MinDesign

רועי בן-דור שוחח עם פרופ' עדו ערב, מומחה בתחום קבלת החלטות. השיחה התמקדה בגישת ה״אכיפה הידידותית״ ועל האופן שבו היא יכולה להציל חיים - מחגירת חגורות בטיחות בכביש ועד שימוש בכפפות בבתי חולים. בנוסף, דיברנו על ההבדל בין החלטות שאנחנו מקבלים על בסיס תיאור (כפי שנעשה במחקרים הידועים של כהנמן וטברסקי) לבין החלטות שמתקבלות מתוך ניסיון.כמה שאלות שפרופ׳ ערב ענה עליהן במהלך הפרק:✦ איך אנשים מתייחסים לאירועים נדירים?✦ מהו העיקרון הפסיכולוגי בבסיס הזמזם בחגורת הבטיחות?✦ למה ענישה לא עובדת?✦ האם ״שנאת הפסד״ זו תופעה שאכן קיימת?להרשמה לניוזלטר ◄ https://mindesign.substack.com/subscribe▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬על האורח: פרופ' עדו ערב הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, מחזיק הקתדרה על שם חטיבת הנשים באגודת ידידי הטכניון בארה"ב, ונשיא לשעבר של האגודה האירופית לקבלת החלטות.▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬

איך יוצאים מהמטריקס? על מדע התודעה והמוחבפרק זה תום אבן נפגש עם פרופסור אביבה ברקוביץ'-אוחנה, חוקרת מוח מובילה מאוניברסיטת חיפה. השיחה עוסקת בנקודת המפגש המרתקת בין חקר המוח המדעי לבין חוויות של הרחבת תודעה, התמוססות העצמי, ומה שאביבה מכנה "לצאת מהמטריקס".להרשמה לניוזלטר ◄ https://mindesign.substack.com/subscribe✦ נקודות מפתח בשיחה:00:05 - סיפורה האישי של אביבה: כיצד חוויה מטלטלת בריטריט מדיטציה הובילה אותה לחקור את התודעה הרחבה07:30 - מה קורה במוח כשאנחנו חווים "יציאה מהגוף" במדיטציה עמוקה09:30 - ההבדל בין העצמי הגופני (I) והעצמי הנרטיבי (Me)13:20 - מדוע המוח שלנו "נודד" בעיקר לעתיד והקשר לחוסר אושר15:35 - התגלית המדעית של "רשת ברירת המחדל" במוח והקשר לנדידת מחשבות18:55 - האם אפשר להפוך את המצב של "תודעה רחבה" לתכונה קבועה22:40 - מאפיינים של אנשים שמתרגלים מדיטציה באופן עמוק לאורך זמן28:05 - איך גמישות בגבולות העצמי מפחיתה חרדת מוות ותחושת איום▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬על האורחת: פרופסור אביבה ברקוביץ'-אוחנה היא חוקרת בתחום מדעי המוח הקוגניטיביים באוניברסיטת חיפה בביה"ס לטיפול, ייעוץ והתפתחות האדם וראש התוכנית לתואר שני "פסיכותרפיה אינטגרטיבית גוף-נפש-רוח".היא מתמחה בנוירופנומנולוגיה – שילוב בין שיטות מחקר מדעי המוח וחקר החוויה הסובייקטיבית האנושית. מחקריה מתמקדים בגמישות גבולות העצמי, מדיטציה, חומרים פסיכדליים, ובניית מודלים תיאורטיים של תודעה ועצמי. לרוב שיטות המחקר מבוססות על כלים מחקר המוח (EEG, MEG) וחקר החוויה (ראיונות פנומנולוגיים).אביבה מתרגלת מדיטציה מזה 30 שנה, ומעבירה תהליכים במסגרות שונות, כולל רטריטים, סדנאות ומלמדת מיינדפולנס במסגרות האקדמיות מזה 20 שנים.▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬

האם באמת יש לנו שתי מערכות במוח - אחת רגשית ואחת רציונלית? פרופ' דינו לוי, חוקר מוח מוביל בתחום נוירו-שיווק ונוירו-כלכלה, מערער על התפיסה המקובלת ומציע הסבר מפתיע: המוח שלנו פועל כמערכת אחת, והכל קשור למגבלות הביולוגיות שלו.להרשמה לניוזלטר ◄ https://mindesign.substack.com/subscribe[00:01] הקדמה - היכרות עם פרופ' דינו לוי וחקר המוח[02:56] מהו נוירו-שיווק ונוירו-כלכלה?[05:56] ניבוי התנהגות צרכנים באמצעות פעילות מוחית[11:11] איך המוח מקודד ערך ומקבל החלטות[16:00] אפקט הפיתיון (Decoy Effect) מנקודת מבט נוירולוגית[22:39] האם כל בעלי החיים פועלים בצורה לא רציונלית?[ 32:49] השפעת צבעים על קבלת החלטות וסיכונים[46:04] המלצות לספרים ותובנות מסכמות▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬על האורח: פרופ' דינו לוי הוא חוקר מוח בתחום של נוירו-שיווק ונוירו-כלכלה בפקולטה למנהל של אונ׳ תל אביב ובבית הספר למדעי המוח. פרופ׳ לוי מנהל מעבדת מחקר בה חוקרים רבים בוחנים תיאורית כלכליות שונות באמצעים כמותיים ומשלבים שיטות fMRI ,EEG, מעקב אחרי תנועת עיניים ועוד – כל זאת כדי להבין איך בני אדם מקבלים החלטות כלכליות.▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬

רועי בן דור כהן משוחח עם ד״ר חגי אלקיים שלם (האורח הראשון שהתארח בפעם השנייה בפודקאסט MinDesign).חגי מעצב מחקרי דעת קהל (ודעת קהל) בכל התחומים - פוליטיקה, מדיניות ציבורית, אסטרטגיה מסחרית, ועוד. הזמנו את חגי כדי להבין כיצד עושים זאת ואיך למעשה עובד מסגור: התחלנו בשאלה על הקשר בין עמדות להתנהגות, המשכנו למתודולוגיה של סקרים ושילובם עם מחקר איכותני, והגענו גם למסגור מסרים בקמפיינים פוליטיים, בניית מותגים ופסיכולוגיה של מוצרי יוקרה.להרשמה לניוזלטר ◄ https://mindesign.substack.com/subscribe[03:00] עמדות לעומת התנהגות[07:00] פירוק שאלות למרכיבים לצורך זיהוי דפוסים[12:00] איך מאתרים צרכים סמויים?[17:00] איך משלבים מחקר איכותני וכמותי?[20:00] סיפור הצלחה: רפורמת "דרך שווה"[24:00] על מסגור והשפעתו בבחירות[33:00] חיבור רגשי למוצרים[42:00] פסיכולוגיה של מוצרי יוקרה▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬על האורח: ד״ר חגי אלקיים שלם הוא פסיכולוג חברתי ופוליטי. חגי מייעץ לארגונים בתחומי אסטרטגיה תקשורתית, עסקית ופוליטית, מלווה תהליכים ארגוניים, ועורך מחקרים כמותיים ואיכותניים בתחומי דעת קהל, תדמיות, הרגלים התנהגותיים ועיצוב התנהגות. חגי בעל דוקטורט בפסיכולוגיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית, בו חקר את המנגנונים הפסיכולוגיים העומדים מאחורי תדמיות פוליטיות. הוא מגיש את הפודקאסט הפוליטי "הספינר" ואת פודקאסט המדע הפופולרי "אסור להשוות".▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬

מה אם היינו יכולים לחזות במדויק איך אלפי אנשים יגיבו למוצר חדש בלי לשאול אף אחד? לוטן מגל, מייסדת AskIt, מביאה בשורה מהפכנית לעולם מחקר המשתמשים: רובוטים שמדמים התנהגות אנושית בדיוק של 95%. שוחחנו על איך שחזרה ניסוי שדה שלקח שישה חודשים - תוך 24 שעות בלבד, ומדוע דווקא הבינה המלאכותית יכולה לעזור לנו להבין טוב יותר את הצד האנושי שבנו.להרשמה לניוזלטר ◄ https://mindesign.substack.com/subscribe[05:44] על האתגרים והמגבלות של סקרים מסורתיים[09:24] ניסויי שדה - הדגמה מפרויקט עם משרד האוצר בתחום התחבורה[19:03] שילוב מודלים התנהגותיים ורגשות ביוזרים סינתטיים[25:27] העתיד של מחקר התנהגות - שילוב AI עם מחקר אנושי[35:59] סיכום ומידע על אפשרויות לשיתופי פעולה עתידיים▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬על האורחת: לוטן מגל היא יועצת אסטרטגית וחוקרת אשר נמצאת בצומת של מדיניות ציבורית, כלכלה התנהגותית וניהול משברים.כיום היא הפאונדרית והמנכ״לית של AskIt - סטארטאפ שחוזה החלטות של לקוחות באמצעות יוזרים סינטטיים ומודלים התנהגותיים. בתפקידה הקודם כמנכ"לית Direct Polls, לוטן הובילה חברת סקרים  המסייעת למקבלי החלטות בקבלת החלטות מבוססות נתונים. לפני כן, לוטן ניהלה את הפרויקטים של קיימא, חברה בהובלת פרופסור דן אריאלי, שם הובילה ניסויי שדה ברמה הארצית עבור משרדי ממשלה שונים, מהאוצר ועד התחבורה. לוטן מביאה נקודת מבט מרתקת על האופן שבו נתונים והתנהגות אנושית מעצבים קבלת החלטות הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬

הספר הזה של רורי העיף לנו את המוח. אז החלטנו להקדיש לו פרק שלם ולדבר על הדברים הכי מעניינים וחשובים שלקחנו ממנו. דיברנו על איך יוצרים קסם בעולם העסקי, למה לוגיקה לבדה לא מספיקה, למה פרסום לא תמיד נראה כמו פרסום ואיך שאלות "טיפשיות" יכולות להוביל לתובנות מבריקות. להרשמה לניוזלטר ◄ https://mindesign.substack.com/subscribe [06:37] ההבדל בין חשיבה לוגית לחשיבה פסיכו-לוגית [08:51] איך להתגבר על חשיבה רציונלית בעזרת חשיבה יצירתית [15:24] הבעיות במחקר שוק ומחקר משתמשים [19:34] תיאוריית הרמאות העצמית והמוטיבציות הנסתרות [29:44] פרסום שלא נראה כמו פרסום [35:44] חשיבות הניסוי ברעיונות מופרכים [44:12] סיכום התובנות המרכזיות מהספר ▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬

איך עושים מחקר משתמשים נכון? כשמדברים על מחקר משתמשים בחברות טכנולוגיה, נעם סגל הוא בדיוק האדם שרציתם לשמוע. עם ניסיון עשיר בחברות כמו Meta, Twitter ו-Airbnb, הוא היה שם כשהתעשייה עיצבה מחדש את הדרך בה אנחנו מתקשרים, מתארחים ומשתפים מידע. בשיחה עם תום אבן, נעם משתף בתובנות על המתח המתמיד בין טכנולוגיה לאנושיות, מסביר איך AI משנה את כללי המשחק במחקר משתמשים, ולמה לפעמים דווקא רובוט יכול לגרום לנו להיות יותר כנים. זוהי שיחה על ההבדל בין לבנות מוצר, לבין לבנות מוצר שאנשים באמת צריכים.

איך לשלב חדשנות חברתית בקבלת החלטות ארגונית?  רועי בן-דור משוחח עם שרון כרמל על הדרכים בהן ניתן לקבל החלטות טובות יותר בארגונים תוך שימוש בכלים של תקשורת מקרבת והקשבה אמפתית. השיחה עוסקת בזיהוי צרכים אוניברסליים, המעבר מ"העדפות" ל"נכונות", ושיטות חדשניות לניהול קונפליקטים כמו סוציוקרטיה והנחייה משלבת (Convergent Facilitation). שרון חולקת תובנות מניסיונה בהנחיית תוכנית ״רקמה״ ומסבירה איך ליצור שינוי ארגוני משמעותי באמצעות טכנולוגיה חברתית.

איך מקבלים החלטות טובות יותר?  הפעם תום אבן נפגש עם ד"ר יובל דוידור כדי ללמוד על שיטת ששת הממדים המהפכנית שפיתח. שיטה המשלבת בין חשיבה רציונלית, אינטואיציה ורגש.  בשיחה יובל הדגים כיצד 24 שאלות מכוונות יכולות להוביל להחלטות מדויקות יותר, שיתף תובנות מניסיונו כמנכ"ל, ולימד איך להימנע מהמלכודות הנפוצות בתהליך קבלת החלטות.

כיצד מעצבים אתרים שמניעים לפעולה? איך משפיעים על התנהגות גולשים? רועי בן-דור משוחח עם שחף רודברג מ-Wix על העקרונות הפסיכולוגיים המשפיעים על אופן צריכת המידע באינטרנט והמרת גולשים ללקוחות. בשיחה הם דנים בעקרונות כמו שנאת הפסד (Loss Aversion), הוכחה חברתית (Social Proof), נדירות (Scarcity), הדדיות (Reciprocity) ועומס קוגניטיבי (Cognitive Load) - ואיך ליישם אותם בצורה אפקטיבית באתרי אינטרנט ועמודי נחיתה. שחף חולק תובנות מניסיונו בניתוח אלפי אתרים ומסביר איך לבנות אמון, להניע לפעולה ולשפר יחסי המרה (Conversion Rates).

"תפסיקו להיות חוקרים. תהיו בני אדם" הפעם תום נפגש עם טלי פיק כדי ללמוד על על מחקר חווית משתמש.ת, רגשות ובינה מלאכותית. טלי שיתפה בטריק לראיונות משתמשים מוצלחים - והוא מפתיע בפשטותו. "קודם כל, תהיה אתה," היא אומרת. "כי עצם העובדה שאתה באמת רוצה לשפר את המוצר שלך, שבאמת אכפת לך - זה מה שיוצר קרבה אמיתית." זה נשמע פשוט, אבל כמה מאיתנו באמת עושים את זה? במקום להתחבא מאחורי פרוטוקולים ושאלונים, טלי ממליצה על גישה אחרת: "להיות פתוח לשחרר את הכדור לצד השני." על האורחת: טלי פיק היא חוקרת חוויית משתמש.ת מנוסה בתעשיית המשחקים והטכנולוגיה. עם למעלה מעשור של ניסיון, טלי מביאה איתה ידע עמוק בשיטות מחקר מגוונות, החל ממחקר עיצוב משותף ועד לניתוח נתונים מתקדמים. כמרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית אונו, טלי מאמינה כי חוויית משתמש.ת מוצלחת היא כמו מערכת יחסים רומנטית: היא דורשת הקשבה עמוקה לצרכים, הבנה של הרגשות, ויצירת חיבור אמיתי עמוק. באמצעות מחקר חווית משתמש.ת ושימוש בכלי בינה מלאכותית, טלי מלמדת כיצד ליצור מוצרים טכנולוגיים שגורמים למשתמשים להרגיש אהובים, מיוחדים ומוערכים. בפרק המלא תגלו: איך לבנות אמון עם משתמשים ברגע הראשון איך לשלב כלים חדשניים בלי לאבד את המגע האנושי איך משחקים עוזרים לנו לחשוב יותר יצירתי על פתרונות ~~~

מהי הפסיכולוגיה של האינטראקציה? איך לעצב חוויה אנושית?כדי לענות על כל השאלות, תום אבן נפגש לשוחח עם ד"ר עופר מונר - מומחה באפיון חוויית משתמש, תהליכי קשב, עיבוד מידע ויזואלי, רגשות וכלכלה התנהגותית. עופר הכשיר דורות של מאפייני חוויית משתמש, מייסד ומרצה ב UXER - קורסי אפיון למתחילים ולאפיון מתקדם למערכות מורכבות. מייסד וראש התוכנית לתואר ראשון בפסיכולוגיה במסלול אפיון חוויית משתמש באקדמית ת"א יפו וכן מרצה לתואר שני בפסיכולוגיה בקורס אספקטים פסיכולוגים של חוויית משתמש באוניברסיטת ת"א. השנה עופר פרסם את ספרו ״הפסיכולוגיה של האינטראקציה: עיצוב חוויה אנושית״. זהו ספר על אפיון לבני אדם, 570 עמודים המסכמים עשרות שנות ניסיון בתעשייה ובאקדמיה.

איך יוצרים חוויות מוצריות שכיף להתאהב בהן? הפרק תום אבן אירח את יוני טל כדי להבין יותר טוב איך להשתמש בגיימיפיקציה.יוני טל מתעסק ביום-יום בליצור מוצרים שאנשים אוהבים להשתמש, ולייצר להם סיבות להיות אנגייג׳ד.ליוני ניסיון עשיר כמנהל מוצר בחברות B2C מובילות בתעשייה - כמו פלייטיקה ולמונייד, ובנוסף מלווה עשרות מנהלי מוצר ויזמים בחשיבה על איך להשתמש בגיימיפיקציה כחלק מתהליך הצמיחה של המוצר שלהם.בשנה האחרונה יוני מוביל את סדרת מוצרלה.ai כחלק מהפודקאסט מוצרלה למנהלי ומנהלות מוצר, עם שיחות פרקטיות ותכלסיות על האתגרים, ההזדמנויות, והדילמות בחיבור שבין ניהול המוצר ו- genAI. 

הפרק מוקדש למילים הקטנות שמשנות הכל.על איך טקסט יכול להשפיע על קבלת החלטות והתנהגות משתמשים.האורחת שלנו היא כנרת יפרח, שותפה ומנכ"לית בחברת דראפט לכתיבת UX ומיקרו-קופי ומחברת הספר 'מיקרו-קופי: המדריך המלא' שתורגם ל-6 שפות ונמכר ב-55 מדינות.כנרת היא מהנשים המשפיעות ביותר בתעשיית הדיגיטל בישראל.היא מנהלת-שותפה של קהילת המיקרו-קופי בארץ, מרצה מבוקשת בתחום ומעבירה סדנאות לארגונים.כנרת הכשירה אלפי אנשי מקצוע מתחומי חוויית משתמש, שיווק, ניהול מוצר, כתיבה, עיצוב וניהול דיגיטל, והובילה לשינוי משמעותי בתפיסה של חשיבות השפה בעיצוב מוצרים דיגיטליים, גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי.דיברנו על האופן שבו מילים משפיעות על התנהגות משתמשים, על העקרונות המנחים בכתיבת UX ועל הטעויות הנפוצות שכולנו עושים. שלוש שאלות מתוך השיחה עם כנרת:✅ למה "קצר" זו לא תמיד המטרה?✅ איך משפט אחד יכול להעלות המרות ב-12%? ✅ האם AI יחליף את כותבי ה-UX?~~~

הפעם צללנו לתוך מחקר חדש ומפתיע שמערער על אחת התיאוריות הפופולריות בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית - תיאוריית ה"נאדג'" (או בעברית: ״הינד״, ובסלנג: "דחיפה קלה"). כולנו מכירים את העיקרון - שינויים קטנים בסביבה יכולים להשפיע על ההחלטות שלנו. אבל… מה קורה אחרי הבחירה הראשונית? האם השינויים האלה באמת משפיעים על ההתנהגות שלנו לאורך זמן?

ֿמהי המהות האמיתית של האושר? בפרק מיוחד אירחנו את ניסים אמון - זן מאסטר, מורה, סופר וחוקר תודעה. אמון הוא המפתח של שיטת הטרילותרפיה ומחברם של ספרים רבים בעברית ובאנגלית העוסקים בחכמת המזרח ובדרך להשגת אושר פנימי.שוחחנו עם ניסים על החיבור המרתק בין תורת המזרח  לבין התובנות המודרניות של חתן פרס נובל דניאל כהנמן על שתי מערכות החשיבה שלנו. ניסים הסביר איך מעבר למערכת האינטואיטיבית והאנליטית, קיימת מערכת שלישית - עמוקה ועתיקה יותר - שמשפיעה על ההתנהגות שלנו.שלושה נושאים מרתקים שדנו בהם במהלך הפרק:✅ איך מזהים את "בעל הבית" האמיתי בתוכנו - הראש, הרגש, או משהו עמוק יותר?✅ למה כל כך קשה לנו לשבת במדיטציה למרות שאנחנו יודעים כמה היא טובה לנו✅ האם האושר הוא באמת "זיקוקים" או שמא דווקא "מים צלולים"?האזנה נעימה :)~~~

היה לנו את הכבוד לארח את פרופ׳ אלדר שפיר!אלדר שפיר הוא פרופסור לפסיכולוגיה ולמדיניות באוניברסיטת פרינסטון, ומנהל המרכז למדעי ההתנהגות ומדיניות על שם טריזמן-כהנמן. כמו כן, הוא מהמייסדים של חברת Ideas42.פרופ׳ שפיר תיאר את תופעת המחסור הפסיכולוגי ולפיה ישנם דפוסים משותפים בקרב אנשים עניים, אנשים בודדים ואנשים עמוסים. הוא שיתף במחקרים שלו המתמקדים בהשפעות של עוני על IQ, קבלת החלטות ויכולות קוגניטיביות נוספות. הוא גם סיפר על העבודה לצדו של עמוס טברסקי ז״ל.שלושה נושאים מסקרנים שדיברנו עליהם עם פרופ׳ שפיר במהלך הפרק:✅   מה זאת הטיית עור הפיל (Thick Skin Bias)?✅   איך צמצום חדרי ניתוח בבית חולים דווקא שיפר את ההתנהלות?✅   למה כדאי לקבוע ביומן פגישות עם עצמך?~~~

בפרק זה, צור גנוסר, מייסד ומנכ"ל קרן הופמן-קופמן לפיתוח מנהיגות, משתף בתובנות שלו על קבלת החלטות, הגדרת הצלחה ופיתוח הרגלים חיוביים. הדיון מתמקד בחשיבות של קבלת החלטות כדרך לביטוי ערכים ולא (רק) על פי תוצאות. צור מציג את הרעיון של "הצלחה מעבר להצלחה" ומדבר על איזון בין עולם הרוח לעולם החומר בעסקים. הוא חולק טיפים מעשיים ליצירת הרגלים חיוביים ומדגיש את החשיבות של מודעות עצמית בפיתוח מנהיגות.כמה שאלות שצור ענה עליהן במהלך הפרק:על מה באמת יש לנו שליטה בחיים?מה זה כושר-תגובה (Response-Ability)?מהי המתודיקה שהיוגים והסטואים מציעים לגבי קבלת החלטות קשות?איך ניתן להגיע ל״הצלחה״ ללא תלות בנסיבות החיצוניות?מה הצליח לו בטיפוח שגרת תירגול יומיומית לאורך 20 שנה?מהן ארבעת המידות לפי הפילוסופיה הסטואית?מה אפשר ללמוד ממרקוס אורליוס על הצבת יעדים וחתירה אליהם?*בימים אלה נפתחה הגשת המועמדות לתוכנית המנהיגות השנתית של הופמן קופמן אשר ניתנת במילגה מלאה.מוזמנים לקרוא על התוכנית כאן ולהגיש מועמדות אם אתם עומדים בתנאי הסף.~~~

רועי מארח את ד"ר אלמוג שמחון. ד״ר שמחון הוא ראש המעבדה לפסיכולוגיה חברתית-חישובית באוניברסיטת בן גוריון בנגב.המחקר שלו עוסק בתחומים שונים שמאיימים על הדמוקרטיה וספציפית בשאלה - מה אפשר לעשות כדי לצמצם את האיומים על הדמוקרטיה. בדוקטורט הוא התמקד בשאלה - האם דמוקרטים/ליברליים בארה״ב באמת נכנסו לדיכאון אחרי שטראמפ נבחר לנשיאות?בפרק דיברנו על קיטוב (על סוגיו השונים), אמת וכנות (על הגדרותיהן), דיסאינפורמציה, רשתות חברתיות, הבחירות בארה״ב, מחקר בפסיכולוגיה-חישובית ועוד. שלושה נושאים מסקרנים שדיברנו עליהם עם ד״ר שמחון במהלך הפרק:✅   מהו ההבדל בין קיטוב רגשי לקיטוב פוליטי?✅   מהם המאפיינים של שיח מקטב?✅   ואיך רשתות חברתיות משפיעות על השיח?~~~

כאשר אנו ניגשים לפתור בעיה, עלינו להשתמש אך ורק במשאבים הקיימים לרשותנו.משפט זה מתמצת את עקרון ה״עולם הסגור״  שנטבע על ידי ד"ר רוני הורוביץ במסגרת מחקר הדוקטורט שלו בנושא פתרונות יצירתיים. מרחב הבעיה = מרחב הפתרון. אין "ייבוא" מבחוץ. בפרק הקצרצר והחדש שלנו דיברנו על למה כאשר מדובר ביצירתיות, החשיבה היא בתוך הקופסה (ולא מחוצה לה).איך לחשוב באופן יצירתי ולמצוא פתרונות חדשניים תוך שימוש במה שכבר קיים במערכת, במקום לחפש פתרונות חיצוניים.האזנה נעימה :)~~~

הפודקאסט שלנו חוגג שלוש שנים וכמתנת יום הולדת קיבלנו שיחה מרתקת עם פרופ׳ דן אריאלי שהוא מהחוקרים המובילים ואחד האנשים המשפיעים ביותר בהנגשה של הכלכלה ההתנהגותית לקהל הרחב.דן אריאלי הוא פרופסור לפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת דיוק. עומד בראש חברת "קיימא", המתמחה בפתרון בעיות על ידי עיצוב התנהגות,  ומייסד של המרכז למחשבה מתקדמת בדיעבד.הרצאות ה-TED של אריאלי זכו ללמעלה מ-15 מיליון צפיות, ספריו, בהם "לא רציונלי ולא במקרה" (2009), "לא רציונלי אבל לא נורא" (2010) ו"האמת על באמת" (2012) הפכו לרבי-מכר ותורגמו לעשרות שפות.הקדשו את הפרק לספרו החדש ״אמונות שווא״, בו דן מתעד את מסעו האישי והמקצועי להבנת עולמם של המאמינים בתיאוריות קונספירציה.בנוסף דיברנו גם על:✅ מה הקשר בין גשרים מתנדנדים למערכות יחסים?✅ איך רכילות היא מנגנון אכיפה להתנהגות טובה?✅ מה דן למד על החיים מדולות מוות?האזנה נעימה :)~~~

״הטיית האישוש״ היא הנטייה שלנו לחפש, לזכור ולפרש מידע שמאשש את האמונות שלנו, תוך התעלמות ממידע סותר או כזה שתומך באפשרויות חלופיות.  הטיית האישוש רלוונטית יותר מתמיד בתקופה הכל-כך מורכבת שבה אנו חיים היום. זוהי אחת הסיבות לקיטוב החברתי שאנחנו עדים לו. שלושה נושאים מסקרנים שדיברנו עליהם במהלך הפרק:✅  למה אתם משוכנעים שכל מה שאתם חושבים שהוא נכון? ✅  האם יש דרך להתגבר על הטיית האישוש?✅  ואיך כל זה קשור לפילוסוף של המדע בשם קארל פופר?~~~

פרק זה מוקדש לתובנות שלנו מהספר ״מוטיבציה - האמת המפתיעה למה שמניע אותנו״ מאת דניאל פינק.הרבה מאמינים שהדרך הטובה ביותר לעודד מוטיבציה בעצמנו ובאחרים היא באמצעות תגמולים חיצוניים כגון כסף, כלומר שיטת ״המקל והגזר״. זאת טעות ענקית, טוען דניאל פינק בספרו המשכנע ומעורר המחשבה. פינק מסתמך על ארבעה עשורים של מחקר מדעי בתחום המוטיבציה האנושית וחושף את חוסר ההתאמה בין הממצאים המדעיים ובין המתרחש בעולם העסקים - וכיצד הדבר משפיע על כל תחום בחיינו.ארבעה נושאים מסקרנים שדיברנו עליהם במהלך הפרק:✅   מה זו מוטיבציה 3.0?✅   מהם שבעת הפגמים הקטלניים של המקלות והגזרים?✅   איזה מרכיב חסר במודל לדעתנו?✅ מה זה תרגיל הפתק של אלן וובר?~~~

מדען קוגניטיבי, חוקר חוויית משתמש, סטטיסטיקאי ומדען נתונים נכנסים לבר.״מקום לאחד?״, שואלת המארחת.—הפרק רועי שוחח עם ד״ר איתי סיסו שעונה לכל ההגדרות לעיל (ועוד!).איתי הוא מדען נתונים בכיר בחברת Loops. בעברו למד תואר ראשון ושני באווירונאוטיקה וחלל, שירת כעתודאי בתחום חקר ביצועים בחיל האוויר, השלים דוקטורט במדעי הקוגניציה במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, עבד עם דן אריאלי כסטטיסטיקאי הראשי של מעבדות קיימא, ועבד כחוקר חוויית משתמש במטא (פייסבוק).רועי דיבר עם איתי על הדוקטורט שלו על עודף בחירה (פרדוקס הבחירה), על הקריירה המגוונת שלו (המאופיינת בעודף בחירה), על היתרונות והחסרונות שיש ברב-תחומיות ועל העצה שהוא היה נותן לעצמו לפני עשרים שנה (חוץ מהשקעה בביטקוין).ארבע שאלות (מני רבות) שד״ר איתי סיסו ענה עליהם במהלך הפרק:✅   מהם ארבעת המנגנונים שבבסיס פרדוקס הבחירה? ✅   מה משפיע על ההחלטה לנסוע ברכב פרטי לעבודה?✅   מה מונע ממבוגרים להירשם ללימודי פסנתר באפליקציה?✅   מהו ההבדל בין מדע הנתונים לסטטיסטיקה?~~~

בתחילת אפריל 2024 תום התארח באירוע ״פופקורן״ לייב של ליאור פרנקל כדי להגשים חלום ולשוחח על עיצוב התנהגות וחשיבה יצירתית. שלושה נושאים שעלו במהלך השיחה:✅   מהם החסמים שמונעים מאיתנו לעשות שינוי?✅   איך נהפוך רעיון יצירתי לאטרקטיבי יותר?✅   איך לעודד מדיניות של שנ״צ?~~~

בשנת 1999 התפרסם מאמר פורץ דרך שחתומים עליו שלושה חוקרים ישראליים וחשף סוד מפתיע מאחורי פרסומות מצליחות. החוקרים בחנו 200 פרסומות שזכו בפרסים וגילו תגלית מרתקת: 89% מהן מוסברות על ידי 6 תבניות פשוטות.בניסוי נוסף, הם השוו בין 200 פרסומות זוכות לבין כאלה שלא, וגילו תוצאה מפתיעה: 50% מהפרסומות הזוכות השתמשו באחת משש התבניות הללו, לעומת 2.5% בלבד מהפרסומות שלא זכו. הניסוי השלישי שלהם הראה שכאשר מאמנים אנשים להשתמש בתבניות הללו, התוצאות מדהימות – הפרסומות שלהם מקבלות ניקוד גבוה יותר ביצירתיות, שיפוט מותג וזכירה.—הפרק, נצלול לתוך אחת מהתבניות המסקרנות האלה: "הקצנת תוצאה". נסביר את הרציונל שמאחוריה דרך דוגמאות מרתקות של פרסומות שממחישות איך זה עובד.האזנה נעימה! :)~~~

אמל״ק: אנחנו מייצגים את המציאות בצורה קונקרטית כשאנחנו חושבים על דברים הקרובים לנו (בזמן, בחלל, בשדה החברתי, ברמת הוודאות) ומייצגים אותה באופן מופשט כשאנחנו חושבים על דברים רחוקים מאיתנו. בפרק זה אנחנו מסבירים (על קצה המזלג) את תיאוריית רמת ההבנייה והמרחק הפסיכולוגי.שלושה נושאים מסקרנים שדיברנו עליהם במהלך הפרק:✅   מתי כדאי להשתמש בשפה מופשטת ומתי בשפה קונקרטית?✅   מה אפשר ללמוד מהתיאוריה על האופן שבו אנו מקבלים החלטות?✅   איך אפשר לשלב בין המודל של פוג למרחק הפסיכולוגי?~~~

פינה חדשה: ״פיצוחים התנהגותיים״ בה  אנחנו מספרים על אפקטים פסיכולוגים וסיפורים מסקרנים במיוחד בפרקים קצרצרים ונגיסים. מושלם להפסקת הקפה או בין פגישות.ֿהשבוע, אנו צוללים לתוך העולם המסקרן של תפיסת המחיר וההשפעות הפסיכולוגיות על רצון וביקוש.נצא למסע מרתק בחזרה לשנת 75 לפני הספירה, לסיפור חטיפתו של יוליוס קיסר ע״י פיראטים ומה הוא לימד אותם על שיווק.~~~

אנחנו חיים באחת מהתקופות המאתגרות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל וממשיכים להתנהל בשגרה. יש 133 חטופים שנמצאים בשבי החמאס בזמן שאנו קוראים בהגדה על יציאה מעבדות לחירות. קולגות, שכנים, חברים ובני משפחה שלנו היו במילואים חצי שנה בזמן שאנחנו קמנו לעבודה בבוקר והשכבנו את הילדים לישון בערב.כולנו חווים את אי הנוחות הפסיכולוגית הזו באופן יומיומי.תופעה זו נקראת דיסוננס קוגניטיבי ועליה נדבר במהלך הפרק.~~~

בשבוע שעבר נפטר האיש שבזכותו הפודקאסט שלנו קיים.פרק זה מוקדש לפרופ׳ דניאל כהנמן ז״ל שהלך לעולמו ב- 27 במרץ. היריעה קצרה מלתאר את ההשפעה העמוקה של המחקרים שהוא פרסם על דיסציפלינות אקדמיות כמו פסיכולוגיה, כלכלה, מדיניות ציבורית, פילוסופיה ומשפטים ועל תחומים מחוצה לה כמו שיווק, אסטרטגיה, עיצוב וניהול.אנחנו מלאים בהערכה על מה שלמדנו מפרופ׳ כהנמן.מוזמנות.ים להאזין לשיחה (מלאת התרגשות) על האיש שייסד את הכלכלה ההתנהגותית ולימד אותנו שיעורים חשובים על האופן שבו אנו חושבים.~~~

פרק מיוחד ושונה מהרגיל - תום משתף את רועי במשחקים האחרונים (והמטורפים) שלו עם בינה מלאכותית.איך אפשר לעבוד עם ״פאנל מומחים וירטואלי״ כדי להעשיר את הידע? איך ייראה דיבייט (מג׳ונרט) בין דניאל כהנמן לדן אריאלי? איך קייטי מילקמן תסביר לילד בן חמש מהי מוטיבציה?הצטרפו אלינו להצצה קטנה לעתיד שכבר ממש כאן

מה זה WOOP?שיטה אפקטיבית להגשמת מטרות המבוססת על עשרים שנות מחקר מדעי של חוקרת בשם גבריאל אוטינגן (שכתבה, בין היתר, את הספר ״חשיבה מחדש על פסיכולוגיה חיובית״).בפרק הקרוב תום ילמד אותנו את ארבעת השלבים של השיטה:1. משאלה/שאיפה - WISH2. תוצאה - OUTCOME3. חסמים/מכשולים - OBSTACLE4. תוכנית - PLANשימו לב לכך שתום ידרוש מכם להיות אקטיביים. אנא הכינו דף ועט :)~~~

איך תמריצים עובדים עלינו?בפרק תום משתף בתובנות שלמד מתוך הספר מעולה ״אמנות המקל והגזר״ של פרופ׳ אורי גניזיגניזי הוא פרופסור לכלכלה התנהגותית ואסטרטגיה מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו.תחום המומחיות שלו הוא האופן שבו תמריצים משפיעים על התנהגות של יחידים ושל שווקים.ספרו הפופולרי הראשון, "ציר ה-Why – המניעים הנסתרים והכלכלה ההתנהגותית מאחורי היומיום שלנו", יצא לאור ב- 2013.—אז מה מצפה לנו בפרק הנוכחי?תום יספר לנו על תמריצים שעובדים (וגם על כאלה שלא), על סיפורי הצלחה של ארגונים בין-לאומיים כמו Coca Cola, Tata, Toyota, Visa, Zappos (ספוילר #1: 450 דולר הנחה פחות זה תמריץ פחות אפקטיבי מקופון למילוי דלק באותו שווי), ודוגמאות מרתקות (ומוזרות) שהתרחשו בניו זילנד, צרפת, וייאטנם, הודו והולנד (ספוילר #2: אם תאחרו לאיסוף בגן בפריז, אתם עלולים למצוא את הילד.ה שלכםן בתחנת משטרה).נלמד שמה שחשוב בתמריצים זה לא (רק) הכסף, אלא הסיפור שמסתתר מאחוריהם (או, במילים אחרות, הפרשנות שלנו) ונדבר על מושגים חשובים בהקשר של תמריצים: חרטה, שנאת הפסד, עיגון, מסגור, נורמה חברתית, נדירות, איתות חברתי (סיגנלינג).ולסיום, כמה שאלות שנענה עליהן במהלך הפרק:✅   איך העלאת מחירים דווקא עשויה להוביל להגדלת מכירות?✅   מה זאת ״הגרלה הולנדית״ ואיך היא סייעה לצמצם את השימוש במגרש חניה ב- 26%?✅   למה ג׳ף בזוס מתכוון ב״בבקשה אל תקבלו את ההצעה שלי״?✅   מה הקשר בין חולדות בוויאטנם לנחשי קוברה בהודו?~~~

בפרק הזה תום מראיין את רועי על המבנה הארגוני של Q ועל האופן שבו אנשי הצוות מתנהלים בחברה. רועי סיפר על המוטיבציה להקים ארגון כזה ועל מקורות ההשראה שלו.הוא שיתף בניסיון לייצר נורמות, תהליכים ושגרות שנותנים מענה הולם לרצונות ולצרכים שלנו כאנשי מקצוע הפועלים בהקשר של שוק תחרותי.רועי שכח לציין במפורש (אבל זה נאמר במובלע) את הערך שזה מייצר גם ללקוחות וגם לחברות וחברי Q. שלושה נושאים מסקרנים שדיברנו עליהם במהלך הפרק:✅   איך פיראטים היו מחלקים שלל?✅   איך להרוויח מיליון דולר בשעה?✅   מה זה ארגוני teal (צבע ירוק כחלחל שלא מצאתי לו תרגום מדויק ולכן בטעות השתמשתי במילה ״תכלת״). ~~~

פרק זה מוקדש למשה לייטר ז״ל, חבר מהצוות של רועי שנהרג במהלך הלחימה בעזה ב- 10.11.23.—הפעם אירחנו את איתי חמו.איתי הוא עו״ס קליני ומנהל מרכז טיפולי הנותן מענה לילדים נוער ומבוגרים במנעד רחב של מצבי משבר ובריאות הנפש.הוא מטפל בקליניקה פרטית מזה כ- 13 שנה.איתי עוסק בטיפול בהפרעות חרדה, פגיעות מיניות, הדרכת הורים ומצבי טראומה שונים.במהלך השנים למד 5 שיטות שונות לטיפול בטראומה והן באות לידי ביטוי בעבודתו כיום כמנהל.—דיברנו עם איתי על חוסן ברמת האינדיבידואל וברמת הקהילה.למדנו כלים פרקטיים לפיתוח חוסן ולהתמודדות עם טראומה.שמענו על חוויות מעולם הטיפול.—שלושה נושאים מסקרנים שדיברנו עליהם עם איתי במהלך הפרק:✅   מה זה מודל ה״גשר המאחד״?✅   מה מחקרים מראים על העיסוק הישיר בטראומה?✅   ואיך פרשנות מחודשת של אירועים טראומטיים עוזרת בתהליך ההחלמה?~~~

שנה חדשה היא הזדמנות לחזור לסוג של שגרה. גם היא שונה מהותית מהשגרה שקדמה לה. אז אחרי תקופה ארוכה שבה לא פרסמנו פרק בפודקאסט, אנחנו מתכננים לחזור.בפרק הזה אנחנו מתארים את הסיבות לכך שהפסקנו לפרסם ואיך אנחנו מתכוונים להמשיך מכאן.מי יודע, אולי הפוסט הזה יהיה כפתור ההריסטארט של הפודקאסט.~~~

הפעם אירחנו את מאיה גולדברג.מאיה היא מומחית ליישום של פסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית בחברות הייטק, מלווה יזמים, מרצה בתואר שני לכלכלה התנהגותית באוניברסיטת רייכמן ופסיכולוגית.כמו כן, מאיה הייתה חוקרת והובילה את האסטרטגיה של חברת קיימא, חברת ייעוץ לכלכלה התנהגותית מיסודו של דן אריאלי.למאיה יש שני תארים שנייים, תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני נוסף בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת רייכמן. ותואר ראשון כפול מאוניברסיטת תל אביב במתמטיקה ובתוכנית הבין-תחומית של מדעי הרוח.כמה שאלות שמאיה גולדברג ענתה עליהן:✅   איך שינוי של הגדרת המושג ״אמפתיה״ גרמה להזזת המחט ב Inutition Robotics?✅   איך מיישמים את שלושת שלבי התהליך (מחקר, זיקוק מנגנונים פסיכולוגים רלוונטיים, ניסוח היפותזות ובחינה שלהם) בעבודה עם חברות טק?✅   מדוע לדעתה הנושא של Social Motivation לא מספיק נחקר (ואיך אפשר להשתמש בצורך בכבוד, סטטוס, אהבה ושייכות בבנייה של מוצרים)?✅  מה הקשר בין ההחלטה ליציאה לחופשה בקריביים מחר או בעוד חודש לנטפליקס?✅ מה זה reward substitution איך זה קשור לעובדה שא.נשים מצחצחים שיניים אך לא משתמשים בחוט דנטלי?~~~

עירן הלפרין הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית ופוליטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ומייסד מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי. לשעבר, דיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. .דיברנו עם עירן על פסיכולוגיה פוליטית, על עולמות המחקר של התחום, על הסכסוך היהודי-פלסטיני, על גזענות בישראל ועל המחאה הנוכחית. למדנו על דוגמאות לשינוי חברתי אמיתי בעולם, עמדנו על הפער בין אינטואיציה למחקר מדעי, ודנו בהנגשה של ידע אקדמי לפעילות בשטח.~~~כמה שאלות שפרופ׳ עירן הלפרין ענה עליהן:✅   מהם ארבעת הגורמים שדוחפים א.נשים לצאת לרחובות?✅   איך מפתחים התערבות לשינוי תחושת השנאה?✅   מהן אבני היסוד של תקווה?✅   מה זה אקורד?~~~

הפעם הפרק מוקדש לרצפים Streaks.מה זה רצף? הנה כמה דוגמאות:השלמה של שבעה ימי לימוד שפה במהלך השבוע (Duolingo).חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם תרגלתם.ן מדיטציה (Headspace).חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם ״הסתנאפתם.ן״ עם חבר.ה (Snapchat). למה צריך רצף?כדי להגביר את המוטיבציה של משתמשים להתמיד במשימות באופן עקבי לאורך זמן. מתי נשתמש ברצף?כאשר ההגעה ליעד דורשת השקעת זמן רב (רכישת שפה, הורדת משקל, כניסה לכושר גופני, …). איך בונים רצף?האזינו לפרק :)ֿ הנה טעימה של כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק: ✅  מה זאת שיטת סיינפלד?✅  איך מייצרים רצפים שמניעים משתמשים לפעולה?✅  ואיך כל זה קשור לתופעת ה״יד החמה״ בכדורסל?~~~

טאדאאם…!אנחנו שמחים להציג את הפרק השני בפינה החדשה שהשקנו ובה אנו מדברים על העקרונות ההתנהגותיים שבבסיס ההחלטות של חברות הטק הגדולות.בין היתר, נתחקה אחר הבחירות בפיצ׳רים במוצר, קמפיינים שיווקיים, מודלי תמחור ומהלכים אסטרטגיים נוספים.בפעם שעברה דיברנו על ספוטיפיי ועכשיו הגיע תורה של ענקית הסטרימינג - נטפליקס.כמה עובדות על נטפליקס: החברה נוסדה ב- 1997 על ידי ריד האסטינגס ומארק רנדולף, לא נמכרה לבלוקאסטר ב- 50 מיליון דולר, הכניסה בשנה שעברה 32 מיליארד דולר מ- 220 מיליון מנויים - פלטפורמת הסטרימינג המובילה בעולם.עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: פרסונליזציה (השוו את מסך הפתיחה שמופיע אצלכם לשל חברים, בני משפחה או קולגות) צליל פתיחה מובחן (איך הוא נשמע?), ברירות מחדל (מה קורה חמש שניות לאחר סיום פרק?), הוכחות חברתיות (טופ 10, טרנדינג), ועוד (האזינו לפרק!).~~~לסיכום, הנה טעימה של כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק:✅  מה הסיפור מאחורי צליל הפתיחה של נטפליקס ואיך זה קשור לעז?✅  מה היו ההשלכות של הצפייה בסדרות גמביט המלכה ומשחקי הדיונון?✅  איך הופכים באג לפיצ׳ר בעזרת עקרון התנהגותי?✅  איך תובנות התנהגותיות משרתות את המטרות העסקיות של החברה?~~~

הפעם הפרק מוקדש לספר Six-Minutes X-Ray: Rapid Behavior Profiling מאת Chase Hughes.הספר והסופר חריגים בנוף (של הספרים שסיכמנו עד כה בפודקאסט). המודלים שנציג לא מבוססים על מחקר אקדמי אלא על ניסיון מהשטח של אדם עם רקע ביטחוני (הוא עבד למעלה מעשרים שנה בחדרי חקירות כחוקר, מתשאל ומאבחן התנהגות).   נדבר על שני המודלים העיקריים שמוצגים בספר:מפת צרכיםמפת החלטות1- מפת צרכיםמפת הצרכים מסייעת להבין מהו הדבר שהכי חשוב לאדם שעומד מולך. הצרכים מתחלקים לשני סוגים: צורך ראשי וצורך משני. כל אחד מהצרכים מתחלק לשלוש קטגוריות (כמו כל דבר בצבא…).צרכים ראשיים (מה חשוב לו)אימפקט - השינוי וההשפעה שלואישור חברתי - קבלת אישור מהסובבים אותוקבלה חברתית - השתייכות לקבוצהצרכים משניים (איך האדם מנסה להצטייר כלפי חוץ)אינטליגנציהרחמיםכוחזיהוי של הצורך הראשי והמשני מאפשר בניית פרופיל של אדם. דרכו ניתן להבין את המטרות, הפחדים והמוטיבציה של אותו אדם. לדוגמה, אנשים שהצורך הראשי שלהם הוא קבלה חברתית יחששו יותר מרכילות או שיפוטיות.2- מפת החלטותמפת ההחלטות מסייעת להבין מהו הגורם הדומיננטי או הקריטריון במערכת השיקולים שעל בסיסו האדם שמולנו מקבל החלטה.ישנן שש קטגוריות:שונותחדשנותחברתיותקונפורמיזםהשקעההאם זה הכרחי?יצא לנו הפעם פרק ״בזק״ (כיאה למודל המוצג בו…). משערים שתוך שש דקות (ואפילו פחות) תוכלו להתרשם מהפרופיל המיוחד של הפרק.האזנה נעימה :)~~~

בשנת 2020 פירסם פוג, חוקר הרגלים ומייסד המעבדה לעיצוב התנהגותי בסטנפורד את הספר Tiny Habits שנהפך תוך רגע לרב מכר עולמי.לאורך הספר פוג מדגיש שוב ושוב את החשיבות של פירוק שינויים גדולים לצעדים קטנים ומצטברים.הוא טוען ששינוי הרגלים לא חייב להיות דבר קשה וחולק במודלים ושיטות שאסף לאורך הקריירה כדי לשנות את ההתנהגות שלנו לטובה.BJ FOGG של Tiny Habits: The Small Changes That Change Everything הפרק מוקדש לספר ~~~כמה שאלות שענינו עליהן (בעזרתו של פוג) במהלך הפרק:

שאלת השאלות בעולם העבודה היא איך לרתום ולהניע עובדים? התשובה הפשוטה והלא מפתיעה היא, כמובן, כסף. התשובה המורכבת (והקצת יותר מפתיעה) היא שכסף עשוי להוביל לתוצאות הפוכות ולא רצויות… הפעם שוחחנו עם ד״ר גיא הוכמן, מומחה לקבלת החלטות, ראש תכנית התואר השני בכלכלה התנהגותית באוניברסיטת רייכמן, ראש החטיבה לקבלת החלטות בתכנית לתואר השני בפסיכולוגיה חברתית וCBO ושותף מייסד בחברת platera.ai.ד"ר הוכמן בעל דוקטורט בפיסכולוגיה מהטכניון והשתלם בלימודי פוסט דוקטורט במעבדתו של פרופסור דן אריאלי בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת דיוק.הייתה שיחה מעניינת על סוגי מוטיבציה ותמריצים, הנעת (והנאת) עובדים, קבלת החלטות, בונוסים, אוטונומיה, שנאת הפסד, תפקיד ה CBO, קבלת החלטות, ועוד.כמה שאלות שד״ר גיא הוכמן ענה עליהן:✅   מה ההבדל בין מוטיבציה חיצונית, פנימית ופרו-חברתית?✅   איך בונוסים כספיים משפיעים על התפוקה בטווחי זמן שונים?✅   מה התפקיד של אוטונומיה בקשר בין בונוסים לתפוקה?✅   מתנה או כסף - מה עדיף?✅   ״שנאת הפסד״ - האמנם?✅   איך מעודדים צוותים רפואיים להתחסן לשפעת?✅   מהן שלוש הממלכות בתחום של קבלת ההחלטות?✅   מדוע כלכלה התנהגותית היא המדע של המובן מאליו?✅   איך הוא הכיר את פרופ׳ דן אריאלי? האזנה נעימה :)~~~

השקנו פינה חדשה! העקרונות ההתנהגותיים שבבסיס ההחלטות של חברות הטק הגדולות: פיצ׳רים במוצר, קמפיינים שיווקיים, מודלי תמחור, ועוד. והתחלנו, איך לא, עם ספוטיפיי.כמה עובדות על ספוטיפיי (נכון ל- 2022): 180 מיליון מנויים, 70 מיליון שירים, 2.9 מיליון פודקאסטים (אנחנו אחד מהם!), ~10 מיליון יורו הכנסות בשנה שעברה.עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: (כמעט) לא עושים שימוש בנוטיפיקציות, בונים הרגלים (מה קורה כל יום שני?), מייצרים תחושת מחסור (מה קורה כל יום שני?), בונים ציפייה (מה קורה בסוף השנה?), ועוד (האזינו לפרק!).ו… עוד עובדות שמעניינות (בעיקר אותנו ואולי גם אתכם, נכון לסוף 2022): יצרנו 448 דקות של תוכן (14 פרקים), 40% מהמאזינים שלנו עוקבים אחרי הפודקאסט, הדירוג שלנו הוא 4.9 (מתוך 5!), ביחס לשנה שעברה יש עלייה במספר שעות האזנה (229%), מספר העוקבים (185%) ומספר המאזינים (122%). הנה טעימה של כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק: ✅ מה הקשר בין מכונות מזל לעיתוי של הפרסום של הסיכום השנתי?✅ איזה באג הפך לפיצ׳ר בספוטיפיי?✅ מה זה MAYA?✅ איך פרדוקס הבחירה קשור לממשק ספוטיפיי?✅ מה הפך את השיר HEY YA ללהיט ואיך זה קשור לסנדוויצ'ים?✅ ומדוע (יחסית) מעט מנויים מפסיקים לשלם להם?~~~

קיבלנו הצצה (רב-חושית) אל העתיד. הפעם שוחחנו עם פרופ' אמיר עמדי, ראש מכון ברוך איבצ'ר לחקר מוח, קוגניציה וטכנולוגיה באוניברסיטת רייכמן.פרופ׳ אמיר עמדי הוא חוקר מוח ומחלוצי המחקר הרב חושי. אחד ממאה אנשי חזון של ארגון genius 100 visions (inspired by Einstein) Org ושותף בחברת רמפי שמחברים חוויות דיגיטליות ומציאות רבודה ביחד עם טיפול תרופתי. הייתה שיחה פרקטית-פילוסופית מרתקת על מחקר רב-חושי ועל היישום שלו בתחומים מגוונים. במהלך השיחה הזכרנו, בין היתר, את הנושאים הבאים: מודעות, קשב, תפיסת מציאות, מטאוורס, לימוד שפה שנייה, חרדה, לחץ, דיכאון, הפרעות שינה, ADHD, סינסתזיה, פסיכדליה, מציאות רבודה. כמה שאלות שפרופ' אמיר עמדי ענה עליהן:✅   מה זו רב-חושיות?✅   מה זאת סינסתזיה והאם היא קיימת אצל כולנו?✅   האם המוח שלנו מוכן למטאוורס ואיך זה קשור לבחילות?✅   מה הקשר בין "אשליית יד הגומי", "אפקט מקגרק", ושאלות פילוסופיות על המציאות?✅   האם אפשר לראות דרך הידיים או לשמוע דרך העיניים?✅   מה משותף לבילי אייליש, פארל וויליאמס ווסילי קנדינסקי?✅   איך אפשר להוריד מינונים של משככי כאבים ולהשיג את אותו האפקט?✅   האם צריך לחשוש מחברות כמו ניוראלינק של אילון מאסק?✅   מה זה Cross-Modal Correspondence ואיך זה לשנות את עולם המסעדנות? האזנה נעימה :)~~~

הפעם אירחנו את ד״ר עדי ברלינר, מנהלת היחידה להיענות מטופלים מבוססת נתונים במכון המחקר של כללית. יש לה דוקטורט מהטכניון, והיא ברשימת נבחרת המנהיגות המבטיחה 40 עד 40 של עיתון גלובס לשנת 2022.השיחה עם עדי הייתה מעוררת השראה. היא סיפרה לנו על האופן שבו היא משלבת AI ביחד עם מדעי התנהגות בתחום הבריאות, על הקמת יחידה חדשה במערך החדשנות של כללית, על הדוקטורט שסיימה ועל חיים עם שלוש שעות שינה בלילה.כמה שאלות שעדי ענתה עליהן:✅ איך השילוב של AI ומדעי ההתנהגות ישנו את מערכת הבריאות? ✅ מה זה מודל ה BASIC?✅ איזה נוסח של SMS סייע לצמצם את אי-ההגעה לתורים רפואיים בכ- 33% ולהגדיל את הביטול מראש בכ- 17%? (שיתוף פעולה עם חברת קיימא של דן אריאלי, משרד האוצר ובתי החולים של כללית)✅ מה היה הכישלון של הצוות שלה בכללית?✅ ומה החזיר את עדי לספסל הלימודים האקדמיים?~~~

הפעם אירחנו את אליאב אללוף.מומחה לשיווק, בעיקר B2C ו 2B2BC, שעבד ישירות עם למעלה מ-100 מותגים, ארגונים וחברות סטרטאפ, בארץ ובחו"ל. בין אלו אפשר למצוא את ישראכרט, בנק הפועלים, קניוני עופר, מיני (מקבוצת BMW), זארה, סטימצקי, טאבולה, אלקטריאון, אל-על, קוקה קולה, בנק לאומי, מיטב ד"ש (רימונים), MEET IN PLACE, גופי בטחון שונים שעדיף לא להזכיר את שמם, THE WEATHER CHANNEL (IBM), אושו אינטרנשיונל (הודו), MICHAEL BECKWITH מפרויקט הסוד (THE SECRET), אוניברסיטת סנטה מוניקה, ועוד.מרצה בארץ ובעולם עם הרצאות "סטוריטלינג ת'כלס" (איך לספר את הסיפור שלנו?) ו"מוח קונה, מוח מוכר" (מה ההבדל בהתנהגות שלנו כשאנחנו קונים וכשאנחנו מוכרים?).מחבר רבי המכר "למה כדאי להיות לטובת הכריש?" ו"מה למדו החברות המצליחות בעולם מסרטי המאפיה?" בהוצאת אוריון. כמה שאלות שענינו עליהן בעזרתו של אליאב:למה חומרי ניקיון מקציפים?איך טימברלנד הפך ממותג של חקלאים למותג של היפ-הופ?למה בעידן הדיגיטלי מותגים עדיין מפרסמים בשלטי חוצות?איך המיניונים החליפו את הטעם של ממרח שוקולד השחר?מדוע דווקא דברים שנתפסים כלא הגיוניים - הם למעשה הגיוניים מאוד…(ושוחחנו גם על כמה מושגים כמו חדשנות פסיכולוגית, עקרון ההכבדה, סיגנלינג, פרסום מדעי, עקרון המשתמע). ~~~

הפרק מוקדש ל"אפקט המסגור" - הטייה ידועה לפיה אופן הצגת המידע משפיע על קבלת ההחלטה. כלומר, מסגור המסר ישפיע על ההתנהגות שלנו. לדוגמה: כנראה נעדיף שמפו ש"מכיל 97% חומרים טבעיים" ולא סבון ש "3% ממרכיביו הם כימיקלים או חומרים סינתטיים" (המסר השני כנראה יגרום לפיטוריו המיידיים של הקופירייטר שהגה אותו). מלבד מחקר אקדמי נרחב סביב התופעה, אפקט המסגור הפך לכלי פופולרי ושימושי בעולמות השיווק, המכירות, יחסי הציבור ובקרב כל מי שמעוניינ.ת להניע א.נשים לפעולה.כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק:מהם שלושת סוגי המסגור?מה זה "חוק ה- 100"?איך מעודדים סטודנטים להימנע מדחיינות?ו… האם חצי הכוס היא מלאה או ריקה?~~~

יצירתיות שיטתית?! מסתבר שיש דבר כזה…הפרק מוקדש ל"חשיבה המצאתית שיטתית" (SIT) שזו מתודולוגיה אפקטיבית לפיתוח מוצריםשירותים חדשים ופתרון בעיות דרך שבירת קיבעונות קוגניטיביים.כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק:איך מתגברים על קיבעונות קוגניטיביים?מה זה עיקרון "העולם הסגור"?מהם חמשת כלי החשיבה של SIT?מה זה תהליך ה FFF?

הפרק מוקדש לספר Decisive: How to Make Better Choices in Life and Work מאת האחים Heath. הספר עוסק בהחלטות הגדולות של החיים . כאלה ש:יש להן השלכותלא קורות בתדירות גבוההאין עליהם פידבק מיידיכלומר, כאלה שאי אפשר לפתח אינטואיציה לגביהן. כמה שאלות שענינו עליהן (בעזרתם של צ'יפ ודן) במהלך הפרק:איך בודקים את ההנחות שלנו ומתגברים על הטיית האישוש?מה זה עיקרון ה- 10-10-10?מה זאת תיאוריית רמת ההבניה והמרחק הפסיכולוגי?למה Zappos מציעה בונוס עזיבה לכל העובדים החדשים?ו… מה הקשר בין להקת Van Halen לסוכריות M&M בצבע חום?! (חלק 2/2)~~~

הפרק מוקדש לספר Decisive: How to Make Better Choices in Life and Work של האחים Heath. הספר עוסק בהחלטות הגדולות של החיים, כאלו ש..