The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן ההוראה מיום ההולדת של "שני מאורות הגדולים": החידוש שנעשה ברגע שיוצא הולד לאויר העולם הוא שאז נעשה כח פעיל בעולם. והנה אע"פ שתפקידו של כאו"א מישראל בעולם הוא לפעול בעולם לעשותו דירה לו ית', מובן שבבנ"י גופא ישנו חילוקי דרגות בזה, ועאכו"כ "נשמה חדשה" – שממנה תובעים עבודה מיוחדת במינה – לפעול חידוש בעולם כולו! וחידוש זה מתחיל כבר ברגע שהיא יוצאת לאויר העולם. וע"ד מ"ש גבי משה שברגע שנולד "נתמלא הבית כולו אורה"! (אלא שפעולת ה"אור" אינו גורמת חידוש דבר כ"א שיוכלו לראות מה שישנו כבר מקודם, ואילו העבודה הנדרשת מיהודי היא לפעול חידוש והוספה במעשה בראשית. ומכיון שמדובר ע"ד "שני מאורות הגדולים", שענינם להאיר – הנה רצונם שגם תלמידיהם יהיו "נרות להאיר" בכל הקשור להפצת האור דתורת החסידות. וכאו"א שייך ל"שמץ מנהו" מעבודתם מצד כחם שנמצא בו. וזוהי ההוראה מיום הולדת של "שני מאורות הגדולים": להאיר את העולם כולו [באור החסידות] כי אינו הולך בכחות עצמו אלא בכחם של הבעש"ט ואדה"ז שבו! ובפרט כאשר דברי תורה שלהם חקוקים במוחו.ג' חלקים משיחת יום ב' דפ' נצו"י, ח"י אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2025 Synopsis The lesson from the birthday of the two great luminaries, the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe: The unique effect of the moment of birth is that the child becomes an active force in the world. Although every Jew's mission is to have an impact on the world and to make it a dwelling place for Hashem, there are obviously different levels, and certainly when a new soul comes down into the world, a unique form of service is demanded of it – to bring about something new in the entire world. And this new contribution begins from the very moment the soul enters the world, as it says about Moshe's birth, “the entire house became filled with light.” (Just that the effect of light is not to create something new, but to reveal what was already there beforehand, whereas the task demanded of a Jew is to bring about something new in the work of Creation.) And since we are speaking about the two great luminaries whose role is to illuminate, it follows that they desire that their students also become “shining lamps” in all matters of spreading the light of Chassidus. This, then is the lesson from the birthday of the two great luminaries – to illuminate the entire world (with the light of Chassidus) which is possible because one operates not with his own power, but with the power of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe within him. Especially when their teachings are engraved in one's mind.3 excerpts from sichah of Monday, parashas Nitzavim-Vayelech, 18 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2025 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות*לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"הלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

התוכן יסוד הבנין צ"ל כמו שהקב"ה עשה עם יסוד העולם (אבן השתי') – מונח ב"קודש הקדשים", עפ"י הוראות התורה, ועי"ז נעשה כל הבנין ענין של קדושה; לפני הבני' צ"ל "שבירת הקרקע" – ענין הביטול, כדי להראות שאי"ז ב"כוחי ועוצם ידי" אלא בכוחו של ה'; הקשר למ"ש ברביעי דפ' כי תבוא: "ובנית שם מזבח לה' אלקיך גו' והעלת עליו עולות גו' וזבחת שלמים וגו'" – כ"א צריך לבנות מנכסיו "מזבח" לה', מקום מוכן שבו יקריב את "חלבו ודמו" לה'. ובב' האופנים: "קרבן עולה" – עבודת התפילה, ו"קרבן שלמים" שחלקו לבעלים – שהנהגתו בעניני העולם הוא באופן של שלמים "שמטילים שלום" בין האדם ובין ה', וכן מודגש בקרבן שלמים הענין דאהבת ישראל, ועוד.שיחת יום ג' דפ' כי תבוא, י"ז אלול ה'תשמ"ח – בעת מעמד הנחת אבן הפינה לבית רבינו שבבבל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2025 Synopsis Just as Hashem placed the foundation stone of the entire world in the Holy of Holies, so must any building or initiative be founded upon the Torah's instructions, thereby making the entire edifice a holy one. Before construction can begin, there must be a “groundbreaking,” an act of bitul (self-nullification) showing that the success comes not from “my strength and the power of my hand,” but from Hashem. This relates to revi'i of parashas Ki Savo which states, “You shall build there an altar to Hashem your G-d...and offer up ascent-offerings on it...And you shall slaughter peace-offerings...”: Every person must use his possessions to build an “altar” for Hashem, meaning a place designated for him to offer his “fat and blood” to Hashem, in one of two ways: the ascent-offering, corresponding to the service of tefillah, and the peace-offering, from which “a portion goes to the owner,” meaning one's conduct in worldly matters “brings peace” between man and Hashem and foster love and unity between Jews etc.Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Savo, 17 Elul 5748 – at the groundbreaking of the expansion of 770. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2025 לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"הלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי*לע"נ הרה"ח התמים ר' מאיר ב"ר חיים שניאור זלמן ע"ה איטקיןליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתו שיחיו

התוכן להרבות בחודש אלול בנתינת הצדקה – כפשוטו, ובמובן הרחב – ברוחניות. לדאוג לזה שבבוא ר"ה וחגה"ס יוכלו לבקר בבתי–רופאים בקשר למבצע תקיעת-שופר וד' מינים וכו' [חבל שזה נק' בעולם "בית-חולים", הרי "בריא" יותר לקראו "בית-הרופאים". והלואי שיתקבלו דברי]. בודאי ימשיכו באה"ק את המנהג הטוב לבקר בחודש אלול מחנות צבא לתקוע בשופר ולהניח-תפילין וכו', ובודאי יבקרו גם במקומות שלא ביקרו ע"ע, ולהסביר את אלו שעדיין לא יודעים, שזוהי ההגנה האמיתית – וכמ"ש "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נק' עליך ויראו ממך", ולעשות כ"ז מתוך חיות שמקבלים מהבעש"ט שאצלו הי' כל יהודי יקר מאוד (וכמו שנדפס לאחרונה בקונטרס "אהבת ישראל" שבודאי יפיצו באופן הכי גדול ויתנהגו לפיו). כן יבקרו במחנות צבא בשאר המדינות, ולהסבירם שאם מילוי פקודה של מפקד בשר-ודם הוא באופן של "הקדמת נעשה ונשמע" (וזה לא משנה אם בחייו האשיים לא מגיע המפקד לקרסוליו...) – הרי עאכו"כ שכן צ"ל בנוגע לפקודת ממה"מ הקב"ה! משיחת ח"י אלול ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2025 Synopsis The month of Elul is a time to increase in tzedakah – in both the literal and spiritual sense. This is the time to arrange for hospital visitations to perform mivtza shofar on Rosh Hashana and mivtza lulav on Sukkos etc. (It's unfortunate that people still call it a beis cholim (place for sick people) which makes people hesitant to be admitted; it would be healthier to call it a beis harofim (place of doctors), which emphasizes that it's a place of healing. If only this suggestion would be accepted….) Surely the good practice of visiting army bases in the Holy Land during the month of Elul to blow shofar and put on tefillin etc. will continue, in addition to visiting places that have not yet been visited. It should be explained to anyone who doesn't yet know it that this is the true protection, as the verse states, “And all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you.” And all of this should be done with the vitality drawn from the Baal Shem Tov, who had exceptional love for every Jew (as recently published in Kuntres Ahavas Yisroel, which will surely be disseminated as widely as possible, and whose teachings will surely be incorporated into practice). The same should be done in any country where there are Jews in the military, and it should be explained to the soldiers that just as “We will do” must come before “We will hear” when it comes to an order received from their human commander, and they must carry out the order even if they don't yet fully understand it (even if in civilian life they are more qualified than the commander) – all the more so when it comes to a command of the King of kings, the Holy One, blessed be He.Excerpt from sichah of 18 Elul 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2025 *לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"הלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

התוכן בהמשך להאמור לעיל אודות "איגוד תלמידי הישיבות" – כדאי ונכון שיהי' גם איגוד של התלמידים שלמדו במוסדות בעבר. ובפרט שגם אלו שכבר יצאו מהמוסדות נשאר שמם של המוסדות עליהם, ורישומה של פעולת המוסדות הקשורים עם הרבי – הסרת הענינים הקשורים עם גשמיות וחומריות – ישאר תמיד, אפי' אם א' יתעקש בכל כחותיו לבטלו – לא תהי' ההנאה שלו בגשמיות שלימה! מצד "דמות דיוקנו של אביו נראית לו" בשעת מעשה... ובנוגע לעניננו: נכון לצרף גם תלמידים שבעבר לאיגוד, אבל באיגוד בפ"ע. ובודאי יהי' כ"ז בהצלחה רבה, ובפרט בזמנינו שהמעמד ומצב הוא ש"הלא כל הארץ הוא לפניך", ובמילא, "צא וכבוש"... לסיים את ה"פכים קטנים" שנשאר כדי לפעול את ענין הגאולה. א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2025 Synopsis In connection with the earlier discussion about the Igud Talmidei Hayeshivos (association of Chabad yeshiva students) – it is fitting and proper to also make an association of former students of the Lubavitch institutions. This is especially true considering that the imprint of the Rebbe's institutions – the removal of one's connection to materialism and physicality – remains forever; even if a former student tried with all his might to rid himself of that impression, his enjoyment of physical pleasure will never be complete, because “the visage of his father's likeness will appear to him” etc. Former students should be included in the association, but it should be through a separate organization. And surely this will all be met with tremendous success, especially in our times when, “The entire land is before you,” and one must only “Go and conquer” – finishing the “small vessels” remaining and thus bringing about the Redemption.Sichah of 10 Shevat 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2025 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'‏*לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"הלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

התוכן הצעה להביא לידי פועל את הרעיון שכ"ק מו"ח אדמו"ר העלה בתחלת בואו לאמריקא (שמח"ת תש"א) – לייסד "איגוד תלמידי הישיבות": ההתחלה – "פון זיך", בתלמידי מוסדות הקשורים ושייכים אל הרבי ואל ליובאוויטש (הן ישיבות והן מוסדות לבנות), ותקותי שבמשך הזמן יכנסו באיגוד גם תלמידי כל שאר הישיבות; כל התלמידים זכאים להרשם (לאחרי שיקבלו ע"ע – לא בדרך כפי' – את הזכויות ואת ההתחייבויות). אלא שישנם "חברים פועלים" על אחרים (מגיל מצוות ומעלה) ו"חברים מקבלים" (שנה לפנ"ז); הפעילות צ"ל מאורגנת ע"י הנהלת המוסד, כדי שזה לא יגרם לחלישות בסדרי הלימוד, ופעילות של התלמידים תהי' בזמנם הפנוי; כדי להדגיש חשיבות הדבר צ"ל תשלום מס חבר, בשיעור "פרוטה" – פרטי הדברים יקבעו ע"י מנהלי המוסדות; הרמז בשם "את"ה" – תואר המורה על עצמותו ומהותו ית' שרק הוא נמצא בכל מקום, "נוכח". וע"י ההתאחדות האמיתית עם הקב"ה ע"י תומ"צ, נעשים גם בנ"י במצב ששייך עליהם התואר "אתה" האמיתי וכו'.ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2025 Synopsis It is my suggestion to implement the idea raised by father-in-law, the Rebbe, upon arriving in America (Simchas Torah 5701) to establish an Iggud Talmidei Hayeshivos (“איגוד תלמידי הישיבות” – Association of Yeshiva Students). It should start from within – with students of institutions affiliated with the Rebbe and with Lubavitch (yeshivos as well as girls' schools), and it is my hope that with time students from all other yeshivos will join as well. Any student is eligible to register, provided that (without being forced) they willingly accept the privileges and responsibilities that come along with it. But there will be active members who influence others (from the age of bar and bas mitzvah and up), and passive members (starting one year before that). To ensure that the organization's activities do not interfere with the students' studies, the organization's activities should be organized by the schools' administration, and the activities should take place during the students' free time. And there should be a token membership fee, to be determined by the administrators, so that members will value their membership. The Iggud's acronym את"ה (“You”) alludes to Hashem's Essence and Core – the only being that is present everywhere. And by uniting with Hashem through Torah and mitzvos, the Jewish people, too, come to a state where the title “You” applies to them as well etc.2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5712. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2025 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏*לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"הלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

התוכן ביאור חומר האיסור דמשקלות "לא יהי' לך בביתך איפה ואיפה וגו'" שבשביעי דפ' כי תצא, עד שעוון זה הביא את הענין דמלחמת עמלק (וכמו שנלמד במדרש מסמיכות ענינים אלו בפ' כי תצא): כשיש לאדם שתי גישות – "משקלות" – שונות: [לא כמו שצריך להיות, עפ"י הכלל "כל מאן דאסר לן רחמנא שרא לן כוותי'", שצרכי הנשמה, שהיא המחי' את הגוף, יהיו אצלו העיקר, ועניני הגוף רק טפלים, אלא] הגישה שלו לצרכי הגוף היא שיש לעשות בזה מה שיותר, אף פעם לא מסתפק במה שיש לו כבר ושום דבר לא קשה לו כדי להשיג מבוקשו וכו', אבל הגישה לעניני קדושה היא לגמרי אחרת... (וזה מתבטא גם בחינוך, ולדוגמא: נותנים נדבות גדולות יותר לבתי-ספר שם לומדים לימודי חול (או עכ"פ גם לימודי חול) מלישיבות שם לומדים על טהרת הקודש...) – דרך זו היא פתיחת הפתח לעמלק שעומד בדרך ולא נותן שיקבלו את התורה!ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2025 Synopsis The midrash states (based on the juxtaposition of the two matters in shevi'i of parashas Ki Seitzei) that the war with Amalek came about because the people were not careful with the prohibition, “You must not keep two different ephah-measures in your house….” The reason this prohibition is so severe is because when a person has one “measure” and standard for the soul and one for the body – when it comes to the body, nothing is enough and he is willing to pay any price to attain more, whereas when it comes to the soul he suffices with even a little – this path opens the door to Amalek, who stands in the way and prevents the Jewish people from receiving the Torah. We also find this when it comes to education, where people give larger donations to schools where secular studies are (also) taught than to yeshivos where only holy subjects are taught. But based on the rule that “Anything the Merciful One prohibited to us, He permitted to us something similar,” it should be the opposite: the soul, which is eternal and gives life to the body, should be primary to a person, while matters of the body should only be secondary.2 excerpts from sichah of Purim 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2025 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן א) סיום הכנס בהכרזה בקול רם: "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכאו"א מישראל", ולא להוציא ח"ו אף אחד מישראל מן הכלל! על אלו שחושבים לומר "מילה קשה" על יהודי, לדעת: כל יהודי הוא בנו יחידו של ממה"מ הקב"ה, והמלך מבקש לקרב אותו ע"י שמראים לו "פנים שוחקות" וכו', ובפרט בחודש אלול ש"המלך בשדה" ועומד ליד אומר הדברים ובוחן האם הוא ראוי לומר דברים כאלו על בנו יחידו של ממה"מ הקב"ה! אם רוצה שה' יראה לו "פנים שוחקות" אע"פ שיש לו ענינים לתקן, עליו להתנהג כך כלפי חבירו!. ב) הצעה ובקשה בקשר לשנת הקהל הבעל"ט: לסדר ג' כינוסי "הקהל" לילדי ישראל 1) לפני ר"ה 2) בעשי"ת 3) בחוה"מ סוכות, כאן ובאה"ק, ובמיוחד בכותל המערבי, במערת המכפלה ובקבר רחל.‏משיחות י"ד אלול ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2025 Synopsis (1) We conclude the gathering by wishing every Jew to be inscribed and sealed for a good and sweet year, and without excluding a single Jew from the blessing chas v'shalom. Anyone consider saying a harsh word about another Jew must know that every Jew is an only child to Hashem, the King of Kings, whom the King desires to draw near by showing him a “smiling countenance” etc. – especially during the month of Elul, when “the King is in the field,” and He stands beside the one speaking these words and judges whether he is worthy of speaking such things about the only child of the King of Kings. If one wishes for Hashem to show him a “smiling countenance” despite his own flaws that need correcting, he must behave that way toward his fellow Jew. (2) In connection with the upcoming Hakhel year, Hakhel gatherings should be arranged for Jewish children on three occasions: (i) before Rosh Hashanah, (ii) during the Ten Days of Teshuvah, and (iii) on Chol HaMoed Sukkos – here and in the Holy Land, and especially at the Kosel Hamaaravi, at Me'aras Hamachpelah, and at Kever Rochel.Excerpt from sichos of 14 Elul 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2025

התוכן על איש צבא, ובפרט כאשר הוא על הגבול כדי להגן מאלו שנמצאים מחוץ לגבול, ניכר תמיד שהוא איש צבא – "צבא" כראוי, ש"ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך וגו'" [רביעי דפ' כי תצא]. ואז די (ברוב פעמים) בעצם העובדה שנמצא על הגבול להגן מפני השונא שיודע שנמצא שם איש צבא, ובכך ממלא את תפקידו גם בשעת האכילה ושתי' ושינה. אך בזה גופא יש צורך בעמידה בתוקף, שאע"פ שהצבא הוא רק "מעט" מהצבא של כל העמים – ה"ז כמו הענין ד"אתם המעט מכל העמים" בנוגע לעם ישראל בכלל שזה רק בכמות משא"כ באיכות, שהרי יש בהם נפש אלקית ואת הקב"ה – "והייתי לכם לאלקים", ועד ש"ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך . . והי' מחניך קדוש", ועם "איכות" זו מבטלים את ריבוי הכמות (וענין זה משתקף גם בעולם שנצחון מלחמה תלוי באיכות הנשק והאנשים שמשתמשים בו). וענין זה נוגע גם לכל אחד מישראל שנמצא "על הגבול" שבין רוחניות לחומריות וכו'.ב' חלקים משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2025 Synopsis When one is a solder, especially when he is stationed on the border to protect from those outside the border, it is always evident that he is a soldier, in a proper army of which the verse states (in revi'i of parashas Ki Seitzei), “Hashem, your G-d, goes in the midst of your camp….” And then (in most cases), the soldier's very presence on the border to defend against the enemy, who knows that there is a soldier stationed there, already fulfills his role, even when the solder is eating, drinking, or sleeping. Nevertheless, this, too, requires standing strong: the army may be only a small force compared to the armies of other nations, but as with the fact that “You are the fewest of all the nations,” this applies only in quantity, not quality, because the Jewish people possess a G-dly soul, and “I will be your G-d,” to the extent that “Hashem, your G-d goes in the midst of your camp… and your camp will be holy.” With this quality, they can overcome the numerical superiority of others (and this concept is reflected even in the world at large, where the outcome of a war depends on the quality of the weapons and the people using them rather than the quantity). This also applies to every Jew who finds himself “on the border” between spirituality and materiality etc.2 excerpts from sichah of Monday, parashas Re'eh, 20 Menachem-Av 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2025

התוכן [המשך] הם טוענים שצריך לתת "עלי' לתורה" גם לנשים ובנות... – אמנם עלי' לתורה היא דבר גדול ביותר, אעפ"כ אומר הקב"ה שלנשים זה אסור. ואדרבה – העלי' שלהן היא כשלא יעלו לתורה אלא יענו אמן אחרי ברכות התורה של הגברים!; לא רק שאין לאשה להרגיש נחותה מבעלה, אדרבה – התורה קבעה שהבעל צריך את עזרתה, בכלל – האשה היא זו שלוקחת את החטים שהבעל מביא הביתה ועושה מהם לחם הראוי לאכול, ובפרט בחינוך הילדים; לעת"ל "נקבה תסובב גבר", וכדברי רבי עקיבא "שלי ושלכם שלה היא"!; הגיע הזמן שהנשים ובנות יצאו בקריאה: היתכן שמגדלים במדינה זו מליוני ילדים בבתי הספר באופן שאינם יודעים כלל אודות ה"עין רואה ואוזן שומעת"?! ולתבוע בתוקף שיונהג בבתי-הספר "רגע של שתיקה" בתחילת הלימודים וההורים יאמרו לילדים לחשוב אז על בורא העולם ועל זה שיש "עין רואה ואוזן שומעת".משיחות וא"ו תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2025 Synopsis (Continued.) They claim that women and girls, too, should receive an aliyah to the Torah etc. But while it's true that receiving an aliyah is a very great thing, Hashem says it is not for women; to the contrary, they receive their aliyah (“ascendence”) precisely when they don't get called up the Torah but rather respond Amen to the blessings over the Torah recited by the men. And not only should a woman not feel inferior to her husband, but to the contrary – the Torah established that the husband needs her assistance. In general, it is the woman who takes the wheat brought home by the husband and turns it to bread that is fit to eat, and this is especially true when it comes to raising and educating the children; in the future, “the woman will court the man,” and as Rabbi Akiva said, “Mine and yours are hers!” The time has come for women and girls to protest: How can it be that millions of children in this country are educated in schools without even knowing about Hashem's “seeing eye and listening ear”?! They should firmly demand that a moment of silence be instituted at the start of every school day, and parents should tell their children to use that moment to think about the Creator of the world and about the fact that there is a “seeing eye and listening ear.”Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2025

התוכן ישנם הטוענים כאילו עפ"י תורה קיים חוסר שוויון בין הגברים לנשים, והקימו תנועה שלימה שמטרתה "שחרור האשה". האמת היא, דוקא תנועה זו יצרה אצל הנשים רגשי נחיתות עמוקים ביותר. כי הדבר המשפיל ביותר הוא כשאומרים לאדם שאסור לו לחיות ולפעול בהתאם לאישיותו ולתכונותיו המיוחדות, אלא עליו לחקות את מישהו אחר! התורה קבעה [בשני דפ' כי תצא] "לא ילבש גבר שמלת אשה" וכן "לא יהי' כלי גבר על אשה" – שלכ"א חשיבות ושליחות מיוחדת, ומגיע לשלימותו כשממלא שליחותו. ובעניננו: התורה העניקה לאשה השליחות העליונה ביותר – להוליד ולגדל דור חדש שיהווה המשך לדור של מ"ת! דוקא כשהיא עושה זאת – ה"ה ממלאת את תפקידה העיקרי ומשיגה את שלימותה העצמית. אמנם, גם "סדין עשתה ותמכור וגו'", העסק במסחר, הוא בין הפעולות של ה"אשת חיל" – אך (רק אם עושה זאת כדי לאפשר לבעלה ללמוד תורה, וגם זה) לא על חשבון תפקידה העיקרי – "עקרת הבית", הולדת וחינוך ילדים. ולכך יש לחנך את הבנות [המשך יבוא].משיחות וא"ו תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2025 Synopsis There are those who claim that there is inequality in the Torah between men and women, and therefore they've established an entire movement for “women's liberation.” But the truth is that specifically this movement has caused the deepest feelings of inferiority among women, because the most demeaning thing is to tell a person that they are not allowed to live and act in accordance with their unique personality and traits, but must instead imitate someone else. The Torah establishes [in sheini of parashas Ki Seitzei]: “A many may not wear a woman's garment,” and similarly, “A man's attire must not be worn by a woman” – everyone has their own importance and unique mission, and attains their completion by fulfilling their mission. The Torah has granted the woman the loftiest mission – to give birth to children and raise a new generation that will serve as a continuation of the generation of Matan Torah; it is precisely when she does this that she fulfills her primary role and achieves her personal completeness. True, engaging in business is one of the activities of the Eishes Chayil – “She makes garments and sells...” – but (only if she does so in order to enable her husband to study Torah, and even then), it must not come at the expense of her main role as the mainstay of the home, giving birth to and educating children. And this is what girls must be educated for. (To be continued.)Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2025 לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים*לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק

התוכן כאשר ילד יהודי שואל: מנין לוקחים את הכוח הדרוש שלא להתפעל מהגויים הרבים? ויתירה מזו: ישנו גם "אויביך", היצה"ר, ששליחותו הוא להפריע לתומ"צ, ובאופן שמראה עצמו ל"אוהב" וכך מנסה לפתות את האדם – כיצד יוכל לא לשמוע בעצת היצר? – על כך בא המענה בפ' כי תצא [ראשון דפ' כי תצא] "כי תצא למלחמה על אויביך וגו'": הקב"ה אומר לבנ"י שאמנם יש מלחמה עם היצה"ר, אבל ביחד עם זה באה ההודעה שבו ברגע שהיהודי מחליט לצאת למלחמה אתו – "כי תצא למלחמה", נמצא הוא כבר "על אויביך", מעל האויב, ובמצב כזה קל לנצחו. ועוד – "ושבית שביו": גם אותם ענינים שבהם הצליח כבר היצה"ר – חוזרים לבנ"י, ועד"ז בנוגע בהמ"ק, שבקרוב ממש ה"ה חוזר מה"שבי'" בה הוא נמצא ע"ע.משיחת יום ג' פ' תצא, ז' אלול ה'תש"נ, להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2025 Synopsis When a Jewish child asks, how can I find the strength to not be intimidated by the nations and by “your enemies,” meaning the yetzer-hara, whose mission is to deter a Jew from Torah and mitzvos, which it does by presenting itself as a friend etc. – the answer appears at the beginning of parashas Ki Seitzei, “When you go out to war against your enemies…”: Hashem tells the Jewish people that although there is a war against the yetzer hara, nevertheless the moment a Jew decides to go out to war against it (“When you go out to war”), he is already “al oivecha” (“above your enemies”), such that the Jew has the upper hand and it is easy to defeat the yetzer. Moreover, “you will take captives”: anything the yetzer-hara has conquered will be returned to the Jewish people, and similarly regarding the Beis Hamikdash, which very soon will return from its “captivity.”Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Seitzei, 7 Elul 5750 – to the campers of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2025

התוכן 1) התורה אומרת על "הירא ורך הלבב" ש"ילך וישוב לביתו"! (כי עד שישפיעו עליו שלא יהא "ירא ורך הלבב" הוא עלול להזיק...). נניח שכוונתו רצוי', אבל הרי יש פס"ד בשו"ע [סי' שכט], וכבר ראו בפועל הצרות כתוצאה מ"נסיגות" השונות, ועפ"י טבע אין דרך אחרת לבטל הלחץ מצד הגויים כ"א ע"י שיראו שהלחץ לא עוזר ומיישבים את כל השטחים! 2) בהתוועדות דפורים, כשדובר בנוגע ל"איש הירא ורך הלבב", הוזכר מ"ש "ילך וישוב לביתו ואל ירך את לבב אחיו כלבבו". ו"טענו" הרי לשון הפסוק הוא "ולא ימס"? הנה זה הי' בדוקא: 1) כדי לא להכנס לשקו"ט האם יש בזה משום "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ". 2) משום "אל תפתח פה וכו'", כי "ימס" הוא חמור יותר מ"ירך". 3) הפסוק מדבר על מי שנמצא "בקשרי המלחמה" עצמו, שאז שייך הענין ד"ימס", משא"כ לפני שיוצאים למלחמה ועד"ז בנדו"ד שייך רק הענין ד"ירך". ועל הטענה על מ"ש אז שאלו ש"מרעישים" שיש להחזיר שטחים וכו' ה"ז מפני שלא רוצים לעזוב את ה"כסא" [בממשלה] – לא אמרתי שזה אצל כולם. אצל חלק חשוב מהם ה"ז מפני שהם "הירא ורך הלבב". בכל אופן יש לפעול עליהם להפסיק להרעיש... ולעמוד בתוקף וליישב בפועל את כל השטחים שעל הגבול, וכפס"ד בשו"ע.1) משיחת פורים ה'תשל"ח 2) משיחת מוצאי ש"פ צו ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2025 Synopsis (1) The Torah says that “anyone who is fearful and fainthearted” “must go and return to his house” (because even if it's possible to work with him so that he ceases to be fearful and fainthearted, by the time that happens he is liable to cause harm). Even assuming that the people urging to return land have good intentions, nevertheless there is a clear ruling in Shulchan Aruch (Siman 329), and we have already seen in practice the great troubles that have resulted from the various withdrawals. According to nature, there is no other way to eliminate the pressure from the nations except by showing that the pressure doesn't help – by settling all the territories. (2) Some people complained that during the Purim farbrengen, when discussing those who are “fearful and fainthearted,” I used the expression, “so as not to cause the heart of his brothers to become faint,” whereas the verse's wording is, “so as not to cause the heart of his brothers to melt like his heart.” My wording was deliberate, for several reasons: (i) To avoid the issue of, “Matters that were written, you may not say them by heart”; (ii) because of the concept of “not opening one's mouth [to the Satan],” being that “melting” is more severe than becoming “faint”; (iii) the verse is talking about someone who is already in actual combat, in which case the concern is that his heart will “melt,” whereas before going to war – and similarly in this case – the concern is only that his heart will become “faint.” And in response to those who complained about my statement that those who are clamoring for the return of the territories etc. are doing so because they don't want to give up their seat in the government – I didn't say that this applies to all of them; many of them are doing so because they are “fearful and fainthearted.” In any case, it is necessary to get them to stop clamoring for it…and to stand firmly and actually settle all the territories in the border areas, in accordance with the ruling of the Shulchan Aruch.(1) Excerpt from sichah of Purim 5738; (2) excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Tzav 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2025 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן "פלא הכי גדול" במ"ש בחמישי דפ' שופטים ע"ד הוספת ג' ערי מקלט לעת"ל - כיצד יתכן שלאחרי עבודתם של ישראל בתכלית השלימות, שלכן בא משיח צדקנו, יצטרכו להוסיף עוד ג' ערי מקלט כדי "לנוס שמה כל רוצח"?! ומבואר בכתבי האריז"ל שע"י חטאו של הבל נגזרה מיתה עליו (ע"י קין) "ועל כל זרעיתיו", וזהו הענין שאנשים נהרגים במשך הדורות, ואם יבוא משיח באופן ד"אחישנה" לפני הזמן ו"עדיין לא נתקן זרעו של הבל, והתיקון להם הוא זה שיֵהרגו אחר ביאת המשיח.. ועי"כ יתרבו הרוצחים בשוגג, ובפרט שצריך למהר תיקון זרעיתיו במהירות גדול ולכן צריך שלעת"ל תוסיף ג' ערי מקלט". והנה ביאור כזה מובן גם לבן חמש למקרא, עפמ"ש רש"י עה"פ בנוגע לערי מקלט "והאלקים אנה לידו", שזה שאלו נהרגים בשוגג והורגיהם גולים הוא מפני שהתחייבו בזה (במיתה או בגלות) בעבר ולא קיבלו את תיקונם, ועד"ז מובן בנוגע ערי מקלט לעת"ל, שהם עבור אלו שהתחייבו מיתה וגלות בעבר במשך כל הדורות ועדיין לא קיבלו תיקונם.משיחת אדר"ח אלול ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2025 Synopsis How is it that when Moshiach comes and the spirit of impurity will be removed from the earth, there will be a need for three more cities of refuge (as it says in chamishi of parashas Shoftim), “for any murderer to flee there”? It is explained in Kisvei Ha'Arizal that the reason killings occur throughout the generations is because death was decree upon Hevel (at the hands of Kayin) “and upon all his descendants,” and if Moshiach will come by Hashem “hastening it” – before the appointed time – and the seed of Hevel will not yet have been fully remedied, their remedy will be to be killed after the coming of Moshiach, resulting in a rise in the number of accidental killers (especially being that the remedy will have to occur quickly), and therefore three additional cities of refuge will be required. Such an explanation is understandable even to a five-year-old studying Scripture based on Rashi's earlier explanation on the verse, “and G-d brought it about into his hand”: Rashi explains that when one person kills another accidentally, it is because the victim deserved the death penalty for a past sin, while the killer deserved to be exiled for a past sin; it is similarly understood that the cities of refuge in the future are intended for anyone throughout all generations who required atonement through death or exile but hasn't yet received it. Excerpt from sichah of first day of Rosh Chodesh Elul 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2025 לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן 1) הוראה ממ"ש בהתחלת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך": כל יהודי צריך להעמיד ולמנות לעצמו "שופט", "יצר הטוב", שמורה לו כיצד להתנהג, ו"שוטרים" שדואגים ליישם את הוראותיו של ה"שופט". ואז לא יוכל היצה"ר לגשת ולבלבלו שיתנהג כרצונו מכיון "שברגע זה אין איש רואה את הנהגתו"..., ויש לעשות זאת מתוך שמחה כמ"ש "ישמח ישראל בעושיו", ששמחים "בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים". 2) סיום רביעי דפ' שופטים הוא "תמים תהי' עם ה' אלקיך". ובפרש"י: "התהלך עמו בתמימות .. ואז תהי' עמו וחלקו". הנהגתו של יהודי צ"ל באופן של תמימות, בלי להכנס כלל לדיונים וכו' עם היצה"ר. ומכיון ש"תהי' עמו וחלקו", "חלק אלוקה ממעל ממש" – בודאי שבכחו ויכלתו להתגבר על כל הנסיונות ולמלא את תפקידו בשלימות. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' שופטים, ד' אלול ה'תשמ"ה לילדי מחנה קיץ "גן ישראל" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2025 Synopsis (1) A directive from the opening verse of parashas Shoftim, “You must appoint for yourselves judges and officers in all your cities”: every Jew must appoint his yetzer-tov as a “judge” to show him how to behave properly, and “officers” to ensure that the directives of the judge are carried out. Then the yetzer-hara will not be able to come to a Jew and confuse him by telling him that nobody is watching etc., and this should be done with joy, as it is written: “The Jewish people should rejoice in its Maker” – rejoicing in “the joy of Hashem, Who rejoices and is happy in His dwelling place in this world.” (2) Revi'i of parashas Shoftim concludes, “Be wholehearted with Hashem, your G-d.” Rashi explains, “Follow Him with simple faith…and then you will be with Him and be His portion.” Since “you will be with Him and be His portion” – “an actual portion of Hashem from above” – therefore one surely possesses the strength and ability to overcome all challenges and to fulfill his mission completely.2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Shoftim, 4 Elul 5745 – the campers of Camp Gan Yisroel For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2025 לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

התוכן יחד עם כל ההחלטות טובות יש להתחיל מיד עם ענין של מעשה בפועל: א. שלכל ילד וילדה יהי': 1) סידור משלהם, ולכתוב על דף הראשון "לה' הארץ ומלואה" בצירוף שם היהודי של הילד/ילדה, והרי נוסף על ענין התפלה יש בסידור גם פסוקים מתורה. 2) קופת צדקה משלהם ושיכניסו בו מטבע בכל יום חול. ב. להחליט שהמחשבה, דבור ומעשה הראשון של היום יהיו לה'. ג. שכל ילד ישפיע על לפחות עוד ילד א' להתחיל ללבוש טלית-קטן, וכל ילדה תשפיע על לפחות עוד ילדה א' להתחיל להדליק נש"ק ויו"ט. שזה יאיר את העולם, שיהי' "קץ שם לחושך" בגאולה ע"י משיח צדקנו, שתבוא מהר יותר ע"י שכאו"א מכם יוסיפו בעניני יהדות. ושעוד בימים האחרונים של הגלות יהי' כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכאו"א מכם, ההורים וכל עם ישראל. א' השיחות יום ג' פ' שופטים, ב' אלול, אחר תפלת מנחה, ה'תשל"ז – להילדים דמחנות קיץ יומיים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2025 Synopsis Together with all the good resolutions, one should start right away with something practical: (1) Every Jewish boy and girl should have their own siddur, with the world לה' הארץ ומלואה (“The earth and everything in it belongs to Hashem”) and the child's Jewish name inscribed on the front page (a siddur contains tefillah as well as verses from the Torah), and also their own tzedakah box, into which they should place a coin every weekday. (2) One should resolve that the first thought, word, and action of the day will be for Hashem. (3) Every boy should influence at least one other boy to begin wearing a tallis katan, and every girl should influence at least one other girl to begin lighting Shabbos and Yom Tov candles. This will illuminate the world and bring about “an end to darkness” through the coming of Moshiach Tzidkeinu, which will be hastened by every one of you adding in matters of Yiddishkeit. And even during these last days of exile, every one of you, your parents, and the entire Jewish people will be inscribed and sealed for a good and sweet year.Sichah from Tuesday of parashas Shoftim, 2 Elul, 5737 – to day camp campers For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2025

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו'": "בכל שעריך" – בכל עניני האדם, מחשבה דיבור ומעשה, עליו להעמיד "שופט" ו"שוטר" – לשפוט בשכלו מה מותר לו ומה אסור לו, ואח"ז צריך שיהי' לו את החוזק להביא את החלטת ה"שופט" לידי פועל. וע"י שכ"א יעמיד שופטים ושוטרים בכל שעריו נזכה בקרוב ממש לקיום מצוה זו בפשטות בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.א' השיחות דיום א' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשל"ח, לתלמידי מחנה קיץ "גן ישראל" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2025 Synopsis A lesson from the opening verse of parashas Shoftim, “You must appoint judges and officers for yourselves in all your gates…”: “In all your gates,” meaning in all aspects of a person's life – thought, speech, and action – one must appoint a “judge” and an “officer,” meaning one must judge with his intellect what is permitted and what is forbidden, and then he must have the force to carry out the judge's decision in practice. By every Jew appointing judges and officers in all his gates, we will very soon merit the fulfillment of this mitzvah in the literal sense, with the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu.Sichah from Sunday, parashas Shoftim, second day of Rosh Chodesh Elul 5738 – to the campers of Camp Gan Yisroel For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2025

התוכן ידוע המשל של אדה"ז על חודש אלול: "משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין [ומוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר: ויכולים] כל מי שרוצה להקביל פניו וכו'" [וזה מתחיל מליל א' דר"ח אלול]. מובן שצ"ל "כלי" לזה. מה טוב שכל הג' לבושים, מחשבה דיבור ומעשה, יהיו בשלימות. "בכל לבבך" - מחשבה, "בכל נפשך" - דבור, "בכל מאודך" - מעשה. [וג' ענינים אלו מודגשים גם במ"ש הרמב"ם אודות מעלת שבט לוי, ואשר "לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש.. אשר נדבה רוחו.. ה"ז נתקדש קודש קדשים"]. אבל המעשה "הוא העיקר". וזה קשור עם חודש אלול כאשר "אנשי העיר" נמצאים "בשדה", שעיקר העבודה שם הוא במעשה וכו', ולשם מגיע ה"מלך", ובאופן ש"מלך לשדה נעבד" - למעליותא. ויה"ר שתיכף ומיד ממש נלך עם ה"מלך" לאה"ק, ולירושלים עיר הקודש, ולביהמ"ק, בגאולה האמיתית והשלימה. [ועוד].ב' חלקים משיחת אור ליום ה' דפ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2025 Synopsis The Alter Rebbe famously compares the month of Elul to the “Analogy of a king who, before coming to the city, the people of the city go out to greet him and they receive him in the field, and then whoever wishes is permitted (and the Rebbe, my father-in-law adds: and able) to greet him etc.” (And this begins from the first night of Rosh Chodesh Elul.) Obviously, one must be a proper “vessel” for this, and especially by perfecting all three garments of thought, speech, and action: “With all your heart (thought), with all your soul (speech) and with all your might (action).” (All three are also emphasized in the Rambam's statement about the special status of the tribe of Levi, and how “not only the tribe of Levi, but every single individual…whose spirit generously moves him… is sanctified as holy of holies.”) But action is the main thing. And this is connected to the month of Elul, when the “people of the city” are in the field, where the primary focus is on action, etc., and the “King” comes there – in such a way that “a king is subservient to the field,” in the positive sense. May it be Hashem's will that we go immediately together with the “king” to Eretz Yisroel, to Yerushalayim, the holy city, and to the Beis Hamikdash, with the true and complete Redemption.2 excerpts from sichah of Wednesday night, parashas Shoftim, first night of Rosh Chodesh Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2025 לזכות ר' מנחם מענדל בן רחל יהודית שי' חאריטאן ליום הולדת שלו החמישים ביום אדר"ח אלול ה'תשפ"הלשנת ברכה והצלחה, אריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' יצחק יעקב שי' חאריטאן

התוכן דוקא בקשר לחג השבועות נאמר [בפ' ראה] "מסת נדבת ידך אשר תתן". והביאור – בהקדם הדיוק במ"ש "נדבת ידך" ולא "נדבת לבך"? אלא מצד גודל הביטול ד"הקדמת נעשה לנשמע" שבחג השבועות, נפעל שהגוף נעשה "מרכבה" לה', עד שהיד נותן צדקה מעצמה! ומחה"ש זה נמשך לשאר היו"ט ולימים שביניהם. ועפי"ז יובן גודל הענין ד"נדבת ידך", הביטול דכח העשי', ("נעשה"), אף שלכאו' אין הבדל בכח העשי' בין יהודי לשאר הנבראים, כי במ"ת נפעל בחירת הקב"ה דוקא בגוף יהודי שנדמה בחומריותו לגופי אוה"ע. ולכן, אף שלכאו' בנתינת הצדקה חשוב רק שהעני יקבלה, ומה משנה מי הנותן (יהודי או לא), אבל באמת "נדבת ידך" של יהודי אינו דומה ל"נדבת ידך" של אינו-יהודי! כי "יד" של יהודי המחלקת צדקה, ה"ה מרכבה לה'! ובמילא מקבל העני את הצדקה מה'! וזה יחי' אותו שלא בערך יותר! [ומזה מובן גדול השטות בכללות הענין ד"מיהו יהודי", עכ"כ שיש יהודי חרדי שעומד לפרסם שחוק זה ה"ז "הישג דתי" וכו' – היפך דעת 32 רבנים שחתמו שהחוק הוא גזירה איומה!].משיחת אור לערב חה"ש ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2025 Synopsis It is specifically in connection with the holiday of Shavuos that the verse states (in parashas Re'eh): “The extent of the donation of your hand that you give should be in accordance with the extent to which Hashem your G-d will bless you.” Here it says, “donation of your hand” (rather than “donation of your heart” as it usually says) because the tremendous bitul on Shavuos of giving precedence to “We will do” before “We will hear” causes the physical body to become a “chariot” for Hashem, to the point that the hand gives tzedakah on its own. And from Shavuos, this flows to the other Yomim Tovim and the rest of the year. Based on this we can understand the greatness of action (“We will do”): while it might seem that there's no difference between the action of a Jew that action of any other being –nevertheless, at Matan Torah Hashem chose specifically the body of a Jew, which physically appears similar to the body of a gentile. Therefore, when it comes to tzedakah, although it might seem that what matters is not who gives the tzedakah but that the poor person receives it, the truth is that “the donation your hand” from a Jew is totally incomparable that of a non-Jew: since the Jewish hand giving tzedakah is a chariot for Hashem, the poor person is receiving tzedakah from Hashem, which will sustain him in an infinitely greater manner. (And from this one can understand the great foolishness surrounding the “Who is a Jew” issue in general, and particularly the notion of a religious Jew planning to announce that the law is a “religious achievement” etc. – in direct contradiction to the view of 32 rabbonim who signed a statement saying that the law is a terrible decree.)Excerpt from sichah of the night before Shavuos 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2025 לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן

התוכן בנוסף על מה שדובר לפני כמה ימים לילדי מחנות-קיץ שכמובן הכוונה גם אליכן, ידברו כעת מה ששייך במיוחד לילדות ישראל. ידועה תורת הבעש"ט שמכל דבר שרואים או שומעים יש ללמוד הוראה בעבודת ה': א' ממשחקים העיקריים של ילדה קטנה – בזמן שמכינים אותה שתדע איך להתנהג כשתגדל – הוא "בובה" בצורת ילד קטן ש"מטפלת" בה וכו', וכך מחנכים אותה כבר מקטנותה איך לטפל בילדים שכשתגדל תדע לחנך את הילדים שלה (שה' יברך אותה בהם) כרצונו ית'; ההכנה לענינים שמתחילים לאחרי החתונה הולכת לאט, אבל ההכנה להענינים שמתחילים לפני החתונה היא קודמת ומהירה יותר. וכמו הדלקת נש"ק שכל בת מתחייבת בזה בגיל בת-מצוה, ולכן החינוך לזה מתחיל בקטנותה. וכמדובר כמ"פ. שזה מדגיש החשיבות גם של ילדה קטנה, שלה ניתנה השליחות להכניס את אור השבת ויו"ט בכל הבית יחד עם אמה ואחיותי' הגדולות!כמה חלקים מהשיחות יום ד' פ' ראה, ז"ך מנחם-אב ה'תשל"ח, להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" – בביהכנ"ס, אחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2025 Synopsis In addition to the talk given for boys a few days ago (which obviously was also directed toward you), I will also speak a few words directed to Jewish girls in particular. We find that one of the main toys that little girls play with is a doll, in the form of a small child whom the girl pretends to take care of etc. In this way, the girl is preparing from a very young age for the time when she will grow up and Hashem will bless her with her own children, whom she will raise the way Hashem wants. When preparing for things that begin after marriage, the preparation is done gradually, but when it comes to things that begin earlier in life, the preparation begins even earlier and goes more quickly. For example, lighting Shabbos and Yom Tov candles, which becomes obligatory upon a girl at the age of Bas Mitzvah, and therefore, she starts practicing it when she is very young, as discussed many times. This emphasizes the importance of even a young girl, who is entrusted with the mission of bringing the light of Shabbos and Yom Tov into the entire home, together with her mother and older sisters.Excerpts from sichos of Wednesday, parashas Re'eh, 27 Menachem-Av 5738 – to the campers of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2025

התוכן מנהג ישראל שכאשר רוצים לברך יהודי, מקשרים זאת עם נתינת צדקה ולימוד התורה לזכותו (כמ"ש בשו"ע שלפני הלימוד מותר להתנות שלאחר יהי' חלק בתורה שלומד). ולכן, ה"ז דבר טוב ונכון וכו' לתקן שמכאן ולהבא, כאשר מתאספים לאחל ולתת מתנות לבן/בת מצוה, לחתן-כלה וכיו"ב – שיקשרו זאת עם נתינת הצדקה ולימוד התורה לזכותם. ומצוה לפרסם. וכ"ז שייך גם לנשים: בנוגע לצדקה – הרי אדרבה, בזמננו הבעלים אכן מכניסים את הכסף אבל הכסף מונח אצל הנשים והן אחריות על ההוצאות... (הן נותנות לבעל מהכסף עבור הוצאותיו וכו'...). בנוגע ללימוד התורה: כמ"ש בשו"ע ב' הטעמים שהן מברכות ברכות התורה – 1) יש להן חלק בלימוד התורה של הבעל והילדים. 2) הן עצמן חייבות בלימוד כל ההלכות הצריכות להן. ונוסף לזה ה"ה מחוייבות בלימוד החסידות בכל פרטי', שזהו ה"דרך ארוכה וקצרה" ל"כי קרוב אליך הדבר מאוד וכו'", ועי"ז באים לאהבת ויראת ה' וכו', שגם הן מחוייבות בזה.ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2025 Synopsis It is a Jewish custom, when blessing another Jew, to tie it to tzedakah and Torah study on their behalf (as it says in the Shulchan Aruch: before studying Torah, it is permitted to stipulate that the study will be in someone else's merit). Therefore, it is a good and proper practice to establish that from now on, when Jews gather to offer blessings and give gifts to a Bar or Bas Mitzvah, a Chosson and Kallah etc. – it should be tied to giving tzedakah and studying Torah in their merit. It is a mitzvah to publicize this. And this applies to women too: Regarding tzedakah, we find that these days, while the husbands may be the ones who bring in the money, the spending is in the hands of the wives (in fact, their husbands come to them for money for their personal expenses etc.). Regarding Torah study: The Shulchan Aruch states two reasons why women recite the blessings over Torah study: (1) They have a share in the Torah study of their husbands and children, and (2) they themselves are obligated to learn all the halachos pertaining to the mitzvos that apply to them. In addition, women are also fully obligated in the study of Chassidus, which is the path to love and fear of Hashem etc., obligations that apply to women just as they apply to men.2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2025

התוכן השם של כל הפרשה הוא "ראה", והיינו שכל הענינים של הפרשה צריכים שיהיו מונחים אצלו בוודאות כמו ענין שרואים. ועפי"ז צ"ע במ"ש בפרשה [בשלישי דפ' ראה] "כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך [ה""חביבין לך". רש"י) בסתר לאמר נלכה ונעבדה.. לא תאבה לו.. ולא תחמול.. ידך תהי' בו בראשונה להמיתו"‏ – ‏איך יכול להיות מונח אצלו באופן של "ראי'" לא רק לא לשמוע לאלו ה"חביבין לך" אלא "ידך תהי' בו בראשונה להמיתו"?! אלא כיון שה"ראה" נמשך מ"אנכי" שלמעלה מ"הוי'" ו"אלקים" וכו', ה"ז מעמיד גם את האדם למעלה ממדידות והגבלות של עולם!‏משיחת כ' מנ"א ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2025 Synopsis The name of the entire parashah is “Re'eh” (“See”), meaning that everything in the parashah must be internalized with the same certainty as something one sees with his own eyes. But this raises a question arises on the verse [in shelishi]: “If your brother, the son of your mother; your son; your daughter; the wife of your embrace; or your friend who is like your own soul [those who are especially “dear to you,” as Rashi explains], incites you in secret, saying, ‘Let us go and worship…' … you must do not love him…you must not have mercy…Your hand must be the first against him to put him to death….” Seemingly, how is it possible for a person to reach such a state of “seeing,” that not only does he not listen those who are “dear to him,” but also puts his hand “first against him to put him to death”?! The answer is that since the “Seeing”) comes from Anochi (“I”) which transcends the names Havayah and Elokim etc., therefore, the person is empowered to rise above the confines and limitations of the world.Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2025 לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מדובר ע"ד "קרבן יולדת" [שבראשון דפ' תזריע]. בקרבן זה מודגש הענין ד"אחדות ישראל": "קרבן" ענינו שע"י מתקרב האדם לאלקות שבזה נכלל כללות עבודת האדם, ובקרבנות יחיד [שעיקר ההדגשה באחדות ישראל הוא בנוגע כל יחיד ויחיד) ישנם כמה סוגים, אבל בכל הסוגים כמו חטאת ואשם, נדרים ונדבות וקרבן תודה יתכן מציאות שהאדם לא יתחייב בהן ולא יקריבן כל ימי חייו, מלבד סוג א' של קרבן – קרבן יולדת: כל יהודי הוא ילוד אשה ויש לו שייכות לקרבן יולדת שהקריבו על הלידה שלו!, ובקרבן יולדת גופא – מעלה מיוחדת בקרבן העוף (הקרבן חטאת, ו"אם אין ידה משגת" – גם הקרבן עולה), עפמ"ש הרמב"ם במורה נבוכים הטעם שהקב"ה צוה שיהא הקרבן גם מן העוף כי העוף מצוי ביותר בא"י ויד הכל משגת!משיחת ליל ו' דחג הסוכות, אור לכ' תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2025 Synopsis Today's Rambam discusses the korban brought by a woman who gave birth, which highlights Jewish unity: most of the korbanos offered by individuals are brought only under certain circumstances which might never apply to a person in their life (the sin offering, guilt offering, vow and gift offerings, thanksgiving offering). The only individual offering brought for every Jew no matter who they are or what they've done is the korban brought by the woman who gave birth, because every Jew is born. And the bird (which is used for her sin-offering component, and if she is poor, for the ascent offering as well) in particular emphasizes Jewish unity, as the Rambam writes in Moreh Nevuchim: the reason Hashem commanded to bring korbanos from birds is because they are widely available and everyone can afford them.Excerpt from sichah of sixth night of Sukkos, 20 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2025 לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות*לזכות מרת שושנה בת גיטל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן הוראה ממ"ש בראשון דפ' ראה "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה .. וישבתם בארץ .. והניח לכם מכל אויביכם מסביב": "מנוחה" מורה ששייך מצב של מלחמה אלא שכעת יש לו מנוחה מזה, משא"כ "נחלה" אין לה הפסק. והתכלית היא שגם המנוחה מאויבים תהי' לעולם ע"י שמהפכים את כל האויבים לאוהבים - "והניח לכם מכל אויביכם". ובעבודה: עוה"ז מצ"ע הוא "עלמא דפרודא" ו"נעשה אדם" לשון רבים – שישנו קס"ד שקיימות ב' מחנות - א' שעוסק בלימוד התורה ולא בבירור העולם, כמו דור המדבר, וא' שעוסק בעניני מסחר והעולם ואינו עוסק בעצמו בתורה אלא נותן צדקה שמישהו אחר ילמד תורה. מצב זה, אף שלא נלחמים זב"ז ואפי' אם מסייעים זל"ז, אי"ז מנוחה אמיתית. תכלית ירידת הנשמה למטה היא להגיע למנוחה אמיתית שהיא כשאין "אויבים" כלל וכולם במחנה אחד: דור המדבר עצמו כובש את א"י ועושה שם משכן לו ית' והבעל-עסק עצמו קובע עתים לתורה. וזהו הענין ד"גוי אחד בארץ", להמשיך את "ה' אחד" גם בענינים ארציים.ב' חלקים משיחת יום א' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2025 Synopsis A lesson from the verse (in rishon of parashas Re'eh), “Because you have not yet come to the resting place nor to the inheritance…you must settle in the land…He will grant you respite from all your surrounding enemies”: “Resting” implies that there is a possibility of war, just that at present there is rest from it. “Inheritance,” by contrast, has no end. And the ultimate goal is that even the rest from enemies should be eternal, by transforming all the enemies into friends – “He will grant you respite from all your…enemies.” In terms of Divine service: This world by nature is the “world of separation,” and the verse states, “Let us make man…” in the plural, allowing for the mistaken notion that there are two separate camps, one camp is involved in Torah study without engaging in refining the world (like the generation of the desert), while the other is involved in business and worldly matters and does not occupy itself with Torah study (but gives tzedakah so that someone else can study Torah). Even if the two camps are not fighting one another, and even assist one another, this is still not true rest. The purpose of the soul's descent below is to attain true rest, which is when there are no enemies at all and all belong to one camp: the generation of the desert itself conquers Eretz Yisroel and builds a Mishkan there for Hashem, and the businessman himself sets fixed times for Torah study. This is the meaning of “One nation in the land” – to draw down the reality that “Hashem is One” into even earthly matters.2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Re'eh, 20 Menachem-Av 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2025 לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן איתא בגמ' [בבא בתרא כא.] "זכור אותו איש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל, שמתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא הי' למד תורה.. התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים.. ועדיין מי שיש לו אב הי' מעלו ומלמדו מי שאין לו אב לא הי' עולה ולמד.. התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז.. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע". והיינו, שהגם שתקנת ר' יהושע בן גמלא היתה חשובה רק לילדים מ"בן שש ובן שבע", ורק עבור אלו שלא הי' להם אב ר"ל (מיעוטא דמיעוטא דבנ"י), ומ"מ "אלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל"! ומכאן רואים עד כמה החינוך של כמה קטנים מישראל נוגע לכלל ישראל! וההוראה: על כ"א לעשות את כל התלוי בו להקים חדרים לילדי ישראל בסביבתו ובכל עיר ועיר, ולא לסמוך על הישיבות לגיל ט"ז-י"ז, או שהאבא ילמד עם הילד וכו'‏.‏משיחת י"ב תמוז ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2025 Synopsis The Gemara states (Bava Basra 21a): “That man is remembered for the good, and his name is Yehoshua be Gamla. If not for him the Torah would have been forgotten from the Jewish people. Initially, whoever had a father, [his father] would teach him Torah. Whoever did not have a father would not learn Torah…they instituted  that teachers of children should be established in Yerushalayim…But still, whoever had a father, [his father] ascended with him [to Jerusalem] and had him taught, but whoever did not have a father, he did not ascend and learn. They instituted  that they should be established  in each and every region, and they brought [the students] in at  age  the age of sixteen  and at  the age  of seventeen. Until Yehoshua ben Gamla came and instituted that teachers of children should be established in each and every province and in each and every town, and they would bring them in at the age of six and at the age of seven.” Meaning, although Yehoshua ben Gamla's ordinance only applied to children from age six or seven, and only those who had no father Rachmana litzlan (a small minority of Jews), nevertheless, “If not for him the Torah would have been forgotten from the Jewish people.” Here we see how much the education of a small number of Jewish children affects the entire Jewish people. The lesson is that everyone must do everything in their power to establish chadarim for Jewish children in every city, and not to rely on the yeshivos for older students or on the assumption that the father will teach the child etc.Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2025 לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט*לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי

התוכן בעל ההילולא [דכ"ף מנחם-אב] כותב ברשימה איך שכל הפרטים הקשורים עם המאסר שלו התאימו עפ"י קבלה! והביאור, דלכאו' איך מתאים שיכתוב כך בקשר לעצמו עם ענין הענווה, כותב הוא בעצמו – כי הכל הוא בהשגחה פרטית! ומזה ישנה "הוראה עיקרית" ו"הוראה נפלאה": כל דבר הוא בהשגחה פרטית ורק צ"ל את ה"שאו מרום עיניכם" ואז יראו "מי ברא אלה", ובמילא כשיהודי מתבונן במעמדו ומצבו איך ש"אתם המעט מכל העמים" ושרוב זמנו הולך לענינים שלא שייכים לרוחניות וכו' – עליו לדעת שה"עולם" שהוא רואה אינו אלא "קליפה חיצונית", אבל באמת "לעולם ה' דברך נצב בשמים", ואפי' מה שגוי מחליט כך וכך ה"ז עפ"י סודות התורה! וכשיהי' חדור עם "הנחה" זו לא יתפעל מ"העולם הגדול".משיחת יום ב' דפ' ראה, כ' מנ"א ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2025 Synopsis The baal haheilula [the Rebbe's father whose yahrzeit is on 20 Menachem-Av] writes how every detail of his imprisonment was aligned according to Kabbalah. Seemingly, in light of the trait of humility, how is it appropriate for him to write this about himself – but he himself writes that everything is by Hashgacha Protis. And this serves as a fundamental lesson and a wondrous lesson that everything is by Hashgacha Protis; one must only “Lift your eyes up high,” and then he will see “Who created these.” Therefore, when a Jew reflects on his state and condition, and sees that “you are the fewest of all the peoples” and that most of his time is spent on matters unrelated to spirituality, etc., he must know that the world that he sees is nothing more than an outer shell, and the truth is that “Forever, Hashem, Your word stands in the heavens”; even a decision made by a non-Jew to is in accordance with the secrets of the Torah. When a person is imbued with this perspective, he will not be intimidated by “the big world.”Excerpt from sichah of Monday, parashas Re'eh, 20 Menachem-Av 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2025

התוכן ברביעי דפ' עקב מדובר אודות הסתלקות אהרן [ביאור השייכות בין ענין זה, שקרה בסוף ארבעים שנה במדבר, למ"ש לפנ"ז "פסל לך שני לוחות אבנים וגו'", מפרש"י "סמך משה תוכחה זו לשבירת הלוחות לומר לך שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות"], ובקשר להסתלקות אהרן כתוב ש"ויבכו את אהרן גו' כל בני ישראל" - "לפי שהי' אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה וכו'". וההוראה: "הוי מתלמידיו של אהרן וכו'" - כל הענינים בהפצת היהדות צריכים להיות מתוך אהבה - "אוהב את הבריות", ועי"ז יצליחו לקרבן לתורה. ועי"ז נפעלת ברכתו של אהרן הכהן שממשיך לכאו"א מישראל "באהבה" - "יברכך ה' גו' יאר גו' ישא וגו'" וכו'.א' השיחות דהתוועדות יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2025 Synopsis Revi'i of parashas Ekev discusses the passing of Aharon (which follows the discussion of the breaking of the Luchos, as Rashi explains: “Moshe juxtaposed this rebuke with the breaking of the Luchos to teach you that the passing of the righteous is as grievous to the Holy One, blessed be He, as the day the Luchos were broken.”). In connection with Aharon's passing the verse states, “And all the Jewish people wept for Aharon…” – “because Aharon would pursue peace and instill love between people in conflict” etc. The lesson is to “Be among the students of Aharon” etc.; all matters of spreading Yiddishkeit must be done with love – “loving the creatures,” and in this way one will succeed in “drawing them close to the Torah.” And then Aharon's Priestly Blessing (which he bestows upon the Jewish people with love) will be fulfilled.Sichah from farbrengen of Wednesday, parashas Ekev, 20 Menachem-Av 5738. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2025 לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף הלוי ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

התוכן 1) [המשך] וההוראה: כאשר א' רואה במדבר הגלות "נחש שרף ועקרב" – צריך לזכור שה"גדול ונורא", ה', נותן לו כוח זה! (וכמ"ש בשיעור חומש דיום זה ששייך להיות "ושכחת את ה' אלקיך" עד כדי כך שאינו רואה ש"הוא הנותן לך כח לעשות חיל"). ואז יוכל לפעול שה"נחש שרף ועקרב" הזה לא רק ש"לא ירעו ולא ישחיתו" אלא עוד יסייע לכל א' בקיום תומ"צ וכו'. וזה גם מה שדובר לעיל אודות הפצת המעיינות עצמן, ש"מקור מים חיים" הוא הרי ה"גדול ונורא", הקב"ה – בתוך ה"חוצה" עצמו. 2) בפ' עקב כתוב ענין נפלא ש"לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה ה' אלקיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך וגו'". ואם רואים שה"רשעת הגויים האלה" קיים ותקיף והולף ומוסיף, הרי עאכו"כ שכ"ה בנוגע "למען הקים את הדבר אשר נשבע ה' וגו'". ועל כל יהודי להכריז בגלוי שארץ ישראל ניתן לישראל ע"י ה', ויש לאחוז בו בתוקף של "גדול ונורא", ועי"ז יתהפכו ה"נחש שרף ועקרב" לסייע לבנ"י להביאם לארצנו הק'.ב' חלקים משיחת אור לט"ו באב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2025 Synopsis (Continued.) (1) The lesson is that when a person sees “snakes, vipers, and scorpions” in the desert of exile, he must remember that Hashem, who is “great and awesome,” gives him the power to overcome them. (As it says in today's Chumash, it is possible to “forget Hashem your G-d” to the extent that one doesn't recognize that it is “He who gives you the strength to make wealth.”) And thus he will be able to cause the “snakes, vipers, and scorpions” to not only “neither harm nor destroy,” but even to assist every Jew in their fulfillment of Torah and mitzvos etc. This is also what was discussed earlier about spreading the wellsprings themselves; the “source of living waters,” Hashem, is “great and awesome” within the “outside” itself. (2) Parashas Eikev contains a wondrous idea: “You are coming to take possession of their land neither because of your righteousness nor because of the integrity of your heart. Rather, it is because of the wickedness of these nations that Hashem your G-d is driving them out from before you, and in order to fulfill the promise that Hashem swore to your forefathers….” – if one sees that the “wickedness of these nations” still exists and continues to intensify, then certainly that is the case regarding “in order to fulfill the promise that Hashem swore….” Every Jew must openly declare that Eretz Yisroel was given by Hashem to the Jewish people, and must hold onto it with the strength of the “great and awesome” one, and in this way the “snakes, vipers, and scorpions” will be transformed so that they will assist in bringing the Jewish people to our Holy Land.2 excerpts from sichah of 15 Av 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2025

התוכן ישנם ב' פירושים (במדרש) בפסוק שבשני דפ' עקב "המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וגו'": 1) כפשוטו – זה קאי על המדבר. 2) זה קאי על הקב"ה. והתיווך: דוקא בזה שבנ"י הלכו במדבר במקום "נחש שרף ועקרב" ובכ"ז לא ניזוקו, מתבטא ה"הגדול והנורא" של הקב"ה. וזוהי התשובה להטוענים שנמצאים בחושך כפול ומכופל "במדבר הגדול והנורא" כפשוטו, והראי', שדוקא בדורות האחרונות נעשה ההכרח ללמוד פנימית התורה כדי להתגבר על החושך, ומדור לדור מתגבר החושך, שלכן הוצרך להיות הוספה בהפצת המעיינות בהתייסדות ישיבת תו"ת ע"י כ"ק אדנ"ע, ובביאור פנימיות התורה ב"שבעים לשון" ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר וכו' – עליהם לדעת פירוש השני בפסוק זה – ש"הגדול והנורא" קאי על ה', כי דוקא כשיש "נחש שרף ועקרב", ואעפ"כ, לא רק שאין מזיקים אלא מסייעים לבנ"י – בזה מתבטא גדלות ה'! [המשך יבוא]משיחת אור לט"ו באב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2025 Synopsis There are two interpretations in the Midrash on the verse (in sheini of parashas Ekev): “Who led you through the great and awesome desert, snakes, vipers, scorpions etc.” One is that “great and awesome” refers to the desert, and the other is that it refers to Hashem. The connection between them is as follows: That Hashem is “great and awesome” is expressed specifically in the fact that the Jewish people traveled through the desert, a place of “snakes, vipers and scorpions” without being harmed. Some argue: we find themselves in a double and redoubled darkness, literally in a “great and awesome desert,” the proof being that specifically in recent generations it has become necessary to study the inner dimension of Torah in order to overcome the darkness, and the darkness intensifies from generation to generation, which is why it was necessary to increase in the spreading of the wellsprings by the Rebbe Nishmaso Eden establishing Yeshivas Tomchei Temimim and by my father-in-law the Rebbe translating the inner dimension of Torah into the seventy languages etc. But the response is that they must know the second interpretation of the verse, that “great and awesome” refers to Hashem: it is precisely when there are “snakes, vipers, and scorpions,” and nevertheless, not only do they not cause harm, but they assist the Jewish people, that Hashem's greatness is expressed. (To be continued.)Excerpt from sichah of 15 Av 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2025

התוכן בהמשך למ"ש בגמ' שבחמשה-עשר באב פסקו לכרות העצים למערכה מוסיף הגמ' ש"מכאן ואילך מאן דמוסיף יוסף", ופרש"י "מט"ו באב ואילך, דמוסיף לילות על ימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על חייו", והיינו שבט"ו באב מתחיל ההוספה בלימוד התורה בלילה, ולכן מוסיפים לו חיים גם על חייו שיש לו מצ"ע. וענין זה דט"ו באב, שבא בהמשך לתשעה-אב, בעבודה: אחד שנמצא במצב של חושך ו"לילה" של "תשעה-באב" ‏–‏ הבהמ"ק שבו ("ושכנתי בתוכם") חרוב ואין לו שום חיות בלימוד התורה וקיום המצוות, ובכל זאת הרי הוא מוסיף בלימוד התורה ‏–‏ מבטיחים לו ד"מאן דמוסיף יוסף" שמוסיפין לו חיים על חייו, זאת אומרת, לא רק שיקבל את החיות שהי' לו לפני המצב של "לילה", אלא עוד יותר ‏–‏ יהי' לו יתרון האור הבא מתוך החושך! ולכן "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב" דוקא.ג' חלקים משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2025 Synopsis After stating that on the fifteenth of Av they stopped chopping down trees for the wood arrangement, the Gemara adds, “From the fifteenth of Av onward…one who adds will be added to.” Rashi explains: “From the fifteenth of Av onward, one who adds nights to the days to engage in Torah study will have life added to his life,” meaning that from the fifteenth of Av one begins to increase in Torah study at night, and therefore he is granted additional life beyond the life he already possesses. In terms of Divine service: one who finds himself in a state of darkness and in the state of the “night” of “Tishah b'Av,” meaning the Beis Hamikdash within him is destroyed – he has no vitality in Torah study and mitzvah observance – but nevertheless he adds in Torah study, is promised that “one who adds will be added to”: he will be granted additional life, meaning not only will he regain the vitality he had before the state of “night,” but even more – he will gain the advantage of light that comes from the darkness. And therefore, “There were no days as happy for the Jewish people as the fifteenth of Av” (which follows Tisha B'Av) specifically.3 excerpts from sichah of 20 Menachem-Av 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2025 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בני משפחתו שיחיו*לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן על השאלה מדוע מתחלת המשנה ב"מאימתי קורין את שמע בערבין" ולא בשחרית, מתרצת הגמ' ד"יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". אבל מדוע היתה בריאת העולם כך? אלא זוהי הוראה: כאשר האדם מסתכל ורואה את חושך העולם, ושואל א"ע: מה יכול הוא, איש א', לפעול בעולם כזה?! אומרת התורה שזהו הסדר שה' קבע כבר בתחלת הבריאה – ש"ערב" ו"חושך" בא לפני "בוקר" ו"אור", ושיהודי ע"י עבודתו יאיר את החושך. והתחלת עבודתו (ב"תורה שבע"פ") בזה הוא – ק"ש! שפסוק הא' הוא – "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד": ה' נותן את הכח לכל יהודי לפעול שבכל דבר יהא ניכר שנברא ע"י ה' – "ה' אחד", ופועל זאת ב-ח' וב-ד'. וזה נותן לו את התוקף לא לפחד מהעולם, אלא להסתכל עליו כמקום שבו יש לעשות לו ית' דירה בתחתונים. ועד"ז בנוגע ה"ערבין" של ירידת הנשמה בגוף, שאי"ז ח"ו כדי לצער את הנשמה, אלא כדי לפעול עי"ז ענין ה"קריאת-שמע" ב"ערבין"!משיחת מוצאי ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2025 Synopsis On the Mishnah “From when does one recite Shema in the evenings,” the Gemara asks why the Mishna starts with the evening rather than morning, and the answer is that it is based on the order in creation, as the verse states, “There was evening and there was morning, one day.” But the question remains: why was the world created that way? This teaches us that when a person looks around and sees the darkness in the world, and he wonders, what can one individual accomplish in the face of such darkness – the answer from the Torah is that this is the order that Hashem established from the very beginning of creation, that “evening” and “darkness” come before “morning” and “light,” and that a Jew, through his service, must illuminate the darkness. The beginning of this service (in the “Oral Torah”) is reciting Kerias-Shema, which begins with the verse, “Hear, O Israel: Hashem is our G-d, Hashem is One” – Hashem gives every Jew the power to make it evident that everything is created by Hashem (Hashem is One), and to express it in the ches (the seven heavens and the earth) and the daled (the four directions). This gives a Jew the strength not to fear the world, but to see it as a place where one is to make a dwelling for Hashem in the lower realms. And similarly with regard to the “evenings” of the soul's descent into the body: it is not chas v'shalom in order to afflict the soul, but to bring about “Kerias-Shema” within “the evenings.”Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Ekev, 20 Menachem-Av 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2025 לעילוי נשמת הרבנית גיטל לאה בת הרב ישראל ע"ה סלונים לרגל היארצהייט ביום הש"ק חמשה עשר מנחם-אבהוקדש ע"י בנה ר' אהרן ומשפחתו שי' סלונים

התוכן [המשך] והראי' שהגאולה ותחיית המתים אכן תהי' בפועל באופן דאתהפכא ("עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים"), אף שאין הכרח בדבר, היא "עכשיו שנתקיימה נבואתו של אורי'" ש"ציון שדה תחרש": אף שבחורבן בית שני לא נשאר כלום מהבית כ"א העצים והאבנים (דלא כבחורבן בית ראשון) –"ציון שדה נחרש", אבל רק על ידי זה, שלא נשאר אפי' היסוד של אבנים אלא זה נחרש, נעשה זה מקום ראוי לזריעה ולצמיחה. ומזה הוכיח שהגאולה הולכת בכיוון של אתהפכא. ואע"פ שזה מובן מהנבואה של "עוד ישבו זקנים וגו'" כשלעצמה, אבל מצינו שמצד סיבות (כמו הענין ש"הי' בידיהם למחות ולא מיחו", כמו שהי' בתקופת חורבן בית ראשון) יכולה לא להתקיים גם נבואה לטובה, משא"כ כשקיום הנבואה מתחיל בפועל. וכיון שישעי', שאמר "ואעידה לי עדים נאמנים את אורי' הכהן ואת זכרי' בן יברכיהו", עשה מב' הנבואות – נבואה אחת (כמו ב' עדים שמעידים על ענין א'), ו"ציון שדה תחרש" התקיים בפועל, מוכח שגם יתקיים המשך הנבואה – "עוד ישבו זקנים וגו'" – גאולה באופן של אתהפכא. וזה בא ע"י שגאולה הפרטית דכאו"א בעבודתו היא באופן של "אתהפכא".ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2025 Synopsis (Continued.) The proof that the Redemption and Techias Hameisim will indeed take place in a manner of transformation (“There will yet be elderly men and elderly women sitting in the streets of Yerushalayim”), even though it doesn't necessarily have to happen that way, lies in the fact that “the prophecy of Uriyah has been fulfilled,” that “Tzion was plowed like a field”: In the destruction of the second Beis Hamikdash, nothing remained of the structure except wood and stones (unlike the destruction of the first Beis Hamikdash), but it was only because it was razed to the foundation and plowed that the place became fit for sowing and growth. Fron this Rabbi Akiva proved that the Redemption will take place in a manner of transformation. Although the prophecy itself also alludes to transformation (“There will yet be elderly men and elderly women…”), however, we find that due to certain causes (such as the fact that “it was in their power to protest and they did not protest” at the time of the destruction of the first Beis Hamikdash) it is possible for even a positive prophecy to potentially not be fulfilled. But this doesn't apply when the fulfillment of the prophecy has already begun physically. Therefore, since Yeshayahu, who said “And I will take to Me faithful witnesses: Uriyah the Kohen and Zecharyah the son of Yevarechyahu” combined the two prophecies into one (like two witnesses whose testimony become one), when Rabbi Akiva saw that “Tzion was plowed like a field” in actuality, he knew that the continuation of the prophecy, “There will yet be elderly men and elderly women...” would be fulfilled – Redemption in a manner of transformation. This comes about as a result of every individual's redemption in their personal divine service being in a manner of transformation.2 excerpts from sichah of Yud Shevat 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2025 לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

התוכן איתא בסיום מס' מכות: "כבר הי' ר"ג וראב"ע ור"י ור"ע מהלכין בדרך .. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ור"ע מצחק .. אמרו לו מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשו שועלים הלכו בו ולא נבכה, אמר להן לכך אני מצחק דכתיב ואעידה לי עדים נאמנים את אורי' הכהן ואת זכרי' בן יברכיהו, וכי מה ענין אורי' אצל זכרי' .. אלא תלה הכתוב נבואתו של זכרי' בנבואתו של אורי', באורי' כתיב לכן בגללכם ציון שדה תחרש בזכרי' כתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, עד שלא נתקיימה נבואתו של אורי' הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכרי', עכשיו שנתקיימה נבואתו של אורי' בידוע שנבואתו של זכרי' מתקיימת בלשון הזה. אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו". ראי' זו שהביא ר"ע אינה על עצם ענין הגאולה ותחיית המתים, שה"ז מפורש בתושב"כ, אלא על אופנה: שהרי תחיית המתים כשלעצמו הי' יכול להיות באופן (רק) כמו שהי' בג"ע לפני החטא – ביטול ענין המיתה, ו(במילא) יקומו מלכתחילה בריאים וחזקים. אבל מנבואת זכרי' "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" מוכח שאז יהי' חידוש נעלה יותר שאינו מוכרח – הענין דאתהפכא, שיקומו באופן של "זקנים וזקנות" והם יהיו חזקים עד ש"ישבו .. ברחובות ירושלים" (לא כדרך זקנים)! [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2025 Synopsis The conclusion of Masechta Makkos states: “It once was that Rabban Gamliel, Rabbi Elazar ben Azarya, Rabbi Yehoshua, and Rabbi Akiva were walking along the road…When they arrived at the Temple Mount, they saw a fox that emerged from the site of the Holy of Holies. They began weeping, and Rabbi Akiva was laughing…They said to him: This is the place of which it is written: “And the layman who approaches shall die,” and now foxes walk in it; and shall we not weep? He said to them: That is why I am laughing, as it is written: “And I will take to Me faithful witnesses to attest: Uriah the Kohen, and Zechariah ben Yevarchiyahu.” Now, what is the connection between Uriah and Zechariah…Rather, the verse hinged the fulfillment of the prophecy of Zechariah on the fulfillment of the prophecy of Uriah. In the prophecy of Uriah it is written: “Therefore, for your sake Tzion will be plowed as a field.” In Zechariah it is written: “There will yet be elderly men and elderly women sitting in the streets of Yerushalayim.” Until the prophecy of Uriah was fulfilled, I was afraid that the prophecy of Zechariah would not be fulfilled. Now that the prophecy of Uriah was fulfilled, it is evident that the prophecy of Zechariah remains valid. They said to him: Akiva, you have comforted us; Akiva, you have comforted us.” Rabbi Akiva here is not bringing proof for the Redemption and Techias Hameisim themselves, because they are stated explicitly in the Written Torah. Rather, he is bringing proof as to the manner in which they will occur: Conceptually, Techias Hameisim could occur in a manner similar to the state of Gan Eden before the sin, meaning, the abolition of death, as a result of which the dead would be resurrected in a state of optimum strength and health. But since Zechariah's prophecy states that “There will yet be elderly men and elderly women sitting in the streets of Yerushalayim,” that proves that there will be an even greater novelty – the fact that they will arise as “elderly men and elderly women,” and yet they will become strong enough to be “sitting in the streets of Yerushalayim” like young people. (To be continued).2 excerpts from sichah of Yud Shevat 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2025 לע"נ מרת צבי' אדל בת ר' צבי ע"ה ליום היארצייט שלה י"ב מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן עשרת הדברות [שברביעי דפ' ואתחנן], שהתחלתן היא ב"אנכי ה' אלקיך" וסיומן ב"לא תתאווה .. וכל אשר לרעך", נאמרו בפרטיות ובאופן ברור דוקא – בשש מאות ועשרים אותיות, כנגד תרי"ג מצוות בתורה וז' מצוות דרבנן. וההוראה הברורה: כשם שצריכים להיות זהיר בקיום ציווי הקב"ה ש"בין אדם ומקום" – "אנכי ה' אלקיך", כך באותה מדה צריכים להיות זהיר בכל הענינים שבהמשך העשה"ד, גם הענינים שהם לכאו' שייכים רק לחבירו, "בין אדם לחבירו", ואפי' אם מדובר לא בנשמתו וגופו של חבירו אלא בנכסיו, ואפי' נכסים לא יקרים – "וכל אשר לרעך". וע"י ההוספה בקיום הוראה זו, ממהרים ומזרזים קיום בקשת משה להכנס לארץ ישראל, "ואתחנן וגו'", בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש. א' השיחות יום ד' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב, ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2025 Synopsis The Aseres HaDibros (in revi'i of parashas Va'eschanan) begin with “I am Hashem your G-d” and conclude with “You shall not desire…anything that belongs to your fellow,” and they are specifically stated in detail and clearly, in six hundred and twenty letters, corresponding to the 613 Biblical mitzvos and the seven Rabbinic mitzvos. The clear lesson is that just as one must be careful to fulfill Hashem's command in matters that are between man and G-d (“I am Hashem your G-d”), so must one be equally careful with all of the Aseres HaDibros, including those that are seemingly matters between man and his fellow. This applies not only when it comes to another Jew's soul or body, but even when it comes to his possessions, and even unvaluable possessions – “…and anything that belongs to your fellow.” By increasing in our fulfillment of this directive, we hasten the fulfillment of Moshe's request to enter Eretz Yisroel, “Va'eschanan (‘I entreated Hashem at that time')…,” with the true and complete Redemption literally right now.Sichah from Wednesday, parashas Va'eschanan, 13 Menachem-Av 5751. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2025 לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ‏ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיו*לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים

התוכן בשיעור היומי ברמב"ם נתבארו פרטי דינים באיסורי המזבח, וכותב שם: "נמצאו כל האסורים למזבח הרי הן י"ד, ואלן הן, בעל מום וכו'". א' התירוצים על השאלה שלכאו' ישנם עוד ג' איסורי מזבח שלא נימנו בי"ד הנ"ל – הוא, שאיסורי מזבח אלו נכללו באלו הי"ד שכן נימנו. אלא שלכאו' הי' עדיף שימנה אותם בפירוש ולכתוב שיש י"ז איסורי מזבח? וי"ל כי ענין המספר הוא בעיקר לתועלת זכרון הדבר ואינו משנה מאומה להלכה. והרמב"ם ויתר על הפירוט בפרטי פרטיות וכלל כמה פרטים יחד כדי שיוכל לתת סימן במספר י"ד דוקא, שיש בו תוכן ומשמעות – "יד", שזה מועיל לזכרון הדבר. ולהעיר, שמצינו אצל הרמב"ם חשיבות מיוחדת למספר י"ד שחילק את חיבורו לי"ד ספרים וכו'; תיבת יד קשור עם התורה – "כתב יד ימינו", ועם המצוות שנחלקים למ"ע – "יד ימין", ומל"ת – "יד שמאל". ע"י הזהירות ברוחניות מי"ד הדברים של איסורי המזבח מבטלים את "היד שנשתלחה במקדשך" ו"מיד הן נגאלין".ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2025 Synopsis Today's Rambam describes the laws of what is prohibited to be offered on the Mizbeach. The Rambam writes, “Thus, there are fourteen types of animals that are forbidden as sacrifices for the altar: a blemished animal, one that is not choice etc.” The commentators ask: why doesn't the Rambam include in the list three other types of animals that he previously stated were forbidden for the altar? One answer is that those three types of animals are included within the fourteen categories listed, but the questions remains: why didn't the Rambam simply list them all individually and write that there are seventeen types of animals forbidden as sacrifices? The answer is that when the Rambam writes the number of items in a list, the purpose is to help the student remember the material, and therefore he chooses a number with a special significance, to make it easier to remember. Therefore, here he combines some types into a single category because he wanted the number to be fourteen, which spells yad (hand), a number with special significance, as seen in the fact that the Rambam divided his Yad Hachazakah into fourteen books, and the fact that the word “hand” is associated with Torah (which was “Given by His right hand”) and mitzvos (which are divided into positive mitzvos and negative mitzvos (the right hand the left hand). By avoiding these fourteen forbidden categories in the spiritual sense, we abolish “the hand that was sent forth against Your sanctuary,” and thus “immediately (mi'yad) they will be redeemed.”2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2025

התוכן המשימה המיוחדת בזמננו זה היא לבטל את כללות ענין הגלות ע"י ביטול סיבת הגלות. והנה סיבת חורבן בית הראשון היא – עון ביטול תורה – "שלא ברכו בתורה תחילה", שברכת התורה "ונתן לנו את תורתו .. נותן התורה", מדגיש שלימוד התורה אינו באופן של "כחי ועוצם ידי" אלא היא חכמתו של הקב"ה. וביטול סיבת הגלות הוא ע"י לימוד התורה באופן שמודגש בו הענין ד"נותן התורה". סיבת חורבן בית השני היא – שנאת חנם. וביטול סיבה זו היא – אהבת ישראל. יש לדעת שהענין דפירוד הלבבות הוא עצת היצה"ר שרוצה להפריד בין ישראל לאביהם שבשמים ע"י שיגרום פירוד בעם ישראל, וצריכים להלחם ע"ז, ולדעת ש"התורה ניתנה לעשות שלום בעולם וכו'", וחותמו של הקב"ה הוא "אמת", ו"מותר (רק) לשנות מפני דרכי שלום" ולא "לשקר"! כמו אהרן הכהן שהי' "אוהב שלום ורודף שלום אוהב (אפי') את הבריות וכו'", שהי' הולך לכ"א מהב' בני-אדם שהיתה ביניהם מריבה ואומר שהשני מתחרט וכו', שגילה את האמת מה שכל א' רוצה בפנימיותו לקיים רצונו ית', ונק' "שינוי" מפני שחבירו חשב שכוונתו שכ"ה גם בחיצוניותו, אבל אי"ז שקר ח"ו. משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2025 Synopsis The mission of our times is to abolish the exile by undoing the cause of the exile. The cause of the destruction of the first Beis Hamikdash was the sin of neglecting Torah study – “they did not first recite a blessing on the Torah” – because the bracha on Torah (“Who has given us His Torah…the Giver of the Torah”) emphasizes that Torah study is not a matter of “my strength and the might of my hand” but Hashem's wisdom. Thus, we can undo the cause of the exile by studying Torah in a way that emphasizes the Giver of the Torah. The cause of the destruction of the second Beis Hamikdash was baseless hatred, which is counted with Ahavas Yisroel. One must know that discord between Jews is a scheme of the yetzer hara to sow discord between the Jewish people and their Father in Heaven. We must therefore fight discord, remembering that “The Torah was given to bring peace to the world.” One must also remember that “the seal of Hashem is truth,” and it is only permitted to “depart” from the truth for the sake of peace, but not to lie. Thus we find that Aharon HaKohen, who “loved peace and pursued peace” would go to each of the two people involved in a dispute and tell them that the other had remorse and wanted to make peace: Aharon HaKohen was merely revealing the truth, because deep down both sides really did wish to make peace (because every Jew wishes to fulfill the desire of Hashem). It is only called a “departure” from the truth because Aharon told each side that peace was the other's outward desire too, which was not yet the case, but it was not a lie chas v'shalom.Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2025

התוכן איתא במדרש "בשבעה בחודש . . נכנסו נכרים להיכל ואכלו ושתו וקלקלו בו". התורה מספרת זאת כדי שזכרון הדברים יביא לתיקון סיבת החורבן ובדרך ממילא ייבטל המסובב. ועפמ"ש במדרש "בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה . . כיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהן", מובן, שכשילדי ישראל יתנהגו באופן כזה ש"לא מגיע" להם להיות בגלות, ייצאו ביחד עם כל בנ"י מהגלות ושכינה עמהם. 2) הוראה ממ"ש בשיעור תהלים היומי "אבואה אל מזבח אלקים . . מה תהמי עלי הוחילי לאלקים וגו'" – כשיהודי מתחיל "לתמוה" איך אפשר שלאחרי מאות שנה בגלות יבוא משיח צדקנו ברגע א' – אומרים לו "הוחילי לאלקים" – ברור שע"י הבטחון בה' "אבואה אל מזבח אלקים וגו'" תיכף ומיד!ב' חלקים מהשיחות יום א' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב ה'תש"מ, להתלמידים ולהתלמידות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2025 Synopsis The Midrash states, “On the seventh of the month…gentiles entered the Sanctuary, and they ate and drank and desecrated in it.” The Torah tells us this so that by remembering these events, we will correct the cause of the destruction, and then automatically the destruction will be undone. When Jewish children conduct themselves in such a way that they don't deserve to be in exile, they will leave the exile, together with the entire Jewish people and together with the Shechinah, as the Midrash states, “Come and see how beloved children are before the Holy One, blessed be He…when the children were exiled, the Shechinah was exiled with them.” (2) Today's Tehillim states, “And I will come to the altar of G-d…Why are you downcast, my soul, and why are you perturbed within me? Hope to G-d…” – when a Jew is perturbed and wonders how it's possible that after hundreds of years in exile Moshiach Tzidkeinu will arrive in a single moment, he is told, “Hope to G-d” – it is clear that by trusting in Hashem, “I will come to the altar of G-d…” literally right now.2 excerpts from Sunday, parashas Va'eschanan, 7 Menachem-Av 5740 – to children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2025 לזכות שיינא בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה ז' מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן מסופר בגמ' (גיטין נו) שלאחרי שראה שאת הגזירה מלמעלה ש"הלבנון [ביהמ"ק] באדיר יפול" לא תתבטל, ביקש ר' יוחנן בן זכאי מאספסינוס "תן לי יבנה וחכמי'" – כ"תחליף" לביהמ"ק, וכמאחז"ל "משחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה", ויתירה מזו – זה מזרז את בנין ביהמ"ק. ונמצא שעוד לפני החורבן בפועל, הסכים הצד-שכנגד לביטול החורבן. דהנה, אע"פ שצריך לזכור שכללות ענין הגלות הוא עונש וצרה ומצוקה שאין כמוה ואי"ז מעמד-ומצב טבעי לבנ"י ח"ו, וצ"ל תמיד במצב של "נתאוו . . [ל]ימות המשיח" כאשר כל ישראל "ישיגו דעת בוראם" – אבל לא מספיק לקונן על הגלות בלבד אלא צריך לעשות הכל כדי לבטל את חושך הגלות, ע"י לימוד התורה וקיום המצוות. החידוש של ר' יוחנן בן זכאי הי' שהקדים ה"רפואה" ל"מכה", ע"י שקיבל את "יבנה וחכמי'", ה"ד' אמות של הלכה".ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2025 Synopsis The Gemara states (Gittin 56b) that after Rabban Yochanan ben Zakai saw that the heavenly decree that, “the Levanon [the Beis Hamikdash] will fall by a mighty one” was going to be fulfilled, he asked Vespasian, “Give me Yavne and its Sages,” as a substitute for the Beis Hamikdash, as our Sages said, “Since the Beis Hamikdash was destroyed, the Holy One, blessed be He, has only the four cubits of halachah.” Since “Yavne and its Sages” hasten the rebuilding of the Beis Hamikdash, it emerges that even before the actual destruction, the opposing side had already agreed to the undoing of the destruction. Although one must always remember that the whole concept of exile is a punishment and unparalleled suffering and distress, and certainly exile is not the natural state of the Jewish people chas v'shalom and one must constantly “yearn… for the days of Moshiach,” when the entire Jewish people will “attain knowledge of their Creator” – but it is not enough to merely lament the exile: one must do everything in their power to nullify the darkness of the exile by studying Torah and performing mitzvos. Rabban Yochanan ben Zakkai's unique contribution was that he arranged the “remedy before the blow” by securing “Yavneh and its Sages,” the four cubits of halachah.2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2025 לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז

התוכן ענינו המיוחד של האריז"ל הוא גילוי פנימיות התורה, ובפרט כפי שנתגלתה בתורת חסידות חב"ד, שחלק הנסתר דתורה עד ל"רזין דרזין" נמשך ונתגלה למטה למטה ביותר, עד שגם השכל דנפה"ב יכול להבין את זה, וכתוצאה מזה נעשה גם שינוי בחומר המוח הגשמי שע"י ריבוי העסק במושכלות ניתוסף בשרטוטים וחריצים שבו, עד שזה נמשך ויורד למעשה בפועל. ומזה שע"י תורת חסידות חב"ד נמשך "רזין דרזין" למטה ביותר, מובן שזה ע"י ההמשכה ממקום נעלה יותר (אפי' מבחי' "רזין דרזין"). וההוראה: להוסיף ביתר שאת הגילוי והפצת פנימיות התורה ובפרט כפי שנתבארה בתורת חסידות חב"ד.משיחת יום ג', ה' מנחם-אב ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2025 Synopsis The unique contribution of the Arizal was the revelation the inner dimension of Torah, especially as it was later revealed in the teachings of Chabad Chassidus, where even the most hidden parts of the Torah (the “secrets of the secrets”) are expressed and revealed to the very lowest levels of existence, such that even the intellect of the animal soul can comprehend it, in a way that results in additional creases in the physical brain and that extends into practical action. And the fact that the teachings of Chabad Chassidus draw down the innermost secrets to the lowest levels indicates that they come from an even higher source (even higher than the level of the secrets of the secrets). The lesson is to increase even more in revealing and disseminating the inner dimension of the Torah, especially as they are explained in the teachings of Chabad Chassidus.Excerpt from sichah of Tuesday, 5 Menachem-Av 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2025

התוכן 1. נמצאים אנו ב"תשעת הימים" בתחלת חודש "מנחם-אב", שנק' כך כי הובטחנו מה' ש"והפכתי אבלם לששון". שע"י עשיית התשובה, שעי"ז מתבטלת סיבת הגלות ש"מפני חטאנו גלינו מארצנו", יקויים היעוד "יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים" בגאולה האמיתית והשלימה – ימים טובים ושמחים יותר מהרגיל כ"יתרון האור מן החושך וגו'". ולכן יש להוסיף בימים אלו בלימוד התורה ובקיום המצוות, ובמצוה התפלה ובקשה מה' לברכותיו וכו'. 2. עפמ"ש במדרש "בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה, גלתה סנהדרין ולא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות ולא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם, הלא הוא דכתיב 'עוללי'ה הלכו שבי לפני צר' מיד 'ויצא מבת ציון כל הדרה'" – מובן שביטול סיבת הגלות וההשבה לארצנו הק' תלוי בראש ולראשונה בתורה, תפלה וצדקה של ילדי ישראל.ב' שיחות להתלמידים ולהתלמידות שיחיו, בבית הכנסת, אחרי תפלת מנחה, יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2025 Synopsis (1) We are now in the Nine Days, at the beginning of the month of Menachem-Av, which is called by that name because Hashem has promised us that “I will transform their mourning into gladness.” By doing teshuvah, which nullifies the cause of the exile (“Because of our sins we were exiled from our land”), we will merit the fulfillment of the promise, “These days will be transformed into joy and gladness and happy festivals” with the true and complete Redemption – even greater and more joyous than ordinary festivals, because there will be the “advantage of light from the darkness” etc. Therefore during this time of year, one should increase in Torah and mitzvos, and in the mitzvah of davening and asking Hashem for His blessings etc. (2) The Midrash states: “Come and see how beloved children are before the Holy One, blessed be He. The Sanhedrin was exiled, but the Divine Presence did not go into exile with them. The priestly watches were exiled, but the Divine Presence did not go into exile with them. But when the children were exiled, the Divine Presence went into exile with them, as it is written: ‘Her young children went into captivity before the enemy…' and then immediately, ‘Gone from the daughter of Tzion is all her splendor.'” Based on this, it is understood that the nullification of the cause of the exile and the return to our Holy Land depends first and foremost on the Torah, tefillah, and tzedakah of Jewish children.2 sichos delivered to children, Thursday, parashas Devarim, 4 Menachem-Av 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2025

התוכן בשני דפ' דברים נאמר (בהמשך לדברי משה רבינו "איכה אשא לבדי וגו'", שע"ז אמר לו הקב"ה שיקח "שרי אלפים ושרי מאות וגו'"): "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט וגו' והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו". וההוראה: כאשר יהודי צריך לשפוט את עצמו ולהחליט כיצד עליו לפעול בפועל, מצווה עליו התורה שהמשפט צריך להיות [לא עפ"י רצונותיו, אלא] "צדק"‏ – ‏עפ"י תורה! וכאשר ישנו ענין קשה שאינו יודע להחליט בעצמו‏ – ‏אינו סומך על עצמו אלא הולך לשאול אצל הראש-ישיבה וכיו"ב ומתנהג עפ"י הוראתו‏.‏משיחת ג' מנחם-אב ה'תשמ"א לילדי ישראל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2025 Synopsis The verse states in sheini of parashas Devarim (following Moshe Rabbeinu's words “How can I bear alone...,” in response to which Hashem instructed Moshe to appoint “officers of thousands, officers of hundreds, etc.”): “You shall judge justly between a man and his fellow, and between his litigant. You must not favor anyone in judgment…Bring to me any case that is too difficult for you and I will hear it.” The lesson is that when a Jew finds himself in a situation where he needs to judge himself and determine how to act, the Torah commands that he judge himself not based on his own desires, but with a just judgement according to Torah. And if the matter is difficult and he cannot decide on his own, he should not rely on himself but rather ask his rosh-yeshiva and the like, and follow their guidance.Excerpt from sichah of 3 Menachem-Av 5741, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2025

התוכן 1) זירוז אודות עריכת "סיומים" בכל יום מתשעת הימים. ובנוגע לתשעה באב - כדאי לעשות סיום, נוסף על מוצאי ת"ב, גם בת"ב עצמו [אף שזה יהי' בלי סעודה וכו']. 2) ר"ח הוא יום הסתלקות אהרן הכהן שענינו לברך את כל ישראל, ועד"ז זרע אהרן - "הוי מתלמידיו של אהרן.. ומקרבן לתורה". 3) הקשר בין ימים אלו למ"ש בהתחלת מס' תמיד [עליו נערך "סיום"] ומס' מדות: "בשלשה מקומות הכהנים שומרים וכו'" - שלשה השבועות, והלוים בעשרים ואחד מקום וכו'" - כ"א יום מי"ז בתמוז עד ת"ב. 4) הסיום בנתינת הצדקה שמקרבת את הגאולה, ויה"ר שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש ["ס'שוין לאחרי ר"ח מנחם אב, וואָס הויבט זיך אָן מיט'ן וואָרט "מנחם".. האָט מען גלייך דעם "מנחם שמו", וואָס גייט דאָך אויף משיח צדקנו, האָט מען גלייך "מראה באצבעו ואומר זה" אָט איז מנחם משיח צדקנו, מלך בן דוד, וואָס קומט א בשר ודם.."].ב' חלקים משיחת יום ד' דפ' דברים, ר"ח מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2025 Synopsis (1) Siyumim should be held every day during the Nine Days, including on the day of Tishah B'Av itself (even though it will be without a meal etc.), in addition to the siyum held on the night after Tishah B'Av. (2) Rosh Chodesh Menachem-Av marks the passing of Aharon HaKohen, whose role was to bless the entire Jewish people, and this is similarly the role of his descendants and of every Jew, as the Mishna says, “Be among the students of Aharon…and draws them close to Torah.” (3) The connection between this time of year and the beginning of Masechta Tamid (on which the siyum was made) and the beginning of Masechta Middos: The Mishna states, “The Kohanim keep watch in three places…,” corresponding to the Three Weeks, “and the Levi'im in twenty-one places,” corresponding to the twenty-one days from 17 Tammuz until 9Av. (4) We conclude with giving tzedakah, which hastens the Redemption. It is already after Rosh Chodesh Menachem-Av, which begins with the word “Menachem” (console); may we merit the coming of the true and complete Redemption literally right now, and to “point with the finger and say, ‘This'” is Moshiach Tzidkeinu – “Menachem is his name.”2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Devarim, Rosh Chodesh Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2025 לע"נ התמים מיכאל ארי' לייב ע"ה בן – יבלחט"א – ר' דובער שי' הכהן ליום היארצייט שלו ביום ב' מנחם-אבתנצב"ה.

התוכן אע"פ שכללות התומ"צ "קולטין", "מגינא ומצלא", ובלשון מ"ש [בשישי דפ' מסעי] "ערי מקלט תהיינה לכם", אבל בעיקר ה"ז בנוגע לתורה – "דברי תורה קולטין", ש"מגינא ומצלא אפי' בעידנא דלא עסיק בה". ועד"ז ישנן כמה מצוות שהענין ד"מגינא ומצלא" שבהן הוא ביתר שאת וביתר עז, כמו מזוזה – שנועל את הבית שלא יכנס בו זר, ועאכו"כ – היצה"ר, ה"גואל הדם". תפילין – שעי"ז "יראו כל עמי הארץ כי שם ה' נק' עליך ויראו ממך". צדקה – כדאיתא בתנחומא וכו'. וביתר שאת במבצע בית מלא ספרים – שכל מציאותו של הבית אינו אלא כלי לספרים בתוכו. ולכן כאן המקום לעורר עוה"פ אודות ההתעסקות בחמשת "מבצעים" אלו וכו'.ג' חלקים משיחת כ"ח תמוז, אור ליום ועש"ק פ' מטו"מ, ערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2025 Synopsis While Torah and mitzvos in general “provide refuge,” as it says (in shishi of parashas Masei), “…they will serve as cities of refuge for you,” nevertheless, this applies primarily to Torah – “Words of Torah provide refuge,” and they “protect and save even when one is not engaged in them.” Similarly, in mitzvos, there are some mitzvos where the quality “protecting and saving” is expressed to a greater extent than others: The Mezuzah seals the home and prevents any stranger from entering, and certainly preventing the yetzer-hara, the “blood avenger” from entering. Tefillin causes “all the peoples of the earth to see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you.” Tzedakah – as it says in Midrash Tanchuma etc. And even more so in the Mivtza of Bayis Malei Sefarim, where the entire essence of the home is only a vessel for the sefarim within it. Therefore, this is the appropriate place to once again bring up the importance of engaging in the these five Mivtzoim etc.3 excerpts from sichah of Thursday night, 28 Tammuz, Erev Rosh Chodesh Menachem-Av 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2025 לזכות פרימא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות*לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

התוכן בענין גבולות א"י [כמ"ש בשלישי דפ' מסעי] פרש"י בכ"מ את המלה "גבול" – "מיצר". כמו בפרק לד פסוק ב' "לפי שהרבה מצוות נוהגות בארץ . . הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותי' סביב וכו'". ולכאו', הרי מצינו הלשון "גבול" בפסוקים לפנ"ז ורש"י אינו מפרש ע"ז כלום, וכן בפ' יתרו נאמר "והגבלת את ההר" ושם לא הוצרך לפרש שפירושו "מיצר"? והביאור: פירוש העיקרי ב"גבול" בכ"מ אינו רק המיצר, אלא את כל השטח שנמצא בתוך מיצר זה, ולכן, באותם מקומות שבפ' דברים שאא"פ לפרש "גבול" לכל השטח, פרש"י ש"גבול" הוא רק ה"מיצר". כמו עה"פ "וגבול ים" פרש"י "מיצר מערבי" כי אא"פ לפרשו על כל השטח מכיון שהים עצמו אינו חלק מא"י. "ענינים המופלאים" שבפרש"י הנ"ל שענין המצוות קשור עם "מצרני גבולי רוחותי'": הרי גשמיות משתלשל מרוחניות, ולפי"ז אינו מובן, מכיון שהקב"ה הוא בלי גבול, מאיפה נשתלשל כל המדידות והגבלות שבעוה"ז? אלא זה נשתלשל מהמדידות והגבלות שמצוות – "לא תוסיפו ולא תגרעו" – ד' פרשיות של תפלין וכו'.ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' מטו"מ, מבה"ח מנחם-אב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2025 Synopsis Regarding the borders of Eretz Yisroel (as discussed in shelishi of parashas Masei), Rashi in many places interprets the word gevul to mean meitzar (“limit”), such as in Bamidbar 34:2, where Rashi writes, “Since many mitzvos apply inside the Land and not outside the Land, it was necessary to write the boundaries (מצרני) of its surrounding borders on all sides etc.” Seemingly, we already find the term gevul in earlier verses, and Rashi offers no explanation. Similarly, parashas Yisro states, “Vehigbalta” (commanding the Jewish people to make a boundary around the mountain), yet Rashi doesn't see a need there to explain that it means “a boundary”? The explanation is as follows: In general, the primary meaning of gevul is not only the boundary, but the entire area contained within the boundary. Therefore, in the places in Devarim where you can't say that gevul refers to the whole area, Rashi explains that it refers only to the boundary itself. For example, on the verse, u'gevul yam (“and the sea boundary”), Rashi explains, “the western boundary,” because since the sea itself isn't part of Eretz Yisroel, you can't say that it refers to the entire area. Among the wondrous things contained in this Rashi: Rashi states that the mitzvos are tied to “the boundaries of its surrounding borders on all sides”: being that everything in the physical world descends from the spiritual realm, the question arises: if Hashem is unlimited, where do the limitations and boundaries in the world come from? The answer is that they come from the limits and boundaries of the mitzvos, as the Torah commands, “You shall not add nor diminish,” the fact that there are only four passages in the tefillin etc.3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Matos-Masei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2025 לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן שם הפרשה מטות-מסעי. "מטות" מורה תוקף וחיזוק, ו"מסעי" מורה על ההילוך והנסיעה בעילוי אחר עילוי, ועד שדרגה הקודמת נחשבת כמו "מצרים". וז"ש "אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים", שכ"ז שלא הגיעו עדיין לא"י לא יכלו לנוח ולהשאר במקומם, ועד שהרגישו דעדיין צריכים לצאת "מארץ מצרים"! וההוראה: ביחד עם העמידה בתוקף בנוגע לעניני תומ"צ, צריך להוסיף בעבודתו בעילוי אחר עילוי, עד שזוכים לגאולה האמיתית והשלימה, שאז תהיו כל העליות בקדושה גופא, כולל גם מצד העבודה דקו השמאל, מדת הגבורה, שעי"ז העלי' בקדושה היא בהתגברות הכי גדולה. ובזמן הגלות – זוהי עבודת התשובה שהיא העבודה עם קו השמאל, שמתבטא גם בזה שכל עבודתו הוא באופן ד"כפליים לתושי'", שהיא הכנה לגאולה, וזהו הקשר לשם החודש "מנחם-אב", שעיקר ה"שטורעם" וההתחלה הוא "מנחם" (אף שניתוסף לאח"ז), שבגימ' צמח דקאי על משיח. וע"י ההחלטות טובות בענינים אלו זוכים ל"מיד הן נגאלין", ומתחיל ה"מסע" "עם ענני שמיא" לעבר הירדן המערבי. משיחת אור לר"ח מנ"א ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2025 Synopsis The name Matos signifies strength and firmness, while Masei signifies journeying and advancing from level to level, to the point that the previous level is considered like “Egypt.” This is why the verse says, “These are the journeys (in the plural) of the Jewish people who left the land of Egypt” – because as long as they hadn't yet reached Eretz Yisroel, they could not rest or remain in place, to the extent that they felt they still needed to leave “the land of Egypt.” The lesson is that alongside standing firmly in matters of Torah and mitzvos, one must also increase in his divine service, rising from level to level until meriting the true and complete Redemption, at which time all the elevations will be within holiness itself, including through the service associated with the left side, the attribute of Gevurah, which brings the utmost intensity to the elevation within holiness. During the time of exile, this is the service of teshuvah, the service of the left side, which is also expressed in the fact that all one's efforts are in a manner of “a double portion of wisdom,” which prepares for the Redemption. This is the connection to the name of the month, Menachem-Av, where the beginning and main focus is on the word “Menachem” (despite the fact that this part of the name was added later) whose numerical value “Tzemach,” which refers to Moshiach. And by making firm positive resolutions in these matters, we will merit that “they are immediately redeemed,” and the “journey” will begin “with heavenly clouds” toward the western side of the Jordan.Excerpt from sichah of Rosh Chodesh Menachem-Av 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2025 לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

התוכן הוראה ממאמר המשנה "הוי גולה למקום תורה": במשך ימי הקיץ ישנם רבבות מבני ישראל שנוסעים "מארצך וממולדת ומבית אביך", מקום מגורם הקבוע עם כל הנוחיות וכו', וגולים ל"קאָנטרי" שאין שם כלל את כל הנוחיות שבבית ומ"מ קוראים לזה "מנוחה"!..., וכאן רואים כחו של רצון - ע"י שמשתכנעים שייהנו מזה - הופכים ענין של גלות וצער לענין של תענוג! אבל לאחכ"ז אי"ז הבית הקבוע שלהם ובמילא זהו ענין של "הוי גולה", ואשר לכן עליהם לדאוג לעשות את המקום "מקום תורה"! ועאכו"כ שכן הוא בנוגע למחנות קיץ, שכמו שעל האחראים לדאוג לבריאות גופם של הילדים (ואדרבה - בריאות ילדים חשובה עוד יותר משל מבוגרים), כמו"כ עליהם לדאוג שהמחנה קיץ תהי' "מקום תורה"!, וזה מתחיל ע"י שהם מראים בזה דוגמא חי'!ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' קרח, ג' תמוז ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2025 Synopsis The Mishna states, “Exile yourself to a place of Torah”: During the summer, thousands of Jews travel “from your land and from your birthplace and from your father's house” – from their homes where they are settled and have all the comforts, they exile themselves to the “country,” where they lack all those comforts, and yet they call it relaxing…Here we see the power of will: by convincing themselves to enjoy it, they transform a matter of exile and discomfort into something enjoyable. However, since being in the country is not the same as being at home, it still constitutes “exiling yourself,” and therefore they must ensure that it is to a “place of Torah.” And all the more so in the summer camps: just as the staff must take care of the children's physical health (and children's health is even more important that of adults), they must also make sure that the summer camp is a “place of Torah,” and it begins by showing the children a living example.2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Korach, 3 Tammuz 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2025 לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים*לע"נ מרת רחל בת ר' אהרן ע"ה ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. תנצב"ה

התוכן 1) כתיב "פקודי ה' ישרים משמחי לב", וקאי על לימוד הלכות שבתורה בכלל. ומ"מ ישנם ענינים שבהם מודגשת ענין השמחה. דאע"פ ש"שמחה של מצוה" היא מצד קיום רצונו ית', שזה שווה בכל המצוות, אבל השמחה צריכה לחדור גם את השכל, וזה בא בעיקר ע"י שזה ענין של שמחה גלוי' גם עפ"י הבנת השכל. מבין ענינים של שמחה גלוי' שבתורה, מתאים בימים אלו, בין המצרים, לימוד הלכות גאולה, ובמיוחד, מכיון שמדובר בימי חורבן ביהמ"ק – הלכות בנין המקדש, וגם ירושלים – העיר הנבחר לבנין המקדש, "ציון (ירושלים) במשפט תפדה". דהנה אע"פ שדובר על הצעה זו בשנה מסויימת, אבל היא עדיין קיימת כ"ז שטעם ההצעה קיים. 2) ה"צריך עיון גדול" איך מתאים מ"ש אדמו"ר האמצעי בקשר למאורעות של ימי הביניים ש"לא תקום פעמיים צרה" ר"ל עם מה שעבר דורנו – אסור שזה יפגע ח"ו בבטחון בה', ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (גם) הנמצאים באה"ק, שנתן ה' לכאו"א מישראל, ובביאת המשיח – יקבל כ"א את חלקו. ומזרזים א"ז ע"י לימוד התורה וקיום המצוות מתוך בטחון עצום בהקב"ה, ואז יראו בנחמת ציון וירושלים מיד.ב' חלקים משיחת מוצש"פ פינחס מבה"ח מנחם-אב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2025 Synopsis (1) The verse says in Tehillim, “The orders of Hashem are upright, causing the heart to rejoice,” referring generally to the study of halacha. Nevertheless, there are some areas where joy is particularly emphasized, because although the joy of a mitzvah derives from fulfilling Hashem's will, which is equal in all mitzvos, the joy must also permeate the intellect, and this occurs primarily when it comes to Torah topics that openly involve joy. One such topic is the halachos of the Redemption, which is particularly appropriate during the Three Weeks, especially the laws pertaining to the building of the Beis Hamikdash and those pertaining to Yerushalayim, the city chosen for building the Beis Hamikdash – “Tzion (Yerushalayim) will be redeemed through justice.” Although the suggestion to study these laws during the Three Weeks was made in a certain year, the suggestion remains in force as long as the reason behind it remains in place. (2) Much examination is required to explain how the Mitteler Rebbe's statement that after the persecution of the Middle Ages, “the trouble will not rise twice” accords with the events endured by this generation. Nevertheless, this must not chas v'shalom diminish one's trust in Hashem, Who is the “Guardian of the Jewish people Who neither slumbers nor sleeps, including for those in the Holy Land, which Hashem gave to every Jew, each of whom will receive their portion of the Land with the coming of Moshiach. This will be hastened by studying Torah and doing mitzvos with tremendous trust in Hashem, and then the Jewish people will witness the consolation of Tzion and Yerushalayim immediately.2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Pinchas, 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2025

התוכן הוראה מהציווי שבשני דפ' מטות "החלצו מאתכם אנשים.. לתת נקמת ה' במדין וגו'"" אדה"ז מבאר ש"מדין" הוא מלשון "ריב ומדון" – היפך האחדות ח"ו בין בנ"י, וקליפה זו היא "מקור התהוות הרע" – התחלת האפשרות למצב של חסרון ח"ו בעניני תומ"צ. וזהו תוכן הציווי "החלצו מאתכם וגו'" – שכאו"א מישראל צריך לעשות כל התלוי בו כדי לבטל את הענין ד"מדין" ולהביא לידי אהבת ישראל, וזוהי "נקמת ה'" – זה ענין שנוגע להקב"ה עצמו! ועוד ענין בזה: במלחמת מדין "לא נפקד ממנו איש" – כל בנ"י חזרו ממלחמה זו בשלימות!, ועד"ז כאשר יהודי הולך לעסוק במלחמת מדין ברוחניות מובטח לו שישוב בשלימות בגופו ובנשמתו ואפי' בממונו! וע"י ההוספה באהבת ישראל מזרזים את הגאולה.משיחת יום ב' פ' מטות, ט"ז תמוז ה'תשד"מ, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו שהגיעו לי"ב-י"ג תמוז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2025 Synopsis The verse states in sheini of parashas Matos, “Arm from among you men…to wreak Hashem's vengeance on Midian...”; the Alter Rebbe explains that “Midian” comes from the word riv u'madon (strife and discord), the opposite of unity, chas v'shalom, among the Jewish people. This kelipah is the “source of the existence of evil” – the beginning of the possibility for a deficiency, chas v'shalom, in Torah and mitzvos. This is the meaning of the command to “Arm from among you…”: every Jew must do everything in their power to nullify “Midian” and to bring about Ahavas Yisroel and Achdus Yisroel. And this is “Hashem's vengeance” – it concerns Hashem Himself. Another aspect here is that in the war against Midian, “not one man was missing from us,” they all returned intact from the war; similarly, when a Jew wages the spiritual war against Midian, he is guaranteed to return with his body, soul, and property intact. And by increasing in Ahvas Yisroel, we hasten the coming of the Redemption.Excerpt from sichah of Monday, parashah Matos, 16 Tammuz 5744 – Yechidus Klalis for the visitors to the Rebbe for 12-13 Tammuz For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2025

התוכן בכל מעמד ומצב, בגשמיות ו/או ברוחניות, יכול כל יהודי להתנהג באופן של חיות בעצמו ו"להחיות" את הסביבה, ומתוך שמחה! למרות הענינים הבלתי-רצויים שרואה אצל אחרים. כי אף שבנוגע להתנהגות בלתי-רצוי' שלו אינו יכול לטעות, אם רק עושה חשבון-צדק וכו', אבל בנוגע לאחרים הרי "אין אדם יודע מה שבלבו של חבירו", ושייך שמה שנראה לו בזולת התנהגות כבלתי-רצוי' ה"ז מפני שלא יודע מה הלה חשב בשעת מעשה, ואולי היתה לו מחשבה כזו שמבטלת את חומר המעשה (והרי רק לדיין "אין [לו] אלא מה שעיניו רואות" ועליו לפסוק את הדין ולהעניש וכו' עפ"י מה שעיניו רואות). ומכיון שהדבר בספק – הרי מוטל עליו החיוב (מדרבנן עכ"פ) "הוי דן את כל האדם לכף זכות". ובמילא ברור שלמרות התנהגות הזולת עליו להיות בשמחה גדולה. ובדאי שכן צ"ל אם גישה זו תגרום לו לעזור לזולת, מתחיל מטובה בגשמיות.משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2025 Synopsis No matter one's physical or spiritual state, every Jew has the ability conduct himself in an enlivened manner and to bring vitality to his surroundings, and to do it with joy. This applies even when one sees undesirable conduct in those around him, because, while one can make no mistake regarding his own failings (provided that he makes an honest accounting etc.), when it comes to someone else, “A person does not know what is in his fellow's heart.” Thus, even when he sees undesirable conduct in another Jew, he doesn't know what that Jew is thinking in the moment, and perhaps his thought nullified the severity of the deed. (It is only a judge who “has only what his eyes see,” and who must render judgment and administer punishment etc. according to what his eyes see.) And since there is doubt as to the other Jew's deed, one is obligated to “judge every person favorably.” Accordingly, it is clear that despite the other Jew's conduct, one must be in a state of great joy, and this is certainly the case when such an approach will lead him to help the other person, beginning with helping him physically.Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2025 לע"נ ר' משה ב"ר יהודה אריה לייב ע"ה דרוק ליום היארצייט שלו כ"ב תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן א' מהחמשה דברים שאירעו בשבעה עשר בתמוז הוא ש"בוטל התמיד", וזה קשור עם חמישי דפ' פינחס שמדובר שם על הציווי של הקרבן תמיד וכו'. וי"ל שבקריאת פ' התמיד, ש"כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה", מרומז התיקון לביטול התמיד וכו'. ויש לקשר זה גם עם המאורע של "הובקעה העיר", כי הנקודה התיכונה והנשמה של כל העיר‏ – ‏ירושלים‏ – ‏היא ביהמ"ק, והנקודה של ביהמ"ק היא הקרבת הקרבנות, אשר, התחלת וסיום הקרבנות הוא עם קרבן תמיד של בוקר ושל צהריים! (ע"ד ענין ה"חומה" שסובבת ומקיפה את הענינים שבתוך העיר וכו'). ועוד‏.‏משיחת יום ה' דפ' פנחס, י"ז בתמוז ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2025 Synopsis One of the five events that occurred on 17 Tammuz is the cessation of the Tamid offering. This has a special connection to chamishi of parashas Pinchas, which discusses the commandment of the Tamid offering, and being that “Whoever engages in studying the law of the Olah offering is considered as though he brought an Olah offering,” reading the Parashas HaTamid in the Torah also contributes to the undoing of cessation of the Tamid offering. This can also be connected to the fact that on 17 Tammuz the city was breached: the essential point and soul of the entire city of Yerushalayim is the Beis Hamikdash, and the essential point of the Beis Hamikdash is the bringing of the korbanos, which begin and end every day with the Tamid offering in the morning and afternoon (similar to a wall that surrounds and encompasses everything in the city etc.).Excerpt from sichah of Thursday, parashas Pinchas, 17 Tammuz 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2025 לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן הוראות ממ"ש בשלישי דפ' פינחס בנוגע לחלוקת הארץ: 1) מצד א' "לרב תרבה נחלתו ומעט תמעיט נחלתו" – הנהגה עפ"י שכל, ומצד שני "אך בגורל יחלק את הארץ" – הנהגה שלמעלה מן השכל. וההוראה: מצד אחד דורשת התורה שהנהגתו של יהודי תהי' ע"פ טבע, אבל ביחד עם זה צריך יהודי לדעת ולגלות את האמת, שהטבע עצמו הוא למעלה מן הטבע – אלקות. 2) הענין ד"חלוקת הארץ" כפשוטו הוא שכל א"י לגבולותי' ניתנה לכאו"א מישראל, כפי שכבר הובטח ב"ברית בין הבתרים", "ברית" שאי-אפשר לשנותה! והדגשה מיוחדת בנוגע לנשי ישראל, ש"היו מחבבות את הארץ" שלכן באו (בנות צלפחד) אל משה ותבעו חלק בארץ ישראל, והבקשה התמלאה! ועד"ז בכל דור ובכל זמן צריכות הנשים לגשת לנשיא דורנו, ולמסור "פדיון" שרצונן ותביעתן לקבל חלק בארץ! ואז עונה להן נשיא הדור שיביא את טענתן ותביעתן לפני הקב"ה, והקב"ה מקבל את הבקשה! וזוכים תיכף ומיד לבואו של "פנחס זה אלי'" שיבשר על בואו של משיח צדקנו.ג' חלקים משיחת ליל ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ו, ביחידות כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2025 Synopsis (1) The verse states (in shelishi of parashas Pinchas), “You must give a larger inheritance to the large [tribe] and you must give a smaller inheritance to a smaller one,” an approach based on reason. But at the same time, it says, “Nonetheless, the land must be divided by lot,” an approach that transcends reason. The lesson is that while the Torah requires a Jew to conduct himself according to nature, at the same time a Jew must know and reveal the truth – that nature itself comes from Hashem. (2) When the land was divided up (in fulfilment of Hashem's promise during the Bris Bein Habesarim – a covenant that cannot be altered), we find that the Jewish women had an even greater love for Eretz Yisroel than the men, and therefore Tzelofchad's daughters came to Moshe to demand and request a portion in the land, and their request was fulfilled. Similarly, in every generation and every era, the women must approach the Nasi of the generation with a pidyon stating that their desire and demand is to receive a portion in the land. Then, the Nasi of the generation will bring their demand to Hashem, and Hashem will accept it. Thus we will immediately merit the coming of “Pinchas, who is Eliyahu,” to herald the coming of Moshiach Tzidkeinu.3 excerpts from sichah of Monday night, parashas Pinchas, 15 Tammuz 5746 – Yechidus Klalis for visitors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2025 לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף*לזכות שמעיה אבטליון בן שרה שי'

התוכן 1) ההוראה לבנות ישראל בזמננו מהסיפור בפ' פינחס אודות בנות צלפחד שממנו למדו חז"ל שאצל בנות ישראל היתה חיבת הארץ יותר מאשר אצל בני ישראל: כאשר "מפני חטאינו גלינו מארצנו" ורואים את חורבן ביהמ"ק גם בא"י – העבודה היא שתהי' תשוקה שיחזור להיות מעמד ומצב של גילוי אלקות, ענינה של א"י אשר "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", דהיינו, לפעול בכל פרט ובכל ענין שיהי' ניכר ש"הנה ה' נצב . . ומביט וכו'". 2) כ"ק מו"ח אדמו"ר הנהיג שבזמן הקיץ נוסעים הבחורים וכמה אברכים לבקר במקומות שונים לדבר אודות עניני יהדות וכו', והרבי נשיא הדור מעורר רחמים שיצליחו גם באופן שישארו אח"כ פירות ופירי-פירות. כאשר התחלת הנסיעה היא מתוך התוועדות חסידית ומתוך המרחב של נשיא ישראל – מתנהלת הנסיעה כולה באופן של הרחבה. ולכן יאמרו הנוסעים "לחיים" ותהי' נסיעתם באופן ש"בשמחה תצאו . . ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה, וכל עצי השדה ימחאו כף".ב' שיחות דהתוועדות יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2025 Synopsis (1) Our Sages derive from the story (in Parshas Pinchas) of Tzelofchad's daughters that the Jewish women of that time had greater love for Eretz Yisroel than the men. The lesson for Jewish women in our times is that during exile, when one sees the destruction of the Beis Hamikdash, even within Eretz Yisroel itself – the task is to feel a longing to return to the state of revelation of G-dliness, which is the special quality of Eretz Yisroel, the land that “the eyes of Hashem your G-d are upon it from the beginning of the year to the end of the year.” This means that it should be visible in every aspect of her home that “ “Behold, Hashem stands… and watches” etc. (2) The Rebbe, my father-in-law, the Rebbe, instituted that during the summer months, the bochurim and young married men should travel to various places to speak about Yiddishkeit, etc., and the Rebbe, the Nasi of the generation, arouses mercy that they should succeed, and in such a way that will also leave behind fruits and fruits of fruits. When the journey begins with a chassidishe farbrengen and from within the expansiveness of the Nasi of the Jewish people Israel—the entire journey is conducted in a manner of expansiveness. Therefore, those traveling should say l'chaim, and their journey should be in the manner of “For with joy shall you go forth…the mountains and the hills shall burst into song before you, and all the trees of the field shall clap hands.2 sichos from farbrengen of Sunday, parashas Pinchas, 13 Tammuz 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2025 לע"נ ר' פייוויל ב"ר יצחק ע"ה ליום היארצייט שלו י"ט תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' חיים שי' טאני