The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן ההוראה מהענין דראש חודש שאז הוא מולד הלבנה, היינו, שהלבנה מתחדשת ומתחילה להאיר, ומלילה לילה מתחזק אור הלבנה, אע"פ שהלבנה היא "המאור הקטן": לכל יהודי שנמשל ללבנה, ועליהם נאמר "מי יקום יעקב כי קטן הוא", ובפרט ילדי ישראל – קטנים כפשוטם, ונמצאים בלילי הגלות – נותן ה' כחות שיוכלו להאיר את העולם כולו, ולהוסיף בזה מיום ליום, ע"י "נר מצוה ותורה אור", כולל זה שמעמיד "שופטים ושוטרים" ב"שערים" שלו להשגיח שלא יכנסו דרכם ענינים בלתי רוציים – שעי"ז משפיע שגם ילד בקצה השני של העולם יתנהג כך. ובמיוחד בחודש אלול שהנהגת ה' אז היא ע"ד מלך הנמצא בשדה – שאפי' כשנמצאים ב"שדה", בזמן הגלות, שאז "ציון שדה תחרש" – יוצא ה' לשם ונמצא שם עם כאו"א באופן ד"באור פני מלך חיים". וע"י קיום הוראות הנ"ל נזכה במהרה לקיום היעוד "שהם עתידין להתחדש כמותה, "נאו"!משיחת יום ג' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשמ"א, לילדים (ד"קרית גן ישראל") ולילדות (דמחנה "אמונה"), "צבאום השם", שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2026 Synopsis On Rosh Chodesh the moon reappears and begins shine, growing stronger from night to night. Similarly, although the verse states, “How will Yaakov (the Jewish people, who are compared to the moon) arise, for he is small,” (especially young children, who are small in the literal sense), and although they are in exile (“night”), nevertheless Hashem grants them the strength to illuminate the entire world and to increase in light from day to day. They do this through the “lamp of a mitzvah and light of Torah is light,” including by “appointing judges and officers” at one's own “gates” to ensure that no undesirable influences enter through them. In this way they inspire other children – even at the other end of the world – to conduct themselves this way, too. Especially during the month of Elul, when “the King is in the field”: Even when the Jewish people are in the “field” of exile because “Tzion is plowed like a field,” Hashem is with them, and “In the light of the King's countenance there is life.” By carrying out these directives, we merit the fulfillment of the promise that the Jewish people “are destined to be renewed like the moon” – and it will happen now.Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Shoftim, 2nd day of Rosh Chodesh Elul 5741 – to the campers of Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2026

התוכן העבודה דחודש אלול (גם) כוללת בתוכה את כל השנה הבעל"ט, כולל ימים הנוראים וימים טובים וכו'! וכמבואר בלקו"ת בד"ה אני לדודי ודודי לי, שאז נמשכות מלמעלה האהבה ויראה לכל השנה! וזהו החידוש בהמשכת הי"ג מדות הרחמים בחודש אלול על המשכת י"ג מדות הרחמים במשך כל השנה – שבחודש אלול ה"ז (גם) בנוגע לחיי הנשמה. ולכאו' אלו ענינים הכי נעליים, ואיך אפשר לכאו"א להגיע לזה, ובפרט שה"ה ימות החול?! הנה זהו מה שמבאר שם, שזהו מפני שדוקא "בימות החול" אלו בא המלך בעצמו לכאו"א, גם לנמצאים "בשדה", "וכל הרוצה" יכול לגשת אליו וכו'. ומוסיף שם עוד יותר: שגם מהנמצאים "במדבר" לגריעותא, מתחננת ומצווה ומבטיחה תורה "ובקשתם משם את ה"א – ומצאת"! – עשיית התשובה.ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' ראה, מבה"ח אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2026 Synopsis The service of the month of Elul encompasses the entire coming year, including the High Holy Days and Yomim Tovim etc. As explained in Likkutei Torah in the maamar Ani LeDodi VeDodi Li, during the month of Elul we draw down love and awe of Hashem for the entire year. This is the unique quality of the revelation of the Thirteen Attributes of Mercy during Elul as compared with their revelation during the rest of the year: in Elul, the revelation relates not only to one's physical life but also to the life of the soul. Seemingly, being that these are such lofty spiritual levels, how is it possible for every Jew to attain them, especially being that the days of Elul are ordinary weekdays? But the maamar explains that it is specifically during these ordinary weekdays that the King Himself comes to every Jew, even to those who are “in the field,” and whoever desires may approach Him. Moreover, the Torah pleads with, commands, and promises every Jew, even those in the lowly spiritual state of a “desert,” that “From there you will seek Hashem, your G-d, and you will find Him…” – referring to the service of teshuvah.2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Re'eh, Mevorchim Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2026

התוכן הוראה ממ"ש ברביעי דפ' שופטים "וכי יבוא הלוי מאחד שעריך.. בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה' ושרת בשם ה' אלקיו ככל אחיו הלוים וגו'". זאת אומרת, שכאשר כהן בא אל ביהמ"ק מתי שרוצה יכול להקריב קרבנותיו גם אם זה לא המשמר שלו. ויתירה מזו, בבואו לביהמ"ק (ברגל) יכול גם להשתתף בעבודה דשאר הקרבנות שבאים באותו זמן (עיין בפרש"י עה"פ)! וההוראה בנוגע למשכן הרוחני שבכל אחד ואחת: כאשר "נדבה רוחו אותו" לעסוק בעבודה מסויימת, אף אם זו היתה צריכה להעשות ע"י אחר, ניתנה לו הזכות לעבוד עבודה זו.משיחת יום ד', בדר"ח אלול ה'תשמ"ז, לילדי מחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2026 Synopsis Revi'i of parashas Shoftim begins, “If a Levite comes from one of your cities…he may come whenever his soul desires to the place Hashem will choose, and serve in the name of Hashem his G-d like all his Levite brothers…” This teaches that when a kohen comes to the Beis Hamikdash, whenever he wishes, he is permitted to offer his own korbanos even if it is not the time of his designated priestly watch. Moreover, when he comes to the Beis Hamikdash (on a festival) he is allowed to join in the service of the other korbanos during that time (see Rashi). The lesson for the spiritual Sanctuary within every Jew is that when one's spirit inspires him to undertake a particular form of Divine service – even if that task would ordinarily have been performed by someone else – he is granted the privilege of doing it himself.Excerpt from sichah of Wednesday, second day of Rosh Chodesh Elul 5747 – to summer campers For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2026 לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן

התוכן רצונו של הקב"ה הוא שהעולם כולו יהי' דירה לו ית'. הפירוש האמיתי של "דירה" הוא ע"ד ובדוגמת דירת האדם – ששם נמצא ומתגלה בכל עצמותו, עד שגם כאשר נמצא במקום אחר ה"ה חושב אודות דירתו, שלכן, גם אז נמצא הוא – בפנימיות ובאמיתיות – בדירתו. וזהו תפקידו של יהודי – לעשות מכל ענין שבעוה"ז דירה לו ית'. והקב"ה נותן את הכחות שבכל מקום ובכל זמן – בין בסתם יום חול ובין ביום כמו יוהכ"פ – יוכל כל אחד, בתור חלק מכלל ישראל, לפעול את הענין ד"ושכנתי בתוכם" ע"ד ובדוגמת התגלות השכינה בקודש-הקדשים ביוהכ"פ ע"י עבודת הקטורת של הכה"ג! (אע"פ שאי-אפשר לדמות העבודה ברשות הרבים להעבודה של כה"ג ביוהכ"פ או יהודי בביהכנ"ס).ב' חלקים משיחת ליל ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ו – ביחידות כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2026 Synopsis Hashem desires that the entire world become a home for Him. A true home is where a person's essence is expressed; even when he is somewhere else, he is thinking about home, and therefore deep down that is where he really is. And this is a Jew's mission – to turn every aspect of this world into a true home for Hashem. He empowers us to do so in every place and time; whether on an ordinary weekday or on a day like Yom Kippur, every Jew can bring to fruition the verse, “I will dwell among them” – in a way that resembles the revelation of the Divine Presence in the Holy of Holies on Yom Kippur through the service of the Ketores offered by the Kohen Gadol.2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Pinchas, 15 Tammuz 5746 – in Yechidus Klalis for out-of-town visitors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2026

התוכן הוראה הנלמדת מפ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך וגו'": "שופטים" קאי על שכל התורה שבכאו"א שע"י שופט האדם א"ע וקובע כיצד עליו להתנהג, ו"שוטרים" הם איברי האדם המבצעים בפועל ממש את מה שנקבע עפ"י המשפט. הוראה מיום כ"ז בחודש: כאשר היצר בא ומפחיד את האדם, שבהיותו בעולם גדול שבו ישנם הרבה שאינם שייכים לעם-ישראל וכו', וא"כ הוא במצב של "צרה" – באה ההוראה ממ"ש בשיעור תהלים היומי "שיר המעלות אל ה' בצרתה לי ויענני" – גם במצב של "צרה" אסור ליהודי ליפול ברוחו, כי ה' נמצא אתו, ובודאי "קראתי ויענני" – ה' ממלא את בקשותיו. והוודאות בזה הוא עד כדי כך שזה נאמר באופן ד"שיר המעלות", ומזה מובן גם שכשנמצאים בחשכת הגלות, צרה הכי גדולה, הנה ע"י "קראתי" – ששרים אודות "משיח נאו", הנה "ויענני" – תיכף ומיד בא משיח צדקנו.משיחת יום ב' דפ' שופטים, כ"ז מנחם-אב ה'תשמ"ב, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2026 Synopsis Parashas Shoftim begins, “You must appoint judges and officers for yourselves…”: “Judges” refers to the Torah-reasoning with which a Jew judges himself and determines how to conduct himself. “Officers” refers to the limbs that carry out the “judgment” in practice. The lesson from the 27th day of the month: The yetzer-hara may try to frighten a Jew by telling him that he is outnumbered by those who don't follow the Torah or don't belong to the Jewish people etc. But today's Tehillim begins: “A Song of ascents. I have called out to Hashem in my distress, and He answered me.” Meaning, even when a Jew is in a state of distress, he must not be discouraged because Hashem is with him, and it is absolutely certain that if one calls, He answers. And this is so certain that it is expressed in a “song” and “ascent” – joyously and rising higher and higher. Similarly, even in the darkness of exile (the greatest possible distress), when we call out by singing Moshiach Now, “He answers us” with the coming of Moshiach Tzidkeinu.Excerpt from sichah of Monday, parashas Shoftim, 27 Menachem-Av – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2026 לזכות יוסף יצחק בן רחל לאה שי' שפירא ליום ההולדת שלו כ"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן ישנם כאלו המנצלים חודש אלול להטיף מוסר לבנ"י ש"כל הנוגע בהם כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה"! ועאכו"כ בחודש אלול ש"המלך בשדה" דרושה זהירות לא לדבר דברים קשים על בנ"י ח"ו אלא ללמד זכות עליהם, שעי"ז ילמדו זכות עליו.. והרי הוא זקוק לרחמי הקב"ה שלא יביט על הנהגתו במשך השנה באופן של "רודף שלמונים" ורדיפת כבוד וכו' – ואעפ"כ לא מצא זמן אחר לדבר דברים קשים על בנ"י אלא בחודש אלול דוקא, ומנצל לזה את הזמן שהתאספו יחד לשמוע דבר ה'! ומה שטוען שיכול להיות שהקב"ה הטיל עליו את התפקיד לומר מוסר... הנה הבחינה בדבר מובנת עפ"י הסיפור שמביא הצ"צ בד"מ אודות ר' מענדל בארער שלא הי' אומר מוסר אא"כ היו נותנים לו נדבה, מכיון שבעצם אין מקום לומר מוסר לבנו יחידו של ממה"מ הקב"ה, אלא דמכיון שמצוה עליו לפרנס ב"ב, וה' הזמין לו בהשג"פ פרנסתו ע"י אמירת מוסר, אזי אין לו ברירה ומוכרח לומר מוסר. אבל להמתין ולצפות מתי יבוא כבר חודש אלול ויוכל להטיף מוסר לבנ"י – מצב כזה לא הי' לעולמים!!משיחת יום א' פ' ראה, כ"א מנחם-אב ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2026 Synopsis There are those who take advantage of the month of Elul to rebuke other Jews etc., but who are they to do so when the Jewish people are considered “the apple of the eye of the Holy One, blessed be He”?! One must be careful not to speak harshly about Jews chas v'shalom, especially in the month of Elul, when one should judge Jews favorably so that he himself will be judged favorably, especially one who needs Hashem to overlook his conduct of chasing after honor and “pursuing bribes” throughout the year etc. Yet they specifically choose the month of Elul to speak harshly of Jews, taking advantage of an occasion when people gather to be inspired etc. And if one argues that Hashem has assigned him this task of delivering rebuke – he should learn from a story the Tzemach Tzedek writes in Derech Mitzvosecha: Reb Mendel Barer was gifted with oratory skills, and when he traveled to Jewish communities, he would be asked to deliver mussar. But he would agree only on condition that he was paid for it. He explained: Really, there is no basis for rebuking Jews, who are the only child of Hashem. Nevertheless, since he has an obligation to support his family, and Hashem arranged by Hashgacha Pratis that his livelihood should come through delivering musar, he has no choice but to do so. But to wait and look forward to the month of Elul so that one can rebuke other Jews is unheard of.Excerpt from sichah of Sunday, parashas Re'eh, 21 Menachem-Av 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2026 לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן

התוכן כשנכנסים לעש"ק מבה"ח אלול יש לעורר אודות התחלת העבודה דחודש אלול – "אני לדודי ודודי לי", שזהו ענין כללי הנוגע לכל פרטי עבודת האדם. ומכיון שכדי שיהי' "ודודי לי" ה"ז תלוי ב"אני לדודי" כדבעי, יש לנצל כדרוש את ימי ההכנה לש"ק; הקשר דפ' ראה לגאולה כי אז תהי' לימוד התורה באופן של ראי', "והיו עיניך רואות את מוריך"; הסיום בשליחות מצוה לצדקה, שקשורה ביציאה מן הגלות – "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה". ויה"ר שיקויים מיד מ"ש "ראה אנכי נותן לפניכם וגו'".שיחת כ"ג אור לכ"ד מנחם-אב, אור לעש"ק פ' ראה, מבה"ח אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2026 Synopsis Erev Shabbos Mevorchim Elul is a time to think about the month of Elul and the service of Ani l'dodi v'dodi li, which is a general principle that encompasses every aspect of a person's Divine service. Since “my Beloved is mine” depends upon the first part of the verse, “I am my Beloved's,” the days leading up to this Shabbos should be utilized properly. The connection between parashas Re'eh (“See…”) and the Redemption is that when Moshiach comes, we will study Torah in a manner seeing, as it is written: “…and your eyes will see your Teacher.” We will conclude by appointing everyone as a shliach for tzedakah, which hastens the Redemption, as the verse states, “Tzion will be redeemed with justice, and her captives with tzedakah.” May it be Hashem's will that we immediately merit the fulfillment of the verse, “See, I am setting before you today....”Sichah of Thursday night, 24 Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2026 לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות*לזכות מרת שושנה בת גיטל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן חמישי דפ' ראה מתחיל עם "עשר תעשר וגו'", דקאי על כללות ענין המעשרות, שזהו כללות ענין הצדקה. כללות ענין הצדקה פועל אחוה ושלום בין אדם לחבירו, שעי"ז נפעל ענין האחוה ושלום בכללות עם ישראל, וכאשר עם ישראל נמצא במצב של אחוה ושלום, הנה אפי' אם מעמדם ומצבם הם שלא כדבעי, מ"מ הולכים למלחמה ונוצחין – הן בנוגע למלחמה עם היצה"ר והן בנוגע למלחמה כפשוטה, ובאופן ששוללים מלכתחילה את האפשרות לענין של מלחמה וכו'. "עת רצון" זה קשור גם עם ההכנה לחודש אלול, שאז, כמ"ש אדה"ז בלקו"ת פ' ראה, נמצא "המלך" לידו, אפי' אם הוא במצב של "שדה" (ברוחניות), שזה פועל שינוי עיקרי בכללות ההנהגה וכו'.משיחת יום ה' פ' ראה, ז"ך מנחם-אב ה'תשמ"א ‏–‏ "תענית שעות", בבית הכנסת לאחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2026 Synopsis Chamishi of parashas Re'eh begins with the verse, “You must tithe...,” an expression of tzedakah, which brings peace and unity between one person and another and among the Jewish people as a whole. When the Jewish people are united, even if their spiritual state is not as it should be, they are victorious in battle, both in physical battle and in the battle against the yetzer hara, and moreover, their victory is such that the whole possibility of war is precluded from the outset. This Time of Favor is also associated with the preparation for the month of Elul, when “The King is in the field,” meaning Hashem is close to a Jew even if he is in the spiritual state of a “field,” and Hashem's closeness causes a fundamental change in one's overall conduct (as the Alter Rebbe writes in Likkutei Torah on parashas Re'eh).Excerpt from sichah of Thursday, parashas Re'eh, 27 Menachem-Av 5741 (designated a partial fast day) – after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2026 לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן כנס זה מתקיים לאחרי תקופת שהותכם ב"מחנה קיץ", שהתכלית שבזה בפשטות היא מנוחת וחיזוק הגוף, אבל הכוונה הפנימית שבזה היא שהשלימות בבריאות הגוף תוסיף שלימות בבריאות הנשמה. ומכיון שכן, הרי בשובכם מתקופת המנוחה ב"מחנות קיץ" עליכם להוסיף ביתר שאת וביתר עז בלימוד התורה וקיום המצוות וכו'. ההוראה משיעור חומש דיום הרביעי (שבו "נתלו המאורות") דפ' ראה: התוכן ד"ראה" הוא שכאו"א מישראל רואה שכל מה שיש להם וכל מה שיש בעולם אינו אלא מפני ש"אנכי נותן לפניכם"! – "שהכל נהי' בדברו"! וענין זה מודגש בשיעור חומש דיום הרביעי שמתחיל עם "בנים אתם לה' אלקיכם" – שכאו"א מישראל מתנהג באופן המתאים ל"בן מלך", שאוכל רק מאכלים כשרים (כהמשך השיעור) וכיו"ב. ועי"ז זוכים למ"ש בסיום הסדרה ש"יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר" בביהמ"ק השלישי שיבנה במהרה בימינו וכו'.משיחת יום ד' דפ' ראה, כ"ב מנחם-אב ה'תשמ"ו, להילדים והילדות דמחנה קיץ "גן ישראל" "ואמונה" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2026 Synopsis This gathering is taking place after you have spent time in summer camp, whose simple purpose is for the body to relax and gain additional strength, but whose inner purpose is for the body's health to impact the soul's health. Accordingly, after camp, you should increase in Torah and mitzvos etc. The lesson from revi'i of parashas Re'eh is as follows: The theme of Re'eh (“See”) is that every Jew sees that everything he possesses, and everything in the world, exists only because Hashem “places it before you.” This is emphasized in today's Chumash, which begins with the verse, “You are children of Hashem your G-d”: Every Jew must conduct himself as befitting a child of the King – eating only kosher food (as today's Chumash goes on to describe) etc. In this way we merit the fulfillment of the verse at the end of the parashah, “All your males must appear before Hashem your G-d in the place that He will choose” – in the third Beis Hamikdash, which will be built speedily in our days.Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Re'eh, 22 Menachem-Av 5746, to the campers of Camp Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2026 לזכות החתן אוריאל מאיר בן דבורה בריינדלוהכלה מרת טובה רבקה בת גילה עלקהשיחיו רבנולרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחתכ"א מנחם-אב ה'תשפ"ונדבת אחיו שי'

התוכן 1) בשלישי פ' ראה נאמר שהקב"ה מבקש ונותן כח להיות "אחרי ה"א תלכו וגו' ובו תדבקון" – ללכת בדרכיו שהורה בתורה, ולהשפיע כך גם על הזולת – "ואהבת לרעך כמוך", (וכפרש"י על "ובו תדבקון"), ועי"ז הנה לא רק שמתקרבים להקב"ה אלא שנדבקים בו! ועי"ז נמשכים עוד יותר ברכות לו ולכל המשפחה. 2) ההוראה מיום השלישי ש"הוכפל בו כי טוב" – "טוב לשמים וטוב לבריות", שיהודי צריך להתעסק בכל עניני טוב – תומ"צ – "טוב לשמים", ועזר וסיוע ליהודים הנמצאים סביבו, "טוב לבריות". בשלישי דפ' ראה מדובר אודות האזהרה לבנ"י לא להתנהג כמו העמים שימצאו בא"י כאשר יבוא לרשת אותה. וההוראה: אסור ללמוד ממעשיהם של האומות אע"פ שהם רבים ובנ"י הם "המעט מכל העמים"! הקב"ה הביאו בין שאר האומות כדי שיגלה את תוקף האמונה פשוטה אשר "אתה בחרתנו מכל העמים". ועי"ז זוכים לברכות ה' וכן ליחס של כבוד ולהערצה מכל האומות כפי שזוכים במדינה זו.1) משיחת יום ג' פ' ראה, כ"ג מנחם אב ה'תשד"מ, לחברי הכולל "תפארת זקנים, לוי יצחק" ו"חכמות נשים" – שיחיו. 2) משיחת יום ג' פ' ראה, כ"ו מנחם-אב ה'תשמ"ה, לחברי הכולל "תפארת זקנים, לוי יצחק" ו"חכמות נשים" – שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2026 Synopsis (1) Shelishi of parashas Re'eh states, “You must follow Hashem your G-d…and cleave to Him”: By following Hashem's ways as set forth in His Torah, and inspiring other Jews to do the same (out of Ahavas Yisroel, which mirrors Hashem's ways, as Rashi explains), one not only becomes close to Hashem, but attached to Hashem – which brings additional blessing upon a person and his entire family. (2) A general lesson from the third day of the week, when “It was good” was said twice, is the principle of “good for Heaven and good for mankind”: a Jew must occupy himself with Torah and mitzvos (“good for Heaven”), and also help other Jews around him (“good for mankind”). And a lesson from shelishi of parashas Re'eh in particular, which warns the Jewish people not to imitate the nations surrounding them: Although the Jewish people are “the fewest of all the nations,” they must not learn from the ways of the nations. Hashem placed the Jewish people among the other nations in order for them to reveal the power of their simple faith that “You have chosen us from among all the nations,” and in this way they merit Hashem's blessings, as well as the respect of the nations, as Hashem has blessed us in this country.Excerpts from sichos of (1) Tuesday, 23 Menachem-Av 5744, and (2) Tuesday, 26 Menachem-Av 5745, to Kollel Tiferes Zekeinim Levi Yitzchok For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2026 לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט*לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי

התוכן רואים דברים מבהילים שקורים דוקא לאחרונה, כמו ההנהגה פראית בין אדם לחבירו אצל בני-נח, ולפעמים - גם אצל יהודים - היפך שכל האנושי, ועאכו"כ היפך השכל דנפה"א. ונשאלת השאלה: למה עשה הוי' ככה?! אלא זהו עוד סימן שכבר הגיע הזמן דביאת המשיח, כמ"ש בדניאל שבבוא הקץ, באחרית הימים, "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו הרשעים ולא יבינו.. והמשכילים יבינו" - יהי' "עולם ברור" ויתברר לכל מי הם ה"רשעים" ומי - ה"משכילים". וזהו גם טובת ה"רשעים", כי כל זמן שיש להם ספק אולי לא עשו דבר בלתי-רצוי לא יעשו תשובה, נמצא שזהו הדרך היחידה לפעול עליהם שיעשו תשובה. ועוד: ישנם יהודים שאין להם "ספק" בזה, ואדרבה - ממשיכים בדרכם מתוך עקשנות, ועוד מוסיפים להסית עוד יהודים שממנו יראו וכן יעשו, אבל הרי "לא ידח ממנו נדח", והעצה היחידה שגם א' כזה, וההולכים בדרכיו, יעשה תשובה, הוא - "יתבררו ויתלבנו", כאשר מתברר האמת וכולם רואים מי הוא, ואז יתחוור גם לו מצבו האמיתי וישוב בתשובה.משיחת יום ב' דפ' ראה, כ' מנחם-אב ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2026 Synopsis Lately we have witnessed shocking things in the world, in the barbaric ways people treat one another (including at times among Jews) etc. This is yet another sign that the time for the coming of Moshiach has already arrived, as the verse states in Daniel regarding the end of days, “Many will be clarified, whitened, and purified, and the wicked will pervert, and all the wicked will not understand, but the wise will understand”: At that time all will see who is wicked and who is “wise,” and this clarity will benefit the wicked, because as long as they have doubts as to whether they have in fact done something wrong, they will not do teshuvah. (Moreover, some Jews have no “doubts” at all – to the contrary, they stubbornly persist in their behavior and encourage other Jews to follow suit.) But because “None will remain banished from Him,” the truth of their behavior will be made clear to all, and when everyone sees who they really are (“They will be clarified and whitened…”), they, too, will see their true state, and this will inspire them to do teshuvah.Excerpt from sichah of Monday, parashas Re'eh, 20 Menachem-Av 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2026 לזכות מנחם מענדל בן נחמה דינה שי' ליום ההולדת שלו כ"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן כיצד יתכן שלאחרי גודל העילוי של ט"ו באב שבו "קיימא סיהרא באשלמותא" – יתחיל מצב דחסרון הלבנה, הלוך וחסור?! אלא שבאמת זהו"ע דהלוך ומוסיף בענין הביטול, עד לתכלית הביטול ברגע שלפני המולד ("ונפקדת"), כהכנה למולד וחידוש הלבנה ("כי יפקד מושבך"); יש נוהגין לברך איש את חבירו בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה החל מט"ו באב ואילך. הרי שמלבד אזהרה הברורה ד"ואברכך מברכיך" בכלל – ישנה הדגשה יתירה בזה בימים אלו בסמיכות לחודש אלול. ומה שבחודש אלול יש צורך לדבר עם יהודים דברי התעוררות לתשובה – הרי זה יכול וצריך להיות בדרך התורה ש"דרכיך דרכי נועם וגו'" – לדבר ענינים של טוב וברכה וכו', שעי"ז פועלים יותר; כ' באב הוא א' הימים שהביאו "קרבן העצים", שנדבו עצים לביהמ"ק והיו מניחים ב"לשכת העצים" שממנו היו לוקחים העצים למי שלא הי' לו משלו, דבזה מודגש הענין דאהבת ישראל.משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2026 Synopsis Seemingly, after the tremendous ascent of the 15th of Av (when “The moon is in its full state”), it is impossible for the moon to wane again. But the waning in fact represents an increase in bittul, culminating in the ultimate bittul just before the new moon (“venifkadta”), which is followed by the moon's rebirth and renewal (“ki yipaked moshavecha”). There is a custom to begin wishing one another to be inscribed and sealed for a good and sweet year beginning on the 15th of Av. Meaning, aside from the fact that “I will bless those who bless you” in general, there is a special emphasis in this regard during this time of year. When speaking to other Jews during the month of Elul about teshuvah, it must be done in way of Torah, “whose ways are pleasant ways” – one must speak of positive things and of blessing etc., and one accomplishes more this way. 20 Av is one of the days on which the Wood Offering was brought in the Beis Hamikdash. The wood was placed in the Wood Chamber to be used by those who did not have wood of their own – an expression of Ahavas Yisroel.Excerpt from sichah of Monday, parashas Re'eh, 20 Menachem-Av 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2026 לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף הלוי ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

התוכן איתא במדרש: רבי הי' שולח ר' אמי ור' אסי שיצאו ויבדקו ערים בישראל. כאשר היו נכנסים לעיר, היו מבקשים לקרוא ל"נטורי קרתא" (שומרי העיר), והיו מביאים את אנשי החיל וכו'. אמרו להם ר' אמי ור אסי "אלו הם שומרי העיר? אלא הם מחריבי העיר!" שומרי העיר הם ה"סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה וכו'"! וההוראה, וגם בנוגע ל"עיר קטנה זה הגוף": אע"פ שעפ"י תורה "אין סומכים על הנס" וצ"ל שומרי העיר כפשוטו וצ"ל שמירת בריאות הגוף כפשוטו באכילה ושתי' וכו' – בדרכי הטבע, אבל, מודיעים ר' אמי ור' אסי בשליחות רבי יהודה הנשיא, אם התשובה הראשונה על השאלה מי הם שומרי העיר היא – חוקי הטבע (ורק לאח"ז באים עניני תומ"צ), הנה גישה זאת מחריבה את העיר ואת ה"עיר קטנה זה הגוף"! היום ו"שמירת העיר" צ"ל מיוסד ומונהג לפי ה"נטורי קרתא" של משנה וגמ' ושו"ע, ורק אז לא יהיו הענינים שעושים בדרכי הטבע – מחריבים, אלא בונים ושומרים!משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2026 Synopsis The Midrash relates that Rabbi Yehudah HaNasi would send Rabbi Ami and Rabbi Asi to inspect Jewish towns. When they came to a town, they would ask to be introduced to the guardians of the city, and the townspeople would call for the soldiers and others responsible for maintaining order and security. Rabbi Ami and Rabbi Asi would say to them, “These are the guardians of the city? On the contrary – they are the destroyers of the city!” The guardians of the city are the “scholars and students who study, review, and preserve the Torah day and night…” Although the Torah teaches that “We do not rely on a miracle,” and therefore a city must have guards etc., nevertheless, Rabbi Ami and Rabbi Asi, as the emissaries of Rabbi Yehudah HaNasi, teach that if the first answer to the question, “Who are the guardians of the city?” is the watchmen who operate under the laws of nature etc., this approach destroys the city. Rather, the protection of the city must be based upon and guided by the true guardians – the teachings of the Mishnah, Gemara, and Shulchan Aruch. Only then will the natural measures build and protect rather than destroy. The same applies to the “small city” (the physical body): Although one must safeguard one's physical health by eating, drinking, and the other natural measures prescribed by the Torah, nevertheless, a person's day must be founded upon and guided by Torah.Excerpt from sichah of 19 Kislev 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2026

התוכן החילוק בין הפסוק "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" כפי שנאמר בפ' ראשונה של ק"ש [שבשישי דפ' ואתחנן] לכפי שנאמר בפ' שני' של ק"ש [שבשישי דפ' עקב] הוא: פסוק זה בפ' הראשונה בא בהמשך ל"ודברת בם" – שהוא ילמד תורה כך, אבל בפ' שני' זה בא בהמשך ל"ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך וגו'" – שגם הילדים ידברו בתורה באופן זה!, והיינו שגם א' שפעל על עצמו ללמוד תורה באופן כזה והוא דוגמא חי' וכו', עליו להתעסק במיוחד לפעול כך גם על הילדים – "משהתינוק מתחיל לדבר" – שגם כשחוזרים הביתה מבי"ס – "בשבתך בביתך" – ידברו "בם ולא בדברים בטלים". וזה, הזהירות מדברים בטלים, נוגע גם לבנות – אם רוצים שהבת תישאר יהודי' כשרה שיובילו לחופה כדת משה וישראל! ועוד: אפי' א' שעוד צריך לפעול ע"ע לא להיות "וסרתם ועבדתם וגו'", תובעים ממנו – באותה פרשה – שיתעסק בבת-אחת גם עם "בניכם" כנ"ל!משיחת כ' מנחם אב ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2026 Synopsis The words “…when you sit in your house and when you walk on the road, when you lie down and when you rise,” appear in in both the first paragraph of Shema (taken from shishi of parashas Va'eschanan) and the second paragraph (taken from shishi of parashas Ekev). The difference is that the first paragraph says “You shall speak of them when you sit in your house…”, meaning that a person himself must “speak of them,” while the second paragraph says, “You shall teach them to your children to speak of them when you sit in your house…” meaning you must teach the children to “speak of them.” In other words, even if someone has already trained himself to study Torah, and he serves as a living example for his children, nevertheless he must devote special effort to bringing his children to do the same: “From when the child begins to speak,” he should be taught “to speak of them and not of idle matters,” not only in school, but also “when you sit in your house….” This caution against idle talk applies to girls as well, if one wants his daughter to remain a faithful daughter of the Jewish people etc. And even someone who is on such a level that he still needs to be cautioned to “Take care lest…you turn astray and serve alien gods” is told, in that very same paragraph, to occupy himself with educating his children in this fashion.Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בני משפחתו שיחיו*לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן אודות חמשה עשר באב איתא במשנה "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכו'". ונקודת הביאור בזה: ט"ו באב הוא יום שבו "קיימא סיהרא באשלומתא", שזה מורה על שלימות בנ"י הדומין ומונין ללבנה. והעילוי בט"ו באב על ט"ו בניסן ותשרי: חודש ניסן קשור עם עבודת הצדיקים וחודש תשרי קשור עם עבודת התשובה, ולכן ט"ו תשרי יש בו עילוי על ט"ו ניסן, כי ענין התשובה באה לאחרי הירידה וכו'. ומזה מובן שט"ו באב שבא לאחרי ירידה הכי גדולה, חורבן ביהמ"ק וקודש הקדשים, הנה העלי' שלאח"ז היא גדולה ביותר. בקשר לט"ו באב איתא בגמ' ש"מכאן ואילך דמוסיף יוסיף" ופרש"י "מט"ו באב דמוסיף לילות על ימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו", ובמילא יש לקבל החלטות טובות להוסיף בלימוד התורה (בלילות) ועריכת התוועדויות בקשר לט"ו באב ובשבת שלאח"ז.ב' חלקים משיחת אור ליום ד' דפ' עקב, ט"ו באב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2026 Synopsis The Mishnah states: “There were no festivals for the Jewish people like the Fifteenth of Av...” The reason is because the Fifteenth of Av is the day on which “The moon is in its full state,” an expression of the completeness of the Jewish people, who are likened to the moon and whose calendar is based on the moon etc. The advantage of the 15th of Av over the 15th of Nissan and Tishrei is as follows: Nissan is associated with the service of tzaddikim, while Tishrei is associated with the service of teshuvah. Therefore, the 15th of Tishrei possesses an advantage over the 15th of Nissan, because teshuvah possesses the advantage of an ascent that follows a descent. Similarly, it is understood that the 15th of Av, which follows the greatest descent of all – the destruction of the Beis Hamikdash and the Holy of Holies – is the greatest ascent. In connection with the 15th of Av, the Gemara states: “From this point onward, one who adds will add,” meaning that from the 15th of Av onward, one who increases his nighttime Torah study adds life to his life (Rashi). Accordingly, one should resolve to increase in Torah study (at night) and to arrange farbrengens in connection with the 15th of Av and the Shabbos that follows it.2 excerpts from sichah of Tuesday night, parashas Ekev, 15 Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2026 לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר*לעילוי נשמת הרבנית גיטל לאה בת הרב ישראל ע"ה סלונים ליום היארצייט שלה חמשה עשר באבת.נ.צ.ב.ה.

התוכן [בסיום תענית: "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוהכ"פ שבהן . . בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות, בחור שא נא עניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך ביופי תן עיניך במשפחה, שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל וכו'". ובגמ' בבלי: "ת"ר ד' משפחות היו בא"י, יפיפיות שבהן אומרות תנו עיניכם ביופי שאין אשה אלא ליופי, מיוחסות שבהן אומרות תנו עיניכם במשפחה . . עשירות שבהן אומרות תנו עיניכם בבעלי ממון . . מכוערות שבהן אומרות קחו מקחם לשם שמים". אבל בירושלמי הובאו רק ב' משפחות – "כעורות" ו"נאות", והג' המשפחות יפיפיות, מיוחסות ועשירות – נכללים בסוג הכללי של "נאות" שאומרות "תן עיניך במשפחה"]. בת ישראל שנמצאת בעונת השידוכין אין לה עשירות מצ"ע, כי "כל כבודה בת מלך פנימה" ולא היתה כזאת בישראל שבנות ישראל יוצאות לפני החתונה לעבוד ולהרויח כסף! כ"א מצד שמשפחתה עשירה; הקדמה הכללית בדבריהם של כל הבנות לבחורים היא – "בחור שא נא עיניך וראה": להביט למעלה, ואז לא יחשוב על ענינים חיצוניים כ"א על העיקר, ועי"ז יזכה לשידוך המתאים. ועפי"ז מובן איך מתאים כל הנ"ל גם ליוהכ"פ! ושגם בדבריהם של ה"מכוערות" יש ענין חיובי וכו'.ב' חלקים משיחת אור ליום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2026 Synopsis The final Mishna in Taanis states: “There were no days as joyous for the Jewish people as the fifteenth of Av and as Yom Kippur, as on them…the daughters of Jerusalem would go out and dance in the vineyards. And what would they say? Young man, please lift up your eyes and see what you choose for yourself. Do not set your eyes on beauty; set your eyes on family. ‘Grace is deceitful and beauty is vain, but a woman who fears Hashem, she shall be praised'….” On this Mishna the Gemara Bavli (Ein Yaakov) states: “The Sages taught: There were four groups in the Land of Israel. The beautiful among them would say, ‘Set your eyes on beauty, for a wife is only for beauty.' Those of distinguished lineage among them would say, ‘Set your eyes on family'…The wealthy among them would say, ‘Set your eyes on those who possess wealth'…The ugly among them would say, ‘Take your acquisition for the sake of Heaven.'” (The Gemara Yerushalmi mentions only two groups: the beautiful (which includes the beautiful, those of distinguished lineage, and the wealthy), and the ugly.) Regarding “the wealthy”: A young woman at the age of shidduchim had no wealth of her own. Since “All the honor of the king's daughter is within,” Jewish girls did not go out to earn money before marriage; rather they were “wealthy” because their family was wealthy. The general introduction given by all of the groups was: “Young man, please lift up your eyes and see,” meaning, look upward and focus not on what is superficial but on what is fundamental, and then you will merit the match suited for you. Based on this we can also understand how this was appropriate for the day of Yom Kippur. We can also understand why there was a group who considered themselves “ugly”: In their humility, they felt they had nothing of their own. Rather, they attributed everything they had to Hashem.2 excerpts from sichah of Sunday night, parashas Ekev, 15 Av 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2026

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' עקב "והי' עקב תשמעון . . ושמר ה' אלקיך וגו'": הברכה ד"ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך וגו'" באה בגלל העבודה ד"עקב תשמעון" – קבלת-עול. דאע"פ שצ"ל "תמים תהי' עם הוי' אלקיך", שיש לעבוד את ה' עם כל האיברים כולל השכל שבמוח והרגש שבלב, אבל השכל והרגש מצ"ע הם מוגבלים, ובכדי שעבודת ה' תהי' בלתי-מוגבלת ה"ז דוקא כשהאדם חדור עם קבלת-עול שעי"ז הוא דבוק בה' שהוא א"ס. ועבודה זו נוגע בעיקר ב"עקבתא דמשיחא", דבכדי להתגבר על העקביים דגלות ה"ז ע"י העבודה דבחי' עקב בקדושה. ועוד.א' השיחות דהתוועדות כ' מנ"א ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2026 Synopsis The beginning of parashas Ekev states: “If you will heed (Ekev tishme'un)…Hashem your G-d will keep for you the covenant and the kindness that He swore to your forefathers.” The blessing that “He will keep for you…” comes as a result of the service of eikev tishme‘un – kabbalas ol – which is represented by the heel (“akev”). Because although one must “Be wholehearted with Hashem your G-d,” meaning one must serve Hashem with all one's faculties, including the intellect in the head and the emotions in the heart, nevertheless intellect and emotion are inherently limited. Divine service can only be unlimited when one is permeated with kabbolas ol, through which he becomes attached to Hashem, Who is Infinite. This form of service is especially important in the era of the Footsteps of Moshiach” (ikvesa d'Meshicha), because in order to overcome the exile, which is called “heels,” one must serve Hashem with the “heel” of holiness.Sichah of 20 Menachem-Av 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2026

התוכן נת' בהתוועדות קודמת בשיטת רש"י בפשש"מ, שענני הכבוד שהיו בזכות אהרן לא חזרו אחר הסתלקותו, כי יכלו להסתדר בלעדיהם. (משא"כ העננים שהיו הכרחיים להריגת נחשים ועקרבים וכיו"ב). ושאלו ע"ז הרי (גם) ענני הכבוד היו הכרחיים, וכמ"ש [בראשון דפ' עקב] "שמלתך לא בלתה וגו'" ופרש"י: "שמלתך לא בלתה, ענני כבוד היו שפים בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם כמו שהיו גדלים הי' גדל לבושן עמהם, כלבוש הזה של חומט שגדל עמו"?! הנה "גיהוץ השמלות" ע"י העננים לא הי' הכרחי אלא ענין של כבוד: 1) כמו שהאשה יכלה לתפור כפתור שנפל, יכלה לגהץ את השמלות! 2) הרי יצאו ממצרים עם כמות עצומה של "שמלות", ויכלו להחליף את השמלות שבלאו. 3) יכלו לקנות בגדים כשעברו במסעם במקומות ישוב. ובנוגע להענין ש"גדל לבושן עמהם", הרי לא העננים פעלו זה אלא "כלבוש הזה של חומט שגדל עמו" מצ"ע!ב' חלקים משיחת ליל חמשה עשר באב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2026 Synopsis It was discussed during the previous farbrengen that according to Rashi, according to the plain meaning of Chumash, the Clouds of Glory (which came in Aharon's merit and which served to honor the Jewish people) did not return after Aharon's passing because they were not essential. (Unlike the clouds that killed the snakes and scorpions etc., which were essential.) The question was asked: Seemingly, the Clouds of Glory also served an essential purpose, as the verse states (at the beginning of parashas Ekev), “Your garment did not wear out…,” on which Rashi explains: “The Clouds of Glory would rub their clothes  and press them as is done with laundered clothes, and even their young, as they grew, their clothes grew with them like a turtle's ‘clothing' [i.e. its shell] which  grows with it.” The obvious answer is that wearing pressed garments was not essential, but merely a matter of honor, for the following reasons: (1) After the clouds departed, the women had the option of pressing the garments themselves if they wished. (2) We know that the Jewish people took an enormous quantity of clothing with them when the left Egypt. Therefore, if any clothing became worn out after the departure of the Clouds of Glory, they could be replaced by those additional clothes taken from Egypt. (3) The Jewish people had the option of buying new clothing from the inhabited areas they passed by on their journey. As for the issue of the clothing growing with the children, Rashi states clearly that it was like the growth of a turtle's shell, which happens on its own – it had nothing to do with clouds.2 excerpts from sichah of Tuesday night, 15 Menachem-Av 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2026 לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ‏ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיו*לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים

התוכן הענין ד"פדה בשלום נפשי וגו'" נפעל ע"י ה"ואני אבטח בך" (תהלים נה). ההוראה הברורה לזמנים אלו: ישנם בעלי מרה-שחורה" שעושים חשבון עפ"י הטבע שהנה מה שהסתמכו על פלוני וכו' התברר ש"חסד לאומים חטאת" וכו'. יש לדעת שאם יש את ה"ואני אבטח בך", אזי בודאי שיהי' "פדי'" ובאופן ד"שלום". עד ש"ברבים היו עמדי" – שגם "אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד". ובעבודת האדם: "דוד" קאי על יצה"ט, ו"אנשי אבשלום" קאי על (אלו שיש להם עסק עם) היצה"ר. הנה ע"י ה"ואני אבטח בך" פועלים תחילה "בפנים" שעניני היצה"ר מתהפכים לטוב, ואח"כ גם "בחוץ" ממנו ומעם ישראל – שמתפטרים מכל הדאגות, בלבולים, טרדות ואיומים של השבעים אומות וכל אביזרייהו, והכל מתהפך באופן של "פדי' בשלום", עד שזה בא באופן של שמחה גלוי' שרואים בעיני בשר (וכהדין בשמחת יו"ט שצ"ל דוקא באופן שגם הגוף הגשמי והחומרי ישמח).משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2026 Synopsis Kapitel 55 of Tehillim states: “He redeemed my soul with peace from the battle that came upon me, because of the many who were with me…but I will trust in You” – it is when one places his trust in Hashem that his soul is redeemed in peace. The clear lesson for the present era is as follows: there are pessimists who make calculations based on the natural order and conclude that relying on this person or that person has failed and shown that “the kindness of the nations is sin” etc. But one must know that when “I trust in You,” then there will certainly be redemption, and it will be “with peace,” to the extent that “the many were with me” – even “Avshalom's men davened for Dovid's victory.” In a person's Divine service: “Dovid” refers to the yetzer tov, while “Avshalom's men” refers to the yetzer hara (and those struggling with it). When one trusts in Hashem, he first undergoes an inner transformation, so that the yetzer-hara etc. is transformed to good. Then, this also affects what is outside oneself and the Jewish people – thereby freeing them from all worries, distractions, and threats from the seventy nations and everything associated with them, so that everything is “redeemed with peace” to the point of visible, tangible joy. (Like the law regarding the joy of a festival, which must be experienced even by the physical body).Excerpt from sichah of 19 Kislev 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן דבורה לאה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו י"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות*לזכות ישראל בן נחמה דינה שי' ליום ההולדת שלו י"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן ההסברה היחידה לזה שלא נוצלו כראוי ברכות ה' ונשיא דורנו לאנ"ש שבכפר חב"ד ונחלת הר חב"ד, היא, בגלל החסרון באהבת ישראל. "ואהבת לרעך כמוך" פירושו בפשטות: כמו ש"על כל פשעים", של עצמו, "תכסה אהבה", עאכו"כ שכן צ"ל ביחס לזולת. לא משנה מה הן "ההסברות" שבגללן חסר באהבת ישראל - יש לדעת שבזה "נוגעים" בנשיא דורנו שרואה את האמת ורוצה אך ורק בטובתם האמיתית של כאו"א. בנוגע לפועל: יש לציית למרא דאתרא אפי' אם לא מסכימים אתו! ומה שעבר - עבר, ומכאן ולהבא ישכון השלום בתוכם. אם בכלל צ"ל "האמת והשלום אהבו", עאכו"כ שכן צ"ל במקומות שיש להם ברכה מיוחדת מנשיא דורנו, אלא שהוא מתחנן: "עמדו הכן כולכם" לקבל את הברכות בטוב הנראה והנגלה, והכלי לזה היא "אהבת חנם"! ובאמת האהבה ביניהם אינה "חנם" ח"ו אלא מוצדקת במאה אחוזים! ואין הדבר תלוי אלא ברצון, ולהתכונן לקבלת פני משיח צדקנו שמחכה שיסיימו את ההכנות, שכוללת, לכל לראש, אהבה אמיתית בין איש לרעהו!ג' חלקים משיחת כ"ו תשרי ה'תשד"מ, בעת ה"יחידות" לאנ"ש שי' מכפר חב"ד ונחלת הר חב"ד שבאה"ק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2026 Synopsis The only explanation for why Hashem's blessings and the blessings of the Nasi of our generation have not been properly utilized by Anash in Kfar Chabad and Nachalas Har Chabad is the lack of Ahavas Yisroel. “You shall love your fellow like yourself” is meant literally: just as “Love covers all transgressions” regarding one's own faults, that must certainly be the case when it comes to another person. No matter what the “explanations” may be for the lack of Ahavas Yisroel, one must know that the lack of Ahavas Yisroel affects the Nasi of our generation, who sees the truth and desires only the genuine good of every individual. What this means practically is that one must listen to the mara d'asra, even if one does not agree with him, and from now onward, peace should dwell among them. If in general we are obligated to “love truth and peace,” then all the more so in places that have received a special blessing from the Nasi of our generation. But he is pleading: “Stand ready, all of you,” to receive the blessings in a visible, revealed manner, the vessel for which is ahavas chinam. And the truth is that love for another Jew is not “chinam” at all, chas v'shalom, but one hundred percent justified. The matter depends only on one's will and on preparing to welcome Moshiach Tzidkeinu, who is waiting for the Jewish people to complete the preparations for the Redemption, which include, first and foremost, genuine love between Jews.3 excerpts from sichah of 26 Tishrei 5744, in Yechidus for residents of Kfar Chabad and Nachalas Har Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2026

התוכן בכל ענין בתורה יש את פירושו הפשוט ופירוש עמוק יותר. ולדוגמא בב' הדברות הראשונות של עשה"ד [כמ"ש בשישי דפ' יתרו, וברביעי דפ' ואתחנן]: "אנכי ה' אלקיך וגו'"‏ – ‏לא רק להאמין במציאות ה' ושהוציא בנ"י ממצרים וכו' כפירוש הפשוט, אלא גם בפירוש עמוק יותר: להאמין ש"אנכי ה' אלקיך"‏ – ‏כחך וחיותך‏ – ‏ה' הוא הנותן לאדם את הכחות, השכל והרגש וכל האפשרויות, להצליח בעניניו ע"י יגיעה וכו'. "לא יהי' לך אלקים אחרים וגו'"‏ – ‏לא רק לא לעשות "אלקי כסף ואלקי זהב" כפירוש הפשוט, אלא גם בפירוש עמוק יותר‏ – ‏לא לעשות "עבודה זרה" מכסף זהב וכבוד, ואפי' לא מכחותיו, כי הכל אינו אלא כ"גרזן ביד החוצב"!‏משיחת י"ג סיון ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2026 Synopsis Everything in Torah has a simple meaning and a deeper meaning. For example, the first two of the Aseres Hadibros (in revi'i of parashas Va'eschanan): (1) “I am Hashem your G-d…” doesn't only mean that one must believe in the existence of Hashem and that He took the Jewish people out of Egypt, etc. but also that one must believe that “I am Hashem your G-d” – “your strength and your life-force” – meaning that, while a person is obligated to put in his own effort, it is Hashem who gives him all his faculties, intellect, emotions, and the ability to succeed. (2) “You shall have no other gods….” Doesn't only mean that one mut not make “gods of silver and gods of gold” etc. in the physical sense, but also that one must not to make an “idol” out of money, gold, or honor, and not even out of one's own abilities – because all of these are nothing more than “an axe in the hand of the woodcutter.”Excerpt from sichah of 13 Sivan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2026

התוכן איתא בגמ' "בשבעה (באב) נכנסו נכרים להיכל", ומובן שהכוונה אינה לצער ח"ו אלא לעורר ע"ד ההשתדלות למהר את הגאולה ובנין ביהמ"ק, וכמ"ש במדרש ש"עלה ארי' כו' והחריב.. על-מנת שיבוא ארי' כו' ויבנה אריאל" ‏–‏ זה שרואים שלא רק ש"עדיין לא בא!" אלא עוד ניתוסף יום כזה שמיוחד בענין בלתי-רצוי, ה"ז ע"מ ליתן לבנ"י תוספת-כח לתביעה הנפשית שתבוא כבר בפועל הגאולה! הקשר בין שבעה במנחם-אב לגאולה; ובפרט שמקשרים א"ז עם ענין הצדקה, ואע"פ שמצינו שלילה בכלל אינו זמן לנתינת הצדקה אבל בשעה שהעני עצמו נמצא במקום ופושט יד לצדקה פשוט שצריכים לתת לו מיד, "ובפרט אַז דער פשיטת יד און דער תביעה פון דעם "עני".. איז דאָך שוין אַ מעשה.. פון ניינצן הונדערט יאָר, איז דאָך פאַרשטאַנדיק בפשטות.. אַז תיכף ומיד ממש דאַרף זיין .. די נתינה פון גאולה האמיתית והשלימה!".משיחת אור ליום ג' פ' ואתחנן, ליל ז' מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2026 Synopsis The Gemara says: “On the seventh (of Av) gentiles entered the Heichal.” Obviously, the point is not to cause pain, chas v'shalom, but to awaken us in our efforts to hasten the Redemption and the building of the Beis Hamikdash. As the Midrash states, “A lion arose…and destroyed… in order that a lion should come… and build Ariel.” Thus, when one sees that not only has Moshiach still not come, but that there has been another of exile, it is in order to give the Jewish people additional strength in their heartfelt demand that the Redemption come immediately and literally. The connection between 7 Menachem-Av and the Redemption is especially emphasized when it is tied to giving tzedakah. Although we find that nighttime is not generally the time designated for giving tzedakah, nevertheless, when the poor person himself is standing before you and he stretches out his hand, it is obvious that one must give him immediately – and especially since the outstretched hand and the plea of this “poor person” has already been ongoing for nineteen hundred years. It is obvious that the true and complete Redemption must come literally right now without any delay whatsoever!Excerpt from sichah of Monday night, parashas Va'eschanan, 7 Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2026 לזכות שיינא בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה ז' מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן גם גאולה של דבר וענין פרטי – הרי "כיון דשם גאולה עלה" יש לה שייכות עם כללות ענין הגאולה. תוכן ופירוש השם "גאולה" הוא – לגאול את הדבר ממקום הגלות ולהשיבו אל מקומו האמיתי. השם של היפך הגאולה הוא "גולה", וע"י הוספת אות אל"ף שרומז ל"אלופו של עולם", דהיינו המשכת הגילוי ד"אלופו של עולם" באמצע מקום וזמן הגלות ובכל פעולה ופעולה שבחיי יום-יום – עושים מ"גולה" – "גאולה". תחלה "גאולה" במובן הפרטי בנוגע לאדם פרטי זה, וכאשר מצטרפים כו"כ גאולות פרטיות פועלים עי"ז את הגאולה הכללית דכלל ישראל. ומכאן למדים אשר כל פעולה של יהודי בעניני תורה ויהדות במעשה דבור ומחשבה, לעשות מ"גולה" "גאולה" – חשובה לזירוז הגאולה האמיתית והשלימה. ובפרט עפ"י פס"ד הרמב"ם ש"לעולם" יראה עצמו וכל העולם כולו שקול, וע"י "מצוה אחת" בלבד "הכריע . . כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה".משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2026 Synopsis Even a personal redemption has a connection to the true and complete Redemption, “because it bears the name geulah.” The name for the opposite of redemption is golah (exile); by revealing the letter alef (which alludes to the Master of the Universe – Alufo shel Olam) within every deed in exile, one transforms golah into geulah. First one experiences his own personal redemption, and then, when many individual redemptions are combined, the Redemption of the entire Jewish people occurs. From this we learn that everything a Jew does in thought, speech, and action, to transform the golah into geulah plays an important role in hastening the true and complete Redemption. This is especially so in light of the Rambam's ruling that a person should always view himself and the entire world as equally balanced, and with just one mitzvah, he “tips the balance...of the entire world to the side of merit and brings salvation and deliverance to himself and to them.”Excerpt from sichah of Thursday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2026 לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז

התוכן ביאור מאחז"ל "צדיקים במיתתן קרויין חיים ורשעים בחייהם קרוין מתים": החיים של צדיקים, ו"עמך כולם צדיקים", הם מצד דביקותם בהקב"ה, וכמ"ש [בראשון דפ' ואתחנן] "אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום", ומכיון שהקב"ה הוא נצחי למע' משינויים, לכן אין הפסק אמיתי בענין החיים ח"ו. אלא שמצד סיבה צדדית בבחי' "ארי' הוא דרביע עלי'" יכול להיות הפסק זמני בזה, "עוונתיכם מבדילים ביניכם ובין ה' אלקיכם", אבל זהו שינוי החוזר לברייתו ואינו שינוי בעצם. משא"כ רשעים, אינם-יהודים, ניתנו להם חיים לכתחילה רק למשך זמן קבוע, ומצד זה, לא רק שלאח"ז מתבטלים החיים לגמרי אלא גם החיים עצמם אינם אמיתיים (ע"ד נהרות המכזבין וכו'). ואע"פ שעל שניהם, יהודים ואינם-יהודים, חלה הגזירה ד"אל עפר תשוב", הנה כ"ז הוא מצד הצורך בענין הבחירה, ובמילא זהו רק בנוגע לירידה בעוה"ז הגשמי ששם ישנה העבודה דקיום המצוות וכו', אבל בג"ע ששם לא שייך ענין הבחירה, מתגלה האמת ש"קרויין חיים" לעולם מצד דביקותם בהקב"ה.ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2026 Synopsis Our Sages taught that “The righteous, in their death are called alive, while the wicked, in their lifetime are called dead.” The reason is as follows: The life of the righteous (“And your people are all righteous”) stems from their attachment to Hashem, as the verse states (at the beginning of parashas Va'eschanan), “You who cleave to Hashem your G-d are all alive today.” Since Hashem is eternal and beyond change, there can be no true interruption to this life, chas v'shalom; it is only an external factor (the “lion crouching upon it”) that causes a temporary interruption, as the verse states, “Your sins were separating between you and between Hashem your G-d.” But this is a reversible change, not a change in essence. By contrast, because non-Jews were given life only for a limited period of time, not only do their lives ultimately come to an end, but even the life itself is not true life (like a “deceiving river” that is not a true river because it stops flowing even once in seven years). Although the decree that “to dust you will return” applies to both Jews and non-Jews alike, that is only because of the need for free choice; therefore, it applies only to the soul's descent into this physical world. But in Gan Eden, the truth is revealed: that they are alive forever because of their attachment to Hashem.2 excerpts from sichah of 20 Menachem-Av 5721. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2026 לזכות הת' אליעזר שי' סקורדער לרגל היכנסו לגיל המצוות ה' מנחם-אב ה'תשפ"ונדבת זקניו הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

התוכן א) הוראה לילדי ישראל ממ"ש בזהר בתחילת פ' דברים שפעם הלכו ר' יהודה ועוד כמה חכמים בדרך ופגעו בילד א', והילד למד אתם תורה ורזי תורה, ואמר ר"י "זכאה דרא" שבו לומדים גם ילדי ישראל תורה ורזי תורה וכו'. וע"י לימוד פנימיות התורה ש"לית תמן מחלוקת" מתחזקת האהבת ישראל, ועי"ז מתבטלת סיבת הגלות וכו'. ב) לימוד מהנהגות האריז"ל 1) זכה לרוח הקודש מפני ששמח מאד בעשיית המצוות. 2) הכניס בנוסח התפלה לומר קודם התפלה "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". 3) הי' מכניס ידו לכיס ומוציא משם כסף ע"מ לשלם עבור מצוה או לתת צדקה בלי לספור כמה כסף הי' שם. ג) הצעה ובקשה מילדי ישראל: שמיום זה עד ט"ו באב יוסיפו כל יום בתורה, מזמור תהלים ובצדקה.משיחות יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב ה'תש"מ להתלמידים ולהתלמידות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2026 Synopsis (1) A lesson for children from the Zohar at the beginning of parashas Devarim: The Zohar states that Rabbi Yehudah and other Sages were once traveling when they encountered a certain child who taught them Torah, including secrets of the Torah. Rabbi Yehudah said: “Meritorious is the generation” in which even children study Torah and the secrets of the Torah etc. Studying the inner dimension of Torah, “where there is no dispute,” strengthens Ahavas Yisroel, thereby eliminating the cause of the exile. (2) A lesson from the Arizal: (a) The Arizal said that the reason he merited Ruach HaKodesh was because he took exceptional joy in doing mitzvos. (b) He introduced the practice of saying “I hereby accept upon myself the positive commandment to ‘Love your fellow like yourself'” before davening. (c) When he gave tzedakah and the like, he would put his hand into his pocket and take out money without counting how much it was. (3) A proposal and request to Jewish children: From now until Tu B'Av, children should add each day in Torah, Tehillim, and tzedakah.Excerpts from sichos of Thursday, parashas Devarim, 4 Menachem-Av 5740 – to children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2026

התוכן בחמישי דפ' דברים מדובר אודות מ"ש הקב"ה לבני ישראל (ע"י משה רבינו) שהוא לא יתן להם את ארצות שעיר עמון ומואב, ובמילא שלא יגעו בזה וכו', משא"כ את ארץ סיחון ועוג וכו'. ומזה התשובה לטענתם של ה"רגשו גויים" אשר בני ישראל גזלו מהם את ארץ ישראל והיא לא שייכת לבנ"י: עליהם לדעת שבזמן שהוריהם וזקניהם היו פראים ואוכלי בשר-אדם ללא הנהגה בצדק ויושר, הנה כבר אז לימדו את בני ישראל להתנהג עפ"י צדק ויושר ומה שלא שייך להם אלא לאוה"ע‏ – ‏לא לוקחים! ובמילא מובן שארץ ישראל שייכת לבנ"י עפ"י צדק ויושר ואלו שרוצים לקחת מהם חלק מ"שלימות הארץ" ה"ז גזל וכו'.משיחות ד' מנחם-אב ה'תש"מ לילדי ישראל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2026 Synopsis Chamishi of parashas Devarim states that Hashem told the Jewish people that He was not giving them the lands of Seir, Ammon, and Moav, and therefore they were not to interfere with them, in contrast to the lands of Sichon and Og, which were given to them. This serves as a response to the nations who claim that Eretz Yisroel does not belong to the Jewish people and that they stole it: The should know that at a time when their ancestors were still living as uncivilized cannibals, the Jewish people were already being taught to conduct themselves according to a system of justice and righteousness. Whatever did not belong to them, they did not take, and they took only what they were rightfully given by Hashem. Therefore, those who seek to take away any part of the Land from the Jewish people are engaging in theft and the opposite of righteousness etc.Excerpt from sichah of 4 Menachem-Av 5740 – to For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2026

התוכן שיעור היומי בספר המצוות להרמב"ם הוא – "שצוונו להביא כל הקרבנות המוטלין עליו ברגל הראשון שיפגע בנו משלשה הרגלים וכו'". הלימוד מזה בעבודת האדם, שהרי גם כאשר נמצאים בגלות ישנו "בית המקדש" באופן ד"מקדש מעט" בביתו של כאו"א מישראל, עליו אומר הקב"ה "ושכנתי בתוכם", וזה צ"ל ניכר בכל פרט ופרט של הבית – ובמיוחד בהבנים ובהבנות: התוכן ד"עלי' לרגל" הוא – "יראה כל זכורך אל פני האדון ה'" – ההתקשרות עם הקב"ה. ודוגמתו בחיי היום-יום הוא באמירת "מודה אני לפניך מלך חי וקיים" בהתחלת היום. וזוהי ההוראה משיעור היומי – שיש להביא את כל הנדרים ונדבות וכו' מיד ברגל הראשון: לא לחכות למלא את כל ההתחייבויות בעניני יהדות שמקבל ע"ע עד שמגיע יום מיוחד, אלא לעשות זאת תיכף ומיד בהזדמנות הראשונה ש"עולה לרגל", שזה אפי' ביום חול רגיל, בהתחלת היום באמירת מודה אני, כנ"ל. משיחת יום ה' פ' נצבים, כ"ו אלול ה'תשמ"ה, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2026 Synopsis Today's Sefer Hamitzvos states that one is obligated to bring all his pledged offerings on the first festival following the undertaking of the pledge. The purpose of the festival pilgrimage is that “All your males shall appear before the Master, Hashem” – to connect with Hashem. Similarly, every Jew makes a minor “festival pilgrimage” every day when he connects to Hashem by saying Modeh Ani in the morning. And this is the lesson from this mitzvah: one must not wait to fulfill his commitments in matters of Yiddishkeit until some later time or special date; rather, one should do fulfill them immediately upon the very first “festival pilgrimage” – the Modeh Ani recited every day.Excerpt from sichah of Thursday, parashas Nitzavim, 26 Elul 5745 – to N'shei u'Bnos Chabad. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2026

התוכן 1) בנוגע לכמה ענינים נחשב ר"ח ליום-טוב, ובמיוחד ר"ח של "חודש החמישי" שבו "צום החמישי" עפמ"ש "צום החמישי .. יהי' .. לששון ולשמחה ולמועדים טובים". וכיון שהירידה ד"צום החמישי" היא ירידה הכי גדולה מבין כל הד' צומות שנזכרו בפסוק זה, מובן שגם העלי' שעי"ז היא עלי' הכי גדולה‏ – ‏העלי' דבנין בהמ"ק השלישי. וכדי למהר א"ז יש להוסיף ב"מעשינו ועבודתינו" ובפרט בענינים הקשורים לט' הימים. 2) ר"ח מנ"א הוא יום ההסתלקות של אהרן הכהן שהאריך ימים יותר מ-120 שנה, ועפמ"ש "הוי מתלמידיו של אהרן"‏ – ‏יומשך לכאו"א אריכות ימים ושנים טובות כפשוטו, נשמות בגופים וכו', ויה"ר שע"י ההחלטות בענינים אלו תבוא הגאולה תיכף ומיד ממש! ועוד‏.‏ב' חלקים משיחת אור ליום ד' דפ' דברים, ר"ח מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2026 Synopsis (1) In a number of ways, Rosh Chodesh is considered like a Yom Tov, especially Rosh Chodesh of the fifth month, which contains the “Fast of the Fifth Month,” which will be transformed “into joy and gladness and happy festivals.” Since the descent associated with the Fast of the Fifth Month is the greatest descent among the four fasts mentioned in the verse, it is understood that the ascent resulting from it is likewise the greatest ascent – namely, the building of the third Beis Hamikdash. In order to hasten it, one should increase in “our deeds and our service,” especially in matters pertaining to the Nine Days. (2) Rosh Chodesh Menachem-Av is the day of yom hilula of Aharon HaKohen, who lived more than 120 years. Since the Mishna says, “Be among the disciples of Aharon,” this should bring long life and good years for every Jew in the literal sense, as souls in bodies etc. May it be Hashem's will that the positive resolutions taken in these matters bring the Redemption immediately, literally right now!2 excerpts from sichah of Tuesday night, parashas Devarim, Rosh Chodesh Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2026 לזכות פרימא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות*לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

התוכן יש לנצל ימים אלו, עוד לפני ה"משנכנס אב" בפועל, להסביר לבנ"י שה"גלינו מארצנו" לא הי' כי הגוים היו יותר בכמות ולכן הי' להם שליטה על בנ"י – אלא "מפני חטאינו". ולכן אין ליהודי לפחד מזה שהוא מוקף מ"שבעים זאבים", עליו רק להזהיר שלא יהי' ה"מפני חטאינו", ולחיות באופן של "עם לבדד ישכון", כאילו אין עולם מסביבו, ולכן אינו מתפעל ש"בגוים לא יתחשב" – שהגוים לא מתחשבים בו. כאשר דברים אלו יצאו מן הלב, יכנסו אל הלב ויפעלו פעולתם – לחזק את הבטחון בה' ולהוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות. ואי"ז "הסברה" רק לשם הרגעה... אלא זהו המצב האמיתי שבנ"י הם למעלה מחוקי הטבע, "עם לבדד ישכון". וכאשר בנ"י עומדים על היסודות של עם ישראל – "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו", האבות והאמהות – ילכו לבטח דרכם וכו'. כמו"כ יש לנצל ימים אלו להוסיף בצדקה, שכ"א יתן פרוטה או כמה פרוטות לצדקה כל בוקר, ובע"ש – לתת כפליים, גם בשביל יום השבת.א' השיחות דהתוועדות אור ליום ועש"ק פ' מטו"מ, ערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2026 Synopsis These days should be utilized, even before Av begins, to explain to Jews that the fact that “We were exiled from our land” was not because the nations were greater in number and therefore had dominion over the Jewish people, but “because of our sins.” Therefore, a Jew should not be intimidated by the fact that he is surrounded by “seventy wolves”; his only concern should be to ensure that there is no “our sins,” and to live as “a people that will dwell alone,” as though there were no world around him, and therefore being undisturbed by the fact that “he is not reckoned among the nations” i.e. that the nations do not take him into account. When these words come from the heart, they will enter the heart and accomplish their purpose – strengthening trust in Hashem and increasing Torah and mitzvos. And this is not just some explanation designed to calm people down; this is the reality: The Jewish people stand above the laws of nature, because they are “a people that will dwell alone.” And when the Jewish people stands firmly upon its foundation – “From their beginning I see them as mountain peaks, and I behold them as hills,” referring to the Avos and Imahos – they will proceed securely on their path etc. Likewise, these days should be utilized to increase in tzedakah, with every individual giving a coin or a few coins to tzedakah every morning, and giving double on Friday to account for Shabbos as well.Sichah of Thursday night, parashas Matos-Masei, Erev Rosh Chodesh Menachem-Av 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2026 לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן נשיא דורנו התעסק בענינים של פועל ממש‏ – ‏לכל לראש לעשות טובה, בגשמיות או ברוחניות, לכאו"א מישראל מבלי-הבט על מעמדו ומצבו בתומ"צ, בלי לתבוע ממנו תחילה לחזור בתשובה וכו'. פעם שאלוהו מדוע מקרב גם אותם יהודים עליהם נאמר בשו"ע ש"מורידין ולא מעלין"? וענה: דין זה כתוב בשו"ע בסוף ח"ד‏ – ‏כשילמדו ויקיימו את כל מ"ש ב-1,700 סימני שו"ע שלפנ"ז ניתן יהי' להסתפק אולי דרישתם זו אכן באה מצד הקדושה... ובפנימיות הענינים: בעשיית טובה ליהודי מקיימים מצות אהבת ישראל בלי שום ספק, משא"כ התנהגות כלפיו במדת הדין ישנו ספק אולי זו באה מאיזה פני'. וההוראה: לכל לראש יש לעשות טובה בפועל לכאו"א בלי לבדוק מעמדו ומצבו הרוחני, ורק לאח"ז לדבר אתו דברי תוכחות ומוסר וכו', ורק כך יתקבלו דברי-המוסר ויפעלו פעולתן. כמשארז"ל שדברי התוכחה של משה רבינו לבנ"י "אלה הדברים אשר דבר משה וגו'" (כמ"ש בראשון דפ' דברים] באו "אחרי הכותו את סיחון וגו'"‏ – ‏אחרי עשיית טובה וחסד לבנ"י.משיחת י' שבט ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2026 Synopsis The Nasi of our generation focused on matters of practical action – first and foremost, to do a favor for every Jew, materially or spiritually, regardless of their standing and spiritual condition in Torah and mitzvos, and without first demanding that they do teshuvah etc. He was once asked why he focused on drawing in even Jews whom the Shulchan Aruch states should be “lowered and not raised.” His response was that this halachah appears at the end of Choshen Mishpat, which is the last of the four sections of the Shulchan Aruch. When a person has learned and fulfilled everything it says in the previous 1,700 simanim of the Shulchan Aruch, only then one can even begin to think about administering rebuke and punishment, and even then he must question whether the desire to do so really comes from holiness…. On a deeper level: when one does a favor for a fellow Jew, he is certainly fulfilling the mitzvah of Ahavas Yisroel. By contrast, when he relates to another Jew harshly and with judgment, there is room for doubt; perhaps he is motivated by some personal desire or interest. The lesson is that, first and foremost, one must do an actual favor for every Jew, without examining their spiritual standing and condition. Only afterward can one speak words of rebuke and moral instruction, and only in this manner will those words be accepted and accomplish their purpose. As our Sages taught regarding Moshe's words of rebuke to the Jewish people, “These are the words that Moshe spoke...” (as it says at the beginning of parashas Devarim): Moshe's rebuke came only “after he had smitten Sichon...” – after first doing kindness and a favor for the Jewish people.Excerpt from sichah of 10 Shevat 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2026 לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

התוכן בהקדמה לספר החינוך מביא הפסוק [בשישי דבפ' מסעי] "שש ערי מקלט תהיינה לכם" כסימן לה"שש מצות תמידיות". וצ"ל למה בחר לזה פסוק המדבר אודות התיקון על "מכה נפש בשגגה" (ולא פסוק כמו "ששה משמותם על האבן וגו'" המדבר אודות אבני האפוד שהם "לזכרון.. לפני ה'" וכו')?! אלא שהיא הנותנת: ענין המיתה הוא ענין תמידי שבא לעולם "בעטיו של נחש" ויהי' עד הזמן ד"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". ועד"ז ברוחניות: בעשיית חטא, שעי"ז נעשה חסרון ב"הדבקים בה'", נחסר בחיותו של עושה החטא – "מכה נפש", אלא שזה "בשגגה" – בגלל שהיצה"ר מפתה אותו כאילו אינו נעשה נפרד עי"ז מאלקות. ואח"כ "עולה היצה"ר ומסתין" וטוען שהוא "גואל הדם" וכו'. ומכיון שענין זה הוא ענין כללי בעבודת ה' שיהי' עד הזמן ד"מצוות בטלות לעת"ל", ולכן התיקון הזה הם ה"ששה מצוות תמידות" שעי"ז ניצולים מעונש של גואל הדם וכו'.ב' חלקים משיחת פורים ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2026 Synopsis The introduction to the Sefer HaChinuch states that a mnemonic for the six perpetual mitzvos is the verse (in shishi of parashas Masei) “…they shall be six cities of refuge for you.” The reason the Chinuch choose a verse about the remedy for an unintentional killer rather than a verse discussing something more positive and holy (such as the verse, “…six of their names on one stone,” referring to the stones of the Ephod, which serve as “a remembrance before Hashem) is as follows: Death is a constant phenomenon that was introduced to the world “through the counsel of the serpent,” and will remain until Hashem removes the spirit of impurity from the earth. Similarly, in a spiritual sense, when a person commits a sin, his spiritual life force is diminished – it is a form of “killing.” However, it is an unintentional killing, because the person is tricked by the yetzer-hara who deceives him into thinking that the sin won't separate him from G-dliness. Then, after the sin “The yetzer-hara rises up and accuses,” claiming to be the “blood avenger” and so on. Since this is a general and ongoing issue in Divine service, and one that will continue until the time when “the mitzvos will cease in the future era,” the appropriate remedy is the six perpetual mitzvos, which protect a person from the punishment of the blood avenger etc.2 excerpts from sichah of Purim 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2026 לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

התוכן בהמשך למ"ש בפ' מסעי [בשני דפ' מסעי] ע"ד מיתת אהרן נאמר "וישמע הכנעני מלך ערד וגו'", ופרש"י: "למדך שמיתת אהרן היא השמועה שנסתלקו ענני הכבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל". הטעם שרש"י לא מפרש מתי חזרו ענני הכבוד, וכמו בנוגע לבארה של מרים מובא בתורה שלאחרי מיתתה "לא הי' מים לעדה" וחזרו ע"י הכאת משה על הסלע וכו', כי אדרבה‏ – ‏מזה שהפסוק לא רומז בשום מקום שענני הכבוד חזרו לאחרי מיתת אהרן, ורש"י לא מביא מ"ש גמרא ש"כולם חזרו בזכות משה", מוכח שלפי פשש"מ אכן לא חזרו! והטעם‏ שלא חזרו הוא ‏כי לא הי' עוד צורך בהם!‏ – ‏לא להגן עליהם 1) מפני חום השמש מכיון שמיתת אהרן היתה בשנת הארבעים בר"ח אב, בסמיכות לזמן ש"תשש כחה של חמה"! 2) מפני אוה"ע מכיון שגם בלי העננים ייראו אוה"ע מפניהם. 3) מדברים המזיקים מכיון שכבר יצאו מן המדבר ועמדו ב"עבר הירדן מזרחה". 4) ובכלל, העננים "דאגו" גם לדברים שבעתיד "הענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים"‏.‏ג' חלקים משיחת מוצש"פ מטו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2026 Synopsis On the verse, “And the Canaanite king of Arad heard…,” Rashi explains: “This teaches you that what he heard about was the death of Aharon, for the Clouds of Glory departed, and he thought that permission had been granted to wage war against the Jewish people.” The reason Rashi doesn't address the question of when the Clouds of Glory returned (unlike Miriam's well, which returned after Moshe struck the rock etc.) is because here it is understood from the plain meaning of the verses that that the Clouds did not return. The reason they did not return is that they were no longer needed: (1) The people did not need protection from the sun's heat, because Aharon's passing occurred on Rosh Chodesh Av, when “the sun's strength weakens.” (2) They did not need protection from the other nations because by now, after the defeat of the king of Arad and Sichon and Og etc., the nations feared the Jewish people even without the Clouds. (3) They did not need protection from the dangerous desert creatures because they had already left the desert, and were now on the eastern side of the Jordan river. (4) In general, the clouds also provided for their future needs (for example, by leveling the mountains ahead of them).3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Matos-Masei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2026

התוכן לנצחון המלחמה חיוני לומדי תורה בדיוק כמו לוחמים בפועל! וכמו בצבא עצמו: ישנו "מפקד" היושב במקום מוגן רחוק מן החזית ומתכנן את המלחמה, וישנם החיילים היוצאים לחזית ומעמידים א"ע בסכנה ולוחמים בפועל. ומובן שאם יטענו למפקד "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה" [כמ"ש בשישי דפ' מטות], וכתוצאה מזה יעזוב את עבודתו ויצא לחזית, הנה אדרבא - יביא היפך הנצחון! ועד"ז במובן הרחב יותר: כדי שהצבא והחיילים יצליחו במשימתם, צ"ל אלו העוסקים בתורה ומכינים את ה"תוכניות הרוחניים". גם הכלי-נשק הכי טובים לא יועילו לחייל אם הוא לא חי, וזה נעשה ע"י התורה - "הם חיינו" - שלומדים לזכותו, וזהו המזון רוחני של החייל. וכמו שחייל הבורח מחזית נק' "עריק" עד"ז אלו שעוזבים את הישיבה כדי ללחום ה"ז ללא תועלת, ואדרבא. ועד"ז הצלחת "זבולון" בעסקיו הוא בזכות לימוד התורה של "ישכר".משיחת ו' תשרי ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2026 Synopsis Torah scholars are just as essential for military victory as the soldiers on the front. We see this within the army itself, where there are soldiers on the front lines, and commanders who sit in a protected place far from the front lines and plan the war. Obviously, if the solders were to argue to a commander, “Will your brothers go to war while you sit here” (as it says in shishi of parashas Mattos), and in response the commander were to leave his planning and go out to the front, that would result in the opposite of victory. And the same applies in a broader sense: for the army and its soldiers to succeed in their mission, there must also be those engaged in Torah study and making the spiritual “plans.” Even the most advanced weapons will not help a soldier if he is not alive, and the soldier's life depends on the Torah studied on his behalf (“for they are our life and the length of our days”); this is the soldier's spiritual nourishment. And just as a soldier who flees from the battlefield is called a deserter, so too, one who leaves his post at the yeshivah to go and fight is not only not helping the cause, but on the contrary. Likewise, the success of Zevulun in his business affairs comes in the merit of the Torah study of Yissachar.Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2026

התוכן הוראה נפלאה בקשר לעבודת התשובה ממ"ש בשיעור רמב"ם היומי "כל כהן שיש בו מום, בין מום קבוע בין מום עובר, לא יכנס למקדש.. ואם עבר ונכנס לוקה וכו'": קיימת אפשרות שאדם ינצל את ענין התשובה לענין בלתי-רצוי, כמו "האומר אחטא ואשוב", שאע"פ ש"אין מספיקין בידו לעשות תשובה" "הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא", אבל "אם דחק ונתחזק.. ועשה תשובה מקבלין תשובתו", ובידעו זאת גופא - יתכן שירצה לנצל עוה"פ את ענין התשובה לענין בלתי-רצוי - "אחטא ואשוב". וע"ז באה ההוראה שגם אם ה"מום" של היהודי הוא רק "מום עובר" - בטוח שיעשה תשובה לאח"ז, "אחטא ואשוב", עליו לדעת שברגע זה אינו יכול להכנס למקדש ו"להקריב קרבן" - להיות בקירוב אל ה'! ומה שיוכל ברגע שלאח"ז להכנס למקדש וכו' אי"ז מקטין את החסרון וההפסד שברגע זה הוא לא יכול. ומובן א"כ שגם המצב ד"מום עובר" מושלל לגמרי וכו'.ב' חלקים משיחת י"ז בתמוז ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2026 Synopsis We learn in today's Rambam that any Kohen who has a blemish may not enter the Sanctuary, “whether it is a permanent blemish or a temporary blemish.” This teaches us a wondrous lesson about teshuvah: A person might say, “I will sin and then return.'” And although “he is not granted the opportunity to do teshuvah” (because it is the teshuvah that causes him to sin) nevertheless, because “If he pushed forcefully and overpowered his inclination and did teshuvah, his teshuvah is accepted,” a person might still commit a sin in reliance on his subsequent teshuvah. But this halachah teaches us that even a “temporary blemish” prevents him from entering the Sanctuary: Despite the fact that one intends to teshuvah later, and it is certain that he will do teshuvah, he must know that nevertheless, at this moment he cannot enter the Sanctuary and bring himself closer to Hashem. The fact that a moment later he will be able to enter the Sanctuary does not diminish the blemish and loss at this moment in the fact that he cannot. Therefore, even a temporary blemish must be totally avoided.2 excerpts from sichah of 17 Tammuz 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2026 לע"נ ר' משה ב"ר יהודה אריה לייב ע"ה דרוק ליום היארצייט שלו כ"ב תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן ביאור חידושה של חסידות אודות חשיבות עבודת ה' עם הגוף ולא ע"י תעניות וסיגופים, ולכאו' ה"ז הלכה מפורשת בשו"ע (ח"ו הל' נזקי גוף ונפש) ש"אין לאדם רשות על גופו כלל.. לצערו בשום צער אפי' במניעת איזה מאכל או משתה"?! והביאור: בשו"ע ממשיך שם "אא"כ עושה בדרך תשובה שצער זה טובה היא לו" [וצ"ל שה"טובה" היא גם לגופו]. ומוסיף: "ולכן מותר להתענות לתשובה אפי' מי שאינו יכול להתענות, ומי שיכול להתענות מותר אפי' שלא בדרך תשובה אלא כדי למרק נפשו לה' [גמר כפרה וכו'']". וחידשה חסידות שגם ענין זה, תשובה ומירוק הנפש, ניתן לפעול, ועוד יותר טוב, ע"י העבודה עם הגוף. וזהו הענין דמחנה-קיץ, שמטרת - בריאות הגוף. אבל הגישה לבריאות הגוף צ"ל שעי"ז יוכלו לעבוד את השי"ת. א' השיחות ט"ז תמוז, ה'תשט"ז – במחנה "גן ישראל", עלענוויל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2026 Synopsis Seemingly, there is an explicit halachah in Shulchan Aruch that “A person has no authority over his body whatsoever…to afflict it with any pain, even by withholding some food or drink.” What then is the novelty of Chassidus regarding the importance of serving Hashem with the body rather than with fasts and self-mortification? The explanation is as follow: The abovementioned halachah in Shulchan Aruch continues, “…unless one does so in the manner of teshuvah, where this affliction is beneficial for him” (and we must say that this benefit is also for his body), and it adds: “Therefore, it is permitted to fast in the context of teshuvah even for one who is unable to fast. And one who is able to fast is permitted even not in the context of teshuvah, but in order to cleanse his soul for Hashem…” (i.e. completing the atonement etc.). Chassidus adds that even this (teshuvah and cleansing of the soul) can be better accomplished by working with the body. And this is the point of summer camp: although it is designed to promote the health of the body, physical health must be viewed as a means to serve Hashem.Sichah of 16 Tammuz 5716 – in Camp Gan Yisroel, Ellenville, NY For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן ברוב הארצות ימים אלו הם ימי "חופש" לילדים מלימודים שאינם "לימודי קודש". [איני רוצה לקרוא לזה "לימודי חול", כי באמת היו צריכים להשתדל שלימודים אלו יהיו "על טהרת הקודש" (לצורך ידיעת חשבונות בתורה וכו'). כי לולא זאת, הרי החכמות חיצוניות "מלביש ומטמא בחי' חב"ד שבנפשו האלקית וכו'" (כלשון אדה"ז בתניא) – שענין הטומאה הוא דבר החמור ביותר, וזה נוגע אפי' לקטני-קטנים וכו'. ולאידך – מכיון שישנה כללות הענין דחכמות חיצוניות, מובן שאפשר לנצלם לעניני קדושה או לפרנסת בני-ביתו וכו'. ומובן, מכיון שהוא עצמו משוחד בדבר, שצריך למצוא מישהו אחר שיפסוק לו אם בשבילו לימוד זה הוא דבר המטמא את הנפש או דבר המותר לפרנסתו כו']. יש להשתדל שהתלמידים ינצלו את זמנם הפנוי ולמלא זה בלימודי קודש ועניני תומ"צ. זהו דבר הכרחי, חיוני ורציני ביותר. וכדאי להשתדל שישלחו את הילדים למנות-קיץ המתנהלים לפי רוח היהדות, שהילדים נמצאים באוירת המחנה במשך תקופה ממושכת וברציפות. ומובן גודל התועלת שבדבר.משיחת י"ג תמוז ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2026 Synopsis In most countries, this is the time of the year when children are given vacation from the study of non-holy subjects. (I do not want to call them “secular studies” because the truth is that such subjects should be put to use for holy purposes, such as understanding Torah-related measurements and calculations etc. Otherwise, as the Alter Rebbe says in Tanya, studying such subjects “clothes and defiles the Chochmah, Binah, and Daas of one's Divine soul...” something very severe, as seen from the fact that impurity affects even a newborn child etc. On the other hand, since such studies exist, it is clear that they can be utilized for holiness or for earning a livelihood etc. But since a person is biased when it comes to his livelihood, one must find someone else to rule for him whether the study is something that defiles the soul or something permissible etc.) It is a necessary, vital, and a very serious matter to ensure that this free time during the summer is filled with holy studies and with Torah and mitzvos. Moreover, it is worthwhile to endeavor that children be sent to summer camps conducted in the spirit of Yiddishkeit, where the children remain in the camp atmosphere for an extended and uninterrupted period of time, the tremendous benefit of which is self-understood.Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2026 לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף

התוכן אבות פ"ו מ"ח: "הנוי והכח והעושר וכו' נאה לצדיקים ונאה לעולם . . אלו שבע מדות . . כולם נתקיימו ברבי ובניו". וצ"ל: 1) הרי "מאי דהוה הוה"! 2) איך יכול כל א' ללמוד מזה ש"נתקיימו ברבי ובניו" ש"מי ידמה לו"?! אלא זהו הדיוק שנק' כאן לא "רבי יהודה הנשיא" או "רבינו הקדוש" אלא "רבי ובניו", שמזה מובן שכל א' שהולך באורחותיו אשר הורנו והוא "רבי" שלו, הרי הוא מ"בניו" ("בניך אלו התלמידים") ויכול להתקיים בו שבע מדות אלו! וההוראה לכל א' מזה ש"כולם נתקיימו ברבי ובניו": בנוגע להפצת התורה והיהדות צריך כל א' הראוי להוראה – ובפרט עפ"י הוראת נשיא דורנו להפיץ התורה והיהדות גם לאלו שלא מבינים לה"ק ואידיש, ואפי' לקטנים שבקטנים – להיות "רבי" ולעסוק בהפצת היהדות! ואז מובטח שכל השבע מדות אלו ש"נאה לצדיקים ונאה לעולם" יתקיימו בו כ"רבי" (מי שבדרגא זו) או כ"בניו" (מי שבדרגא זו).ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ נצבים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2026 Synopsis The Mishna states in Pirkei Avos states (6:8): “Beauty, strength, wealth, honor, wisdom, sageness, old age and children are becoming to the righteous and becoming to the world…These seven qualities enumerated by the Sages for the righteous were all fulfilled in Rebbi and his sons.” But seemingly, (1) “What happened, happened”; how is it relevant that these qualities were fulfilled in Rebbi and his sons? Moreover, (2) What is the lesson for an ordinary person from the fact that “they were fulfilled in Rebbi and his sons,” when an ordinary person cannot compare to Rebbi and his sons? The explanation lies in the Mishna's choice of title here – “in Rebbi and his sons” (rather than “in Rabbi Yehudah HaNasi and his sons” or “in Rabbeinu HaKadosh and his sons”) – which teaches us that anyone whose “Rebbi” is a Rabbeinu Hakadosh (by virtue of following in his ways) is included among “his sons” (“‘Your sons' – this refers to students”), and therefore these seven qualities can be fulfilled in him as well. Additionally: anyone who is fit to teach others must be a “Rebbi” and involve himself in spreading Torah and Yiddishkeit (especially in light of the directive of the Nasi of our generation to spread Torah and Yiddishkeit even to those who do not understand Hebrew or Yiddish etc.). Then one is assured that all seven qualities, which are “becoming for the righteous and becoming for the world,” will be fulfilled in him, whether as a “Rebbi” or as “his sons,” depending on one's level.2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Nitzavim 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2026 לזכות צבי אבא בן חנה שי' לרמן ליום הולדת שלו י"ט תמוז – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתו שי'

התוכן בשלישי דפ' פינחס מסופר שבנות צלפחד תבעו ממשה "תנה לנו אחוזה וגו'", ואז, בזכותן, נאמרה פרשת נחלות "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו וגו'". ובעבודה: איתא בגמ' ש"האיש דרכו לכבוש והאשה אין דרכה לכבוש" – כדי למלא תפקידו "לכבוש" את חלקו בעולם שיתנהג כרצון ה', צריך הוא תוקף הדעת של "בן". אבל גם מי שלא גידל דור של "בנים" רק "בנות", אינו פטור מ"כיבוש הארץ" אלא "והעברתם את נחלתו לבתו" – זה סימן שהעבודה שהיתה צ"ל ע"י הבנים יכולה להעשות ע"י הבנות. ומי זוכה לבנות כאלו – צלפחד שמסר נפשו להיות "מקושש עצים בשבת" "כדי שיהרג ויראו אחרים" שעי"ז יתברר הדין של מחלל שבת (אע"פ אשר, כמבואר באחרונים, באמת לא חילל את השבת עי"ז, אבל כלפי העדים והקהל הי' זה חילול שבת וכו') – מס"נ עבור יהודי מחלל שבת! ולכן לא הפסיד חלקו בארץ וזכה שע"י בנותיו ניתוספה פרשת ירושת הארץ בתורה. וזוהי ההוראה לנשי ישראל שידעו את היכולת הגדולה, האחריות והזכות שיש להן לפעול בחיזוק היהדות!משיחת י"ב תמוז ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2026 Synopsis Shelishi of parashas Pinchas describes how Tzelofchad's daughters demanded of Moshe, “Give us an estate along with our father's brothers,” and it was in their merit that the section dealing with inheritances was added to the Torah: “If a man dies and has no son, you must transfer his inheritance to his daughter….” In terms of spiritual service: The Gemara says that “A man's way is to conquer, while a woman's way is not to conquer.” To fulfill one's task of “conquering” his portion of the world so that it will be conducted according to Hashem's will, a person needs the strength of mind of a “son.” But even one who did not raise a generation of “sons” but only “daughters” is not exempt from the task of “conquering the Land.” Rather, “you must transfer his inheritance to his daughter,” which indicates that the work that was to be carried out by sons can be accomplished by daughters. And who merits such daughters? Tzelofchad – who sacrificed himself by becoming “the one who gathered wood on Shabbos” “so that he would be put to death and others would see,” thereby clarifying the law of one who desecrates Shabbos – an act of mesiras-nefesh for the sake of a Jew who desecrates Shabbos! (Although, as the Acharonim explain, he did not actually desecrate Shabbos, nevertheless, in the eyes of the witnesses and the community it appeared to be a desecration of Shabbos etc.) Therefore, he did not lose his portion in the Land, and he merited that because of his daughters the section dealing with inheritance of the Land was added to the Torah. The lesson for Jewish women in our generation is that they must recognize the great ability, responsibility, and privilege they have been given, to strengthen and spread Yiddishkeit.Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2026 לע”נ הרב אורי עזרא ב"ר יוסף יהודה ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ישעי' ‏מנחם מענדל שי' ליפש

התוכן עמ"ש [בשני דפ' פינחס] "משפחת החנכי" פרש"י "לפי שהיו האומות מבזין אותם ואומרים מה אלו מתייחסין על שבטיהם סבורין הן שלא שלטו המצריים באמותיהן .. לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם ה"א מצד זה ויו"ד מצד זה לומר מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם וכו'". שהקב"ה בעצמו העיד (ע"י הוספת ב' אותיות הראשונות של שמו) שכל ה-210 שנה שבנ"י היו בגלות קשה של מצרים בתור עבדים והיו שם המיעוט, ומ"מ שמרו על צניעות ו"לא שינו את לבושם" ולא הסתכלו על האופי של המצריים שמסביב וכו' אלא התנהגו כמו שלימדו אותן שרה רבקה רחל ולאה!, וההוראה לנשי ישראל, ובמיוחד בהתחלת ימי הקיץ: על כל אחת החיוב באופן שווה (כמו חומש הפקודים – כ"א נמנה בשווה) לא לשנות כלל את הלבושים ואת ההנהגה בכלל, אע"פ שנמצאים בגלות וכו', כדי שגם לפני כניסתנו לא"י בגאולה האמיתית והשלימה בדורנו זה יוכל הקב"ה להחתים שמו על ההנהגה הרצוי' של נשי ישראל!משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר ה'תשכ"ח ל"נשי חב"ד" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2026 Synopsis On the verse (in sheini of parashas Pinchas), “…The descendants of Reuven…the family of Chanoch (משפחת החנכי)...,” Rashi explains: “Since the nations were denigrating them and saying: Why are these people tracing their lineage to their tribes? Do they think that the Egyptians did not have control over their mothers…Therefore the Holy One, blessed be He, affixed His name to them – a hei on one side and a yud on the other to say – to say: I attest to the fact that they are the sons of their fathers….” That is, Hashem Himself attests (using the first two letters of His Name) that throughout all 210 years of exile in Egypt, where they were the minority and where they were slaves, they nevertheless preserved their modesty; instead of changing their clothing and trying to imitate the Egyptians around them, they conducted themselves as Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah had taught them. The lesson for Jewish women, especially at the beginning of the summer, is that there is an equal obligation upon every woman (just as when the Jewish people were counted, each person counted as one) not to alter their mode of dress or their conduct at all, despite being in exile etc., and this way, even before the Redemption, Hashem will attest by His Name to the proper conduct of Jewish women.Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 28 Iyar 5728, to N'shei U'bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2026 לזכות מרדכי בן חי'ה ריסא שי' ונגר ליום ההולדת שלו י"ד תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות.נדבת אביו ר' שמואל שי' ונגר

התוכן אודות י"ג תמוז ישנם כבר בדפוס "דברי הרב", וכבר דובר ע"ז ריבוי פעמים "ותן לחכם ויחכם עוד" ובאופן שזה יביא לידי מעשה בהתאם להוראות בעל הגאולה. וכחסיד שהוא "נר להאיר", הנה ההוספה בעבודתו תביא בודאי שיתוסף גם בעבודתו של אלו בסביבתו. כדאי ונכון להוסיף ולהמשיך בהתוועדויות דימי הגאולה במשך ג' ימים אלו, י"ג, י"ד וט"ו תמוז – "חוט המשולש", שהם ג' ימי חול ויכולים להוסיף גם בענינים שאא"פ לעשותם בשבת. ומה טוב – שבכל א' מג' הימים יקבל כאו"א ע"ע ג' ענינים, ג' פעמים ג', ש"חוט המשולש לא במהרה ינתק"; סיום בשליחות מצוה לצדקה, ושייך לגאולה די"ב-תמוז כמו שהגאולה די"ט כסלו קשורה במיוחד לענין הצדקה וכו'; הקשר למ"ש בהתחלת הפרשה שלפינחס ניתנה ענין הכהונה לו ולזרעו אחריו, וזה שייך לכאו"א מישראל כמ"ש ברמב"ם "לא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש כו' ה"ז נתקדש קודש קדשים". ועוד.משיחת יום א' דפ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2026 Synopsis Much has already been said and published about 13 Tammuz, and “Give to a wise person and he will become wiser still” – in a way that leads to actual practice in accordance with the directives of the baal hageulah. And since a chossid is “a lamp to illuminate,” any increase in one's own service will certainly lead to an increase in the service of those around him as well. It is worthwhile and proper to continue and expand the farbrengens of the days of liberation through 13, 14, and 15 Tammuz (which are weekdays, on which means not allowed on Shabbos may be used, forming a “threefold cord.” And even better would be for every individual to accept upon himself three things for each of the three days (three times three) because “A threefold cord is not quickly severed.” We conclude with appointing everyone as a shliach for tzedakah, which is associated with the redemption of 12 Tammuz, just as the redemption of 19 Kislev has a particular connection to tzedakah. This also relates to the beginning of parashah, where Pinchas was granted the Kehuna for himself and for his descendants after him; this is something attainable for every Jew, as the Rambam writes: “Not the tribe of Levi alone, but every person…is sanctified as holy of holies.”Excerpt from sichah of Sunday, parashas Pinchas, 13 Tammuz 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2026 לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב תמוזלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

התוכן כשרואים בעיני בשר תוצאה מאיזה מאורע שקרה בעבר ה"ז מקל להזכר על המאורע באופן ש"יהיו בעיניך חדשים". וזהו מה שעיקר הזמן לזכירת יצי"מ הוא בליל פסח "בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך", ו"הא לחמא עניא די אכלא אבהתנא בארעא דמצרים". ובנוגע לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז: רואים בעיני בשר דורות של יהודים שומרי תומ"צ שאינם אלא פירות של מס"נ בעל הגאולה לפני 49 שנה במדינה ההיא, שנעמד מול ממשלה אדירה והקים חדרים, ישיבות ומקוואות וכו'. זה נותן כח וחיות להזכר על הגאולה שלו לא כדבר שקרה בעבר אלא כדבר שקורה עכשיו. זה גם נותן כח וחיות לכל א' בחייו הפרטיים, להתגבר על הקשיים בנוגע למעשה דבור ומחשבה, שכמו שה' הי' עם "אבותינו" יהי' גם "עמנו . . אל יעזבנו ואל יטשנו", כי עושה כל התלוי בו "ללכת בדרכיו אשר הורנו". וכך "חיים" היום את הגאולה שלו, ומזה לוקחים חיות על כל השנה. ג' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2026 Synopsis It is easier to remember an event from the past in a way that is “new in your eyes” when you see a physical outcome of the event, which is why the primary time for remembering the Exodus from Egypt is on the night of Pesach, “when matzah and maror are placed before you,” and when we say “This is the bread of affliction that our forefathers ate in the land of Egypt.” The same is true of the liberation of 12 and 13 Tammuz: We now physically see generations of Jews who keep Torah and mitzvos, who are the fruits of the baal hageulah's mesiras nefesh in that country 49 years ago, when he stood up against a powerful government and established chadorim, yeshivos, and mikvaos, etc. This gives us the ability and the energy to remember the liberation not as something that happened in the past, but as something taking place in the present. This also gives every individual the ability and energy to overcome the difficulties in deed, speech, and thought in their own life. Just as Hashem was with “our forefathers,” so He will be “with us... may He not forsake us nor abandon us,” when we do everything in our power “to walk in his ways that he showed us,” and in this way we experience his liberation today, drawing energy for the entire year.3 excerpts from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2026 לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן הפירוש הפשוט במ"ש ברביעי דפ' בלק "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו" הוא האבות ואמהות, אבל מזה שכל אחד נק' "בן אברהם יצחק ויעקב", וכל אחת נק' "בת שרה רבקה רחל ולאה", מוכח שבכאו"א נמצאים ה"אבות ואמהות"! ואדרבא - זהו העצם והפנימיות שלהם, וחכם, שלא מסתכל על חיצוניות הדברים, רואה זאת. והרי יהודי הוא למעלה מזמן ומקום, שלכן תובעים ממנו לא להתפעל מזמן ומקום - "עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב" - עד שהגוים מברכים אותו, כמ"ש בפ' בלק. וההוראה: יש לדעת שגם יהודי בזמננו, ה'תשל"ב, קשור, עד שזהו החוזק שלו, עם ה"אבות ואמהות"! ומזה, שיהודי הוא בעצם למעלה מן הטבע, מובן גם שזוהי שטות שאין כמוה שבשר-ודם יחליט שכחות אלו שלמע' מן הטבע ילכו לגוי!ב' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2026 Synopsis According to its simple meaning, the verse (in revi'i of parashas Balak), “From the mountain peaks I see him, and from the hills I behold him,” refers to the Avos and Imahos. But the Avos and Imahos exist within every Jew, each of whom is called a son of Avraham, Yitzchok, and Yaakov or a daughter of Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah (as is evident to any wise person who looks beyond the surface of things). And since a Jew is above time and place, therefore he is expected to not be affected by time and place, and to be “a people that dwells alone and is not reckoned among the nations,” to the extent that even the nations of the world bless him, as it says in parashas Balak. The lesson is as follows: One must know that even a Jew in our times, in the year 5732, is connected to the Avos and Imahos to the point that they are his strength and power. And since a Jew is inherently above nature, it is also obvious that it is utter foolishness for human beings to try and decide that these powers, which are above nature, should be granted to a gentile.2 excerpts from sichah of 13 Tammuz 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2026

התוכן [המשך] יהודי אינו יכול לשנות אופני השמירה שלו! כמו הדג בטבעו אינו יכול לחיות מחוץ למים, כך חיים יהודים, שהם "המעט מכל העמים", תלויים עפ"י טבע בזה שמגבירים את האיכות על הכמות ואינם יכולים לחיות ללא תומ"צ ש"היא חיינו ואורך ימינו"! [הדיוק ב"אורך ימינו" הוא שכל יום כשלעצמו הוא "ארוך": כשהכ"ד שעות עוברים רק באכילה ושתי' וכיו"ב ללא תוכן אמיתי – אין זה "יום" של אדם כלל. כשמתנהג עפ"י התורה במשך היום – זה "יום" סתם. וכשלומד תורה בשעה אחת בחיות והתלהבות כזו שלאחר זה לוקח כ"ד שעות – זה יום "ארוך"]. מי שטוען שאנו חיים עפ"י דמוקרטי' ואסור להכריח וכו' – הרי זה בדוגמת העושה חור בספינה בלב ים סוער בחדרו בטענה שזהו "דמוקרטי'"... לא רק שאסור לך להתנהג כך אלא עליך "לכוף כל ישראל" בדרכי נועם ובדרכי שלום להשאיר את ה"ספינה" בשלימות ויגיע בשלום למחוז חפצו. וכמ"ש "אם בחוקותי תלכו . . ונתתי שלום בארץ וגו'", עד לקיום היעוד "ואולך אתכם קוממיות" לקבל פני משיח צדקנו.משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2026 Synopsis (Continued.) Just as a fish cannot live outside water, so too the Jewish people, by its very nature, cannot survive without prioritizing quantity over quality and without keeping Torah and mitzvos, which are “our life and the length of our days.” (As the Alter Rebbe explains, “length of our days means an individual day itself becomes “long”: A day spent only on physical activities such as eating and drinking is not a considered a “day” for a human being at all. When one conducts himself according to Torah throughout the day, that is an ordinary day. And when one learns Torah for one hour with such vitality and enthusiasm that would take someone else twenty-four hours to achieve the same thing – that is a “long day.”) And if one argues: we live in a democracy where coercion is forbidden etc. –the answer is that we are all like people on one ship. One cannot say that since he paid for his cabin he is free to drill a hole in it cabin because he paid for his ticket so he can do whatever he wants. Not only must he not drill a hole in the ship; rather, he must also “compel all the Jewish people,” in pleasant ways and peaceful ways, to keep the ship intact by keeping Torah and mitzvos, as the verse states, “If you walk in My statutes…I will grant peace in the land, etc.,” and “I will lead you upright” to greet Moshiach Tzidkeinu.Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2026 לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק הלוי ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

התוכן [המשך] זה שראה המאורע המזעזע בודאי אינו "לבטלה" אלא הוא יכול וצריך ללמוד מזה הוראה עיקרית, ובכו"כ פרטים: כאשר טוען בשביל מה מתערבים לו בחייו הפרטיים שעליו להניח תפילין ולאכול כשר וכיו"ב – הוא יבחר בעצמו איך להתנהג! הנה רואים שכאשר דרשו משאר מדינות העולם להגביר את אמצעי הבטחון וכו' – לא טענו שאין להתערב בעניניהם הפרטיים אלא הבינו וקיבלו את הדרישה! ועד"ז אומרים ליהודי: בתור חלק מה"גוי קדוש" ו"כל ישראל ערבים זה בזה", הרי החסרון ב"אמצעי הבטחון" – הנחת תפילין, שמירת שבת וכיו"ב – בחייך האישיים נוגע לעניני הבטחון של כל היהודים בכל מקום ובאיזה מצב שהם נמצאים! ואם טוען הרי עד עתה התנהג כך והעולם "לא נחרב"... – הרי בפועל קרה מאורע כזה כתוצאה מחסרון בעניני בטחון, וכאשר רואים זאת, יש לעשות הכל כדי להבטיח שזה לא יחזור על עצמו (היל"ת) [המשך יבוא]משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2026 Synopsis (Continued.) The fact that one witnessed this shocking incident was surely not for nothing; rather, one can and must learn from it a fundamental lesson. When someone argues: why are you interfering in my personal life and telling me to put on tefillin, to eat kosher, and the like; let me choose for himself how to conduct my life – here we see that when other countries were called upon to increase their security, they complied, without complaining about interference in their internal affairs. Similarly, a Jew should be told: you are part of the Holy Nation, and “all the Jewish people are responsible for one another.” Therefore, your “security measures” – putting on tefillin, keeping Shabbos etc. – affect not only your own life, but the lives of all Jews in the world. And if he argues: look, I didn't keep these things until and the world survived – here we see that a lack of security actually resulted in this incident, and therefore everything possible must be done to ensure it doesn't happen again chas v'shalom. (To be continued.)Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2026 לזכות ר' לוי יצחק בן חי' שרה שי' טענענבוים ליום ההולדת שלו ח' תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן [המשך] לכאו' הי' לימוד הזה יכול לבוא לא בדרך שד' יהודים ייהרגו ר"ל, שאפי' א' מהם הוא "עולם מלא"! [ואיתא במשנה בנוגע לאיסור ללון הנתלה על העץ ש"המקום מצטער [אפי'] על דמם של רשעים [כאלו] שנשפך", והגמ' מוסיפה עוד ש(גם) יהודי הזה ה"ה "תאום" של ה'! כי מה שעשה הי' נגד רצונו האמיתי ורק "יצרו אנסו"], וללא הצער הגדול במשך שבוע שלם?! אלא רואים שדוקא מאורע הנורא הזה זעזע את כולם והסיקו שיש לחזק מיד את עניני הבטחון ואמצעי השמירה בכ"מ שיהודים נוסעים דרכם, ולתבוע זאת מכל העולם. ועוד ועיקר – מכיון שהשמירה האמיתית באה מה' ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל", ואת השמירה צריכים בחיי היום-יום, הרי המאורע צריך לזעזע את כולם להתנהג בפועל כרצונו ית' גם בחיי היום-יום. ואם הלה טוען מדוע מדברים אתו על דברים שלא שמע עד עתה? הרי עד עתה גם לא שמע על מאורע מזעזע כזה כאשר העולם כולו מסתכל ושותק במשך שבוע שלם! והרי ראו בפועל אצל החיילים שבמצב בלתי-רגיל לא נכנסו לחשבונות מה עשו הסבא או האבא אלא עשו את רצון הנשמה! [המשך יבוא]משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2026 Synopsis (Continued.) Seemingly, this lesson could have been conveyed without four Jews being killed Rachmana litzlan, each of whom is “an entire world, and without the anguish lasting an entire week? (And we know that Hashem is pained when a Jew is in pain, and even “over the blood of the wicked that is spilled,” and as the Gemara adds, even a Jew who sins is compared to a twin brother of Hashem, because the sin was forced upon him by the yetzer hara against his true will). But we see that it was specifically this frightful even that shook everyone to immediately bolster security in places where Jews travel etc., and this must be demanded around the world. And most importantly, because true protection comes from Hashem, the Guardian of Israel who “neither slumbers nor sleeps,” this occurrence should shake everyone to conduct themselves according to Hashem's will in actual practice, and because Hashem's protection is needed in everyday life, one should likewise conduct himself according to Hashem's will in everyday life. And if one argues: why are you talking to him about things he never heard about before, the answer is that he also never heard about such a shocking incident before, where the entire world looks on and remains silent for an entire week. And here we see how under these extraordinary circumstances, the soldiers didn't stop to calculate what their fathers or grandfathers did; rather, they did what soul wanted. (To be continued.)Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2026 Sponsored byCreswell incPharmaceutical Logistics Consultants

התוכן בנוגע למאורע שקרה לאחרונה שזעזע את העולם ["מבצע אנטבה"] ישנם כמה נקודות: רואים שכאן ניצח האיכות את הכמות, שהרי בכמות היו החיילים וכלי-נשק שבידם במיעוט. ועוד ועיקר – אצל החיילים עצמם ניצח האיכות – הרוחניות, את הכמות – החשבונות שמצד הגוף מצדם לא הי' מקום שיכניסו א"ע לזה. הנצחון הי' מכיון ששללו החשבונות של מקום וזמן, ושל "מה יאמרו 'חברים הטובים'"... וזהו מפני שהנשמה, הקשורה עם ה', ניצחה את הגוף. ולכן, ההוראה הראשונה היא שכאן ראו ש"יש בעה"ב לבירה זו", ויש להכריז זאת בכל העולם עי"ז שמראים בזה "דוגמא חי'". ולחיילים שע"י המס"נ שלהם באה ההצלה: נוסף על נתינת להם תודה ע"ז, הנה "תבוא עליהם ברכה" אם יראו פנימיות הכוונה והלימוד מזה וימשיכו להגביר את הנשמה על הגוף ולגלות את הכחות הנפלאים שבהם (שלכן נבחרו הם להיות שלוחי ההצלה). [המשך יבוא] משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2026 Synopsis A few points regarding the event that recently shook the world (the Entebbe rescue): Here we see openly how quality triumphed over quantity: A small rescue force with minimal weaponry overcame forces of a far larger size (particularly when factoring in the armed forces in the territories over which they traveled), because the rescue force was greater in quality. More importantly, within the soldiers themselves, the quality (i.e. the spiritual force) overcame the quantity (i.e. the many physical considerations that weighed in favor of not undertaking the mission). The victory came because they ignored calculations of time and place and ignored what the “good friends” among the nations would say etc.; they decided to undertake the mission because the soul prevailed over the body. As a result the world saw openly that there is a Master of the Universe, and this must be announced throughout the world by setting a living example. Regarding the soldiers, whose mesiras nefesh facilitated the miraculous rescue: In addition to the thanks due to them, may they come to recognize the inner purpose and the lesson here, and continue to strengthen the soul over the body and to reveal the wondrous powers within them (which is the reason they were chosen as the agents to carry out this mission). (To be continued.)Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2026 Sponsored byCreswell incPharmaceutical Logistics Consultants

התוכן דוקא באותם דורות שבהם הי' מצב של יאוש וכו' נתגלו רזין דרזין דאורייתא (בתורת החסידות) עד לאנשים פשוטים. כי – היא הנותנת: מצד גודל אהבת הקב"ה לכאו"א מישראל – כידוע מאמר הבעש"ט שאהבת הקב"ה לכאו"א מישראל היא שלא בערך יותר מאהבת הורים זקנים לבנם יחידם שנולד להם לעת זקנותם – נותן ה' את ה"אבן יקרה" שבכתר המלך, רזין דרזין דאורייתא, כדי להציל על ידה את "בן המלך". וזה מתגלה ע"י תורת הבעש"ט והולך ומיתוסף מדור לדור. ומכיון שביאת המשיח תלוי' ב"יפוצו מעינותיך חוצה", הרי ככל שמתקרבים לביאת המשיח צריך להוסיף בזה ולהציל בכך בנו של הקב"ה ממות לחיים ממש. זהו רצון ה'! והכלי לזה הוא אהבה לכאו"א מישראל בלי הבדל, שהרי בכאו"א מהם ישנה נשמה שהיא חלק מאותו עצם, ודוקא עי"ז בנקל יותר לעורר את עצם הנשמה שלו ועד שזה יפעל על המחדו"מ שלו וכו'.משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ [שנת המאתיים להסתלקות הבעש"ט] ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2026 Synopsis The fact that the Jewish people were in a state of despair in later generations etc. is precisely why the deepest secrets of the Torah were revealed in this era (through the teachings of Chassidus), and even to simplest people: Out of His immense love for every single Jew (which is like the love of parents to an only child born to them in their old age, as the Baal Shem Tov taught), Hashem gives up the “precious stone from the royal crown” (the deepest secrets of the Torah) in order to save His child (the Jewish people). The precious gem is revealed through the teachings of the Baal Shem Tov, and continues to increase from generation to generation. Since the coming of Moshiach depends upon “your wellsprings spreading outward,” therefore, the closer we get to the coming of Moshiach, the more we must add in spreading the wellsprings, which literally rescues Hashem's child from death to life. The vessel for this is to love every Jew without distinction, because all Jewish souls share the same essence, and loving another Jew makes it easier to awaken the essence of one's own soul, in a way that impacts him practically in thought, speech, and action.Excerpt from sichah of 10 Shevat 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2026

התוכן 1. א) גם אלו שלא זכו לראות את הרבי, הנה ע"י לימוד תורתו וקיום הוראותיו ה"ה "מקושרים", ועד באופן של דביקות! ב) כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שעם היותו בעל יסורים, הי' מקבל כ"א בשמחה וחיוך (אמיתי) על פניו, ועד"ז הי' אצל נשיא דורנו ש"את חלינו הוא נשא וגו'", ומ"מ קיבל את כולם בשמחה. ועוד. 2. גם לאחרי שאלת הגמ' "וכי בכדי חנטו חנטייא וכו' אינה מתחרטת מקביעותה ש"יעקב אבינו לא מת" אלא מסבירה שישנו לימוד מפסוק ש"מה זרעו בחיים אף – באותו אופן (ולא "כאילו") – הוא בחיים"! 3. א) הפירוש בלשון הגמ' "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" אינו ש"זרעו בחיים" פועל ש"אף הוא בחיים"‏ אלא ש‏"זרעו בחיים" הוא ראי' ובירור ש"אף הוא בחיים"! ב) נסיים עם הניגון "שיבנה ביהמ"ק וכו'", ושינגנו יחד גם בכל המקומות ששומעים את ההתוועדות ע"י הטלפון, ומסתבר אצלי בפשטות, שביחד עמנו מנגנים בג"ע העליון ובג"ע התחתון‏ – ‏בכל הדרגות ששם נמצא בעל הגאולה ונהנה בראותו ש"זרעו בחיים"! 4. תמיהה הכי גדולה: היתכן שעדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל?!; צעקת "עד מתי" באמת; "עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש"!1. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב. 2. משיחת י' שבט ה'תשכ"ו. 3. ב' חלקים משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ה. 4. משיחת כ"ז ניסן ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2026 Synopsis (1) (a) Although those who merited to see the Rebbe when he was alive in this world were impacted by it, the way to become mekushar to him, to the point of deveikus, is by learning his Torah. (b) My father-in-law the Rebbe related that although his grandfather the Rebbe Maharash suffered greatly, he received everyone happily and with a genuine smile. And the same applies to my father-in-law the Rebbe himself. (2). When the Gemara says, “Just as his offspring is alive, he, too is alive,” it is not just “as though” he is alive; rather, he is actually alive. (3) (a) When the Gemara says, “Just as his offspring is alive, he too is alive,” it is not that “his offspring being alive” causes him to be alive; rather the fact that his offspring is alive is the proof that he is alive. (b) Those listening by telephone should join us in singing Sheyibaneh Beis Hamikdash. And it is clear to me that they are also singing along with us in the higher Gan Eden and the lower Gan Eden – in all the levels in which the baal hageulah is present and from where he takes pleasure in seeing how his offspring is alive. (4) It is the most puzzling thing: how is it possible that Moshiach still hasn't come?! We must cry out Ad mosai in earnest…“Do everything in your power to actually bring Moshiach literally right now!”(1) 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5722; (2) excerpt from sichah of 10 Shevat 5726; (3) 2 excerpts from sichah of 15 Tammuz 5745; (4) excerpt from sichah of 27 Nissan 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

התוכן 1) כאשר הרבי מתעלה בעלי' שלא בערך צ"ל שינוי שלא בערך גם מצדנו. ואפי' אם ה"פתחו לי" הוא רק "כחודה של מחט", אבל זהו מתוך רצון וקבלה בלב שיהי' מה שיהי', הרי הוא הולך עם הרבי – אז לוקחו הרבי עמו בכל עליותיו. ועפ"י תורת המגיד "דע מה למעלה – (הכל הוא) ממך" מובן שה"הזזה" אצלו פועלת למעלה עלי' שלא בערך, ועי"ז מעמידים גם אותו בעלי' שלא בערך. 2) ממ"ש "אז ישיר משה וגו'" (ולא "אז שר") דרשו חז"ל "מכאן לתחיית המתים מן התורה". הנה אף שיש ענין דתחיית המתים ברוחניות – "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", ובפרט ע"י לימוד תורתו, אבל מובן שצ"ל גם כפשוטו, ולזה צ"ל "אז ישיר משה" – שה"משה" שבדורנו, כש"הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם ובראשם, יוליכנו קוממיות לארצנו עם "שיר חדש". 3) עיקר ענינו של "נשיא" אינו להיות "מורם מעם" אלא להיות קשור עם העם ולרומם אותו, כמו "גופא – בתר רישא אזיל" (אע"פ שהראש הוא למעלה מהגוף). דכמו בנוגע לה', שאין לשום נמצא דמיון אליו כלל, ובכ"ז ישנו הציווי והנתינת-כח להיות "והלכת בדרכיו", כ"ה בנוגע לאלו המביאים רצון ודבר ה' לכל ישראל – שצ"ל "גופא בתר רישא אזיל" – ללכת בדרכיהם.1) משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ב 2) משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ 3) משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2026 Synopsis (1) When the Rebbe ascends in an immeasurable ascent, there must likewise be an immeasurable change on our part. And even if one merely “opens for me like the eye of a needle,” nevertheless, if it comes from a sincere desire and decision that no matter what, one will go with the Rebbe, then the Rebbe takes him along in all of his ascents. And based on the teaching of the Maggid, “Know that what is above is from you,” it is understood that this shift below causes an immeasurable ascent above, through which the person also attains an immeasurable ascent. (2) From the wording of the verse “Az yashir” (lit. “Then Moshe will sing…” rather than “Then Moshe sang”) the Sages derived, “From here is the source for the resurrection of the dead from the Torah.” Although there is also a concept of resurrection in a spiritual sense (“Just as his descendants are alive, so too is he alive,” especially by studying his Torah), nevertheless, it is understood that we also need the resurrection in the literal sense. And this requires that “Then Moshe will sing,” meaning that when “those who dwell in the dust awaken and sing,” the Moshe of our generation will be at their head, and he will lead us upright to our land with a “new song.” (3) The main role of a Nasi is not just to be “elevated above the people,” but to be connected with the people and uplift them, just as “the body follows the head” even though the head is above the body. Because just as with regard to Hashem, although no created being bears any comparison to Him whatsoever, we are nevertheless commanded and empowered to “walk in His ways,” so too regarding those who convey Hashem's will and Hashem's word to the entire Jewish people: “The body must follow the head,” meaning one must walk in their ways.Excerpts from sichos of (1) 10 Shevat 5712; (2) 10 Shevat 5720; (3) 10 Shevat 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2026 לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן השם "תמוז" מוזכר בתנ"ך כשם ע"ז הקשורה עם החמה – "הנשים .. מבכות את התמוז" [כי חשבו שההשפעה שלהם באה מהחמה, ולכן כשהיתה עוברת תקופת תמוז היו מבכות אותה וכו']. בגלל שהנשים פטורות מלימוד התורה וכיו"ב ובמילא עסוקות יותר בענינים גשמיים וזה גורם להן לתת חשיבות יתר לענינים גשמיים, והן גם אחראיות על הוצאות הבית בפועל, ולכן אִתָּן צ"ל השתדלות מיוחדת שיכירו שעל האדם לעשות רק את הכלי לפרנסה, אבל את הברכה וההצלחה באה אך ורק מאת ה' "ברכת ה' היא תעשיר", והקב"ה הוא המנהיג את העולם בכלל ובית זה בפרט, ובמילא מה שחשוב הוא לא כמה כסף מכניס הבעל, העיקר הוא שירוויח את זה בדרך כשירה וע"פ התורה, ובמילא תהי' ברכה והצלחה בדברים שיעשו עם הכסף. והתיקון על הענין של "הנשים.. מבכות את התמוז" הוא ע"י הנשים בזמננו! א' השיחות דהתוועדות י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2026 Synopsis The name Tammuz is mentioned in Tanach as the name of an idol associated with the sun, as the verse states, “…the women were…weeping for Tammuz.” (They believed that their blessing came from the sun, they wept when the summer was over). Because women are exempt from Torah study and the like, and therefore they are the ones who manage the household expenses and who are more involved in material matters, this can cause them to ascribe more importance to physical concerns than is really due. Particular effort is required to show them that a person only needs to make a vessel for livelihood, but the blessing and success come only from Hashem – “It is the blessing of Hashem that brings wealth.” Hashem runs the world as a whole, and this home in particular. Accordingly, what is important is not how much money the husband earns, but that he earn it in a proper manner and according to Torah. This will automatically result in blessing and success in the way the money is used. In this way, the women of our times can correct the behavior of “the women weeping for Tammuz” thousands of years ago.Sichah of 12 Tammuz 5714. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2026 לע"נ מרת חי'ה ריסא ע"ה בת - יבלחט"א - ר' ברוך בענדיט שי' ונגר ליום היארצייט שלה בדר"ח תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בעלה ר' שמואל שי' ונגר*לזכות הרה"ת ר׳ משה הכהן וזוגתו נחמה דינה ומשפחתם שיחיו כהן להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות

התוכן סיפור ע"ד המאסר של אדמו"ר מהריי"צ נ"ע (שיום הולדתו חל בחודש זה) בילדותו בגלל שצעק על שוטר שהכה יהודי וכו', ובהיותו במאסר שמע גניחות (שלאח"ז התברר שזה הי' מהעגל שהשוטר גנב מהיהודי וכו') ונבהל, ונזכר שה' שומר עליו וכו' והתחיל לחזור משניות בע"פ, וכשחזר הביתה אמר לו אביו, שבזה שחזר שם משניות בע"פ ראו את החילוק שבינו לבין העגל שגם ישב שם, וההוראה: על כל ילד יהודי לדעת פסוקים ומשניות בע"פ ולחזור אותם בכ"מ, ועי"ז יהי' ניכר החילוק שבינם לשאר הילדים שבעולם, ולא להתפעל מחשכת הגלות.משיחת אדר"ח תמוז ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2026 Synopsis Once, when the Previous Rebbe (whose birthday is in Tammuz) was a child, he was arrested after he shouted at a policeman who was hitting a Jew. When he was in jail, in a dark room, he heard groaning sounds (which turned out to be from a calf that the policeman had stolen from the Jew), and he became frightened, but then he remembered that Hashem is protecting him, and he decided to review Mishnayos from memory. When he was released, his father told him that by reviewing Mishnayos in the jail, he demonstrated the difference between him and the calf. The lesson is as follows: Every Jewish child should know Pesukim and Mishnayos by heart, and review them wherever he may be; this demonstrates the difference between a Jewish child and other children, and there is no reason to be deterred by the darkness of the exile.Excerpt from sichah of 30 Sivan, first day of Rosh Chodesh Tammuz, 5741 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2026 לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוזת.נ.צ.ב.ה.*לזכות מרת אסתר בת גאלדע רחל שתחי' ליום ההולדת שלה אדר"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות