Podcasts about slicha

The word נעים means pleasant, or nice. Let's learn all about pleasantness – Guy teaches us sentences with this word that has had a long and successful career, along with Hebrew names related to its root. Oh, and how do you greet someone who just got a haircut in Arabic? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Naim – Pleasant, fine – נעים Mezeg avir naim – Nice weather – מזג אוויר נעים Naim meod – Nice meeting you – נעים מאוד Na'im lehakir – Nice meeting you – נעים להכיר Naim li me'od – Nice meeting you – נעים לי מאוד Ze lo na'im li – I don't like this (feeling) – זה לא נעים לי Slicha, mamash lo na'im li, aval… – Sorry, I feel awful saying this, but… – סליחה, ממש לא נעים לי, אבל Na'iman – An arabic blessing to a person who finished a shower or got a new haircut – נעימן – نعيماً “Ani holem al Naomi” – I dream about Naomi – אני חולם על נעמי Na'ama – Na'ama, a woman's first name – נעמה Noam – Pleasantness – נועם “Ata lo yachol la'asot et ze yoter be-noam?” – Can't you do it more pleasantly? – אתה לא יכול לעשות את זה יותר בנועם Be-noam – Pleasantly – בנועם Noam halichot – Peasant manners – נועם הליכות Ne'ima musikalit – Musical tune – נעימה מוסיקלית Biluy naim – Have a great time – בילוי נעים Tisa ne'ima – Have a pleasant flight – טיסה נעימה   Playlist and Clips: Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na'im (lyrics) Jana Mekdad – Naiman (Arabic) Yael Naim – New Soul Hedva & David – Ani Holem Al Neomi (lyrics) Hedva & David – Naomi No Yume (Japanese version) Yael Levy – Tmuna (lyrics) Ep. 58 about lo na'im li HEB

The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Eru'ah yeri – Shooting – אירוע ירי Eru'ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה Eru'ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל “Yesh li eru'ah” – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע “Slicha, atem osim eru'im?”- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים “Wai, yesh li maleh eru'im ha-hodesh” – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש Bein avodot – Between jobs – בין עבודות Eru'ah hevra – Company event – אירוע חברה “Le-hazmanat eru'im” – To book an event – להזמנת אירועים Eru'ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה “Eru'ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam” – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו Eru'ah be-hafrada / eru'ah nifrad – An event with separation between men and women – אירוע בהפרדה / אירוע נפרד “Ani nichnas la-eru'ah” – I am getting into this – אני נכנס לאירוע “Ze lo ha-eru'ah” – It's not the same – זה לא האירוע “Ze eru'ah acher / shoneh” – It's a different thing altogether – זה אירוע אחר/שונה “Ani ba-eru'ah”- I am on the case – אני באירוע   Playlist and Clips: Shuli Rand – Eru'ah Mitgalgel (lyrics) Eru'a hokara – Tribute Eru'ah be-hafrada “Ani nichnas la-er'ua” Kama lehavi – The event gift calculator Ep. no. 103 about dkira, stabbing Ep. no. 220 about ‘yesh li eru'ah' HEB Ep. no. 243 about eru'ah be-hafrada HEB

Whether it's telling someone they did well, asking the cost, or lashing out at someone, “yatsata” (from “latset” – to “go out”/”come out”) plays an important role in everyday Hebrew slang. Host Guy Sharett teaches us a few of these useful idioms, which you won't find in your dictionary. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Britanya rotsa latset me-ha ichud ha-eropi” – The UK wants to exit from the EU – בריטניה רוצה לצאת מהאיחוד האירופי Yatsata gadol – You came out great – יצאת גדול “Asher, lo rak tsadik yatsata, yatsata anak” – You didn't just come out great, you came out huge – אשר, לא רק צדיק יצאת, יצאת ענק Anak – Huge, gigantic – ענק Yatsata tsadik – You came out a saint – יצאת צדיק Yatsata be-zol – You got off easy – יצאת בזול “Boyna, yatsata be-zol” – Dude, you came off easy – בוא'נה, יצאת בזול Lo yatsa li – I didn't get a chance – לא יצא לי Slicha, od lo yatsa li – Sorry, I didn't get a chance to do it yet – סליחה, עוד לא יצא לי Im yotse lecha – If you get a chance – אם יוצא לך Rak im yotse lecha – Only if you get a chance – רק אם יוצא לך Ma yatsa lecha mi-ze? – What did you gain from it? – מה יצא לך מזה Nu, ve-ma yatsa lecha ba-sof mi-ze? – So, what did you gain from it at the end? – נו, ומה יצא לך בסוף מזה Ma yatsa ba-sof im X – What happened to X at the end? – מה יצא בסוף עם מישהו Kama yatsa ba-sof? / Kama yatsa? – How much did it come out at the end? – כמה יצא / כמה יצא בסוף Kama kama? – What's the score? – כמה כמה Ma Yatsata alay? – Why are you attacking me? – מה יצאת עליי   Playlist and Clips: Yatsata Tsadik TV Show Noam Yakobson – Yatsata be-zol (lyrics) Yoav Yitshak – Ma Yatsa Lecha Mi-ze (lyrics) Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics)   Ep. no. 26 about ‘can you?'

While shopping about in Israel, have you ever asked for a discount, הנחה in Hebrew? On this episode, Guy talks about navigating all kinds of shopping interactions, like bargaining your way through a sale and understanding special promotions. Don't miss the hilarious parody of a quintessential Israeli commercial at the end of the episode. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Pirsomot – Commercials, ads – פרסומות Hanacha, hanachot – Discount, discounts – הנחה, הנחות 20 achuz hanacha – 20 percent discount –  20 אחוז הנחה Efshar hanacha ulay? – Is there a discount, maybe? – יש הנחה אולי? Hagigat mivtsa'im – A celebration of sales – חגיגת מבצעים Yesh eize mivtsaim? – Are there any sales? – יש איזה מבצעים? Konim X umkablim Y – You buy X and get Y – קונים איקס ומקבלים וואי Hanacha la-kniya ha-ba'a – Discount for the next purchase – הנחה לקנייה הבאה Kabli – Get (imperative, feminine) – קבלי Haziyat femina matana – A Femina bra for free – חזיית פמינה מתנה Betokef ad 30 be-iuni – Valid until the 30th of June – בתוקף עד 30 ביוני O ad gmar ha-mlai – Or until it runs out of stock – או עד גמר המלאי Mechira metorefet – Crazy sale – מכירה מטורפת Be-hanachot anakiyot – In huge discounts – בהנחות ענקיות Slicha, yesh lachem shulchanot? – Excuse me, do you have tables? – סליחה, יש לכם שולחנות? Eifo ani yachol limtso… – where can I find… – איפה אני יכול למצוא… Kama ya'ale li – How much will it cost me…? – כמה יעלה לי…? Efshar be-tashlumim – Can I pay in installments? – אפשר בתשלומים? Ken, aval az yesh ribit – Yes, but then there's interest – כן, אבל אז יש ריבית   Playlist and Clips: Bitu'ach Yashir – Insurance commercial Life Party – Hagigat Mivtsa'im Femina bra commercial TV Screens commercial Commercials – Parody Shlomo Artzi – Pa'am Tori U-fa'am Torech (lyrics)   Ep. 155 about lehorid Ep. 293 about full1  Ep. 294 about full2 Ep. 295 about the impersonal in Hebrew

To aim, to tune, to intend, to really mean something. The Hebrew equivalent of these verbs all come from the root כ.ו.נ, a root which has many interesting uses in our spoken language. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mi mechaven et ha-tnu'ah – Who is directing the traffic – מי מכוון את התנועה Lechaven ekdah le-ever mishehu – To aim a gun at someone – לכוון אקדח לעבר מישהו Az ani akhaven le-shmone kazé – I'll aim to get there at eightish – אז אני אכוון לשמונה כזה Eich Lechaven gitara – How to tune a guitar – איך לכוון גיטרה Lama ata mekhaven namuch? – Why are you aiming low? – למה אתה מכוון נמוך Oh wow, hem mekhavnim gavoha – They are aiming high – הם מכוונים גבוה Mekhuvan – Tuned, deliberate, aimed – מכוון Tslil mechuvan – “Tuned tone” – צליל מכוון Psanter lo mechuvan – An out of tune piano – פסנתר לא מכוון Ekdach mekhuvan le'ever mishehu – Pistol aimed at someone – אקדח מכוון לעבר מישהו “Atem yod'im le-mi ze haya mechuvan” – You know who it was aimed at – אתם יודעים למי זה היה מכוון Mekhuvan matara – Goal-oriented – מכוון מטרה Bi-mechuvan, be-ofen mechuvan – Deliberately – במכוון, באופן מכוון “Kshe-at omeret lo lema at mitkavenet?” – What do you mean when you say ‘no'? – כשאת אומרת לא למה את מתכוונת Lo hevanti, le-ma ata mitkaven, le-ma at mitkavenet? – Wait, what do you mean? – לא הבנתי, למה אתה מתכוון, למה את מתכוונת Hitkavanti kshe-amarti – I really meant what I said – התכוונתי כשאמרתי Slicha, lo hitkavanti – Sorry, I didn't mean it – סליחה, לא התכוונתי Bli kavana, lo be-khavana – Unintentionally – בלי כוונה, לא בכוונה Slicha, bli kavana amarti etmol mashehu she-lo hayiti tsarich lehagid –  Sorry, yesterday, without really meaning it, I said something I shouldn't have said. – סליחה, בלי כוונה אמרתי אתמול משהו שלא הייתי צריך להגיד  Ze lo haya be-khavana – I didn't mean it – זה לא היה בכוונה “Ha-kol be-kavanot tovot” – Everything is done with good intentions – הכל בכוונת טובות Yesh lo kavanot tovot/raot – He's got good/bad intentions – יש לו כוונות טובות/רעות Aval ha-kavanot shelo tovot – But his intentions are good – אבל הכוונות שלו טובות Hayta lo kavana tova – His intention was good – הייתה לו כוונה טובה Ata roe'eh she-ze lo be-khavana – You can see it's not intentional – אתה רואה שזה לא בכוונה Kavenet telescopit – Telescopic sight (of a gun) – כוונת טלסקופית “Se'u einayim be-tikva, lo derekh kavanot” – Raise your eyes in hope, not through the sight of a gun – שאו עיניים בתקווה, לא דרך כוונות   Playlist and Clips: Shotei Ha-nevu'ah – Yediah (lyrics) Eich lekhaven gitara Yitshak Klepter – Tslil Mechuvan (lyrics) Ha-tarnegolim – Kshe'at Omeret Lo (lyrics) Jonathan Mergui & Marina Maximilian Blumin – Sagol Bahir (lyrics) Yirmi Kaplan – Kavanot Tovot (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Shir La-shalom (lyrics) Ep. no. 45 about non-committal Hebrew Ep. no. 109 about ‘I don't know'  The promised podcast about Shir La-shalom

What do we say to someone really tall who is sitting in front of us in the movie theater? And how do spies communicate with each other? Guy explains the Hebrew root ח.ב.א Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Machbo'im – Hide and seek – מחבואים Mesachkim be-machbo'im – We're playing hide and seek – משחקים במחבואים Machbo – Hideout, hiding place – מחבוא Mistor – Hiding place – מסתור Lehachbi – To hide – להחביא Lehastir – To hide – להסתיר “Tipim eich lehachbi mamtakim me-aba gargeran” – Tips on how to hide candy from a gourmand father – טיפים איך להחביא ממתקים מאבא גרגרן Lehachbi dvarim mi-mishehu – To hide things from someone – להחביא דברים ממישהו “Hu mastir sham mashehu elef achuz” – He's hiding something in there, one thousand percent – הוא מסתיר שם משהו אלף אחוז Hu mastir sod – He's hiding a secret – הוא מסתיר סוד Hu machbi et ha-kesefe mi-tachat la-mizran – He's hiding the money under the mattress – הוא מחביא את הכסף מתחת למזרן Lehachbi et ha-kesef mi-ganavim – To hide the money from thieves – להחביא את הכסף מגנבים Lehastir et ha-emet me-ima – To hide the truth from mom – להסתיר את האמת מאמא Slicha, ata mastir li, at mastira li – Excuse me, you're blocking the view – סליחה, אתה מסתיר לי, את מסתירה לי Hastarat aron hashmal – Concealing of the electricity panel – הסתרת ארון חשמל Hastarat mispar telefon – Concealing your telephone number when calling someone – הסתרת מספר טלפון Hastarat bechi be-rega – How to conceal that you've been crying – הסתרת בכי ברגע Seter – Hideaway, secret hiding place – סתר Haazanot seter – Wiretaps, secret recordings – האזנות סתר Sfat starim, safa sodit – Secret language – שפת סתרים, שפה סודית Ba-seter – Secretly, clandestinely – בסתר Hem nifgeshu ba-seter – They met secretly – הם נפגשו בסתר Matan ba-seter – Anonymous giving – מתן בסתר Ha-kesef muchba me-ahorei ha-aron – The money is hidden behind the closet – הכסף מוחבא מאחורי הארון   Playlist and Clips: Tattoo – Machbo'im (lyrics) Eich lehabi mamtakim me-aba Hu mastir sham mashehu Hastarat bechi be-rega Ep. no. 346

Who's last in line? You are? So I'm after you. Today, Guy explains the different uses of אחרון, meaning last or lately, including the saying, last but not least. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Slicha, mi acharon? – Who's last in line? – סליחה, מי אחרון Slicha, ata acharon? – Are you the last? (M.) – סליחה, אתה אחרון  Slicha, at achrona?' – Are you the last? (F.) – סליחה, את אחרונה Az ani acharecha/acharayich – So I am after you – אז אני אחריך/אחרייך Ba-zman ha-acharon – Lately – בזמן האחרון La-achrona – Lately – בזמן האחרון “La-achrona at mezayefet” – Lately you've been faking it – לאחרונה את מזייפת “Ve-yadati she-ha-paam bli safek” – And I knew that that time, without a doubt – וידעתי שהפעם בלי ספק “Zot ha-paam ha-achrona” – It was the last time – זאת הפעם האחרונה Zot hayta ha-paam ha-achrona – It was the last time – זאת הייתה הפעם האחרונה Zot ha-paam ha-achrona – This is the last time – זאת הפעם האחרונה Pa'am achrona! – This is the last time you do that, or else! – פעם אחרונה Paam achrona she-at lo no'elet et ha-delet – This is the last time you don't lock the door – פעם אחרונה שאת לא נועלת את הדלת “Matai ba-paam ha-achrona, asita mashehu bishvil mishehu?” – When was the last time you did something for someone else? – מתי בפעם האחרונה, עשית משהו בשביל מישהו Matai haita ha-paam ha-achrona she… – When was the last time that… – מתי הייתה הפעם האחרונה ש Tagid li kama milim achronot – Tell me a few last words – תגיד לי כמה מילים אחרונות Ha-gam ata Brutus? – Et Tu Brute? – הגם אתה ברוטוס Yedioth Ahronot – “Latest news” – ידיעות אחרונות Ha-seu'da ha-achrona – The Last Supper – הסעודה האחרונה Acharon acharon haviv – Last but not least (M.) – אחרון אחרון חביב Achrona achrona haviva – Last but not least (F.) – אחרונה אחרונה חביבה Ve-acharon acharon haviv… Tomer – And last but not least, Tomer – ואחרון אחרון חביב, תומר Ve-achrona achrona haviva, Mika – And last but not least, Mika – ואחרונה אחרונה חביבה, מיקה   Playlist and Clips: Idan Amedi – Ba-zman Ha-acharon (lyrics) Eden Hason – Bo'i Nishan Al Ze Rona Keinan – Ha-pa'am ha-achrona (lyrics) Danny Bassan – Kichlot ha-kol ve-hatmuna (lyrics) Zehava – Milim Achronot (lyrics) Jane Bordeaux – Ha-pa'am ha-achrona (lyrics) Episode number 164, ‘The Ruthless Israeli Line: How to hold your own'; Hebrew version.  Episode no. 323 about laughing; Hebrew version Episode no. 188 about le'acher, to be late

Sometimes people offer us things that we simply don't want. Telemarketing? No thanks. A leaflet about a new yoga studio around the corner? No thank you. What about an offering of a slice of cheesecake baked by your friend when you're on a diet? How do we decline an offer (politely or impolitely) in Hebrew? On this episode, Guy supplies you with a toolkit for those moments when you need to decline an offer. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Alonim - Leaflets - עלונים Lo, toda - No, thanks - לא, תודה Toda, lo me'unyan/me'unyenet - Thanks, I am not interested - תודה, לא מעוניין/מעוניינת Sori, lo karega - Sorry, not right now - סורי, לא כרגע Slicha, lo! - Sorry, no! - !סליחה, לא Lo mat'im - Not ‘fitting', not interested - לא מתאים Amarti she-ze lo mat'im - I said that I wasn't interested - אמרתי שזה לא מתאים Lo rotse, lo rotsa - I don't want - לא רוצה Slicha, ani be-pgisha - Sorry, I am in a meeting - סליחה, אני בפגישה Lo toda, shalom! - No thanks, shalom! - !לא תודה, שלום Lo toda, bye - No thanks, bye - לא תודה, ביי Lo me'unyan, lo me'uneyent - I am not interested - לא מעוניין, לא מעוניינת Lo mat'im li/lanu - Not interested - לא מתאים לי, לא מתאים לנו Slicha, ani be-emtsa mashehu - Sorry, I am in the middle of something - סליחה, אני באמצע משהו Ani mevakesh/mevakeshet lo lehitkasher elai yoter - I ask not to call me again - אני מבקש/ת לא להתקשר אליי יותר Lo toda, tihye bari/tihyi bri'a - No thanks, be well - לא תודה, תהיה בריא/תהיי בריאה Slicha, anachnu lo me'unyanim - Sorry, we're not interested - סליחה, אנחנו לא מעוניינים Slicha, dai - Sorry, that's enough - סליחה, די Nudnik - Someone who is a nuisance - נודניק Takrit - Incident - תקרית Mamash toda, aval ani lo ochel/ochelet mutsrei halav - Thanks so much, but I don't eat dairy products - ממש תודה, אבל אני לא אוכל/אוכלת מוצרי חלב Sori, ani tiv'oni - Sorry, I am vegan - סורי, אני טבעוני Ma-ze sori, ani shomer, toda raba - So sorry, I am keeping a diet - מה-זה סורי, אני שומר, תודה רבה Nu, haticha ktana - Come on, just a small piece - נו, חתיכה קטנה Asur li - I am not allowed, I must not - אסור לי Ze nir'e mehamem - It looks amazing - זה נראה מהמם Slicha, yesh li kvar mashehu - I already have something - סליחה, יש לי כבר משהו Ani lo yachol, slicha, mamash toda al ha-hazmana - I can't, sorry, but thank you so much for the invitation - אני לא יכול, סליחה, ממש תודה על ההזמנה Hayiti met lavo, aval an'lo yachol - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מת לבוא, אבל אנ'לא יכול Hayiti meta lavo, aval an'lo yechola - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מתה לבוא, אבל אנ'לא יכולה Inyan, interest, ep. #110 Tihye bari, ep. #3 Pachot, less, ep. #162   Playlist and Clips: Sarit Haddad - Lo Toda (lyrics) Arik Einstein - Nudnik (lyrics)

The formal Hebrew word לתפּוס and לתפוס more colloquially both mean ‘to catch', but the word has many more meanings and uses, like: to comprehend, take up space, or think highly of someone.   Guy nearly gets lost in the possibilities and he even finds a Yiddish connection.   New Words and Expressions: Af ahat lo tafsa et ha-makom sheli ba-lev shelcha – Nobody took my place in your heart – אף אחת לא תפסה את המקום שלי בלב שלך Af ahat lo titpos et ha-makom sheli ba-lev shelcha – No one will catch my place in your heart – אף אחת לא תתפוס את המקום שלי בלב שלך Titpos (form.), titfos (Coll.) – She will catch – תתפוס Shum ahava lo titfos et mekoma – No love will take her place – שום אהבה לא תתפוס את מקומה Titfos li makom leyadcha – Save me a spot next to you – תתפוס לי מקום לידך At yechola litfos li makom leyadech? – Can you save a spot next to you? – ?את יכולה לתפוס לי מקום לידך Al titfos oti ba-mila – Don't take my word for it – אל תתפוס אותי במילה Ma, od lo tafasta? – What, you still didn't get it? – ?מה, עוד לא תפסת Tafasti rosh al ha-bar – I was having a great time at the bar – תפסתי ראש על הבר Tafasti merhak – I moved away – תפסתי מרחק Tafasti otcha – Gotcha! (Tag, you're it!) – !תפסתי אותך Tafasti oto al ham – I caught him red-handed – תפסתי אותו על חם Tafasti atsabim – I got angry – תפסתי עצבים Tafasti ometz – I mustered the courage – תפסתי אומץ Ze lakach la ktsat zman litpos et ha-inyan – It took her some time to get it – זה לקח לה קצת זמן לתפוס את העניין Tafas tahat – He thinks he's someone big – תפס תחת Hu tofes alai tahat – He's acting like my boss – הוא תופס עליי תחת Tafas lo fraier / tafsa la fraier – He got himself a sucker / She got herself a sucker – הוא תפס לו פראייר /היא תפסה לה פראייר Ha-shulhan tofes hatzi heder – The table takes up half the room – השולחן תופס חצי חדר Lo hitzlachti litfos oto – I wasn't able to catch a hold of him – לא הצלחתי לתפוס אותו Tafasti monit – I got a taxi – תפסתי מונית Ze lo tafas – It didn't catch – זה לא תפס Podkastim ze lo mashehu she-mamash tafas ba-aretz – Podcasts haven't really caught on in Israel – פודקסטים זה לא משהו שממש תפס בארץ Hi tofeset me-atsma – She thinks highly of herself – היא תופסת מעצמה Ani ma-ze tofes mimena (Ani mahzik mimena) – I think really highly of her – אני מה-זה תופס ממנה, אני מחזיק ממנה Hu ma-ze tofes me-atzmo – He really thinks highly of himself – הוא מה-זה תופס מעצמו Yeladim mesahkim tofeset – Kids are playing “tag” – ילדים משחקים תופסת Tafus – Occupied, taken, busy – תפוס Slicha, ze tafus? – Is this (seat) taken? – ?סליחה, זה תפוס Hitkasharti aval tafus kol ha-zman – I called but it's busy all the time – התקשרתי אבל תפוס כל הזמן Ze lo nitpas –Inconceivable – זה לא נתפס Tfusa – Capacity, occupancy – תפוסה Ahuzei tfusa – Occupancy rates – אחוזי תפוסה   Playlist and Clips: Miri Massika – Af Ahat (lyrics) Dudu Tassa – Ani Shar (lyrics) Beit Ha-bubot – Shuv Ha-hiyuch (lyrics) Shalom Hanoch – Tafasti Rosh al Ha-bar (lyrics) Dana Berger – Lomedet La'uf (lyrics) Eti Ankri – Milionim (lyrics) Shai Haim – Tofeset Me-atsma (lyrics) Kensiyat Ha-sechel – Tagidi She-tov (lyrics)

How do we give something to someone in Hebrew? To give is לתת, but in some structures it could mean something else entirely. And what is לתת בראש – ‘to give in the head'? Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Natati la chayay – I gave her my life – נתתי לה חיי Past: Natati, natata, natat, natan, natna, natanu, natatem, natnu – נתתי, נתתָ, נתתְ, נתן, נתנה, נתַנו, נתתם, נתְנו Present: Noten, notenet, notnim, notnot – נותן, נותנת, נותנים, נותנות Imperative: Ten, tni, tnu – תן, תני, תנו Ten li daka, tni li daka – Give me a sec – תן לי דקה, תני לי דקה Ten li et mispar teudat ha-zehut shelcha – Give me your ID no. – תן לי את מספר תעודת הזהות שלך Tavi li – Give me (slang) – תביא לי Tni li le'ehov otach – Let me love you – תני לי לאהוב אותך Ten li rega lir'ot – Let me see for a sec. – תן לי רגע לראות Hi natna li lehavin she… – She let me understand that… – היא נתנה לי להבין ש… Slicha, mi natan lachem lehikanes le-po? – Excuse me, who let you in here? – סליחה, מי נתן לכם להיכנס לפה? Infinitive: Latet – To give – לתת Latet et ha-neshama ve-et halev – To give your soul and heart – לתת את הנשמה ואת הלב Latet ba-rosh – To do something well/intensively – לתת בראש Ha-rolling stones natnu ba-rosh – The Rolling Stones gave a helluva show – הרולינג סטונז נתנו בראש Ha-poel holchim latet ba-rosh hayom – Ha'poel football team are going to score today – הפועל הולך לתת בראש היום Natata ba-rosh etmol? – Did you do it all night yesterday? (sexual) – נתת בראש אתמול? Netina – giving – נתינה Lavo mi-makom shel netina – To come from a place of giving – לבוא ממקום של נתינה Natun – given – נתון Natun she-X shave chamesh – It's given that X is five – נתון שאיקס הוא חמש Netunim – Data – נתונים Nitan lehasig – It's possible to get – ניתן להשיג Lo hayiti noten lecha shloshim – I wouldn't give you thirty – I would never think you're thirty – לא הייתי נותן לך שלושים   Playlist and Clips: Kaveret – Natati La Chayay (lyrics) Roni Dalumi – Ten (lyrics) Eti Ankri – Ad Matai (lyrics) Eyal Golan – Tni Li Le'ehov Otach (lyrics) Mike Brant – Laisse-moi T'aimer Boaz Sharabi – Latet (lyrics) Ep. 78 about yad Ep. 342 about New Age – (English) (Hebrew)

We Israelis may not be the most polite people in the world, but from time to time even we say “I’m sorry” and “excuse me.” How do you say it in Hebrew? And what can you answer back? And how is it all connected to Korean? Listen and find out. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Slicha – Forgiveness – סליחה Sole’ach, solachat – Forgiving – סולח, סולחת “Slichot” wikipedia Slach/Slechi li – Excuse me – סלח לי / סלחי לי “Slicha al shepagati bach” – Sorry for hurting you – סליחה על שפגעתי בך “Slicha she-lo hikshavti” – Sorry I didn’t listen – סליחה שלא הקשבתי “Ma-ze slicha”- I’m so sorry – מה-זה סליחה Mamash slicha – So sorry – ממש סליחה Slicha she-ani hai – “Sorry for being alive” – סליחה שאני חי Slicha she-ani noshem – “Sorry for breathing” – סליחה שאני נושם Levakash slicha – To ask for forgiveness, to say you’re sorry – לבקש סליחה “Halachti levakesh slicha” – I went to say I am sorry – הלכתי לבקש סליחה “Ve-at mitstaeret” – And you (f.) are sorry – ואת מצטערת Lehitsta’er – To be sorry – להצטער Tsa’ar – Regret, sadness – צער Ani mitztaer al… – I am sorry for… – אני מצטער על “Ze beseder” – It’s ok – זה בסדר Shtuyot – Nonsense – שטויות Lo kara klum – Nothing happened – לא קרה כלום Salachti – I have forgiven – סלחתי “Tagidi salachti” – Just say “I’ve forgiven” – תגידי סלחתי   Playlist and Clips: Peer Tasi – Slicha (lyrics) Ariel Zilber – Betty Bam (lyrics) Gazoz – Roni (lyrics) Liran Aviv – Tagidi (lyrics) Zazim, ep. 18

The Hebrew word שימור (shimur) is an interesting one. We use שימור to say canned goods, the preservation of historic buildings, and even customer retention. Guy explains. Bonus: A rare Yemenite song for Hanukkah. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Galut – Exile, diaspora – גלות Shimur ha-tarbut ha-teimanit – Conservation of the Yemenite culture – שימור התרבות התימנית Meshamer – Conserving – משמר Meshamer et avodat ha-tsorfut ha-atika shel yehudei teiman – He conserves the ancient goldsmith craft of the Yemenite Jews – משמר את עבודת הצורפות העתיקה של יהודי תימן Leshamer et ha-tarbut ha-teimanit – To conserve the Yemenite culture – לשמר את התרבות התימנית Shimur mivnim – The conservation of historic buildings – שימור מבנים Mivne le-shimur – A building for conservation – מבנה לשימור Kufsaot shimurim (‘Shimurim’) – Canned food – קופסאות שימורים “Shimurei nun, re’uyim le-emun” – “The Noon preserved foods deserve your trust” – שימורי נון, ראויים לאמון Shimurei tiras – Canned corn – שימורי תירס Kufsat shimurei tiras – A tin of preserved corn – קופסת שימורי תירס Slicha, efo ha-shimurim? – Excuse me, where is the row with the preserved food? – ?סליחה, איפה השימורים Homer meshamer – Preservative – חומר משמר Lelo homer meshamer – Without preservatives – ללא חומר משמר Shimur lakochot – Client retention – שימור לקוחות Hem menasim leshamer lakochot be-chol mechir – They try to retain customers at all costs – הם מנסים לשמר לקוחות בכל מחיר   Playlist and Clips: Zot Ha-moreshet Sheli – Yemen Shimur mivnim in TLV Pirsomet – Shimurim (1963) Pirsomet – Le-lo homer meshamer A Yemenite song for Hanukkah

How do we say, “I don’t want to offend you” in Hebrew? How about “bullseye”? Or perhaps “fragile”? On this episode, Guy covers the verb לפגוע (lifgo’a), meaning to hurt, and its usage in everyday Hebrew. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Pachot ve-adayin, adayin poge’a” – It’s hurting less, but it’s still hurting – פחות ועדיין, עדיין פוגע Pagata be-emun ha-tsibur – You hurt, you undermined, the public’s  trust – פגעת באמון הציבור Pagata be-khol ma she-efshar – You hurt, you hit every possible thing – פגעת בכל מה שאפשר Lifgoa be-mishehu – To hurt someone – לפגוע במישהו Pagata bi – You hurt me – פגעת בי Ani lo rotse lifgoa becha/bach – I don’t want to hurt you – אנ’לא רוצה לפגוע בך An’lo rotse/rotsa lifgo’a o mashu – I don’t want to offend or something – אנ’לא רוצה לפגוע או משהו Slicha im pagati – Sorry if I hurt you – סליחה אם פגעתי Te’unot paga u-varach – Hit and run accidents – תאונות פגע וברח Te’unat paga u-varach – Hit and run accident – תאונת פגע וברח Pgi’ah – Harm, injury – פגיעה Pgi’ah ba-gav – Back injury – פגיעה בגב Pgi’ah yeshira – Direct hit – פגיעה ישירה Pagu’a – Hurt – פגוע “Pagu’a ve-koev” – “Hurt and hurting” – פגוע וכואב Pgu’a nefesh, mitmoded nefesh – A person with mental disabilities – פגוע נפש, מתמודד נפש Pagi’a, pgi’ah – Vulnerbable – פגיע, פגיעה Shavir – Fragile – שביר Zamin – Available – זמין Hu lo mesugal lifgo’a be-zvuv – He couldn’t hurt a fly – הוא לא מסוגל לפגוע בזבוב Paga bul – Hit the target directly, spot on, bingo – פגע בול Pega ra – Pest – פגע רע   Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Pachot Aval Ko’ev (lyrics) Underdos – Slicha Im Pagati Te’unat paga u-varach Pgi’ah yeshira – Direct hit Avi Biter – Pagu’a Ve-ko’ev (lyrics) Dudu Tassa – Ani Rats (lyrics)

Visit eshelpublications.com for more shiurim, live shiurim, seforim and more. For questions, comments, or for sponsorship opportunities email us at office@eshelpublications.com

Visit eshelpublications.com for more shiurim, live shiurim, seforim and more. For questions, comments, or for sponsorship opportunities email us at office@eshelpublications.com 

For the first time in its history, the Eurovision Song Contest was cancelled. But hopefully only this year. Many other events, both global and local, were also cancelled, all because the Coronavirus. How do we say “to cancel” in Hebrew, in the present? How about in the past? And what army radio comm talk breached the divide and made its way to civilian slang? Guy explains the root ב.ט.ל. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: Bitul ha-hofesh ha-gadol – Cancellation of the summer school holiday – ביטול החופש הגדול Va’ada – Committee – ועדה “Kabel/kabli bitul” – Scratch that, abort – קבל/קבלי ביטול Kabel bitul al ha-kafe, tsats mashehu – Abort the coffee, something came up – קבל ביטול על הקפה, צץ משהו Kaftor bitul – Cancel button – כפתור ביטול Mediniut bitulim – Cancellation policy – מדיניות ביטולים Dmei bitul – A cancellation fee – דמי ביטול Bitulim – Cancellations – ביטולים Levatel et ha-hafsakot – To cancel school breaks – לבטל את ההפסקות Slicha, ani tsarich/tsricha levatel – Sorry, I must cancel – סליחה, אני צריך/צריכה לבטל Ani rotse/rotsa levatel – I’d like to cancel – אני רוצה לבטל “Be-chol 64 shnot kiyum ha-eurovision, me-olam lo butla tacharut” – “During the entire 64 years of conducting the Eurovision, never before was the competition cancelled” – בכל 64 שנות קיום האירוויזיון, מעולם לא בוטלה תחרות Ha-eru’a butal – The event (m.) was cancelled – האירוע בוטל Shnehem butlu – Both were cancelled – שניהם בוטלו Mevutal, mevutelet, mevutalim, mevutalot – Cancelled – מבוטל, מבוטלת, מבוטלים, מבוטלות Ha-tacharut mevutelet – The contest is cancelled – התחרות מבוטלת Ha-kenes butal lifnei kama yamim – The conference was called off a few days ago – הכנס בוטל לפני כמה ימים Ha-kenes hitbatel biglal ha-corona – The conference got cancelled because of the Coronavirus – הכנס התבטל בגלל הקורונה Hitbatel li mashehu, az yesh li zman – Something got cancelled for me, so I have time. – התבטל לי משהו, אז יש לי זמן Hitbatla li pgisha – A meeting was cancelled for me – התבטלה לי פגישה Hitbabtlu li pgishot – Meetings were cancelled for me – התבטלו לי פגישות Hitbatel li tor la-rofa – A doctor appointment was cancelled for me – התבטל לי תור לרופא Hitbatlu li kama torim la-rofa – A few doctor appointments were cancelled for me – התבטלו לי כמה תורים לרופא  Lehitbatel – To chill, to slack – להתבטל “Ha-boker hashavti lehitbatel” – “This morning I planned on doing nothing” – הבוקר חשבתי להתבטל Ma at osa? Mitbatelet be-kef – What are you doing? Nothing, just chilling – מה את עושה? מתבטלת בכיף  Hu ma-ze mitbatel befnei ha-boss shelo – He really caves in front of his boss – הוא מה-זה מתבטל בפני הבוס שלו Muvtal – Unemployed – מובטל “Hu kitsets be-daka shlosha mif’alim” – “He axed within a minute three factories” – הוא קיצץ בדקה שלושה מפעלים “Ve-400 ish hafchu muvtalim” – “And 400 people became unemployed” – ו-400 איש הפכו מובטלים Avtala – Unemployment – אבטלה Ledaber le-mishehu be-bitul – To talk to someone dismissively – לדבר למישהו בביטול   Playlist and Clips: Bitul ha-hofesh ha-gadol (KAN TV) Bitulim – Rakevet Ha-tacharut butla Gusto – Hashavti Lehitbatel (lyrics) Tislam – Partsufa Shel Ha-medina (lyrics) Tamuz – Holech Batel (lyrics)

In Hebrew, מלא (malé) means full, just like how we feel after eating too many french fries. So what does the phrase מודה בפה מלא, literally, I admit with a full mouth, mean?   On this episode, Guy explains the root מ.ל.א   Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions:   Malé, mele’ah – Full – מלא, מלאה   “Ani zocher be-leilot shel yare’ach malé” – I remember, on full moon nights – אני זוכר בלילות של ירח מלא   “Ani makpida lehagid she-ani shmena, ani lo mele’a, o mele’a ba-mekomot ha-nechonim” – I insist on saying that I am fat, I am not chubby, or full in the right places.” – אני מקפידה להגיד שאני שמנה, אני לא מלאה במקומות הנכונים   Bachur malé – Chubby guy – בחור מלא   Bachura mele’ah – Chubby girl – בחורה מלאה   “Banot pashut hayu yoter mele’ot” – Girls simply used to be curvier – בנות פשוט היו יותר מלאות   “Ve-ze nechshav la-yofi ha-ultimativi” – And it was considered the ultimate beauty – וזה נחשב ליופי האולטימטיבי   Mele’im ad efes makom – Filled to capacity – מלאים עד אפס מקום   Ha-ganim ha-leumiyim mele’im ad efes makom – The national parks are filled to capacity – הגנים הלאומיים מלאים עד אפס מקום   Tfusa mele’a – Full occupancy – תפוסה מלאה   Modé be-fe malé – I fully admit – מודה בפה מלא   Ledaber be/im pe malé – To speak with your mouth full – לדבר ב/עם פה מלא   Asita malé ta’uyot – You made lots of mistakes – עשית מלא טעויות   Hayu sham malé anashim – There were lots of people there – היו שם מלא אנשים   Ani save’a/sve’ah – I am full (food) – אני שבע/שבעה   Ani malé/mele’ah – I am full (food, coll.) – אני מלא/מלאה   “Slicha, ani ma-ze malé/mele’ah, lo mesugal/mesugelet” – Sorry, I am so full, I just can’t – סליחה, אני מה זה מלא/מלאה, לא מסוגל/ת   “Yashavnu ve-achalnu, hitmaléti chips” – We sat and ate, I filled myself with chips – ישבנו ואכלנו התמלאתי צ’יפס   “Al titmal’u, tash’iru makom la-ochel” – Don’t get too full, leave some room for the food – אל תתמלאו, תשאירו מקום לאוכל   “Al titmal’u yoter midai, yesh harbe ochel” – Don’t get too full, there’s a lot of food – אל תתמלאו יותר מדיי, יש הרבה אוכל   “Yow, ma-ze hitmaleti” – Wow, I am so full – יואו, מה זה התמלאתי   Ha-otobus hitmalé – The bus became full – האוטובוס התמלא   Otobus Ha-shabat – The shabbat bus – אוטובוס השבת   Playlist and Clips:   Knesiyat Ha-sechel – Hayinu Osim Ahava (lyrics)   Ani lo mele’ah – KAN TV   Mele’im ad efes makom – Filled to capacity   Ishai Ribo – Ha-nisayon ha-ze (lyrics)   Sarit Avitan – Lo Mat’imim (Lyrics on youtube)   Shalom Hanoch – Tiyul Le-Yafo (lyrics)   Otobus ha-shabat – KAN TV

Sometimes people offer us things that we simply don’t want. Telemarketing? No thanks. A leaflet about a new yoga studio around the corner? No thank you. What about an offering of a slice of cheesecake baked by your friend when you're on a diet? How do we decline an offer (politely or impolitely) in Hebrew? On this episode, Guy supplies you with a toolkit for those moments when you need to decline an offer. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Alonim - Leaflets - עלונים Lo, toda - No, thanks - לא, תודה Toda, lo me’unyan/me’unyenet - Thanks, I am not interested - תודה, לא מעוניין/מעוניינת Sori, lo karega - Sorry, not right now - סורי, לא כרגע Slicha, lo! - Sorry, no! - !סליחה, לא Lo mat’im - Not ‘fitting’, not interested - לא מתאים Amarti she-ze lo mat’im - I said that I wasn’t interested - אמרתי שזה לא מתאים Lo rotse, lo rotsa - I don’t want - לא רוצה Slicha, ani be-pgisha - Sorry, I am in a meeting - סליחה, אני בפגישה Lo toda, shalom! - No thanks, shalom! - !לא תודה, שלום Lo toda, bye - No thanks, bye - לא תודה, ביי Lo me’unyan, lo me’uneyent - I am not interested - לא מעוניין, לא מעוניינת Lo mat’im li/lanu - Not interested - לא מתאים לי, לא מתאים לנו Slicha, ani be-emtsa mashehu - Sorry, I am in the middle of something - סליחה, אני באמצע משהו Ani mevakesh/mevakeshet lo lehitkasher elai yoter - I ask not to call me again - אני מבקש/ת לא להתקשר אליי יותר Lo toda, tihye bari/tihyi bri’a - No thanks, be well - לא תודה, תהיה בריא/תהיי בריאה Slicha, anachnu lo me’unyanim - Sorry, we’re not interested - סליחה, אנחנו לא מעוניינים Slicha, dai - Sorry, that’s enough - סליחה, די Nudnik - Someone who is a nuisance - נודניק Takrit - Incident - תקרית Mamash toda, aval ani lo ochel/ochelet mutsrei halav - Thanks so much, but I don’t eat dairy products - ממש תודה, אבל אני לא אוכל/אוכלת מוצרי חלב Sori, ani tiv’oni - Sorry, I am vegan - סורי, אני טבעוני Ma-ze sori, ani shomer, toda raba - So sorry, I am keeping a diet - מה-זה סורי, אני שומר, תודה רבה Nu, haticha ktana - Come on, just a small piece - נו, חתיכה קטנה Asur li - I am not allowed, I must not - אסור לי Ze nir’e mehamem - It looks amazing - זה נראה מהמם Slicha, yesh li kvar mashehu - I already have something - סליחה, יש לי כבר משהו Ani lo yachol, slicha, mamash toda al ha-hazmana - I can’t, sorry, but thank you so much for the invitation - אני לא יכול, סליחה, ממש תודה על ההזמנה Hayiti met lavo, aval an’lo yachol - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מת לבוא, אבל אנ’לא יכול Hayiti meta lavo, aval an’lo yechola - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מתה לבוא, אבל אנ’לא יכולה Inyan, interest, ep. #110 Tihye bari, ep. #3 Pachot, less, ep. #162   Playlist and Clips: Sarit Haddad - Lo Toda (lyrics) Arik Einstein - Nudnik (lyrics)

So you're on summer holiday. Do you stay at a hotel or go for a house swap? Will you exchange currency? Who is filling in for you at work while you're gone? The Hebrew root חלפ is the focus of this week's episode. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Lehachlif - To exchange, to replace, to swap - להחליף Atsa, atsot - Seaweed - אצה, אצות Ha-atsa yechola lehachlif basar - The seaweed can replace meat - האצה יכולה להחליף בשר Hi yechola lehachlif helbon min ha-hai - It can replace protein from animals - היא יכולה להחליף חלבון מן החי Kaniti et ze po, ani rotse lehachlif et ze - I bought it here, I’d like to exchange it - קניתי את זה פה, אני רוצה להחליף את זה Efshar lehachlif li et ze vaksha? - Could you please exchange it for me? - ?אפשר להחליף לי את זה (ב)בקשה Samti petek hachlafa - I put an exchange note - שמתי פתק החלפה “Hachlafot” - Trading (kids) - החלפות Dira lehachlafa - House swap - דירה להחלפה Hachlafat kesef - Currency exchange - החלפת כסף Ani tsarich lehachlif kesef - I need to exchange currency - אני צריך להחליף כסף Hamarat matbe’a - Currency conversion - המרת מטבע More machlif/Mora machlifa - Substitute teacher - מורה מחליף/מורה מחליפה Mi machlif et Dani? - Who is filling in for Danny? - ?מי מחליף את דני Mi machlif et Orna? - Who is filling in for Orna? - ?מי מחליף את אורנה Mi ha-machlif? - Who is the replacement? - ?מי המחליף Tsarich machlif - We need a replacement - צריך מחליף Hichlafti mishmeret im Eli - I swapped shifts with Eli - החלפתי משמרת עם אלי Matai machlifim sha’on? - When do we change the clock? - מתי מחליפים שעון Sha’on kayits - Daylight saving - שעון קיץ Sha’on horef - Winter clock - שעון חורף Eich lehachlif hitul le-tinok - How to change a baby’s diaper - איך להחליף חיתול לתינוק Stam, stam, lo kore klum - Just kidding, nothing happens - סתם, סתם, לא קורה כלום Tahlif lo - Change (m.) it for him - תחליף לו Tahlifi la - Change (f.) it for her - תחליפי לה Tahlif hitul la-yalda/yeled - Change the diaper for him/her - תחליף חיתול לילד/לילדה Tsarich lehachlif et ha-nura - We need to change the light bulb - צריך להחליף את הנורה Hu hichlif tsva’im - He changed colors, he was scared - הוא החליף צבעים Huchlaf - It was replaced/changed - הוחלף Musach - Garage - מוסך “Nurat or ahori - huchlefa” - “Back light bulb - replaced” - נורת אור אחורי - הוחלפה Halafim - Spare parts - חלפים Tachlif - Substitute, replacement - תחליף Halufa - Alternative - חלופה Tachlufa gvoha - High turnover - תחלופה גבוהה Lehitchalef - To exchange, to be changed - להתחלף Hitchalafnu ba-mishmarot - We swapped shifts - התחלפנו במשמרות Hitchalafti im Eyal ba-mishmeret - I switched shifts with Eyal - התחלפתי עם אייל במשמרת Lehitnashek - To kiss each other - להתנשק Lehitkatev - To correspond - להתכתב Hitchalef lo ha-kol - His voice changed - התחלף לו הקול Yeled pele - Wunderkind - ילד פלא Ha-kol shel ha-yeladim ha-ele mit’chalef - The voice of these kids change - הקול של הילדים האלה מתחלף “Lo hayiti mitchalef ito” - “I wouldn’t change places with him” - לא הייתי מתחלף איתו “Slicha, efshar lehachlif/leha’avir tachana?” - “Excuse me, could you please change the radio station?” - ?סליחה, אפשר להחליף/להעביר תחנה   Playlist and Clips: Atzot yecholot lehachlif basar? Machlifim sha’on Lehachlif hitul Yedidia Weksler - Ahavti

Join Rabbi Lavey Derby of the PJCC and Julie Emden of Embodied Jewish Learning for 10-minute meditation and yoga practices to support you in your wellness journey. Listen to a short podcast to help you focus on one “middah” (character trait) as we move through the year.

Join Rabbi Lavey Derby of the PJCC and Julie Emden of Embodied Jewish Learning for 10-minute meditation and yoga practices to support you in your wellness journey. Listen to a short podcast to help you focus on one “middah” (character trait) as we move through the year.

Imagine this… you’re riding on a bus in Tel Aviv. Next to you is someone talking on their cellphone much too loud. How should you ask them to “keep it down”? Today we’ll talk about those who talk too much and discuss the possible ways to ask them to stop, politely and impolitely. Click here for the all-Hebrew version of this episode   New Words and Expressions: Shotkim – We are silent – שותקים Shatak – He was quiet – שתק Lishtok – To be quiet – לשתוק Shtok/shteki/shteku shniya – Shut up for a sec. – שתוק/שתקי/שתקו שנייה Hu/hi lo shatak/shatka – He/she didn’t shut up – היא/הוא לא שתק/שתקה Stom/Stemi/Stemu – Shut up (imp.) – סתום/סתמי/סתמו Stom/Stemi ta’pe – Shut your mouth – סתום/סתמי ת’פה Bo’na hu lo satam kol ha-nesi’a – He wouldn’t shut up the entire ride – בוא’נה הוא לא סתם כל הנסיעה Bo’na hi lo satma kol ha-nesi’a – She wouldn’t shut up the entire ride – בוא’נה היא לא סתמה כל הנסיעה Sheket – Silence – שקט Sheket bevakasha – Quiet please – שקט בבקשה Slicha, efshar tipa yoter be-sheket? – Is it possible to do it a tad more quietly? – סליחה, אפשר טיפה יותר בשקט? Kashkeshan – Blabbermouth – קשקשן Dai, ya kashkeshan – Stop it, you’re just talking – די, יא קשקשן Dai, shamanu – Ok, we heard you – די, שמענו Dai, shamanu otcha/otach – Enough already, we’ve heard you – די, שמענו אותך Dabran, Dabranit – Chatterbox – דברן, דברנית Hu medaber ve-medaber ve-medaber – He talks and talks and talks – הוא מדבר ומדבר ומדבר Hi medaberet ve-medaberet ve-medaberet – She talks and talks and talks – היא מדברת ומדברת ומדברת At hoferet – You are going on and on – את חופרת   Playlist and Clips: Hava Alberstein – Perach Ha-lilach (lyrics) Koki Livne – Sheket (lyrics) Idan Yaniv – Mi Im Lo Idan Yaniv (lyrics) Dabranit (Commercial) Shai Yom-Tov – At Hoferet Matsav Ha-uma – Shtok, stom

Aharei ha-hagim, “after the holidays” is almost here. That’s a good enough reason to talk about the root alef-het-resh, which means after, late, and tardiness. Plus a tip: how do you make sure your Israeli friends will make it on time to your event? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Acharei ha-hagim – After the holidays – אחרי החגים Et ha-otobus lo le’acher – Not to be late to catch the bus – את האוטובוס לאחר Lo le’acher – Don’t be late – לא לאחר Al te’acher/te’achri/te’achru – Don’t be late – אל תאחר/תאחרי/תאחרו Slicha al ha-ichur – Sorry I am late – סליחה על האיחור Ha-mora rotsa ledaber itchem al ha-ichurim shel ha-yeled – The teacher wants to talk to you about the tardiness of the kid – המורה רוצה לדבר אתכם על האיחורים של הילד Ha-sha’a me’ucheret – The hour is late – השעה מאוחרת Me’uchar! – It’s late – מאוחר! Me’uchar miday – Too late – מאוחר מדיי Etslenu holchim lishon me’uchar – At ours we go to bed late – אצלנו הולכים לישון מאוחר Ata metsaltsel be-ichur – You’re calling late – אתה מצלצל מאוחר Magi be-ichur – I am arriving late – מגיע באיחור Higati be-ichur – I arrived late – הגעתי באיחור Ani magi’a be-ichur – I am going to be late – אני מגיע באיחור Icharti? – Am I late? – איחרתי? Sori, me’acher/me’acheret – Sorry, I am running late – סורי, מאחר/מאחרת Ani karuch achreha – I am attached to her, following her – אני כרוך אחריה Gever holech aharav – A man is walking behind him – גבר הולך אחריו Aharai – After me – אחריי Playlist: Ofra Haza – Hitchadshut (lyrics) Gazoz – Shir Avoda (lyrics) Shalom Hanoch – Neged Ha-ru’ach (lyrics) Carol King – It’s Too Late Eyal Golan – Metis’ut Aheret (lyrics) Supermarket Campaign Rona Keinan – Ata Mit’orer (lyrics) Mashina – Anna (lyrics) Ariel Zilber – Ve-eich she-lo (lyrics) Yoni Rechter & Avner Kenner – Kol Od (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

מה אנשים אומרים כשהם צריכים ללכת לשנייה לשירותים? ולמה אנשים כותבים "פיפי" כתגובה למשהו נורא מצחיק שהם רואים באינטרנט? בואו נלמד. הפרק לא מתאים למאזינים שיש להם בעיה עם הנושא.   Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Pipi – pee – פיפי Sheten – Urine – שתן Bdikat sheten – Urine test – בדיקת שתן Shniya, ani osa pipi ve-az nedaber od – Just a sec, I am making “pipi” and then we’ll talk more – שנייה, אני עושה פיפי ואז נדבר עוד Pipi rega, pipi shniya – I am going to the bathroom for a sec. – פיפי רגע, פיפי שנייה Hafsakat pipi – Pipi break – הפסקת פיפי La’atsor le-pipi – To stop for pipi – לעצור לפיפי Pipi dahuf – Urgent “pipi” – פיפי דחוף Yesh li pipi – I gotta pee – יש לי פיפי Ze haya ma she-nikra ‘pipi’. Mats’hik be-teruf – This was what is called ‘pipi’. Insanely funny – זה היה מה שנקרא ‘פיפי’. מצחיק בטירוף “Pipi!” – Hilarious – “פיפי!” Ko’ev li ha-pipi (Child language) – My x hurts – כואב לי ה”פיפי” Pipi ve-lishon – Go to the bathroom and to bed – פיפי ולישון Lehashtin – To urinate – להשתין Ani holech lehashtin rega – I am going to take a leak – אני הולך להשתין רגע Ani holechet la’asot pipi – I am going to pee – אני הולכת לעשות פיפי Ani ma-ze tsarich/tsricha pipi – I really need to pee – אני מה-זה צריך/צריכה פיפי Ani hayav/hayevet lehashtin – I must pee – אני חייב/חייבת להשתין Ani tsarich (lalechet) la-sherutim – I need to go to the bathroom – אני צריך (ללכת) לשירותים Lehit’apek – To restrain oneself/to “hold it” – להתאפק Lehitpanot – To clear oneself, to evacuate oneself – להתפנות Lefanot – To evacuate, to clear – לפנות Slicha, efshar latset lehitpanot? – Excuse me, may I go to the bathroom? – סליחה, אפשר לצאת להתפנות? Playlist: Yossi Banai – Ma’azan Ha-ahavot (lyrics) Georges Brassens – Le Pornographe Shay Elbaz – Yesh Li Pipi Dahuf Noa Kirel – Guy Pines’ show Halutsei He-halal – Shan Dubi (lyrics) Brihat Sheten – Klalit Lehit’apek o lo lehit’apek? Hadshot 2: North Korea Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Fair warning: this episode is not for everybody. We’re talking about body fluids, especially ‘number 1’ in the bathroom. Hey, it’s important to know how to ask for a urine test, how to say ‘to hold it,’ and to say politely that you have an urgent need. If you’re uncomfortable hearing about bodily fluids and their organs, then feel free to skip this episode. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Pipi – Pee – פיפי Sheten – Urine – שתן Bdikat sheten – Urine test – בדיקת שתן Shniya, ani osa pipi ve-az nedaber od – Just a sec, I am making “pipi” and then we’ll talk more – שנייה, אני עושה פיפי ואז נדבר עוד Pipi rega, pipi shniya – I am going to the bathroom for a sec. – פיפי רגע, פיפי שנייה Hafsakat pipi – Pipi break – הפסקת פיפי La’atsor le-pipi – To stop for pipi – לעצור לפיפי Pipi dahuf – Urgent “pipi” – פיפי דחוף Yesh li pipi – I gotta pee – יש לי פיפי Ze haya ma she-nikra ‘pipi’. Mats’hik be-teruf – This was what is called ‘pipi’. Insanely funny – זה היה מה שנקרא ‘פיפי’. מצחיק בטירוף “Pipi!” – Hilarious – “!פיפי” Ko’ev li ha-pipi (Child language) – My x hurts – כואב לי ה”פיפי” Pipi ve-lishon – Go to the bathroom and to bed – פיפי ולישון Lehashtin – To urinate – להשתין Ani holech lehashtin rega – I am going to take a leak – אני הולך להשתין רגע Ani holechet la’asot pipi – I am going to pee – אני הולכת לעשות פיפי Ani ma-ze tsarich/tsricha pipi – I really need to pee – אני מה-זה צריך/צריכה פיפי Ani hayav/hayevet lehashtin – I must pee – אני חייב/חייבת להשתין Ani tsarich (lalechet) la-sherutim – I need to go to the bathroom – אני צריך (ללכת) לשירותים Lehit’apek – To restrain oneself/to “hold it” – להתאפק Lehitpanot – To clear oneself, to evacuate oneself – להתפנות Lefanot – To evacuate, to clear – לפנות Slicha, efshar latset lehitpanot? – Excuse me, may I go to the bathroom? – סליחה, אפשר לצאת להתפנות? Playlist: Yossi Banai – Ma’azan Ha-ahavot (lyrics) Georges Brassens – Le Pornographe Shay Elbaz – Yesh Li Pipi Dahuf Noa Kirel – Guy Pines’ show Halutsei He-halal – Shan Dubi (lyrics) Brihat Sheten – Klalit Lehit’apek o lo lehit’apek? Hadshot 2: North Korea Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Do you know how to say ‘a good catch’ in Hebrew? How about ‘virtual reality’? And ‘sense of direction’? This episode is all about the nuances of an interesting word for all these contexts. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ani holech lesham ve-lo motse – I am going there, and I don’t find – אני הולך לשם ולא מוצא Metsi’ah/ot – Finding/s – מציאה/מציאות A groysé metsi’é (Yiddish) – A big catch (not!) – א גרויסע מציעא Hu lo kazé groysé metsié – He’s not such a good catch – הוא לא כזה גרויסע מציעא Gam ken groysé metsié – Another good catch (not!) – גם כן גרויסע מציאע Shuk ha-metsi’ot – The bargain market – שוק המציאוֹת Metsi’ut aheret – Another reality – מציאוּת אחרת Metsi’ut meduma – Virtual reality – מציאוּת מדומה Metsi’ut – Reality – מציאוּת Ze (lo) motsé hen be-enay – I (don’t) like it – זה (לא) מוצא חן בעיני Matsa chen be-enaych/enecha? – Did you like it? – מצא חן בעיניך/בעינייך? Efo at/a nimtsa/nimtset? – Where are you located? – איפה את/ה נמצא/ת? Hi lo nimtset karega – She’s not in right now – היא לא נמצאת כרגע Slicha, Carmella nimtset? – Excuse me, is Carmella in? – סליחה, כרמלה נמצאת? Ani mitmatsé be-X – I have knowledge about X– אני מתמצא במשהו Lehitmatsé – to be familiar with – להתמצא Ani lo mitmatsé be-ze – I am not an expert on this – אני לא מתמצא בזה Hitmats’ut – Orientation, knowing your way around – התמצאות Hush hitmats’ut – Sense of direction – חוש התמצאות Lehamtsi – To invent – להמציא Hamtsa’a – Invention – המצאה Hu mamtsi – He is inventing, he’s making things up – הוא ממציא Al tamtsi’i shum teruts – Don’t invent any excuses – אל תמציא שום תירוץ Dai lehamtsi terutsim – Stop inventing excuses – די להמציא תירוצים Tagid she-ata lo rotse – Just say that you don’t want to – תגיד שאתה לא רוצה Nu tamtsi/’i kvar mashehu ve-bo/i – Come on, make up something and come – נו, תמציא/י כבר משהו ובוא/י Mimtsa’im archeologiyim – Archaeological findings – ממצאים ארכיאולוגים Playlist: Matti Caspi – Yemey Binyamina (lyrics) Yona Atari & Ili Gorlitsky – Shuk Ha-metsi’ot (lyrics) Nathan Alterman – Wikipedia (En.) Yona Atari – Wikipedia (Heb.) Ili Gorlitski Wikpedia (Heb.) Eyal Golan – Metsi’ut Aheret (lyrics) Arkadi Duchin – At Lo Nimtset (lyrics) Ha-dorbanim – Im Rak Tedabri (lyrics) Matti Caspi – Kama Shirim Efshar Lehamtsi Bichlal (lyrics) Gidi Gov – Bo’i Nishaer (lyrics) Mimtsa Archeologi (TV1) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

So you went to buy clothes in a Tel Avivi shop. The next thing you know, the customer next to you, while trying on a dress, says that you shouldn’t wear red. Ever. Let’s talk about what just happened here and learn some phrases in clothes shopping lingo. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lakachti le-baali kazé – I took one just like this for my husband – לקחתי לבעלי כזה Lakachti le-achoti kazé – I took one just like this for my sister – לקחתי לאחותי כזה Ahoti gam kanta kazé – My sister also bought one like this – אחותי גם קנתה כזה Kazé – Like this – כזה Yesh kazé aval gadol? – Do you have one like this, but bigger? – יש כזה אבל גדול? Yesh kazé be-od tsva’im? – Do you have one like this, in additional colors? – יש כזה בעוד צבעים? Yesh kaze be-kahol? – Do you have one like this in blue? – יש כזה בכחול? Efshar limdod? – May I try it on? – אפשר למדוד? Ta medida – Fitting room – תא מדידה Mamash mat’im lecha/lach – It really suits you – ממש מתאים לך Gadol miday (alay) – It’s too big – גדול עליי Katan miday (alay) – It’s too small – קטן עליי Mida – Size – מידה Eizo mida at/a? – Which size are you? – איזו מידה את/ה? Nashim be-midot gdolot – Women in big sizes – נשים במידות גדולות Yesh et ze be-small/medium/large? – Do you have this in small/medium/large? – יש את זה בסמול/מדיום/לארג’? Yesh et ze be-mida yoter gdola? – Do you have this in a bigger size? – יש את זה במידה יותר גדולה? Eich ze? – How is it? – איך זה? Ze yoshev alayich/alecha bool – It sits on you ‘spot on’ – זה יושב עליך/עלייך בול Al tikchi et ze, ze gadol alayich – Don’t take it, it’s too big on you – אל תקחי את זה, זה גדול עלייך Aval lama adom mami? – But why red, darling? – אבל למה אדום, ממי? Slicha she-ani omeret – Sorry I say this – סליחה שאני אומרת Music: Efraim Shamir & Astar Shamir – Erev shel Yom Bahir (lyrics) Yossi Banai – Ani Ve-simon ve-moise ha-katan (lyrics) Gidi Gov – Im Yivaled Li Yeled (lyrics) Nashim be-midot gdolot – TV1 Arik Einstein – Mazal (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Litpos in formal Hebrew and litfos more colloquially both mean 'to catch', but the word has a whirlwind of other meanings, like to comprehend, take up space, or think highly of someone. Guy nearly gets lost in the possibilities, and he even finds a Yiddish connection. But don't take his word for it! Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Af ahat lo tafsa et ha-makom sheli ba-lev shelcha – Nobody took my place in your heart – אף אחת לא תפסה את המקום שלי בלב שלך Af ahat lo titpos et ha-makom sheli ba-lev shelcha – No one will catch my place in your heart – אף אחת לא תתפוס את המקום שלי בלב שלך Titpos (form.), titfos (Coll.) – She will catch – תתפוס Shum ahava lo titfos et mekoma – No love will catch her place – שום אהבה לא תתפוס את מקומה Titfos li makom leyadcha – Save me a spot next to you – תתפוס לי מקום לידך At yechola litfos li makom leyadech? – Can you save a spot next to you? – ?את יכולה לתפוס לי מקום לידך Al titfos oti ba-mila – Don’t take my word for it – אל תתפוס אותי במילה Ma, od lo tafasta? – What, you still didn’t get it? – ?מה, עוד לא תפסת Tafasti rosh al ha-bar – I was having a great time at the bar – תפסתי ראש על הבר Tafasti merhak – I moved away – תפסתי מרחק Tafasti otcha – Gotcha! (Tag, you're it!) – !תפסתי אותך Tafasti oto al ham – I caught him red-handed – תפסתי אותו על חם Tafasti atsabim – I got angry – תפסתי עצבים Tafasti ometz – I mustered the courage – תפסתי אומץ Ze lakach la ktsat zman litpos et ha-inyan – It took her some time to get it – זה לקח לה קצת זמן לתפוס את העניין Tafas tahat – He thinks he’s someone big – תפס תחת Hu tofes alai tahat – He's acting like my boss – הוא תופס עליי תחת Tafas lo fraier / tafsa la fraier – He got himself a sucker / She got herself a sucker – הוא תפס לו פראייר /היא תפסה לה פראייר Ha-shulhan tofes hatzi heder – The table takes up half the room – השולחן תופס חצי חדר Lo hitzlachti litfos oto – I wasn't able to catch a hold of him – לא הצלחתי לתפוס אותו Tafasti monit – I got a taxi – תפסתי מונית Ze lo tafas – It didn't catch – זה לא תפס Podkastim ze lo mashehu she-mamash tafas ba-aretz – Podcasts haven’t really caught on in Israel – פודקסטים זה לא משהו שממש תפס בארץ Hi tofeset me-atsma – She thinks highly of herself – היא תופסת מעצמה Ani ma-ze tofes mimena (Ani mahzik mimena) – I think really highly of her – אני מה-זה תופס ממנה, אני מחזיק ממנה Hu ma-ze tofes me-atzmo – He really thinks highly of himself – הוא מה-זה תופס מעצמו Yeladim mesahkim tofeset – Kids are playing “tag” – ילדים משחקים תופסת Tafus – Occupied, taken, busy – תפוס Slicha, ze tafus? – Is this (seat) taken? – ?סליחה, זה תפוס Hitkasharti aval tafus kol ha-zman – I called but it’s busy all the time – התקשרתי אבל תפוס כל הזמן Ze lo nitpas –Inconceivable – זה לא נתפס Tfusa – Capacity, occupancy – תפוסה Ahuzei tfusa – Occupancy rates – אחוזי תפוסה Music: Miri Massika – Af Ahat (lyrics) Dudu Tassa – Ani Shar (lyrics) Beit Ha-bubot – Shuv Ha-hiyuch (lyrics) Shalom Hanoch – Tafasti Rosh al Ha-bar (lyrics) Dana Berger – Lomedet La'uf (lyrics) Eti Ankri – Milionim (lyrics) Shai Haim – Tofeset Me-atsma (lyrics) Kensiyat Ha-sechel – Tagidi She-tov (lyrics)   Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Let's face it; you don't want to watch that movie your friends are going to see. So how do you say so without a blunt 'no'? The word 'pahot' in Hebrew means “less”, “minus” and a few other things. Guy explains how to use 'pahot' in conversations when you want to let someone down easily. Words and expressions discussed: Pahot – Less – פחות Yoter – More – יותר Pahot aval od koev – Less, but it still hurts – פחות אבל עוד כואב Shneinu shavim, pahot o yoter  – We're both equal, more or less  – שנינו שווים, פחות או יותר Pahot o yoter – More or less – פחות או יותר Misrad ha'otsar  – The Finance Ministry  – משרד האוצר Da'ag she-ba-pesach ha-ze – Made sure that for this Passover  – דאג שבפסח הזה Teshalmu pahot – You'll pay less – תשלמו פחות Al sal ha-knyot – For your shopping basket – על סל הקניות Ani pahot ko'es – I am less angry – אני פחות כועס Pahot mi-sha'a – Less than an hour – פחות משעה Raheli meshayefet et ha-tsipornayim – Raheli polishes the nails – רחלי משייפת את הציפורניים Sheva Dakot Shlemot – 7 “full” minutes – שבע דקות שלמות Ata yahol ledaber? – Can you talk? – אתה יכול לדבר? Slicha, aval pahot mat'im li karega – Sorry, it's less convenient for me right now. – סליחה, אבל פחות מתאים לי כרגע Ba lecha seret? Pahot – Do you feel like (watching) a movie? “Less” – בא לך סרט? פחות Eich haya ha-seret? Pahot hitchabarti – How was the movie? “I connected to it less” – איך היה הסרט? פחות התחברתי Pahot (math.) – Minus – פחות Music: Yehuda Poliker – Pahot Aval Ko'ev (lyrics) Aviv Geffen – Shneinu Shavim (lyrics) Misrad Ha'otsar (Ministry of Finance) – Pay less this Passover Evyatar Banai – Yesh Li Sikuy (lyrics) Raheli Bar – Nail Artist Rona Keinan – Mabul (lyrics) Looking to support the show? Learn how on Patreon. Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

'Nai'm' means pleasant, or nice. Let's learn all about pleasantness - Guy teaches us sentences with this word we use all the time, along with Hebrew names related to its root. Oh, and how do you greet someone who just got a haircut in Arabic? Words and expressions discussed: Kama na'im – How pleasant – כמה נעים Mezeg avir naim – Nice weather – מזג אוויר נעים Naim meod – Very nice (meeting you) – נעים מאוד Na'im lehakir/Na'im li meod – Nice meeting you – נעים להכיר/נעים לי מאוד Ze lo na'im li – I don't like this, I find it awkward – זה לא נעים לי Slicha, mamash lo na'im li, aval… – Excuse me, I feel awful saying this, but… – סליחה, ממש לא נעים לי, אבל... Na'iman (Arabic) – Greeting to someone who finished a shower or got a new haircut – נעימן, نعيماً Ani holem al Naomi – I dream about Naomi – אני חולם על נעמי Names: Na'ama, Naomi (Nomi), Noam – נעמה, נעמי, נועם Ata lo yachol la'asot et ze yoter be-noam? – Can't you do it more pleasantly, quietly? – ?אתה לא יכול לעשות את זה יותר בנועם Noam halichot – Pleasant manners – נועם הליכות Ne'ima – Pleasant (f.), tune, melody – נעימה Biluy naim – Have a nice soirée – בילוי נעים Tisa ne'ima – Have a pleasant flight – טיסה נעימה Music: Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na'im (lyrics) Jana Miqdad – Naiman (Arabic) Yael Naim – New Soul Hedva & David – Ani Holem Al Neomi (lyrics) Yael Levy – Tmuna

If someone pours milk into your tea or coffee in Hebrew, you need to know how to ask for a bit more, a tiny bit more, a pinch more, okay that’s it. Guy teaches us to use 'tipa,' a drop, and its diminutives for when you need just a tiny bit more milk, ask someone to have a little patience, or even when someone needs help parking the car. Exclusive content for Patrons Words and expressions discussed: Tipa, tipot – Drop, drops – טיפה, טיפות Tiponet – A tiny drop – טיפונת Ve-omeret ha-lvana la-ananim – And the moon says to the clouds – ואומרת הלבנה לעננים Tnu tipa ve-od tiponet la-ganim – Give a drop and another droplet to the gardens – תנו טיפה ועוד טיפונת Efshar od tipa halav? – May I have a bit more milk? – ?אפשר עוד טיפה חלב Efshar od tiponet rotev? – May I have a bit more of the sauce? – ?אפשר עוד טיפונת רוטב Tip tipa – A tiny bit – טיפ טיפה Efshar od tipa? Od tip tipa? Zehu – May I have a bit more? A tad more? That’s it – אפשר עוד טיפה? עוד טיפ טיפה? זהו Tipa'le – A tiny bit – טיפה’לה Ze tipa'le mugzam – It's a bit exaggerated – זה טיפה’לה מוגזם Tipa'le yemina, tipa smola, od tipale. Zehu. – A bit to the right, a bit left, a tad more. That’s it – טיפה’לה ימינה, טיפה שמאלה, עוד טיפה’לה. זהו. Elohim, ten li rak tipat mazal – God, give me just a drop of luck – אלוהים, תן לי רק טיפת מזל “Tipat halav” – Baby clinic – טיפת חלב Tachana Livriut Ha-mishpacha – Family Health Clinic – תחנה לבריאות המשפחה Tipat dam – Blood drop – טיפת דם Ein lo tipat busha – He doesn't have a drop of shame – אין לו טיפה בושה Tipat kavod – A drop of respect – טיפת כבוד Tipa savlanut – A bit of patience – טיפה סבלנות Ma bikashti, rak tipa/tipat kavod – What did I ask for, just a bit of respect – מה ביקשתי, רק טיפה/טיפת כבוד Ein po tipat avir, tiftach halon – There's no drop of air here, open the window – אין פה טיפת אוויר, תפתח חלון Tipa ba-yam – A drop in the ocean – טיפה בים Hu nivhal tiponet – He got a bit frightened – הוא נבהל טיפונת Ani tipa ayef – I am a tad tired – אני טיפה עייף Slicha, efshar od tipa halav? – Excuse me, could I have a bit more milk? – ?סליחה, אפשר עוד טיפה חלב Yesh tipa lechem? – Is there’s a bit of bread? – ?יש טיפה לחם Tipot af – Nose drops – טיפות אף Music: Esther Ofarim – Pizmon La-Yakinton (lyrics) Liora Itzhak - Pizmon La-Yakinton (Hindi & Hebrew) Ehud Banai – Tip Tipa (lyrics) Doron Sheffer – Ha-kol Karagil Zehava Ben – Tipat Mazal (lyrics) Ha-yehudim – Tipa Ba-yam (lyrics) Tipot Af

While shopping about in Israel, have you ever asked for a discount, or 'hanacha,' in Hebrew? On this episode, Guy talks about navigating all kinds of shopping interactions, like bargaining your way through a sale and understanding special promotions - even on items like bras, or 'haziyot.' Be sure to check out a hilarious parody of a quintessential Israeli commercial at the end of the episode. Exclusive content for Patrons Words and expressions discussed:  Pirsomot – Commercials, ads – פרסומות Hanacha, hanachot – Discount, discounts – הנחה, הנחות 20 achuz hanacha – 20 percent discount –  20 אחוז הנחה Efshar hanacha ulay? – Is there a discount, maybe? – יש הנחה אולי? Hagigat mivtsa’im – A celebration of sales – חגיגת מבצעים Yesh eize mivtsaim? – Are there any sales? – יש איזה מבצעים? Konim X umkablim Y – You buy X and get Y – קונים איקס ומקבלים וואי Hanacha la-kniya ha-ba'a – Discount for the next purchase – הנחה לקנייה הבאה Kabli – Get (imperative, feminine) – קבלי Haziyat femina matana – A Femina bra for free – חזיית פמינה מתנה Betokef ad 30 be-iuni – Valid until the 30th of June – בתוקף עד 30 ביוני O ad gmar ha-mlai – Or until it runs out of stock – או עד גמר המלאי Mechira metorefet – Crazy sale – מכירה מטורפת Be-hanachot anakiyot – In huge discounts – בהנחות ענקיות Slicha, yesh lachem shulchanot? – Excuse me, do you have tables? – סליחה, יש לכם שולחנות? Eifo ani yachol limtso... – where can I find… – איפה אני יכול למצוא... Kama ya'ale li – How much will it cost me…? – כמה יעלה לי…? Efshar be-tashlumim – Can I pay in installments? – אפשר בתשלומים? Ken, aval az yesh ribit – Yes, but then there’s interest – כן, אבל אז יש ריבית   Music: Bitu’ach Yashir – Insurance commercial Life Party – Hagigat Mivtsa’im Machseney Hashmal – TV commercial Femina bra commercial TV Screens commercial Commercials – Parody Shlomo Artzi – Pa’am Tori U-fa’am Torech (lyrics)

We have already spoken about what you say in a restaurant or at a café, but what would a waiter say to you? Host Guy Sharett prepares us with the lines that will grace our ears as we sit down for a meal or a quick Tel Avivi bite. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Bifnim o ba-huts? – Inside or outside? – ?בפנים או בחוץ Lashevet o lakachat – For here or to go? – ?לשבת או לקחת Tafrit – Menu – תפריט Muchanim lehazmin? – Ready to order? – ?מוכנים להזמין Rotsim lehazmin? – Would you guys like to order? – ?רוצים להזמין Atem yod'im ma atem rotsim? – Do you guys know what you'd like? – ?אתם יודעים מה אתם רוצים Ma lishtot? – What would you like to drink – מה לשתות? Tirtsu ha-kol beyahad? – Would you like everything at once? – ?תרצו הכל ביחד Ma she-yotse – Whatever comes out – מה שיוצא Miyad – Immediately – מייד Techef – In a second – תיכף Ha-salat ba-derech – The salad is on its way – הסלט בדרך Ha-salat kvar magi'a – The salad is just coming now – הסלט כבר מגיע Od rega – Just a minute – עוד רגע Sagur – Sure, You got it – סגור Zehirut, ze ham – Be careful, it's hot – זהירות, זה חם Ha-kol beseder? – Is everything ok? – ?הכל בסדר Ta'im lecha, ta'im lach, ta'im lachem – Is it tasty (for you)? – ?טעים לך? טעים לכם Slicha, lo ta'im li – Sorry, I don't find it tasty – סליחה, לא טעים לי Be-kef – Don't mention it – בכיף Ein be'aya – No problem – אין בעיה Matok, metuka, metukim, metukot – מתוק, מתוקה, מתוקים, מתוקות Metukim – Sweet stuff – מתוקים Kinua'ch, kinuchim – Dessert/s – קינוח, קינוחים Mashehu matok? – Something sweet? – ?משהו מתוק Rotsim lishmo'a al ha-metukim shelanu? – Do you guys want to hear about our desserts? – ?רוצים לשמוע על המתוקים שלנו   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Micha Shitrit – Ha-kol Basar (lyrics)Arik Einstein – Pesek Zman (lyrics)Etnix – Tutim (lyrics)Arik Einstein – Lishrok Ba-Hoshech (lyrics)Josie Katz – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics)Rona Kaynan - Ba-Derech Ha-Baita (lyrics)Corinne Alal – Shir Be-Kef (lyrics)Sarit Haddad – Ba-Hom Shel Tel Aviv (lyrics)

How do we give in Hebrew? 'Latet' is to give, but in some structures it could also mean other things. And what is 'latet barosh' - 'to give in the head'? Let’s find out.   New words & expressions Natati la chayay – I gave her my life – נתתי לה חיי Past: Natati, natata, natat, natan, natna, natanu, natatem, natnu – נתתי, נתת, נתת, נתן, נתנה, נתנו, נתתם, נתנו Present: Noten, notenet, notnim, notnot – נותן, נותנת, נותנים, נותנות Imperative: Ten, tni, tnu – תן, תני, תנו Ten li daka, tni li daka – give me a sec – תן לי דקה, תני לי דקה Ten li et mispar teudat ha-zehut shelcha – Give me your ID no. – תן לי את מספר תעודת הזהות שלך Tavi li – “bring” me – תביא לי Tni li le’ehov otach – Let me love you – תני לי לאהוב אותך Ten li rega lir’ot – Let me see for a sec – תן לי רגע לראות Hi natna li lehavin she… – she let me understand that… – היא נתנה לי להבין ש... Slicha, mi natan lachem lehikanes le-po? Excuse me, who let you in here? סליחה, מי נתן לכם להיכנס לפה? Infinitive: Latet – To give – לתת Latet et ha-neshama ve-et halev – To give your soul and heart – לתת את הנשמה ואת הלב Latet ba-rosh – to do something well/intensively – לתת בראש Ha-rolling stones natnu ba-rosh – The Rolling Stones gave a helluva show – הרולינג סטונז נתנו בראש Ha-poel holchim latet ba-rosh hayom – Ha’poel football team are going to score  today - הפועל הולך לתת בראש היום Natata ba-rosh etmol? – Did you do it all night yesterday? (sexual) – נתת בראש אתמול? Netina – giving – נתינה Lavo mi-makom shel netina – To come from a place of giving – לבוא ממקום של נתינה Natun – given – נתון Natun she-X hu chamesh – It’s given that X is five – נתון שאיקס הוא חמש Netunim – Data – נתונים Nitan lehasig – It’s possible to get – ניתן להשיג Lo hayiti noten lecha shloshim – I wouldn’t give you thirty – I would never think you’re thirty – לא הייתי נותן לך שלושים   Playlist and clips used: Kaveret – Natati La Chayay (Lyrics) Roni Daloomi – Ten (Lyrics) Eti Ankri – Ad Matai (Lyrics) Eyal Golan – Tni Li Le’ehov Otach (Lyrics) Mike Brant – Laisse Moi t’aimer Boaz Sharabi – Latet (Lyrics)

Lots of Hebrew learners find it hard to discern between 'speak,' 'talk,' and 'tell' when they talk with their Israeli friends, colleagues, classmates, and flatmates. It's time, once and for all, for Guy Sharett to imprint it on our memories. Don’t worry, it’s not difficult!   Words and expressions discussed: Ledaber – לְדַבֵּר Ani medaber, medaberet – אֲנִי מְדַבֵּר, מְדַבֶּרֶת Ani medaber ivrit – אֲנִי מְדַבֵּר עִבְרִית Ani medaber im... – ...אֲנִי מְדַבֵּר עִם Anachnu medabrim, medabrot – אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים, מְדַבְּרוֹת Hu amar – הוּא אָמַר Hu omer – הוּא אוֹמֵר Ani omer, ata omer, at omeret, anachnu omrim, hen omrot – אֲנִי אוֹמֵר, אָת אוֹמֶרֶת, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים, הֵן אוֹמְרוֹת Lomar – לוֹמָר Lehagid – לְהָגִיד Az ma ratsinoo lehagid be’etsem – אָז מָה רָצִינוּ לְהָגִיד בְּעֶצֶם Tagid li ech la-atsor et ha-dma’ot – תָּגִיד לִי אֵיךְ לַעֲצוֹר אֶת הַדְּמָעוֹת Tagid li, tagidi li, tagidoo li – תָּגִיד לִי, תָּגִידִי לִי, תָּגִידוּ לִי Slicha, ata yachol lehagid li eifo ha-orez? – ?סְלִיחָה, אַתָּה יָכוֹל לְהָגִיד לִי אֵיפֹה הָאוֹרֶז At yechola lehagid li eifo ha-orez? – ?אָת יְכוֹלָה לְהָגִיד לִי אֵיפֹה הָאוֹרֶז Tagid, eifo ha’orez? – ?תָּגִיד, אֵיפֹה הָאוֹרֶז Rak al tagid li she… – ...רָק אַל תָּגִיד לִי שֶ Hu diber – הוּא דִּיבֵּר Hu diber romanit – הוּא דִּיבֵּר רוֹמָנִית Hu diber im Eyal etmol – הוּא דִּיבֵּר עִם אֵיָיל אֶתְמוֹל Hu amar – הוּא אָמַר Hu amar toda – הוּא אָמַר תּוֹדָה Hu amar she-hu ayef – הוּא אָמַר שֶׁהוּא עָיֵיף Mi amar lach – מִי אָמַר לָךְ lehagid, yagid, tagid – לְהָגִיד, יָגִיד, תָּגִיד Diber, medaber, yedaber, ledaber – דִּיבֵּר, מְדַבֵּר, יְדַבֵּר, לְדַבֵּר Daber! – !דַבֵּר Daber, daber – דַבֵּר, דַבֵּר Efshar ledaber im mishehu? – ?אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עִם מִישֶהוּ Ani rak rotse lehagid lo mashehu – אֲנִי רָק רוֹצֶה לְהָגִיד לוֹ מָשֶׁהוּ Mi amar? – ?מָה אָמַר Mi amar she… – ...מִי אָמַר שֶׁ Zot omeret – זֹאת אוֹמֶרֶת Ma zot omeret – מָה זֹאת אוֹמֶרֶת   Playlist: Nisrin Kadari – Ratsiti Ledaber Itcha Al Ha-kol  Shlomo Artzi – Ma Ratsinu Lehagid  Ofra Haza – Le-orech Ha-yam  Maya Buskila – Rak Al Tagid  Ha-yehudim – Kach Oti  Roni Dalumi – Mi Amar Dori Ben Ze'ev - Radio, Daber Elay

So we Israelis are not the most polite people on earth, but from time to time even we say "I am sorry" and "excuse me." How do you say it in Hebrew? And what can you answer back? And how is it all connected to Korean? Listen and find out.   Here are some words and phrases we mention. For the meaning, you'll have to listen to the podcast: סְלִיחָה, סְלִיחוֹת Slicha, slichotסְלִיחָה עַל שֶ Slicha al/she מַה-זֶה סְלִיחָה ma ze slichaמָמָש סְלִיחָה mamash slicha סְלִיחָה שֶאֲנִי חַי slicha she'ani chaiסְלִיחָה שֶׁאֲנִי נוֹשֵם slicha she'ani noshem הָלַכְתִּי לְבַקֵּש סְלִיחָה halachti levakesh slicha מִצְטָעֵר עַל mitzta'er al What can you answer? שְטוּיוֹת Shtuyot לֹא קָרָה כְּלוּם Lo kara klumזֶה בְּסֶדֶר ze beseder סָלַחְתִּי salachti ​Songs:  Pe'er Tasi - Slicha Ariel Zilber - Betty Bam Gazoz - Rony Liran Aviv - Tagidi 

Forgiveness! Have you thought about how it's sometimes unfair that the onus of forgiveness comes on the person who needs to forgive and not the person who has committed the mistake? We suffer because we were the recipient of it. Two words in Hebrew with different meanings of forgiveness are the foreign words of this week on the Daily mental fit bit podcast. Tune in!