Chofetz Chaim Podcast

The prohibition of Lashon Hara applies even when its written down. Presumably the reader would also be transgressing "listening" to Lashon Hara by reading it. This is especially relevant in modern times with texting and reviews online. Even showing others a letter which will indicate something negative about the writer is also included in this prohibition. To mock an article by bringing attention to it would be another modern example of this Halacha. Hilchos Lashon Hara 1:6 אִסוּר זֶה שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע הוּא בֵּין אִם הוּא מְסַפֵּר עָלָיו בְּפִיו מַמָּשׁ, אוֹ שֶׁהוּא (יב) כּוֹתֵב עָלָיו דָּבָר זֶה בְּמִכְתָּבוֹ, וְגַם אֵין בּוֹ חִלּוּק בֵּין אִם הוּא מְּסַפֵּר עָלָיו הלָשׁוֹן הָרָע שֶׁלּוֹ בְּפֵרוּשׁ וּבֵין אִם הוּא מְסַפֵּר עָלָיו הלָשׁוֹן הָרָע (יג) בְּדֶרֶךְ רֶמֶּז, בְּכָל גַּוְנֵי {בכל האפנים} (יד) בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע הוּא. Be'er Mayim Chaim 1:14 פרוש אפילו אם אין מדבר או כותב עליו רק שמראה לאחרים מכתביו שכתב פלוני אליו, שניכר מכותלי מכתביו שאיננו חכם או למדן וכדומה מעניני גנות, גם זה בכלל איסור לשון הרע הוא ואף שאין זה צריך ראיה אף על פי כן אראה לך שגם מין לשון הרע זה נזכר בתורה לאיסור, שבפסוק וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה וגו' פרשו רז״ל שהראה לסנהדרין את המכתב ששלח לו דוד שיעמיד את אוריה בעת חזקת המלחמה כדי שיתמעט עי״ז מדרגת דוד בעיניהם. Sefer Nesivos Chaim Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

There is an allowance to speak Lashon Hora l'To'eles to prevent a friend from financial harm, why wouldn't that allowance be effective for the individual as well? We redefine the allowance of "To'eles" not to be an allowance to violate the prohibition for the sake of the greater good, rather when one gives constructive information which is helpful that is not in the category of prohibited speech. However when a boss wants to hear negative information from his employee it's not for a beneficial purpose rather it's for the overarching need of preserving his own job. Chut Shuni (p.366) Mishmeres Chaim (chelek 4) Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

Based on our previous episode, it would be assumed that there's no difference in regards to the prohibition of speaking vs. listening to Lashon Hara in a circumstance when your Parnassah is at risk. However, the Chavos Yair suggests that a prohibition which is violated through passivity does not require one to part with all of his money, in reference to the prohibition of neglecting burial of a corpse. It requires further analysis whether the prohibition of listening compares to neglecting of the corpse or rather the listener is required a certain level of proactivity to understand the speech. Ikrei Dinim (Rav Shmuel Hominer) Chelkas Binyomin Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

If ones employer demands knowledge which involves Lashon Hara it is prohibited to speak it even if it will cost him his job. If a person is at risking of losing his Parnassah he is still not allowed to violate a Lav of the Torah, which includes Lashon Hara rather he must give up all of his possessions if needs be. In terms of a Rabbinic prohibition the Chofetz Chaim quotes the GRA who paskens it would also require giving up all of his possessions to avoid violating it. (Due to every Rabbinic prohibition being based on Lo Sasur which is from the Torah (Radvaz)) Hilchos Lashon Hara 1:6 אֲפִלּוּ אִם הוּא רוֹאֶה, שֶׁאִם הוּא יַרְגִּיל עַצְּמוֹ בַּמִּדָּה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא לְסַפֵּר לְעוֹלָם בִּגְנוּתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכדּוֹמֶה מִדִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים, יְסֻבַּב לוֹ הֶפְסֵד גָּדוֹל בְּעִנְין פַּרְנָסָתוֹ, כְּגוֹן, שֶׁהוּא תַּחַת רְשׁוּת אֲחֵרִים, וְהֵם אֲנָשִׁים שֶׁאֵין בָּהֶם רֵיחַ תּוֹרָה, וְיָדוּע הוּא, שֶׁבַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ הֵם פְּרוּצִּים מְאֹד בְּזֶה הֶעָוֹן הֶחָמוּר, עַד שֶׁאִם יִרְאוּ אֶת מִי, שֶׁאֵין פִּיו פָּתוּחַ כָּל כָּךְ כְּמוֹתָם, יַחֲזִיקוּ אוֹתוֹ לְשׁוֹטֶה וּפֶתִי, וְעַל יְדֵי זֶה יְסַלְּקוּהוּ מִמִּשְׁמַרְתּוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ בַּמֶּה לְפַרְנִס אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר, (י) כְּכָל שְׁאָר לָאוִין, שֶׁמְּחֻיָּב לִתֵּן כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא לַעֲבֹר עֲלֵיהֶן, כַּמְבֹאָר בְּיוֹרֶה דֵּעָה {בסימן קנ"ז סעיף א' בהגה"ה}, עַיֵּן שָׁם. Be'er Mayim Chaim 1:10 דפשיטא דזה הלאו שכולל בעצמותו עוד הרבה לאוין ועשין אחרים כמבואר לעיל בפתיחה, לפחות איננו גרוע משאר לאוין אחרים, ובלאו הכי עיין שם ביו״ד דפסקו דאפילו על איסור דרבנן צריך גם כן ליתן כל אשר לו ולא לעבור עליהן עי״ש בביאור הגר״א ובחידושי ר' עקיבא איגר Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

Although there is a Mitzva to fulfill the request of a Parent or a Rebbe, when their request includes a violation of a Rabbinic prohibition it is forbidden to listen to them. This would surely apply with regard to the prohibition of Lashon Hara. Hilchos Lashon Hara 1:5 אֵין חִלּוּק בְּאִסוּר הַסִפּוּר, בֵּין אִם סִפֵּר מֵעַצְּמוֹ בִּרְצּוֹנוֹ וּבֵין אִם (ז) עָמַד עָלָיו חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים וְהִפְצִּירוֹ עַד שֶׁיְּסַפֵּר לוֹ, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר. וַאֲפִלּוּ (ח) אָבִיו אוֹ רַבּוֹ, שֶׁמְּחֻיָּב בִּכְבוֹדָם וּבְמוֹרָאָם, שֶׁלֹּא לִסְתֹּר דִּבְרֵיהֶם, אִם הֵם (ט) בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּסַפֵּר לָהֶם עִנְיַן פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְהוּא יוֹדֵעַ, שֶׁבְּתוֹךְ הַסִפּוּר יֻכְרַח לָבוֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע אוֹ אֲפִלּוּ רַק לְאָבָק שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, אָסוּר לוֹ לִשְׁמֹעַ לָהֶם. Be'er Mayim Chaim 1:8 פשוט ממה שמבואר ביורה דעה בסימן ר״מ סעיף ט״ו דאם אמר לו אביו לעבור אפילו על מצוה של דבריהם לא ישמע לו, והוא הדין בודאי גבי רבו, ויותר מזה מצינו בברכות (י״ט:) ונפסק כן ביורה דעה סימן ש״ג ס״א דאפילו אם רואה את רבו שהוא לובש כלאים צריך לפשוט ממנו אפילו בשוק, מאי טעמא במקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב, וכן שאר דבר איסור אם ראה לרבו שעובר אפילו על איסור דרבנן צריך למחות בידו כמבואר ביורה דעה בסימן רמ״ב סכ״ב בהגה״ה, וא״כ כל שכן שאין צריך לשמוע לו לעשות איסור וכן מוכח בשבועות (דף ל״א) דאפילו גררא דשקר אסור לציית לרבו, דזה לשון הגמרא שם, מנין לתלמיד שאמר לו רבו יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה, מנה יש לי אצל פלוני ואין לי אלא עד אחד, מנין שלא יצטרף עמו, תלמוד לומר מדבר שקר תרחק, הא ודאי שקורי קמשקר, ורחמנא אמר לא תענה ברעך עד שקר, אלא כגון דאמר ליה ודאי חד סהדא אית לי, ותא את קום התם ולא תימא ולא מידי, דהא לא מפקית מפומך שיקרא, פרוש רק כדי שיתיירא ויודה על האמת, אפילו הכי אסור משום שנאמר מדבר שקר תרחק. וכל שכן באיסור לשון הרע החמור מזה שלא יציית לו. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The definition of a Ba'al Lashon Hora is given as someone who views Lashon Hora with complete disregard. If one learns the laws of proper speech, he may stumble but it will be on his radar and he wont derive as much pleasure from it. The Alter of Slabodka spends time with an older irreligious man for the sole purpose of evoking feelings of wanting to join him in his aspirations. Hilchos Lashon Hara 1:3, 1:4 כָּל זֶה, אֲפִלּוּ אִם רַק בְּמִקְרֶה סִפֵּר גְּנוּת חֲבֵרוֹ, אֲבָל אִם, חַס וְשָׁלוֹם, הֻרְגַּל בְּעָוֹן זֶה בִּתְמִידוּת, כְּמוֹ אֵלּוּ (ה) שֶׁרְגִילִין תָּמִיד לֵישֵׁב וּלְסַפֵּר: כָּךְ וְכָךְ מַעֲשֵׂה פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָךְ עָשׂוּ אֲבוֹתָיו, כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עָלָיו, וְהוּא דְּבָרִים שֶׁל גְּנוּת, אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ הֵם נִקְרָאִין בְּפִי חֲזַ"ל בְּשֵׁם בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע וְעָנְשָׁן הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל, אַחֲרֵי שֶׁבִּשְׁאָט נַפְשָׁם וּזְדוֹן לִבָּם עוֹבְרִין עַל תּוֹרַת ה', וְנַעֲשָׂה זֶה אֶצְּלָם כְּהֶפְקֵר, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל בְּסוֹף הַפְּתִיחָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בַּקַּבָּלָה: "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקּוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת" (תהלים יב, ד). אָמְרוּ חֲזַ"ל: עַל שָׁלש עֲבֵרוֹת נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵן: עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלָשׁוֹן הָרָע נֶגֶד כֻּלָּן. וְהֵבִיאוּ חֲזַ"ל עַל זֶה רְאָיָה מִן הַכְּתוּבִים, וּפֵרְשׁוּ הָרִאשׁוֹנִים, דְּהַכַּוָּנָה עַל אֵלּוּ שֶׁהֻרְגְּלוּ בּעוֹן זֶה בִּתְמִידוּת, וְאֵין מְּקבְּלִים עַל עַצְּמָם לְהִשָּׁמֵר מִּמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה הדָּבָר אֶצְּלָם כְּהֶתֵּר. Chofetz Chaim, Preface עוד ימצא תועלת גדולה מלמוד ענינים אלו, שעל ידי זה לא יהיה דבר זה בעיניו כהפקר, ואז אפלו אם יהיה, חס ושלום, נכשל בזה לפרקים, איננו בכלל בעלי לשון הרע, שעל זה אמרו חז"ל בערכין, ששקול כנגד ג' עונות החמורות, ואינם מקבלין פני שכינה, וכיוצא מענשין החמורין, כמו שמוכח מדברי רבנו יונה ב"שערי תשובה" ומדברי ה"כסף משנה" ברמב"ם בפרק ז' מהלכות דעות רק כשאר לאו דעלמא. גם על ידי זה ידע בנפשו שחטא לפני ה', וכמו שאמר הכתוב (ירמיה ב, לה): "הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי", ויראה לפיס את חברו עבור זה, או לפחות שלא לדבר עליו עוד הפעם, מה שאין כן אם ישליך, חס ושלום, את הדבר אחר גוו, ואינו חושבו לעון כלל. (הגהה) Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The prohibition of Lashon Hara is derived from Rechilus based on an a fortiori (Kal v'Chomer) ("Since he's degrading him with this speech"), as explained by the Rambam. Question - The prohibitions of Lashon Hara and Rechilus are two separate distinct Prohibitions, how can Lashon Hara be included just because its "worse"? Hilchos Lashon Hara 1:2 הַלָּאו זֶה שֶׁכָּתַבְנוּ הוּא מַה שֶּׁכְּתַבְתּוֹ הַתּוֹרָה בְּפֵרוּשׁ מְיֻחָד לְאִסוּר זֶה שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, אֲבָל בְּלָאו הָכִי {בלא זה} יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה לָאוִין וַעֲשִׂין אֲחֵרִים, שֶׁהוּא עוֹבֵר עֲלֵיהֶן עַל יְדֵי סִפּוּר הָרַע הַזֶּה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּפְּתִיחָה הַקּוֹדֶמֶת, עַיֵּן שָׁם Be'er Mayim Chaim 1:3 כן כתב הרמב״ם בפרק ז' מהלכות דעות, והסמ״ג, שזה לשונו יש עון גדול מזה עד מאוד והוא בכלל לאו זה והוא המספר בגנות חבירו אף על פי שאומר אמת וכו'. ועיין בחלק ב' כלל א' בבאר מים חיים סעיף קטן ח', רק דכוונת הגמרא בכתובות הוא במכל שכן דמוציא שם רע מכלל לאו זה לא נפקא. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The Chofetz Chaim suggests giving a class dealing with the laws of Lashon Hara from a Halachic source for one who is looking to rectify their own sin of lashon hara. People often think of the sin of lashon hara as a lack in proper ethics but in truth we need to recognize that it is an actual prohibition from the Torah. The first Halacha is that the prohibition entitled "Lashon Hara" is specifically when the negative speech is true. When it is a distortion it falls under the different prohibition of "Motzei Shem Ra". Kuntres Kavod Shamayim Hilchos Lashon Hara 1:1 אָסוּר לְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ עַל (א) אֱמֶת גָּמוּר וְזֶה נִקְרָא בְּפִי חֲזַ"ל בְּכָל מָקוֹם לָשׁוֹן הָרָע, (דְּאִם יֵשׁ בְּהַסִפּוּר שֶׁלּוֹ (ב) תַּעֲרוֹבוֹת שֶׁל שֶׁקֶר וַעֲבוּר זֶה נִתְגַּנָּה חֲבֵרוֹ יוֹתֵר הוּא בִּכְלַל מוֹצִּיא שֵׁם רָע וַעֲוֹנוֹ גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר), וְהַמְסַפֵּר עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, טז): (ג) "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ", (ד) וְזֶה גַּם כֵּן בִּכְלַל רְכִילוּת הוּא Be'er Mayim Chaim 1:1 דזה לשון הרמב״ם בפרק א' דאבות שאין לשון הרע שיכזב על האדם וייחס לו מה שלא יעשה כי זה נקרא מוציא שם רע על חבירו, ואמנם לשון הרע הוא שיגלה גנות האדם אפילו בפעולותיו אשר יעשה באמת והארכתי הרבה אולי יתן ה' שיועיל קצת להוציא את העורון הזה מלבות בני אדם Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

After concluding with all the prohibitions, mitzvos, and curses involved, the Chofetz Chaim tells us that we should reread this introduction because this will help protect us in our fight with lashon hara more than anything else. This is because (1) These words come from the great Rishonim whose words are like fire, (2) who practice what they preach, (3) and mystically the purity of their words will have an impact on whomever reads them. Rav Chaim Ozer Grodzinski writes that the Chofetz Chaim's own words are impactfully and inspiring to each person on their level. Chofetz Chaim, Introduction ואֲבַקֵשׁ לִידִידִי הקוֹרֵא, שֶׁזֹּאת הַפְּתִיחָה יִקְרָא וְיַחֲזֹר וְיִקְרָא, כִּי הִיא בְּוַדַּאי מוֹעִילָה לְעִנְיָן זֶה עַל לְהַבָּא יוֹתֵר מִן הַכֹּל, כִּי הִיא מְלֻקֶטֶת מֵאֵת הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר דִּבְרֵיהֶם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, בּוֹעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּידִים, וּבְוַדַּאי שָׁמְרוּ אֶת עַצְמָן מְמִדָּה גְּרוּעָה הַזּוֹ עַד תַּכְלִיתָה, עַל כֵּן דִּבְרֵיהֶן פּוֹעֲלִין מְאֹד בְּלֵב קוֹרְאֵיהֶן, וְגַם יֵדַע הַקוֹרֵא שֶׁלֹּא לָקַחְתִּי אֶת הַלָּאוִין וְהָעֲשִׂין כְּפִי הַהִזְדַּמֵן, רַק חָקַרְתִּי וְדָרַשְׁתִּי הֵיטֵב אֶת הַתַּרְיָ''ג מִצְוֹת, וְהַרְבֵּה יְגִיעוֹת יָגַעְתִּי עַד שֶׁעֲזָרַנִי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמָצָאתִי אֶת אֵלּוּ הַנְּאוֹתִים לְעִנְיָנֵנוּ. Introduction to Chofetz Chaim on the Torah Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

After finishing the mitzvos and before the laws, the Chofetz Chaim tells of a number of curses that apply to a speaker of Lashon Hara. There are three common ones, the first is (Devarim 27:24): "Cursed be he who smites his neighbor in secret." Rashi explains that "smiting one's neighbor in private is a reference to Lashon Hara. The second curse is (Devarim 27:18): "Cursed is he who misleads the blind man on the way," this applies because the speaker is causing the listener to transgress by telling him forbidden speech. The third is (Devarim 27:18): "Cursed is he who misleads the blind man on the way," which is referring to one who regularly speaks Lashon Hara and it's not even on his radar as an issue to address. If one is looking for success in their lives, the advice from the Chofetz Chaim is to be exceedingly careful with Lashon Hara. Not only will they not be receiving these curses anymore but they would even get blessings which emanates from all of Jewish people. Chofetz Chaim, Introduction (Curses) עוֹבֵר (א) עַל (דברים כ"ז כ"ד): ''אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בּסָתֶר'', שֶׁהוּא קָאֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּסִפְרִי וּבְפֵרוּשׁ רַשִּׁ''י בַּחֻמָשׁ. עוֹבֵר גָם כֵּן (ב) עַל (דברים כ"ז י"ח): ''אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ'', דְּיָדוּעַ דְכַּוָּנַת הַכָּתוּב לְאָרֵר, עַל מִי שֶׁנּוֹתֵן מִכְשׁוֹל לִפְנֵי אַחֵר שֶׁיַּעֲשֶׂה עַל יָדוֹ אִסוּר וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשָׂה הַדָּבָר אֶצְלוֹ כְּמוֹ הֶפְקֵר, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהִשָּׁמֵר מִמֶנּוּ, (ג) עוֹבֵר עוֹד עַל אָרוּר שְׁלִישִׁי וְהוּא (דברים כ"ז כ"ו): ''אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם'', שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אֲשֶׁר לֹא יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְקַיֵּם אֶת כָּל התּוֹרָה, וְהוּא נִקְרָא מוּמָר (ד) לְדָבָר אֶחָד עַל יְדֵי זֶה, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁאָט נֶפֶשׁ עוֹבֵר עַל אִסוּר הֶחָמוּר הַזֶּה, וְהוּא מַחֲזִיק דָּבָר זֶה שֶׁל תּוֹרַת ה' אֶצְלוֹ לְהֶפְקֵר, כְּמוֹ שְׁאָר מוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְעַל כֵּן גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשֹא Shemiros HaLashon - 2nd Chelek, 9th Perek וּבֶאֱמֶת לְפֶלֶא הוּא בְּעֵינַי, שֶׁטֶּבַע בְּנֵי הָאָדָם לְחַפֵּשׂ סְגֻלּוֹת וּבְרָכוֹת מֵאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים לְהַצְלָחָה עַל פַּרְנָסָה, וּמַה יּוֹעִילוּ לָהֶם כָּל הַסְּגֻלּוֹת וְהַבְּרָכוֹת, אִם, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מֻרְגָּל בְּזֶה הַחֵטְא שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, הֲרֵי יֵשׁ עַל זֶה אָרוּר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (דברים כ"ז כ"ד): "אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר", שֶׁהוּא קָאֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (שבועות ל"ו.): אָרוּר, בּוֹ קְלָלָה, בּוֹ נִדּוּי. וְזֶה לֹא יָצָא מִפִּי אִישׁ אֶחָד, כִּי אִם בְּהֶסְכֵּם כָּל יִשְׂרָאֵל בְּצֵרוּף הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, כְּדִכְתִיב בַּקְּרָא, וַהֲרֵי הוּא מְכַלֶּה הַשְׁפָּעָתוֹ. וְאִם הָיוּ שׁוֹמְעִים לִדְבָרַי, הָיִיתִי מְיַעֵץ לָהֶם יוֹתֵר, שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַצְמָם בִּזְהִירוּת יְתֵרָה מִזֶּה הַחֵטְא, וּבִפְרָט מִלַּעֲשׂוֹת בְּפֹעַל מַמָּשׁ רַע לַחֲבֵרוֹ מֵעִנְיַן גֶּזֶל וְחָמָס וְאוֹנָאָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, [שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי גּוֹרֵם גָּדוֹל שֶׁיְּבֻזְבְּזוּ נְכָסָיו עַל יְדֵי זֶה וְיֵרְדוּ לְטִמְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּקוֹנְטְרֵס "שְׂפַת תָּמִים" בְּפֶרֶק שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי מִכַּמָּה פְּסוּקים וּמַאַמְרֵי חֲזַ"ל, עַיֵּן שָׁם], שֶׁאָז בְּוַדַּאי יִתְבָּרְכוּ נִכְסֵיהֶם יוֹתֵר מִכָּל הַסְּגֻלּוֹת, וּכְמוֹ שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁכָּל הָאֲרוּרִים פָּתְחוּ מִתְּחִלָּה בִּבְרָכָה וְאָמְרוּ: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר לֹא יַכֶּה אֶת רֵעֵהוּ", וְכָל יִשְׂרָאֵל עָנוּ עַל זֶה אָמֵן, וּבְוַדַּאי תִּתְקַיֵּם הַבְּרָכָה הַזּוֹ. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The Alter of Slabodka asks how can we expect a weak human being to be similar or emulate to Hashem? The Mishna in Avos teaches us that a person is precious because he was created in the image of Hashem. All the philosophers have never accurately assessed the uniqueness of man since the only way to measure its value is based on an understanding of Hashem's perfection and that a person is imbued with those "virtues". All of the lofty traits that a person is expected to develop is not just the potential to become "that person" rather this is innately what he was born for and with all the tools needed. By removing the negative we will be able to be close to Hashem since we naturally have that connection and our job is only to remove the interference blocking it. Ohr Hatzafon - Tzelem Elokim ״הוא היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם. חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר: בצלם אלהים עשה את האדם״ (אבות ג:יד). חיבה יתירה זאת הנודעת לנו, היא היא המגלה לנו גדולת האדם וערכו, חשיבותו כלפי עצמו, וחיבתו אצל בוראו יתברך שמו, כי כשנתבונן בשימת לב, בטיבו וערכו של תואר צלם אלהים, ונחקור לדעת עד היכן הדברים מגיעים, אז נמצא, כי באמת עולה הוא לאין שיעור וערך על כל טוב ונעלה, שישנם ונמצאים בכל המציאות כולה, בכל מעמקי ומסתורי הבריאה של רום ותחת. ואך אז נבין, כי חקירת כל חכמי לב החוקרים מימות עולם, לדעת ולמצוא סגולת נפש האדם, והולכים ומודדים בחכמתם גדולת האדם וערכו, לא תגיע מדתם והכרתם אף לעקבה של אותה הגדולה, של צלם אלהים, שהאצילה התורה להאדם, כי הרי כגודל הערך וההכרה שאפשר להעריך ולהכיר ברוממותו הבלתי משוערת של האלהים בורא העולם יתברך שמו, הוא גודל ערך התואר המתואר בו האדם בהתדמות מה להבורא יתברך כי אז נכיר ונדע, כי אין מצוה זו של של ההליכה בדרכי ה׳ - אך גזירת מלך הגוזרת על האדם, להיות מה שהוא אינו כלל, כי אם, המצוה הגדולה הלזו, אך מתאימה היא, עם הידיעה והחיבה יתירה הנודעת לנו, בדמותו וצלמו של האדם, כמחייבת את האדם, שיהיה מה שהוא ראוי להיות באמת מראשית יצירתו, ולהוציא אל הפועל מה שיש בו בכוח, להתדמות אל מה שדימהו יוצרו. Eicha 2:19 ק֣וּמִי ׀ רֹ֣נִּי (בליל) [בַלַּ֗יְלָה] לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֙יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֙פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כׇּל־חוּצֽוֹת Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The Chofetz Chaim explained the specific trait that Hashem acts with is focusing on the positive as opposed to negative and when one speaks lashon hara essentially he's disproportionally viewing this person through the negative lens of this "story". If we define judging our fellow meritoriously as giving one the benefit of the doubt and assume that he's doing the correct action then its hard to compare it to Hashem's traits because he knows the reality. However if we define it as focusing on the good and not allowing the bad to distort the view of the person by overlooking it then we can understand how Hashem utilizes that trait as well and that is how we can emulate Him. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The final mitzvah brought by the Chofetz Chaim is "And you shall walk in His ways," which commands us to emulate the traits of Hashem. There was a battle by Yericho where the Jews were commanded not to take the spoils of the war yet someone did, when Yehoshua asked Hashem who it was, He responded "Am I your informer? Rather, cast lots to determine who is guilty." We see that despite the necessity of the information and the benefit for the Jewish people, Hashem would not say if there is alternative way of finding out. Similarly, Hashem is always focused on the good and not the negative, so one who habituates himself by speaking lashon hara is not walking in His ways. We find in the verse (Devarim 26:17) that "you will walk in His ways" precedes "that you will observe His laws and commandments and rules, and that you will obey Him." If we survey Tanach we find that the wisdom of the righteous people are praised only for their character traits. Following in Hashem's ways is the direct method of bringing ourselves close to Hashem. Chofetz Chaim, Introduction (Asei) עוֹד נִרְאֶה (יד) שֶׁעוֹבֵר גַּם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה דִּ''וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו'', שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בָּזֶה לֵילֵךְ בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר הֵם כֻּלָּם רַק לְטוֹב, כְּמַאֲמָרָם זַ''ל (שבת קל"ג): מַה הוּא רַחוּם, אַף אַתָּה רַחוּם; מַה הוּא חַנּוּן, אַף אַתָּה חַנּוּן, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר מִדּוֹת טוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְבֹאָר בָּרַמְבַּ''ם בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת (פרק א' הלכה ה' ו'). וּמָצִינוּ בְּהָקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמִדּוֹתָיו הַקְדוֹשׁוֹת וְהַטְהוֹרוֹת, שֶׁהוּא שׂוֹנֵא דֵּלָטוֹרְיָא בְּכָל אֳפָנִים אֲפִלּוּ עַל אִישׁ גָּרוּעַ עַד מְאֹד, כְּמַאֲמָרָם זַ''ל בְּסַנְהֶדְרִין (דף י"א): וְכִי דֵּלָטוֹר אֲנִי לָךְ? גַּבֵּי מַעֲשֶׂה דְּעָכָן, עַיֵּן שָׁם. וְצוֹפֶה לְטוֹבָה וְאֵין צוֹפֶה לְרָעָה, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ (פרק א'). וְאָמְרוּ (סוֹטָה מב): אַרְבַּע כִּתּוֹת אֵין מְקַבְּלוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה וְכוּ' כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, דִּכְתִיב (תהלים ה' ה'): ''כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע''. וְאִם כֵּן מִי שֶׁמַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּמִדָּה רָעָה הַזּוֹ, אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי ה' שֶׁהוּא רַק לְהֵיטִיב לְזוּלָתוֹ, וְהוּא עוֹשֶׂה לְהֶפְכוֹ, וּמִפְּנֵי זֶה כִּנָּהוּ הַכָּתוּב בְּשֵׁם רָע, לָכֵן עוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ גַּם כֵּן. Shemiras HaLashon - 2nd Chelek, 23rd Perek אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וְגוֹ' (דברים כ"ו י"ז), מִזֶּה הַפָּסוּק אָנוּ לְמֵדִין גֹּדֶל מַדְרֵגַת הַמִּתְחַזֵּק לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת רַחוּם וְחַנּוּן וְכַדּוֹמֶה, שֶׁהֲרֵי מָנָה הַכָּתוּב מַעלָה זוֹ קֹדֶם שְׁמִירַת הַחֻקּים וִהַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהִיא קוֹדֶמֶת בַּמַּעֲלָה. Rabbenu Bachya - Shemos 18:21 בא וראה כמה כח וגודל מעלות המדות שלא נשתבחו הצדיקים והנביאים בתורה כגון נח ואברהם ויעקב וזולתם בתארי החכמה התבונה והדעת כי אם בתארי המדות, נאמר בנח (בראשית ו׳:ט׳) איש צדיק תמים היה, ונאמר באברהם (שם יז) והיה תמים, וביעקב (שם כה) איש תם וכן במשה (במדבר י״ב:ג׳) ענו מאד. וכל זה להורות כי אין עיקר החכמה אלא יושר המדות כשם שאין האילן עיקר אלא הפרי, וכן דרשו רז"ל (תהילים קי״א:י׳) שכל טוב לכל עושיהם, לכל לומדיהם לא נאמר אלא לכל עושיהם. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The Yetzer Hora constantly makes requests of a person and craves that he will agree to whatever he asks. However, the Yetzer Hora does not have the ability to fulfill this desire without the agreement of the intellect of the person, there needs to be a rationalization and consent before doing anything wrong. When the lazy person is told that his Rebbe is in his city to teach him, he responds there's a lion in the street and its too dangerous. This twisted thinking is a rationalization caused by his laziness. If the desire is there a person has the ability to believe whatever he wants. R' Yisroel Salanter suggests that in order to stand up to these rationalizations we must toil to strive for truth in all our interactions until we develop within ourselves an abhorrence for falseness. Mishlei 1:22; Rabbenu Yona ibid. עַד־מָתַ֣י ׀ פְּתָיִם֮ תְּֽאֵהֲב֫וּ־פֶ֥תִי וְלֵצִ֗ים לָ֭צוֹן חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃ Mesillas Yesharim - 9th Perek אמרו לעצל, הרי רבך בעיר, לך ולמד תורה ממנו והוא משיב אותם, מתירא אני מן הארי שבדרך. רבך בתוך המדינה, אומר להם, מתיירא אני שלא יהיה ארי בין הרחובות. אומרים לו, הרי הוא בתוך ביתך אומר להם, אם אני הולך אצלו, אני מוצא הפתח נעולה וכו', עיין שם. הא למדת, שאין היראה גורמת שיתעצל אלא עצלה גורמת לו שיתיירא Ohr Yisroel 4 וּמַה תּוּכַל תֵּת כֹּחָהּ לְעֻמַּת הַנְּטִיָּה הַמְבַלְבֶּלֶת וְרוֹקֶדֶת בָּנוּ, וְכִשְׂחוֹק הוּא לְהָקִים כָּל מְזִימָתָהּ. לְזֹאת כָּל עֻמַּת שֶׁיַּעֲמֹל הָאָדָם לְהָשִׂים הָאֱמֶת לְנֶגֶד עֵינֵינוּ. וְהַתְּמִימוּת נֵר לְרַגְלֵינוּ, לְהַעֲמִיק בָּהּ לִבְלִי נִהְיֶה נְבוֹכִים לְחַפֵּשׂ תָּמִיד אַחַר מַעֲשֵׂינוּ וּפְרִי עֶשְׁתּוֹנוֹתֵינוּ, עַד אֲשֶׁר גָּלָה לְפָנֵינוּ מוֹרָשֵׁי לְבָבֵנוּ, עַד אֲשֶׁר נֵבוֹשׁ וְנִכָּלֵם לְהַחְלִיף שֶׁקֶר בֶּאֱמֶת Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

In the category of falsehood is misleading people, which applies to even non-Jews. The Rabbis view this as a more severe transgression than theft! The reason is that truth is a fundamental aspect of our soul which was is part of the Godly essence that was given to us. The verse in proverbs "Truthful speech abides forever, A lying tongue for but a moment" explained by Rabbenu Yona tells us that one who is always careful with his words to speak honestly will always be abided and desired because we have a natural connection and love for truth. Shaarei Teshuva 3:184 אמרו רבותינו זכרונם לברכה אסור לגנוב דעת הבריות. והנה החטא הזה חמור אצל חכמי ישראל יותר מגזל יען וביען כי שפת שקר אשמה רבה. ונתחייבנו על גדרי האמת כי הוא מיסודי הנפש Mishle 12:19; Rabbenu Yona Ibid. שְֽׂפַת־אֱ֭מֶת תִּכּ֣וֹן לָעַ֑ד וְעַד־אַ֝רְגִּ֗יעָה לְשׁ֣וֹן שָֽׁקֶר Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

All of the prohibitions mentioned until now were assuming the speech was truthful, however, if it contains an element of falsehood then there's a transgression of (Shemoth 23:7): "From a thing of falsehood keep far" and this speech is referred to as "Motzei Shem Ra". We explained earlier that all lashon hara is called false because when speaking not in the subjects presence there will always be some distortion. There is nothing more despicable than lying since its opposite, truth, is the signet and hallmark of Hashem. Blessing can only take effect on those who are truthful like Hashem. This is why the Torah uniquely commands us to "be far away" regarding dishonesty as opposed to just "not lie". Chofetz Chaim, Introduction (Asei) וְכָל זֶה שֶׁדִּבַּרְנוּ עַד עַתָּה הוּא אֲפִלּוּ אִם הוּא מְסַפֵּר דְּבַר אֱמֶת עַל חֲבֵרוֹ, אֲבָל אִם בְּתוֹךְ הַלָשׁוֹן הָרָע אוֹ הָרְכִילוּת שֶׁלּוֹ נִתְעָרֵב (יג) תַּעֲרֹבֶת שֶׁל שֶׁקֶר בְּמִקְצָתוֹ עוֹבֵר גַּם כֵּן עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (שמות כ"ג ז'): ''מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק'', וְגַם נִשְׁתַּנְּה שְׁמוֹ לִפְגָם עַל יְדֵי זֶה לְהִקָרֵא עַתָּה בְּשֵׁם מוֹצִיא שָׁם רָע, וְעָנְשׁוֹ חָמוּר הַרְבֵּה יוֹתֵר מִסְתַם לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת. Sefer HaChinuch 74 כי השקר נתעב ונאלח בעיני הכל, אין דבר מאוס ממנו, והמארה והקללה בבית כל אוהביו, מפני שהשם יתברך אל אמת וכל אשר אתו אמת, ואין הברכה מצויה וחלה אלא במתדמים אליו במעשיהם, להיותם אמתיים כמו שהוא אל אמת, ולהיותם מרחמים כמו שידוע שהוא רחום, ולהיותם גומלי חסדים כמו שהוא רב החסד. אבל כל מי שמעשיו בהפך מדותיו הטובות והם בעלי השקר שהם בהפך מדותיו ממש, כמו כן תנוח עליהם לעולם מה שהוא הפך מדותיו, והפך מדת הברכה שהיא בו היא המארה והקללה, והפך השמחה והשלום והתענוג שהם אתו, הוא הדאגה והקטטה והצער, כל אלה (איוב כ כט) חלק אדם רשע מאלהים. ועל כן הזהירתנו התורה להרחיק מן השקר הרבה כמו שכתוב מדבר שקר תרחק. והנה הזכירה בו לשון רחוק לרב מאוסו מה שלא הזכירה כן בכל שאר האזהרות. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

As a conclusion to our discussion, the Shulchan Aruch rules that a woman makes a blessing on Torah despite the fact that they are not obligated to learn. The Maharsha says Hashem tells Moshe to command the Jewish people that the women should strain themselves and be intimately involved in their families success in learning. The Chasan Sofer based on this Maharsha explains that the reason women make the blessing on Torah because they are commanded to be "involved" in Torah. Shulchan Aruch 47:14 נשים מברכות ברכת התורה: Sotah 21, Maharsha Ibid. Chasan Sofer

The Gemorah asks "What merit do women have?" and responds "They send their children to learn in yeshiva and allow their husbands to learn far away and wait for them". This is a bizarre question. "What merit do women have"?! What about every other commandment in the Torah that they are obligated in? The Chofetz Chaim explains that the ability to live eternally after the resurrection of the dead is only possible with a connection to Torah and that's what the Gemorah was asking, considering she doesn't have a commandment in Torah and it doesn't have the merit needed. The answer given was with her facilitating Torah learning it will give her a merit on the same level as her husband or child. Alternatively, Rav Yonason Eibschutz expounds that perfection can only be met with the metaphysical benefits of Torah and the question was that women don't seem to have those benefits since they aren't commanded to learn. The response is that they can still receive the exact amazing benefits through their husbands and children as a result of their assistance and encouragement. Brachos 17a, Rashi ibid אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַבִּי חִיָּיא: נָשִׁים בְּמַאי זָכְיָין? בְּאַקְרוֹיֵי בְּנַיְיהוּ לְבֵי כְנִישְׁתָּא, וּבְאַתְנוֹיֵי גַּבְרַיְיהוּ בֵּי רַבָּנַן, וְנָטְרִין לְגַבְרַיְיהוּ עַד דְּאָתוּ מִבֵּי רַבָּנַן. ממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The Gemorah is trying to find a merit for a woman to delay the punishment when she committed adultery. First it suggests the merit of her learning Torah but rejects it due to her not being commanded in that mitzvah and then concludes she has the merit of bringing her children to yeshiva and allows her husband to go out of town to learn. Despite the fact that the woman is still not commanded in this Torah learning that she encourages, she "splits" the reward as if she is the man who does have the command and is learning. Actually the Netziv explains that in this context the reward of the wife/mother can be even greater because if the husband or son are wasting time only they will have that responsibility and she will reap the benefit as if they learned. Sotah 21a רבינא אמר לעולם זכות תורה ודקאמרת אינה מצווה ועושה נהי דפקודי לא מפקדא באגרא דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן בהדייהו Brachos 17a, Netziv ibid גְּדוֹלָה הַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנָשִׁים יוֹתֵר מִן הָאֲנָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטְחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי״. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The Maharal writes in Shemos that the women question how they can get reward for Torah which they don't study and Hashem tells Moshe to respond that their role in Torah is even more significant than the men. Rabbenu Yona explains since they send their children to learn in yeshiva, shower them with care when returning, keep a watchful eye to ensure their Torah involvement, and kindle a passion and love of Torah in them. We can see from all this, that these righteous women are causing the perpetuation of Torah in the family. Our Rabbis teach us that being a facilitator is a greater role than the performer of the act. Maharal, Derashos on the Torah - Shemos 19:3 Rabbenu Yona, Igeres HaTeshuva - 3 Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The Gemorah concludes a person was created to toil in the study of Torah with his mouth. The Chofetz Chaim explains most limbs require exertion to move them as opposed to the mouth in which speech flows effortlessly. Hashem gave us this ability by speech in order for us to be constantly engaged in non-stop learning. Since it's built in our nature that our faculty of speech is free flowing we must channel it toward Torah and be careful not to let it be used for improper speech. Shemiras Halashon - Sha'ar HaTorah 1 גַּם לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא תַּקָּנָה שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (ערכין ט"ו:): מַה תַּקָּנָתוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע? אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. וְהַטַּעַם הוּא פָּשׁוּט, כִּדְאִיתָא (סנהדרין צ"ט:): "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" (איוב ה' ז'), אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לַעֲמַל מְלָאכָה אִם לַעֲמַל פֶּה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (משלי ט"ז כ"ו): "כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ", הֱוֵי אוֹמֵר לַעֲמַל פֶּה, וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לַעֲמַל תּוֹרָה אִם לַעֲמַל שִׂיחָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְכוּ' הֱוֵי אוֹמֵר לַעֲמַל תּוֹרָה נִבְרָא, וְהָעִנְיָן הוּא דְּנִתָּן לְאָדָם טֶבַע מֵעֵת שֶׁנִּתַּן לוֹ הַדִּבּוּר, שֶׁכְּלֵי הַמִּבְטָא יַעֲשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶם וְלֹא יִתְעַצְּלוּ בָּזֶה, כְּמוֹ שְׁאָר אֵיבְרֵי הָאָדָם, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ לְזָרְזָם, לֹא כֵן כֹּחַ הַדִּבּוּר, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ לַעֲמַל פֶּה. אַךְ יִתְבּוֹנֵן שֶׁלֹּא נִתַּן לוֹ כֹּחַ זֶה, כִּי אִם כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה בַּתּוֹרָה, וְלָזֶה אָמַר דְּהַתַּקָּנָה, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע הוּא רַק בְּעֵסֶקּ הַתּוֹרָה. דְּאִי לָאו הָכִי בְּוַדַּאי יִכָּשֵׁל בִּדְבָרִים אֲסוּרִים, כִּי מִטֶּבַע הָאָדָם, שֶׁכְּלֵי הַמִּבְטָא שֶׁלּוֹ לֹא יִהְיוּ סְגוּרִים, אִם לֹא מִי שֶׁיָּכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְלַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּאִלֵּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּחֻלִּין פ"ט. וְלֹא נִבְרָא הָאָדָם אֶלָּא לְתוֹרָה, שֶׁכֵּן דָּרְשׁוּ זַ"ל (בסנהדרין צ"ט:): אָדָם לְעָמָל נִבְרָא שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ה' ז'): "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד", וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם לַעֲמַל פֶּה אִם לַעֲמַל מְלָאכָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (משלי ט"ז כ"ו): "כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ" הֱוֵי אוֹמֵר לַעֲמַל פֶּה, וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ, אִם לַעֲמַל תּוֹרָה, אִם לַעֲמַל שִׂיחָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (יהושע א' ח'): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ" הֱוֵי אוֹמֵר לַעֲמַל תּוֹרָה נִבְרָא. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The most significant mitzvah which outweighs all other mitzvos of the Torah put together is that of studying Torah. This mitzvah has no specific amount, the obligation incumbent upon every male is the entire day whenever he has the availability. The Rosh Yeshivas tell us the parameters of the majority of mitzvos are generally objective but by Torah study it's individualized based on his personal circumstances and the default is he must learn whenever he has time. Similarly a reason we don't make an after blessing on Torah study is because we are always engaged in learning even if we are busy with other obligations in the interim. One can be absolved from this mitzvah while involved in his occupation but when speaking lashon hara which obviously doesn't benefit his livelihood he will be negating this mitzvah. Mishnah Berurah 155:4 דעיקר מצות ת"ת אין לה שיעור וחיובה הוא כל היום כ"ז שיש לו פנאי וכדכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' Kehilos Yaakov - Shabbos 11 Bircas Shmuel - Kiddushin 27 Ohr Sameach - Hilchos Talmud Torah Brachos - Tosafos 11b וא"ת מאי שנא מסוכה שצריך לברך על כל סעודה וסעודה לישב בסוכה. וי"ל דשאני תורה שאינו מייאש דעתו דכל שעה אדם מחוייב ללמוד דכתיב והגית בו יומם ולילה והוי כמו יושב כל היום בלא הפסק. Chofetz Chaim, Introduction (Asei) וּשְׁאָרֵי זְמַנִּים לִפְעָמִים יוֹצֵא הָאָדָם נָקִי מִזֶּה הֶעָוֹן מִדִּין שֶׁל מַעְלָה, עֲבוּר שֶׁעָסַק בְּפַרְנָסָתוֹ, אוֹ שֶׁמְחַשֵׁב בְּרַעֲיוֹנָיו בְּאֵיזֶה אֹפֶן לְהַשִּׂיג אֶת מִחְיָתוֹ אֲבָל בְּעֵת שֶׁמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע אוֹ רְכִילוּת, ?מַה תּוֹעֶלֶת יַגִּיעַ לוֹ בְּפַרְנָסָתוֹ מִזֶּה וְכֵן רָאִיתִי כָּתוּב בְּשֵׁם הַגְּרָ''א (קול אליהו החדש, אבות פרק ג'), שֶׁפֵּרֵשׁ מַהוּ דִּין וּמַהוּ חֶשְׁבּוֹן, וּפֵרֵשׁ: דִּין הַיְנוּ עַל עֲבֵרָה עַצְמָה, וְחֶשְׁבּוֹן הַיְנוּ שֶׁמְחַשְּׁבִין עִמוֹ בְּעֵת הַדִּין עַל הַזְּמַן שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, שֶׁהָיָה יָכוֹל לְקַיֵּם מִצְוָה. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

This fear of consequences we mentioned is based on the Rambam and the Sefer HaChinuch. However the Rambam in Hilchos Teshuva that says it's inappropriate to serve Hashem based on fear and it's for ignorant people to hold on to until they can be educated to serve Hashem from love. The Rambam appears to be contradictory, on the one hand he says it's a mitzvah to have a fear of Hashem yet he also tells us its not proper for us. Perhaps similar to a child-parent relationship, the primary motivator should not be based on a fear of consequences but there should be an underlining understanding that if certain lines are crossed there will be ramifications. Therefore in a tough situation where the primary motivation isn't enough then he can have this option to turn to as a backup strategy. The Iyun Yaakov asks why the Gemorah tells us to focus on the day of death as a final option and not as the initial one (which is to learn Torah and then recite Shema). The reason is because remembering death and consequences can bring one to hopelessness if utilized as a central drive and is only used when all else has failed. Sefer HaMitzvos 4 היא שצונו להאמין יראתו יתעלה ולהפחד ממנו, ולא נהיה ככופרים ההולכים בשרירות לבם ובקרי אבל נירא ביראת ענשו בכל עת וזהו אמרו את ה' אלהיך תירא Sefer HaChinuch 432 וזאת אחת מן המצות התמידיות על האדם, שלא יפסק חיובן מעל האדם לעולם, אפילו רגע אחד, ומי שבא דבר עברה לידו חיב להעיר רוחו ולתת אל לבו באותו הפרק, שהשם ברוך הוא משגיח בכל מעשה בני אדם, וישיב להם נקם כפי רע המעשה. Mishneh Torah - Hilchos Teshuva 10:1 אַל יֹאמַר אָדָם הֲרֵינִי עוֹשֶׂה מִצְוֹת הַתּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּחָכְמָתָהּ כְּדֵי שֶׁאֲקַבֵּל כָּל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בָּהּ אוֹ כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְאֶפְרשׁ מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה מֵהֶן כְּדֵי שֶׁאֶנָּצֵל מִן הַקְּלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶכָּרֵת מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אֵין רָאוּי לַעֲבֹד אֶת ה' עַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה, שֶׁהָעוֹבֵד עַל דֶּרֶךְ זֶה הוּא עוֹבֵד מִיִּרְאָה וְאֵינָהּ מַעֲלַת הַנְּבִיאִים וְלֹא מַעֲלַת הַחֲכָמִים. וְאֵין עוֹבְדִים ה' עַל דֶּרֶךְ זֶה אֶלָּא עַמֵּי הָאָרֶץ וְהַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים שֶׁמְּחַנְּכִין אוֹתָן לַעֲבֹד מִיִּרְאָה עַד שֶׁתִּרְבֶּה דַּעְתָּן וְיַעַבְדוּ מֵאַהֲבָה: Brachos 5a אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ״ אִם נִצְּחוֹ — מוּטָב, וְאִם לָאו — יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם״. אִם נִצְּחוֹ — מוּטָב, וְאִם לָאו — יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל מִשְׁכַּבְכֶם״. אִם נִצְּחוֹ — מוּטָב, וְאִם לָאו — יִזְכּוֹר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדֹמּוּ סֶלָה״. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

On top of all the other transgressions, the speaker of lashon hara violates the mitzvah of (Devarim 6:13): "The L–rd your G–d shall you fear,". When the opportunity to sin arises we are obligated to counter it with the thought that "Hashem is aware of all that happens and there are consequences for his actions". Utilizing this focus will help a person refrain from sinning, one who ignores this contemplation by speaking improperly negates this mitzvah. The Beis HeLevi on the topic of "Do not Covet" explains the achievability with a parable of one with a consuming desire who walks over a frozen river and starts to slip. As the person is slipping the only thought entering his mind is "Oh no, I'm going to die". That fear eliminates any other emotion and doesn't allow anything to coexist. Similarly, when Hashem commands us against something, the fear that we have should function in a way that will not make room for any desires or passion. Chofetz Chaim, Introduction (Asei) וְעַל כֻּלָּם עוֹבֵר (יא) עוֹד עַל מִצְוַת עֲשֵׂה (דברים ו' י"ג) דְּ''אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא'', שֶׁהֻזְהַרְנוּ בָּזֶה לִירֹא מִלִּפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וּבְבוֹא מַעְשֶׂה לְיָדֵינוּ, נִתְחַיַּבְנוּ לְהָעִיר אֶת רוּחֵנוּ בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק, שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ בְּכָל מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם, וְיָשִׁיב לָהֶם נָקָם כְּפִי רוֹעַ הַמַעֲשֶׂה, וְעַל יְדֵי זֶה יִמָנַע מִלַּעֲבֹר עַל דַּעַת קוֹנוֹ, וּבְוַדַּאי מִי שֶׁמַפְקִיר אֶת נַפְשׁוֹ לֶעָוֹן הֶחָמוּר הַזֶּה שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, בִּטֵל עֲשֵׂה זוֹ. * Beis HaLevi - Parshas Yisro דהנה כל אדם יוכל לשער בעצמו וברור הוא דאם יתאוה האדם לאיזו דבר תאוה היותר גדולה אצלו כל אחד לפי טבעו ויהיה גם קרוב להשיג תאותו וילך אחריה ואז היצה"ר בוער בו כאש, ורק דרך הילוכו הוא על גב הנהר הקפוי מקרח ובדרך ריצתו נחלקה רגלו על הכפור וחשב ליפול, הרי באותו רגע שנחלקה רגלו ולטה לפול הרי אז יבטל ממנו כל אותו התאוה דהפחד שנתפחד מהנפילה העביר ממנו כל רצונו דכן יסד הבורא יתברך בטבע כל הברואים דגם מעט פחד שיעלה על לב האדם מעביר ממנו כל כחות התאוה והחמדה, וא"כ אחרי שהזהירה התורה בלאו דלא תחמוד ואסרה לחמוד אם היה להאדם יראה מן האיסור אפי' יראה קטנה כיראת הנפילה גם כן שוב לא יחמוד כלל. ובזה יבואר טעות האדם מה דסובר דיש לו תירוץ על המעשים רעים שלו כי בא לו ע"י תגבורת היצה"ר, ואין זה תירוץ דבמעט יראת ה' אם היה מעלה על לבו לא היה היצר יכול לו כלל. דהיצה"ר אינו חזק כלל דבמעט יראה נתבטל כל הכח שלו ועיקר שליטתו הוא רק במה שמשכח מקודם היראה מלב האדם, וזהו שאמר הכתוב מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה כו' וללכת בדרכיו דרק אם יהיה לך יראה ממילא תקיים הכל. וזהו ביאור הכתוב ולבעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו דע"י היראה ינצל מן היצה"ר ולא יחטאו כלל: Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

Besides for honoring parents there is an additional mitzvah to honor a brother, mother's husband, and fathers wife from the verse [(Shemoth 20:12): "Honor your father and [ve'eth] your mother," as explained in Kethuvoth 103a)]. Unfortunately people assume there may be an allowance to speak ill about family but in actuality it's more severe. The basic mitzvah of honoring parents are made of two categories: honor and revere. To revere parents practically means not to stand/sit in their place, contradict their words, and not to declare his parents correct as if his position on the matter has standing. To honor parents is to give them food, drink, clothing, and providing transportation. If a parent makes a request of a child, the Sefer HaMiknah says including in "not contradicting their words" is following an action they say to do. Besides for the activities mentioned in the Shulchan Aruch, a person is also required to honor his parents in his mind and view them as uniquely special people. The way to come to this is by noticing their positive attributes and appreciate them to the degree that there is no parallel to them in the world. Chofetz Chaim, Introduction (Asei) וְאִם הוּא אָחִיו הַגָּדוֹל (י) אוֹ בַּעַל אִמוֹ אוֹ אֵשֶׁת אָבִיו, עוֹבֵר גַּם כֵּן עַל מִצְוַת עֲשֵׂה דְּכִבּוּד, דְּאִתְרַבּוּ מֵרִבּוּיָא (שמות כ' י"ב) דִּ''וְאֶת'', כִּדְאָמְרִינַן בִּכְתֻבּוֹת (דף ק"ג) וְכָל שֶׁכֵּן אִם, חַס וְשָׁלוֹם, עַל אָבִיו וְאִמוֹ מַמָשׁ, דְּוַדַּאי עוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה דְּכִבּוּד אָב וָאֵם. מִלְּבַד כָּל זֶה עוֹבֵר גַּם כֵּן עַל (דברים כ"ז ט"ז): "אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמוֹ'', ה' יִשְׁמְרֵנוּ. Shulchan Aruch, Yoreh De'ah 240:1,4 איזו מורא לא יעמוד במקומו המיוחד לו לעמוד שם בסוד זקנים עם חביריו או מקום המיוחד לו להתפלל ולא ישב במקום המיוחד לו להסב בביתו ולא סותר את דבריו ולא מכריע את דבריו בפניו אפילו לומר נראין דברי אבא ולא יקראנו בשמו לא בחייו ולא במותו אלא אומר אבא מארי היה שם אביו כשם אחרים משנה שמם אם הוא שם שהוא פלאי שאין הכל רגילים לקרות בו. אבל שם שרגילין בו מותר לקרות אחרים שלא בפניו (טור): איזהו כבוד מאכילו ומשקהו מלביש ומכסה מכניס ומוציא ויתננו לו בסבר פנים יפות שאפי' מאכילו בכל יום פטומות והראה לו פנים זועפות נענש עליו: Chayei Adam 67:3 הכבוד הוא במחשבה ובמעשה ובדבור. במחשבה כדכתיב נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד והיינו יכבד במחשבה דא"ל שבלבו ובעיניו הם נבזים רק שמכבד אותם בדברים אם כן שוין בעיניו כמוהו שהרי גם הוא נבזה בעיניו אע"כ דר"ל שמכבדם בלבו שהם חשובים בעיניו ובלבו דהיינו שידמה בעיניו שהם גדולים ונכבדי ארץ אף שבעיני שאר בני אדם אינם חשובים כלל וזהו עיקר כיבוד שאל"כ הרי כתיב בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני כמו שכתבתי: Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

Rav Shimon Schwab met with the Chofetz Chaim who told him that it's a pity he's not a Kohen because he won't be able to work in the Beis HaMikdash when it comes. The reason why only kohanim can serve in the temple is due to the difficult choice their ancestors made during the episode of the golden calf. The great stature that Kohanim have is the ability to atone for the Jewish people and to create peace between them and their Creator. Selected Writings: by Rav Shimon Schwab Tanna D'vei Eliyahu 31 כך יעשה האדם שלום בין כל אדם לחבירו ובין איש לאשתו וכן היה עושה אהרן הכהן שהיה מתכוין ועושה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ובין ישראל לחכמים ובין חכם לחבירו ובין ישראל לחבירו ובין איש לאשתו ועליו הוא אומר (ישעיה ג) אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו ועליו נאמר (ישעיה נו) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה וגו'. הקדוש ב"ה שהוא בוחן לבות וכליות היה אומר לאהרן אתה נתכוונת לטובה ועשית שלום ביני ובין בני ישראל אני מוציא ממך בנים שמכפרים על ישראל בכל שנה ושנה וקוראין עליהם שלום בכל יום ויום ויאמרו להם (במדבר ו) יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך ויחנך ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

There is a mitzvah to give the kohen much honor and if one shames him in his presence by speaking lashon hara he will be transgressing (Vayikra 21:8): "And you shall sanctify him". In regard to his honor not only is a kohen called up to the Torah reading first and the initial offer to lead the after-blessing, he also receives his portion of food and charity distribution first. Although it seems people are lenient nowadays the Mishnah Berurah suggests being careful with it. Additionally kohanim cannot serve a non-kohen and it is questionable if he can void this right therefore we should be stringent. In a situation where the work would be degrading to perform all would agree it shouldn't be done. Chofetz Chaim, Introduction (Asei) וְאִם עַל מִי שֶׁמְסַפֵּר הוּא כֹּהֵן, וְגִנָּהוּ בָּזֶה בְּפָנָיו, (ט) עוֹבֵר גַּם כֵּן עַל מִצְוַת עֲשֵׂה (ויקרא כ"א ח') דִּ ''וְקִדַּשְׁתּוֹ''. שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בָּזֶה לִנְהֹג בָּהֶן כָּבוֹד הַרְבֵּה, וְכֵיוָן שֶׁמְדַבֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע אוֹ רְכִילוּת וּמְבַזֵּהוּ, בָּזֶה בְּוַדַּאי אֵינוֹ מְכַבְּדוֹ וְעוֹבֵר. Shulchan Aruch 201:2, Mishnah Berurah 11,13 לא יקדים חכם ישראל לכהן עם הארץ לברך לפניו דרך חק ומשפט כהונה אבל לתת לו החכם רשות שיברך אין בכך כלום. אבל כהן ת"ח מצוה להקדימו שנאמר וקדשתו לפתוח ראשון ולברך ראשון: אבל כהן ת"ח וכו' - וה"ה כששניהם אינם חכמים: וצ"ע למה אין נזהרין עכשיו להקדים לכהן לכל הנך מילי [מ"א וע"ש שמצדד למצוא קצת טעם למנהג ומ"מ לכתחלה בודאי יש ליזהר בזה]. Shulchan Aruch (Rema) 128:45, Mishnah Berurah 175 אסור להשתמש בכהן אפי' בזמן הזה דהוי כמועל בהקדש אם לא מחל על כך [מרדכי הגהות דגיטין]: אם לא מחל על כך - אבל אם מחל מותר שכבוד הכהונה [כמו לפתוח ראשון או ליטול מנה יפה ראשון וכדומה מדברים שאנו מחויבין לכבדם] ניתן להם רק להנאתם לפיכך בידו למחול וליתן רשות לישראל להשתמש בו ויש מי שאומר שאינו יכול ליתן רשות להשתמש בו אא"כ יש לו איזה הנאה כגון בשכר או אפילו בחנם לאדם חשוב שהוא חפץ לשמשו ונהנה מזה אבל אם אין לו שום הנאה מזה אין יכול למחול דאע"ג דכבוד יוכל למחול שימוש ענין של בזיון הוא וטוב להחמיר לכתחלה. ולהשתמש בהם שירות בזויות בודאי יש ליזהר [מגן גבורים]: Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

Rabbenu Yona explains one of the significant reasons of honoring Torah scholars is that its puts them on a pedestal which creates an atmosphere in which the people revere and respect their words. Rav Mattisyahu Solomon says it's possible for a Jewish child raised in a Jewish home to be in the category of a "An infant captured [and consequently raised] among gentiles". If the parents don't give over a clear respect for the Rabbis then it limits the children's ability to withstand the trials of life since they need to view the Halacha given over by the decisors as ironclad and an unbreakable force. Shaarei Teshuva 3:147 כי יש בכבוד החכמים והישרים תועלות גדולות. וכבוד הכסילים והרשעים מכשולים רבים ועצומים כי [בהתהדר] החכמים ובתתם עליונים. דבריהם נשמעים. וילוו עליהם העם כלו וידמו למו עצתם. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The previous mentioned mitzvah contains two mitzvos: (1) Honoring an elderly person even if he's an ignoramus and (2) to relate to one who acquired wisdom in a superior way. Rav Elyashiv defines a wise person as anyone known as a Torah scholar and certainly one with a Rabbinic position. A fundamental way of sanctifying the way of Hashem is by demonstrating with all his words and actions that the only reality and preciousness of a person is that he is on a mission to perform the will of Hashem. When one degrades Torah scholars he is negating that reality and showing that glory and honor is reserved for those who have material success. Therefore its imperative that we show honor to the servants of Hashem to instill in himself and all those around him that His service is the core role of a person. Shaarei Teshuva 3:148 ויש עוד טעם נכבד עולה על כולם ואליו רמזנו בפתח דברינו בענין הכתות הרעות הנזכרות כי הדבר ידוע אשר מדרכי קידוש השי"ת. להודיע בכל מבטא שפתים וכל אשר ירמזון עינים. ובכל הנהגה ופועל ידים כי יסוד לנפש האדם וצבי עדיו, והטוב והעיקר והתועלת והיקר אשר בו עבודת הש"י ויראתו ותורתו. (כל שכן) [כמ"ש] כי זה כל האדם. ודבר זה כבוד הש"י. והמבזים לת"ח ויראתו מבטלים הידיעה הזאת ומראים ההפך בהנהגתם. וכאילו אומרים אומר כי אין העבודה עיקר. וכי שרש דבר נמצא מבלתי עבודת הש"י. והם מחללים את התורה. על כן יאבדו מתוך הקהל. ויכלו בפיהם (נ"ל שצ"ל וירצו בפיהם מלשון ואחריהם בפיהם ירצו סלה, שהוא לדעת קצת מפרשים לשון דיבור או שצ"ל ויכלו לאמר בפיהם ור"ל שיכולים לומר בדרך התנצלות) [לדעתי צ"ל "ויבטאו בפיהם". י' ב'] כי הם עובדים את ה' מבלי עסק התורה הלא הדבר ידוע כי אין העבודה מתקיים בלתי על ידי לומדי התורה אשר יהגו בה יומם ולילה. כי הם יורו דעה ויודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל. והם יעמידוה בישראל לבלתי תשכח מפי זרעם. ובמקום שאין עוסקי התורה ירבו המכשולים וישר באדם אין. על כן יכבדו עבדי הש"י את חכמי התורה לכבוד הש"י. ולהודיע כי עבודתו לבדה עיקר הנמצא. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

There is a verse in Kedoshim that states (Vayikra 19:32): "And you shall honor the face of the elder." The Shulchan Aruch defines an "elder" as someone who is 70 years old. If the subject of Lashon Hara is an elder then he is transgressing this mitzvah because when the Torah tells us to "honor" it means we should speak to him as a master with honor. Rav Yochanan used to stand up for the non Jewish elderly people since they've had life experiences which inevitably would include many situations of Hashem's direct providence. Chofetz Chaim, Introduction (Asei) וְאִם עַל מִי שֶׁמְסַפֵּר הַלָשׁוֹן הָרָע אוֹ הָרְכִילוּת הוּא זָקֵן, וְגִנָּהוּ בָּזֶה בְּפָנָיו, (ח) אֲפִלּוּ הוּא זָקֵן עַם הָאָרֶץ, עוֹבֵר עוֹד עַל מִצְוַת עֲשֵׂה (ויקרא י"ט ל"ב) דְ''וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן'', (וְאַף שֶׁזָּקֵן דִּקְרָא הַיְנוּ חָכָם, הַאי וְהָדַרְתָּ פֵּרְשׁוּ רַזַ''ל דְּאַ''שֵּׂיבָה'' דִּלְפָנָיו נַמֵי קָאֵי) , שֶׁהִדּוּר הוּא כִּבּוּד דְּבָרִים, דְּהַיְנוּ לְדַבֵּר לוֹ בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד וְאַדְנוּת. וּבְמָקוֹם שֶׁמְגַנֵּהוּ, בְּוַדַּאי אֵינוֹ מְהַדְּרוֹ. וְכֵן אִם הוּא חָכָם, אֲפִלּוּ אֵינוֹ זָקֵן, עוֹבֵר גַּם כֵּן עַל מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ, דְּזָקֵן דִּקְרָא הַיְנוּ חָכָם, כִּדְדָרְשִׁינַן: זֶה שֶׁקָנָה חָכְמָה (וּלְבַד מַה שֶּׁכַּמָה פְּעָמִים בָּא עַל יְדֵי זֶה לָאִסוּר הֶחָמוּר, דִּמְבַזֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה בִּכְלַל אֶפִּיקוֹרֵס עַל פִּי דִּין, וּלְקַמָן נַאֲרִיךְ בָּזֶה אִם יִרְצֶה ה'). וְאִם הוּא זָקֵן וְגַם חָכָם, עוֹבֵר עַל מִצְוַת ''וְהָדַרְתָּ'' בְּכִפְלַיִם. Shulchan Aruch, Yoreh De'ah 244:1-2,7 מצות עשה לקום מפני כל חכם אפי' אינו זקן אלא יניק וחכים ואפי' אינו רבו (רק שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו) (טור בשם הרמב"ם ור"ן פ"ק דקדושין) וכן מצוה לקום מפני שיבה דהיינו בן שבעים שנה (אפילו הוא ע"ה ובלבד שלא יהיה רשע) (ב"י בשם התוס' ובהגהות מיי' פ"ו ומרדכי פ"ק דקדושין ור' ירוחם ור"ן ור"ת): מאימתי חייב לקום מפניהם משיגיע לתוך ארבע אמותיו עד שיעברו מכנגד פניו ורכוב כמהלך דמי: ואפילו זקן עובד כוכבים מהדרים אותו בדברים ונותנים לו יד לסומכו: Kiddushin 33a, Rashi Ibid. איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום ואפילו כל שיבה במשמע אמר ר' יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה ר' יוחנן הוה קאי מקמי סבי דארמאי אמר כמה הרפתקי עדו עלייהו דהני רבא מיקם לא קאי הידור עבד להו הרפתקי - מקראות וצרות וראו נסים הרבה ומופתים: Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

If one were to speak Lashon Hara in a Synagogue or Beis Medrash then there would be an additional prohibition of "And My sanctuary shall you fear." We are required to have a special reverence for Hashem's holy places and this would include not acting with lightheadedness etc and obviously improper speech. Parenthetically if one would move out dirty tissues or items which aren't fit to be there it would be a fulfillment of this mitzvah. Chofetz Chaim, Introduction (Asei) וְכָל זֶה אֲפִלּוּ (ז) שֶׁלֹּא בְּבֵית הַמִדְרָשׁ, אֲבָל אִם מְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת בְּבֵית הַמִדְרָשׁ אוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, עוֹבֵר עוֹד עַל מִצְוַת עֲשֵׂה (ויקרא י"ט ל'): ''וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ'' וּבֵית הַמִדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ גַּם כֵּן בִּכְלַל מִקְדָּשׁ הוּא, כְּמוֹ שֶׁמְבֹאָר בַּפּוֹסְקִים, וְנִצְטַוֵּינוּ בְּזֶה הַפָּסוּק לִירֹא, מְמִי שֶׁשּׁוֹכֵן בּוֹ, וְלָכֵן אֵין מְחַשְּׁבִין בּוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹת, כִּי אִם שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה וְכַדּוֹמֶה, וְכָל שֶׁכֵּן דְּאָסוּר בָּהֶם שְׂחוֹק וְהִתּוּל וְשִׂיחָה בְּטֵלָה, וְלֹא מוֹעִיל בָּזֶה שׁוּם תְּנַאי, כַּמְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים (בסימן קנ"א סעיף י"א). וְעַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה דְּאָסוּר לְדַבֵּר בָּהֶם לְשׁוֹן הָרָע אוֹ רְכִילוּת מִפְּנֵי אֵימַת ה' יִתְבָּרַךְ הַשּׁוֹכֵן בּוֹ, לְבַד מֵאִסוּרוֹ הֶחָמוּר הָעַצְמִי, וּבָזֶה שֶׁמְדַבֵּר, מַרְאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה, וּלְכָךְ הוּא מֵעִיז פָּנָיו אֲפִלּוּ לְדַבֶּר בְּבֵית הַמֶלֶךְ שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הַמֶלֶךְ Brachos 6a מַאי ״וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ״? אָמַר רַב אָשֵׁי: חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס, וְלֹא עֲשָׂאָהּ — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ עֲשָׂאָהּ. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

Since people are naturally drawn in their attitudes and actions after their friends and neighbors we must be careful to connect with righteous people and always reside amongst Torah scholars to learn from them. If such an area doesn't exist he should live alone and if he can't then he should flee to a desert. Similarly the mitzva of blowing shofer makes it easier for the master to free their slaves when they hear the public all freeing them, this is because "nothing strengthens the heart of people more than the action of the many". The Chazon Ish relates that the present day desert to escape to is the Yeshivas. Mishneh Torah, Hilchos Deos 6:1 דֶרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בְּדֵעוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו אַחַר רֵעָיו וַחֲבֵרָיו וְנוֹהֵג כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי מְדִינָתוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִתְחַבֵּר לַצַּדִּיקִים וִלֵישֵׁב אֵצֵל הַחֲכָמִים תָּמִיד כִּדֵי שֵׁיִּלִמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֵם. וִיִתִרַחֵק מִן הָרִשָׁעִים הַהוֹלְכִים בַּחשֶׁךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם. וְאִם הָיוּ כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁהוּא יוֹדְעָם וְשׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָתָן נוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה כְּמוֹ זְמַנֵּנוּ. אוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָלֶכֶת לִמְדִינָה שֶׁמִּנְהֲגוֹתֶיהָ טוֹבִים מִפְּנֵי הַגְּיָסוֹת אוֹ מִפְּנֵי הַחֹלִי יֵשֵׁב לְבַדּוֹ יְחִידִי כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג כח) "יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם". וְאִם הָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים שֶׁאֵין מְנִיחִים אוֹתוֹ לֵישֵׁב בַּמְּדִינָה אֶלָּא אִם כֵּן נִתְעָרֵב עִמָּהֶן וְנוֹהֵג בְּמִנְהָגָם הָרַע יֵצֵא לַמְּעָרוֹת וְלַחֲוָחִים וְלַמִּדְבָּרוֹת. Sefer HaChinuch 331 לפי שידוע כי קול השופר יעורר לב בני אדם אם לשלום ואם למלחמה, וענין שלוח העבד שעבד את אדוניו זמן רב הוא קשה מאד בעיני אדוניו, על כן לעורר לב הבריות על הענין ולחזק נפשם ולהזהירם על המצוה בשמעם את קול השופר, בראותם כי הדבר השוה הוא בכל הארץ ושהכל עושים כן נצטוינו על זה, שאין דבר שיחזק לבות בני אדם כמו מעשה הרבים, וכמאמר החכם צער רבים נחמה (עי' דברים רבה ב כב). Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

Chazal explain the mitzvah of (Devarim 10:20): "And to Him shall you cleave," as a reference to be associated with Torah scholars with every type of connection. We can learn more from viewing their daily living than by their actual teachings. If one is part of a group that speak Lashon Hara than certainly he will be transgressing this mitzvah. Chofetz Chaim, Introduction (Asei) וְכָל זֶה שֶׁכָּתַבְנוּ הוּא אֲפִלּוּ אִם מְסַפֵּר דִּבְרֵי גְּנוּת עַל חֲבֵרוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אֲבָל אִם מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לַחֲבוּרָה שֶׁל אַנְשֵׁי רֶשַׁע וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע כְּדֵי לְסַפֵּר לָהֶם דִּבְרֵי גְּנוּת עַל חֲבֵרוֹ אוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מֵהֶם, (ו) עוֹבֵר גַּם עַל הַמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל (דברים י' ב'): ''וּבוֹ תִדְבָּק'', וּבָא הַפֵּרוּשׁ עַל זֶה בְּדִבְרֵי חֲזַ''ל (כְּתֻבּוֹת קי"א), לְהִתְדַּבֵּק בְּחַכְמֵי הַתּוֹרָה וּלְהַתְמִיד בִּישִׁיבָתָם בְּכָל אֹפֶן מֵהָאֳפָנִים, אֲפִלּוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְלַעֲשׂוֹת פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים וּלְהִתְדַּבֵּק עִמָהֶן בְּכָל מִינֵי חִבּוּר, וְהַכָּל כְּדֵי שֶׁיִּלְמֹד מִמַעֲשֵׂיהֶן. וְלָכֵן בְּוַדַּאי, מִי שֶׁעוֹשֶׂה הֶפֶךְ זֶה, שֶׁמְדַבֵּק עַצְמוֹ עִם חֲבוּרָה שֶׁל רְשָׁעִים, עוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ Igros Moshe - Chelek 4, OC 33 Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

Shockingly, Yaakov refrained from rebuking Reuven until the end of his life since he was afraid it would compel him to leave and join up with Esav! We can see from this the severity of rebuke. An idea to minimize the risk in admonishing is by focusing on the greatness of the person and trying to convey how this action is beneath their stature. Devarim 1:3, Rashi Ibid וַיְהִי֙ בְּאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעַשְׁתֵּֽי־עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה ה' אֹת֖וֹ אֲלֵהֶֽם מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הוֹכִיחָן אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה; מִמִּי לָמַד? מִיַּעֲקֹב, שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ אֶת בָּנָיו אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה, אָמַר, רְאוּבֵן בְּנִי אֲנִי אוֹמֵר לְךָ מִפְּנֵי מָה לֹא הוֹכַחְתִּיךָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַנִּיחֵנִי וְתֵלֵךְ וְתִדְבַּק בְּעֵשָׂו אָחִי; וּמִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵין מוֹכִיחִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹכִיחוֹ וְחוֹזֵר וּמוֹכִיחוֹ, וְשֶׁלֹּא יְהֵא חֲבֵרוֹ רוֹאֵהוּ וּמִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ, כּוּ' כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי Mishlei 9:8 אַל־תּ֣וֹכַח לֵ֭ץ פֶּן־יִשְׂנָאֶ֑ךָּ הוֹכַ֥ח לְ֝חָכָ֗ם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ Shelah, Matos-Maasei - Derech Chaim 13 אל תוכח לץ וגו' הוכח לחכם ויאהבך. הענין, כשאתה רוצה להוכיח את אחד, אל תאמר לו כך וכך אתה גרוע, כי אז ישנאך ולא ישמע לדבריך, וזהו שנאמר אל תוכח לץ, שלא תוכח אותו בדרך זילזול לומר לץ אתה. רק אדרבה תאמר לו חכם אתה, ואם כן חרפה היא לאיש כמוך לעשות כה וכה. זהו הוכח לחכם, כלומר תעשנו לך לחכם, אז יאהבך וישמע לקול דבריך ויקבל מוסר Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

To give rebuke to another Jew is something fraught with significant danger since it can easily be taken as an affront to his self esteem. Two common undesirable outcomes from rebuking someone is either defensiveness or distress. The Rambam tells us the proper way of admonishing is with a calm and soft voice while communicating in a clear way that its purely for the benefit of the subject. This approach is not a "preferable" one rather it is the only one. Rav Chaim Volozhin writes if one is unable to convey care with his rebuke in a clear and loving way then he is absolved from this mitzvah. Arachin 16b, Rashi Ibid תניא א"ר טרפון (תמיהני) אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין עיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך אמר רבי אלעזר בן עזריה תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח שיודע להוכיח - דרך כבוד שלא יהו פניו משתנין Mishneh Torah, Hilchos Deos 6:7 הָרוֹאֶה חֲבֵרוֹ שֶׁחָטָא אוֹ שֶׁהָלַךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה מִצְוָה לְהַחֲזִירוֹ לַמּוּטָב וּלְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא חוֹטֵא עַל עַצְמוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יז) "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ". הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ. בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינוֹ. בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹם. צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. וִידַבֵּר לוֹ בְּנַחַת וּבְלָשׁוֹן רַכָּה וְיוֹדִיעוֹ שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ אֶלָּא לְטוֹבָתוֹ לַהֲבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא Keser Rosh Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

If one sees that his friend is about to tell him something negative and he declines to stop him will be in violation of (Vayikra 19:16): "Reprove shall you reprove your neighbor." To allow him to continue speaking while having in mind to correct him afterwards is comparable to letting one eat pork and deciding to wait for him to finish since each "word" is an additional prohibition. However in a circumstance where the lashon hara was spoken in front of a group and it can be clearly rebuffed it would constitute an exception because it's a better option than allowing them to believe what was already heard. Chofetz Chaim, Introduction (Asei) וְלִפְעָמִים עוֹבֵר עַל יְדֵי קַבָּלָתוֹ אֶת הַלָשׁוֹן הָרָע אוֹ הָרְכִילוּת גַּם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה (ויקרא י"ט ט"ז) דְּ''הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ'', (ה) כְּגוֹן אִם רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ מַתְחִיל לְסַפֵּר לוֹ בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁדְּבָרָיו יִהְיוּ נִשְׁמָעִין לְהַמְסַפֵּר, וַאֲפִלּוּ אִם סָפֵק לוֹ בָּזֶה, מְחֻיָּב מִן הַדִּין לְהוֹכִיחוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְמֹר הַחֵטְא. וְלָכֵן אִם מַנִּיחוֹ לִגְמֹר סִפּוּרוֹ הָרַע עַל חֲבֵרוֹ, בְּוַדַּאי עוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ ואף אם יסכים בדעתו בעת השמיעה להוכיחו אחר שיגמר ספורו, גם כן שלא כדין הוא, דאיך יתכן שאם אחד רואה, שחברו ישראל אוכל בשר חזיר, חס וחלילה, יניחנו מתחלה שיאכל על סמך שיוכיחנו אחר כך, ובודאי מן הדין מחויב להוכיחו תכף, אולי יקבל ממנו ויפסק מלאכל דכל כזית הוא לא תעשה בפני עצמו. וכן בדידן נמי כל דבור ודבור של גנות הוא אסור בפני עצמו. אם לא שהוא רואה, שאם יניחנו לגמר הספור, יהיה טוב לו לברר לפני השומעים מן הספור הזה גופא, שהוא, דברי הוצאת שם רע בעלמא, או לפעמים שמן הדין צריך להניחו לגמר, שהוא דבר שצריך לקבלו לחוש, וכמו שיתבאר, אם ירצה ה', כל זה לקמן בהלכות לשון הרע כלל ו'. אבל אם הוא רואה, שהוא רק דברי קנטורין בעלמא על חברו או רק דברי התול ולעג בעלמא מחברו, בודאי כל המזרז עצמו בתוכחתו ומונע לחברו מזה, מצוה רבה הוא עושה, וכל זה כתבנו אפלו ביש עוד שומעים זולתו. ולענין "לפני עור", עין לעיל בלאוין באות ד' בבאר מים חיים. (הגהה) Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The third mitzvah enumerated by the Chofetz Chaim is (Vayikra 25:35): "And if your brother grows poor and his hand falls with you, then you shall uphold him [even if he be], proselyte or sojourner; and he shall live with you." And (Ibid 16): "And your brother shall live with you,". If the Lashon Hara were to affect the livelihood of the subject negatively then this would clearly be in violation of this mitzvah. Unfortunately this is extremely common when sharing information relating to restaurants or services. Although people may often feel there is a benefit to this information, it can only be given over after factoring in all of the halachic considerations. Chofetz Chaim, Introduction (Asei) וְאִם עַל יְדֵי סִפּוּרוֹ הַלָשׁוֹן הָרָע אוֹ הָרְכִילוּת הִשְׁפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ, עַד שֶׁאִבֵּד מִחְיָתוֹ עַל יְדֵי זֶה, (ד) כְּגוֹן שֶׁמִפְּנֵי רֹעַ לְבָבוֹ פִּרְסֵם עַל חֲבֵרוֹ, שֶׁאֵינוֹ אִישׁ מְהֵימָן, אוֹ אִם הוּא בַּעַל מְלָאכָה, פִּרְסֵם עָלָיו שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַמְלָאכָה הַהִיא, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהּ, עוֹבֵר גַּם כֵּן עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ"ה ל"ה): ''גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָךְ'' וְנֶאֱמַר (ויקרא כ"ה ל"ו): ''וְחֵי אָחִיךָ עִמָךְ'', שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בָּזֶה לְהַחֲזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל שֶׁמָךְ, וְלִתֵּן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה אוֹ לַעֲשׂוֹת עִמוֹ שֻׁתָּפוּת אוֹ לְהַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק בָּזֶה וְלֹא יִפֹּל וְיִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, וְעַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה דִּמְצֻוִּין אָנוּ, שֶׁלֹּא לִגְרֹם לוֹ שֶׁיְּאַבֵּד מִחְיָתוֹ. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The Sefer HaChinuch tells us the reason the cities of refuge for an inadvertent murderer was located in the tribe of Levi is because of their exemplary character traits which allowed them not to be hostile toward the murderer. They were able to view the truth that although he caused harm it was done inadvertently. This ability to see the reality without getting overloaded by our emotions is incredibly important. A strategy based on Rabbenu Yona is to habituate us to start recognizing the other persons perspective in less significant situations which will then allow us to cope when the stakes are high. Sefer HaChinuch 408 ועוד טעם אחר בדבר כי בהיותם אנשי לבב ידועים במעלות המדות וחכמות נכבדות ידוע לכל, שלא ישטמו את הרוצח שינצל אליהם ולא יגעו בו, ואף כי יהרג אחד מאוהביהם או מגואליהם, אחר אשר בפתע בלא איבה יהרגנו, ועל השבט הזה הנבחר נאמר (דברים לג ט) האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו כלומד, שלא יעשו דבר בעולם, זולתי מדרך הישר ועל כוון האמת, ולא יטה לבם אחר אהבת אדם, ואפילו אהבת אב ואם ואחים ובנים שהטבע תחיב אהבתם ותכריחם, וכל שכן אהבת שאר בני אדם. ועוד כתבתי בענין, עוד טענה אחרת בסדר בהר סיני (מצוה שמב). Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

An often misunderstood mitzvah is that of (Vayikra 19:15): "In righteousness shall you judge your neighbor." In a scenario where we see someone performing a questionable action we have an obligation to judge him positively and certainly not speak Lashon Hara about it. People tend to assume this mitzvah is for us to create illusionary circumstances that are unlikely in order to vindicate what we are seeing. However we can still maintain a realistic perspective and view the action in context of that persons life experiences and realize if we were in his position we would likely have similar struggles. Chofetz Chaim, Introduction (Asei) וְלִפְעָמִים עוֹבֵר נַמֵי (ג) בְּמִצְוַת עֲשֵׂה דִּ''בְצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ''. כְּגוֹן שֶׁרָאָה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁדִּבֵּר אוֹ עָשָׂה מַעֲשֶׂה, וְיֵשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה לְשָׁפְטוֹ לְצַד הַטוֹב וּלְצַד הַזְּכוּת אוֹ לְהֶפְכוֹ, אֲפִלּוּ אִם הוּא אִישׁ בֵּינוֹנִי, נִתְחַיַּבְנוּ מִן הַתּוֹרָה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה הַזּוֹ לָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת. (וְאִם הָאִישׁ הַהוּא יְרֵא אֱלֹקִים, נִתְחַיַּבְנוּ לָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, גַּם כִּי קָרוֹב וְנוֹטֶה יוֹתֵר הַדָּבָר לְכַף חוֹבָה מִלְּכַף זְכוּת) וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ וּמְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ עֲבוּר הַדִּבּוּר הַזֶּה שֶׁדִּבֵּר אוֹ הַמַעֲשֶׂה הַזֶּה שֶׁעָשָׂה, אוֹ הַמְקַבֵּל, שֶׁנִּתְחַזֵּק אֶצְלוֹ לִגְנוּת, עֲבוּר זֶה שֶׁשָּׁמַע עָלָיו, וְלֹא דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עוֹבֵר בְּמִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The Mitzva of loving your fellow Jew as yourself is typically thought of as applying to other people but the Chovos HaLevovos tells us the basis of our dealings with family is based on this Mitzva. The Chidushei HaLev is bothered since a natural love already exists why would we need a commandment for it? He answers that the Torah requires a true love in which the person focuses on their positives attributes which is beyond the natural instinctive love for family. A person will be able to attain the desired deep relationship with his family when he approaches it with the Torah's perspective. Chovos HaLevovos - Shaar HaBitachon (4th Perek) ואם יהיה הבוטח באלהים בעל אשה וקרובים ואוהבים ואויבים יבטח באלהים בהצלתו מהם וישתדל לפרע מה שחיב להם ולעשות חפציהם ולהיות לבו שלם עמהם וירף ידו מהזקתם ויסבב על מה שיהיה טוב להם ויהיה נאמן בכל עניניהם ויורם אפני תועלותם בעניני התורה והעולם לעבודת הבורא כמו שכתוב (ויקרא יט יח) ואהבת לרעך כמוך, ואמר (ויקרא יט יז) לא תשנא את אחיך בלבבך לא ליחל הגמול מהם ולא לקדם אצלם ולא מאהבתו בכבודם ושבחם ולא להשתרר עליהם אך לקיים מצות הבורא ולשמור בריתו ופקודיו עליהם. כי מי שתהיה דעתו בעשותו חפציהם על אחד מהדברים שזכרנו תחלה לא ישיג רצונו מהם בעולם הזה וייגע לריק ויפסיד שכרו לעולם הבא. ואם הוא נוהג בזה לעבודת האלהים בלבד יעזרם האלהים לגמל אותו בעולם הזה וישים בפיהם שבחו ויגדל ענינו בעיניהם ויגיע אל הגמול הגדול בעולם הבא כמו שאמר האלהים לשלמה (מלכים א ג יג) וגם אשר לא שאלת נתתי לך וגו'. Chiddushei HaLev - Vayikra 19:18 Sforno - Shir HaShirim (Introduction) Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The second positive commandment being violated is (Vayikra 19:18): "And you shall love your neighbor as yourself." The Torah tells us we must be concerned with our friends dignity just as much as our own. In the same way we would not want anyone publicizing any of our flaws we need to have the same commitment to not want that to happen to our friend. Chofetz Chaim, Introduction (Asei) וְעוֹבֵר (ב) עַל יְדֵי הַסִפּוּר הַזֶּה גַּם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה (ויקרא י"ט י"ח): ''וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'', שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בָּזֶה לָחוּס עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא חָס עַל שֶׁל עַצְמוֹ, וְלָחוּס עַל כְּבוֹד חֲבֵרוֹ וּלְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ, וְהַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת עַל חֲבֵרוֹ, אוֹ הַמְקַבֵּל, אַף אִם הַדָּבָר אֱמֶת, נִרְאֶה בַּעֲלִיל שֶׁאֵינוֹ אוֹהֲבוֹ כְּלָל, וְכָל שֶׁכֵּן דְּכָמוֹךָ בְּוַדַּאי אֵינוֹ מְקַיֵּם. וְהָרְאָיָה הַגְּדוֹלָה עַל זֶה, דַּהֲלֹא כָּל אָדָם יוֹדֵעַ אֶת נִגְעֵי עַצְמוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ רוֹצֶה בְּשׁוּם אֹפֶן, שֶׁחֲבֵרוֹ יֵדַע מִזֶּה אַף אֶחָד מֵאָלֶף. וְאַף אִם אֵרַע, שֶׁנּוֹדַע מְעַט מֵחֶסְרוֹנוֹתָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ הוֹלֵךְ וּמְסַפֵּר זֶה לַאֲנָשִׁים, אַף עַל פִּי כֵן הוּא עוֹמֵד וּמְצַפֶּה, הַלְוַאי שֶׁיִּתֵּן ה' שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ אֶת דְּבָרָיו וְלֹא יַאֲמִינוּ לוֹ, וְהַכּל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְחַזֵּק בְּעֵינֵיהֶם לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, אַף דְּהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ הַרְבֵּה וְהַרְבֵּה מֵהָעֲוֹנוֹת, יוֹתֵר מִמַה שֶׁסִפֵּר חֲבֵרוֹ עָלָיו, אַף עַל פִּי כֵן מֵרוֹב הָאַהֲבָה שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ, נִדְחֶה הַכֹּל מֵחֲמַת זֶה. כֵּן בְּאֹפֶן זֶה מַמָשׁ צָרִיךְ עַל פִּי הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹת לְרֵעֵהוּ, לָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָאֳפָנִים. וְלֹא לְחִנָּם כָּתְבָה לָנוּ הַתּוֹרָה מַעֲשֶׂה דְּנֹחַ (בראשית ט' כ"א-כ"ב): ''וַיֵּשְׁתְּ וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל וְגוֹ' וַיַּרְא חָם וְגוֹ' וְשֵׁם וְיֶפֶת כִּסוּ אֶת עֶרְוַת אֲבִיהֶם'', וְגַם סִפְּרָה לָנוּ התּוֹרָה אֶת הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם נֹחַ וְנִתְקַיְּמָה לְבָּסוֹף, לְהַרְאוֹת לָנוּ אֶת גְּדֻלַּת הַמִדָּה הַזֹּאת, שֶׁצָרִיךְ הָאָדָם לְחַפּוֹת עַל גְּנוּת חֲבֵרוֹ בְּכָל כֹּחוֹ כְּמוֹ עַל שֶׁל עַצְמוֹ. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The Chofetz Chaim relates that the foundation of healing for all the issues relating to Lashon Hara is to focus on the story of Miriam. He shares a number of reasons why it doesn't appear to be effective, including one losing hope in himself to truly be able to overcome his struggles in Lashon Hara. Zechor L'Miriam - 1st Perek Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The Chofetz Chaim tells us that way to fulfill the positive mitzva of remembering Miriam in a practical sense is by mentioning it with the mouth. Although some do mention it with the six remembrances it does not seem to be the minhag. The Magen Avrohom interestingly notes that in the blessing of "Ahava Rabbah" we say that Hashem brought us close to his name to praise him, this praising implies our mouths are created for praise and NOT Lashon Hara, which brings to mind the story of Miriam. Rav Moshe adds that you must actually have the story in mind to fulfill the mitzvah though, he also disagrees with the Chofetz Chaims opinion that learning any laws in the matter of Lashon Hara would be a fulfillment of this mitzvah. In conclusion we would recommend to think about Miriam while reciting "Ahava Rabbah" and/or to say the 6 remembrances which includes it. Magen Avrohom 60:2 איתא בכוונות ובכתבים והזכירות הללו הם מ"ע לכן כשיאמר ובנו בחרת יזכור מ"ת, וקרבתנו מעמד הר סיני, לשמך הגדול מעשה עמלק שאין השם שלם, להודות לך הפה לא נברא רק להודות ולא לדבר לשון הרע וזהו זכירת מעשה מרים Igros Moshe Chovos HaShemirah - 3rd Perek Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The first positive commandment that we have regarding Lashon Hara is "Remember what the L–rd your G–d did to Miriam on the way when you went out of Egypt." The fact that Miriam was still punished even in these favorable circumstances teaches us how much more so we have to be careful in our own situations. Miriam spoke about her beloved brother for whom she endangered herself as well as helped raise, and the actual words she said were comparing Moshe to other prophets, by which he was not offended. Yet Miriam was still punished. If a person is involved in conversation with others and prone to forget about not speaking Lashon Hara, this mitzvah would take effect - to think about what happened to Miriam as a tool to avert improper speech. Chofetz Chaim, Introduction (Asei) הַמְרַגֵּל בַּחֲבֵרוֹ, מִלְּבַד הַלָּאוִין שֶׁמָנִינוּ לְעִיל, עוֹבֵר גַּם כֵּן עַל כַּמָה עַשִׂין, וַאֲבָאֲרֵם בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ אֶחָד לְאֶחָד. עוֹבֵר עַל יְדֵי זֶה (א) עַל מִצְוַת עֲשֵׂה (דברים כ"ד ט') ''זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ'' וְגוֹ', שֶׁהִזְהִירָנוּ הַתּוֹרָה בָּזֶה, שֶׁנִּזְכֹּר בַּפֶּה תָּמִיד הָעֹנְשׁ הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' יִתְבָּרַךְ לַצַדֶּקֶת מִרְיָם הַנְּבִיאָה שֶׁלֹּא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּאָחִיהָ אֲשֶׁר אָהֲבַתְהוּ כְּנַפְשָׁה, וְגִדְּלַתְהוּ עַל בִּרְכֶּיהָ, וְסִכְּנָה עַצְמָה לְהַצִילוֹ מִן הַיָּם, וְהִיא לֹא דִּבְּרָה בִּגְנוּתוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁהִשְׁוְתָה אוֹתוֹ לִשְׁאָר נְבִיאִים, וְלֹא דִּבְּרָה בְּפָנָיו שֶׁיֵּבוֹשׁ וְלֹא בִּפְנֵי רַבִּים, רַק בֵּינָה לְבֵין אָחִיהָ הַקָדוֹשׁ בְּצִנְעָה, וְהוּא לֹא הִקְפִּיד עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י"ב ג'): ''וְהָאִישׁ משֶה עָנָו מְאֹד'', וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹעִילוּהָ כָּל מַעֲשֶׂיהָ הַטוֹבִים וְנֶעֶנְשָׁה בְּצָרַעַת עַל זֶה, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם הַטִפְּשִׁים, הַמַרְבִּים לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת עַל חַבְרֵיהֶם, שֶׁבְּוַדַּאי יֵעָנְשׁוּ עַל זֶה מְאֹד. Zechor L'Miriam Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

After listing 17 prohibitions involved with the transgression of Lashon Hara, the Chofetz Chaim tells us perhaps now that we appreciate all the aspects of destruction it can motivate us to strategize how to remove ourselves from improper speech. Rav Chaim Volozhin was able to find an allowance for an Agunah to get married because he felt a responsibility which propelled him to go beyond his abilities and reach. Hopefully we can also use our knowledge of the severity of Lashon Hara to inspire us past our capabilities and be successful in staying far from it. Chofetz Chaim, Introduction (Lavin) הֲרֵי חִשַּׁבְנוּ שִׁבְעָה עָשָׂר לָאוִין הָרְגִילִין לָבוֹא עַל יְדֵי סִפּוּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, אֲפִלּוּ הוּא מְסַפֵּר רַק לְיִשְׂרָאֵל. דְּאִם הוּא מַלְשִׁין עַל יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי כּוּתִי, אִסוּרוֹ יוֹתֵר גָּדוֹל וְיוֹתֵר חָמוּר, וְנִכְנָס לִפְעָמִים בִּכְלַל מָסוּר כַּאֲשֶׁר נְבָאֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לְקַמָן בְּהִלְכוֹת לָשׁוֹן הָרָע בִּכְלָל שְׁמִינִי. וְהַרְבֵּה מֵהַלָּאוִין הַנַּ''ל, שֶׁחַיָּבִים עֲלֵיהֶן מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּמוֹ עַל גְּנוּת דְּאַלְמָנָה וְיָתוֹם וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם, וְהַרְבֵּה מֵהֶן שֶׁנּוֹגֵעַ בְּעִנְיַן עוֹלָם הַבָּא, כְּגוֹן, מַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים וּמִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ, לְמִי שֶׁמַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בֶּעָוֹן הֶחָמוּר הַזֶּה שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, כַּאֲשֶׁר נְבָאֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם הַכֹּל לְקַמָן. Chofetz Chaim, Preface וְגַם אוּלַי עַל יְדֵי זֶה יִנָּגֵף הַיֵּצֶר בִּרְאוֹתוֹ גֹּדֶל הַמְּהוּמָה וְהַמַּכְשֵׁלָה, שֶׁיַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי דִּבּוּרוֹ, וְזֶה הֵחֵלִי בְּעֶזְרַת הַחוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת. SHU"T Chut HaMeshulash Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

Rav Chaim Volozhin tells us through the trait of tolerance and patience a person can achieve significantly more in the area of child rearing. Similarly the Chazon Ish relays that one learns way more from the practice of the teacher than from his speech. If the teacher is giving over a message with anger and negatively then those bad traits will be given over rather than the rebuke or instruction that he is attempting. The opposite is true as well and in a situation where it would be reasonable for the educator to be upset yet he demonstrates patience it's an even greater lesson being imparted to the student. Kisvei R' Zundel MiSalant pg. 116 Emunah U'Bitachon Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

People often speak Lashon Hara out of anger and it can lead to cursing the subject and at times even with Hashems name. This is a transgression of "Do not curse a deaf man", which includes all Jews. The reason it's forbidden is not only due to the damage done to the subject but even to the one cursing. The son of the Shelah refers to the trait of anger as the "the father of impurities" and that there is nothing worse for the body. The greatest barometer for one to recognize his level of anger is in context of his family. The Chofetz Chaims son testifies that his father would treat him like a brother and a friend, never caring if he was interrupted or contradicted. The Ramban tells us to always conduct ourselves to speak calmly to everyone thereby saving us from anger which then leads us to the most important of all traits - humility. It appears from the Ramban that automatically once we remove anger we will then become humble. Perhaps this is because to eliminate anger we must recognize that we aren't entitled to always get what we want and at times realize others come before us. Chofetz Chaim, Introduction (Lavin) וְלִפְעָמִים (יז) יֵשׁ עוֹד לָאו אַחֵר, לְפִי מַה שֶּׁמָצוּי, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁמְדַבֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע מִתּוֹךְ כַּעַס, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה הוּא מְקַלְּלוֹ גַּם כֵּן, וּפְעָמִים הוּא מְקַלְּלוֹ בַּשֵּׁם אֲפִלּוּ בְּלַעַ''ז, וְהוּא עוֹבֵר בָּזֶה עַל לָאו גָּמוּר (ויקרא י"ט י"ד) דְּ''לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ'' (וְכַוָּנַת הַכָּתוּב הוּא אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ, וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ חֵרֵשׁ וְכַמְבֹאָר בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט בְּסִימָן כ''ז סָעִיף א'). Sefer HaMitzvos 317 ואולי יהיה בדעתנו כי בתכלית מה שנאסר לנו קללת איש מישראל כשיהיה שומע אותו למה שישיגהו מן הצער והכאב אבל קללת החרש אחר שלא ישמע ולא יכאב בו שלא יהיה בזה חטא, הנה הודיענו שהוא אסור והזהיר ממנו, כי התורה לא הקפידה בענין המקולל לבד אבל הקפידה גם כן בענין המקלל לבד כשהזהיר שלא יניע נפשו לנקימה ולא ירגיל לכעוס Kol Kisvei Chofetz Chaim Iggeres HaRamban תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (נדרים כב ע"א): כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י): "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ". וְאֵין "רָעָה" אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז ד): "וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה". וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ד): "עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'". Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

We previously mentioned it would have been thought one would give up his life rather than flatter a wicked person because it appears as if he's falsifying by approving of this person. However there are two types of flattery: condoning the actual forbidden act and giving honor to the person. In the former scenario one would in fact be required to give up his life, in the latter he just implies his actions are allowed that which indirectly condones the prohibition would not require one to give up his life. This responsum was in the context of honoring a questionable person for a dinner, in which case he concludes that since everyone knows honoring the person does not condone his personal life it would be permissible, although perhaps not ideal. Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The Chofetz Chaim makes an astounding statement: "That a person is obliged to put himself in danger rather than flatter someone"!? The Gemora in Sotah says anyone who flatters his friend goes to purgatory for it, however Tosfos explains that's only when there is NO danger. Rav Moshe Feinstein asks why should flattery be any different from any other transgression in which case you never have to put yourself in danger, isn't it obvious? Why did Tosfos even bring it up and prove it from another Gemora? Rav Moshe explains based on a Yam Shel Shlomo that a person is required to give up his life rather than falsify the Torah (categorized as denying the Torah), therefore we would think that when praising a wicked person it implies their view of the Torah agrees with that lifestyle and that is false. Chofetz Chaim, Introduction (Lavin) וְעַל עִנְיָן כָּזֶה שַׁיָּךְ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ג ב'): ''וְשַׂמְתָּ סַכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה'', וְחַיָּב אָדָם לִמְסֹר עַצְמוֹ לַסַכָּנָה, וְאַל יַשִּׂיא אֶת נַפְשׁוֹ עֲוֹן אַשְׁמָה כָּזֶה. Sotah 41b ואמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו חנופה נופל בגיהנם שנא' (ישעיהו ה, כ) הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע וגו' מה כתיב אחריו לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה וגו' Tosfos Ibid כל המחניף לחבירו - יש לפרש שלא במקום סכנה אבל במקום סכנה מותר כי ההיא דפרק ארבעה נדרים Igros Moshe OC II - 51 Yam Shel Shlomo - Bava Kamma 38 Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

Perhaps a less known prohibition is that of flattery. The Mishnah Berurah cautions us that when analyzing our actions at night to especially pay attention to the common ones such as "flattery...etc." If a persons intention in speaking Lashon Hara is to flatter the listener by telling him negative information about his enemy then this is the serious sin of flattery which also reinforces their conflict. Even if the listener of Lashon Hara just nods his head while listening or adds very little on his own then if the reason he does it stems from trying to gain the respect of the speaker then this would also be a violation of flattery. This is a completely destructive sin because the masses see the honor being bestowed upon these wicked people and they will be drawn after them. Mishnah Berurah 239:9 כתבו הספרים שבלילה קודם השינה נכון לאדם שיפשפש במעשיו שעשה כל היום ואם ימצא שעשה עבירה יתודה עליה ויקבל ע"ע שלא לעשותה עוד ובפרט בעונות המצויים כגון חניפות שקרים ליצנות לשה"ר וכן עון בטול תורה צריכים בדיקה ביותר Chofetz Chaim, Introduction (Lavin) וְלִפְעָמִים עוֹבֵר (טז) עוֹד עַל אִסוּר חֲנֻפָּה, שֶׁהוּא לְהַרְבֵּה גְּאוֹנִים (הרא"ם בעל התוספות, וגאון ורבי שלמה בן גבירול) לָאו גָּמוּר, וְהוּא לָאו (במדבר ל"ה ל"ג) דְּ''לֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ'', כְּגוֹן, אִם מִתְכַּוֵּן בְּסִפּוּרוֹ הַלָשׁוֹן הָרָע וְהָרְכִילוּת כְּדֵי לְהַחֲנִיף לְהַשּׁוֹמֵעַ, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל אוֹתוֹ פְּלוֹנִי שִׂנְאָה מִכְּבָר, וְעַל יְדֵי זֶה יִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, וְהוּא עָוֹן פְּלִילִי, כִּי הַמְעַט מִמֶנּוּ, אֲשֶׁר אֵינוֹ מְקַיֵּם מִצְוַת הוֹכָחָה (שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא) לְהוֹכִיחוֹ עַל הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵין חֲבֵרוֹ, אֲבָל גַּם יַחֲזִיק בְּסִפּוּרָיו אֶת הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם מִכְּבָר, וְעַל יָדוֹ יִשְׁנֶה בְּאִוַּלְתּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְיִוָּלֵד מִזֶּה מַחְלֹקֶת חֲדָשָׁה וְעוֹד כַּמָה קִלְקוּלִים, הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ. וְדַע דְּעָוֹן זֶה, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, מָצוּי הַרְבֵּה מְאֹד, וְהוּא כְּשֶׁאֶחָד מְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, וְהַשּׁוֹמֵעַ אַף שֶׁמַכִּיר שֶׁדָּבָר זֶה שֶׁדִּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא מִן הַדִּין הוּא, אַף עַל פִּי כֵן הוּא גַּם כֵּן מְנַעְנֵעַ רָאשׁוֹ לְדָבָר זֶה, וּמַחֲלִיק גַּם הוּא אֶת הַדָּבָר בִּלְשׁוֹנוֹ, שֶׁמוֹסִיף אֵיזֶה תֵּבוֹת לַפְּגָם, מִפְּנֵי שֶׁהַמְסַפֵּר, לִפְעָמִים הוּא בַּעַל הַבַּיִת חָשׁוּב וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמֶנּוּ טוֹבוֹת אוֹ שֶׁיָּרֵא, שֶׁיַּחֲזִיקוּ אוֹתוֹ לְאֵינוֹ חָכָם וְכַדּוֹמֶה. וְעַל כֵּן יְסִיתֶנּוּ הַיֵּצֶר מִפְּנֵי הַדְּחַק, שֶׁיַּסְכִּים גַּם הוּא לָזֶה. אֲבָל תֵּדַע אָחִי שֶׁזֶּה הוּא בְּעֶצֶם לָאו דְּחֲנֻפָּה, אֲפִלּוּ אִם רַק יוֹסִיף אֵיזֶה תֵּבוֹת כַּאֲשֶׁר מִתְבָּאֵר בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים. Shaarei Teshuva 3:149 והמכשלות הנמצאים בכבוד הרשעים רבים וידועים. כי יש בכבודם חלול התורה והעבודה. והוא עון המכלה מנפש ועד בשר: Kovetz Ha'aros 10:19 Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com

The Torah requires extra sensitivity to the orphan and widow and the punishment is explicit in the Torah: "And My wrath shall burn, and I shall kill you by the sword, and your wives will be widows, and your children, orphans." This prohibition includes any downtrodden person as well and requires us not to cause them even a minute amount of pain. There was a story of a widow that couldn't afford rent and in return the landlord removed the roof of her house. The Chofetz Chaim was surprised nothing happened to him until a few years later a crazed dog came and bit the owner causing him to have a terrible death. Just like we have a response of feeling infuriated when we see family in a vulnerable situation being taken advantage of, so too we should feel that way about every Jew since they are our family as well. The Rambam calls it disgraceful to focus selfishly on our own enjoyment of Yom Tov rather than helping feed the poor. He tells us the greatest happiness is gladdening and uplifting the impoverished and destitute because this is an emulation of Hashem. Chofetz Chaim, Introduction (Lavin) וְאִם הוּא יָתוֹם אוֹ אַלְמָנָה, (טו) אֲפִלּוּ הֵם עֲשִׁירִים, וְסִפֵּר גְּנוּתָם בִּפְנֵיהֶם, עוֹבֵר עוֹד עַל לָאו אַחֵר וְהוּא (שמות כ"ב כ"א): ''כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן'', שֶׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה בָּזֶה שֶּׁלֹּא לְהַקְנִיטָן אוֹ לְהַכְאִיב לִבָּן בְּשׁוּם מִין צַעַר. וְעָנְשׁוֹ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (שם כ"ג): ''וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם'' וְגוֹ'. Be'er Mayim Chaim 15 ושיטת רש''י בפ' משפטים משמע דהוא הדין בכל אדם שהוא אומלל יש גם כן לאו זה עי''ש. ואעפ''כ לא ינהג בהן מנהג כל אדם אלא יעשה להם הפרש וינהלם בנחת וברחמים גדולים וכבוד שנאמר כי ה' יריב ריבם עכ''ל הרמב''ם. Kol Kisvei Chofetz Chaim Rambam - Hilchos Yom Tov 6:18 וּכְשֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה חַיָּב לְהַאֲכִיל לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר הָעֲנִיִּים הָאֻמְלָלִים. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹעֵל דַּלְתוֹת חֲצֵרוֹ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה לַעֲנִיִּים וּלְמָרֵי נֶפֶשׁ אֵין זוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה אֶלָּא שִׂמְחַת כְּרֵסוֹ. וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר (הושע ט ד) "זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם". וְשִׂמְחָה כָּזוֹ קָלוֹן הִיא לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב ג) "וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם": Rambam - Hilchos Megillah 2:17 מוּטָב לָאָדָם לְהַרְבּוֹת בְּמַתְּנוֹת אֶבְיוֹנִים מִלְּהַרְבּוֹת בִּסְעֻדָּתוֹ וּבְשִׁלּוּחַ מָנוֹת לְרֵעָיו. שֶׁאֵין שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאָרָה אֶלָּא לְשַׂמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְגֵרִים. שֶׁהַמְשַׂמֵּחַ לֵב הָאֻמְלָלִים הָאֵלּוּ דּוֹמֶה לַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז טו) "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים": Please send any feedback for any of the episodes to ekuritsky1@gmail.com