטרוק מזהירה מפני מה שהיא מכנה "פייק ניצחון" – קמפיין הטוען כי ישראל כבר ניצחה וניתן לסיים את המלחמה. היא מדגישה כי ניצחון אמיתי יושג רק באמצעות השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, ומתארת את עזה כ"מורסה של שנאה וטרור" שיש לחסל.בנוסף, הדיון נוגע בסוגיות רגישות כמו עסקת החטופים, שם מביעה השרה את תמיכתה ב"פורום תקווה" ומתנגדת לעסקה "בכל מחיר", תוך שהיא מצטטת מדוח וינוגרד ומסבירה מדוע מדינה שנכנעת לסחטנות מסכנת את קיומה. היא דוחה על הסף הקמת מדינה פלסטינית, גם בתמורה לשלום עם סעודיה, ומדגישה את חשיבות החלת הריבונות והרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון כאסטרטגיה למיגור הטרור.מהם יעדי המלחמה שאינם נתונים למשא ומתן? כיצד נראית אסטרטגיית הימין ליום שאחרי בעזה וביהודה ושומרון? והאם ראש הממשלה יעמוד בלחצים הבינלאומיים בביקורו בוושינגטון? בפרק זה תשמעו ניתוח אסטרטגי נדיר מתוך חדר הדיונים של הקבינט, ותקבלו הצצה לאתגרים, למחלוקות ולקווי המתאר של המדיניות הישראלית בזירה המקומית והבינלאומית.00:00:00-01:41:00 הציפייה הציבורית להכרעה בעזה לאחר המבצע באיראן01:41:00-05:47:00 חשיפת תוכנית "ההפרדה ההומניטרית" וכיצד נועדה להכריע את חמאס05:47:00-13:26:00 מדוע התוכנית נכשלה? ביקורת על הדרג הצבאי והטלת האחריות על רוה"מ ושר הביטחון13:26:00-16:39:00 הזירה המדינית: מדינה פלסטינית, הסכם עם סעודיה ושלטון ג'ולאני בסוריה16:39:00-24:45:00 סוגיית החטופים: תמיכה בפורום תקווה והמאבק בנרטיב ה"פייק ניצחון"24:45:00-35:38:00 מהו ניצחון אמיתי? על התיישבות, ריבונות ביו"ש ועזה כ"מורסה של שנאה"35:38:00-40:38:00 התקרית האלימה בבנימין: היחס בין המתיישבים לצה"ל ופרשת המעצרים המנהליים40:38:00-52:25:00 המחיר המוסרי של המלחמה: ציטוטים מדוח וינוגרד ומה עמדת טראמפ?52:25:00-59:47:48 הצצה לפעילות משרד ההתיישבות: שיקום הצפון וחיזוק גבול ירדן#פודקאסט #על_המשמעות 

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את אליהו יוסיאן וד"ר יאיר אנסבכר לשיחה מרתקת על עומקי המחלוקת בחברה הישראלית ועל האתגרים הביטחוניים והמדיניים הניצבים בפני ישראל, על רקע המלחמה בעזה והאיום האיראני.הדיבייט הלוהט בין יוסיאן, מומחה לאיראן ולמזרח התיכון, לבין אנסבכר, אסטרטג וחוקר, חושף פערים תפיסתיים עמוקים בנושאים קריטיים. האם חמאס הוא אכן פרוקסי איראני צייתן, או שמא מדובר בכוח סורר שפעל בניגוד לציפיות איראן, כפי שטוען יוסיאן? השיחה צוללת לעומק השפעת טהרן על ארגוני הטרור באזור וחושפת את האמת מאחורי תוכנית סולימאני ואירועי ה-7 באוקטובר.בהמשך, נבחנת סוגיית שטחים תמורת שלום – האם החזרת שטחים כמו סיני או רמת הגולן משרתת אינטרס ישראלי ארוך טווח, או שמא היא מחזירה אותנו לנקודת ההתחלה של התגרות וסכנה? הדיון נוגע גם בסוגיות פנים-ישראליות רגישות, ומעלה את השאלות המורכבות סביב אחדות העם. האם ניתן להשוות בין קפלניסטים למתנגדי המשטר באיראן? והיכן עובר הגבול בין ביקורת לבין חתירה תחת האינטרס הלאומי?המאזינים יקבלו הזדמנות נדירה להבין את נימי הדיון סביב סוגיות כמו השפעת העולם על מדיניות ישראל והתפיסות השונות של מוסר יהודי מול צרכים ביטחוניים קיומיים. הפרק מעורר מחשבה על תפקיד המנהיגות ביצירת חוסן לאומי, על משמעות ה"ליברליזם" בהקשר יהודי-ישראלי, ועל האתגרים הניצבים בפני עם ישראל בתקופה מורכבת זו. האם ניתן לגשר על פני התהומות הפוליטיות והאידיאולוגיות, או שמא אנו נידונים למחלוקת בלתי פוסקת? האם תודעה לאומית חזקה יכולה לגבור על כל קונפליקט פנימי וחיצוני? האזינו כדי לצלול ללב הדילמות הבוערות ביותר של ימינו.00:00:00-00:12:27 רקע הדיבייט ומחלוקת על החזרת שטחים00:12:27-00:27:52 חמאס: פרוקסי איראני או כוח סורר?00:27:52-00:35:10 עוצמת המשטר האיראני ויכולת הפלתו00:35:10-00:46:16 "קפלניסטים כאנרכיסטים": השוואה מעוררת מחלוקת00:46:16-00:54:14 אחדות ישראל מול קיטוב אידיאולוגי00:54:14-01:10:00 היסטוריה של פילוג ואויבים מבית ("מתיוונים")01:10:00-01:26:00 "להרוג 50,000 פלסטינים": מוסר יהודי במלחמה01:26:00-01:43:00 אסטרטגיה צבאית ושיטות לחימה בעזה01:43:00-01:51:07 אתגר התדמית מול העולם ועמדה "שחור-לבן"01:51:07-01:57:57 סיכום הדיבייט ולקחי 7 באוקטובר#פודקאסט #על_המשמעות

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את שינה ריינולדס, יזמית, משפיענית ופעילת הסברה ישראלית בארה"ב, לשיחה מרתקת על עליית האנטישמיות בימין האמריקאי החדש, תפקיד המדיה והמשפיענים בעיצוב תודעה ציבורית, וכיצד נכון להסביר את ישראל בעולם המורכב של ימינו. הראיון נערך על רקע ביקורה של ריינולדס בישראל, המציף את הדיסוננס בין המציאות הישראלית לתפיסתה בארצות הברית.הפרק צולל לעומק השינויים המדאיגים בנוף הפוליטי והתקשורתי בארה"ב. ריינולדס חושפת כיצד משפיעני ענק כמו קנדיס אוונס ואנדרו טייט, שלכאורה מגיעים מפלגים פוליטיים שונים, הופכים למובילי דעה אנטי-ישראליים ואנטישמיים, לעיתים באמצעות רטוריקה מתוחכמת המטשטשת את השטחיות שבה. היא מציגה דוגמאות מזעזעות של דברי הסתה תחת מסווה של "אמת" והסבריהם המעוותים על קונפליקטים ותופעות חברתיות.השיחה נוגעת בחשיבות האופטימיות והיכולת לשנות דעת קהל, תוך למידה מהצלחות פוליטיות בלתי צפויות. ריינולדס משתפת בתובנותיה על היעדר ידע בסיסי בארה"ב לגבי היבטים יומיומיים של החיים בישראל (כמו שירות חובה בצה"ל או מיסוי), ומדגישה את הצורך לשתף מידע זה באופן יזום. היא חולקת מסע אישי מטלטל מאתאיזם עמוק להתעוררות רוחנית, שהובילה אותה להבין את משמעות הבית והנאמנות לעם היהודי, ומעניקה פרספקטיבה אינטימית על השלכות ההתקפות הפיזיות שעברה בישראל.האם ניתן להתמודד עם התעמולה השקרית? מהו תפקידה של הפוליטיקה בטיפוח אנטישמיות? וכיצד יכולה ישראל למנף את התמיכה העצומה של קבוצות נוצריות פרו-ישראליות, תוך התגברות על מחסומי אתנוצנטריות וקשיים בניהול תרומות? הדיון עוסק גם ב"דיסוננס" של הישראלים הצעירים החיים תחת טרור, ועדיין נדמים כמנותקים מהמאבק הלאומי, לצד קריאה לאיחוד והבנה הדדית בין קבוצות שונות בתוך ומחוץ לישראל, למען עתידה וביטחונה. הפרק מציע למאזינים הבנה מעמיקה יותר של המציאות הגלובלית, ומספק תובנות חשובות כיצד כל אחד יכול להיות שגריר עבור ישראל.00:00:00-00:02:40 ההשפעה המפחידה של המדיה האמריקאית על תודעה00:02:40-00:06:20 דוקטרינה ושקרים: אנדרו טייט וקנדיס אוונס על ישראל00:06:20-00:11:50 התמודדות עם תעמולה: שינוי דעת קהל ועובדות על ישראל00:11:50-00:16:20 מאתאיזם לאמונה: המסע האישי והמשמעות של נאמנות לעם00:16:20-00:22:50 מלחמת התודעה: שטיפת מוח וסכנות הפוליטיקלי קורקט00:22:50-00:27:50 אנטישמיות ככלי פוליטי: מי מרוויח מהשנאה?00:27:50-00:32:00 הימין האמריקאי החדש: תומכי ישראל נוצרים מול אנטישמים000:32:00-00:40:00 הקשר היהודי-נוצרי: חשיבות תמיכת האוונגליסטים בישראל00:40:00-00:49:10 כספים, גרידיות וביטחון: התמודדות הימין בישראל וחוסר אונים מול המציאות00:49:10-00:54:50 איחוד כוחות וסובלנות: הדרך לביטחון ולנורמליות בישראל#פודקאסט #על_המשמעות 

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את גלעד כץ, דיפלומט בכיר וראש מטה שר החוץ לשעבר, לשיחה חשובה מאין כמותה על עתיד מדיניות החוץ וההסברה של ישראל. על רקע התקופה המורכבת של אחרי ה-7 באוקטובר, בה נשמעים קולות רבים המבקרים את אופן התנהלות ישראל בזירה הבינלאומית, כץ מציג תובנות מפתיעות מהשטח ומציע אסטרטגיה נועזת לתיקון המצב.הפרק צולל לעומק הליקויים ההיסטוריים והעכשוויים במדיניות החוץ הישראלית, החל מחוסר ההבנה של "המחנה הלאומי" בתחום, דרך הנטייה לשלוח אישי צבא לתפקידים דיפלומטיים ללא הכשרה מתאימה, ועד לתפיסה מוטעית של הסברה כ"דוברוּת" פנים-ישראלית. האם אכן ישראל מתייחסת לעצמה כאל "מדינת פנים" בלבד, כדברי קיסינג'ר? גלעד כץ מנתח מדוע גישה זו מזיקה וכיצד היא מונעת מישראל לבנות אסטרטגיה ארוכת טווח ומשפיעה בזירה הגלובלית.בשיחה נחשפים לעומק כשלים בהסברה הישראלית, המתבססת על ישראלים "פטריוטים" אך לא תמיד יעילים בזירה הבינלאומית. כץ מציג דוגמאות מובהקות ומדגים איך קטר, מדינה קטנה התומכת בטרור, הפכה לשחקן דיפלומטי והסברתי בעל עוצמה אדירה בזכות אסטרטגיה חכמה, ארוכת טווח והשקעה כספית אדירה. הוא מפרט את ארבעת עמודי התווך של ההצלחה הקטרית, ומדוע ישראל חייבת לאמץ גישה דומההפרק חושף את הפוטנציאל העצום של השפעה באמצעות משפיעני רשת שאינם ישראלים, ואת הכוח הטמון בקהילות פרו-ישראליות כמו האוונגליסטים בארצות הברית. תגלו כיצד בנימין נתניהו ניצל בעבר את "זכות הווטו" של מדינות מסוימות באיחוד האירופי כדי לקדם אינטרסים ישראליים, וכיצד ניתן ליישם מדיניות לאומית ריאליסטית ואקטיביסטית גם בתקופות מלחמה. האם ישראל באמת יכולה "לרדת מהעץ" ולתת לאחרים לדבר בשמה? ומה אנחנו יכולים ללמוד מהשימוש ב"מוצרי לייף סטייל" וקבוצות ספורט כדי לקדם מיתוג חיובי? הצטרפו לשיחה מעוררת מחשבה שתעזור לכם להבנין את עולם הדיפלומטיה המודרני. 00:00:00-00:01:06 פתיחה: הצורך בדיפלומטיה והסברה00:01:06-00:06:08 חוסר המדיניות של המחנה הלאומי והכשל בהסברה הישראלית00:06:08-00:13:50 הסברה ישראלית מול מודל קטר: מדוע אנחנו לא מבינים?00:13:50-00:20:20 הלקחים מקטר: אסטרטגיה ארוכת טווח ומשפיענים לא-ישראלים00:20:20-00:27:00 הקהילה האוונגליסטית וכוחה בהסברה00:27:00-00:36:12 השפעת כוח רך: ספורט, תרבות ומוצרי לייף סטייל כמנועי הסברה00:36:12-00:41:20 שינוי תפיסתי: מדיניות חוץ אקטיביסטית וריאליסטית00:41:20-00:48:44 עתיד ההסברה: להתמקד במה שחשוב ולתת לאחרים לדבר בשמנו#פודקאסט #על_המשמעות

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את יודל הירש, נציג נטורי קרתא, ואת ספי גלדצהלר ראש בימ"ד "הרוח הגדולה", לדיבייט סוער ומרתק על ציונות, אנטי-ציונות, והיחס הראוי למדינת ישראל מנקודת מבט הלכתית של הפלג החרדי הקיצוני ביותר. השיחה התעוררה בעקבות ויכוח ויראלי מצולם בין ספי גלדצהלר לבין אנשי מאה שערים, והיא צוללת לעומק הסוגיות הבוערות ביותר המפלגות את החברה הישראלית והעולם היהודי.הראיון בוחן את עמדת נטורי קרתא לגבי אי-גיוס לצבא, הרואה בצבא ובמדינה כולה ביטוי אסור של ציונות הנוגד את התורה. יודל הירש טוען כי הפתרון לגלות אינו הקמת מדינה וצבא, אלא חזרה בתשובה ושמירת התורה, כשהוא מסתמך על "שלוש השבועות" – איסורים הלכתיים, לשיטתו, על עלייה המונית לארץ, מרידה באומות ודחיקת הקץ. מנגד, ספי גלדצהלר מציג את העמדה הציונית הדתית, המדגישה את חשיבות יישוב הארץ, הגנה עצמית והקמת ריבונות יהודית, תוך שהוא קורא תיגר על פרשנות נטורי קרתא למקורות ולפסיקות הלכה, ומצביע על כך שגדולי הפוסקים לאורך הדורות לא פסקו את "שלוש השבועות" להלכה כפי שהם מפרשים זאת.הדיון מתפתח לנושאים נוספים כמו היחס לגאולה – האם היא תלויה בתשובה בלבד או יכולה להגיע גם "בעיתה", ללא קשר למצב הרוחני של העם. נבחנת גם דמותו של הרמב"ם ויחסו לשבועות וליישוב הארץ, וכן אירועים היסטוריים כמו מרד בר כוכבא ומלכות החשמונאים. בנוסף, עולה לדיון סוגיית היחס לחילונים ולשאר חלקי עם ישראל, והשאלה מיהו "אח במצוות" על פי תפיסת עולמם של נטורי קרתא. הפרק נוגע גם בנושא הרגיש של יחס נטורי קרתא לפלסטינים ולמנהיגיהם, כולל פגישות עם יאסר ערפאת, וההסבר לכך מנקודת מבטם.בפרק זה ישמעו המאזינים טיעונים חריפים, פרשנויות מקוריות למקורות היהדות, ועימות חזיתי בין תפיסות עולם קוטביות. מהי המשמעות האמיתית של הגלות והגאולה? האם מדינת ישראל היא חטא או מצווה? וכיצד יש לנהוג כלפי מי שאינו שומר תורה ומצוות על פי ההלכה? האזינו לדיון שלא ישאיר אתכם אדישים ויעורר מחשבה על הזהות היהודית והישראלית בעידן המודרני.00:00:00-00:05:03 - היכרות עם יודל הירש ורקע משפחתי בנטורי קרתא.00:05:03-00:14:00 - דיון על גיוס לצה"ל ושלוש השבועות.00:14:00-00:22:20 - דיון על הקמת מדינת ישראל והחשמונאים.00:22:20-00:28:00 - המשך דיון על חנוכה והקמת מדינת ישראל.00:28:00-00:34:30 - דיון על עם ישראל ואחווה בין יהודים.00:34:30-00:41:30 - דיון על תינוקות שנשבו ותפיסת האל.00:41:30-00:47:40 - חישוב קץ הגאולה על פי הגאון מוילנה.00:47:40-01:05:00 - ימות המשיח ויישוב ארץ ישראל.01:05:00-01:13:40 - דיון על מדינת ישראל, היחס לערבים, ופגישות עם ערפאת.01:13:40-01:18:36 - דבר טוב על האידיאולוגיה של הצד השני וסיכום.#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את אור רייכרט, קריקטוריסט ואיש קריאייטיב ופרסום, לשיחה מרתקת ונטולת פילטרים על המלחמה ועל הנרטיב הישראלי. רייכרט, שעומד מאחורי כמה מהקמפיינים המדוברים ביותר בישראל, חושף את מאחורי הקלעים של עבודתו ופורש את משנתו על הכוח של תודעה, מיתוג וקריאייטיב בעיצוב המציאות.בשיחה, רייכרט מסביר את ההיגיון מאחורי קמפיין "בית על החוף בעזה" ככלי ליצירת רוח לחימה, וקמפיין "התקררתם?" עם יותם זמרי, שנועד להילחם בשכחה הציבורית. הוא משתף לראשונה בסיפור המלא על הקריקטורה של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות, שהובילה לצנזורה תקדימית מצד המערכת המשפטית, וחושף את המאבקים המשפטיים והתקשורתיים שהתנהלו מאחורי הקלעים.הדיון צולל לעומק הנושאים הרגישים ביותר בחברה הישראלית. רייכרט מנתח את קמפיין החטופים, טוען כי המיתוג שלו הפך ל"עבודה זרה" שמנוצלת אסטרטגית על ידי גורמים פוליטיים, ומסביר מדוע הוא רואה בו סכנה לביטחון הלאומי. הוא מנהל ויכוח נוקב עם התפיסה של "אחדות" כערך עליון, ומסביר מדוע לשיטתו, אין באמת פרטנר לדיאלוג בצד השני של המפה הפוליטית, צד שלטענתו פועל ללא בסיס של "אמת".מהי האחריות של אומן ואיש תודעה? האם פרובוקציה היא כלי לגיטימי או מסוכן במאבק על דעת הקהל? כיצד הוא משתמש ב-AI כדי לייצר קריאייטיב שמייצר באזז, ומדוע הוא מאמין ששופטים דתיים במערכת המשפט בגדו בערכי הציבור אותו הם אמורים לייצג?הצטרפו לשיחה חושפנית, מלאת סרקזם, מטלטלת ומעוררת מחשבה, שמציעה מבט נדיר אל חדר המכונות של מלחמת התודעה הישראלית, ומאלצת את המאזין לבחון מחדש את המושגים הבסיסיים ביותר שמגדירים את זהותו.00:00:00-00:05:40 "בית על החוף זה לא חלום": מאחורי הקלעים של הקמפיין הפרובוקטיבי בעזה00:05:40-00:15:22 "צינזרו לי קריקטורה": סיפור העימות עם אסתר חיות והמערכת המשפטית00:15:22-00:21:04 "המיתוג לחטופים הוא עבודה זרה": מדוע קמפיין הסרט הצהוב מסוכן?00:21:04-00:29:33 "אין עם מי לדבר": הוויכוח עם הדתיים ה"ערכיים" על אחדות ופילוג00:29:33-00:34:55 שועלים בהר הבית: משל רבי עקיבא והתקווה שמגיעה מתוך החורבן00:34:55-00:42:50 AI וקריאייטיב: איך מייצרים מסרים ויראליים בעידן הבינה המלאכותית?00:42:50-00:52:39 "השיבה שופטינו": על שופטים דתיים שפוסקים נגד ערכי הימין00:52:39-01:02:03 "אומרים שאני עובד אצל ביבי": ניפוץ השמועות על הקשר ללשכת רוה"מ01:02:03-01:13:50 "יד ושם מוציאים את היהדות מהשואה": המאבק על הזיכרון הלאומי01:13:50-01:25:24 תהום תודעתית: סיכום המאבק על האמת והנרטיב בישראל#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

לאור בקשות רבות מכם קהל המאזינים, החלטנו לשחרר באופן חד פעמי לציבור הרחב את סופו של הדיבייט המרתק בין אליהו יוסיאן לד"ר יאיר אנסבכר. זהו קטע פרימיום בלעדי מתוך תוכנית המנויים שלנו "על המשמעות פלוס".בקטע זה, השיחה בין השניים מגיעה לשיא, ועוסקת בשאלות יסוד על מוסר, כוח והנהגה. הדיון נע בין תפיסת העולם של "שחור-לבן" שאותה מוביל יוסיאן, הדורש החלטיות ללא פשרות, לבין גישתו של אנסבכר המדגישה את המורכבות ואת הצורך במוסר יהודי גם בשדה הקרב. הם מתעמתים על ההבדל בין "להרוג" ל"לרצוח", על השאלה האם החיפוש אחר קונצנזוס הוא ביטוי לחולשה, ובסיום מנסים למצוא נקודת הסכמה אחת שתגשר על הפערים.00:00 פתיח01:22 מהי דרך הלחימה היהודית על פי אנסבכר?04:08 העימות: האם יש הבדל בין להרוג לבין לרצוח?07:42 יוסיאן: "ברגע שאתה לא אפס או 100, אתה חלש"#פודקאסט #על_המשמעות Support the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב מאור קיים, ראש מכון הר ברכה, לשיחה מרתקת על הגדרת האמונה ומשמעותה בעולם היהודי. לרגל השקת ספרו החדש "פניני הלכה: אמונה ומצוותיה", הספר המקיף שנכתב בשני כרכים, אנו צוללים עמוק אל עולם המושגים של האמונה היהודית, נושא שלעיתים קרובות נדחק לשוליים בספרי הלכה המצויים.הרב מאור קיים מסביר כיצד האמונה, על פי הגדרת הראי"ה קוק זצ"ל, אינה רק שכל או רגש, אלא הוויה שלמה – תודעה עצומה שבאמצעותה האדם מבין את המציאות ומבטא את קיומו. הפודקאסט בוחן את השאלה המורכבת: האם ניתן לצוות על אמונה? המרואיין מציג את התפיסה שהאדם מטבעו מחפש משמעות ונוטה להאמין בערכים נצחיים ובכוח גדול ממנו, תוך התייחסות למעמד הר סיני כמקור התוכן הממשי של האמונה.אחד הנושאים המרכזיים שנדונים בהרחבה הוא הגדרת "עבודה זרה" – לא רק אלילות קדומה, אלא כל צמצום של הבורא או ייחוס כוח בלעדי לגורם אחד. האמונה היהודית, לעומת זאת, דורשת הכרה באל אחד שהוא מקור לכל הכוחות והערכים. הפרק מתייחס גם למחלוקת הציבורית סביב יחס הדתיים לנס וטבע, על רקע אירועים אקטואליים. הרב קיים מדגיש את הצורך לשלב שיקולים ריאליים והשתדלות מעשית עם התלות בסיעתא דשמיא, ומביא דוגמאות היסטוריות כמו דוד המלך וחטא המרגלים כדי להבהיר את הנקודה. האם הסתמכות יתרה על נס מונעת מאיתנו לפעול בעולם באופן מיטבי?השיחה נוגעת גם בסוגיות פילוסופיות והלכתיות כמו 13 עיקרי האמונה של הרמב"ם, ותכונתה המובהקת של היהדות לפעול לתיקון העולם ולהבאת ברכה לכל משפחות האדמה. הרב מסביר את ייחוד התאולוגיה היהודית שאינה מנסה להגדיר את עצמות הבורא, אלא את דרכי התגלותו בעולם, ומרחיב על כשפים ומיסטיקה – מחלוקות הראשונים בין הרמב"ם (הבל) והרמב"ן (אמת עם כוחות טומאה). הפודקאסט מספק כללים מעשיים לזיהוי בעלי מופת אמיתיים, ומדבר על הסכנות בחיפוש "קיצורי דרך" דרך קבלה מעשית ורפואה אלטרנטיבית. כמו כן, נדונה השפעת חלומות ומושג "עין הרע" והקשר שלהם למידות האדם.00:00:00 פתיחה: למה אין ספרי הלכה על אמונה?00:05:04 מהי עבודה זרה? האם להגדיר את אלוהים זו כפירה?00:08:11 טבע מול נס: מתי אמונה הופכת למסוכנת?00:15:07 האם ליהדות יש תאולוגיה?00:21:34 כשפים ומיסטיקה: מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן00:26:40 רבנים ובעלי מופת: איך מזהים רמאי?00:32:17 קבלה מעשית וקיצורי דרך רוחניים00:36:20 עין הרע וחלומות: אמונה תפלה או אמת תורנית?00:44:07 אסטרולוגיה ורפואה אלטרנטיבית בהלכה00:49:40 מדוע חוכמות חיצוניות חיוניות להבנת התורה?#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב מאור קיים, ראש מכון הר ברכה, לשיחה נוספת על יחסי הגומלין המורכבים והמתפתחים בין היהדות לדתות העולם. מהו המבט ההלכתי על אמונות אחרות בעידן המודרני?הרב קיים מציג את גישתו הייחודית של הרב מלמד בספרו החדש "פניני הלכה: אמונה ומצוותיה". השיחה צוללת אל השאלות המורכבות סביב יחס היהדות לנצרות, לאיסלם ולדתות המזרח, כמו הינדואיזם ובודהיזם. נדון בהבדלים ההלכתיים בין "עבודה זרה גמורה" ל"עבודה זרה בשיתוף" וכיצד הבחנה זו משפיעה על היחס לנוצרים, לאור השינויים התאולוגיים וההיסטוריים שחלו בהם. הפרק עוסק גם בנושאים רגישים כמו כניסה לבתי תפילה נוצריים ומוסלמיים, יחס למוסלמים לאור שנאת ישראל, והתייחסות לסמלים דתיים וחגים זרים כמו חג המולד והנוביגוד. כיצד ניתן לקיים את המצווה לגנות עבודה זרה בעולם שקוף וגלובלי, מבלי לגרום לאיבה מיותרת? ומהו עתיד הדתות בעולם שבו שאלות של מוסר ואנושיות עולות על הגדרות הלכתיות עתיקות? האם המסגרת הדתית עדיין הכרחית להתעלות מוסרית?הפרק חושף את ההתלבטויותיו העמוקות של הרב מלמד בכתיבת ספר פורץ דרך זה, ואת תרומת קהילת הר ברכה והמכון לליבון הסוגיות. הוא מציע למאזינים לא רק ידע הלכתי תיאורטי, אלא גם כלים פרקטיים ורעיוניים להתמודדות עם שאלות אקטואליות ביחסים בין-דתיים, ומעודד שיח ביקורתי ומכבד. תקבלו הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של תהליך כתיבת ספרי הסידרה "פניני הלכה", ואל הדילמות המוסריות וההלכתיות העומדות בבסיסם. 00:00:00 היחס לדתות אחרות: מבוא00:01:09 ההתלבטות בכתיבת "פניני הלכה"00:05:56 הנצרות במבט יהודי והתעלות מוסרית00:11:07 עבודה זרה בשיתוף ויחסי יהודים-נוצרים00:18:06 איסלם, שנאה והכניסה למסגדים00:26:00 דתות המזרח: הינדואיזם, בודהיזם וההלכה00:33:19 חזון עתיד הדתות בפני ההלכה00:37:14 צלבים, סמלים דתיים ומשמעותם ההלכתית00:42:29 חגים נוכריים: נוביגוד, כריסמס וסילבסטר00:46:14 אמת ודרכי שלום בעידן הדיגיטלי: סיכום#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את תומר בן צבי, מנכ"ל ארגון 'כושרות', לשיחה חושפנית ומרתקת על המתרחש מאחורי הקלעים של עולם הכשרות בישראל, ועל ההתעוררות הרוחנית הגדולה שחווה הציבור מאז תחילתה של מלחמת 'חרבות ברזל'. האם הכשרות היא רק עניין הלכתי יבש, או שמא מדובר בליבת הזהות היהודית שזכתה לפריחה מחודשת?השיחה צוללת לעומק סוגיות בוערות, החל מניתוח 'רפורמת הכשרות' של חה"כ מתן כהנא, דרך הטיעון המפתיע מדוע היא נועדה דווקא לייקר את המחירים ולפגוע במערך הכשרות הקיים. תומר בן צבי חושף את שיחותיו האישיות עם ח"כ יוליה מלינובסקי, ומספר כיצד הפכה מלינובסקי באופן בלתי צפוי לגורם שבלם את הרפורמה. עוד נבחנת לעומק סוגיית "הונאת הכשרות" – איך לזהות גופים שמעניקים תעודות מפוצצות ללא כל פיקוח אמיתי, ומדוע חשוב כל כך לבדוק את מקור הכשרות.הפרק אינו חוסך בביקורת ובוחן את כשלי השוק של גופי כשרות פרטיים לעומת הרבנות המקומית, תוך התייחסות למקרים קונקרטיים של כשרות מפוקפקת במקומות רגישים. נדון גם במצב החמור של מחסור ברבני ערים בישראל, וההשלכות של ואקום זה על שירותי הדת. לצד הקשיים, הפרק מציע גם תקווה ומגמות חיוביות, כמו הפיכתן של מסעדות שף מובילות בתל אביב לכשרות, לא רק משיקולים כלכליים, אלא גם בזכות גילוי מחדש של ערך השבת.מה ההבדל בין כשרות ממלכתית לפרטית, ומי באמת מרוויח מכך? כיצד ניתן לשמור על כשרות בעת טיול בחו"ל בלי להסתבך, ואיך מתחילים תהליך של התחזקות ושמירת כשרות בחיי היום-יום בצורה הדרגתית? האזינו לפרק עם תומר בן צבי אשר יעניק לכם כלים מעשיים, מידע חיוני ותובנות עמוקות על היבטים הלכתיים, כלכליים וחברתיים של הכשרות בישראל. 00:00:00 התחזקות הזהות היהודית ומפתחות הכשרות00:03:01 רפורמת כהנא: הקרב על הכשרות וכיצד היא נבלמה00:07:05 המהלך המסתורי: האם רצו לחסל את הרבנות המקומית?00:10:07 שוק הכשרות: למה תחרות היא לא הפתרון?00:14:06 הסכנה האמיתית: משבר רבני הערים בישראל00:16:27 בדצי"ם מול רבנויות: מאחורי הקלעים של גופי הכשרות00:20:13 פרשת צהר: כשלון המיזם והצבעה ברגליים00:26:10 אתגרי כשרות בחו"ל: פתרונות וטיפים למטייל00:32:45 איך מתחילים לשמור כשרות? מסע הדרגתי00:34:40 תל אביב כשרה: שפים מגלים את השבת ואת הפדיון (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בקטע פרימיום נוסף זה שאנו משחררים לכולם, בעקבות ריבוי המענות והבקשות שלכם המאזינים, אנו מביאים לכם שוב באופן בלעדי את סופו של הדיבייט המטלטל בין ספי גלדצהלר, נציג הציונות הדתית, לבין יודל הירש, נציג נטורי קרתא. השיחה צוללת אל לב המחלוקת התיאולוגית והפוליטית בין שני העולמות: האם אנחנו חיים בתקופת "גלות" או "גאולה"?יודל הירש מסביר מדוע לשיטתם יש ללכת לפייס את אויבי ישראל, ומספר על סבו שכיהן כ"שר לענייני יהודים" בממשלת ערפאת. ספי מנגד, מציג את תפיסת עולמו של הרב קוק, הטוענת שבזמן הגאולה יש לשפוט את המציאות לפי ה"נסתר" ולא רק לפי ה"נגלה", ומסיים בסיפור מכונן שמסכם את הפער הבלתי נתפס בין שתי התפיסות.00:00 פתיח00:29 אנחנו בגלות, ולכן נותרו רק תפילה ודורון03:08 סבא שלי, השר לענייני יהודים בממשלתו של ערפאת.07:13 אנחנו רואים ב'פוקר ישראל' אדם שהוא יותר גרוע מגוי.12:36 הרב קוק: בגלות הולכים לפי הנגלה, בגאולה לפי הנסתר.#פודקאסט #על_המשמעות Support the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אודי רט, יועץ ופוסק הלכה במכון פוע"ה, לשיחה מרתקת על צומתי הדרכים המורכבים ביותר בחיינו, שם נפגשות הרפואה המודרנית וההלכה היהודית.השיחה נפתחת בצל פרשת החלפת העוברים באסותא, ומשם צוללת לעומק הסוגיות הבוערות ביותר בתחום הפוריות: מהו הצורך בפיקוח הלכתי במעבדות הפוריות? ומי נחשבת לאם ההלכתית במקרים של פונדקאות או תרומת ביצית – זו שתרמה את הגנטיקה או זו שנשאה את ההיריון ברחמה? הרב רט מציג את המחלוקת ההלכתית המורכבת, את ההיבטים המוסריים ואת ההשלכות המעשיות על קביעת יהדותו של הילוד.בהמשך, דנים תמיר והרב רט באתגרים הייחודיים של זוגות דתיים בתהליכי פוריות, בירידה המדאיגה בפריון הגבר בעולם המערבי, ובשאלה מתי נכון להתערב רפואית ומתי דווקא ההמתנה היא הפתרון הנכון. השיחה נוגעת גם במקרים הקיצוניים ביותר, כמו הריונות שלישייה, ומעלה את השאלה הקשה: האם ומתי דילול עוברים הוא אופציה לגיטימית, וכיצד מכריעים בין רצון ההורים לבין הסיכון הרפואי?ומסוגיות של הבאת חיים אל סוף החיים, הפרק עובר לעסוק בנושא קדושת החיים וההתמודדות עם מחלות סופניות. כיצד ההלכה מתייחסת לרצונו של אדם להימנע מהחייאה? מה הדין לגבי שימוש במשככי כאבים כמו מורפיום, שעלולים לקצר את החיים? הרב רט מסביר את האיזון העדין בין האיסור המוחלט על קיצור חיים אקטיבי לבין החובה למנוע סבל, ומספק כלים להתמודדות מכבדת ומלאת חמלה עם הפרידה מהיקרים לנו.בפרק זה תשמעו סיפורים אנושיים מטלטלים ומרגשים על זוגות שהתמודדו עם אתגרי פריון קשים, על החלטות הרות גורל בחדר הלידה, ועל הבחירות המוסריות מול מיטת החולה. זוהי שיחה שאינה מפחדת לגעת בשאלות הקשות ביותר על משמעות החיים, המוות ומה שביניהם.

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב יוסף קלנר, מבכירי רבני הציונות החרדלי"ת ור"מ בישיבת "בני דוד" בעלי, לשיחה מרתקת ונוקבת על ההתנגדות לעלייה להר הבית מהזווית ההלכתית והרעיונית.הרב קלנר מציג תזה עקרונית ועמוקה, השואבת את יסודותיה מגדולי הדורות, ובראשם הרב קוק ובנו הרב צבי יהודה. הוא פותח בהבחנה מכוננת בין "המקדש" – ספרת החיים הרוחנית והתודעתית של האומה כולה – לבין "בית המקדש", המבנה הפיזי. לשיטתו, כל ניסיון לבנות את הבית הפיזי לפני בניין המקדש הרוחני בלב האומה, אינו רק טעות טכנית, אלא היפוך היוצרות, זלזול באינטליגנציה של העם והרס של מושג הקדושה עצמו.האם בניין פיזי יכול להקדים בניין רוחני? מהי המשמעות העמוקה של הצורך בנבואה ובמלכות כתנאי הלכתי ומעשי לבניין המקדש? הרב קלנר מסביר מדוע, על פי גדולי הפוסקים, כל העיסוק המעשי בהר הבית תלוי בהופעת הנבואה, המשמשת אינדיקציה לבשלותה הרוחנית של האומה.במהלך השיחה עולות סוגיות נפיצות נוספות: הרב קלנר תוקף בחריפות את גישת "יש לי את הרב שלי", שלטענתו מפרקת את הסמכות ההלכתית ומובילה ל"סוף התורה". הוא דוחה על הסף את טיעון ה"כיבוש", מסביר מדוע הוא אינו רלוונטי להר הבית, ואף טוען כי מי שמחזיק בו אינו מבין את מהות הריבונות. בנוסף, הוא מתייחס לסיפור המפורסם על עליית הרמב"ם להר, וטוען כי מדובר בזיוף היסטורי.בפרק זה תשמעו קול בלתי מתפשר, אינטלקטואלי ורוחני, המציב אלטרנטיבה מחשבתית שלמה לתנועת העלייה להר הבית. זוהי הזמנה לדיון על מהותה של הגאולה, על מקומה של ההלכה במרחב הציבורי, ועל האחריות העצומה המוטלת על דורנו בתהליך התחייה.00:00:00 פתיחה: למה להתנגד לעלייה להר הבית?00:02:31 ההבחנה המכוננת: מה ההבדל בין "מקדש" ל"בית המקדש"?00:08:53 המחלוקת המרכזית: בניין הרוח קודם לבניין האבנים00:16:11 הסכנה בגישה הטכנית: "זלזול באינטליגנציה של עם ישראל"00:29:29 הטיעון ההלכתי: למה בניין המקדש דורש נבואה?00:51:00 סדר הגאולה: קודם מלך, אחר כך מקדש01:05:40 "יש לי את הרב שלי": איך העלייה להר הבית הורסת את התורה?01:17:35 פירוק טיעון הכיבוש: "הר הבית כבוש לחלוטין, על ידי ממשלת ישראל"01:32:23 האם הרמב"ם באמת עלה להר הבית?01:42:39 סיכום וקריאה לפעולה: בואו נבנה את התודעה, לא רק את הקירות#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר רועי יוזביץ', ראש המעבדה לבינה מלאכותית באוניברסיטת אריאל, מרצה וחוקר ומגיש הפודקאסט "העולם של יוזביץ׳", לשיחה מעוררת דאגה על השפעת הבינה המלאכותית על חיינו, על עולם העבודה ועל עצם משמעות הקיום האנושי. הפרק צולל לעומק השינויים שמביאה עמה הבינה המלאכותית (AI), עם דגש על שירותים יומיומיים ופרקטיים. ד"ר יוזביץ' פורס בפנינו את שלל השימושים הפוטנציאליים של AI כבר היום: החל מיכולות כתיבה וניסוח מתקדמות, דרך תרגום, סיוע משפטי וחשבונאי, ועד ניהול משימות טכניות. הוא מדגים כיצד AI יכולה לחסוך זמן וכסף בעבודות רבות, תוך שהוא מתייחס ל"החלפת מתכנתים בינוניים" ונהיגה אוטונומית כדוגמאות לשינויים קרובים.השיחה נוגעת גם בהשלכות הרוחב של AI על תחומים כמו רפואה וחינוך. ד"ר יוזביץ' מסביר כיצד AI כבר מצטיינת במשימות כמו מתן חוות דעת רפואיות שניוניות, אבחון מדויק יותר מבני אדם בבדיקות, ואף משמשת כ"מנטור" או "יועץ הורים" ולימודי, מספקת תמיכה ומשוב ממוקדים לילדים. הוא משתף דוגמאות אישיות הממחישות את הפוטנציאל של AI לשפר אינטראקציות וביצועים אנושיים.אחד הנושאים המרתקים שעולים בדיון הוא הפוטנציאל של AI וממשקי מוח-מחשב (כמו ניורלינק של אילון מאסק) לייצר מציאות מדומה אולטימטיבית שתערער את הגבול בין מציאות לדמיון, ואף את עצם הצורך האנושי לעבוד או לפעול פיזית. מהי משמעות החיים והעבודה כאשר AI מסוגלת לבצע כמעט כל משימה, ואף לספק חוויות רגשיות וחושיות מלאות? המרואיין מזהיר מפני התנגדות עיוורת לקידמה, בדומה להתנגדויות היסטוריות להשכלה, ומדגיש את הצורך להתמודד עם השאלות התאולוגיות והחברתיות הנובעות מכך, שכן AI כבר מסוגלת לחשוב.האם אנו מוכנים לעתיד שבו מחשבותינו ומציאותנו יכולות להיות מעוצבות על ידי אלגוריתמים? ומה תהיה משמעות הקיום האנושי בעולם כזה? הצטרפו לשיחה מרתקת זו.00:00:00 פתיחה: הרובוטים יחליפו אתכם00:01:52 מה AI יכול לעשות עבורנו כבר היום?00:05:40 האם מערכת החינוך קורסת מול הבינה המלאכותית?00:11:10 המהפכה ברפואה: AI כרופא האישי שלך00:18:01 אלה המקצועות הראשונים שייעלמו מהעולם00:27:27 הרובוטים שינקו ויבשלו לנו: מתי זה יקרה?00:37:50 פסיכולוגים, מורים ויועצים: האם גם הם יוחלפו?00:45:15 עידן הניורלינק: האם נחיה בתוך המטריקס?00:52:38 התגובה הדתית: איך מתמודדים עם "כפירת ה-AI"?00:57:05 סיכום#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אורי שרקי יו"ר ארגון "ברית עולם" ואת הרב ליאור לביא מנהל "בית הספר הגבוה לחוכמת האמונה", לשיחה מרתקת על שאלות יסוד באמונה, חברה ומציאות.הדיון צולל לעומק המתחים והתמורות המעצבים את הזהות היהודית והחברה המודרנית. בעקבות הדיבייט האחרון שהתפרסם בעל המשמעות בין ספי גלדצהלר ויודל הירש על נטורי קרתא, מציג הרב שרקי את תפיסתו לפיה שורש הנשמה הוא הקובע בפרשנות התורה, ודן ב"שלוש השבועות" כסעיפי חוזה של הגלות שכבר פקעו. הוא מציג את היהדות כלאום ולא כדת, מה שמאפשר תפיסה רחבה יותר של עם ישראל, ומותח ביקורת על התכנסות העולם החרדי ואי הרלוונטיות שלו למציאות ההיסטורית.הרב לביא מרחיב על הצורך לכוון את השיח ל"מתנדנדים" – אותה קבוצה שפתוחה להשפעה – ומעמיק בפרשנותו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) לדמותו של איוב כ"צדיק במעבר" החווה ייסורים עקב חוסר התאמתו לתקופה חדשה. שניהם מתייחסים לסוגיות חינוכיות בוערות, ומנתחים את מושג "המבוגר האחראי" ואת גישות ההורות המנוגדות – כפייה מול הזדהות, אילוף מול טבע פנימי. הם בוחנים את תפיסת יצר הטוב והרע ביהדות, ומציעים דרכים לחיבור עמוק יותר למצוות מתוך משמעות פנימית ולא רק מתוך חובה.הפרק נוגע בשאלות קריטיות על האנונימיות והזרות בחברה המודרנית, וכיצד היא משפיעה על "יראת בשר ודם". האם לחץ חברתי יכול להחליף מוסר פנימי? הרבנים מסבירים כיצד מודל הקהילה היהודית ועיצוב בתי הכנסת מהווים תרופה לבדידות העירונית. הם חוקרים את הסיבות לעזיבת הדת בקרב צעירים, כולל אווירת החירות הפוסטמודרנית, חוסר המשמעות ושנאת הפרטים. מה הקשר בין תפיסות דתיות למגמות דמוגרפיות עולמיות? וכיצד יחסי גבר-אישה משתקפים מבעד לעדשת האמונה? הדיון מגיע לשיאו בניתוח פוליטי נוקב של "דת החטופים" וכיצד אירועים אקטואליים משמשים ככלי ניגוח פוליטי. ולסיום, השאלה על עתיד המין האנושי בעידן הבינה המלאכותית מציפה דילמות פילוסופיות ואתיות מרתקות: האם AI תהפוך אותנו למיותרים? האם היא תפגע בנשמה האנושית או תשחרר אותה לעסוק בעיקר? הרבנים חושפים את חזונו של "בית הספר הגבוה לחוכמת האמונה" – פלטפורמה המפגישה בין ידע תורני לחכמה והתרבות הכללית, ומציעה אופק רעיוני חדש לישראל ולעולם, המוכיח שהיהדות היא תוכנית פעולה גאופוליטית אקטואלית.

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את אלחנן שפייזר, מתרגם הספר "להפיל פצצה" ומומחה להיסטוריה אמריקאית, לשיחה מרתקת על ארבעת החודשים ששינו את העולם.איך אדם אנונימי יחסית, סנטור ממדינת מיזורי, הופך בן לילה לנשיא ארצות הברית ולידיים שלו מתגלגלות ההחלטות הכבדות ביותר בהיסטוריה המודרנית? הפרק צולל לעומק סיפורו הלא ייאמן של הארי טרומן, שמונה לסגנו של רוזוולט כמעט במקרה, וכ-82 ימים בלבד לאחר מכן, עם מותו הפתאומי של הנשיא, נזרק אל תוך הכאוס של סיום מלחמת העולם השנייה.בשיחה, דורטל ושפייזר משרטטים את דמותו של טרומן – אדם שהגיע ללא כל הכנה, שהיה מודר לחלוטין ממעגלי ההחלטות של רוזוולט, ואפילו לא ידע על קיומו של "פרויקט מנהטן" לפיתוח פצצת האטום. נבחן את האתגרים העצומים שניצבו בפניו: המשא ומתן המורכב מול סטלין וצ'רצ'יל בוועידת פוטסדאם, העיצוב מחדש של אירופה, והדילמה הגורלית מכולן – האם להטיל את הנשק ההרסני ביותר שנוצר אי פעם על יפן כדי לסיים את המלחמה.מה היו השיקולים המוסריים, האסטרטגיים והפוליטיים מאחורי ההחלטה להפציץ את הירושימה ונגסאקי? האם באמת לא הייתה ברירה אחרת? וכיצד תמימותו של רוזוולט כלפי סטלין השפיעה על תחילתה של המלחמה הקרה? הפרק יספק לכם הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הרגעים שבהם נקבע גורל העולם, ויעורר מחשבה על טבעה של מנהיגות, על כובד האחריות ועל ההשלכות של החלטות שמתקבלות תחת לחץ בלתי נתפס. המאזינים יקבלו ניתוח היסטורי מעמיק על אחת התקופות הדרמטיות והמשפיעות ביותר במאה ה-20, ועל האיש שעמד בצומת הדרכים שלה.00:00:00 מבוא: הארי טרומן והנשיא המקרי00:02:09 הדיון על הגבלת כהונת נשיאים בעקבות רוזוולט00:06:46 איך טרומן האנונימי הפך לסגן נשיא?00:11:45 אתגרי הענק: סוף המלחמה, פצצת האטום וסטלין00:17:35 ועידת פוצדם: טרומן פוגש את המאפיונר הגדול מכולם00:25:00 הדילמה היפנית: האם אמריקה צריכה את ברית המועצות?00:35:46 שתי גישות לפוליטיקה: התמימות של רוזוולט מול המציאות00:40:37 הטיעון המוסרי: האם הטלת פצצת האטום הייתה מוצדקת?00:44:06 פנאטיות יפנית: "הם ילחמו עד החייל האחרון"00:49:09 סיכום והמלצה על הספר "להפיל פצצה"#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את נעמה אנסבכר, יועצת זוגיות ונישואין, לשיחה מרתקת נוספת והפעם על האתגרים המורכבים של זוגיות במאה ה-21.למה נדמה שזוגיות הפכה למשימה כל כך מורכבת? נעמה אנסבכר מניחה על השולחן את "הפיל שבחדר": הדור שלנו מנסה לקיים המצאה חדשה שטרם נוסתה בהיסטוריה – נישואים שאמורים להכיל בו-זמנית אהבה רומנטית, חברות עמוקה, שותפות כלכלית וגידול ילדים, כל זאת תחת לחצי העולם המודרני. הקונספט הזה, היא טוענת, חדש לחלוטין ואנחנו עדיין לא יודעים איך להתמודד איתו.באמצעות מטאפורה מבריקה של מנוע רכב שמתחמם, אנסבכר שואלת: האם אנחנו ממשיכים רק "לקרר את המנוע" בין ריב לריב, או שאנחנו מעזים להרים את מכסה המנוע ולהבין מה באמת קורה שם בפנים?בשיחה, היא פורסת את תורת "ששת הצרכים הרגשיים" (נאהבות, הערכה, יציבות, משמעות, השתייכות ועצמאות) ומסבירה כיצד כל אחד מאיתנו מונע על ידי צורך דומיננטי אחר. היא מציגה את "ארבעת צירי הקונפליקט" המרכזיים שרוב המריבות שלנו יושבות עליהם (אני-אנחנו, קרבה-מרחק, יציבות-שינוי, עבודה-משחק) ומסבירה מדוע אנחנו נמשכים להפכים, וכיצד אותה תכונה שהתאהבנו בה הופכת מאוחר יותר למקור התסכול הגדול ביותר.האם אפשר לא רק לשרוד את החיכוך, אלא אפילו לצמוח ממנו? בפרק זה תלמדו לזהות מה הצורך הרגשי העמוק שלכם ושל בני זוגכם, תבינו מדוע אתם חוזרים על אותם ריבים בתפאורה שונה, ותקבלו כלים מעשיים להפסיק לריב על הסימפטומים (הכלים, הכסף, הילדים) ולהתחיל לטפל בשורש הבעיה.נעמה אנסבכר - יועצת נישואין, מרצה וכותבת תוכן על עולם הזוגיות ומערכות יחסים.לשליחת הודעה בווטאצפ

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב רפי אוסטרוף, ראש חברה קדישא של גוש עציון, לשיחה מרתקת על עתיד הקבורה בישראל והפתרונות המהפכניים למצוקת הקרקע.האם ייתכן שארץ ישראל, על צפיפותה ההולכת וגוברת, תטבע יום אחד בבתי קברות יקרים ומוזנחים? הרב אוסטרוף מציג תמונה מורכבת של משבר הקבורה הנוכחי: מתחמי קבורת שדה תופסים שטחי ענק, ואילו חלופות כמו קבורה בקירות או בקומות – הנפוצות כיום בערים הגדולות – אינן אסתטיות, אינן מכבדות את המתים ואת החיים, ויקרות להחריד. הוא מדגיש את העלות העצומה למשלם המיסים ואת העובדה שמבני בטון אינם עמידים לעד, מה שמעלה חשש מפני קריסתם והפיכתם ל"שטחים אסורים לכניסה" בעוד 50-100 שנה.במרכז הדיון עומדת יוזמת "קבורת ארץ ישראל" אותה מוביל הרב אוסטרוף – שיטה המבוססת על מנהג קדום מימי הבית הראשון והשני. בשיטה זו, המת נקבר באדמה עם חומרים המזרזים את תהליך הפיכתו לעצמות (בתוך כשנה), ולאחר מכן עצמותיו נלקטות ומועברות לגלוסקמה (תיבה קטנה בגודל 45x20x24 ס"מ). גלוסקמאות אלו מונחות במתחמים משפחתיים, המאפשרים קבורה צפופה בהרבה (עד 1500 קברים לדונם לעומת 250 בקבורת שדה), וחוסכים עלויות אדירות למדינה. שיטה זו, לטענתו, אינה רק פתרון למצוקת הקרקע והעלויות, אלא גם מחזירה את הכבוד למת, מחזקת את הקשר המשפחתי לדורות, ומאפשרת טיפוח של קבר משפחתי משותף.מדוע יוזמה כה גאונית, שהינה כהלכה ומגובה בניסויים מדעיים אינה מאומצת על ידי המדינה? הרב אוסטרוף חושף את האתגרים – התנגדות רגשית, שמרנות וחשש מפני שינוי מצד גורמים שונים, ובעיקר – חוסר תכנון לטווח ארוך מצד הפוליטיקאים, המעדיפים פתרונות זמניים על פני אסטרטגיה בת-קיימא.האזנה לפרק זה תעניק לכם הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של אחד הנושאים הרגישים והבוערים ביותר בחברה הישראלית, תאתגר את תפיסותיכם ותחשוף פתרון עתיק-חדשני שעשוי לשנות את פני הקבורה בישראל. האם נצליח, כחברה, לאמץ חשיבה ארוכת טווח שתבטיח גם כבוד למתים וגם מרחב לחיים?00:00:00 - הפתרון למצוקת הקבורה בישראל00:02:35 - מחיר הקבורה: עלויות, קרקע ועומס תחבורתי00:05:08 - קבורת שדה מול קבורה בקירות ובקומות: עלויות ובעיות עתידיות00:10:23 - מנהרות קבורה בירושלים: פתרון יקר וחלקי00:13:58 - קבורת ארץ ישראל: חזרה למקורות ופתרון המצוקה00:17:15 - עקרונות "קבורת ארץ ישראל": עצמות בגלוסקמה00:20:06 - מדוע גופות לא נרקבות כיום וצורך בניסוי מדעי00:25:38 - התנגדויות ורגולציה: מדוע הפתרון לא מאומץ?00:34:57 - פוליטיקה ותכנון ארוך טווח: המאבק לשינוי00:45:59 - איך לעזור ולחתום: קריאה לפעולה#פודקאסט #על_המשמעות Support the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את אליהו יוסיאן,  מומחה לאיראן ולמזרח התיכון, לשיחה מרתקת על מאחורי הקלעים של המשטר האיראני, אופוזיציה, ויכולתה של ישראל להשפיע. האם אכן ניתן להפיל את המשטר באיראן, או שמא מדובר במשימה בלתי אפשרית עבור ישראל לבדה?הראיון נפתח בניתוח מפתיע של אירועי התקיפה האחרונים באיראן, כפי שנצפו מהזווית הפנימית של החברה האיראנית. אליהו יוסיאן מסביר מדוע הציפייה לקריסת המשטר לנוכח התקיפות הישראליות הייתה תמימה, ומדוע "כל מלחמה מביאה ללכידות" ומחזקת את המשטר, במיוחד בקרב ה-40% ה"מסורתיים" והנזילים בחברה האיראנית. הוא מבהיר כי "ישראל לבדה לא יכולה להפיל משטר כזה.יוסיאן מדגיש את החשיבות הקריטית של "נכסים" בתוך איראן, החל מפעילות צבאית ומודיעינית ועד להשפעה תודעתית. הוא חושף כיצד מעצמות כמו בריטניה וארה"ב משקיעות מיליארדים בתקשורת והסברה (BBC, VOA), המנוהלות מול משרדי החוץ שלהן. לעומת זאת, בישראל, מערכי הסברה דומים בשפות פרסית וערבית אינם קיימים, או שהם "מאוד נקודתיים", בגלל חוסר יציבות פוליטית וחוסר הבנה של התרבויות המקומיות. "ממשלות שנופלות רוצות לקטוף את הפירות של המעשים שלהן שיביאו להן מנדטים כמה שיותר מוקדם", הוא מסביר, מה שמונע השקעה לטווח ארוך בפרויקטים תודעתיים חיוניים.נקודת מפתח נוספת בשיחה היא הפוטנציאל העצום של יצירת תוכן ממוקד לקהלים השונים באיראן דרך הרשתות החברתיות, תוך שימוש באלגוריתמים מתקדמים. בניגוד לשידורים "ליברליים" מדי של Voice of America, יוסיאן מציע לייצר תכנים "נעימים למסורתיים" – כאלו שמציגים את ישראל באור חיובי תוך כדי כבוד לתרבותם, ומעודדים אלטרנטיבה ללא התמערבות מלאה. הוא מדגיש את הצורך ב"פנים חשופות" ודגל ישראל, כדי לבנות אמון ולא להיתפס כ"פייק". יוסיאן חושף את כוונתו להקים פרויקט הסברה אזרחי בהשקעה יחסית נמוכה כדי למלא את החלל הזה, בטענה שזהו "נכס לאומי יהודי לכל דבר ועניין".00:00:00 מבוא: למה המשטר האיראני לא נפל? ניתוח חברתי ותגובות לתקיפות.00:02:47 הפלת המשטר: תפקיד המעצמות וגבולות הכוח הישראלי.00:05:46 אסטרטגיה ישראלית: חיזוק נכסים והשפעה תודעתית באיראן.00:07:59 הסברה ישראלית כיום: חסרונות המערך הממשלתי.00:14:48 אתגרי השפעה: פוליטיקה, הבנת תרבויות והמודל הבריטי-אמריקאי.00:20:07 רבגוניות איראן: קבוצות אתניות והשפעה על האופוזיציה.00:28:40 כוחן של הרשתות החברתיות: פנייה לקהל המסורתי ובניית אמון.00:34:02 פרויקט הסברה אזרחי: נכס לאומי מול האיום האיראני.00:37:12 קריאה לפעולה: מדוע הציבור צריך להוביל את שינוי התודעה.#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של על האקטואליה נדבר על  מהפכת ה-AI, והאופן בו היא תשנה את חיינו מהקצה אל הקצה. בסגנונו הייחודי, מציג דורטל חזון עתידני קרוב מתמיד, בו רכב פרטי ומכונת כביסה יהפכו לנחלת העבר, ואת מקומם יתפסו רובוטים שיבצעו את המטלות הטורדניות, ומכוניות אוטונומיות שיפתרו את בעיית הפקקים וישנו את מחירי הדיור באופן דרמטי.דורטל פורש במונולוג שלושה יישומים מרכזיים של מהפכת ה-AI: צ'אטים, רובוטים ומכוניות אוטונומיות. הוא מסביר כיצד כוח המחשוב הוא המנוע המרכזי של המהפכה הזו וכיצד הוא מאפשר טכנולוגיות שפעם היו נחלת סרטי המדע הבדיוני. דורטל מתייחס ליישומים הקיימים כבר כיום, כמו צ'אטים שמשמשים גם להפגת בדידות בבתי אבות ביפן, ורובוטים בסין המבצעים משימות יומיומיות. הוא מדגיש כיצד הרובוטים הללו, שיוזלו במהירות, ישחררו אותנו ממטלות הבית המייגעות כמו קיפול כביסה וסידור הבית.החלק המרכזי והמרתק בשיחה מתמקד במהפכת הרכבים האוטונומיים. דורטל מנתח לעומק את הבעיות התחבורתיות בישראל ומציג את הפתרונות שהרכבים האוטונומיים יכולים לספק, החל מביטול הצורך בחניה, דרך הפחתה דרמטית של הפקקים ועד הוזלה של יוקר המחיה על ידי שיתוף רכבים. הוא טוען כי בשונה ממהפכות קודמות, את המהפכה הזו לא יוכלו קבוצות הלחץ, כמו נהגי המוניות, למנוע, כיוון שההוזלה שהיא תביא תהיה כה משמעותית שהציבור לא יוכל לוותר עליה. דורטל מתייחס גם לכישלון של ישראל בהשקעה בתשתיות תחבורה עתידיות, כמו המטרו, ומסביר כיצד הרכבים האוטונומיים יהפכו את הפרויקטים הללו למיותרים. הוא מזכיר את ההתפתחויות בתחום הרחפנים המעופפים, כמו הסטארט-אפ הישראלי AIR, ומסכם בטענה שהמהפכה הטכנולוגית תשרת דווקא את האדם הפשוט והעני, ולא רק את העשירים, כפי שמסביר מילטון פרידמן בספרו "חופש לבחור". הוא קורא לקהל לפעול מול נבחרי הציבור כדי שישראל לא תישאר מאחור ותאפשר לאזרחיה ליהנות מפירות המהפכה.שלב שלישי: חלוקה לפרקים00:00:00 העתיד כבר כאן: מהפכת ה-AI00:01:23 כוח המחשוב והמהפכה הגדולה00:02:00 היישום הראשון: הצ'אטים00:03:00 היישום השני: הרובוטים00:04:15 המטלות היומיות שיבוצעו על ידי רובוטים00:06:05 החלק המרכזי של המהפכה: רכבים אוטונומיים00:08:45 למה אנחנו לא עושים קארפול?00:10:45 קבוצות הלחץ מול מהפכת הרכב האוטונומי00:14:45 הוזלת החיים: השיעור מתעשיית הטקסטיל00:17:35 בזבוז נוראי: פרויקטי תחבורה מיותריםSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את הפודקאסטרים הפופולאריים אלכס צייטלין ("באים אל הפרופסורים"), משה פבריקנט ושניאור ובר ("כור ההיתוך") לפאנל מרובע וסוער על מצבה של ישראל, שנתיים לתוך מלחמת "חרבות ברזל".השיחה נפתחת בדיון נוקב על נבואותיו של האלוף במיל' יצחק בריק – האם הקשבה לו לפני המלחמה הייתה מונעת את אסון ה-7 באוקטובר, או שמא הקשבה לו במהלכה הייתה מובילה לאסון גדול אף יותר? הפאנל צולל לעומק האסטרטגיה הצבאית בעזה, ובוחן את הדילמה הקשה בין הכרעה צבאית לבין סיוע הומניטרי. האם ישראל מחייה במו ידיה את חמאס באמצעות משאיות הסיוע? ומהו המחיר האמיתי של הצבת החטופים בראש סדר העדיפויות – האם הוא בא על חשבון הניצחון המוחלט?הדיון מתרחב ונוגע גם בזירה הפנימית והבינלאומית: כיצד התבטאויות של גנרלים לשעבר כמו יאיר גולן ובוגי יעלון פוגעות בלגיטימציה של ישראל בעולם? האם ישראל צועדת בנתיב מסוכן המזכיר את דרום אפריקה ורודזיה, כפי שטוען אלכס צייטלין?בנוסף, השיחה עוסקת בתלות הישראלית בארצות הברית, בתפקידו של השב"כ בתוך החברה הישראלית, ובשאלה המטרידה – מדוע עולם הפודקאסטים הפך לכר פורה לקונספירציות, החל מנגיף הקורונה ועד לרצח רבין. האם ליוצרי התוכן יש אחריות על הפצת תיאוריות שעלולות להיות מסוכנות? פרק חובה לכל מי שרוצה להבין את האתגרים המורכבים העומדים בפני מדינת ישראל, מבפנים ומבחוץ.00:00:00 האם אלוף (במיל') יצחק בריק צדק?00:04:22 סיוע הומניטרי או ניצחון במלחמה?00:09:27 איך גנרלים ישראלים פוגעים בלגיטימציה של ישראל?00:14:40 האם נתניהו אחראי לקונספציה?00:18:09 "גורלנו יהיה כגורל דרום אפריקה"00:22:50 התלות המסוכנת בסיוע האמריקאי00:29:17 האם ישראל מאבדת לגיטימיות?00:39:16 מקורונה ועד חצבת: עידן הקונספירציות00:49:12 קונספירציית רצח רבין: מה באמת קרה שם?01:04:20 מהי ההשפעה האמיתית של הפודקאסטים? (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את צביקה מור, אביו של איתן החטוף בעזה ויו"ר 'פורום תקווה', ואת הרב יגאל לוינשטיין, ראש המכינה הקדם-צבאית 'בני דוד' בעלי, לשיחה נוקבת על הדילמות העמוקות של מלחמת 'חרבות ברזל'.השיחה צוללת אל לב המחלוקת המפלגת את החברה הישראלית: המתח בין הרצון להשיב את החטופים בכל מחיר לבין החובה להשיג ניצחון והכרעה מול חמאס. צביקה מור, מתוך כאבו האישי והבנתו העמוקה את המערכה, טוען כי המלחמה אינה יכולה להיות על השבויים, שכן אז היא הופכת לחשבון דמים שנועד לכישלון. לדבריו, המטרה חייבת להיות השבת הריבונות, הסרת האיום והחזרת ההרתעה – כאשר שחרור השבויים הוא תוצאה של ניצחון, ולא מטרתו.הרב יגאל לוינשטיין מרחיב את היריעה ובוחן את שורשי המשבר התודעתי. הוא טוען כי החברה הישראלית נקרעת בין תפיסת עולם אינדיבידואליסטית, המקדשת את חיי הפרט, לבין הצורך באחריות לאומית ובתודעה של כלל. הדיון נוגע בשאלות יסוד: האם ישראל איבדה את היכולת לחשוב במונחים של עם וייעוד? וכיצד בונים מחדש תודעה לאומית בריאה המסוגלת לעמוד באתגרי הקיום במזרח התיכון?בפרק זה תשמעו ניתוח נוקב של האסטרטגיה הצבאית, דיון על האופן שבו השיח הציבורי והתקשורתי מעצב את קבלת ההחלטות, ושיחה על משבר הזהות העמוק שסוגיית גיוס החרדים היא רק אחד מתסמיניו. האורחים לא חוסכים ביקורת מההנהגה ומהאליטות, ומציעים פרספקטיבה הרואה במלחמה הנוכחית הזדמנות היסטורית לבניית קומה חדשה בתודעה הישראלית – קומה של עוז, זהות וחיבור לייעוד הלאומי. זהו פרק חובה לכל מי שמבקש להבין את מאבקי העומק המתרחשים מתחת לפני השטח של מלחמת 'חרבות ברזל'.00:00:00 פתיח - אסטרטגיה במלחמה: האם לחץ על חמאס יציל את החטופים?00:02:32 כישלון "מרכבות גדעון": 43 הרוגים מול 20 חטופים – המחיר האמיתי00:06:06 צה"ל כ"חברת אבטחה": האם המדינה שכחה את ייעודה?00:11:46 דעת הקהל במלחמה: הסקר שסירבו לפרסם והאמת על הגיבוי הציבורי00:19:02 מה לחם וחמאה ל"כמי ציון תצא תורה": לאן הולכת החברה הישראלית?00:26:38 "יחטפו מברזיל": מחיר הרפיסות והטלטלה שפותחת לבבות00:33:00 שיבה לזהות: התעוררות יהודית בקרב חילונים כבסיס לאחדות00:41:24 זהות יהודית כללית ופרטית: והוויכוח על גיוס חרדים בצה"ל00:54:12 "צבא העם" או צבא מקצועי: האם המודל הצבאי מחזק את הזהות?01:00:37 אין ייאוש בעולם כלל: תהליכי גאולה ארוכים ועמידה איתנה מול משברים01:05:40:00 גיוס חרדים (המשך) וסיכום: קריאה לרוח גדולה וזקיפות קומה לאומית (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר יאיר אנסבכר, חוקר ופרשן אסטרטגי וביטחוני לשיחה מרתקת על מלחמת השולל המתנהלת בעזה והשלכותיה על החברה הישראלית.הפרק נפתח בהתלבטות כנה של אנסבכר לגבי חשיפת המציאות המורכבת לציבור, תוך הדגשת הצורך לדבר אמת גם במחיר של כאב. הוא מתאר את המלחמה בעזה כ"מלחמת שולל" המונעת על ידי גורמים בצמרת המדינית-ביטחונית המעוניינים ב"יום שאחרי" בו עזה תישלט על ידי גוף ערבי, ושואפים להגיע לעסקת חטופים בכל מחיר, תוך הסכמה ל"הקפאת נשק" של חמאס. אנסבכר חושף כיצד המערכת משקרת לעם לגבי מטרות המערכה ומורחת את המלחמה בכוונה, מה שמוביל להרג מיותר של חיילי צה"ל ולשחיקת כוחותינו מול חזיתות נוספות פוטנציאליות. הוא מותח ביקורת חריפה על ניצול חיילי צה"ל כ"פיונים" במשחק אסטרטגי שאינו תואם את רצון העם לניצחון מוחלט ו"עזה נקייה".האם יש פתרון למצב בלתי נסבל זה? אנסבכר מצביע על אמירתו של סמוטריץ' כ"קו פרשת מים" המאותת על הצורך בבחירות חדשות. הוא קורא לאחדות של הכוחות האמוניים והלאומיים, כפי שהגה הרבי מלובביץ' ופייגלין, ליצירת גוש פוליטי חזק שידיח את ממשלת "אי ההכרעה" הנוכחית. אנסבכר מדגיש שהעם זז ימינה בצורה טקטונית, ומבין את המשמעות העמוקה של המלחמה מעבר להיבטים פוליטיים צרים – מלחמה בעלת שייכות רוחנית למען נצח ישראל. הוא מסביר שהמודעות הציבורית גברה בזכות הרשתות החברתיות, וכי ה-7 באוקטובר יצר שינוי עמוק בתפיסת האיום ובזהות. הפרק מסתיים בקריאה נוקבת למנהיגות אמיתית, אמינה וטהורה, שאינה פועלת מתוך מניפולציה ואינה מפחדת להודות בטעויות, מנהיגות שתשים את טובת העם לפני הכל ותוביל לניצחון ברור ומוחלט.האזינו לפרק כדי להבין לעומק את המהלכים המסתוריים מאחורי הקלעים, את המחיר הבלתי נתפס שאנו משלמים, ולגלות את הכיוונים האפשריים לעתיד ביטחוני ומוסרי יותר למדינת ישראל. האם אנו בדרך למהפך של ממש?00:00:00 - פתיח: מלחמת שולל בעזה00:00:32 - הדילמה הציבורית: חשיפת האמת00:03:03 - מלחמת שולל: מחיר ללא תמורה00:06:06 - עסקה כפולה: חטופים והסכמים אזוריים00:11:12 - צמרת המדינה מול העם: שקרים וניצחון מזויף00:22:55 - המחיר האנושי: מלחמת השולל והטעיית הציבור00:33:36 - המלחמה על התודעה: ביבי כ"שר הזמן"00:43:34 - הפתרון: אחדות אמונית-לאומית והדחת ממשלת "אי ההכרעה"00:51:50 - שינוי טקטוני: עם ישראל זז ימינה01:00:11 - מנהיגות אחרת: כנות, אמינות, וניצחון ישראל#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

In this episode of the 'Al Hamashmaut' (On Meaning) podcast, Adv. Tamir Dortal hosts Pastor Greg Locke, a prominent and outspoken evangelical leader from the United States, for a compelling and unfiltered conversation about Christian support for Israel, the battle for global public opinion, and the spiritual roots of modern antisemitism.Having visited Israel 13 times since October 7th, Pastor Locke pulls no punches. He dives deep into why he views the antisemitism spreading on social media not as a political trend, but as an ancient "demonic spirit" that has taken a new form. He delivers a blistering critique of Israel's public relations strategy, arguing that it is losing the information war by failing to use the right tools to combat the "fake news monster". Locke also calls out former allies, naming prominent conservative figures in the U.S. like Candace Owens and Tucker Carlson, whom he now describes as "flaming Jew haters."What is the ancient 'demonic spirit' he claims is fueling modern antisemitism? How can Israel strategically use social media influencers to win the PR war? And why does he believe that "Replacement Theology" - the idea that the Christian Church has replaced Israel in God's covenant - is one of the greatest threats to long-term support for the Jewish state?This episode provides a rare, unfiltered look into the mind of one of Israel's most formidable and uncompromising American allies. Listeners will gain a unique perspective on the forces at play in American politics and global media, offering a deeper understanding of the international battlefield where Israel's reputation is fought for every single day.00:00:00 Why a Pastor Wears a Star of David00:01:40 The Ancient Demonic Roots of Antisemitism00:04:46 How Israel Can Win the Social Media War00:09:27 What Happens When Americans See Israel For Themselves00:12:35 The Deep Divide Between Evangelicals and Catholics on Israel00:15:40 'Replacement Theology': The Greatest Threat to Christian Support00:17:57 Conservative Leaders Who Became "Flaming Jew Haters"00:20:24 Israel's Strategic Mistake in the Gaza War00:27:36 The Greatest Miracle in History: Jewish Survival00:30:51 The Muslim Brotherhood's Threat to America and Europe#podcast #על_המשמעות Support the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

פרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אברהם וסרמן, חוקר והיסטוריון ומחבר סדרת ספרים על הגותו ופועלו של הרב קוק, לשיחה מרתקת על המתח בין האידיאל למציאות במשנתו של הראי"ה קוק, ועל יחסו המורכב לתנועת הפועלים הסוציאליסטית.האם דמותו של הרב קוק כמנהיג מכיל ואוהב כל יהודי, עומדת במבחן המציאות הפוליטית הסוערת של ימי ראשית הציונות? בשיחה חושפנית, צולל הרב וסרמן אל תוך הארכיונים ומציג דמות מורכבת של הראי"ה: לא רק הוגה דעות בעל כנפי רוח, אלא מנהיג פרגמטי, פוליטיקאי נחוש ואיש מעשה שלא היסס להשתמש בכלים תקיפים כדי לעצב את דמותו היהודית של היישוב.בפרק נדון ברקע האידיאולוגי של תנועת הפועלים, החל מהמצע המרקסיסטי של "פועלי ציון" ועד לחזון של בן גוריון על "דיקטטורה של הפועל העברי". נגלה כיצד מנהיגי התנועה השתמשו בכלים פוליטיים, ואף באלימות, כדי להשיג הגמוניה, וכיצד הרב קוק זיהה את הסכנה ופעל נגדה. נחשוף את מאחורי הקלעים של המאבק על "העבודה העברית", הפולמוס סביב הבחירות לאספת הנבחרים וזכות הבחירה לנשים, והקמת הרבנות הראשית.מה גרם לרב קוק להתנגד נחרצות לקבלת מימון מהמוסדות הלאומיים עבור הישיבות? כיצד השתמש בכוח הכשרות של הרבנות כדי לאכוף שמירת שבת בקיבוצים? ובאילו נסיבות קיצוניות השתמש בביטויים חריפים עד כדי כך שקרא לחלוצים מחללי שבת "גויים גמורים"? פרק זה יספק לכם מבט נדיר ולא מסונן על הרב קוק המנהיג, ויעורר שאלות נוקבות על הקשר בין דת, פוליטיקה וכוח, שרלוונטיות היום יותר מתמיד.

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את אתי מידד, תושבת חברון ופעילה בארגון ׳חוננו׳, לשיחה חושפנית ומעוררת מחשבה על סיפורה האישי והלא ייאמן בתקופת ההתנתקות מגוש קטיף.לרגל 20 שנה לאירועים ששינו את פני המדינה, מידד חוזרת אל הימים הסוערים של קיץ 2005 ומספרת בגילוי לב על הרגע שבו החליטה לסרב להכיר בסמכותו של בית המשפט לשפוט אותה, החלטה שהובילה למעצרה עם תינוקתה בת השמונה חודשים. מה גורם לאמא צעירה לבחור בכלא על פני שיתוף פעולה עם המערכת? וכיצד נראים החיים מאחורי הסורגים של אישה אידיאולוגית?במהלך השיחה, אתי מתארת בצורה חיה את 25 ימי המעצר, החל מהכניסה המשפילה לכלא "נוה תרצה" שכללה חיפוש בעירום מלא, דרך ההתמודדות עם התנאים הקשים והמפגש עם אסירות פליליות, ועד למעבר לכלא "מעשיהו", שם הפכה לדמות אם עבור הנערות הרבות שנעצרו במחאות נגד הגירוש. זהו סיפור על חוסן נפשי, על סולידריות נשית במקום הכי לא צפוי, ועל רגעים קטנים של אנושיות בתוך מציאות קשה מנשוא.הפרק אינו עוסק רק בעבר. מידד מותחת קו ישיר וכואב בין הגירוש מגוש קטיף לבין אירועי שמחת תורה והמלחמה בעזה, וטוענת כי כישלון המערכת להגדיר את האויב אז, הוא שהוביל לאסון הנוכחי. המאזינים יקבלו הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של אחד האירועים הטראומטיים בתולדות ישראל, יבינו את עומק השבר האידיאולוגי, וישמעו עדות מטלטלת על המחיר האישי והלאומי של מאבק על אדמה, אמונה וצדק. האם ניתן לראות במאבקה של אתי מידד את ניצני המאבק על דמותה של מערכת המשפט, שהתפרץ 20 שנה מאוחר יותר?00:00:00 פתיח: "לוקחים לי אותם מהידיים"00:01:00 הקדמה: 20 שנה לגירוש מגוש קטיף00:02:31 הרצח שהצית את המחאה00:05:10 האישום היצירתי: "הפרת חובת הורה לקטין"00:06:34 ההחלטה הדרמטית: "לא מכירה בסמכותם לשפוט אותי"00:08:25 המעצר בדרך והעימות מול השופט00:13:25 ערב הגירוש: המעצר בבית והפרידה מהילדים00:16:14 הכניסה לכלא "נוה תרצה" והחיפוש המשפיל00:21:26 "אליהו הנביא" באגף הסמים00:25:00 שבת ותשעה באב מאחורי הסורגים00:29:22 הקמת בית הדין האלטרנטיבי00:36:32 המעבר לכלא "מעשיהו" והקהילה שנוצרה00:46:31 השחרור הפתאומי והפרידה מהבנות00:56:51 מבט לאחור: 20 שנה של מאבק משפטי01:02:11 סיכום: הקשר בין הגירוש למלחמה בעזה#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את אפרים מנשרי, ממפוני גוש קטיף ופעיל מרכזי במאבק הנוער נגד ההתנתקות, לשיחה מרתקת ואישית במלאת 20 שנה לגירוש. מה הפך את גוש קטיף למקום שתושביו תיארו כ"גן עדן"? וכיצד הפך המקום הזה לסמל של טראומה לאומית?אפרים לוקח אותנו למסע בזמן, אל החיים הפשוטים והמיוחדים ביישוב נצרים, אל החקלאות הפורחת שצמחה על אדמת חול, ואל הקהילה המלוכדת שיצרה פסיפס אנושי ייחודי. הוא מתאר את תחושת השליחות והחיבור העמוק לאדמה, חיבור שהפך את המאבק על הבית למאבק על ערכים ועל זהות. בשיחה גלויה, מנשרי משתף בזיכרונותיו כנער שהיה בלב המאבק הציבורי – ממבצע "פנים אל פנים" לשכנוע מתפקדי הליכוד, דרך ארגון השרשרת האנושית ההיסטורית ועד לרגעים הקשים של העימות התקשורתי והציבורי.בפרק נשמע את סיפורו האישי והמטלטל על ימי הגירוש עצמם: כיצד מצא את עצמו נשאר לבדו בבית, מתחבא מהחיילים, לאחר שכל משפחתו כבר פונתה? מה קרה באותה שבת אחרונה ויוצאת דופן, שבה התאספו אחרוני הנשארים לתפילה ביישוב שהפך לשטח צבאי סגור?השיחה נוגעת גם בפצעים הפתוחים ובשאלות האמונה הגדולות שעלו בעקבות הגירוש, במיוחד סביב הסיסמה "היה לא תהיה" וההתמודדות עם המציאות הכואבת שאחרי. 20 שנה אחרי, ובעיצומה של מלחמה שהחזירה את חיילי צה"ל לאותם המקומות בדיוק, הפרק מציע למאזינים הזדמנות נדירה להבין את עומק הסיפור של גוש קטיף, לא רק כאירוע היסטורי, אלא כחוויה מעצבת שמשפיעה על החברה הישראלית עד היום.00:00:00 הקדמה: מורשת ההתיישבות היהודית בעזה00:03:37 מה הפך את גוש קטיף לגן עדן?00:07:13 "הכל תולעים": שיחת הטלפון המפתיעה מהפועל הערבי00:10:18 משבר האמונה: ההתמודדות עם כישלון "היה לא תהיה"00:11:04 לבד בבית: סיפור הפינוי האישי00:17:30 "נשבעים לשוב": שבועת האמונים של הנוער והפרידה00:22:45 מאבק "פנים אל פנים": כך שכנענו את מתפקדי הליכוד00:31:50 מהצלחה לטרגדיה: הרכבת הדוהרת של ההתנתקות00:39:48 מנהיגות מתוך תורה או מתוך ביטחון? הלקח מאריאל שרון00:44:30 20 שנה אחרי: האם עם ישראל שינה את דעתו? (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show◀️ פרסמו אצלנו: לקבלת הצעת מחיר - פנו למתן

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את שלמה קווס, קופירייטר וסטנדאפיסט לשעבר, ואחד היוצרים והמפיקים של הספר "אם אתם קוראים את המילים האלה", לשיחה מרתקת על המכתבים האחרונים של נופלי מלחמת "חרבות ברזל".השיחה נפתחת בסיפורו האישי והמטלטל של שלמה, שחווה את אירועי ה-7 באוקטובר כסטנדאפיסט ישראלי בברלין, והתבשר על רצח דודו בשדרות. טרגדיה אישית זו הפכה לנקודת מפנה שהובילה אותו, יחד עם שותפתו רחלי פלנט-רוזן, לצאת למסע לאיסוף, תיעוד והוצאה לאור של הצוואות והמכתבים האחרונים שהשאירו אחריהם נופלי המלחמה.במהלך הפרק, חושף שלמה את התהליך המורכב והרגיש של הפנייה למאות משפחות שכולות, את הדילמות והאתגרים, ואת הגילויים המרעישים שעלו מתוך הטקסטים. מה גורם לצעירים בני 19, "דור הטיקטוק", לכתוב מתוך תודעה היסטורית עמוקה כל כך? כיצד הפך ספר העוסק במוות ובשכול לרב מכר שמחזק חיילים בתוך עזה? ואיך נראית שיחת טלפון שבה אב רושם מילה במילה את צוואת בנו, המדבר אליו מלב הקרב?השיחה נוגעת גם בשאלות פילוסופיות על טבעו של הזיכרון, על האופן שבו אנו בונים את הקאנון הלאומי שלנו ועל כוחן של מילים לחנך, לעורר השראה ולהעניק משמעות. שלמה משתף בתגובות המרגשות שקיבל ממשפחות שכולות אחרות, כאלו שלא קיבלו מכתב, ומסביר מדוע בחרו לשלב בספר גם טקסטים של אנשי רוח מובילים כמו צרויה שלו, הרבנית ימימה מזרחי ואבי יששכרוף.בפרק זה תשמעו על היוזמה שהפכה לתופעה תרבותית, על האומץ לגעת בנושא הכי כואב שיש, ועל הדור הצעיר שהוכיח לכולנו מהי אהבה, אחריות וגבורה. זוהי שיחה שלא תשאיר אתכם אדישים, על האנשים שכתבו את המילים האחרונות כדי שאנחנו נוכל להמשיך ולחיות.

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את טל קופל, פרשן, איש דעה ופעיל חברתי, לשיחה דחופה על ההצתות שאירעו אמש בשכונת רחביה בירושלים, ועל המשמעויות העמוקות שלהן לחברה הישראלית.השיחה נפתחת בניתוח האירועים לא כעוד מקרה של ונדליזם, אלא כפעולת טרור מתוכננת ומאורגנת, "חגורת אש" סמלית סביב בית ראש הממשלה. טל קופל מפרק את המבנה הלוגיסטי של הפעולה, שכללה שישה צוותים מתואמים, וטוען כי מדובר במחתרת אנרכיסטית הפועלת בלב בירת ישראל. מכאן, השיחה צוללת אל הכשל המערכתי של גופי הביטחון – המשטרה והשב"כ. האם מדובר ברשלנות תהומית, הדומה לזו של ה-7 באוקטובר, או שמא בהתעלמות מכוונת הנובעת מעיוורון אידיאולוגי כלפי איומים המגיעים מתוך "המחנה הנכון"?דורטל וקופל דנים בתהליך המסוכן של נורמליזציית האלימות ככלי פוליטי לגיטימי, ומעלים את השאלה המטרידה: האם אנו עדים ליריית הפתיחה במלחמת אזרחים? הדיון מתרחב לביקורת נוקבת על מערכת המשפט והאכיפה, שלטענת קופל פועלת במודל של "אכיפה בררנית" – דין אחד לנערי גבעות ודין אחר לחלוטין לפעילי שמאל קיצוני.בפרק זה תשמעו ניתוח אסטרטגי של המאבק הפוליטי בישראל, החושף את קיומה של "אצולה פרובינציאלית" רקובה ומושחתת האוחזת בכל מוקדי הכוח, ואת המנגנונים המאפשרים לה לשמר את שליטתה. קופל מציע דרכי פעולה אפשריות לימין וקורא להתפכחות מהטהרנות המונעת ממנו לפעול ביעילות. זוהי שיחה שלא תשאיר אתכם אדישים, ומציבה מראה חדה מול המציאות הישראלית המורכבת והנפיצה.00:00:00 "חגורת אש": הצתת הרכבים כטרור סמלי01:10:11 מחתרת מאורגנת: ניתוח מבצעי של ההצתות03:33:760 כשל השב"כ והמשטרה: רשלנות או התעלמות מכוונת?08:05:960 נרמול האלימות: צעד בדרך למלחמת אזרחים12:18:600 עיוורון אידיאולוגי: האם השב"כ מפספס את השמאל הקיצוני?19:24:039 אכיפה בררנית: דין אחד לשמאל ודין אחר לימין28:07:919 לאן הולכים מכאן? תיאוריית שני הקצוות של קפלן32:31:720 הדיפ סטייט הישראלי: האם ניתן לשבור את פירמידת הכוח?38:48:000 מלחמת החברה האזרחית: כיצד כסף זר משבש את הריבונות?43:19:800 בעיית הטהרנות בימין: קריאה לאחדות שורות#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב שניאור אשכנזי, שליח חב"ד בראשון לציון ומשפיע מרכזי בחב"ד, לשיחה מרתקת על "המשמעות האמיתית של ספר התניא ועבודת הנפש בימינו". האם התניא הוא ספר קודר שמשפיל את האדם או דווקא מדריך מעצים לחיים מלאי משמעות? בצל דיונים קודמים על תורת חב"ד והתניא, הרב אשכנזי, נכד לבעל התניא ולגאון מווילנה, מביא פרשנות עמוקה ומקורית המגשרת בין העולמות ומספקת תשובות לשאלות מהותיות.השיחה פותחת בהתייחסות לביקורות על התניא, שנטען כי הוא מציג את האדם כשפל ומקדש שבירה פנימית. הרב אשכנזי מסביר כי גאונותו של בעל התניא היא בהבנת הנפש הכפולה של האדם – הנפש הבהמית והנפש האלוקית. הוא מדגיש שה"נפש הבהמית" אינה רעה, אלא ביולוגית, אנוכית ואינסטינקטיבית, וכי זו ברירת המחדל הטבעית שלנו. לעומתה, הנפש האלוקית, השוכנת בתודעה, מייצגת את החשיבה לטווח ארוך ואת השאיפה לקדושה. כיצד ניתן לרתום את הכוח העצום של הנפש הבהמית לטובת המטרות האלוקיות?הפרק מציג את האדם כיצור "קרוע" או "מפוצל", הנאבק בין שני כוחות אלו. הרב אשכנזי מבהיר כי מאבק זה אינו מקור לקדרות, אלא זירת המשחק של החיים, עליה "צופה" הקדוש ברוך הוא בהנאה. התניא אינו מדור לדכאון, אלא מפה ריאלית ותכליתית המאפשרת לאדם ליצור גרסה טובה יותר של עצמו. הוא מדגים זאת באמצעות סדרת סיפורי "מלחמות אחים" מספר בראשית – מקין והבל ועד משה ואהרון – כשלבים שונים בהתפתחות המוסרית והרוחנית של האנושות, בה לומד האדם להתגבר על הקנאה והאנוכיות.השיחה נוגעת גם בתפיסת המנהיגות של הרבי מלובביץ', שדגלה באמונה מוחלטת ב"גדלות האדם" וביכולתו הבלתי מוגבלת. הרב אשכנזי משתף סיפור אישי מרגש על רגע בחייו בו חסיד אחד הצליח לראות בו את הפוטנציאל העצום שהיה טמון בו, ובכך שינה את מסלול חייו. הפודקאסט מעלה שאלות חשובות על משמעות החיים, צמיחה אישית, ותפקידנו בעולם, ומזמין את המאזינים לגלות את השחקן שבהם. האם גם אתם מוכנים לקבל על עצמכם את השליחות?סידרת שיעורים של הרב שניאור אשכנזי בספר התניא: https://youtube.com/playlist?list=PLMGMCujFS-39wBUVHy_9yBqXQgiRlInMA&si=doNZYeNqLJWqy4tD00:00:00 הקדמה וחיבור לשורשים00:01:35 טענות כלפי ספר התניה00:02:44 הנפש הבהמית והאלוקית – פיצול מהותי00:06:59 מאבק פנימי: דחף ביולוגי מול חשיבה לטווח ארוך00:17:40 התניה כספר המענה למצוקת הפיצול00:26:50 ריאליות, לא קדרות: מסע ההתפתחות האנושי00:32:00 "קרקס" הבחירה: למי ניתנה התורה?00:40:40 ספר של בינונים: על תפקידנו כשחקנים00:52:00 הרבי מלובביץ': אמונה בגדלות האדם01:01:30 מסר חב"ד והרלוונטיות כיום (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את החוקר ופרשן המודיעין הגלוי, בן ציון מקלס, לשיחה מרתקת המשרטטת מחדש את מפת המלחמה, מזווית שטרם נראתה: דרך עדשת הלוויין. הפרק מציע ניתוח ויזואלי נטול פילטרים של זירות הלחימה המרכזיות, ומספק תמונה בהירה וחדה של המתרחש בשטח, מעבר לדיווחים התקשורתיים ולערפל הקרב.השיחה נפתחת בזירה העזתית, שם חושף מקלס באמצעות צילומים עדכניים את היקף הפעולות ההנדסיות של צה"ל. מהו ההיגיון מאחורי "זרבוב" השכונות? וכיצד שיטת הפעולה הזו שונה באופן מהותי מלוחמת הריסות היסטורית בערים כמו סטלינגרד וברלין? נצלול לעומק המשמעויות של יצירת צירי שליטה כמו ציר נצרים ופילדלפי, ונבחן את הקמת מתחמי החלוקה ההומניטריים החדשים.משם, השיחה נעה דרומה לגבול המצרי, לסוגיה המטרידה רבים: האם ההתעצמות הצבאית האדירה של מצרים בסיני מהווה איום ישיר על ישראל? מקלס מנתח את פריסת הכוחות, את מנהרות האחסון הלוגיסטיות ואת בניית הבסיסים, ומציג תזה מפתיעה לגבי כוונותיה האסטרטגיות ארוכות הטווח של קהיר.הדיון ממשיך צפונה, לגבול לבנון, שם נוצרה מציאות ביטחונית חדשה. נגלה כיצד המודיעין המדויק איפשר את קריסת מערכי חיזבאללה, וכיצד צה"ל מנהל כיום רצועת ביטחון דה-פקטו, השונה בתכלית מזו שזכרנו. הפרק נוגע גם בזירות מורכבות נוספות: מהי החשיבות האסטרטגית של הדרוזים בהר הדרוזים שבסוריה? עד כמה יעיל המצור הישראלי על החות'ים בתימן? ולבסוף, מה באמת הושג בתקיפות חיל האוויר נגד תוכניות הגרעין והטילים של איראן?פרק זה אינו עוד פרשנות על המלחמה; הוא מסע ויזואלי-גיאוגרפי המספק כלים להבנת המהלכים הצבאיים, האתגרים האסטרטגיים והמציאות המשתנה בכל אחת מהחזיתות. המאזינים יקבלו תמונה רחבה ומבוססת נתונים, החושפת את ההיגיון שמאחורי הפעולות בשטח ומציעה מבט מפוכח על עתיד המזרח התיכון.מוזמנים להירשם לערוץ הטלגרם של מקלס: https://t.me/BenTzionM00:00:00 מבוא: לראות את המלחמה מהלוויין00:01:34 זירת עזה: מה באמת קורה בשטח?00:10:22 אסטרטגיית ההשטחה: עזה מול סטלינגרד וברלין00:25:50 הגזרה המצרית: האם קהיר נערכת לעימות?00:37:34 חזית לבנון: רצועת הביטחון החדשה00:47:34 הזירה הסורית: החשיבות האסטרטגית של הדרוזים00:54:59 תימן תחת מצור: האם החות'ים נחלשים? (פרימיום)01:02:39 איראן: ניתוח התקיפות על תוכנית הגרעין והטילים (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח לדיבייט מרתק את נאור נרקיס, מייסד "חוזרים בתבונה" הפועל להחזרת חרדים בשאלה, ואת דולב דוידוביץ׳, פעיל בולט ביחסי חרדים-חילוניים, לשיחה סוערת ומעמיקה על עתיד הזהות הישראלית.הדיון נפתח בשאלה הבוערת "מהי מדינת הלכה?" כפי שנתפסת בעיני המגזרים השונים בישראל. דודוביץ' מציג את חזונו למדינה יהודית המבוססת על ההלכה, הדוגלת בחינוך יהודי לכל, צבא יהודי המותאם לאורח חיים דתי, ומציאת פתרונות ללהט"בים ברוח היהדות. מנגד, נרקיס מציג את נקודת המבט החילונית, לפיה ישראל כבר פועלת כמעין מדינת הלכה בתחומים כמו תחבורה ציבורית בשבת, פטור מגיוס לחרדים, ותכני לימוד בחינוך החרדי שפוגעים בהשכלה. נרקיס קורא להפרדת דת ממדינה ומבקר את הדרכים שבהן הדת משפיעה על קבלת ההחלטות הלאומיות.השיחה צוללת לעומק נושאים רגישים נוספים: היחס למדע ולאבולוציה מול התורה, הצדקת הקיום היהודי בארץ ישראל לאור הזהות הדתית או ההיסטורית, והאתגרים העומדים בפני החברה החרדית והחילונית כאחד. דולב טוען שאין סתירה בין מדע לתורה ומבקר את ה"בורות המדעית" בקרב מי שחושב כך, בעוד נאור רואה בהימנעות מלימודי אבולוציה פגיעה מכוונת בהשכלה. כמו כן, נחשפים המניעים מאחורי פעילות "חוזרים בתבונה" והתגובות האלימות שהיא מעוררת.האם ניתן לגשר על הפערים האידיאולוגיים העצומים הללו? האם חברה חילונית יכולה להציע אלטרנטיבה לזהות הדתית? וכיצד תשפיע ההתמודדות הזו על עתיד הכלכלה, הביטחון והחינוך בישראל? אל תחמיצו דיבייט מרתק המעורר למחשבה עמוקה על הציונות, הזהות היהודית והמדינה שאנחנו רוצים לחיות בה. האזינו לפרק וקחו חלק בדיון על המשמעות האמיתית של להיות ישראלי היום.00:00:00 מהי מדינת הלכה? חזון המדינה היהודית00:03:38 המדינה כמדינת הלכה בפועל: טיעוני הצד החילוני00:07:08 עקירת היהדות וחינוך: האם המדינה פוגעת בזהות היהודית?00:11:42 גיוס חרדים לצבא יהודי: מלחמת מצווה או פרוייקט חילון?00:23:59 אבולוציה, תורה ומדע: סתירה או השלמה?00:36:00 הפתרון הליברלי: הפרדת דת ממדינה ותמיכה כלכלית00:43:29 דוכני חילון ואלימות: גבולות השיח והפעולה00:54:02 הצדקת הקיום בארץ: אמונה, היסטוריה וציונות01:11:08 האקדמיה והתעסוקה: השכלה חרדית ללא ויתור על זהות (פרימיום)01:23:45 סיכום הדיבייט: חרדיות כהגנה מפני חילון (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות"עו"ד תמיר דורטל מארח את טל קופל, פרשן, איש דעה ופעיל חברתי, לשיחה טעונה ומטלטלת בעקבות הרצח של צ'ארלי קירק, אחד הקולות הצעירים והבולטים בימין האמריקאי. השיחה אינה עוסקת רק בדיווח על האירוע הטרגי, אלא צוללת לעומק התהליכים הפסיכולוגיים, הפילוסופיים והחברתיים שהופכים אלימות פוליטית לאפשרות לגיטימית בעיני קבוצות מסוימות.הפרק נפתח בניתוח האפשרויות השונות מאחורי ההתנקשות: האם מדובר בפעולת טרור של מדינה זרה המבקשת לפגוע בבטן הרכה של ארה"ב, או שמא זהו שיא מסוכן של אלימות אידיאולוגית מבית? מכאן, השיחה מתפתחת לדיון מעמיק על האופן שבו השמאל הפרוגרסיבי, הן בארה"ב והן בישראל, מאמץ לעיתים מאפיינים של דת פוליטית, הרואה במתנגדיה "כופרים" שיש לטהר מהמרחב הציבורי. קופל ודורטל דנים בפרדוקס של רצח פוליטי – כיצד מעשה אלימות שנועד להשתיק קול, דווקא מעצים אותו והופך את הנרצח לקדוש מעונה.במהלך הפרק, המאזינים ישמעו ניתוח ייחודי על מורשתו של צ'ארלי קירק, שלא התבססה על השפלה והתנצחות, אלא על ניהול דיאלוג מכבד – ודווקא בשל כך, הפך לדמות מסוכנת יותר בעיני מתנגדיו. האם היכולת שלו לשנות דעות באמצעות שיח הפכה אותו למטרה? ומה מלמד הרצח שלו על הסכנה המוחשית הנשקפת כיום לכל מי שמעז להביע דעה החורגת מהקונצנזוס? זוהי שיחה שחורגת מהכותרות ומספקת כלים להבנת שורשי השנאה והקיטוב בעידן המודרני, ומציבה במרכז את הבחירה הגורלית של כל חברה: דיאלוג או אגרוף.00:00:00 ההלם: רצח צ'ארלי קירק00:02:37 מי הרוצח? שלוש אפשרויות על הפרק00:06:49 הפרדוקס של רצח פוליטי: האם אלימות מעצימה את היריב?00:09:32 השמאל הפרוגרסיבי כדת: שיח של חרדה, כפירה וטהרה00:13:53 אלימות כמיתוס: הסכנה החדשה לאנשי תקשורת00:24:40 סיפור: נהג האוטובוס שרצה להיות אלוהים00:32:40 ניתוח הסיפור: האידיאולוגיה שמצדיקה רוע והנאום של הימלר00:41:21 צוואתו של צ'ארלי קירק: בחירה בין דיאלוג לאגרוף00:50:05 האם זהו סוף האירועים הפומביים בימין?#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את שלומי זינגר, מורה וסגן מנהל בחטיבת ביניים, מרצה לפדגוגיה, חינוך ומשמעת ומחבר הספר "סמכות ללא כוחנות", לשיחה מרתקת על האתגרים הסמויים והגלויים הניצבים בפני מורים בכיתה. מה קורה כשחלום ההשפעה החינוכית מתנגש עם מציאות קשוחה של רעש, חוסר הקשבה ואפילו אלימות?שלומי זינגר חולק בכנות על חוויותיו כמורה חדש, על תסכוליו ועל ההבנה המכוננת שאקדמיה אינה מספקת כלים פרקטיים להתמודדות עם בעיות משמעת. השיחה חושפת פער עמוק בהכשרת מורים, שמותיר אותם חשופים למצבים מורכבים ולעיתים קרובות מוביל לשחיקה ואף לנטישת המקצוע. תמיר וזינגר דנים בפתיחות בשאלה מדוע מנהלים אינם מספקים תמיכה מספקת, ומדוע קיימת תרבות של הסתרה סביב הקשיים האמיתיים המתרחשים בין כותלי הכיתה.הפרק מציג את תפיסתו המהפכנית של זינגר, לפיה "סמכות ללא כוחנות" אינה רק סיסמה, אלא מתודולוגיה עמוקה המבוססת על יציבות המורה, עקביות ושימוש בכלים פשוטים ויעילים כגון "התקליט השבור", נוכחות פיזית והטריק של "מבחן ה-100". הוא מסביר כיצד כלים אלו, גם אם נראים קטנים, מצליחים לפרק את סלע ההתנגדות של התלמידים ולבנות מחדש אמון וסביבת למידה אפקטיבית. הוויכוח בין הגישה ה"ישנה" המדגישה ידע וסמכות לבין הגישה ה"פרוגרסיבית" הממוקדת בתלמיד, נבחן לעומק, כאשר זינגר מציע דרך ביניים המבטיחה גם כבוד לכל תלמיד וגם יכולת אמיתית להעביר שיעור לכל הכיתה.בשיחה נוקבת זו תגלו כיצד ניתן להחזיר את השקט והלמידה לכיתה, ללא צורך בכריזמה יוצאת דופן או באישיות "מעוררת השראה" – אלא באמצעות הבנה עמוקה של דינמיקות כיתתיות ויישום עקרונות ברורים. הפרק חושף את האמת המרה על מערכת החינוך הנוכחית, אך מציע פתרונות מעשיים ואופטימיות למורים שחווים תסכול. הוא ידגיש את החשיבות של מורה יציב שמרגיש בטוח בכיתתו, וכיצד ניתן להפוך אתגרים יומיומיים להזדמנויות לחיזוק הסמכות וההשפעה החינוכית. אל תחמיצו שיחה שתשנה את האופן בו אתם תופסים את תפקיד המורה ואת הדינמיקה בכיתה.00:00:00 חלום ההוראה מול מציאות הכיתה00:02:00 הכשרת מורים: מדוע חסרים כלים פרקטיים?00:08:00 מנהלים ושחיקת מורים: על הסתרה והעדר תמיכה00:13:00 סמכות בסיסית: טריקים, תקליט שבור ומשמעת00:20:00 ויכוח על סמכות: מורים של פעם מול תלמידים במרכז00:27:00 המורה במרכז: יציבות כמפתח לניהול כיתה יעיל00:37:00 נוכחות פיזית ו"פירוק הסלע": כלים להשפעה00:50:00 "בוחן 100": פתרון קסם לשקט ומוטיבציה01:19:00 מורים כמקצוענים: לא 'אולי נגעת' אלא השפעה שיטתית01:31:00 "סמכות ללא כוחנות": חליפה שמתאימה לכל מורה (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את גלעד אך, מנכ"ל ארגון "עד כאן", לשיחה מטלטלת על הקשרים העמוקים בין מפלגת רע"מ, התנועה האסלאמית וארגון הטרור חמאס.הראיון צולל לעומק התחקיר המקיף שערך ארגון "עד כאן" בעקבות אירועי "שומר החומות" במאי 2021, חקירה שחשפה רשת סבוכה של עמותות ואישים הפועלים תחת מסווה של פעילות אזרחית, אך למעשה מהווים זרוע של תנועת האחים המוסלמים בישראל. גלעד אך מפרט כיצד התנועה האסלאמית, שמפלגת רע"מ היא הנציגות הפוליטית שלה, פועלת על פי עיקרון ה"תַּקִייַה" – הונאה אסטרטגית המאפשרת לה לחדור למרכזי הכוח והשלטון במדינות מערביות, במטרה לפורר אותן מבפנים.במהלך השיחה נחשפים המנגנונים שדרכם, על פי התחקיר, הועברו עשרות מיליוני שקלים מעמותות ישראליות כמו "סיוע 48" ישירות לגופי חמאס בעזה וביהודה ושומרון, כספים ששימשו, בין היתר, לתמיכה במשפחות של מחבלים. עוד עולה לדיון התוכנית להעברת 53 מיליארד שקלים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים של ממשלת בנט-לפיד, מהלך שלדברי אך היה עלול להעצים את כוחה של התנועה האיסלאמית באופן חסר תקדים ולהמיט אסון על מדינת ישראל.בפרק זה תבינו לעומק את האידיאולוגיה של האחים המוסלמים, תגלו כיצד פועלת רשת מימון הטרור מתחת לאפן של הרשויות, ותשמעו על האדישות וחוסר המעש של גופי אכיפה כמו השב"כ ורשות המיסים, שלכאורה קיבלו את המידע בזמן אמת. האם המפלגה שישבה בכנסת ישראל היא למעשה סוס טרויאני? ומה הסכנה הנשקפת לישראל ולעולם המערבי כולו מהתפשטות התנועה? פרק חובה לכל מי שרוצה להבין את האיומים האסטרטגיים על ביטחון ישראל.00:00:00 פתיחה: ההוכחה שהקשר בין רע"מ לחמאס אמיתי00:00:37 כך התחיל הכל: אירועי "שומר החומות" וההתפכחות00:06:16 הזעזוע: הכנסת התנועה האסלאמית לממשלה והקמת צוות החקירה00:08:30 חשיפת התמנון: רשת העמותות של התנועה האיסלאמית00:12:05 מהי "תַּקִייַה"? שיטת ההונאה של האחים המוסלמים00:21:45 התוכנית המסוכנת: 53 מיליארד השקלים שבנט ולפיד תכננו להעביר00:27:37 אוזלת היד: כיצד השב"כ ורשות המיסים התעלמו מהמידע?00:37:34 הפתרונות הדרושים: איך מתמודדים עם ה"סרטן" האסלאמיסטי?00:50:33 הברית המסוכנת: "התמנון הירוק-אדום" שמשתלט על המערב00:56:40 מנוע הסילון של הטרור: כך קטר מממנת את הפרויקט העולמי (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב ד"ר יוחאי מקבילי, מקים ומנהל "מפעל משנה תורה", לשיחה מרתקת על הגותו של הרמב"ם ועל הרלוונטיות המפתיעה שלה לחיינו במאה ה-21.השיחה נפתחת בדיון על סדרת הספרים החדשה של "מפעל משנה תורה" לחגי ישראל, וצוללת לעומק תפיסתו של הרמב"ם את מעגל השנה. האם חודש אלול הוא בהכרח זמן של דכדוך אירופאי, או שמא בארץ ישראל הוא מסמל דווקא פריחה והתחדשות? הרב מקבילי מציג את גישתו הייחודית של הרמב"ם לראש השנה כיום בעל מסר אוניברסלי, יום של התעוררות לאומית ולא רק אישית, המדגיש את כוחו של הקולקטיב בעיצוב החברה.בהמשך, השיחה נוגעת בתפיסת הגבורה וההשראה הלאומית שניתן לשאוב מתשעה באב, בניגוד לתפיסה הגלותית המתמקדת באבל בלבד. מדוע הרמב"ם ראה בבר כוכבא דמות גדולה גם בכישלונו? וכיצד ניתן לחבר מחדש את סיפורי הגבורה של המכבים והמרד הגדול לנרטיב הדתי העכשווי?הדיון מתרחב לנושאים פילוסופיים ופוליטיים, כמו תפיסת הרמב"ם את הפוליטיקה ככלי לתיקון הרע שבין אדם לחברו, חשיבותו של "מנהג המדינה" בעיצוב ההלכה, והמתח בין הפרט לקולקטיב. בנקודה מרתקת במיוחד, השיחה מחברת בין נבואתו של הרמב"ם על אחרית הימים – עולם ללא רעב ומלחמה שבו כל העיסוק הוא "לדעת את השם" – לבין עלייתה של הבינה המלאכותית. האם אנו עומדים על סף התגשמות חזונו של הרמב"ם?בפרק זה תגלו כיצד הגותו של הרמב"ם מציעה תפיסת עולם שלמה – מדינית, חברתית ורוחנית – שיכולה להעניק לנו כלים להתמודדות עם האתגרים הגדולים ביותר של זמננו, החל ממשבר בריאות הנפש ועד לשאלת משמעות החיים בעידן הטכנולוגי.00:00:00 מבוא: הכירו את "מפעל משנה תורה" וספרי החגים00:04:47 תשעה באב: לא רק אבל, אלא השראה לאומית00:07:08 יום הדין על פי הרמב"ם: אלוהים שופט אותך בכל רגע00:16:14 המטרה החברתית של החגים: יצירת אהבה וחברות00:25:00 עקדת יצחק והתמסרות: מה הקשר לחיילים של היום?00:34:12 חנוכה: הקרב שנעלם בין נס פך השמן לגבורת המכבים00:41:40 מדוע הרמב"ם אסר על לומדי תורה לקבל כסף?00:49:35 אחרית הימים של הרמב"ם והבינה המלאכותית01:03:20 לעשות מאהבה: המשמעות העמוקה של עבודת השם (פרימיום)01:17:09 מחלות נפש כמחלות תפיסה: הריפוי על פי הרמב"ם (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר אליחן אמיתי, חוקר הגותו של הלל צייטלין, לשיחה מרתקת על דמותו רבת הפנים של אחד ההוגים המורכבים והמשפיעים ביהדות המאה ה-20.מי היה הלל צייטלין? עילוי חסידי מחב"ד שהפך לפילוסוף שהתמודד עם ניטשה ושופנהאואר, ובהמשך חזר לעולמות הקבלה והחסידות בעוצמה גדולה עוד יותר. בשיחה חושף ד"ר אמיתי את מסע חייו הדרמטי של צייטלין, החל מילדותו כגאון וחוויותיו האקסטטיות, דרך משבר האמונה העמוק שחווה בעקבות חשיפתו לביקורת המקרא והפילוסופיה המערבית, ועד לשנות נדודיו שבהן התחבר לעוני ולסבל של היהודים הפשוטים במזרח אירופה.הפרק צולל לעומק פעילותו הציבורית והציונית של צייטלין: השתתפותו בקונגרס הציוני, הערצתו להרצל, והתמיכה המפתיעה שלו ב"תוכנית אוגנדה" – מדוע הוגה רוחני כל כך תמך בפתרון טריטוריאליסטי שנראה כיום כה רחוק מהציונות? בנוסף, נחשף הקשר הייחודי והמורכב שלו עם הרב קוק, וכיצד צייטלין, ממרחק מוורשה, היה אחד הבודדים שהבינו לעומק את משנתו המהפכנית של הרב.במהלך השיחה נשאלות שאלות נוקבות: כיצד אדם אחד יכול להכיל עולמות כה מנוגדים של חסידות, פילוסופיה, ציונות מעשית ומיסטיקה? מה גרם לו לעבור מכתיבה בעברית אליטיסטית לכתיבה ביידיש להמונים? וכיצד התמודד עם הביקורת והלגלוג שספג על חזיונותיו הרוחניים?המאזינים יקבלו מבט נדיר אל נבכי נשמתו של הוגה שלא פחד לחשוף את לבטיו, את צימאונו לאלוהים ואת כאבו על מצב העם. הפרק מסתיים בתיאור מצמרר של ימיו האחרונים בגטו ורשה, נבואת החורבן שהשמיע, ומותו על קידוש השם, כשהוא אוחז בספר הזוהר בדרכו אל הלא נודע. זוהי הזדמנות להכיר דמות מופת, שסיפורה רלוונטי היום יותר מתמיד להבנת המורכבות של הזהות היהודית והציונית.לתמיכה בהדסטארט של הספר "בדרך" על הלל צייטלין: https://headstart.co.il/project/5624300:00:00 מי אתה הלל צייטלין?00:02:17 ילדותו כעילוי חסידי וההתגלות הרוחנית00:04:32 משבר האמונה: מפגש עם ביקורת המקרא וניטשה00:11:01 פעיל ציוני: הערצה להרצל ותמיכה מפתיעה באוגנדה00:17:22 המעבר לוורשה והשיבה אל עולם הקבלה והחסידות00:21:28 ביקור בארץ ישראל והמפגש המכונן עם הרב קוק00:32:48 דמותו הייחודית: איש רוח במערכת העיתון00:38:47 ניתוח מבריק: שלושת הזרמים של התנועה הציונית00:50:30 נבואת החורבן והסוף הטרגי בגטו ורשה#פודקאסט #על_המשמעותSupport the show

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב בנימין טבדי, ראש בית מדרש "לשמה" להכשרת רבנים ורב קהילה ברעננה, ואת הרב אביעד נייגר, מחבר סידרת הספרים "ילקוט השבעתי אתכם", לדיבייט מרתק על "שלוש השבועות": היבטים הלכתיים, תורניים והיסטוריים של הגלות והגאולה. זוהי שיחת המשך לזו של ספי גלדצהלר ויודל הירש שזכתה לפופולריות רבה כאן בערוץ.הפרק צולל לעומק הוויכוח הנצחי אודות משמעות "שלוש השבועות" – לא למרוד באומות, לא לדחוק את הקץ ולא לעלות בחומה – וכיצד הן רלוונטיות לימינו. הרב נייגר מציג עמדה מחמירה הרואה בשבועות גזירה הלכתית מחייבת, מדגיש את הצורך בציפייה פסיבית לבוא המשיח, ומותח ביקורת חריפה על המדינה כמלכות של מינות וכשמד רוחני שגורם לדחיקת הקץ ולאיבוד נפשות. הוא מתבסס על מקורות כמו הרמב"ם באיגרת תימן, המהרש"א, והזוהר הקדוש, ורואה בתופעות כמו "יוקר המחיה" סימן מובהק לתקופת "עקבתא דמשיחא" הקשה.מנגד, הרב טבדי מציג גישה תהליכית-גאולית, הרואה בשבועות הנהגה אלוהית שהולכת ומצטמצמת ככל שתהליך הגאולה מתקדם. הוא מסתמך על דברי המהר"ל, הרב עוזיאל והרב קוק, ומדגיש את הניסים הגלויים והטובים המתרחשים בארץ ישראל – קיבוץ גלויות, פריון הארץ ושגשוגה, ועצמאות העם – כהתחלה מובהקת של הגאולה. הוא מבחין בין "עקבתא דמשיחא" ל"אתחלתא דגאולה" וטוען כי למרות האתגרים, המציאות החיובית עולה על כל דימיון.האם הגאולה היא תהליך הדרגתי או שתגיע בפתאומיות? האם הקמת מדינת ישראל היא חלק מתהליך הגאולה או דחיקת קץ מסוכנת? ומהי מהותה של היהדות – דת, לאום, או שילוב של שניהם? הצטרפו לדיון סוער ועמוק שמחזיר את המושגים הגדולים של הגלות והגאולה אל מרכז הבמה, ומציג שתי עמדות קוטביות המבוססות על פרשנות למקורות היהודיים. איזה מהם נותן מענה שלם יותר למורכבות המציאות בה אנו חיים? האזינו והחליטו בעצמכם.לרכישת הספרים של הרב טבדי

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות", עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר חנה קטן, רופאת נשים בכירה, פובליציסטית ואמא לשמונה לוחמים, לשיחה מרתקת על המתח בין פמיניזם, משפחה וקריירה, והשלכות המלחמה על החברה הישראלית.השיחה נפתחת בהגדרה מפתיעה של ד"ר קטן, המעדיפה את המונח "פמיליסטית" על פני "פמיניסטית", וטוענת שהפמיניזם המודרני פוגע במהות הנשית ומציב את האישה בתחרות מתמדת מול הגבר. היא חולקת את תפיסת עולמה, לפיה המשפחה והבית הם העיקר, בעוד הקריירה, חשובה ככל שתהיה, היא שליחות משנית. מתוך ניסיונה העשיר כרופאת נשים, היא מדגישה את חשיבות "חלון ההזדמנויות" הביולוגי לילודה, וקוראת לנשים צעירות לא לפספס את "המתנות הגדולות של החיים" בשם ההתפתחות המקצועית.הראיון צולל לנושאים רגישים ומעוררי מחלוקת: מהן הסכנות הרפואיות בלידות בית ומדוע היא רואה בהן חוסר אחריות? מה עומד מאחורי תמיכתה באגודת "אפרת" והתנגדותה להפלות? וכיצד היא רואה את תפקיד הגבר והאישה בזוגיות מודרנית?בנוסף, ד"ר קטן משתפת בכאב אישי וציבורי כאימא ללוחמים רבים במלחמה הנוכחית. היא מדברת על המחירים הנפשיים והזוגיים שמשלמות משפחות המילואימניקים, על הטרלול סביב סוגיית החטופים, ועל אכזבתה העמוקה מהציבור החרדי שאינו נושא בעול.בפרק זה תשמעו תובנות נוקבות ובלתי מתפשרות על נשיות, אימהות, זוגיות והחברה הישראלית בזמן מלחמה. האם הפמיניזם אכן פוגע במשפחה? היכן עובר הגבול בין חוויה אישית לאחריות רפואית? ומהו המחיר האמיתי שהעורף הישראלי משלם במלחמה?00:00:00 פמיניזם מול פמיליזם: מהי המהות הנשית?00:05:39 קריירה או משפחה: מחיר השליחות של אמא רופאה00:11:02 הסכנות בלידת בית: פינוק או חוסר אחריות?00:14:23 אגודת אפרת, הפלות והזכות על הגוף00:21:35 מה הפמיניזם המודרני לקח מהאישה?00:30:19 "גברים הפכו לסמרטוטי רצפה": המאבק בין המינים00:38:38 אמא ללוחמים: המחיר שהמשפחות משלמות במלחמה00:51:48 האכזבה מהציבור החרדי: "רוצה אותם בצבא"00:57:33 לידה שקטה: מהטרגדיה לתמיכה וריפוי (פרימיום)01:02:04 שימור פריון: להקפיא את השעון הביולוגי (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלהרשמה לערוץ היוטיוב של "על המשמעות"

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את דרור לביא, יו"ר ארגון 'חזית - לוחמים למען צבא התנדבותי', לשיחה מרתקת ונוקבת על אחת הפרות הקדושות של החברה הישראלית: מודל צבא העם וגיוס החובה.בעידן שאחרי ה-7 באוקטובר, כאשר הקריאות להרחבת הגיוס ולחיזוק הצבא נשמעות מכל עבר, לביא מציב תזה הפוכה ורדיקלית: דווקא עכשיו, ישראל חייבת לעבור למודל של צבא מקצועי, התנדבותי וקטן יותר. בשיחה מבוססת נתונים ודוגמאות מהעולם, לביא מפרק לגורמים את חמשת מרכיבי העוצמה של צבא מנצח וטוען כי מודל גיוס החובה פוגע באופן אנוש במקצועיות, באיכות האימונים, בתחזוקה ואף ביכולת ההשתפרות של צה"ל.האם מודל 'צבא העם' הוא למעשה נקודת תורפה אסטרטגית שאויבינו מנצלים? מהו המחיר הכלכלי האמיתי, המסתכם בעשרות מיליארדי שקלים בשנה, שאנו משלמים על גיוס החובה? וכיצד צבא מקצועי היה משנה את התרבות הפיקודית בצה"ל ואולי אף מונע את הזלזול בתצפיתניות שהוביל לאסון?לביא אינו חוסך בביקורת, ומגדיר את רעיון 'כור ההיתוך' הצבאי כ"פשיסטי", תוך שהוא מציג חזון לצבא יעיל, מיומן וקטלני יותר, המבוסס על מתנדבים שרואים בשירותם קריירה ומקצוע. הוא דן באפשרות של מודל היברידי, מתייחס לסוגיית גיוס החרדים, ומציע פתרונות מעשיים להגברת הביטחון האישי של האזרחים באמצעות משמר לאומי חמוש.בפרק זה תשמעו טיעונים נועזים המערערים על תפיסות יסוד בביטחון ישראל. זוהי הזמנה לדיון אמיץ בשאלה האם הדרך שבה בנינו את צה"ל במשך 75 שנה היא עדיין הדרך הנכונה להבטיח את קיומנו בעתיד.לצפייה בדוקס

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את אור בן דורי, מנהלת תנועת ׳ישראל 2050׳, ודני רובין, מנהל יוזמת "פתק חצי פתוח" לשינוי שיטת הבחירות שמובילה התנועה, לשיחה מרתקת על הליקויים בשיטת הבחירות בישראל והצעת פתרון פורצת דרך.האם שיטת הבחירות הקיימת בישראל אכן משרתת את הציבור, או שהיא יוצרת תמריצים מעוותים שמרוקנים את הדמוקרטיה מתוכנה? בפרק עמוק ומרתק זה, תמיר דורטל צולל עם אור ודני אל עומק הבעיה. הם מציגים תמונה מדאיגה של ירידה באמון הציבור במערכת הפוליטית, ומדגימים כיצד שיטות הבחירה הנוכחיות – החל משיטת המנהיג במפלגות רבות, דרך פריימריז בהם משפיעים אחוזים בודדים של מתפקדים, ועד למועצות חכמים – מנתקות את נבחרי הציבור מהאינטרס הרחב של הבוחרים.דני ואור חושפים דוגמאות קונקרטיות מהכנסת שממחישות את התלות של חברי כנסת בראשי מפלגות ובקבוצות כוח ספציפיות, במקום בציבור הרחב. הם מציגים מחקר השוואתי מדאיג המגלה שישראל חריגה לרעה ביחס למדינות ה-OECD, בהיעדר יכולת של האזרח להשפיע על הרכב רשימות המועמדים.הפתרון שהם מציגים הוא הפתק החצי פתוח: שיטה וולונטרית, המקובלת בקונצנזוס רחב בקרב ארגוני חברה אזרחית מימין ומשמאל (פורום קהלת, המכון הישראלי לדמוקרטיה ועוד), המאפשרת למפלגות להישאר עם מבנה הרשימה הקיים, אך נותנת לבוחרים את הכוח לסמן מועמדים מועדפים בתוך המפלגה ובכך לקדם אותם ברשימה. מעבר לשיטת הבחירות, אור ודני סוקרים יוזמות נוספות של תנועת ישראל 2050 לחיזוק הדמוקרטיה, ביניהן רפורמות בביזור סמכויות בתחומי התחבורה והחינוך, ורגולציה הכרחית על רשתות חברתיות כדי לצמצם את הפילוג והקיטוב. בפרק זה תלמדו לא רק על הבעיות, אלא על הדרכים המעשיות בהן אזרחים וצעירים יכולים וצריכים לקחת חלק פעיל בעיצוב עתיד המדינה. האם אנחנו מוכנים לקחת אחריות על עתיד המדינה, או שנסתפק בקיטוב ובחוסר אמון? האזינו כדי לגלות איך גם אתם יכולים להיות חלק מהשינוי.ישראל 2050 מבית תנועה ישראלית

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את יונתן אדירי, יזם הייטק ושותף-מייסד בתנועת 'עלינו - הנכדים המייסדים', לשיחה מרתקת על הצורך הדחוף בכינון מחדש של הרעיון הישראלי.האם הבעיה של ישראל היא המנהיג ("הקברניט") או המנגנונים ("הצוללת")? יונתן אדירי מציג תזה מאתגרת וטוען שהבעיה האמיתית והעמוקה ביותר היא "הפריסקופ" – התפיסה הרעיונית שדרכה אנחנו מסתכלים על העולם. בשיחה נוקבת ומעוררת מחשבה, אדירי מפרק את שלושת היסודות של כל מדינה מתפקדת: החזון הגאופוליטי, החוזה החברתי והנרטיב הלאומי, וטוען שבכל אחד מהם ישראל נמצאת בחידלון עמוק מאז שנות ה-80.במהלך הפרק, תגלו מדוע תפיסת "וילה בג'ונגל" חייבת למות ומהי האלטרנטיבה האסטרטגית שאדירי מציע, הכוללת ברית מפתיעה "מהודו ועד כוש". נצלול לשאלה מדוע אהבת הסטטוס קוו היא האויב הגדול ביותר של החברה הישראלית, תוך שימוש באנלוגיה מפתיעה מעולם ההייטק על קריסתה של אינטל. עוד נדבר על המודל של מערכת הבריאות כהשראה לרפורמות ענק נדרשות בתחומים כמו חינוך ותחבורה, ועל הצורך במנהיגות שתהיה מוכנה "לצוד לווייתנים" ולא להסתפק בתיקונים קוסמטיים.הפרק מציע מבט רענן ואופטימיות מפוכחת על עתיד המדינה. המאזינים ישמעו ניתוח חד של הכשלים המבניים בישראל, אך חשוב מכך – יקבלו כיוון רעיוני סדור המציע דרך לצאת מהמשבר. האם אנחנו, "הנכדים המייסדים", נהיה הדור שייקח אחריות ויבנה מחדש את ישראל? הצטרפו לשיחה שלא תשמעו במהדורות החדשות, שיחה על היסודות, על המשמעות ועל העתיד של כולנו.00:00:00 פתיחה: הבעיה היא לא ביבי, אלא הפריסקופ00:02:15 מדוע הרעיון חשוב יותר מהביצוע?00:06:10 שלושה דורות של מייסדים: 1948, 1985 והיום00:11:15 העוצמה הכלכלית של ישראל: אנחנו לא "שְטֵייטְל"00:17:17 הסכנה שבחידלון: למה אסור לנו לחכות?00:24:24 להרוג את "הוילה בג'ונגל": הברית החדשה עם הודו00:31:05 האהבה המסוכנת לסטטוס קוו: לקח מנפילת אינטל00:38:13 ניו דיל ישראלי: איך נראית רפורמה אמיתית?00:50:35 ריבונות עברית גאה: לא להעתיק מודלים זרים01:03:01 למה ישראל חייבת להיות ייחודית כמו שוויץ ודנמרק? (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלהרשמה לערוץ היוטיוב של "על המשמעות"

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את איתי ראובני, מנהל מחלקת התקשורת במכון המחקר NGO Monitor, לשיחה מרתקת וחושפנית על המלחמה השקטה המתנהלת נגד מדינת ישראל בזירת התודעה, החברה האזרחית והמשפט הבינלאומי.השיחה צוללת לעומק תופעת הסרבנות, ועוקבת אחר התהליך שבו הפך המושג מפעולה של קומץ קיצוני בשוליים לכלי מחאה לגיטימי ומרכזי, במיוחד בתקופת הרפורמה המשפטית. ראובני מנתח כיצד ארגונים כמו "עומדים ביחד", שבעבר היו שוליים ודגלו בסרבנות על רקע הסכסוך, קיבלו לגיטימציה מחודשת והפכו לשחקנים מרכזיים בקמפיינים הקוראים כיום להפסקת התנדבות והימנעות משירות. מהם מקורות המימון של הקמפיינים הללו? וכיצד כספי ממשלות זרות והקרן החדשה לישראל מתדלקים את השיח הזה?הדיון מרחיב את היריעה אל מעבר לסרבנות וממקם אותה בתוך אסטרטגיה רחבה הרבה יותר של דה-לגיטימציה, ששורשיה, לטענת ראובני, נעוצים בועידת דרבן האנטישמית בשנת 2001. בפרק תלמדו על "אסטרטגיית דרבן" – המעבר מלוחמה פיזית ללוחמה תודעתית שמטרתה להפוך את ישראל למדינה מצורעת בזירה הבינלאומית. ראובני מסביר מדוע הימין הפוליטי בישראל נכשל באופן שיטתי בהתמודדות עם מלחמה זו, ומנתח את ההבדל התהומי בין דרכי הפעולה: בעוד השמאל הרדיקלי בונה קואליציות על בסיס אינטרסים משותפים (כמו הברית ההזויה בין ארגונים פרו-פלסטינים לתנועות להט"ב), הימין מתעקש לחפש שותפים על בסיס ערכים משותפים – ונותר מאחור.בפרק זה תשמעו על הכשלים המובנים של ההסברה הישראלית, על הצורך הדחוף של ישראל להתחיל "לגבות מחיר" דיפלומטי על התערבות בענייניה הפנימיים, וכיצד כסף גרמני ממשלתי מימן באופן ישיר את "קמפיין ההדתה" שסער בישראל. זוהי שיחה חובה לכל מי שרוצה להבין את הכוחות המעצבים את דעת הקהל בישראל ובעולם, ואת שדה הקרב האמיתי של המאה ה-21.00:00:00 הלבנת מושג הסרבנות00:02:20 "עומדים ביחד": מארגון שולי לקמפיין סרבנות00:09:14 רשת הארגונים והאידיאולוגיה האנטי-ישראלית00:12:28 ועידת דרבן: לידתה של אסטרטגיית הדה-לגיטימציה00:19:07 למה הימין נכשל במלחמת התודעה?00:27:54 הטעות הגדולה של הרפורמה המשפטית00:38:47 "הסברה" מתה: מודל ההשפעה של קטר00:49:20 הפתרון: בניית חברה אזרחית ימנית00:58:27 מימון זר: איך ממשלות אירופה משפיעות על השיח בישראל01:11:41 ריבונות היא התשובה: ישראל צריכה לגבות מחיר (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אריאל בראלי, רב הישוב בית אל וחבר בית הדין המיוחד לפגיעות מיניות בראשות הרב שמואל אליהו, ומחבר הספרים "גבולך שלום" ו"מוגנות כהלכה", לשיחה מרתקת על המשמעויות המורכבות של פגיעות מיניות, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה חברתית ונפשית. הראיון נערך על רקע העלייה במודעות הציבורית לתופעת הפגיעות המיניות והצורך הבוער להבין את דרכי ההתמודדות, המניעה והטיפול.בפרק נצלול לתוך הקושי הייחודי של נפגעות ונפגעים, במקרים בהם הפוגע הוא אדם מוכר וקרוב, לעיתים אף בן משפחה. הרב בראלי חולק מקרים אופייניים מהתנסותו בבית הדין, המדגימים כיצד פגיעות מתמשכות על ידי קרובים, כמו גיס המנצל בייביסיטר בת 15, מותירות צלקות נפשיות עמוקות המובילות לדיכאון, קשיי התקשרות ואף מחשבות אובדניות, המתפרצות לעיתים שנים רבות לאחר המעשה. אנו בוחנים את הסוגיה המורכבת של חובת הדיווח למשטרה מול הצורך ביצירת מרחב טיפולי בטוח, ומדוע הרף הגבוה הנדרש בחקירה פלילית מרחיק נפגעים מקבלת עזרה.השיחה נוגעת בשאלות רגישות אודות הגדרת הסכמה מינית בראי ההלכה והחוק, תוך התייחסות למצבי ניצול יחסי מרות ותלות נפשית, אפילו במקרים בהם לכאורה הייתה "הסכמה". הרב בראלי מסביר את ההבדל בין פגיעה פיזית מובהקת ל"פגיעה דיבורית" או "נגיעה מקרית" המוסווית, אשר גם היא עלולה לקרוע את הנפש. הוא מדגיש כיצד ההלכה, באמצעות עקרונות כמו "לא תעמוד על דם רעך", מספקת כלים להתמודדות עם מקרים אפורים אלו.נדון באחריות הפוגע ובחשיבות תהליך ה"תשובה" האמיתי הכולל טיפול פסיכולוגי ומגבלות מעשיות, והצורך הקהילתי לקבל חזרה אדם שבאמת עבר שיקום. לבסוף, הפרק מציע תובנות מעשיות בנוגע למניעת פגיעות, החל מהצבת גבולות ברורים בתוך המשפחה הגרעינית, דרך "חשדנות בריאה" אל מול עודף מוגנות היוצר דור חרדתי, ועד לאחריות הקהילה כולה ליצור מרחב בטוח. מהו האיזון העדין בין אמון לבטיחות? וכיצד נוכל כולנו לתרום ליצירת חברה מוגנת יותר? הצטרפו לשיחה מעוררת מחשבה שנוגעת באחד הנושאים הרגישים והחשובים ביותר בחיינו.00:00:00 פתיחה: תפקידו של בית הדין המיוחד לפגיעות מיניות00:03:49 חובת דיווח מול חיסיון רבני00:08:47 סוגי פגיעות: מהטרדה מילולית ועד פגיעה פיזית00:15:08 הגדרת הסכמה: מתי רומן הופך לניצול ביחסי מרות?00:26:36 לשון הרע לתועלת: מתי מותר לדבר כדי להגן על אחרים?00:36:39 הטיפול בפוגע: האם תשובה אמיתית אפשרית?00:45:40 סליחה ותיקון: האם קורבן חייב לסלוח?00:50:13 מוגנות מול חשדנות: איך מוצאים את האיזון הנכון?00:58:51 הצבת גבולות בתוך המשפחה (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר ליעד לוי, פיזיקאי וחוקר, לשיחה מרתקת וטעונה על הקשר בין תפיסות עולם פוליטיות לבין תוצאות מתקפת ה-7 באוקטובר ביישובי העוטף.ד"ר לוי מציג את ממצאי המחקר הסטטיסטי שערך, אשר עורר סערה ציבורית ותקשורתית. על פי המחקר, קיים מתאם מובהק בין ההצבעה הפוליטית ביישובי עוטף עזה לבין מספר הנרצחים והחטופים בהם. לטענתו, ביישובים בעלי אוריינטציה ימנית, מספר הנפגעים היה נמוך פי עשרה, באופן יחסי, מאשר ביישובים בעלי אוריינטציה שמאלית. מה עומד מאחורי הנתון המטלטל הזה?במהלך השיחה, ד"ר לוי מפרט את המנגנון שלדעתו מסביר את הפערים הדרמטיים: "תפיסת האיום". הוא טוען כי יישובים שזיהו את האויב בעזה והתכוננו בהתאם – באמצעות כיתות כוננות גדולות, זמינות נשק גבוהה ותרבות של מוכנות – הצליחו להגן על עצמם בצורה יעילה בשעות הראשונות והקריטיות של המתקפה, בהן צה"ל נעדר מהשטח. מנגד, הוא טוען כי יישובים שתפסו את האיום המרכזי כאיום פוליטי פנימי (כמו "ממשלת הימין" או "הרפורמה המשפטית") הפנו את גבם לעזה, הזניחו את כיתות הכוננות והיו פחות ערוכים למתקפה.השיחה נוגעת בשאלות היסוד של אחריות, תפיסת מציאות ומוכנות לאומית ואישית. ד"ר לוי משתמש באנלוגיה של "חגורת בטיחות" כדי להמחיש את חשיבות ההיערכות, גם כשהסיכון לא נראה מיידי. הפרק אינו חוסך בביקורת על התקשורת, שלטענת לוי ניסתה להשתיק את הדיון בממצאיו במקום לבדוק את הנתונים לגופם.השיחה נוגעת גם בסוגיות רגישות כמו תרומת החרדים והנשים ללחימה, ומאתגרת תפיסות רווחות לגבי "נטל השירות" והצורך להתמקד בביטחון הלאומי מעל לרגשות אישיים או תקינות פוליטית. ד"ר לוי לא חושש לקרוא תיגר על ה"שיטסטורם" הציבורי שחווה, ומדגיש את החובה ללמוד מן הנתונים הקשים כדי להבטיח את עתיד המדינה.האזינו לפרק חובה זה כדי להבין לעומק את ההשלכות המפתיעות של אידיאולוגיה על שאלות חיים ומוות, ולבחון מחדש את תפיסותיכם לגבי מוכנות, אחריות אישית וביטחון לאומי.00:00:00 הקשר בין דעות פוליטיות להישרדות ב-7.1000:00:56 המוטיבציה למחקר: הפער הבלתי נתפס בין בארי לאלומים00:07:25 תפיסת האיום: האם האויב הוא עזה או ביבי?00:12:00 הנשק שהיה בנשקייה: סיפורה של כפר עזה00:17:50 אנלוגיית חגורת הבטיחות: מי חגר את היישוב שלו?00:19:16 הנתון המטלטל: יחס נפגעים של 1 ל-2000:28:35 התמודדות עם טענות נגד: המרחק מהגדר והשער הפתוח00:35:35 המחקר המקביל: מי מתגייס ומי נהרג בקרב?00:44:31 מדוע צה"ל מסתיר את נתוני הגיוס לקרבי?00:51:20 מחיר החשיפה: הלחצים וההתמודדות עם ההשתקה#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את ד"ר מיטל פינטו, דיקן בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת ויו"ר "פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה", ואת עו"ד דוד ברלינר, מרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר־אילן, לדיבייט מרתק על גבולות המשפט הבינלאומי בזמן מלחמה והדרישות חסרות התקדים המוטלות על ישראל.הראיון נפתח בדיון סוער על סוגיית הסיוע ההומניטרי. האם חובה על מדינה לספק מזון ואספקה לאויב בשעת מלחמה, כאשר ידוע שהאספקה מגיעה לידי ארגון טרור המשתמש בה ללחימה? דוד ברלינר טוען כי הסטנדרט הכפול הנאכף על ישראל הוא חסר תקדים היסטורי ומוסרי, ומעניק לחמאס את היכולת להמשיך להילחם, ובכך מאריך את הסבל. מנגד, מיטל פינטו מדגישה את החובה המוסרית והמשפטית לדאוג לאוכלוסייה אזרחית, ומבקרת את ישראל על כך שהיא מעקרת אוכלוסייה לאזורים שאינם עומדים בתנאי מחייה בסיסיים.הדיון צולל לעומק שלושת עקרונות דיני המלחמה: הבחנה, מידתיות ואמצעי זהירות. מתי מותר לצה"ל לפגוע במחבל המסתתר בתוך אוכלוסייה אזרחית? עוד נבחנת המדיניות הלאומית בנוגע לחטופים. האם המהלך לשחרור סינוואר בעסקת שליט הוא שהוביל ל-7 באוקטובר? האם החובה המוסרית להחזיר את החטופים עולה על הסיכון הביטחוני האסטרטגי?בסיום הפרק, מתרכזים הדוברים בתפקיד בתי המשפט בזמן לחימה. האם על בג"ץ לצמצם את הביקורת השיפוטית על החלטות ביטחוניות, או שדווקא כאשר ההחלטות נוגעות לאוכלוסייה שאין לה מגן אחר (כמו תושבי עזה), על בית המשפט לשמש כמבצר האחרון? אל תחמיצו שיחה חריפה זו שמספקת רקע משפטי ומוסרי חיוני להבנת המלחמה והכשלים האסטרטגיים העמוקים.00:00:00 פתיחת הדיון: סיוע הומניטרי לאויב – תקדים מסוכן00:03:59 החובה המשפטית והמוסרית: האם ישראל חייבת להזין את האויב?00:08:05 עקרונות דיני הלחימה: הבחנה, מידתיות וצביעות האו"ם00:15:56 מלחמת התודעה: מי משתלט על הנראות התקשורתית?00:26:40 מהי תכלית מבצעית? נאום נתניהו ברמקולים ופקודות פוליטיות00:37:40 מבצע "מרכבות גדעון": הרס הנדסי, מרחב חיץ וחשד לכיבוש00:46:16 החטופים: חוזה חברתי מול מחיר החיים00:57:40 עסקת שליט: האם ויתור על הרתעה מבטיח חטיפות נוספות?01:03:32 הביקורת השיפוטית על הצבא: בג"ץ כמבצר אחרון01:13:56 מעמד העצירים והלוחמים הבלתי חוקיים (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את פרופסור עוז גוטרמן, פסיכולוג וחוקר מוח, לשיחה מרתקת על הפער בין טראומה לבין צמיחה פוסט-טראומטית, ואיך כולנו יכולים לצמוח ממשברים. לאחר אירועי המלחמה האחרונה, שבה כולנו נחשפנו לקשיים נפשיים ואף לטראומות, הפך נושא החוסן הלאומי והאישי לאקטואלי מתמיד.פרופ׳ גוטרמן מציג תפיסה מהפכנית: האם ייתכן שההתמקדות הבלעדית של התקשורת והחברה ב-PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) אינה רק חוסר דיווח, אלא מהווה "דיסאינפורמציה" מסוכנת? הוא מראה באמצעות נתונים מפתיעים כיצד רוב מוחלט של האנשים שנחשפים לאירוע טראומטי דווקא חווים צמיחה פוסט-טראומטית, ומדוע חשוב שנהיה מודעים לכך כדי למנוע "נבואה שמגשימה את עצמה".השיחה מעמיקה לתוך חמשת המרכיבים המרכזיים המבדילים בין קריסה לצמיחה. איך סיפור על שבט אפריקאי וטקסי הורדת חרדה יכול ללמד אותנו על ההבדל בין רחמים לאמפתיה? ומהי הדרך היעילה ביותר לחזק ילדים וחיילים במצבי משבר – האם זה לשבת למעגל שיח מעמיק, או דווקא "לקחת כדור" ולצאת לפעולה אקטיבית?פרופ׳ גוטרמן מדגיש את כוחה של התמודדות אקטיבית ואת הסכנה שב"חוסר אונים נרכש". הוא מסביר כיצד התרבות היהודית, עם הכלים הפשוטים והעמוקים שלה, כמו "מודה אני" בבוקר, יוצרת נתיבים נוירולוגיים של חוסן והכרת תודה יומיומית, והופכת אותנו לחסינים יותר למשברים בלתי נמנעים בחיים.האם אנו באמת מניחים לבני משפחתנו לבחור את דרך ההתמודדות המתאימה להם, או שאנו כופים עליהם את "מיטת סדום" הפסיכולוגית של הציפייה החברתית? וכיצד נוכל, דרך זיהוי עוצמות פנימיות וחיצוניות, להפוך את האירוע הקשה ביותר בחיים לקרקע לצמיחה אישית ומשפחתית? האזינו לפרק כדי לקבל את הכלים המחקריים והמעשיים שיאפשרו לכם ולסביבתכם לא רק לשרוד, אלא לשגשג מתוך המשבר.00:00:00 טראומה אוניברסלית: מה למדתי משבט באפריקה?00:02:59 אין לנו מונופול על הטראומה00:04:46 מהי צמיחה פוסט-טראומטית?00:08:25 מה יוצר את הפער? חמשת המפתחות לחוסן00:10:05 מודעות, דיסאינפורמציה ונבואה שמגשימה את עצמה00:18:21 אל תנוח: כוחה של התמודדות אקטיבית וסיוע לאחרים00:24:42 רחמים מזיקים: מדוע אסור לרחם על מי שחווה טראומה00:35:50 זיהוי עוצמות והכוח של הכרת תודה00:41:00 יצירת נתיב נוירולוגי של הכרת תודה00:54:55 סיכום וקריאה לפעולה: להציל חיים#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את חנן עמיאור, עיתונאי ומחבר הספר "מלחמת ששת השקרים", לשיחה מרתקת על הנרטיבים הכוזבים שעומדים בבסיס התעמולה הפלסטינית ועל הדרכים להתמודד איתם באמצעות עובדות וידע.בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, שהציפו מחדש את המלחמה על דעת הקהל העולמית, חנן עמיאור מפרק לגורמים את "ששת השקרים" המרכזיים שהצד הפלסטיני ובני בריתו מפיצים מזה עשרות שנים. השיחה צוללת לעומק כל אחד מהשקרים הללו: החל מהכחשת הזכות ההיסטורית, המשפטית והקניינית של העם היהודי על ארץ ישראל, דרך עיוות האירועים שהובילו ל"נכבה" הפלסטינית ב-1948, וכלה בטענה שהנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון היא "כיבוש" בלתי חוקי.במהלך הפרק, חושף עמיאור כיצד מנהיגי ערב והפלסטינים עצמם הם אלו שדחו פעם אחר פעם כל הזדמנות לפשרה והובילו את עמם לאסון, וכיצד טענת ה"אפרטהייד" לא רק שקרית, אלא מהווה עלבון לקורבנות האמיתיים של המשטר בדרום אפריקה. בנוסף, נבחנת השאלה מיהם סרבני השלום האמיתיים בסכסוך, תוך חשיפת "תוכנית השלבים" של אש"ף שמעולם לא בוטלה. הפרק עוסק גם בסוגיית "פשעי המלחמה" וחושף מה באמת חושבים גנרלים בכירים בצבאות המערב על המוסריות יוצאת הדופן של צה"ל.בפרק זה המאזינים יקבלו כלים מעשיים, סיפורים מרתקים ועובדות היסטוריות שיאפשרו להם להתמודד עם טענות אנטי-ישראליות, לחזק את תחושת צדקת הדרך ולהבין את שורשי הסכסוך לעומקם. האם ידעתם שירדן היא זו שיצרה את בעיית הפליטים כששללה את אזרחותם של תושבי הגדה? וכיצד שיחת טלפון אחת בין נאצר למלך חוסיין הכריעה את גורל יהודה ושומרון? האזינו לשיחה שתסדר לכם את הראש ותעניק לכם ביטחון בוויכוח הבא.לרכישת הספר "מלחמת ששת השקרים"

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את ריקי פייבלזון והרב אליהו מאיר פייבלזון, יוצרי הפודקאסט "שואלת את אבא", לשיחה מרתקת על הכוח שבשאלה והאומץ שבספק.בשיחה אישית וחושפנית, ריקי והרב פייבלזון חולקים את המסע שהוביל אותם ליצירת הפודקאסט: החל מזיכרונות הילדות של ריקי, שבהם שאלה את אביה שאלות נוקבות בליל הסדר, ועד למפגש המכונן עם תלמידה שהודתה בפניה כי איבדה את אמונתה. הפרק צולל לעומק הסיבות שבגללן אנשים רבים, במיוחד בעולם הדתי, חוששים לשאול ולהטיל ספק. האם שאלה היא ביטוי לחולשה או דווקא לעוצמה אמונית?במהלך השיחה עולים נושאים מהותיים שהם עוסקים בהם בפודקאסט שלהם, ובראשם סוגיית הסבל בעולם. דרך סיפורים אישיים ומטלטלים, כמו סיפורו המופלא של הרב זילברמן שהתמודד עם טרגדיה בלתי נתפסת, הם מציעים דרך להתמודד עם שאלת "צדיק ורע לו" – לא דרך תשובות פשטניות, אלא דרך ההבנה שהזעקה והשאלה עצמה הן חלק מהאמונה.השיחה נוגעת גם בנושאים אקטואליים כמו שנאת חינם, ומציגה תזה מפתיעה לפיה היא נובעת לעיתים קרובות דווקא ממידות טובות וממסירות נפש לאידיאל. בנוסף, דנים המרואיינים בצורך הגובר של נשים בלימוד תורה רציני ומעמיק, ובפער הקיים בין החינוך הפורמלי במוסדות לבין השיח הפתוח והכן שיכול להתקיים בבית.המאזינים בפרק זה ישמעו על החשיבות של דיאלוג כן בין הורים לילדים, יקבלו כלים להתמודדות עם ספקות אמוניים, וייחשפו לסיפורים מעוררי השראה על אמונה, התמודדות וצמיחה מתוך משבר. האם האמונה שלנו באמת "עשויה מזכוכית"? ומהי התשובה החשובה ביותר שאבא יכול לתת לבתו?00:00:00 פתיחה והיכרות 00:10:01 למה הקמתם את הפודקאסט "שואלת את אבא"?00:13:14 מדוע אנשים מפחדים לשאול שאלות באמונה?00:14:36 ההתמודדות עם סבל בעולם: סיפורו של "מזמור לאסף" בתהלים00:20:08 סיפורו המטלטל של הרב זילברמן והאמונה מול טרגדיה00:28:10 שנאת חינם נובעת ממידות טובות?00:35:29 התגובות מהקהל והצורך בלימוד תורה לנשים00:40:25 הפער בין החינוך בבית לבין החינוך בסמינר00:49:33 התלמידה שלא האמינה: הרגע שהוביל ליצירת הפודקאסט00:52:31 שיר סיום: "אתה לימדת אותי לשאול"#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אליהו מאיר פייבלזון, ראש ישיבת ׳פתחי עולם׳, לשיחה מרתקת על השקפת העולם החרדית מול אתגרי המדינה והגיוס.במהלך הראיון פורש הרב פייבלזון את הנרטיב ההיסטורי והאמוני של היהדות החרדית מול התנועה הציונית, החילון והקמת מדינת ישראל. הוא מסביר מדוע מנקודת מבט חרדית, המודרנה והציונות הציבו משבר קיומי, כאשר היהדות הוגדרה מחדש כעם ולא כברית עם האל. הרב פייבלזון דן בארבע האסטרטגיות שאימצו זרמים דתיים שונים ביחס למציאות הישראלית – מההתבדלות של נטורי קרתא ועד השותפות של הציונות הדתית.השיחה מעמיקה אל נקודת הקרע המרכזית: האם ניתן לנהל חיים משותפים כשאבני היסוד (אמונה מול חילוניות) אינם מוסכמים? הרב פייבלזון מבהיר כי הדרישה לגיוס כולל של הציבור החרדי אינה נתפסת כדרישה פרקטית בלבד, אלא כ"גזירת ביטול" על תפיסת העולם החרדית והמרחב החינוכי הנפרד שלה. הוא טוען כי עבור הציבור החרדי, המחיר האידיאולוגי של השתלבות מלאה בחברה הישראלית החילונית הוא גבוה מדי ואינו מאפשר שימור של יהדות תורנית נאמנה.האם המדינה יכולה להכיל את הזהות החרדית כחלק לגיטימי, או שמא גיוס כפוי יוביל לקיצוניות גדולה יותר? הרב פייבלזון קורא לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות להבין את המשמעות הקיומית של הדיון, ומדגיש כי הציבור החרדי אינו מנותק, אלא פועל מתוך תפיסה עמוקה של אחריות לגורל העם היהודי, גם אם הוא בוחר ב"נפרדות זהותית". הפרק מציע מבט נדיר ומעמיק לתוך התהליכים הפנימיים והאסטרטגיות של חברה המגדירה את עצמה כנאמנה למסורת מול האתגרים הגדולים ביותר של הדור.00:00:00 פתיחה: הסיפור החרדי והאתגר הציוני00:01:46 החילון והציונות: משבר הזהות היהודית00:06:55 ההגדרה החדשה של העם היהודי: ברית מול לאום00:09:20 הפנטזיה החילונית והאתגר הדתי00:11:36 ארבע הדרכים של היהדות הדתית מול המדינה00:22:20 שיח משותף: על הנחות היסוד החילוניות00:36:40 גיוס חרדים: האיום הקיומי והמחיר החברתי00:41:20 ההיסטוריה של "פטור החרדים" - לפני חוק טל00:50:52 הקיצוניות וההתקרבות לנטורי קרתא בלב המיינסטרים01:06:56 החרדים המודרניים: האם הציבור החרדי יוכל להכיל את הקרע הפנימי? (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אליהו מאיר פייבלזון, ראש ישיבת ׳פתחי עולם׳, לשיחה נוספת, שנייה במספר, והפעם על המהות הפנימית של היהדות והרעיונות המרכזיים הטמונים בתורה שמעבר להלכה.הרב פייבלזון פותח בביקורת חריפה על תהליכים בעולם האורתודוקסי, אשר לדבריו ריקנו את היהדות מתוכנה המהותי והפכו אותה כמעט נטו למערכת של חוקים הלכתיים – תופעה שהוא מכנה "נזק עצום". הוא טוען כי המאבק מול הזרמים הרפורמיים גרם ליהדות השורשית לדבר כמעט רק בשפת ההלכה, תוך התעלמות מהאגדה ומהמחשבה.במהלך הדיון, מציג הרב פייבלזון חמש טענות יסוד הנגזרות ישירות מחמשת חומשי התורה, שכל יהודי המאמין במקורות אלה חייב לקבל: האלוקים חפץ בקשר של ידידות ואהבה עם האדם, ולא בצייתנות עיוורת; האלוקים מחוייב לצדק ומשפט; לאדם יש אינטואיציה מוסרית ואנושית להבין מה אלוקים רוצה; היהדות היא לאומית וקולקטיבית, והברית היא עם העם כולו; ושיש מצוות מעשיות המהוות את כלי העבודה של הקשר הזה. הרב מדגיש כי אפילו חורבן בית המקדש לא ביטל את מערכת היחסים הבסיסית הזו בין האל לעמו.הפרק מציב אתגר אינטלקטואלי הן למאמין והן למי שאינו מאמין, ומעלה שאלות פילוסופיות חדות: האם האלוקים הוא דיקטטור או שמא חבר? כיצד ניתן ליישב את המוסר האנושי עם מצוות קשות בתורה? ומה מקומה של הלאומיות היהודית בעידן המודרני, מול יהדות חילונית?האזינו לפרק כדי לקבל פרספקטיבה חדשה על האמת של היהדות, ללמוד כיצד לקרוא את התנ"ך בצורה אחרת, ולגלות את הערכים העמוקים שנותנים משמעות אמיתית לחיי העם היהודי.00:00:00 מבוא: למה לדבר על מהות היהדות?00:02:26 הבעיה: כשהיהדות הופכת להלכה בלבד00:06:55 הבסיס לדיון: חזרה לחמישה חומשי תורה00:10:30 עיקרון 1: אלוהים רוצה ידידות, לא ציות עיוור00:15:53 עיקרון 2: מחויבות מוחלטת לצדק ומשפט00:19:52 עיקרון 3: לאדם יש אינטואיציה מוסרית00:24:14 עיקרון 4: הלאומיות כערך יסוד בתורה00:28:45 עיקרון 5: תפקידן של המצוות המעשיות00:32:29 האתגר התיאולוגי של החורבן והגלות00:37:45 המלצה על 4 ספרים מארון הספרים היהודי (פרימיום)00:41:17 סיכום ומבט לפרק הבא (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אליהו מאיר פייבלזון, ראש ישיבת ׳פתחי עולם׳, לשיחה נוספת, שלישית במספר, והפעם על אמונת היחוד, מוסר והתנגשות עם ערכי המערב.מה המשמעות הרדיקלית של האמונה באל אחד? מדוע היא אינה תשובה לכל השאלות, אלא דווקא הבסיס לקושיות הקשות ביותר, כדוגמת שאלת הרוע? הרב פייבלזון מציג תפיסה יסודית לפיה היחוד מבטיח כי האל פועל מתוך ערכים טהורים ומחויב למוסר, כיוון שהוא חף מכל צורך אישי או נזקקות. כפי שהמקרא מציין, "לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" – ומכאן נובעת ההבנה כי הטוב הוא תכלית מהותית, והרע אינו יכול להיות נימוק לשום דבר, אפילו בהקשרים הקיצוניים של השואה או עקדת יצחק.השיחה צוללת עמוק אל עולם המוסר, בוחנת את ההבדלים בין המוסר האמוני למוסר החילוני, ומדוע האחרון מתקשה לספק "תקווה חיצונית" נוכח המוות הבלתי נמנע. בהמשך, הרב פייבלזון מעמיד מול היהדות את חמשת "הערכים המערביים" המרכזיים המאתגרים את הדת: אינדיבידואליות, אותנטיות, חירות/ריבונות, אוניברסליות ושוויון.האם הדת יכולה לשלב את הערכים האנושיים? התשובה נמצאת בתפיסת הדיאלוג המקראי. באמצעות דוגמאות ממגילת אסתר ומשה רבנו המתווכח עם האל, מודגש כי האדם נקרא להשיב לציווי האלוקי באופן אינדיבידואלי ואותנטי, וליצור מבנים משפטיים וחברתיים (תורה שבעל פה) המבטאים את הערך האלוהי בעולם. המאזינים יקבלו כלים להבין כיצד ניתן לנהל חיים אמוניים מלאי משמעות תוך התמודדות כנה עם האתגרים האינטלקטואליים של המאה ה-21.00:00:00 מבוא: מהי אמונת היחוד?00:01:32 אלוקים ללא צרכים: בסיס המוסר האלוהי00:05:12 האם אלוקים כפוף לחוקי המוסר?00:11:10 העולם כיצירה מוסרית וההתמודדות עם הרוע00:13:26 עקדת יצחק: המבחן המוסרי העליון00:17:25 צלם אלוקים והשפה האנושית שבה האל מדבר00:22:42 חמישה ערכים מערביים וההתנגשות עם היהדות00:26:14 האלטרנטיבה היהודית: מוסר של דיאלוג00:33:37 האם ההלכה היא אידיאל או פתרון ליצר הרע?00:37:00 סיכום: כיצד לחיות בעולם של ערכים מתנגשים#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אליהו מאיר פייבלזון, ראש ישיבת ׳פתחי עולם׳, לשיחה נוספת, רביעית במספר, והפעם על מושג האמת בעידן הפוסטמודרני, והפער בין תפיסת האמת המערבית לזו היהודית.בעולם שבו הטענה "אין אמת" הפכה לערך מרכזי, והכרעות ערכיות נמסרות להחלטת הרוב הדמוקרטי, הרב פייבלזון מציב תפיסה אלטרנטיבית, המושרשת עמוק במחשבה היהודית. הוא פותח בסקירה היסטורית, מהחיפוש היווני אחר אמת לוגית ומוחלטת אצל אריסטו, דרך המהפכה של קאנט, ועד להבנה המודרנית כי השכל לבדו אינו יכול להוכיח דבר בעל משמעות אמיתית לחיים.במהלך השיחה, הרב פייבלזון טוען כי הפוסטמודרניזם אינו באמת עמדה פילוסופית שאנשים חיים לפיה, אלא כלי טקטי. הוא מדגיש כי כל אדם פועל מתוך אמונה פנימית עמוקה באמיתות מסוימות, והניסיון לחיות בעולם ריק מאמת מכבה את "האש בעיניים" שהכרחית לפעולה אנושית.אז מהי האלטרנטיבה היהודית? הרב פייבלזון מציג מודל של "אמת חלקית" – אמת שאינה מוחלטת וסטרילית, אלא כזו שמתגלה דרך החיים עצמם, דרך "עץ החיים" ולא רק דרך "עץ הדעת". הוא מסביר כיצד ההלכה, הוויכוח, והמנגנונים הפוליטיים ביהדות אינם ברירת מחדל, אלא הדרך האנושית והראויה לברר את האמת ולחיות על פיה. האם רוב הפילוסופים הגדולים היו רווקים במקרה? מה הקשר בין חוסר היכולת שלהם להתמודד עם "עץ החיים" לבין הפילוסופיות שיצרו? וכיצד הוויכוח התלמודי על תנורו של עכנאי מדגים את המתח הבריא בין אמת אלוקית לסמכות אנושית?פרק זה יספק למאזינים כלים חדשים להתמודדות עם משבר האמת של ימינו, ויציג תפיסה עמוקה ומקורית על האופן שבו ניתן לחיות חיים של משמעות ואמונה, גם בעולם מלא ספקות ומחלוקות.00:00:00 מבוא: האמת המערבית מול האמונה היהודית00:00:36 משבר האמת: פוסטמודרניזם ודמוקרטיה00:03:07 הצורך האנושי באמת: למה אנחנו לא יכולים לחיות בלי ערכים00:04:00 יוון העתיקה: אריסטו, אפלטון וההיקש הלוגי הריק00:06:01 כשלון החזון המערבי של חירות ללא הכרעה00:08:16 הפוסטמודרניזם ככלי אקטיביסטי (סטיבן היקס)00:10:51 הביקורת על המוסר השכלי: קאנט, פרויד והצו הקטגורי00:18:31 עץ החיים מול עץ הדעת: הניתוק של הפילוסופים הגדולים00:22:40 הלכה, פוליטיקה וסמכות: בניית החוק מתוך אמת חלקית00:31:14 פוליטיקה כמאמץ אנושי להגיע לאמת קולקטיבית#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב אליהו מאיר פייבלזון, ראש ישיבת ׳פתחי עולם׳, לשיחה נוספת, חמישית במספר, והפעם על שורשי הפילוג והשנאה בחברה הישראלית, ועל המודל היהודי לאחדות אמת.בעידן של קיטוב פוליטי וחברתי עמוק, כולנו מדברים על "אחדות" ו"אהבת חינם", אך נדמה שהשסעים רק הולכים ומעמיקים. בשיחה נוקבת זו, מציג הרב פייבלזון תזה מפתיעה ורדיקלית: "שנאת חינם לא מגיעה בגלל מידות רעות, אלא דווקא בגלל מידות טובות". לטענתו, המאבק העיקש של כל צד על "האמת" שלו הוא המקור האמיתי לסכסוך, והמידות הטובות, כשאנו נאחזים בהן באופן מוחלט, הופכות לכלי נשק.במהלך הפרק, מנתח הרב פייבלזון את כישלון המודל המערבי של "הטוב המשותף", כפי שבא לידי ביטוי ב"נאום ארבעת השבטים" של הנשיא ריבלין. הוא טוען שמודל זה, המבקש לנטרל את המחלוקות העמוקות ולהתמקד במכנה המשותף הנמוך (ביטחון, כלכלה), למעשה מרוקן את החיים הציבוריים ממשמעות, דוחק את הערכים הלאומיים והדתיים למרחב הפרטי, ובסופו של דבר מוחק את הסיפור היהודי המשותף.כאלטרנטיבה, הוא מציג את "המודל המשפחתי", השואב השראה ממקורות יהודיים עתיקים כמו דיוני הסנהדרין. מהו "שיתוף פעולה על בסיס המכנה המשותף הגבוה"? כיצד ההלכה עצמה מדגימה שלפעמים האחדות חשובה יותר מ"האמת" ההלכתית הצרופה? והאם ייתכן ש"מסחר פוליטי" אינו מילה גסה, אלא מנגנון קדוש והכרחי לקיומנו המשותף?הצטרפו לדיון מאתגר ומעורר מחשבה, שיגרום לכם להסתכל אחרת לגמרי על המושגים "אחדות", "פשרה" ו"אמת", ויציע לכם כלים חדשים לחשוב על עתידה של החברה הישראלית.00:00:00 שנאת חינם: לא ממידות רעות, אלא ממידות טובות00:01:52 האמת שלי מול האמת שלך: שורש הויכוח המהותי00:03:09 המכנה המשותף הנמוך: כישלון המודל המערבי00:05:28 נאום ארבעת השבטים של ריבלין: מחיקת הסיפור היהודי00:09:09 כשאין הכרעה: האם דמוקרטיה פותרת ויכוח מהותי?00:10:57 המודל המשפחתי: ויתור על האמת למען הקיום המשותף הגבוה00:13:56 הסנהדרין והבוטנים: הוויתור ההלכתי למען אחדות עובדי השם00:19:15 פשרה פוליטית: המודל ליישום המכנה המשותף הגבוה00:25:27 ׳אבא׳ הוא מושג קדוש: אימוץ ילדים והגבולות המשפטיים00:32:32 מבחן הזהות היהודית: קידוש עם שניצל בחמאה (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעותSupport the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את מייקל אייזנברג, יזם ומשקיע הון סיכון וסופר, לשיחה מרתקת על עתידה הכלכלי, החברתי והגיאו-פוליטי של מדינת ישראל.עשור לאחר שפרסם את ספרו "ככה יעשה ליהודי", אייזנברג חוזר לבחון את התזה המרכזית שלו: הקשר הגורלי בין שגשוג כלכלי, התבוללות, ועליית האנטישמיות בקרב יהדות התפוצות. הוא טוען שהמגמות שחזה רק התעצמו, ומציג ניתוח נוקב למצבה של יהדות אירופה וארצות הברית, בטענה כי מדינות המערב יעמדו בפני בחירה בלתי נמנעת בין אזרחיהן היהודים לבין גורמים איסלאמיסטיים רדיקליים.אך ליבת השיחה אינה נבואת זעם, אלא חזון אופטימי ותוכנית פעולה שאפתנית. אייזנברג קורא לשינוי תפיסתי עמוק: להפוך את ישראל מ"עיר מקלט" ל"מגנט" עולמי שמושך אליו את מיטב הכישרונות היהודיים – לא מתוך פחד, אלא מתוך בחירה והזדמנות. מהם החסמים הבירוקרטיים והרגולטוריים שחונקים את הפוטנציאל הישראלי? כיצד יכולה ישראל להפוך למעצמה פיננסית וטכנולוגית שתתחרה בניו יורק ובהונג קונג? ומהו התפקיד המרכזי של מהפכת הבינה המלאכותית והתחבורה האוטונומית בבניית העתיד הזה?בפרק זה תשמעו ניתוח כלכלי חד, ביקורת על חוסר היעילות הממשלתי, והצצה לחזון גרנדיוזי של "ישראל שחושבת בסקייל" – מעצמה אזורית שמנצלת את מיקומה הגיאו-פוליטי כדי לבנות עתיד משגשג. זוהי שיחה שאינה מפחדת לגעת בנושאים רגישים ומציעה פרספקטיבה ייחודית ומעוררת מחשבה על האתגרים וההזדמנויות העצומות שלפנינו.00:00:00 התזה של הספר: התבוללות מול אנטישמיות00:02:47 לא עיר מקלט: החזון להפוך את ישראל למגנט00:06:56 בירוקרטיה שחונקת עלייה: הקשיים של עולים חדשים00:10:02 הנרטיב החדש: ישראל כהזדמנות כלכלית אדירה00:17:30 מדוע ישראל לא מממשת את הפוטנציאל הפיננסי שלה?00:27:07 משבר הדיור והתשתיות: הפתרונות שלא מיישמים00:31:36 אירופה תצטרך לבחור בין היהודים לאיסלאמיסטים00:37:00 חזון מהפכני: להפוך את שדרות לעיר הבינה המלאכותית00:43:50 התקומה החדשה: ההקבלה לימי נחמיה והקריאה לעלייה00:55:00 העתיד כבר כאן: מהפכת התחבורה האוטונומית והאווירית (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

בפרק זה של הפודקאסט עו"ד תמיר דורטל מארח את הרב ד"ר דב מימון, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI), לשיחה מרתקת ודחופה על עתידה של יהדות אירופה בכלל ויהדות צרפת בפרט.האם יהדות צרפת, אחת הקהילות התוססות והמפוארות בעולם, חיה על זמן שאול? ד"ר מימון, מהחוקרים הבולטים בתחום, מציג ניתוח מפכח ומבוסס נתונים שחושף מציאות קשה: האנטישמיות הגואה, השינויים הדמוגרפיים המהירים וההקצנה בקרב הדור הצעיר של המוסלמים, יוצרים יחד איום קיומי מיידי. לטענתו, היהודים נותרו ללא הגנה אמיתית, לא מהמשטרה ולא מהמדינה, שידיהן כבולות מאינטרסים פוליטיים.בשיחה עולים נושאים מטלטלים: מהו ה"דיסוננס הקוגניטיבי" שמאפשר ליהודים לנהל חיי קהילה משגשגים בזמן שהסכנה דופקת על דלתם? מדוע קורא ד"ר מימון ליהודים להכין "תוכנית פינוי" אישית, הכוללת מזוודת מילוט וכתובות של גויים למסתור?הדיון לא עוצר באירופה ועובר לביקורת נוקבת על מדינת ישראל. מדוע, למרות המצב, ישראל אינה ערוכה לקליטת עלייה איכותית מהמערב? ד"ר מימון מפרט את החסמים הבירוקרטיים, את התנגדות הגילדות המקצועיות ואת חוסר הרצון הפוליטי, שמונעים ממאות אלפי יהודים לחזור הביתה.בפרק זה תשמעו על התופעות הסוציולוגיות המרתקות המתרחשות בישראל מאז ה-7 באוקטובר, כיצד החרם הבינלאומי עשוי להפוך דווקא למנוע צמיחה, ומדוע, למרות התמונה הקודרת, ד"ר מימון נותר אופטימי לגבי עתידו של העם היהודי בארצו. זוהי שיחה שאינה משאירה מקום לאשליות, ומחייבת כל אחד מאיתנו לחשוב מחדש על הקשר בין ישראל לתפוצות ועל האחריות המשותפת שלנו.להצטרפות לפרוייקט "משפחה למשפחה" המחבר בין משפחות ישראליות למשפחות של עולים

בפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" עו"ד תמיר דורטל מארח את איש הקריאייטיב אור רייכרט ואת עו"ד זיו מאור,  מנהל החדשות ברדיו "גלי ישראל" ופובליציסט, לשיחה מרתקת על הקמפיין הדומיננטי ביותר במלחמה - קמפיין החטופים.בשיחה נדירה וחושפנית, צוללים המשתתפים אל מאחורי הקלעים של המהלך התודעתי שכבש את ישראל והעולם. אור רייכרט, מתוך ניסיונו בעולם הפרסום והקריאייטיב, מנתח את הבחירות האסטרטגיות של הקמפיין: החל מהבחירה בסרט הצהוב, שמקורו במלחמת האזרחים האמריקאית, ועד לטקטיקה המרכזית של פנייה לרגש על חשבון העובדות. הוא חושף כיצד המטרה הייתה "לקצור לבבות" וכיצד נוצרה מניפולציה רגשית מתוכננת, שכללה הנחיה למשפחות כיצד לספר את סיפורן כדי לעורר הזדהות מקסימלית.מנגד, עו"ד זיו מאור מציג זווית אחרת, מוסדית ופוליטית. הוא מסביר כיצד גורמים בממסד היהודי-אמריקאי מציגים תמונה מעוותת של ישראל לפוליטיקאים כמו דונלד טראמפ, וכיצד תורמים מרכזיים, כמו מרים אדלסון, משפיעים על תפיסת המציאות של הממשל האמריקאי. מאור טוען שההשפעה הזו הובילה להחלטות מדיניות שהתבססו על תפיסה שגויה של דעת הקהל בישראל.הפרק מעלה שאלות נוקבות: האם קמפיין החטופים אכן הצליח, או שהוא בעיקר השתיק דעות לגיטימיות אחרות? כיצד רותמים רגש כדי להשיג מטרות פוליטיות, והאם המטרה מקדשת את האמצעים? ומהי האחריות של גופי תקשורת, תורמים ופוליטיקאים בעיצוב התודעה הציבורית בזמן מלחמה? המאזינים יקבלו ניתוח עומק על האופן שבו נבנית תודעה, כיצד כסף וקשרים מכריעים סוגיות לאומיות, ויבינו את הכוחות המורכבים שעיצבו את השיח הציבורי בישראל מאז ה-7 באוקטובר.00:00:00 - ניתוח הפסד תודעתי מול קמפיין קפלן-חטופים00:00:40 - פוסט הניצחון: חשיפת התכנון האסטרטגי של קמפיין החטופים00:03:06 - "קצירת לבבות": איך הקמפיין דרש להתרחק מעובדות ולבנות סיפור רגשי00:04:47 - הסרט הצהוב: סמנטיקה, אימוג'י וצבע האזהרה00:10:47 - ההצלחה האמיתית של הקמפיין: מחיית הלגיטימציה של הדעות הנגדיות00:13:46 - הנדסת התודעה האמריקאית: קושניר, אדלסון והתמונה המעוותת של ישראל00:26:07 - הגאונות של השמאל: יצירת זהות בין חמלה ופתרונות פוליטיים00:37:07 - הפילנתרופיה של הימין: מחירים מופקעים ואקוסיסטם עויין00:51:17 - הלקח ההיסטורי מהקופה הכחולה ואירועי "סברה ושתילה"01:07:37 - שאלות מהקהל: מדוע הימין לא מצליח לנצח בקרב התודעה? (פרימיום)#פודקאסט #על_המשמעות Support the showלרכישת מזון לכלבים

אזהרה חמורה! ⛔ פרק זה אינו מתאים לחלק גדול של מאזיני "על המשמעות", טהורי הנפש וברי הלבב. מכיל מילים גסות לרוב ובדיחות חסרות טעם. הצפייה על אחריותכם בלבד.אחרי הדיסקליימר הזה, ברוכים הבאים לשואו החדש מבית "על המשמעות" שבו שוחטים את כל הפרות הכי קדושות ללא הבדלי דת, גזע או מין: "על הבלאגן".לקחנו את הפורמט המהודק של 'על המשמעות', הוספנו אלכוהול, אפס הכנה מראש ושלושה אורחים פירומנים עם פיוז קצר במיוחד שהגיעו נחושים לשרוף את המועדון. התוצאה - מזעזעת.בתפריט:

אזהרה חמורה! ⛔ פרק זה אינו מתאים לחלק גדול של מאזיני "על המשמעות", טהורי הנפש וברי הלבב. מכיל אמירות קשות, דעות קיצוניות ופרובוקציות מכוונות. הצפייה על אחריותכם בלבד.אחרי הדיסקליימר הזה, ברוכים הבאים לסיבוב השני של השואו מבית "על המשמעות" שבו שוחטים את כל הפרות הכי קדושות ללא הבדלי דת, גזע או מין: "על הבלאגן".לקחנו את הפורמט המהודק של 'על המשמעות', הוספנו אלכוהול, אפס הכנה מראש, ושלושה משתתפים פירומנים עם אורח אחד נפיץ במיוחד - פרופ' אמיר חצרוני - שהגיע נחוש לשרוף את המועדון. התוצאה כרגיל - מזעזעת.בתפריט:

אזהרה חמורה! ⛔ פרק זה אינו מתאים לחלק גדול של מאזיני "על המשמעות", טהורי הנפש וברי הלבב. מכיל מילים גסות לרוב, בדיחות חסרות טעם ודעות שנויות במחלוקת. הצפייה על אחריותכם בלבד.אחרי הדיסקליימר הזה, ברוכים הבאים לסיבוב השלישי של השואו מבית "על המשמעות" שבו שוחטים את כל הפרות הכי קדושות ללא הבדלי דת, גזע או מין: "על הבלאגן".לקחנו את הפורמט המהודק של 'על המשמעות', הוספנו אלכוהול, מעלי עשן, פיצוחים, ושני חברים חדשים לקאסט - איתי סליאר ('הצרפתי' מהטוויטר) ודין מוריאל - שהגיעו נחושים לשרוף את המועדון. התוצאה שוב - מזעזעת.בתפריט: