Podcasts about Yoma

Join host Brandon as he weaves the epic tale of Claymore, a dark fantasy gem of anime and manga. Step into a grim world where silver-eyed warriors—half-human, half-demon women—battle monstrous Yoma and their own inner demons. Follow Clare's quest for vengeance, from the 2007 Madhouse anime's blood-soaked battles to the manga's sprawling 27-volume saga. With vivid storytelling, Brandon unravels the series' heart, explores its haunting lore, shares wild facts (like a forgotten DS game and a 2025 live-action series), and answers a listener's question. Perfect for fans of Berserk or newcomers to dark fantasy, this 20-minute journey is a must-listen! Connect with us @MindenProject on X.

In this week's episode we study texts from Devarim, Vayikra, and the Talmud tractate Yoma. We have a far-ranging discussion including talking about the figure of the Satan in Judaism, and how it can be seen as internalized cultural messages telling us to stall on fighting climate change, how some chukkim (ie. laws that we can't understand the reason for) such as Shatnez (prohibition against mixing wool and linen) and Kosher laws actually have climate benefit, and how the phrase “You shall live by them” (them meaning both kinds of Jewish law) shows the deep Jewish value of preserving life, which is a major part of what the fight to mitigate climate change is about. Follow along with the source sheet here: http://www.sefaria.org/sheets/603559

For this week's Wednesday podcast, Shelley and I check out a BIG game about psychoanalysis  Unconscious Mind by Laskas, Jonny Pac, Yoma, and Antonio Zax from Lucky Duck Games then we try out TWO games at BGG.CON that have reefs a their theme Reef Project by Martino Chiacchiera and Federico Pierlorenzi from Board&Dice Pick a Pen: Reefs by Reiner Knizia from AMIGO Thanks as always to Bezier Games for their sponsorship YOU can sponsor the podcast directly at www.patreon.com/garrettsgames or check out our extensive list of games that no longer fit on our shelves, but belong on your table: https://docs.google.com/spreadsheets/d/16ovRDNBqur0RiAzgFAfI0tYYnjlJ68hoHyHffU7ZDWk/edit?usp=sharing  

Guillermo Moreno con Jorge Yoma en "DEBATE"

La charla de Luis Novaresio con Jorge Yoma en +Entrevistas salió al aire por LN+ el 21 de octubre de 2024

Siyum on tractate Yoma: One has to repent Teshuvah.Does one have to specify every single sin that needs to repent for, or could we just do a general repentance?Also, are we supposed to focus on what we see in front of us that needs to be prepared or on future ?To find out this and more on the conclusion of the tractate Yoma.that deals with the subject of Yom Kippur.

A beautiful approach to the various descriptions of the keruvim and how they were positioned at different points in Jewish history. See also Yoma 54

הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ (ונשוב) [וְֽנָשׁ֔וּבָה] חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃ Take us back, O LORD, to Yourself,And let us come back;Renew our days as of old! https://www.sefaria.org/Lamentations.5.21 לְמִימֵ֨י אֲבֹֽתֵיכֶ֜ם סַרְתֶּ֤ם מֵֽחֻקַּי֙ וְלֹ֣א שְׁמַרְתֶּ֔ם שׁ֤וּבוּ אֵלַי֙ וְאָשׁ֣וּבָה אֲלֵיכֶ֔ם אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמֶּ֥ה נָשֽׁוּב׃ From the very days of your ancestors you have turned away from My laws and have not observed them. Turn back to Me, and I will turn back to you—said GOD of Hosts. But you ask, “How shall we turn back?” https://www.sefaria.org/Malachi.3.7 וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֗ם כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת שׁ֣וּבוּ אֵלַ֔י נְאֻ֖ם יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְאָשׁ֣וּב אֲלֵיכֶ֔ם אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ Say to them further:Thus said GOD of Hosts: Turn back to me—says GOD of Hosts—and I will turn back to you—said GOD of Hosts. https://www.sefaria.org/Zechariah.1.3 Midrash Eicha Raba “Return us to You, Lord, and we will return; renew our days as of old” (Lamentations 5:21).“Return us to You, Lord, and we will return.” The congregation of Israel said before the Holy One blessed be He: ‘Master of the universe, it is incumbent upon You to return us.' He said to them: ‘It is incumbent upon you, as it is stated: “Return to Me and I will return to you, said the Lord” (Malachi 3:7).' Eikhah_Rabbah.5.21 . וְכַאֲשֶׁר יָשׁוּב הַמְקַצֵּר בָּהֶם בְּלִבּוֹ וּבִלְשׁוֹנוֹ וְיִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְלֹא יִשְׁנֶה קִצּוּרוֹ בָּהֶם יִמְחֹל לוֹ הַבּוֹרֵא וְיִשְׁתַּוֶּה עִם הַצַּדִּיק אֲשֶׁר לֹא קִצֵּר בָּהֶם, וּבִכְמוֹ זֶה נֶאֱמַר הַשָּׁב מִן הַחֵטְא כְּמִי שֶׁלֹּא חָטָא וְאָמְרוּ רז״ל עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג) שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. The explanation of the first case: That the lacking was in a positive commandment which does not carry the punishment of Karet (spiritual excision), such as tzitzit, lulav, sukka, or the like. When the person repents on them in his heart and in speech, and exerts himself to fulfill them, and does not repeat his neglect to do them, the Creator will forgive him, and he will be equal to the tzadik who never sinned in them. On such a penitent, it is said: 'one who repents from a sin is as if he never sinned', and our sages said of them: (Yoma 86a) 'one who transgressed a positive commandment which does not incur Karet (spiritual excision) and repented - he is forgiven right away, as written: 'return to Me and I will return to you' (Malachi 3:7)'. https://www.sefaria.org/Duties_of_the_Heart,_Seventh_Treatise_on_Repentance_8.2 Four motives in matter of repentance הָרִאשׁוֹן – הַשָּׁב מֵחֹזֶק הַכָּרָתוֹ אֶת אֱלֹהָיו. וְהוּא כְּמוֹ עֶבֶד הַבּוֹרֵחַ מֵאֲדֹנָיו, וּכְשֶׁחוֹשֵׁב בַּטּוֹב אֲשֶׁר גְּמָלוֹ, שֶׁמֵּרְצוֹנוֹ מְבַקֵּשׁ מְחִילָה מִמֶּנּוּ. וּבְכָמוֹהוּ אָמַר הַכָּתוּב (ירמיהו ד א): ״אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְיָ אֵלַי תָּשׁוּב״ – קֹדֶם בּוֹא הָעֹנֶשׁ. וְאוֹמֵר (מלאכי ג ז): ״שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם״. The first is when a man repents because he has come to recognize his God. And he is like a servant who flees from his master, but when he thinks of the good which his master has done to him, he returns to him of his own free will to seek forgiveness from him, and of such as him the Scripture says, 'If thou wilt return, O Israel, saith the Lord, yea return unto Me' (Jer. 4:1). And further, 'Return unto Me, and I will return unto you' (Malachi 3:7). https://www.sefaria.org/Orchot_Tzadikim.26.62 Natan Nachman Moshe Katz הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ (ונשוב) [וְֽנָשׁ֔וּבָה] חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃ Take us back, O LORD, to Yourself,And let us come back;Renew our days as of old! https://www.sefaria.org/Lamentations.5.21 Tisha B'Av at night: The scroll of Lamentations. It is the emotions of the prophet Jeremiah's soul and his dirge that he took up about the destruction of the holy city of Jerusalem and the Temple. And it is especially about the sin that Jerusalem and his people sinned, which is what caused that awful destruction to happen. And while glancing with eyes full of tears, he instructs and shows the path that leads to repentance and towards the revival of Israel, to renew our days as of old (alluding to Lamentations 5:21). https://www.sefaria.org/Horeb.666.33 Kedushat Levi “Take us back, Lord, to You, and let us return, renew our days of old” (Eicha 5:21). To be specific, what does “[days] of old” mean? And one could explain this by way of the midrash: “And now, O Israel, what does the ETERNAL your God demand of you? (Deut 10:12) and it says in the Midrash: “Now is nothing other than Teshuvah” (Bereshit Rabbah 21:6) and it is explained thus, because each person from Israel is obligated to believe with full faith that at every moment we receive life from the Creator, Blessed Be, as it is explained, “Every [thing that] breathes praises — every single breath phrases Yah, ” (Bereshit Rabbah 11, Psalms 150:6) — that in every moment, the living wants to leave a person, the Holy One Blessed Be, sends to [that person] in ever moment, new life. Because of this, for Teshuvah to be effective for each person, for at the moment that [person] does Teshuvah, that person believes that they are created with life anew and with this God, may God be Blessed, with God's enormous mercy, does not remind them of their earlier sins. But, if, God forbid, they do not believe this, God forbid, the Teshvuah is not effective. This is the explanation of the Midrash, “Now is nothing other than Teshuvah,” since that [person] believes that they are made with life anew, the Teshuvah is effective for them. This is the interpretation of the verse, “Take us back, Lord, to You, and let us return,” and how is “renew our days of old?” this is what it says in the Gemara (Sanhedrin 98) [Rabbi Yehoshua ben Levi encountered the Messiah and said] “When will the Master [Messiah] come?”...“Today, if you will listen to his voice” (Psalms 95:7). When you [act] according to this quality, each day [a person] will be made with life anew. https://www.sefaria.org/Kedushat_Levi,_Deuteronomy,_Megillat_Eicha.16 Avudraham And bring us back in complete repentance before You: is based on the verse, 'Bring us back, Adonai, to You, and let us come back; renew our days as of old.' (Lam. 5:21) In other words, if we begin to repent, You will help us to perform complete repentance before You. This is similar to the approach of the sages: 'If one comes to purity, they assist him.' לשונו. והיינו, כי ישראל שואלים שיפתח להם הקדוש ברוך הוא הרהורי תשובה, כענין הכרוז שמכריז שהם הרהורי תשובה הבאים, והקדוש ברוך הוא משיב כי צריך התשובה במעשה שיתחילו בה. https://www.sefaria.org/Reshit_Chokhmah,_Gate_of_Repentance_1.22

Join us on Market View, hosted by Michelle Martin with Ryan Huang. We begin with the shocking announcement that US President Joe Biden will not seek re-election, endorsing Kamala Harris. Analysts speculate on the market's reaction, especially concerning the Trump Trade. Next, we discuss CrowdStrike's significant outage and its impact on competitors like Palo Alto Networks, Cloudflare, Sentinel One, and Microsoft. Our corporate news segment covers moves by Bank of America, Yoma Strategic, Thai Beverage, Meta, HELENS International, and OUE. Finally, we check in on the markets and dive into the top-selling ice cream flavors! See omnystudio.com/listener for privacy information.

In today's episode we discuss a teaching in masechet Yoma about the three types of atonement necessary in the cases of three different types of transgressions. Iggeres HaTeshuva, Beginning of Chapter 1. Music by Shoshannah.   Follow us on:  Youtube, Facebook, Twitter, InstagramTo sponsor an episode or for any other inquiries, email: itistaught@gmail.com Support the Show.

Join Michelle Martin and Ryan Huang as they delve into the latest market developments. Keir Starmer's rise as UK's new Prime Minister, and the market's reaction, take center stage. They discuss the surge in trading for Yoma Strategic, Isetan's delisting progress, and updates on Singapore's banks. NVIDIA CEO Jensen Huang's stock sale, Citi Research's revised target for GoTo, and the positive news from Tesla and BYD are also covered. The episode concludes with insights on Frasers Hospitality, Centurion, SATS, and key movements in the Straits Times Index. Hosted by Michelle Martin with Ryan Huang.See omnystudio.com/listener for privacy information.

Welcome to Day 2406 of Wisdom-Trek, and thank you for joining me. This is Guthrie Chamberlain, Your Guide to Wisdom – Theology Thursday – There's a Devil in the Details – I Dare You Not To Bore Me With The Bible Wisdom-Trek Podcast Script - Day 2406 Welcome to Wisdom-Trek with Gramps! I am Guthrie Chamberlain, and we are on Day 2406 of our Trek. The Purpose of Wisdom-Trek is to create a legacy of wisdom, to seek out discernment and insights, and to boldly grow where few have chosen to grow before. Today is the eleventh lesson in our segment, Theology Thursday. Utilizing excerpts from a book titled: I Dare You Not To Bore Me With The Bible written by Hebrew Bible scholar and professor the late Dr. Michael S Heiser, we will invest a couple of years going through the entire Bible, exploring short Biblical lessons that you may not have received in Bible classes or Church. The Bible is a wonderful book. Its pages reveal the epic story of God's redemption of humankind and the long, bitter conflict against evil. Yet it's also a book that seems strange to us. While God's Word was written for us, it wasn't written to us. Today, our lesson is, There's a Devil in the Details. Yom Kippur, the Day of Atonement described in Leviticus 16, is a central element of the Jewish faith, even though it is not practiced today as it was in ancient times. Although many Christians have heard of the day, most would be startled to learn that a sinister figure lurks in the shadows of Leviticus 16. The Day of Atonement ritual required a ram, a bull, and two goats (Lev 16:3- 5). The ram was for a burnt offering intended to please God (Lev 16:3-4). The bull, taken “from the herd,” served as a sin offering for Aaron, the high priest, and his family. In this case, the sin offering restored the priest to ritual purity, allowing him to occupy sacred space and be near God's presence. Curiously, two goats taken “from the congregation” were needed for the single sin offering for the people (Lev 16:5). Elsewhere, the sin offering involved only one animal (e.g., Lev 4:1-12). So why two goats? The high priest would cast lots over the two goats, with one chosen as a sacrifice “for the Lord” (Lev 16:8). The blood of that goat would purify the people. The second goat was not sacrificed or designated “for the Lord.” On the contrary, this goat—the one that symbolically carried the sins away from the camp of Israel into the wilderness—was “for Azazel” (Lev 16:8-10). The Hebrew term azazel occurs four times in Leviticus 16 but nowhere else in the Bible. Many translations prefer to translate the term as a phrase, “the goat that goes away/' which is the same idea conveyed in the King James Version's “scapegoat.” Other translations treat the word as a name: Azazel. The “scapegoat” option is possible, but since the phrase “for Azazel” parallels the phrase “for Yahweh” (“for the Lord”), the wording suggests that two divine figures are being contrasted by the two goats. A strong case can be made for translating the term as the name Azazel. Ancient Jewish texts show that Azazel was understood as a demonic figure associated with the wilderness.- The Mishnah (ca. ad 200; Yoma 6:6) records that the goat for Azazel was led to a cliff and pushed over, ensuring it would die and not return. This association of the wilderness with evil is also evident in the New Testament, as this was where Jesus met the devil (Matt 4:1). Also, in Leviticus 17:1-7 we learn...

Diego Genoud (@otro_periodista) charló con Jorge Yoma, ex senador nacional, ex diputado nacional, ex convencional constituyente y ex diplomático, sobre Milei, su relación con el menemismo y la actualidad del peronismo.

On this episode, join Diana, Karen, Kate, Dennis, Garrett, & Sam as we discuss the 1989 OVA series Blood Reign: Curse of the Yoma. Monsters roam the land, and our hero has to deal with taking out his best friend. But there are a whole lot more things to unpack. Like just what is that flashback that Hikage keeps thinking about? Why are so many ninjas pantsless? There's a literal sea horse that gallops underwater! And two different women love interests, both named Aya. Hope you don't have arachnaphobia, because this sengoku period drama has got spiders in spades.  0:00:00 - Intro & The Watchlist 0:17:24 - Some Anime Related News 0:30:00 - Production Notes 0:38:48 - EP1: Hikage in an Evil World 1:39:55 - EP2: Marou with Crazy Fang 2:41:54 - Voices, Final Thoughts, & Kanpai  Unfortunately, Blood Reign: Curse of the Yoma is currently out of print, but you can still support the show by donating to our Ko-Fi link below. Dennis: @ichnob | Diana: @binkxy | Garrett: @blkriku | Karen: @RyaCosplay | Kate: @taikochan | Sam: @EssFive Linktr.ee | Ko-Fi | RSS

Michelle Martin and Ryan Huang discuss the top-performing stocks on the Singapore Exchange. The conversation also covers the worst performers. The duo reviews US market trends and upcoming earnings reports from FedEx, Nike, Levi Strauss, Walgreens Boots, and Micron. They wrap up with a look at corporate news and stock movements for American Express, Carlsberg, SingPost and throw in a debate on a new family-friendly movie that's raking it in at the US box officeSee omnystudio.com/listener for privacy information.

00:00 - Good Voch 00:14 - Where am I? 00:59 - MDYsponsor.com 02:13 - Introduction 02:20 - Amud Beis 04:33 - Amud Aleph 22:58 - Amud Beis 29:35 - Amud Aleph 30:50 - Have a Wonderful Week Quiz - http://Kahoot.8MinDaf.com -- Today's shiur is sponsored Anonymous - For the safe and speedy return of all the hostages & לע״נ זכריה בן משה לע״נ חיה בת יוסף & לרופאה שלמה נפתלי הערץ בן העניא לאה A hidden tzadik in our generation & Refuat hanefesh and guf for Breina Bina bat Miriam Baila,​ Netanel Kalev ben Ora Bracha, Ora Bracha bat Breina Bina​ & Lezchu refua shel Yisroel ben Shaindel, fellow MDY the one who brought me 2 the Daf & Avrohom Mayer Farkovits: L'ilui Nishmas My Grandmother, Esther bas R' Yehudah Yekusiel - Esther Farkovits & Pinkhas Akilov: Thank you very much for recording the Siyum for Yoma. Rabbi Orlofsky is an amazing speaker. Thank you Uncle Phil for the amazing poem. Thank you for giving me the ability to catch up on my own pace. I'm Very grateful to the MDY Team ❤️ & on his 2nd yahrtzeit לע''נ דניאל יהודה בן החבר יוסף צוקער ז"ל -- Turning of the daf: Kidnovations LLC as a thank you to Hashem for the continued Refuah Shelaima for Lana Devorah bas Hadassah Leah. Thank you for continuing to daven for her and thank you to Reb Eli for showing care for all of Klal Yisrael. And as a zechus for Akiva Simcha Ben Fayga, and as a thank you to Reb Yosef Billyack for constantly changing this message! _________________________________

00:00 - Good Morning 00:14 - Where am I? 00:25 - Yesterdays Guest 01:35 - Email 03:07 - Introduction 03:45 - Amud Aleph 17:32 - Amud Beis 37:19 - Have a Wonderful Day Quiz - http://Kahoot.8MinDaf.com -- Today's shiur is sponsored Anonymous - For the safe and speedy return of all the hostages & לע״נ זכריה בן משה לע״נ חיה בת יוסף & לרופאה שלמה נפתלי הערץ בן העניא לאה A hidden tzadik in our generation & Refuat hanefesh and guf for Breina Bina bat Miriam Baila,​ Netanel Kalev ben Ora Bracha, Ora Bracha bat Breina Bina​ & Lezchu refua shel Yisroel ben Shaindel, fellow MDY the one who brought me 2 the Daf & Avrohom Mayer Farkovits: L'ilui Nishmas My Grandmother, Esther bas R' Yehudah Yekusiel - Esther Farkovits & Pinkhas Akilov: Thank you very much for recording the Siyum for Yoma. Rabbi Orlofsky is an amazing speaker. Thank you Uncle Phil for the amazing poem.Thank you for giving me the ability to catch up on my own pace. I'm Very grateful to the MDY Team ❤️ & on his 2nd yahrtzeit לע''נ דניאל יהודה בן החבר יוסף צוקער ז"ל -- Turning of the daf: Kidnovations LLC as a thank you to Hashem for the continued Refuah Shelaima for Lana Devorah bas Hadassah Leah. Thank you for continuing to daven for her and thank you to Reb Eli for showing care for all of Klal Yisrael. And as a zechus for Akiva Simcha Ben Fayga, and as a thank you to Reb Yosef Billyack for constantly changing this message! _________________________________

Listen in as host Michelle Martin and Ryan Huang explore the contrasting fortunes of various companies. SATS reports a nearly 10-fold profit increase, while IHH Healthcare sees a 45% drop. Yoma Strategic and Straco show strong turnarounds, and Valuetronics' profits are up. We also delve into the latest deals involving Marathon Oil, ConocoPhillips, Anglo American, and BHP, and look at major movements in the retail and tech sectors with Salesforce, Abercrombie & Fitch, Dick's Sporting Goods, Chewy's, the possible contrasting fortunes of two Chinese tech companies.See omnystudio.com/listener for privacy information.

דרכי משה תרו-ג ; רמב"ם תשובה ב-ד ; הררי קדם סימן מט

Yoma 87a: מחילת יוסף וגדר איסור גניבת נפשות

Yoma 87b: בקשת מחילה מעכב

Yoma 86b: עבירות שבין אדם לחבירו אם צריך לגלות

Yoma 86a: גדר דין תשובה מאהבה

בענין אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חברו

אין הולכין בממון אחר הרוב רק להוציא ממון מחזקתו להחזיר לו אבידתו. כתבו התוס' דהיינו דווקא ברוב ישראל, אבל במחצה על מחצה אין מחזירין לו אבידתו, משום שיכול לומר לו הבא ראייה שישראל אתה ואחזיר לךיח. והקשו הראשוניםיט אמאי ברוב ישראל צריך להחזיר לו אבידתו, הרי לשמואל אין הולכין בממון אחר הרובי, א"כ אף ברוב ישראל מוצא האבידה יכול לומר לו הבא ראייה שישראל אתה ואחזיר לך. ותירצו שדין אין הולכין בממון אחר הרוב הוא רק לגבי להוציא ממון מחזקתו, היינו שאין אומרים להוציא ממון מחזקתו מכח רוב, אבל לגבי מוצא אבידה שאין הוא הבעלים, הולכים אחר הרוב כדי להחזיר את האבידה.

מדוע רוצח נהרג על סמך רוב לא הלכו בפקוח נפש אחר הרוב. ביארו בתוס' לקמן (פס. ד"ה ולפקס) שהטעם שאין הולכים בפקוח נפש אחר הרוב הוא, משום שכתוב 'וחי בהם' ודרשינן ולא שימות בהם, דהיינו שלא יוכל לבוא בשום עניין לידי מיתת ישראל. והקשה השפת אמת שהרי מבואר בגמרא (קולין יל:) שהורגים את הרוצח על סמך הרוב ולא אמרינן שמא כבר היה נקב במקום הסייף והיה טריפה, א"כ אמאי הכא לגבי לפקח בשבת אין הולכים אחר הרוב. ותירץ שעל מי שאינו מחויב מיתה נאמר וחי בהם', דהיינו שעל כל ספק פקוח נפש שיהיה אף אם הוא נגד רוב נדחו כל המצוותלי ולכך מחללים עליו שבת, אמנם על אדם שיש עליו ספק אם הוא מחויב מיתה כיון שהלכה היא שהולכים בכל התורה אחר הרוב, א"כ הוי כאילו הוא בודאי מחויב מיתה.

חילול שבת במחלה שאין בה סכנה עכשיו אך יכולה להיגרר ממנה סכנה בסוגייתינו מבואר שרבי יוחנן כשהיה חולה במחלת הצפידנא היה עושה את הרפואה המיוחדת לה גם בשבת, אף שיש חילול שבת ברפואה זו, כיון שמחלה זו מתחילה בפה ומסיימת בבני המעיים ומביאה בסופו של דבר לידי סכנה. וכן פסקו הפוסקים להלכה שמחללים שבת על מחלת הצפידנא, וסימנה שכשנותן איזה דבר לתוך פיו סביבות השיניים יוצא דם מבין השיניים (לו"ס סי' סכג ס"ג), וכתב במשנ"ב (שס סק"ס) שבמחלה זו אף אם הרופא והחולה אומרים שאין צריך לחלל את השבת אף על פי כן מחללים, ונוקטים שאין הרופא והחולה בקיאים בה, כיון שמקובל ביד חז"ל שסכנה היא. ודנו הפוסקים לפי זה בדין חולי שאין בו סכנה שיכול לבא מחולי זה לחולי שיש בו סכנה, כגון מי שחולה בברונכיט והיא דלקת בדרכי הנשימה ואם לא יטפלו בזה יכולה המחלה להתפשט לדלקת ריאות שבזה כבר יש סכנה. וכתב באגרות משה (לו"ס ג סי' לל) להוכיח מדין צפידנא לכל כיוצא בזה, שגם בכל המחלות היכולות להתפתח למחלות שיש בהם סכנה מותר לחלל שבת, וכן מותר לבלוע תרופה ביום הכפורים ואפילו עם מים למי שאינו יכול לבלוע את התרופה בלי מים, כיון שאנו דנים את המחלה על שם מה שיכול לבא ממנה והרי היא כמחלה שיש בה סכנה.

גזל על מנת לשלם במקום פיקוח נפש בגמרא מסופר על רבי יהודה ורבי יוסי שהלכו בדרך, ואחזו לרבי יהודה בולמוס, והיה שם רועה ובידו כיכר ותקף רבי יהודה את הרועה וכפאו ולקח ממנו - את הככר ואכלו כדי להציל את נפשו, ואמר לו רבי יוסי קפחת את הרועה. כשהגיעו לעיר אחז את רבי יוסי בלומוס, סבבוהו בני העיר והקיפוהו לגינין של דבש ומתיקה וקערות של תבשילין כדי שישיב את נפשו. אמר לו רבי יהודה, אני תקפתי את הרועה ואתה תקפת את כל העיר כולה. ודנו הפוסקים לפי סוגייתינו אם מותר לאדם להציל את עצמו בממון חבירו על מנת לשלם לו אחר כך אם לאו. ונחלקו בדבר הראשונים. דעת רש"י (ככל קמל ס: ל"ס וינילס) היא שאסור לאדם להציל עצמו בממון חבירו גם אם דעתו להשיב לו אחר כך, וכן יש סיוע לדבריו בירושלמי (עבודה זלס פ"ב ס"ג, וללס מללס ספניס שס). וכתב הראב"ד (ככל קמל קיז: וסוכס כססמ"ק (סס) בסברת הדבר, שלא נתחייב ממונו של הזולת בהצלת חבירו, ולכן אין זכות ליטלו שלא בפניו אף על מנת להחזיר (וללס פרשת דרכיס ללוס יט מנתקעס כטעמו של רש"י). אך דעת רוב הראשונים היא שמותר לאדם להציל את עצמו בממון חבירו על מנת לשלם לו אחר כך (קוס' וסלל"ס כ"ק ס:, הרסנ"ל סס וכספונס ס"ד סי' יז, למכ"ן כתוכות יס., ליטכ"ל כסוכות יס:, לס"ק כקוכות יט.) וכן פסק בשו"ע (חו"מ סי' סנט ס"ד) שאם הוא בסכנת מות וצריך לגזול את חבירו כדי להציל נפשו, לא יקחנו אלא על דעת לשלם. ולדעת ראשונים אלו הסוברים שמותר לקחת לצורך פיקוח נפש על מנת להחזיר, יש ליישב מה שלקח רבי יהודה הפת מהרועה בעל כרחו, שעשה כן על מנת להחזיר שאז אין איסור בדבר (שו"ת סתס קופר יו"ד סי' שיט ועוד).

כתב ההגהות מיימוניות (שביתת עשור פ"ב ה"ח) שיש מהגאונים שאמרו שכשמאכילים חולה על פי עצמו זה אם הוא אומר שאם הוא לא יאכל הוא עלול להסתכן ולמות, אבל אם הוא לא אומר שיסתכן אסור להאכילו, ושיטת רבינו תם שכיון שהחולה יודע ששבת או יום הכיפורים היום והוא אומר צריך אני לאכול ואיני יכול לסבול מחמת החולי, מאכילים אותו אפילו שלא יודעים שהוא מסוכן. ומרן רי"ז הלוי (קונטרס ליומא עמ' 50) כתב לבאר את הרמב"ם (שם) שכתב 'חולה שיש בו סכנה ששאל לאכול ביום הכפורים' וכו', ומשמע שרק חולה שכבר ידוע כחולה שיש בו סכנה מאכילים אותו על פי עצמו, וביאר על פי המגיד משנה שלמד מהרמב"ם (שבת פ"ב הי"ד), שחולה שיש בו סכנה מותר לחלל עליו את השבת לכל צרכיו ואפילו לדברים שאין בהם חשש סכנת נפשות, שמכיון שהוא חולה במצב של פיקוח נפש הותרה מלאכת שבת לכל צרכיו. ואם כן הוא הדין לענין איסור אכילה ביום הכיפורים שכל שיש בו סכנה מותר לו לאכול לצורכו ואפילו שאין חשש סכנה אם הוא לא יאכל. וכתב לפי זה שמה שכתוב שחולה שאמר צריך אני לאכול מאכילין אותו מפני שלב יודע מרת נפשו, אין הכוונה שהוא נאמן לומר שאם הוא לא יאכל זה סכנה בשבילו, אלא מכיון שהוא חולה מסוכן ממילא כל צרכיו מותרים לו, ועל זה סומכים עליו שהאכילה הזו נצרכת לו. ועל פי זה אפשר לבאר את שיטת רבינו תם שגם אם החולה אינו אומר שאם הוא לא יאכל הוא יגיע לכלל סכנה, מכל מקום מותר לעשות כל צרכי החולה ואפילו דברים שאין בהם חשש סכנה.

In excess, both pride and shame can be destructive forces, yet to cultivate a healthy ego, one needs a moderate dosing of each. In this episode of Texting, Elana Stein Hain and Christine Hayes unpack tractate Yoma page 22b, which highlights the tension between the need to stand up for oneself and the imperative to be magnanimous and forgiving. What emerges is the importance of interpersonal relationships, as we strive to treat others as we want to be treated.      Episode Source Sheet    Episode Discussion Guide    You can now sponsor an episode of TEXTing. Click HERE to learn more.     JOIN OUR EMAIL LIST FOR MORE HARTMAN IDEAS 

כשאינו עובר במעשה האם גם חייב למסור נפשו אף נערה המאורסה יהרג ואל יעבור. פירש רש"י (ד"ה לף נעלס) קז אם יאמרו בעול ארוסת חבירך או תיהרג יהרג ואל יעבור, אבל היא [כשאונסים אותה להבעל לערוה] אינה מצווה למסור את נפשה דהיא אינה עושה כלום דקרקע עולם בעלמא היא [דאינה עושה מעשה], ע"כ. על הבועל, וכן גרס בשאלתות וכתבו התוס' (ד"ס מס) דגירסת רש"י היה "יהרג' - (פר' ולכל), ובתוס' (פסחיס כס: ל"ס 6ף) הביאו בשם ר"י דגרס "תהרג'. ומשכחת לה היכא שאונס אותה הנכרי להביא את הערוה עליה - דבכהאי גונא עושה מעשה ותהרג ואל תעבור, וכ"כ התוס' (כע"ג). וכתבו התוס', דעל כרחך אין לה למסור את נפשה כשאין עושה מעשה, דהרי דנערה המאורסה ילפינן מרוצח, ורוצח אינו מחוייב למסור נפשו אלא - להרוג בידים, אבל אם אומר לו אנס הנח כשתובעין ממנו לעשות מעשה שיפילו אותך על תינוק ותהרגהו או תיהרג אינו חייב למסור עצמו כדי להציל חבירו, דהטעם ברוצח דיהרג ואל יעבור אמרינן בסמוך 'דמאי חזית דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי', ובנידון דידן אדרבא, יש לומר מאי חזית דדמא דחברי סמיק טפי דילמא דמא דידי סומק טפי, ועוד, דהפסוק שהקישה התורה לרוצח איירי ברוצח שהורג בידים, דכתיב (דכריס ו כג) "כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש'. והרמב"ם (יסודי סתולס פ"ק) לא הזכיר חילוקים אלו בין עושה מעשה לאין עושה מעשה, ודייק מדבריו בספר תוספת יום הכפורים, שחולק על מה - ולעולם חייבקח. ועל מה שהוכיחו התוס' ברציחה שכתבו התוס' לחלק ביניהם דכשאומר לו אנס הנח שיפילו אותך על תינוק ותהרגהו או תיהרג, אינו חייב למסור נפשו, דלא שייך הסברא דמאי חזית וכו', יתרץ הרמב"ם דמ"ש בשפיכות דמים הסברא דמאי חזית הוא אינו עיקר הטעם, דקבלה היתה בידם דש"ד יהרג ואל יעבור, אלא שנתנו טעם מסברא היכא דשייך, אבל אה"ג דאפי' היכא דלא שייך ההוא טעמא הוי דינא הכי דיהרג ואל יעבור.

בביאור התוס' שדימו את נערה המאורסה לרוצח כשלא עושה מעשה הקשה ברבינו חיים הלוי (יסודי סתולס פ"ס ס"ל) על התוס' הנ"ל שדימו את דין נערה המאורסה כשלא עושה מעשה לדין שמשליכין אותו על התינוק ונתמעך, דמאי ענין נערה המאורסה למי שמשליכין אותו על התינוק ונתמעך, דהתם איהו לא הוי רוצח כלל ולא עבר על שפיכות דמים, דהא לא הוי רק כאבן ועץ ביד הרוצח שמשליך אותו, דמי שהשליך אותו הוא הרוצח, ולהכי לא חייב למסור את עצמו, משא"כ בנערה המאורסה אף דלא קעבדה מעשה מ"מ הרי היא עוברת על גילוי עריות, ולהכי שפיר הדין נותן דתהרג ואל תעבור. ותירץ, דכוונת התוס' כך היא, דכיון דהא דרוצח אסור להרוג הוא מסברא דמאי חזית דדמא דידך וכו', א"כ אילו היה הדין שכשמשליכין אותו על תינוק יש לו דין רוצח, ג"כ לא היה חייב למסור עצמו, דהא מצי אמר אדרבא מאי חזית דדמא דחבראי סומק טפי דילמא דמא דידי סומק טפי, כיון דלא קעביד מעשה, וא"כ הוא הדין בנערה המאורסה הנלמדת מרוצח, אף דעוברת על גילוי עריות, כיון דלא קעבדה מעשה אין בה הך דינא דתהרג ואל תעבור. ובגליונות חזו"א (על קל"ס סס) תירץ, דנכרי המשליכו הוה כרוח מצויה, ואם הוא עומד ברוח מצויה ליפול על תינוק מיחשב רוצח אע"פ שאינו חייב מיתה קטז. ובקובץ הערות (יכמות נג: סי' מס לות 3 ג) ביאר בתוס', דס"ל דבג' עבירות שאמרנו יהרג ואל יעבור אין הכוונה שפיקוח נפש נדחה מפניהם, אלא שפיקוח נפש אינו דוחה את ג' העבירות, וכשיש שני דברים שאינם דוחין זה את זה הדין הוא שב ואל תעשה עדיף, ואסור לו לעשות שום מעשה, וזהו הטעם שברוצח כשאומר לו הנח לזרוק עצמך על תינוק הדין שיעבור, כיון שגם פיקוח נפש אינו נדחה מפני ג' עבירות הללו, אלא שב ואל תעשה עדיף, והוא אינו עושה שום מעשה, וא"כ שפיר ילפינן מינה לנערה המאורסה, דהיא אינה עושה מעשה, ושב ואל תעשה עדיף קיז. ובספר דברי דוד (סי' פג) ביאר, דהתוס' ס"ל דגם על אביזרייהו דרציחה יהרג ואל יעבור, וגרמת רציחה אף שפטור ממיתה, מ"מ מכלל אביזרייהו לא נפקא, וכשאומר לו הנח לזרוק עצמך על תינוק זהו גרמת רציחה, [דלא גרע ממה שכתב הרמב"ם (לונס פ"ג ה"ג) שאם שכר הורג להרוג את חבירו הרי זה חייב מיתה לשמים]. ולפי"ז ראיית התוס' נכונה, דכמו בהנח עצמך לזרוק על תינוק אף דהוי בכלל אביזרייהו דרציחה מ"מ לא יהרג משום דהוה בשב ואל תעשה, כמו"כ בעריות לא אמרינן תיהרג בשב ואל תעשה.

א. מצות אכילה בערב יום כיפור – מקור הדין וטעמיו בסוגיית הגמרא במסכת ראש השנה נתבאר הלימוד "כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". בדברי רבותינו הראשונים נאמרו טעמים שונים למצווה זו. • הרמב"ם לא הזכיר את המצוה לאכול בערב יום כיפור בדיני יום הכיפורים (הלכות שביתת עשור), אלא בהלכות נדרים. בביאור שיטתו נחלקו המפרשים. ב. מצות אכילה בערב יום כיפור – פסק ההלכה האם חובת מצות האכילה בערב יום כיפור באכילת לחם דווקא • מה שיעור האכילה • האם יש מצוה להרבות באכילה באופן מיוחד. ג. מצות אכילה בליל ערב יום כיפור הפוסקים נחלקו האם המצוה לאכול בערב יום הכיפורים מתחילה כבר מהלילה הקודם, או רק מהבוקר. ד. חיוב נשים מצות אכילה בערב יום כיפור רבותינו האחרונים דנו האם נשים פטורות ממצות האכילה בערב יום כיפור משום שזו מצות עשה שהזמן גרמא, או שיש לחייבן כי גם הן חייבות להתענות ביום כיפור. החולה שאינו מתענה ביום כיפור, האם מחוייב במצוה לאכול בערב יום כיפור. ה. קיום מצות אכילה בערב יום כיפור בהזנה מלאכותית ו. נטילת גלולות בערב יום הכיפורים להקלת התענית ז. ברכה על מצות אכילה בערב יום כיפור ח. חיוב קטן במצות אכילה בערב יום כיפור ט. עצות למאכלים ראויים בערב תענית ובמוצאי התענית י. מצות אכילה בערב יום כיפור – סיכום מנהגי האכילה והשתיה בערב יום כיפור. אכילה בערב יום כיפור אכילה בערב יום כיפור א. מצוות אכילה בערב יום כיפור – מקור הדין וטעמיו במסכת ראש השנה (1א) למד רבי ישמעאל מהפסוק (ויקרא כג, לב) "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם", שיש להוסיף מחול על הקודש. אך לדעת רבי עקיבא, דין זה נלמד ממקור אחר, ועל כן לומד דין חדש מפסוק זה: "דתני חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין, אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". ברש"י במסכת יומא (פ, ב; הובא בליקוטי רש"י כאן) מבואר טעם מצות האכילה בערב יום כיפור: "התקן עצמך בתשעה כדי שתוכל להתענות בעשרה". במדרש רבה (1ב) הובא מעשה ממנו משמע שיש לאכול בערב יום כיפור, אך מטעם אחר: "אית לן חד יום בכל חובין דאנן עובדין כל יומי שתא הוא מכפר עלינן, וכד הוא אתא, לית אנן צריכין ליקורי יתיה" [יש לנו יום אחד שכל עוונות שאנו עושים כל השנה הוא מכפר עלינו, כשבא אותו יום אין אנו צריכין לכבדו, בתמיה]. בשבולי הלקט (1ג) מבואר טעם מצות האכילה, כדי להקשות עליו את הצום, או כדי להוציא מלב הצדוקים הסוברים שיש להתענות בתשיעי. רבינו יונה (2א) כתב כטעם המדרש הנ"ל (1ב) שמראה שמחתו בהגיע זמן כפרתו, והוסיף שהוא במקום סעודת יום טוב שהיה עלינו לקבוע ביום הכיפורים. עוד כתב רבנו יונה בטעם המצוה לאכול בערב יו"כ, שהוא למען נחזק להרבות תפילה ותחנונים ביום הכיפורים. הטור (2ב) כתב כדברי רש"י בטעם המצוה: "הכינו עצמכם בתשיעי לעינוי של מחר", ולאחר מכן הביא את דברי המדרש הנ"ל. וכתב הפרישה דהיינו כדי שיהא ניכר התענית בעשירי, שהוא משום צווי השי"ת. • • הרמב"ם לא הזכיר בהלכות שביתת עשור את המצוה לאכול בתשיעי, אולם בהלכות נדרים (2ג) כתב: "הנודר שיצום יום ראשון או שלישי כל ימיו, ופגע בו יום זה והרי הוא יום טוב או ערב יום הכיפורים, הרי זה חייב לצום, חנוכה ופורים ידחה את נדרו, מפני הימים האלו הואיל ואיסור הצום בהן מדבר סופרים, הרי הן צריכים חיזוק, וידחה נדרו מפני גזירת חכמים". ומשמע מדבריו שאסור לצום בערב יום כיפורה מהתורה, ולכן לא עשו בו חיזוק, וחייב לקיים נדרו. ברם הבית יוסף (2ד) דחה זאת, שהרי דרשת "ועניתם את נפשותיכם בתשיעי" אינה אלא אסמכתא בעלמא, ועל כן פירש שמכל מקום לא דוחה את נדרו כי יש לו סמך מהתורה, ועל כן אינו צריך חיזוק. אולם דעת הלחם משנה שאכילת עיו"כ להרמב"ם הינה מהתורה. ובהררי קדם (3א) ביאר כי חובת האכילה בערב יום כיפור היא כדי שתהיה ביום כיפור 'שביתה הניכרת' מאכילה ושתיה. ולכן אכילה זו מקיומי התענית וחלק ממעשה השביתה מאכילה [כעין דברי הפרישה לעיל (2ב)], ואין זה חובת אכילה אלא איסור תענית, ועל כן לא כתבה הרמב"ם בהלכות שביתת עשור. וראה גם בדברי ערוך השולחן (3ב) שלדעת הרמב"ם אין חובת אכילה כלל [ולכן לא הובא דין זה בהלכות שביתת עשור] כי הלכה כרבי ישמעאל [בסוגיא בראש השנה (1א)] שדרש את פסוק 'ועניתם' לדין תוספת יום הכיפורים, ולא למצות אכילה בערב יום כיפור. ומטעם זה פסק הרמב"ם בהלכות נדרים שיש לקיים נדרו ולצום בערב יום כיפור, מפני שאין מצות האכילה בו אלא מנהג העו

אם גם בשבת ויו"ט צריך קרא לאזהרה דליליא חד לאזהרה דיממא וחד לאזהרה דליליא חד לעונש דיממא וחד לעונש דליליא. ונסתפק בתוס' ישנים (ד"ס קד), אם בכל ימים טובים ושבתות צריך גם כן מקרא בפני עצמו לעונש היום ולעונש הלילה. ובמכילתא (יתרו מס' לכסלט פר' ז) דרשו כן גם לענין שבת: אין לי אלא עונש ואזהרה על מלאכת היום, עונש ואזהרה על מלאכת הלילה מנין, ת"ל מחלליה מות יומת, עונש שמענו ואזהרה לא שמענו, ת"ל ויום השביעי שבת לה' אלהיך, שאין ת"ל שבת אלא להביא את הלילה בכלל אזהרה, דברי רבי אחאי בן יאשיה. אמנם בתוס' הרא"ש (ד"ס קד) כתב, שבכל שבת ויו"ט אין צריך פסוק בפני עצמו ללמוד על איסור מלאכה בלילה, שהיום והלילה אחד הם, ודווקא לענין יוה"כ אמרו בסוגיתנו שצריך לרבות אזהרה ועונש ליום וללילה, משום שנאמר בו 'בעצם היום הזה', והוה אמינא דווקא ביום ולא בלילה כט. ובגבורת ארי כתב, שדווקא ביוה"כ היינו סוברים כן משום שהתורה תלתה עינוי ואיסור מלאכה דיוה"כ משום 'כי ביום הזה יכפר', והכפרה היא דווקא ביום ולא בלילה.

הקשה בתוספת יום הכפורים, מדוע השמיעו דין זה רק באיסור אכילה ביום הכפורים, ולא אמרו כן לגבי כל מאכלות אסורות. ותירץ, שהחידוש הוא לענין יום הכפורים, שאף שבשעת אכילה אינו נהנה, מפני שהוא שלא כדרך הנאתו, אולם כשנתעכל המזון הראשון, מתיישבת דעתו במה שיש לו אוכל במעיו, ועל כן הוה אמינא שחייב, והשמיעונו שהולכים אחר אחר שעת אכילה, ובשעת אכילה הרי לא נהנה. עוד תירץ, שהחידוש הוא שגם אחר כך אינה הנאה, אלא הוא היזק של עצמו הוא.

איסור אכילה ביום הכיפורים יש להסתפק בדין עינוי של אכילה ביום הכיפורים, אימתי עובר על האיסור, האם דין יום הכיפורים שוה לשאר איסורים שאנו פוסקים כרבי יוחנן שבהנאת גרונו עובר, או רק בהנאת מעיו עובר. שכן הרמב"ם (מאכלות אסורות פי"ד ה"ג) שפסק שבכל איסורי התורה אסרה התורה בהנאת גרונו, כל דבריו נאמרו באיסורים ששיעורם הוא בכזית, אבל באיסור אכילה של יום הכיפורים שהוא בככותבת לא הוזכר ברמב"ם אם עובר כבר בהנאת גרונו. והמנחת חינוך (מצוה שיג אות ב) נשאר בצריך עיון בספק זה. אכן מצינו שדנו בנידון זה רבים מגדולי האחרונים, והביאו ראיות לכאן ולכאן וכאשר יתבאר. בב בגמרא (עט.) מבואר שהטעם ששיעור האכילה לחייב עליה ביום הכיפורים הוא בככותבת ולא בכזית כשאר איסורי אכילה, הוא משום שיקים בין להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה בציר מהכי לא מיתבא דעתיה', הרי שביישוב ב הדעת תלוי האיסור, שאכילה שמיישבת את הדעת היא האכילה האסורה ביום כא כין הכיפורים ומבאר הכתב סופר (או"ח סי' קיז), שלמתבאר בגמרא צדדי הספק צריכים להיות אימתי נהיה מיתבא דעתיה', האם בזמן שבא לגרונו או עד שיבוא למעיו. ומוסיף הכתב סופר, שלפי זה שונה דין יום הכיפורים משאר דיני התורה, בזה שבדין יום הכיפורים אין מחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש, ולשיטת שניהם יש אותו דין ביום הכיפורים. שכן מה שריש לקיש מצריך בכל התורה שתהיה הנאת מעיו, הוא מכיון שסובר שרק הנאת מעיו נחשבת 'אכילה' והנאת גרון לבד לא נחשבת אכילה, ורבי יוחנן סובר שהנאת גרונו גם נחשבת "אכילה', מה שאין כן ביום הכיפורים שלא כתוב בתורה שעובר רק באכילה, אלא שהצריכה התורה 'עינוי' וכל שלא נתענה עובר, וכיון שלא צריך שתהיה 'אכילה' אין מקום למחלוקתם. אלא שיש כאן נידון חדש, האם נהיה 'מיתבא דעתיה' כבר בהנאת גרון או רק בהנאת מעיו, ואם נהיה 'מיתבא דעתיה' בהנאת גרון גם ריש לקיש מודה שעובר בהנאת גרון, ואם לא נהיה 'מיתבא דעתיה' כל זמן שלא בא המזון למעיו, גם רבי יוחנן מודה שעובר רק בהנאת מעיו. והחתם סופר (כתובות ל. ד"ה הגונב) פשוט לו ש'מיתבא דעתיה' שייך רק בהנאת מעיו.

והחתם סופר (כתובות ל. ד"ה הגונב) פשוט לו ש'מיתבא דעתיה' שייך רק בהנאת מעיו. וכדברי הכתב סופר שדין עינוי ביום הכיפורים תלוי רק ב'מיתבא דעתיה' ולא בדיני אכילה, מבואר גם בשאגת אריה (סי' עו), ומטעם זה כתב השאגת אריה, שודאי שביום הכיפורים חייב גם על אכילה שלא כדרך, שכן גם אם אכילה שלא כדרך לא נחשבת אכילה מ"מ חייבים עליה ביום הכיפורים, והוא משום שביום הכיפורים לא כתוב שהחיוב הוא על יאכילה', אלא החיוב הוא על "אשר לא תענה' (ויקרא כג כט), וגם באכילה שלא כדרך הוא עובר על יאשר לא תענה'. והעמק ברכה (עמ' קכז אות ב) מביא להוכיח כן שחיוב יום הכיפורים לא תלוי בדיני אכילה, שהרי שיעור שתייה בכל התורה הוא ברביעית, וביום הכיפורים חייבים על שתיית מלוא לוגמיו, כמבואר בגמרא (יומא פ.), ושיעור מלוא לוגמיו הוא שיעור פחות משיעור רביעית, ומשום שיש מיתבא דעתיה' בשתיית מלוא לוגמיו. ואם היה דין שלחיוב יום הכיפורים צריך שתהיה אכילה', הוא הדין שצריך שתהיה "שתייה', ולא היה מתחייב על שתייה פחותה מרביעית.

כתב הרמ"א (קצ"ז, ד'), שיש אומרים שאם לא שתה, והוא תאב לשתות, אין חיוב לברך ברכת המזון מדאורייתא. וכתב השער הציון, שזוהי שיטת היראים, הסובר ש'ושבעת זו שתיה' היא דרשה גמורה, אבל שאר פוסקים סוברים שאינו אלא אסמכתא בעלמא. והחזון איש (או"ח כ"ח, ב') כתב, שלפי זה אם לא שתה בתוך סעודתו ובירך ברכת המזון, ולאחר מכן שתה, יתחייב לברך שוב מן התורה, שהרי כשבירך מתחילה לא היה חייב אלא מדרבנן, עיין שם מה שכתב בזה.

בנידון דומה, דנו האחרונים בקטן שהגדיל באמצע יום הכפוריםי, החתם סופר (או"ח סי' קעב) נקט שבקטנותו פטור מן התענית, אבל אם אכל בגדלותו חייב כרת. אמנם הישועות יעקב (או"ח סי' תרח סק"א) והצפנת פענח (ח"ב סי' לב, מכתבי תורה סי' קנד) נקט שכיון שפטור בתחילת היום מהתורה, אף בסוף היום פטור מן התורה, שכן נאמר ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב, מערב עד ערבי פא. ושיטה שלישית חידש העמק שאלה (שאילתא קסז סק"ו) שכיון שאם יאכל בשעות שהיה בקטנותו כבר לא יקיים את מצות התענית גם בשעות שכבר נעשה גדול, שכן אין 'עינוי' אלא בצם מערב עד ערב, ממילא נמצא שאסור באכילה אף קודם גדלותו.

להאכיל לקטנים בידים ביום הכפורים ונותנת פת לתינוק וכו' אמרו עליו על שמאי הזקן שלא רצה להאכיל בידו אחת וגזרו עליו להאכיל בשתי ידים. ויש שהקשו איך מותר ליתן בידים לקטן לאכול, והרי יש איסור להאכיל איסור לקטן, וכמו שדרשו ביבמות (קיד.) לא תאכלום קרי ביה לא תאכילום, להזהיר גדולים על הקטנים. ונאמרו כמה דרכים לבאר הענין. א. יש שתירצויח שאם ימנעו ממנו אכילה ושתיה יש סכנה בדבר, ולכן אין בזה איסור לא תאכילום. ב. יש שכתבו"ש שכיון שביוה"כ לא נאסרה האכילה, אלא יש מצות עינוי, והיינו שלא יהיה לו יתובי דעתא ע"י אכילה ושתיה ושאר ענינים, לכן בקטן שאין דעתו נחשבת, שאין לו דעת, נמצא שאין שייך כלל איסור עינויי יוה"כ עליו, ולגביו אין כאן מעשה איסור כלל. ג. יש שנקטו שלא שייך איסור ספייה לקטן אלא בדבר שהוא חפצא דאיסורא, אבל עינויי יוה"כ אינם מאכלות אסורות בעצם, אלא שהתורה הזהירה אותנו שלא לאכול ולשתות ביוה"כ, וכיון שהקטן אינו מצווה בדבר היינו שלגביו לא נאמר כלל מצות עינוי שבתורה, ואין כאן ספיית איסור אלא היתר גמור הואי.

במשנה ריש פרק בתרא דיומא (עג, ב) אמרינן שאע"פ שיש איסור רחיצה ביוהכ"פ, המלך והכלה ירחצו פניהם. וביארו שם התוס' ישנים (ד"ה יום) דמדאורייתא רק רחיצת כל גופו אסורה, ורחיצת פניו או פחות מכל גופו אסורה רק מדרבנן, וחכמים התירו למלך ולכלה. והקשו האחרונים (עיין אור גדול על המשניות שם ד"ה המלך) מדוע לא נאסר רחיצת פניו אף מדאורייתא מטעמא דחצי שיעור. ועיי"ש שכתב כמה תירוצים על קושיא זו. ובספר הזכרון להגר"ח שמואלביץ זצ"ל (עמוד רד) תירץ ע"פ היסוד שכתבנו, דלא שייך איסור חצי שיעור ביוהכ"פ, דחצי שיעור שייך רק בשיעורים של חשיבות או שיעורים מצד הדין, אבל בשיעור שהוא מחמת מהות הדבר, כלומר שיעור מציאותי או הקשרי, לא שייך חצי שיעור, ואיסור רחיצה פירושו רחיצת כל גופו, ובפחות מכל גופו אינו כלל בגדר רחיצה לענין יוהכ"פ, ולכן לא שייך לאוסרו משום חצי שיעור, אלא אסור רק מדרבנן, והם התירו איסורם למלך וכלה.

A village is gripped by fear and paranoia when a Yoma claims six lives. The Claymore who is sent to slay the creature isn't what the villagers expect at all. In fact, she seems more monster than human. Support us at:  https://www.patreon.com/PlanesTrainsandComicBooks Follow us on social media: https://linktr.ee/planestrainsandcomicbooks

דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣ייִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה Eben Ezra The words ve-yikchuli (that they take for Me) is similar to the form surah elai (turnin to me) (Jud. 4:18). Surah elai means turn from your place and come tome. Ve-yikchu li has a similar connotation. It means let him take fromwhat he owns and give it to me. The same is true of Fetch me (kechi li),I pray thee, a little water (I Kings 17:10). But if we look at the words Vyikchu Li They should take me וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁוְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃ That I may dwell among(within) them: It does not say'within it,' which means that the place that God will sanctify todwell there is within the children of Israel that encircle the Tabernacle withfour banners. TheTalmud quotes in the name of Rav Katina that when the Jews came up for thepilgrimage festivals, the priests would pull back the curtain in the BeisHaMikdash and show them that the Cherubim (one of which had masculine featuresand one of which had feminine features) were embracing one another. The priestswould say: “See how beloved you are before the Almighty, like the love of amale and female.” [Yoma 54a] TheRishonim answer — at that point the destruction (Churban) had happened already.G-d's Wrath was already spent. The Temple had already been destroyed. 'Nowlet's make up.” Thus, even while the walls were still burning, the Cherubimwere embracing again. They were back in love.] Howdo WE understand this? The interpretation is that the Cherubim are like thefamous Rorschach inkblot test. Psychologists and psychiatrists take blotches ofink that come out in random form and ask patients to tell them what they see.What a person “sees” says everything about what he is, where his thoughts are,where his values are, where his mind is. Butto Klal Yisrael, the embrace between a husband and wife does not have to beimpure and profane. It can be the holiest of acts. The mitzvah of onah (havingconjugal relations with one's wife) of a Torah scholar is specifically on thenight of the Sabbath, the holiest day of the week. If one would ask anuntutored mind “On the holiest day of the week in what activities should aTalmid Chochom engage?” the secular or non-Jewish perspective would be thatmarital relations would be the last thing one should do on such a day. RabbiAkiva states: “All Biblical writings are holy, but the Songs of Songs(portraying the love of a male for a female) is holy of holies.” [Yal[YalkutShimoni] unlettered person reads Shir HaShirim with a snicker. The sensualdescriptions seem far from holy writings. Rabbi Akiva states that not only isit holy, it is holy of holies. It symbolizes our relationship with theAlmighty. Holiness or lack of it is all in the eyes of the beholder. For years shops Shabsi was struggling to earn a livelihood. Lifein 18th century Ukraine was not easy. But he always saved up some extra rublesto be able to afford a beautiful and festive Shabbos dinner for the holy day.Shabbos, an island in time, a transcendental oasis, was his cherished day, andhe wanted to celebrate it with full tranquility and joy. But that past week,due to the heavy snow, there was no business. Nobody came to buy any books.Friday morning, he realized he didn't even have a single ruble to give to hiswife to purchase food for Shabbos. There would be no candles burning, no wine,no Challah, no vegetables, no fish, meat, fruits or dessert. Sadness set intohis heart. So he went to the synagogue and stayed there all Friday day, recitingpsalms and studying the weekly Torah portion. Shabsi continues telling the story. “I made the Kaddish, and my heartswelled with gratitude to G-d for giving us the opportunity to celebrate thisspecial, exquisite day, the day of rest, the day of oneness, the day of ecstasyand serenity. The day in which we can connect to our spiritual core. I was sograteful and so moved by what my wife had done. I could not contain my joy, andI asked my wife if she would dance with me. She agreed. So I joined my wife fora dance around the candlelit Shabbos table. The Baal Shem Tov looked at Shabsi and said, “And now I want tobless you. What do you want? What do you need?” Shabsi said, “My dear Rebbe. Wehave been blessed with so much, but my wife and I never had a child. We wouldlove to be blessed with a child.” The Baal Shem Tov said, “I bless you that G-dshould grant you and your spouse a child.” Indeed, a year later, a young boywas born. They named him with the same name as the Baal Shem Tov, Yisrael. Hegrew up to become one of the greatest spiritual luminaries of Polish Jewry,known as the Kozhnitzer Maggid, one of the great Chassidic masters, the authorof a work called Avodas Yisrael. And he brought so much wisdom, depth, love andlight to Polish Jewry.

Esta edición es un muy explosiva --- Support this podcast: https://podcasters.spotify.com/pod/show/WrestlingEmpirePR/support

In this episode Sallyann Della Casa, a multilingual tech founder from Trinidad and Tobago, shares her unique journey from corporate attorney to tech CEO. GLEAC, her company, uses advanced technology to connect users with experts across various domains. Sallyann discusses the importance of diversity, inclusion, and access to networks in business. She shares how GLEAC has significantly impacted clients, including Prada USA and a division of the Saudi government.   Sallyann is the CEO of Gleac. In 2016, she served as the only female at a C-suite level Chief Curator or People and Culture at Careem.She is one of the 4% of women globally who has a patent-pending method and algorithm to signal and preserve human identity and behaviors against elimination by agents including A.I. In July 2023, she is releasing MentorGPT.She is Canadian, holds 5 degrees including a Doctorate in Law from Harvard , University of Toronto and Franklin College. She published her first book in 2016 titled Who WIll I Become.GLEAC powers people development for profit the world's largest companies. It also is very impact driven and upskills African youth on the YOMA the Unicef Platform and also empowers learners on the JIO platform across India.Her Foundation Growing Leaders upskills over 25,000 youth annually in job readiness skills on the ground.   You can connect with Sallyann in the following ways: Website: www.gleac.com Linkedin: https://www.linkedin.com/in/sallyanndellacasa/   Whether you are a C-Suite Leader of today or tomorrow, take charge of your career with confidence and leverage the insights of The CEO's Compass: Your Guide to Get Back on Track.  To learn more about The CEO's Compass, you can get your copy here: https://amzn.to/3AKiflR    Other episodes you'll enjoy: C-Suite Goal Setting: How To Create A Roadmap For Your Career Success - http://bit.ly/3XwI55n Natalya Berdikyan: Investing in Yourself to Serve Others on Apple Podcasts -http://bit.ly/3ZMx8yw Questions to Guarantee You Accomplish Your Goals - http://bit.ly/3QASvym  See omnystudio.com/listener for privacy information.

Luke meets YoMa on the Planet Nineveh and learns how to become a Jewdi Warrior while Holy Ron Kenobe faces Dark Raider. Hands Solo receives Jesus as his Savior just before Hells Angel captures him and takes him to Jabba the Mutt. #biblelessonsforkids, #storiesforchristiankids, #walkinthespirit, #hope, #GodsWordbringshope, #jesuschrist, #starwarsparody, #lightvsdark, #fishbytesforkids, #fishbitesforkids, #roncarriewebb, #fishbytes4kids

Luke meets YoMa on the Planet Nineveh and learns how to become a Jewdi Warrior while Holy Ron Kenobe faces Dark Raider. Hands Solo receives Jesus as his Savior just before Hells Angel captures him and takes him to Jabba the Mutt. #biblelessonsforkids, #storiesforchristiankids, #walkinthespirit, #hope, #GodsWordbringshope, #jesuschrist, #starwarsparody, #lightvsdark, #fishbytesforkids, #fishbitesforkids, #roncarriewebb, #fishbytes4kids