Podcasts about d7 aa

בפרק זה, תמיר דורטל מארח את ריקי ממן - עמיתת מחקר בפורום קהלת, וממייסדי תנועת "תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה", בוגרת תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית, ומורה לשעבר. בשיחה עם ריקי עלו סוגיות רבות בקשר למערכת החינוך הישראלית.ריקי מספרת על קונצנזוס שיש בקרב חוקרי חינוך סביב העולם, על חשיבות איכותם של המורים: 'איכות מערכת החינוך לא יכולה לעלות על איכות מוריה'.ומכאן, איך ייתכן שחרף עלייה משמעותית בשכר של המורים, איכות המורים בישראל ירדה (ומכאן גם איכות החינוך של ילדינו)?מה ניתן לעשות בעניין?לטענת ריקי, הפרטה של מערכת החינוך היא לאו דווקא הפתרון, כיוון שסוגיית מימון החינוך אינה הסוגייה הקריטית כמו סוגיית התחרות והחירות שיש למנהלים ולמורים.לטענתה, יש אינטרס לאומי בכך שהמדינה עצמה תממן את החינוך, אך עליה להבטיח תחרות וחופש למנהלים ללמד בבית ספרם כפי שהם חושבים שנכון, על בסיס התפיסה החינוכית שלהם.סוגייה מעניינת שעלתה בשיחה: מדוע אורכו של שיעור הוא דווקא 45 דקות? אם מדובר במורה מצוין שהתלמידים נהנים ממנו, למה לא לתת את האפשרות להעביר שיעור של שלוש שעות ואחריו הפסקה של שעה?למה משרד החינוך קובע כללים קפדניים על איך בדיוק צריכה להתנהל הפסקה, ואיך בדיוק צריך להראות שיעור?השליטה ההרמטית של משרד החינוך בבתי הספר מביאה למצב שבו, לטענת ריקי, "בערך 40% מהעבודה של מנהלים זה למלא דוחות, אקסלים למשרד החינוך. הם חייבים לדווח על כל צעד שהם עושים, ויושבים להם על הראש."אבל זה לא רק עצם הגשת המסמכים, זה מה המסמכים האלה אומרים. הם אומרים: 'אתה, כמנהל, אין לך חופש לעצב את העשייה החינוכית בבית ספרך. אתה פקיד שלנו! ואתה תבצע את ההוראות שלנו!' יש אלפי חוזרי מנכ"ל עם עשרות אלפי הנחיות קטנטנות על כל פרט ופרט ביום."על השינויים הקריטיים שמערכת החינוך בישראל צריכה לעבור,על הרפורמה של שר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין,על ההשפעה שיש למערכת החינוך על מערכת ההשכלה הגבוהה,על בתי ספר פרטיים בישראל,ועל עוד סוגיות מעניינות וחשובות, ניתן להאזין בפרק הבא.קישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור castbox:https://castbox.fm/channel/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-id2079515?country=usקישור Spotify: https://open.spotify.com/show/2DLdjEjpNp3rH9cDQuYLuh?si=I7ulOb4uRu6yQOHgfPeSTwקישור RSS:https://feeds.buzzsprout.com/278171.rssהאזנה נעימהSupport the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

בפרק זה אירחנו את טום קרגנבילד, מייסד האתר "כלכלה קלה", במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה ואקטואלית. בשיחה דיברנו על החקלאות הישראלית, הדרך שבה הממשלה תומכת בה וההשפעה של תעשיית החקלאות על מחירי המזון בישראל. טום מציג את עיקרי מדיניות החקלאות הישראלית: "הדבר הכי בולט במדיניות זה שאנחנו מנסים לגדל הכל. אנחנו מנסים לעשות כמה שיותר, עם המעט שיש לה בתחום החקלאות. יש לנו מעט שטח, ויש לנו מעט אנשים שעוסקים בחקלאות, ויש לנו מעט מים. הקרקע במדינה אינה בדיוק הקרקע המושלמת לניהול חקלאות. ועם זאת, מדינת ישראל בצורה מאוד אקטיבית, מנסה שתהיה פה חקלאות ושמה את זה מעל תעשיות אחרות".טום דן בסיבות להטלת המכסים העצומים שיש על מגוון גידולים חקלאיים בישראל. "יש הרבה מאוד מכסים מאוד גבוהים על מוצרים, שלא נועדו להוסיף כסף לתקציב המדינה, אלא פשוט לחסום ייבוא. זה המטרה שלהם. זה מס כל כך גבוה שאף עסק שפוי לא ירצה להיכנס לזה.''נוסף על כך, טום עונה מדוע למעשה יושבו חקלאים רבים בשטחים שליד הגבול, כיצד הפכה חברת פפסי לבעלת צי המלחמה השישי בגודלו בעולם, מדוע הפסידה בתחרות לקוקה קולה, ועוד! האזנה נעימה.קישור להורדה ישירהhttps://www.buzzsprout.com/278171/1513402-13.mp3?blob_id=4151296&download=trueקישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור castbox:https://castbox.fm/channel/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-id2079515?country=usקישור Spotify: https://open.spotify.com/show/2DLdjEjpNp3rH9cDQuYLuh?si=I7ulOb4uRu6yQOHgfPeSTwקישור RSS:https://feeds.buzzsprout.com/278171.rssסאונד קלאודhttps://soundcloud.com/alhamashmautפודביןhttps://atarporat.podbean.comSupport the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

#65.With Prof. Benny Brown (Prof. of jewish thought at Hebrew University) discussing the Mussar Movement.We discuss Rav Yisroel Salanter, the movement overall, various mussar yeshivos (Slabodka / Novardok / Kelm, and more), mussar seforim and literature, why the movement "ceased" to exist, and much more. To purchase Prof. Brown's book on the Mussar movement: https://www.modan.co.il/product/12/48142/17/55/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-

לימוד על איך נמנע מטעויות בחיים? הרב ישראל אסולין בשיעור 7 דקות מול פרלמנט ניו יורק בפרשת כי תשא להצטרף לקבוצת וואצאפ שלנוhttps://chat.whatsapp.com/LCZmiNQpv8G1O46OGSAlKb להצטרף לקבוצת פייסבוק שלנוhttps://www.facebook.com/chacisik ללמוד עוד יהדותhttps://heb.centernyc.com/category/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/  ישראל אסולין, טעויות, יצר הרע, להמנע, עבירה, שיעור תורה, שיעור מחזק, לימוד, יהדות, פרלמנט ניו יורק, כי תשא, לימוד, 

פרק חדש של הפודקאסט בו תמיר דורטל מארח את מייקל אייזנברג, אחד המשקיעים הבולטים בהיי-טק הישראלי - מהמשקיעים הראשונים ב-WeWork Lemonade על חברות מצליחות רבות נוספות ושותף בקרן ההון-סיכון Aleph . בנוסף לפועלו בתחום ההיי-טק, אייזנברג מכהן כחבר בדירקטוריון של ישיבת ההסדר הר עציון וכן כחבר הנהלה ודירקטור של ארגון השומר החדש. אייזנברג הוא סופר ובעל בלוג (לינק למטה) שהספיק לפרסם כבר שני ספרים - ״בן ברוך, עיונים בסוגיות בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות״ (2016) ו-״ככה יעשה ליהודי: קריאת השכמה בראי מגילת אסתר״ (2017) לקראת צאתו הקרוב של ספרו השלישי - ״עץ החיים והכסף״, אשר יושק השבוע בתל אביב אייזנברג ממחיש את הדרך מלאת התבונה בה הוא בוחן את הסיפורים העולים מתוך הטקסט המקראי דרך עיניים ריאליסטיות פקוחות לרווחה באופן השוזר את אותם סיפורים אשר אנו מכירים מהפולקלור היהודי במה שידוע לנו על טבע האדם והכלכלה וגורם לנו להבין שיש עקרונות על-זמניים שכנראה נכונים גם לגבי ימינו אנו. אייזנברג לוקח אותנו למסע אל פרס של ימי אחשוורוש וגורם לנו לראות את מגילת אסתר כפי שמעולם לא ראינו אותה; מה הקשר בין התבוללות, אנטישמיות והמצב הכלכלי בעולם ואיך כל זה מתגלה בסיפור המגילה? אילו הקבלות אפשר להעלות גם למצב בו אנו נמצאים היום? האם מרדכי עשה כל אשר ביכולתו למנוע הרג של יהודים והאם מפרס של אחשוורוש ועד מרד גטו ורשה למדנו את הלקח? אייזנברג גם מספר על ספרו החדש (״עץ החיים והכסף״) בו הוא מנתח את פרשות השבוע מנקודת מבט כלכלית; מה הקשר לדוגמא בין רכישת מערת המכפלה על ידי אברהם לתורת המשחקים? הצטרפו לשיחה על הערך שיש לחברה ולאנושות בכללותן בחיזוק הזהות של כל דת או תרבות (והיהודית בפרט), לדיון בנושא חינוך ילדינו והדרכים בהן נוכל להגיע לשגשוג כלכלי, חברתי ולאומי. ----הבלוג של אייזנברג: ״שישה ילדים ועבודה במשרה מלאה״ - https://aleph.vc/@mikeeisenbergהורדה ישירה:https://www.buzzsprout.com/278171/1735207-16.mp3?blob_id=5042587&download=trueקישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור castbox:https://castbox.fm/channel/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-id2079515?country=usקישור Spotify: https://open.spotify.com/show/2DLdjEjpNp3rH9cDQuYLuh?si=I7ulOb4uRu6yQOHgfPeSTwSupport the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

ב-9 בדצמבר יתקיימו בחירות גורליות באוניברסיטת חיפה, שיכולות לשנות מקצה לקצה את איך שאתם חושבים על אגודות סטודנטים. ستقام في ال-٩ من كانون الأول انتخابات مصيريّة في جامعة حيفا، والتي بإمكانها تغيير فكرتكم حول نقابة الطلاب بشكلٍ كلّيّ. לקמפיין: https://www.standing-together.org/haifa-univ-election לתרומה: https://my.israelgives.org/he/campaign/haifa?utm_source=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA+%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%94+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA+14.4.2019&utm_campaign=4d909f8834-EMAIL_CAMPAIGN_2020_09_25_06_35_COPY_01&utm_medium=email&utm_term=0_787d8e6cde-4d909f8834-100730313 הצטרפו כמנויים سجلوا عضويتكم www.standing-together.org/wakeupcall עקבו אחרינו בוואטסאפ (הודעה ביום) تابعونا على الواتساب (رسالة واحدة يوميًا) chat.whatsapp.com/DfJ6GrtPbBXLpPeHJQdbgE הרשמו לניוזלטר של קריאת השכמה לקבלת עדכונים שבועיים על הפודקאסט, הפרקים וכל החידושים! سجلوا لمجلة صرخة توعية الألكترونية لتلقّي تحديثات أسبوعية حول البودكاست، الحلقات وجميع المستجدات! להרשמה للتسجيل >> http://eepurl.com/hfkfBb

ב-9 בדצמבר יתקיימו בחירות גורליות באוניברסיטת חיפה, שיכולות לשנות מקצה לקצה את איך שאתם חושבים על אגודות סטודנטים. ستقام في ال-٩ من كانون الأول انتخابات مصيريّة في جامعة حيفا، والتي بإمكانها تغيير فكرتكم حول نقابة الطلاب بشكلٍ كلّيّ. לקמפיין: https://www.standing-together.org/haifa-univ-election לתרומה: https://my.israelgives.org/he/campaign/haifa?utm_source=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA+%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%94+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA+14.4.2019&utm_campaign=4d909f8834-EMAIL_CAMPAIGN_2020_09_25_06_35_COPY_01&utm_medium=email&utm_term=0_787d8e6cde-4d909f8834-100730313 הצטרפו כמנויים سجلوا عضويتكم www.standing-together.org/wakeupcall עקבו אחרינו בוואטסאפ (הודעה ביום) تابعونا على الواتساب (رسالة واحدة يوميًا) chat.whatsapp.com/DfJ6GrtPbBXLpPeHJQdbgE הרשמו לניוזלטר של קריאת השכמה לקבלת עדכונים שבועיים על הפודקאסט, הפרקים וכל החידושים! سجلوا لمجلة صرخة توعية الألكترونية لتلقّي تحديثات أسبوعية حول البودكاست، الحلقات وجميع المستجدات! להרשמה للتسجيل >> http://eepurl.com/hfkfBb

"Want to feel old? The span of time between Saddam Hussein’s death and now is longer than between now and when 1/3 of the sea becomes blood. — @GateOfHeavens" This is a serialized story narrated by Matt Arnold with the permission of the author, Scott Alexander. The original text is here: http://unsongbook.com/interlude-%D7%AA-trump/ Please back my Patreon, so I can keep producing episodes twice-weekly. You'll get access to the Patreon feed in which you hear episodes a month early! https://www.patreon.com/unsongaudiobook Episode 89 Duration: 12:53

פודקאסט מספר 379 של רברס עם פלטפורמה - אורי ורן מארחים בכרכור (יומיים לפני יום ההולדת של רן! מזל טוב לגיל 16, בדיוק התחלף הקול? . . . ) את דקל נער מחברת Facebook לשיחה קלילה על אפלקציות קלילות לאנדרואיד, ולא רק (כן רק קלילות, לא רק לאנדרואיד . . .)קודם כל קצת על דקל - דקל - בן 32, גר ועובד בתל אביב - כבר בערך 6 שנים בפייסבוק ישראל.בשנים האחרונות מתמחה ב - Performance של אפליקציות - הרבה על אנדרואיד ולאחרונה גם קצת על IOS, ועושה כל מיני דברים מגניבים.קצת על פייסבוק בישראל - מה קורה שם היום?בהשוואה ללפני חמש שנים, מה שקורה היום הוא שקורה הרבה - המשרד גדל מאוד - התחלנו ממשרד של 20-30 מהנדסים והיום אנחנו כבר מעל 250, וכבר יש לנו 4-5-6 פרוייקטים שרצים במקביל עם הרבה מאוד צוותים.מתמחים בעיקר באיזור של Connectivity ובעצם ב-Emerging Markets - יש לנו פרויקטים בנושא חיבור אנשים לאינטרנט כמו Internet.org, הרבה פרוייקטים סביב הנושא של  “Lite" - אפליקציות “קלות” לאנדרואיד ול - IOS ולמערכות הפעלה נוספות - כל מה שיכול ליצור חווייה טובה יותר למשתמשים ממקומות שהם לא מרכז תל אביב או סן פרנסיסקו או ניו-יורק, עם ה - iPhone 11 Pro שיצא לפני שבועיים . . .רגע . . יש עולם מחוץ למרכז תל אביב?! כל מה שתחת ההגדרה של “רחוק לי” . . . מסתבר שיש שם הרבה מאוד אנשים. מה הן המגבלות הפיסיות שמצריכות כאלו אפליקציות רזות?שאלה מעולה - שאין לה תשובה אחת, אלא הרבה מאוד תשובות שמשתנות לפי המקומות.יש מקומות שבהם זו הרשת הסלולארית - או Wi-Fi, או האם יש בכלל רשת סלולאריתהאם יש בכלל חשמל?יש מקומות שבהם ראינו שאנשים משתמשים בכוונה ב - Feature Phones, כי הם “מחזיקים” יותר זמן בלי חשמלרגע - הסבר על Feature Phones:מדובר ב - Buzz word נפוצה עבור מכשירים “מלפני עידן ה - iPhone” . . . כל מיני מכשירים של Nokia ו - Windows Phones וגם מכשירי Android של $20/$50/$100 - מכשירים מאוד חלשים במהותם.אגב, ה - Nokia שהיה לי (אורי) פעם היה הדבר הכי חזק שאני מכיר, זה לא נשבר.אז זה גם מכשירים - וגם כאן אפשר לאפיין מכשירים שיש בהם בעיית זיכרון (מאוד בולט) או כוח עיבוד - או שפשוט אין מקום . . .  אתה מכיר אנשים עם כל מיני iPhone-16Gb שכל הזמן מוחקים תמונות כי נגמר המקום? אז “אהה - פייסבוק, 0.5Gb?! בוא נמחק את זה”.אז אמרנו אחסון ורשתות - וגם עניין של הרגלים, או אפילו חלוקה של כמה משתמשים באותו מכשיר לצורך גישה.ראינו המון מאפיינים שונים שגרמו לנו להגיע לזה - ובפרט הגענו עם כמה מוצרים שונים. לפני שנצלול טיפה פנימה, אולי קצת הקשר היסטורי (עם הרפרנס המתבקש לפרופסור הרסגור זצ”ל) - פייסבוק רכשה חברה ישראלית בשם Snaptu (שעשתה בעצם Facebook for feature-phones), ואחר כך רכשה גם את Onavo - ונראה ששתי החברות בערך באותו כיוון של “לאפשר תקשורת לטלפונים קצת יותר נחותים” - Snaptu עבור פייסבוק, Onavo לא דווקא ספציפית. דקל הגיע מתוך Onavo, מה שאולי מסביר את המשיכה הספציפית לתחום.נראה איכשהו ש“יצא בפוקס” שבישראל מתמקדים בדברים האלה . . . דווקא להיפך - אני (דקל) חושב שאלו טכנולוגיות שפייסבוק הביאה אליה דווקא כיוון שהיא ראתה את האופק הזה - יש אנשים שיודעים “לתקל”  (Tackle) את השווקים האלה, אז אפשר להשתמש בטכנולוגיות הללו ולנצל אותן על מנת לתת חווייה טובה יותר (אפשר לפרש את הפסקה האחרונה בכל מיני צורות…).אז פייסבוק ראתה מעבר לאופק של ה - Silicon Valley . . .כן - וזה כבר מזמן לא רק פייסבוק: אנחנו רואים אפליקציות Lite גם מכיוון YouTube (לא Lite אלא YouTube Go) ו - Spotify Lite - זה טרנד שנכנסנו (פייסבוק) אליו יחסית מוקדם, ועם הרבה מאוד כח אשזה הקהל הבא - החברות הללו רוצות לגדול, המשקיעים מצפים שהחברות האלה תגדלנה - וכשאתה מגיע ל 2-3 מיליארד משתמשים אתה שואל “מה עושים?”.או שמולידים עוד אנשים, או שיוצרים עוד Bandwidth . . .אז בעצם אתה רומז שיש יותר מפייסבוק אחד - אם אני הולך ל - App Store, אני יכול לבחור פייסבוק או Facebook Lite?לא רומז - אומר . . . לך ל App Store או ל Google Play וחפש את Facebook Lite - עבור אנדרואיד זה כבר בכל המדינות בעולם, עבור השאר אנחנו עדיין בשלבי פיתוח כאלה ואחרים - וזו אפליקציה שגם בארץ יש לה לא מעט משתמשיםזה לא רק חברים שלנו ואשתי שאני אומר להם להוריד - זה גם אנשים אחרים :-)וזה קצת הפתיע אותנו - לאנשים חשובה הרספונסיביות (responsiveness) ושזה לא יתפוס להם הרבה מקום ב - Storage כי הם רוצים לצלם עכשיו תמונות ולא להתעסק בכמה מקום נשאר, או זה שיש קליטה קצת מעפנה ואנחנו רוצים שדברים עדיין יתפקדו לנו בצורה סבירה.אז בעצם - מכיוון שאנחנו לא יודעים על איזה מכשיר נרוץ או על איזו רשת או מה יהיה מצב ה-Storage במכשיר, אנחנו צריכים כל הזמן לאפטם (To optimize) בכל הצירים . . .לגמרי נכון - יש לנו בשביל זה גם כמה צוותי Performance מאוד חזקים שעובדים וזה מה שהם מנסים לעשות.אגב - גם היום באפליקציית Facebook “הכחולה” (הלא-Lite), זו שרוב האנשים משתמשים בה, יש המון פוקוס על כל סוגי הביצועים, החל מ Storage דרך כמה זמן לוקח לה לעלות “כשהכל קר”, כמה זיכרון היא תופסת ועוד - יש צוות לכל דבר כזה ומערכות כלים שלמות על מנת לראות איך אנחנו גורמים לכל וקטור כזה להיות במקסימום שאנחנו יודעים לייצר, ואיך אנחנו גם לא פוגעים בחווייה בזמן שאנחנו מצליחים לגרום לאפליקציות להצטמק ולהצטמק ולהיות יותר ויותר קלילות על הטלפון.אז לפני שנצלול קצת יותר לטכנולוגיה, ננסה לסגור כמה שאלות מוצריות - למעשה, פייסבוק Lite מספקת סט פיצ’רים קצת שונה מזה של “פייסבוק הכחולה”?בלי סוכר?בסך הכל החוויה מאוד דומה, ויש Trade-offs שאותם אנחנו לוקחים בצורה קצת שונה, מתוך הבנה שמי שבוחר את אפליקציית ה - Lite על פני הרגילה בעצם בוחר בזה - בין אם זו מדיניות של Cache בצורה מסויימת ואיך דברים עובדים, או לשחק קצת עם רזולוציות של תמונות וחוויות ודברים כאלה.לצורך העניין - תראה תמונה ברזולוציה פחות טובה אבל היא תעלה יותר מהר, או לחלופין - האפליקציה תרוץ יותר לאט (כי יש פחות Caching), אבל היא לפחות תרוץ ולא יגמר לך הזכרון?נכון - יש כל מיני Trade-offs, ובמקומות מסויימים גם בחירה בטכנולוגיות שלאו דווקא מביאות Trade-off מסויים כדי להצליח להגיד שבנינו את זה בצורה יותר יעילה (?).אתה אומר Trade-off - זה מבחינת המשתמש?זה Trade-off בין אלמנטים של המשתמש - זה יכול להיות גם בין האחסון שלו לבין השימוש שלו ברשת, אבל בסוף פונקציית המקסימום היא על החווייה שלו.אני לא צריך להקריב את החווייה בשביל הביצועים, אבל החווייה הכוללת צריכה להיות עם ROI חיובי.אוקיי - אז החלטת שחשוב שהאפליקציה תיהיה “רזה”, באופן מאוד כללי - גם אנדרואיד, גם IOS וגם “Nokia” או איך שלא נקרא לזה (נראה ש Asha).אז מה עושים? עם מה מתחילים למדוד? באילו כלים אתה משתמש?הדבר הראשון הוא שזה באמת לא טריוויאלי - זה שמתחילים בלמדוד, ולהבין איפה בכלל אנחנו נמצאים.גודל האפליקציה זה משהו מאוד קל למדידה - תקמפל (Compile) ותראה מה הגודל.לדברים כמו גדלי ה -Cache השונים או Storage footprint (כמה בסה”כ אנחנו משתמשים ב - Storage של המכשיר) - אנחנו מכניסים קוד ייעודי שעושה איזושהי הערכה (“תפסנו עכשיו 22Mb בשביל ה - Cache הזה וזה ה - Cache-Hit שלנו”).יש לנו המון כלים שמפותחים in-house - חלקם יותר Open-Source כמו Hive וכאלה וחלקם בשלב בגרות יותר מוקדםברוב הפעמים, כשאנחנו רוצים להבין מה קורה, אנחנו משתמשים ברצף של מידע, כשאנחנו משתמשים בכלי פנימי שלנו ואומרים - “אוקיי, כאן אנחנו נמצאים כרגע - איפה אנחנו רוצים להיות עוד רבעון / חציון וכו’ - מה יכול להביא אותנו לשם?”.עורכים מעיין Brainstorming ויוצאים עם סט של פרויקטים שאם נצליח בהם - נצליח להביא את השינוי שאנחנו מעוניינים בו.זה מכריח אתכם גם לאימפלמנטציות (Implementations) בצד השרת (server-side)?כן - גם מבחינת ייצוג פרוטוקולים וכאלה, וספציפית - Facebook Lite היא אפליקציה שבה הרבה מה - Heavy Lifting והרבה לוגיקה וכוח העיבוד יושב בשרתים, וזה מבוסס על טכנולוגיה שהזכרנו קודם, של Snaptu - שהיום הפכה ל”מפלצת” שאף אחד לא דמיין שתיהיה.יש לנו סט ענק של שרתים שעושים גם את העיבוד עבור המשתמש, החל מאיזה סט של Feeds או אילו Stories אתה עכשיו הולך לראות ועד איך אנחנו מצפים שה - Client ירדנדר (Render) את זה ואיך לשלוח דברים על הפרוטוקול.גם כאן יש לנו trade-offs של האם עדיף לעשות את זה ב Client-side או ב - Server-side, לפי מה שיתן בסוף את החווייה או את הביצועים היותר טובים.לפעמים האפליקציה שלך תיהיה יותר רזה, כי היא צריכה לעשות פחות עיבוד ב - Client, אבל אתה תעשה יותר עיבוד ב - server ותשלח על הרשת יותר מידע - ואז יש כבר Trade-off עם ה - Network bandwidth…זה נכון, אעפ”י שבדרך כלל זה לאו-דווקא מתבטא ב - Bandwidthלרוב הייצוג יכול להיות לא פחות יעיל, אבל סט של עיבוד מסויים שתעשה על השרת “יעלה לך” ב - round-trip ובזמן יותר ארוך, ואז תשאל את עצמך - עבור המכשיר הממוצע או עבור ה - Use-case הספציפי, האם בסך הכל זה שהעברתי את הפעולה ל-Server Side תשפר את מה שהמתשמש חווה?בסוף לאנשים לא יהיה חשמל, כי כל החשמל יילך לחוות השרתים של פייסבוק . . . אז נבנה אפליקציות יותר רזות, מה הבעיה?מצחיק, אבל באמת בונים את כל חוות השרתים באיזורים הנורדיים - חוות פסיכיות, והכל מבוסס על אנרגיה ירוקה, מכניסים אוויר קר בחורף וכו’, די טירוף.אפשר להעביר פקטות לאפריקה באמצעות הציפורים שנודדות . . . סטארטאפ מטורף.ובדיוק שכבר חשבתם שיש אייטם לפרק 1 באפריל הבא - אז זה מ - 1 באפריל 2019 . . .אפשר לקבל איזשהו Benchmark - עד כמה האפליקציה “הלבנה” יותר קטנה מהאפליקציה “הכחולה” נכון להיום?יש לנו כמה נתונים די פסיכיים . . .קודם כל - הגודל של ה - APK, הגודל הבינארי שאתה מוריד מ - Google Play - האפליקציה הכחולה הייתה באיזור ה - 95Mb, ואז פחדו לעבור את ה - 100Mb כי חשבו שהכל יתפוצץ אז עבדו עליה וירדו לאיזור ה - 50Mb וגאים ש”ממש ירדנו ואנחנו רזים” - אז עבור האפליקציה הלבנה היינו מאוד מוטרדים כשהתחלתי לעבוד כי היינו סביב ה - 1.7Mb ופחדנו לעבור את ה - 2Mb כי זה ממש עצום.היום אנחנו סביב ה - 1.15-1.2Mb, שזה ממש קטן.זמן ה - Startup שלנו (Cold-startup) הוא פחות מ-4 שניות, על ה - Device הממוצע שלנו ברחבי ה - Emerging Markets, שזה די מדהים - לקחת אנרואיד בן בערך שבע שנים, ללחוץ - ולראות וך 3-4 שניות איך האפליקציה עולה.האפליקציה הכחולה, הרגילה, עושה את זה בסדר גודל של 7-10 שניות (עבור אותו מכשיר ממוצע - על מכשירים חזקים יותר זה כמובן מצטמצם).זה

בפרק זה תמיר דורטל אירח את עקיבא ביגמן. עקיבא ביגמן הוא עיתונאי בעיתון "ישראל היום", עורך אתר "מידה" לשעבר וכותב הספר הפרובוקטיבי "כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה בשיחה דיברנו עם ביגמן על ספרו אשר מעורר סערה על פועלו של נתניהו בתחום מדיניות החוץ - היחסים עם ארה"ב בהקשר הפלסטינים והגרעין האיראני,היחסים עם מדינות מזרח אירופה, מתווה הגז והיחסים עם המדינות השכנות, הברית האנטי איראנית עם מדינות ערב והיחסים המחודשים עם מדינות אירופה, אסיה ואפריקה. הוכרה או הוקעה מדיניותו של נתניהו - זאת השאלה, אותה נבחן במהלך הפרק. ביגמן מציג את נתניהו כפוליקטי ומדינאי אשר מוביל את תחום מדיניות החוץ לקצה גבול היכולת  תוך הכלת ההריסות אותם השאירו קודמיו; מדגיש את התהום הפעורה בין נתניהו לבין השאר בכל הנוגע בחסימת "המלצות" חיצוניות ומציג את חזונו האלטרנטיבי להשגת שלום - שגשוג כלכלי כאמצעי רב עוצמה.נשאלת השאלה כיצד? - כיצד נתניהו מצליח להמיר את דעת הקהל ברחבי העולם? ביגמן מציין אירוע בו נתניהו הצליח להפוך את הקערה על פיה בכך ששיקף את רעיונותיו של הנישא אובמה דאז כסיכון בטחון מדינת ישראל. כך נוצר הד עמוק בדעת הקהל העולמית בכל הנוגע לסכסוך הפלסטיני. ובנוסף לכך, חושף את קלפיו של נתניהו במשחקים המורכבים והמשמעותיים אשר קובעים את עתידה של מדינת ישראל.נתניהו משנה את התמונה העולמית על-ידי ביסוס חוזקת מדינת ישראלי בתחום המודיעין, הכלכלה, הטכנולוגיה ועוד. נתניהו קושר מערכות יחסים באמצעות אינטרסים משותפים עם מדינות העולם - תשתית האהבה, האמנם? ניתן להניח כי מתנגנת הרמוניה בין יכולותיו הרטוריות לבין בקיאותו בתורת המשחקים אצל נתניהו . כיצד נתניהו ערער את ראש המעצמה המובילה בעולם?האם מדיניות החוץ של מדינת ישראל איתנה כפי שנתניהו מצייר לאומה?מה הסיבה שנתניהו מעדיף את הקהל האמריקאי על פני הקהל הישראלי?הורדה ישירה:https://www.buzzsprout.com/278171/1545841-14.mp3?blob_id=4281031&download=trueקישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור castbox:https://castbox.fm/channel/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-id2079515?country=usקישור Spotify: https://open.spotify.com/show/2DLdjEjpNp3rH9cDQuYLuh?si=I7ulOb4uRu6yQOHgfPeSTwקישור RSS:https://feeds.buzzsprout.com/278171.rssסאונד קלאודhttps://soundcloud.com/alhamashmautפודביןhttps://atarporat.podbean.comSupport the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

רוב השיח בישראל, סובב סביב סוגיות מדינתיות-ביטחוניות. עם זאת, נראה שהציבור ברובו איננו מכיר את תרבות והיסטוריית העולם הערבי על מנת לגבש עמדה מבוססת בנושאים הללו. בסדרת הפרקים הבאים עם ד"ר מרדכי קידר, נציג את שורשי האיסלאם, התרבות הערבית, והסוציולוגיה של החברה הערבית. הפרק הראשון הוא פרק מבוא למזרח תיכון ואיסלאם והפרקים הבאים יתמודדו עם שאלות אקטואליות עכשוויות. ד"ר מרדכי קידר הוא מזחן ומרצה באוניברסיטת בר אילן, ועמית מחקר במרכז "בגין סדאדת למחקרים אסטרטגיים" באוניברסיטת בר אילן ויו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. ד"ר קידר מתמחה בתקשורת ההמונים של העולם הערבי ומתראיין לערוצים ערבים כמו אל ג'אזירה. חלק מעימותיו בערוצים אלה עם אנשי דת ותרבות עוררו סנסציה תקשורתית שיצרו הד שהגיע לעשרות מיליוני צופים.בשיחה נגלה למה עפ"י האיסלאם גם כמעט כל הישראלים הם מוסלמים, "איסלאם פירושו להיות נאמן לאללה... לכן מבחינת האיסלאם גם יהודי הוא מוסלמי, גם נוצרי הוא מוסלמי. כולם עושים את אותו הדבר-מוסרים את עצמם לאללה. לכן בעיקרון, גם היהדות יכולה להיחשב כחלק מהאיסלאם. כל מי שמאמין באללה האחד והיחיד בשמיים...הוא מוסלמי גם אם הוא טוען שהוא יהודי.... כל באי עולם עפ"י האיסלאם הם מוסלמים. ההורים שלהם מקלקלים אותם והופכים אותם ליהודים או נוצרים."בפרק נלמד על האבחנה בין התרבות הערבית שהיא תרבות השבט לתרבות האיסלאם ועל המתח המתמשך שהחברות ערביות מוסלמיות נמצאות תחתיו, "תרבות השבט חזקה יותר מתרבות האיסלאם. זה הטרגדיה של האיסלאם. אני אתן לך דוגמא... הנושא של נקמת דם...אם הם הרגו לנו מישהו, את מי אנחנו נהרוג? במקרה הטוב נתפוס את הרוצח ונהרוג אותו. אבל אם לא נתפוס את הרוצח? אנחנו נהרוג מישהו מה'חמס' שלו. מה זה 'חמס'? 'חמס זה 5'. לוקחים 5 דורות אחורה, סבא של סבא של אבא של הרוצח וכל צאצאיו הזכרים שלו מועמדים לרצח. גם אם זה תינוק בן שנתיים...אחד מהם ירצח, למה? כי הם רצחו מישהו משלנו. זה אסור על פי האיסלאם. על פי האיסלאם רק את הרוצח אתה יכול לתפוס, תביא עדים שראו אותו רוצח שעברו חקירה, תביא שופט...רק אם תוכח אשמתו מעל לכל ספק סביר עם שופט והכל, אתה יכול להרגו אותו. אתה לא יכול להוציא שערה מהראש של אח שלו, של הבן שלו, שלא לדבר על הבן דוד החמישי שלו."בהקשר של גאופוליטיקה עכשווית, ננסה להבין מדוע מדינות ערביות בדר"כ ממש לא יציבות ומדוע יש מתח בין תרבות השבט למדינה המודרנית. "המדינה, מבחינה תרבותית, בוואדי אחד והשבט בוואדי אחר. לא רואים אחד את השני לא שומעים אחד את השני...המדינה המודרנית במזרח התיכון נתפסת כאויב ולכן גם מתנהגת כאויב. תראה איך מתנהגת עיראק לאזרחים שלה, איך סוריה מתנהגת לאזרחים שלה, איך לוב, סודן, תימן כל המדינות המלאכותיות הללו שיצרו הקולניאליסטים מתנהגות לאוכלוסייה שלהן. המדינה גם יודעת שכולם אויבים שלה ולא רוצים אותה כי המדינה נשלטת ע"י מיעוט אחד, אם זה עלוואים בסוריה שבכלל לא מוסלמים או זה עדוליימים בעיראק, השבט של סדאדם חוסיין או קאדפיים בלוב שזה השבט של מועמאר קדאפי. זאת אומרת ברגע ששבט אחד משתלט על מדינה, המדינה לא לגיטימית, הגבולות גם לא לגיטימיים כי את הגבולות סימנו הקולניאליסטים והמדינה יש לה תרבות של מדינה ואני (השבט) יש לי תרבות שונה לחלוטין או שאני איסלאמיסט אם אני מאמין יותר באיסלאם מאשר בשבט או שאני איש שבט שמאמין בשבט יותר ממה שאני מאמי באיסלאם ולכן המדינה היא לא אליי ולא אל השכן שלי ולכן המדינה היא אויבת של כולם וכך היא מתנהגת... יש כמה מדינות במזרח התיכון שהן בסדר. אמירויות המפרץ... זאת אומרת אלה הן מדינות לגיטימיות בעיני האזרחים...כווית למשל זאת מדינה של שבט אל-סבח... אף אחד לא רב עם אף אחד כי חוקי השבט הם גם חוקי המדינה, ומנהיגות השבט היא גם מנהיגות המדינה."לבסוף ד"ר קידר רצה להעביר את המסר שהחברה הערבית מוסלמית כיום נמצאת במתח מתמיד מול שלושה גורמים שמפוררים אותה מבפנים: המודרנה, תרבות השבט והאיסלאם. " החברות הערביות היום נמשכות כיום ע"י שלושה וקטורים, שלושה סוסים. האחד זה האיסלאם, השני זה המסורת השבטית שהם לא אותו דבר, והשלישי זה המודרנה. הם קרועים בין שלושת הקטבים הללו"קישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור caSupport the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

"התנועה למשילות ודמוקרטיה" פועלת לשמירת האיזונים בין המרכיבים השונים בשלטון במדינת ישראל ועל הערכים הדמוקרטיים. עו"ד שמחה רוטמן הוא ממייסדיה (יחד עם יהודה עמרני) והאורח שלנו בפרק זהעל פי התנועה, הכרעת הרוב, זכויות הפרט, הגינות שלטונית ושקיפות הן הבסיס לחברה דמוקרטית. בשיחה מתאר עו"ד רוטמן את התפתחות המהפכה השיפוטית שיצר בית המשפט העליון. לדבריו: בית המשפט העליון נכנס לוואקום שלטוני. וזאת למרות שהכנסת לא חוקקה חוקה, והיה ברור שהיא הסמכות הבלעדית בכל הקשור להכרעות שלטוניות.עו"ד רוטמן מסביר את משנתו לגבי ההבדלים בין ה"חוקה" הלא רשמית שלנו לחוקה האמריקאית. "כל אזרח משכיל בארה"ב יודע מי הכותבים של החוקה האמריקאית. אצלינו, מעטים יודעים שה"חוקה" שלנו מבוססת על סמך שיטות של פילוסופים מחו"ל שלא עסקו מעולם במשפט הישראלי. פשוט השופטים ברק ושמגר אהבו את תפיסותיהם".קישור להורדה ישירהhttps://www.buzzsprout.com/278171/1362127-8.mp3?blob_id=3784765&download=trueקישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור castbox:https://castbox.fm/channel/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-id2079515?country=usקישור Spotify: https://open.spotify.com/show/2DLdjEjpNp3rH9cDQuYLuh?si=I7ulOb4uRu6yQOHgfPeSTwקישור RSS:https://feeds.buzzsprout.com/278171.rssלינק להורדה למחשבSupport the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

פודקאסט מספר 368 של רברס עם פלטפורמה - אורי ורן מארחים בכרכור בערב חג הפועלים את שחף ואת אלכס להמשך סדרת Outbrain ושיחה על Kubernetes (להלן k8s) ו - Dyploma (בהמשך).הפרק בחסות Applied Materials, שהם (גם) ספונסרים של Reversim Summit 2019 (שוב רמז, כן. שריינו תאריכים ובואו בהמוניכם, יש אג’נדה).אפלייד מטריאלס היא מובילה עולמית בתחום ייצור השבבים והיחידה העסקית הישראלית שלה, בפארק המדע ברחובות, עוסקת בבקרת תהליך הייצור. קבוצת התוכנה בישראל מונה כ – 350 מפתחים העוסקים במגוון רחב של תחומים (DSP , deep learning , עיבוד תמונה , UI/UX , Frontend & Backend ) ובמגוון רחב של שפות (python, Java, C++ ועוד). יחד הם מתמודדים מול אתגרים בחזית הטכנולוגיה, פתרון בעיות מורכבות וחשיבה מחוץ לקופסא. הסיפוק של להיות חלק ממוצר פיזי, המורכב כולו כאן ומשלב תוכנה וחומרה שלבסוף מגיע ליצרניות המעבדים המובילות בעולם, הוא עצום. רב הסיכויים שהנייד דרכו אתם מאזינים לנו עכשיו עבר במהלך ייצורו במכונות הייצור והבדיקה של אפלייד מטריאלס. באפלייד שמים דגש על עבודת צוות, אפשרויות להתפתחות אישית וצמיחה והכל תוך איזון בין קריירה לחיים אישיים. לפני הכל - אלכס - 5 וחצי שנים ב - Outbrain, מוביל את קבוצת ה  -Core Services: אחראים “מהרצפה שמחזיקה את השרתים” דרך Networking מערכות הפעלה, Provisioning ועד Deployment Pipeline - שזה שחף . . .שחף - ראש צוות Delivery ב - Outbrain (חלק מהקבוצה של אלכס), אחראי על כל מה שקשור ב  -Build & Deploy, שילוב של DevOps ו - Backend.לא מזמן (יותר משנה, אבל עבר מהר) היה פרק שהתרכז ב Networking עם k8s ב - Outbrain; הפעם אנחנו מתמקדים יותר ברגע שלפני - למה בכלל לשקול k8s? איך זה קרה?בתור התחלה - זה לא קרה . . . במשך תקופה ארוכה היה רצון אבל כנראה שהיה חסר תמריץ מתאים; ככה חלפו משהו כמו שנתיים עם נסיונות שונים שלא צלחו.בסופו של דבר הגיע שילוב תמריצים מספיק טוב, למספיק בעלי עניין - מחיר - ציפייה לחסכון משמעותי בעלויות שרתיםגמישות - ב - Outbrain רצים על Bare Metal, וה - Lead time של מכונות הוא ארוך. ככל שיהיה ניתן לקצר אותו כך גמישות התפעול תגדל, לפחות תיאורטית.עבור מי שרץ על ענן - אין Lead Time, יש כפתור (“אני רוצה מכונה!”) וזהו (+ חשבונית. נחזור לזה).כשהשרתים הם של החברה, צריך לספק כוח חישוב זמין (אתה הענן).מכאן הגיע הצורך ב - Orchestration ו - (הנה זה בא) Containerization (כן, זו באמת מילה).אתגר לאקדמיה - קופסונים? אורי מציע המכלה. תחשבו על זה שנייה.בסוף הכל מתכנס ל - Velocity - רוצים שאנשים יוכלו לזוז יותר מהר, גם ב - Production וגם ב - Development.אז הכוכבים התיישרו - ואיפה אנחנו היום?מנהלים כיום שלושה Data Centers, כשכל אחד כמה מכיל מספר k8s clusters.סדר גודל של כ - 1500 מכונות ב - Production (עם כמה Containers של כמה צוותים על כל מכונה)מבחינת Distinct services - כ ~500 שרצים על ה - Clustersמעבר לכך יש Clusters שמיועדים לבדיקות וכו’ - משהו כמו עשרה Clusters בסך הכל.כל ה - Production workload רץ על k8s, או שיש גם מקומות אחרים (Batch cases, etc)?ה - Databases עדיין לא רצים ב - k8s; כל ה - workload שהוא Stateless (למשל Java services) רצים בתוך Containers.מה לגבי Batch processing - גם שם? עוד חזון למועד, אבל יש שאיפה גם בכיוון ה - State-full.עבור החלק הזה יש מערכות workflow פנימיות שנכתבו ב - Outbrain; יש שימוש ב - Containers על מנת לבודד למשל ספריות של Hadoop (על מנת להיות Self-contained), אבל כיום לא בתוך k8s (אולי בעתיד).ולחלק השני של הכותרת - מהי Dyploma?מההתחלה - שחף הגיע ל - Outbrain לפני שנתיים וחצי, והתבקש לפתח מערכת Build & Deploy על k8s: “הנה סט הדרישות - בהצלחה”.המטרה הייתה מערכת שיודעת לעשות Deployment על k8s, ליצור Object Orient service שלוקח את ה - Java client, לבנות עבורו את ה - flow וכו’.בגדול - “זה השרת שלי, ככה קוראים לו וככה ניגשים אליו - אני רוצה Build & Deploy על k8s”. אפשר לציין גם את מספר ה - instances ,נתוני זכרון ו - CPU - וזהו בגדול. המפתח לא צריך להכיר k8s, רק את Dyploma, מה שאמור להאיץ מאוד את קצב העבודה.בעצם - Dyploma היא Service שעוטף את k8s ומאפשר לעשות את כל ההגדרות (Routing וכו’).התלבטות נפוצה בשימוש ב - k8s (רן שואל בשביל חבר) היא שימוש ישיר או בתיווך מעטפת - אפשר להגיד “הנה ה - Cluster, תעשה מה שאתה רוצה” (צור pods, שלח yml. וכו’), ואפשר גם לכתוב כלי (כמו Dyploma, אבל יש עוד כלים דומים בשוק שעוטפים את k8s). מה הביא לבחירה בכלי מעטפת? מהי הפרספקטיבה לאחר שנה ומשהו?כדי להכיר את k8s צריך להיכנס לעולם שהוא לא בהכרח חלק מהיום-יום של כל מפתח. יש את ה Tech Savvy שרצים ללמוד כל דבר חדש ויש את אלה שפחות, ומחפשים את הכפתור של Build & Deploy שמאפשר ליצור את ה - Instances ולהמשיך הלאה - התרגלו לטוב.גילוי נאות לגבי “התרגלו לטוב” - על המערכת הקודמת היה אחראי אחד בשם רן תבורי.כשמתכננים API תמיד קיימת ההתלבטות של רמת החשיפה למפתח, כשבדיעבד לא כל ההחלטות מתגלות כנכונות - לפעמים דברים שנדמה היה שהגיוני להחביא יכולים היום (עם הסביבה העשירה של ספקי הענן השונים) לתת המון כוח למפתח שיודע להשתמש בהם, ולפעמים הפוך.נניח שהתחלנו מאפס (בלי מצב נתון שהמפתחים כבר התרגלו אליו) - אילו החלטות נראות כיום כנכונות לאור הניסיון ב - Outbrain?ההתחלה הייתה עם CLI, ותוך ניסיון למסך מידע שלא חיוני למפתח - והפידבק מרוב המשתמשים היה בסגנון “אחלה, תן לי להתמקד בקוד”.עם הזמן התקדמנו ועוד Services עברו מה Bare metal ונוספו עוד משתמשים - וגילינו שיש Pipelines שנבנים (build) ב - Jenkins ועובדים מול ה - API של Dyploma. כמות הנפילות נמוכה יחסית והידע הנדרש לא רב מדי.מבנה ה - Services ב - Outbrain (וה - Templates שמסתמכים עליהם) הוא מנגנון שחוזר על עצמו, ואין צורך בורסטיליות מאוד גבוהה - לא ממציאים את k8s מחדש וזה טוב מספיק עבור חלק גדול מאוד מה - use cases.עם הזמן נוספו עוד use cases - משתמשים רוצים UI (רגילים . . . ואפשר לעשות יותר לעומת CLI ל - API).בשלב הזה (לאחר שנה וחצי) כבר ראינו את הצורך בתמונה רחבה, של dashboard שמאפשר לראות כל ה  -Deployment, ניהול של כל ה - clusters ממקום אחד (Federation)מדובר לא רק ב - Production אלא גם Staging ו - Testing (לא בהכרח חשוף למפתחים, רק למי שצריך).לאחרונה התחלנו לעבוד על Cluster ב - GCP, ובגלל אופן העבודה של Dyploma מול k8s החיבור היה מאוד פשוט (צריך רק את ה - Key, בלי Plug-ins או Controllers וכו’)מדובר בעצם על תהליך Setup היברידי - מפתח יכול לבחור ריצה על Bare metal או בענן, ועבורו זה פחות או יותר שקוף - לא בהכרח מודע האם הריצה היא על מכונה פיזית או בענן (שזה גם פיזית בסוף, אבל במקום אחר).משהו שהיה חשוב לשמר בעבודה עם Dyploma, ולא להמציא משהו חדש.המפתח ממשיך לדבר ב”שפה של Outbrain”, אבל על k8s.ההפרדה ל Production/ Staging/ Test - אלו לא clusters שונים של k8s, אלא הפרדה לוגית שמתרחשת ברמת האפליקציההאפליקציות מפרידות בין Production/ Staging/ Test באמצעות תיוג (tagging) שמוזרק כשמרימים אותן, ולא “יודעות” באיזה cluster הן רצות (אפשר לדעת, אבל לרוב זה לא מעניין - מעניין מהו ה Data Center).התקשורת אינה מתרחשת באופן הקלאסי של k8s (חזרה לפרק על Networking) - מכיוון שמיישמים שכבה של Fabric מעל k8s ולא משתמשים ב Plug-ins, לכל Container יש IP משלו והוא מתקשר עם האחרים דרך תשתית התקשורת, בלי שום דבר באמצע.מכאן נובע שכל מה שנמצא “בדרך” - אבסטרקציות כמו Services למינהם - לא נמצא בשימוש.משתמשים ב - Consul לצורך Service Discovery, ורושמים כל Container שעולה (אין בחירה) - מעצם זה שהמפתח הגדיר deployment הוא נרשם עם כל ה - meta data שמוזרק ל - Consul.קיימים גם clusters שכוללים Workloads מכמה מקורות (Production/ Staging/ Test) - עשוי להיווצר מצב של “גניבת משאבים” ביניהם?כן - ובגלל זה יש יישום של Preemption (מגיע service גדול - מי זז?)נותנים תעדוף ל - Deployment באמצעות Dyploma: ב - k8s תעדוף מוגדר ע”י מספר, והגדרנו שמות לתחומי עדיפות שונות (Bronze, Silver, Gold, Diamond), שחלקו מוגדר ע”י המפתח וחלקו מחושב בתוך Dyplomaלא רוצים ש Services עם instance בודד יתקעו בתור ויצרו Downtime, למשל.מה שלא ב Production מקבל כמובן תעדוף יותר נמוך.בחזרה ל - Work flow של המפתח - עד עכשיו התמקדנו בכך ש Dyploma מנהלת את ה- Clusters של k8s עבור המפתח (שלא נדרש להכיר k8s על בוריו). יש גם מעבר לכך - Dyploma מתחילה

יס מפסיקה לשדר בלוויין, ההיפסטר שדומה לכולם, מחשבים ניידים לגיימינג זה מעפן ואמאל'ה איירפודס!     לרלרת המוצרים הנגישים של איקאה שאפשר להדפיס - מאוד מעניין! https://thisables.com/new-developments/ המשטרה סוגרת את טלגראס ופייסבוק פשוט עוזרת לה https://www.gov.il/he/departments/news/police_12-3-19_42_arrested_for_drug_trafficking_telegram https://www.haaretz.co.il/captain/net/1.7019155   אפל עושים אירוע שואוטיים ולאהוד נמאס כבר ומשעמם לו https://www.theverge.com/2019/3/13/18264007/apple-video-service-hbo-showtime-starz-streaming   חיות כיס עושים לייב ולאהוד ושחר יש טיפים כשדרנים מנוסים מאוד! אז מה אם רשות השידור עושים רדיו יותר מ-80 שנה, וטלוויזיה 50 שנה. https://www.facebook.com/events/422261855005238/   לאהוד יש אנטי תלונה על חברת שוקיט https://www.facebook.com/ehudk/posts/10161505958185383 לשחר יש תלונה על נגיסה והווכחנות הסמנטית שלהם לגבי מה משמעות המילה להכריח שחר התקין ידית עם סורק טביעת אצבע של elock והיא אחלה בחלה https://www.elock.co.il/he/       ההיפסטר שדומה לכולם וכעס על זה   https://www.npr.org/2019/03/10/702063209/man-inadvertently-proves-that-hipsters-look-alike-by-mistaking-photo-as-himself   זו הכתבה שהכעיסה https://www.technologyreview.com/s/613034/the-hipster-effect-why-anti-conformists-always-end-up-looking-the-same/         למה מחשבים ניידים לגיימינג זה מעפן ולשחר יש מחשב יקר רצח. ולמה שחר מסיע את הילדים שלו לחוג ולוקח את הכלב לוטרינר, בזמן שהוא עושה קניות ליום הולדת של הגדול, ומדבר תוך עם המפעיל שכמעט הבריז לו, אבל ב'ונה הוא מצא מקום בסיטונות שמוכר גם הפתעות קטנות לילדים, גם משכיר הליום לבלונים, וגם יש לו כיבוד ובירות להורים - צריך רק לפנות מקום לארגז, אז הוא יסתדר עם לדחוף את העגלה במושב לידו.   אוזניות איירפודס אמא'לה וכמה שטויות נכתבות באינטרנט https://www.mako.co.il/nexter-cellular/Article-448a84162c17961006.htm   יס לא תשדר בלווין - אלא רק באינטרנט. איך יסתדר עם הרשיון? שאלה מצויינת https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5478516,00.html https://www.gov.il/BlobFolder/policy/dbs_license/he/%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%20%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94%20%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf       המלצה בדקה אהוד ממליץ על אליפות העולם בבונוס שהוא מנחה שחר ממליץ על הספיישל החדש של ג'ימי קאר - The Best of Ultimate Gold Greatest Hits https://www.youtube.com/watch?v=g5GRHlhBSDY  

מאזינים יקרים, מצאתם אותנו שוב, והפעם אנחנו דנים באתר שאליו חלומות מגיעים כדי למות - אתר עצומה! איך אומרים? הדרך לדאחקות ולהגיגים של  ילדים רצופה בכוונות טובות.   אנחנו צוללים לתוך הצד המגוחך של הדמוקרטיה כדי שאתם לא תצטרכו!   עוד דברים בלתי צפויים הם שכולנו שוקלים להתחיל לעשן, וגל מגלה בעצמו כשרונות שאיש לא חשד שיש לו! קורים גם דברים שהם כן צפויים כמו ליבי מתוסכלת, חגי אובססיבי וגל מרביץ ראנט על חוסר דיוק מדעי.   *********************** לינקים לדברים שנדונים בפרק: טופס אזרחות במדינת למזקיה: https://lamzak.co.il/p/%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%A7%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA אתם תבינו כבר: https://www.youtube.com/watch?v=LBjDcEfuJGg *********************** לינקים לדברים כלליים: להאזנה לפרק באתר - https://lamzak.co.il/e/012 אנחנו נמצאים בכל אפליקציות הפודקאסטים שאנחנו מכירים- חפשו למזק או lamzak! עדכונים במייל - http://eepurl.com/dAP6g9 באתר - http://lamzak.co.il בפייסבוק - https://www.facebook.com/lamzakPodcast יוטיוב - https://www.youtube.com/channel/UC6t6N7sd8UNvlR762suA1KQ ובמייל - lamzak.podcast@gmail.com  

מאזינים יקרים, מצאתם אותנו שוב, והפעם פרק בעל חשיבות היסטורית של למז"ק, לא רק בגלל שזה מספר 10! כדי לדעת מה קורה, תצטרכו להאזין, אבל בגלל זה קוראים לכם מאזינים יקרים! חוץ מזה, אנחנו לומדים שלהתעסק עם המרקם העדין והלא-מובן של המציאות הגיאו-פוליטית זה לא רעיון טוב כמו שזה נשמע, כי לפעמים יש לזה תוצאות איומות וקטלניות אבל לפעמים, וזה לא פחות נורא - אין לזה תוצאות בכלל! הלינקים שהבטחנו לכם בגוף הפרק: וויקי שמוקדש לנושא הפרק - https://micronations.wiki/wiki/Main_Page טופס בקשת אזרחות - https://lamzak.co.il/p/%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%A7%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA ************************** להאזנה לפרק באתר - https://lamzak.co.il/e/010 אנחנו נמצאים בכל אפליקציות הפודקאסטים שאנחנו מכירים- חפשו למזק או lamzak! עדכונים במייל - http://eepurl.com/dAP6g9 באתר - http://lamzak.co.il בפייסבוק - https://www.facebook.com/lamzakPodcast יוטיוב - https://www.youtube.com/watch?v=1X-C38LXLx8 ובמייל - lamzak.podcast@gmail.com

                          https://ia801505.us.archive.org/21/items/TheHHPODCASTEP999/TheH%26HPODCAST%20EP%209%20%20%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%98%209%23%20-%20%D7%92%D7%96%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%2c%20%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94.mp3

https://ia601501.us.archive.org/28/items/TheHHPODCASTEP888/TheH%26HPODCAST%20EP%208%20%20%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%98%208%23%20%D7%94%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%90%D7%91%D7%99%20%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%95%20.mp3

                https://ia801508.us.archive.org/26/items/TheHHPODCASTEP444/TheH%26HPODCAST%20EP%206%23%20%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%98%206%23%20%D7%92%27%D7%99%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA.m4a