https://oraysa.org/ The Oraysa Amud V’chazara program fills the growing demand for a daily Gemara learning framework that balances the accountability of maintaining a steady pace while taking account the level of learning sophistication of today’s ben Torah. Developed in collaboration with leading Roshei Yeshiva and Gedolei Yisroel, the Amud V’chazra initiative incorporates features to enhance long-term retention of the Masechtos learned through multiple, built-in reviews, tests and stipends for achievement.
Taanis 21a: אין סומכים על הנס והרחמים הוא יעשה לנו ניסים
Taanis 20b: הלבנת פנים יהרג ואל יעבור
התחייבותו של נקדימון בן גוריון – תנאי מחייב או אסמכתא בטלה?
Taanis 17b: שמחה מחמת הניצחון או המלחמה
Taanis 17a: טומאה הותרה בציבור בחינוך המזבח
Taanis 15b: איסור שתיית יין בלילה לכהנים
Taanis 13a: גדר בין השמשות ודין בין השמשות של תעניתים
Taanis 12a: גברא או דין ביומא – חקירת זמן סיום התענית
Taanis 11a: יסוד איסור תשמיש בשנת רעב
Taanis 10a: עוד בעניין גדר ותן טל ומטר
Taanis 9a: עשר בשביל שתתעשר במעשר כספים
Taanis 8a: תפילה בציבור או ביחידות בלי כוונה
Taanis 5b: אין מסיחין בסעודה בזמן הזה
בפרק זה נעסוק באיסור חדש מחוץ לארץ, ונציג את שלוש הסברות המרכזיות להיתר: ספיקא דספייקא – שמא הדגן משנה שעברה או שהשריש לפני ט"ז ניסן, היתר דגן שגדל בשדות של גויים, ומנהג העולם לסמוך על שיטות הסוברות שאיסור חדש נוהג רק בארץ ישראל. נביא גם את דעת החולקים הסוברים שאין כאן אלא ספק אחד, שהאיסור נוהג גם בדגן של גויים, ושכך דעת רוב הראשונים. לבסוף, נעמוד על הכרעת המשנה ברורה שבעל נפש יחמיר, ונביא דברי האחרונים שהקלו רק מחמת צורך הדור, מה שייתכן ואינו שייך בזמננו.
Taanis 4b: ספירת העומר ביום טוב שני של פסח
Taanis 3b: חילוק בין תפילת טל ותפילת גשם
מצינו במכילתין כמה פעמים שכאשר אין בידינו להכריע בדיני ממונות, "יהא מונח עד שיבא אליהו", כגון בפירקין (לז ע"א): "שנים שהפקידו אצל אחד, זה מנה וזה מאתים, זה אומר שלי מאתים וזה אומר שלי מאתים, נותן לזה מנה ולזה מנה, והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו. אמר רבי יוסי, אם כן מה הפסיד הרמאי, אלא הכל יהא מונח עד שיבא אליהו" וכו', וכיו"ב בכמה דוכתי במכילתין (לעיל כ ע"א; כח ע"א, ועוד). פשיטות הדברים היא, שכשיבא אליהו זכור לטוב יגלה לנו על פי נבואה למי שייך ממון זה, ועל פיו יוכרע הדבר לנכון. אבל על כך עולה התמיהא, הלא ידוע הכלל ש"תורה לא בשמים היא", והיאך אם כן נוכל להכריע על פי דברי נבואה מפי אליהו הנביא זכור לטוב. ואמנם הרחיד"א בספרו 'פתח עינים' (כאן וכן ב'ראש דוד' פר' נצבים וילך וכן ב'ברכי יוסף' או"ח סי' לב ס"ד) הוכיח מזה שיש לחלק בין ספיקא דדינא לספיקא במציאות, כי רק כשיש ספק בדין ובהוראה, אין מכריעין על פי נבואה משמים, אבל כשעצם הדין ברור לנו כשמלה, והספק הוא רק במציאות, כמו בכל אלו הדברים שהם ספיקא דממונא, כאשר בעלי הדין נחלקים זה עם זה - למי שייך ממון זה, שפיר מכריעים על פי רוח נבואה היורדת מן השמים, והרחיד"א הביא עוד כמה הוכחות לזה, וציין גם לדברי ה'משנה למלך' (הל' אישות פ"ט ה"ו) שכתב כן. ונאה להביא בזה אימרא טבא דמתאמרי משמיה דראש ישיבת פוניבז' הג"ר יוסף כהנמן זצ"ל (ראה 'ארזא דבי רב' יבמות טז.), שבזה מובן ההבדל שמצינו בהרבה 'אבעיות' בש"ס שהסיקו ב'תיק"ו' שהוא ר"ת: תשבי יתרץ קושיות ואבעיות, ואילו לענין ספק בממון הלשון היא: "יהא מונח עד שיבא אליהו", למה כאן נקרא בשם תשבי וכאן בשם אליהו. כי כלפי איבעיות שהן ספיקא בדיני תורה, לא נקבל ממנו כי אם כשיתגלה בגופו ויהיה חכם כשאר חכמי התורה - בלא נבואה (ראה שו"ת חת"ס ח"ו סי' צח), ולכן נקרא בשם תשבי, שהוא שמו הגשמי, משא"כ לענין ספיקא דממונא, כגון במנה שלישית של מי היא, מאמינים אלו גם ברוח נבואתו, ושפיר נקרא בשם הנבואה שלו, שהוא אליהו, ודפח"ח
האם מותר לבצע את נסוך המים בלילה או שזמנו דווקא ביום? האם זהו דין בקרבן התמיד של שחר או דין כללי ביום חג הסוכות? בפרק זה נעמיק בשיטות הראשונים, נבין את מקור הדין של נסוך המים, את הקשרו לעבודת התמיד, ואת גבולות הזמן לקיום המצוה. נבחן את הסוגיות במסכת סוכה ונגלה האם יש הבדל להלכה ולמעשה בזמני הניסוך.
האם מצות תפילה היא מן התורה או מדרבנן? נושא שנחלקו בו גדול הראשונים והאחרונים. בפרק זה נבאר את יסוד המחלוקת, מהי תפילה מדאורייתא לדעת הרמב"ם והרמב"ן,
Megillah 32a: קריאת התורה חובת הציבור או חובת היחיד
Megillah 31b: גדר קריאת התורה של יום כיפור מנחה
Megillah 29b: גדר מצות הזכירה להביא לידי מחייה
Megillah 29a: יסוד מצות קריאת פרשת שקלים
Megillah 28a: יסוד מצות כתיבת ספר תורה
Megillah 27b: יסוד איסור מכירת ספר תורה
Megillah 27a: אינו רואה סימן ברכה יסוד האיסור
Megillah 26b: צרכי קבורה בתשמישי קדושה
Megillah 26a: ב דינים במכירת בית הכנסת וכו
© 2020-2025 Ivy Podcast Discovery LLC
