Streetwise Hebrew

Follow Streetwise Hebrew
Share on
Copy link to clipboard

A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.

TLV1 Radio

    • May 30, 2023 LATEST EPISODE
    • weekly NEW EPISODES
    • 465 EPISODES

    4.9 from 713 ratings Listeners of Streetwise Hebrew that love the show mention: streetwise, hebrew language, israelis, tel aviv, israeli culture, guy makes, hebrew school, guy is a fantastic, toda raba, colloquial, guy is a great, thanks guy, dear guy, todah, use of music, language skills, kol hakavod, expressions, slang, language podcast.

    More podcasts from TLV1 Radio

    Search for episodes from Streetwise Hebrew with a specific topic:

    Latest episodes from Streetwise Hebrew

    #55 So Long, Farewell, Auf Wiedersehen, Goodbye (Rerun)

    Play Episode Listen Later May 30, 2023 6:34

    What other ways are there to say ‘goodbye' in Hebrew, apart from the ubiquitous, yalla bye? If you want to sound like an Israeli you can't just say the right words, you also have to sing them in the right tune. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehitraot – See you, until we see each other – להתראות Shalom ve-lo lehitraot – Adieu and not goodbye – שלום ולא להתראות “Al tagid li bye” – Don't tell me goodbye – אל תגיד לי ביי Az nedaber – We'll talk – אז נדבר Nishtame'a/Lehitshtame'ah – We'll hear each other (goodbye) – נשתמע, להשתמע Az machar ah? – So tomorrow, right? – אז מחר, אה? Az be-chamishi, ken? – So on Thursday, ok? – אז בחמישי, כן? Az be-shalosh, ken? – So at 3pm, right? – אז בשלוש, כן? Az be-shesh, sababa? – So at 6pm, ok? – אז בשש, סבבה? Bye neshama/kapara/motek – Bye darling – ביי נשמה/כפרה/מותק Yalla mami, az nedaber – Ok darling, we'll talk – יאללה ממי, אז נדבר   Playlist and Clips: Shaygetz – Shalom lach erez nehederet (lyrics) Margalit Tzan'ani – Al Tagid Li Bye (lyrics) Tomer Yosef – Kapara (lyrics) Amir Benayoun & Avi Ivri – Nedaber Machar (lyrics) Sagiv Cohen – Ha-rega (lyrics) Ep. 11 about suffix -oosh Ep. 22 about darling Ep. 42 about yalla Ep. 45 about non-committal Hebrew Ep. 382 about motek, sweetie

    #394 I Haven't Seen You in Ages!

    Play Episode Listen Later May 23, 2023 7:35

    What should we say in Hebrew when we see someone we haven't seen for a very long time? How about someone who just got back from an extended stay abroad? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Baruch shuvcha – Welcome back (m.) – ָברוך שובך Baruch shuvech – Welcome back (f.) – ברוך שובךְ Baruch shuvcha, chaver – Welcome back, my friend – ברוך שובך, חבר “Shalom rav shuvech tsipora nechmedet” – Welcome back, cute bird – שלום רב שובך ציפורה נחמדת Baruch ha-shav, brucha ha-shava, bruchim ha-shavim, bruchot ha-shavot – Welcome back – ברוך השב, ברוכה השבה, ברוכים השבים, ברוכות השבות Baruch ha-ba, brucha ha-ba'ah, bruchim ha-ba'im, bruchot ha-ba'ot – Welcome – ברוך הבא, ברוכה הבאה, ברוכים הבאים, ברוכות הבאות Idan – Era – עידן Lo ra'iti otcha/otach idan ve-idanim – I haven't seen you in ages – לא ראיתי אותך עידן ועידנים Lo nifgashnu idan ve-idanim – I haven't seen you in ages – לא נפגשנו עידן ועידנים Yovel – Jubilee – יובל Yovlot! – It's been ages – יובלות  Ma ze, efo at? Ma ze, efo ata? – God, where have you been? – מה זה, איפה את? איפה אתה Le'an ne'elamta, lo ro'im otcha/otach – Where did you disappear, we don't see you anymore – לאן נעלמת, לא רואים אותך Male zman! – It's been ages! – מלא זמן Ma ze, male/hamon zman! – OMG it's been ages – מה זה, מלא/המון זמן Shanim! – It's been years! – שנים “Hhayavim kafe” – We've gotta catch up over coffee sometime – חייבים קפה “Dai, nachon, hayavim” – Totally, we must – די, נכון, חייבים   Playlist and Clips: David Broza – Shir Ahava Bedu'i (lyrics) Nechama Hendel – El Ha-tsipor (lyrics) Bruchot ha-ba'ot Ha-dag Nachash – El Ha-tsipor (lyrics) Ep. 54 How are you Ep. 84 about zman Ep. 344 about ne'elam, disappear Hayim Nahman Bialik (Wikipedia)

    #201 A Matter of Taste (Rerun)

    Play Episode Listen Later May 16, 2023 9:29

    The Hebrew word טעים, means tasty, and its root, טעמ, makes up a whole family of culinary terms that are important to know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ta'im lecha, ta'im lach, ta'im lachem – Is it tasty (for you)? – טעים לךָ? טעים לךְ? טעים לכם? Ta'im she-ein dvarim ka-ele – So delicious that there are no things like it – טעים שאין דברים כאלה Ta'am, pl. Te'amim – Taste, flavor, sense, reason – טעם, טעמים Al ta'am ve-al re-ach ein lehitvake'ach – There's no right or wrong when it comes to taste – על טעם ועל ריח אין להתווכח Ani yoda'at she-yesh be-ze ta'am – I know there's sense in it – אני יודעת שיש בזה טעם Ein ta'am la'asot mashehu – There's no point to do something – אין טעם לעשות משהו Kshe-at lo iti, ein ta'am kim'at – When you're not with me, there's hardly any point (to life) – כשאת לא איתי, אין טעם כמעט Ein ta'am she-evke / Ein ta'am livkot) – There's no point in crying – אין טעם שאבכה / אין טעם לבכות Ein ta'am – No point – אין טעם Titkasher elehem achshav! Lo, ein ta'am, hem od lo pat'hu – Call them up now! No, no sense in doing that, they haven't opened the office yet – תתקשר אליהם עכשיו! לא, אין טעם, הם עוד לא פתחו Achshav ba-te'amim tapuz… etc. – Now in the flavors of: orange etc. – עכשיו בטעמים: תפוז… Be-te'amim hadashim – In new flavours – בטעמים חדשים Be-ta'am – With good taste, elegantly, tastefully – בטעם Mamash be-taam – (It was done) really with taste – ממש בטעם Hoser ta'am – Lack of taste – חוסר טעם Eize hoser ta'am – What a lack of taste – איזה חוסר טעם Ta'am – Lexical stress – טעם Mi-ta'am – On behalf of – מִטעם Pras mi-ta'am emi – Prize from the Israeli Union of Performing Artists – פרס מטעם אמ”י Omanut mi-ta'am – Propaganda – אמנות מטעם Ze post mi-ta'am X – That's a post sponsored by X – זה פוסט מטעם א Hush ha-ta'am – Taste (sense) – חוש הטעם Mat'am, mat'amim – Delicacy, delicacies – מטעם, מטעמים Hu asa mi-ze mat'amim – “He made delicacies out of it” – הוא עשה מזה מטעמים Hem asu mi-ze mat'amim – “They made delicacies out of it” – הם עשו מזה מטעמים Lit'om – To taste – לטעום Efshar lit'om – May I taste? – אפשר לטעום? Tit'am! Tit'ami! Tit'amu – Taste it (imp.) – תטעם, תטעמי, תטעמו Ta'am – Taste / He tasted – טעם   Playlist and Clips: Streetwise Hebrew Episode 122: Waiter Talk… Is Everything OK? Streetwise Hebrew Episode 151: Like Nothing Else: Intensifiers and Superlatives Lilit Nagar & Jacques Cohen – Al Ta'am ve-al Re'ach (lyrics) Dana Berger – Yesh Be-ze Ta'am (lyrics) Matti Caspi & Yehudit Ravitz – Samba bi-shnayim (lyrics) Lahakat Hel Ha-yam – Hasake (lyrics) Ice cream commercial Mabat – Pras mi-ta'am (“prize on behalf of”) Nurit Galron – Kulanu Zkukim Le-hesed (lyrics)

    #60 To Life, L'Chaim! (Rerun)

    Play Episode Listen Later May 9, 2023 8:18

    The Hebrew word חיים, life, is so widely used that we just had to give it its own episode. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Chayim (pl.) – Life – חיים Ha-chayim shelcha nifl'aim – You're life is beautiful – החיים שלך נפלאים “Tni li lageshet el chayaich” – Let me approach your life – תני לי לגשת אל חייך Be-chaye-cha – Come on, please – בחייך Be-chayecha ta'avir arutz / Bechaya'ich, ta'aviri arutz – In the name of god please change the channel – בחייך, תעביר/תעבירי ערוץ Ba-chayim – Never – בחיים Shatita? Ba-chayim al tinhag – Did you drink? Never drive – שתית? בחיים אל תנהג Le-chayim – Cheers (to life) – לחיים Chai, chaya, chayim, chayot – Live, living – חי, חיה, חיים, חיות  Ma nishma? Chayim – How are you? Surviving – מה נשמע? חיים Osim chayim – Having fun, living the life – עושים חיים Ta'ase/ta'asi/ta'asoo chayim – Have fun – תעשה/תעשי/תעשו חיים Eich ha-chayim – How's life – איך החיים Chayim sheli – My darling – חיים שלי Chayey kelev – Dog's life – חיי כלב Tse li mehachayim – Get out of my life – צא לי מהחיים Harasta li et hachayim – You ruined my life – הרסת לי את החיים Chayim tovim – Good life (envious) – חיים טובים   Playlist and Clips: Keren Peles – Im Ele Ha-chayim (lyrics)  Sarit Hadad – Ha-chayim Shelkha Nifla'im (lyrics)  George Abu Shkara – Lageshet El Chayaich (lyrics)  Ba-chayim lo pagashti oto Fiddler on the Roof – Lechaim Barry Sisters – Lechaim Lahakat Hel Ha-yam – Rak Be-Israel (lyrics) Ep. no. 22 about darling Ep. no. 54 about “how are you?”

    #393 Aim High

    Play Episode Listen Later May 2, 2023 12:33

    To aim, to tune, to intend, to really mean something. The Hebrew equivalent of these verbs all come from the root כ.ו.נ, a root which has many interesting uses in our spoken language. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mi mechaven et ha-tnu'ah – Who is directing the traffic – מי מכוון את התנועה Lechaven ekdah le-ever mishehu – To aim a gun at someone – לכוון אקדח לעבר מישהו Az ani akhaven le-shmone kazé – I'll aim to get there at eightish – אז אני אכוון לשמונה כזה Eich Lechaven gitara – How to tune a guitar – איך לכוון גיטרה Lama ata mekhaven namuch? – Why are you aiming low? – למה אתה מכוון נמוך Oh wow, hem mekhavnim gavoha – They are aiming high – הם מכוונים גבוה Mekhuvan – Tuned, deliberate, aimed – מכוון Tslil mechuvan – “Tuned tone” – צליל מכוון Psanter lo mechuvan – An out of tune piano – פסנתר לא מכוון Ekdach mekhuvan le'ever mishehu – Pistol aimed at someone – אקדח מכוון לעבר מישהו “Atem yod'im le-mi ze haya mechuvan” – You know who it was aimed at – אתם יודעים למי זה היה מכוון Mekhuvan matara – Goal-oriented – מכוון מטרה Bi-mechuvan, be-ofen mechuvan – Deliberately – במכוון, באופן מכוון “Kshe-at omeret lo lema at mitkavenet?” – What do you mean when you say ‘no'? – כשאת אומרת לא למה את מתכוונת Lo hevanti, le-ma ata mitkaven, le-ma at mitkavenet? – Wait, what do you mean? – לא הבנתי, למה אתה מתכוון, למה את מתכוונת Hitkavanti kshe-amarti – I really meant what I said – התכוונתי כשאמרתי Slicha, lo hitkavanti – Sorry, I didn't mean it – סליחה, לא התכוונתי Bli kavana, lo be-khavana – Unintentionally – בלי כוונה, לא בכוונה Slicha, bli kavana amarti etmol mashehu she-lo hayiti tsarich lehagid –  Sorry, yesterday, without really meaning it, I said something I shouldn't have said. – סליחה, בלי כוונה אמרתי אתמול משהו שלא הייתי צריך להגיד  Ze lo haya be-khavana – I didn't mean it – זה לא היה בכוונה “Ha-kol be-kavanot tovot” – Everything is done with good intentions – הכל בכוונת טובות Yesh lo kavanot tovot/raot – He's got good/bad intentions – יש לו כוונות טובות/רעות Aval ha-kavanot shelo tovot – But his intentions are good – אבל הכוונות שלו טובות Hayta lo kavana tova – His intention was good – הייתה לו כוונה טובה Ata roe'eh she-ze lo be-khavana – You can see it's not intentional – אתה רואה שזה לא בכוונה Kavenet telescopit – Telescopic sight (of a gun) – כוונת טלסקופית “Se'u einayim be-tikva, lo derekh kavanot” – Raise your eyes in hope, not through the sight of a gun – שאו עיניים בתקווה, לא דרך כוונות   Playlist and Clips: Shotei Ha-nevu'ah – Yediah (lyrics) Eich lekhaven gitara Yitshak Klepter – Tslil Mechuvan (lyrics) Ha-tarnegolim – Kshe'at Omeret Lo (lyrics) Jonathan Mergui & Marina Maximilian Blumin – Sagol Bahir (lyrics) Yirmi Kaplan – Kavanot Tovot (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Shir La-shalom (lyrics) Ep. no. 45 about non-committal Hebrew Ep. no. 109 about ‘I don't know'  The promised podcast about Shir La-shalom

    #392 Which Direction Is the Wind Blowing?

    Play Episode Listen Later Apr 18, 2023 9:36

    The word כיוון means direction but it's got many different uses in day-to-day Hebrew. In this episode, Guy talks about wind direction, career trajectory, prayer orientation and so much more. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kivoon – Direction, bearing, orientation – כיוון “Kol kivoon she-bo halachnu” – Every direction in which we went – כל כיוון שבו הלכנו Kivoon ba-kariera – Career trajectory – כיוון בקריירה Kivoon ha-ktiva be-ivrit hu mi-yamin li-smol – The direction of writing in Hebrew is from right to left – כיוון הכתיבה בעברית הוא מימין לשמאל Kivoon ha-ruach – The wind direction – כיוון הרוח Kartis be-kivoon echad – One way ticket – כרטיס בכיוון אחד Ma ha-kivoon ha-klali? – What's the general direction? – מה הכיוון הכללי Kivoon ha-tfila? – The direction of prayer – כיוון התפילה Achi, yesh'cha kivoon? – Dude, do you know where to get weed? – אחי, יש'ך כיוון Dofek hiuchim le-khol hakivoonim – He is spreading smiles all over the place – דופק חיוכים לכל הכיוונים Yore/yora le-khol ha-kivoonim – Shooting in all directions – יורה לכל הכיוונים Ata mamash lo ba-kivoon – You're way off track – אתה ממש לא בכיוון הנכון Ata ba-kivoon ha-nachon – You're in the right direction – אתה בכיוון הנכון Kivoonei avir – Air exposures – כיווני אוויר Kama/Eize kivuney avir yesh? – How's the air flow? – כמה כיווני אוויר יש Doo kivooni – Two-way – דו כיווני  Kivoonei hakira – New leads – כיווני חקירה   Playlist and Clips: Rockfour – Kol Kivoon (lyrics) Sarit Hadad – Hikiti Lo (lyrics) Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (lyrics) Kivoonei avir Ep. no. 124 about ba-klali Ep. no. 172 about dofek

    #391 Hide and Go Seek

    Play Episode Listen Later Apr 11, 2023 9:35

    What do we say to someone really tall who is sitting in front of us in the movie theater? And how do spies communicate with each other? Guy explains the Hebrew root ח.ב.א Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Machbo'im – Hide and seek – מחבואים Mesachkim be-machbo'im – We're playing hide and seek – משחקים במחבואים Machbo – Hideout, hiding place – מחבוא Mistor – Hiding place – מסתור Lehachbi – To hide – להחביא Lehastir – To hide – להסתיר “Tipim eich lehachbi mamtakim me-aba gargeran” – Tips on how to hide candy from a gourmand father – טיפים איך להחביא ממתקים מאבא גרגרן Lehachbi dvarim mi-mishehu – To hide things from someone – להחביא דברים ממישהו “Hu mastir sham mashehu elef achuz” – He's hiding something in there, one thousand percent – הוא מסתיר שם משהו אלף אחוז Hu mastir sod – He's hiding a secret – הוא מסתיר סוד Hu machbi et ha-kesefe mi-tachat la-mizran – He's hiding the money under the mattress – הוא מחביא את הכסף מתחת למזרן Lehachbi et ha-kesef mi-ganavim – To hide the money from thieves – להחביא את הכסף מגנבים Lehastir et ha-emet me-ima – To hide the truth from mom – להסתיר את האמת מאמא Slicha, ata mastir li, at mastira li – Excuse me, you're blocking the view – סליחה, אתה מסתיר לי, את מסתירה לי Hastarat aron hashmal – Concealing of the electricity panel – הסתרת ארון חשמל Hastarat mispar telefon – Concealing your telephone number when calling someone – הסתרת מספר טלפון Hastarat bechi be-rega – How to conceal that you've been crying – הסתרת בכי ברגע Seter – Hideaway, secret hiding place – סתר Haazanot seter – Wiretaps, secret recordings – האזנות סתר Sfat starim, safa sodit – Secret language – שפת סתרים, שפה סודית Ba-seter – Secretly, clandestinely – בסתר Hem nifgeshu ba-seter – They met secretly – הם נפגשו בסתר Matan ba-seter – Anonymous giving – מתן בסתר Ha-kesef muchba me-ahorei ha-aron – The money is hidden behind the closet – הכסף מוחבא מאחורי הארון   Playlist and Clips: Tattoo – Machbo'im (lyrics) Eich lehabi mamtakim me-aba Hu mastir sham mashehu Hastarat bechi be-rega Ep. no. 346

    #390 See You at the Protests

    Play Episode Listen Later Apr 4, 2023 6:41

    In Hebrew, הפגנה is a demonstration, a protest. Israelis are very diligent protesters and demonstrators. Guy explains how to use the root פגנ to its fullest. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hafgana - Demonstration, protest - הפגנה Hafganat neged - A counter demonstration - הפגנת נגד Hafganat ha-smol - The demonstration of the left - הפגנת השמאל Hafganat ha-yamin - The demonstration of the right - הפגנת הימין Hafganat ha-haredim - The ultra orthodox demonstration - הפגנת החרדים Hafganat ha-druzim - The druze demonstration - הפגנת הדרוזים Hafganat yots'ei etiopia - The demonstration by Israelis of Ethiopian descent - הפגנת יוצאי אתיופיה Hafganat ha-million - The 1 million persons demonstration - הפגנת המיליון Pizur hafganot - Crowd control - פיזור הפגנות Emtsa'im le-pizur hafganot - Means of crowd control - אמצעים לפיזור הפגנות Hem mafginim be-tel aviv achshav - They are protesting in Tel Aviv right now - הם מפגינים בתל אביב עכשיו Ha-mafginim tsoakim sisma'ot - The protesters are shouting slogans - המפגינים צועקים סיסמאות Mafginim be'ad/neged - Demonstrating for/against - מפגינים בעד/נגד Hem mafginim neged - They are demonstrating against it - הם מפגינים נגד Neged ma atem mafginim? - What are you demonstrating against? - נגד מה אתם מפגינים Neged mi atem mafginim? - Who are you demonstrating against? - נגד מי אתם מפגינים Neged ma hahafgana? - What is the demonstration against? - נגד מה ההפגנה Al ma atem mafginim? - What are you demonstrating for/against? - על מה אתם מפגינים Lehafgin - To demonstrate, to protest - להפגין Latset lehafgin - To go out and demonstrate - לצאת להפגין Ts'oo lehafgin - Go out and demonstrate - צאו להפגין Lechu lehafgin - Go and demonstrate - לכו להפגין Bo'u lehafgin - Come to demonstrate - בואו להפגין Hafganat koach - Show of force - הפגנת כוח Lehafgin nochechut - To make an appearance, to be counted - להפגין נוכחות Hafganati - Demonstrative - הפגנתי Be-ofen mufgan - Actively involved - באופן מופגן   Playlist and Clips: Hafgana (2023) Kan Hadashot – Mafginim – Demonstrators Ha-dag Nahash – Ehad Ehad

    #53 Streetwise Texting: The Hebrew Booty Call (Rerun)

    Play Episode Listen Later Mar 28, 2023 8:37

    What's happened to Hebrew-speaking romantics in these days of Whatsapp, Facebook and Twitter? How do they convey their feelings in 140 characters? Guy Sharett analyzes a unique song called ‘Smiley,' whose lyrics are a collection of one-liners, sometimes just one word long, taken from real online chats between Israeli couples. And, most importantly, which Hebrew word is used by Israelis to text their ex-partners at 3am? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Er/Era – Are you up (awake)? – ער/ערה Daber/dabri iti – Talk to me – דבר/דברי איתי Hit'orart? – Did you get up? – התעוררת Lehit'orer – To wake up – להתעורר Tachzor/Tachzeri elai – Get back to me – תחזרי אליי Halo? Yachas! – Hey, can I get some attention here? – הלו? יחס Yachas – Treatment, attitude, attention – יחס Yechasim – Relations – יחסים Kara mashehu – Did something happen? – קרה משהו Likrot – To happen – לקרות Eifo at? – Where are you? – איפה את Bi-fgisha (be-pgisha) – In a meeting – בפגישה Bensi'a – In the car – בנסיעה Be-bayit – In a home – בְּבית Ba-bayit – At home – בַּבית Techef – In a sec. – תיכף Mi ze – who is it? – מי זה Mitkasher me-chasum – I am calling from a blocked number – מתקשר מֵחסום Tafsiki lesanen – Stop screening – תפסיקי לסנן Mesanenet – Strainer – מסננת Ma nish (Ma nishma) – How are you? – מה ניש? Daber elay – Talk to me – דבר אליי Lo chashuv – It doesn't matter – לא חשוב Izvi (azvi) – Let it go – עזבי Smiley boche – Crying face emoji – סמיילי בוכה Smiley korets – Winking face emoji – סמיילי קורץ Smiley tsochek – Smiley – סמיילי צוחק Ch ch ch – LOL – חחח   Playlist and Clips: Daniel Solomon – Ma nish? Daber Elai Ep. 80 about digital Hebrew Ep. 253 about LOL Ep. 258 about azov Ep. 271 about yachas Ep. 286 about foreign words in Hebrew

    #389 Dear Inspector

    Play Episode Listen Later Mar 21, 2023 12:14

    This episode is about the Hebrew root פקח. We call parking enforcement officers פקחי חניה. What might you say to one in order not to get a parking ticket? And what does this root have to do with kosher certificates? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Pikuach – Supervision, regulation – פיקוח Be-fikuach/be-pikuach – Under supervision – בפיקוח Gaz beiti – Domestic gas – גז ביתי “Batuach kshe-ze be-fikuach” – It's safe when it's under supervision – בטוח כשזה בפיקוח Be-fikuach ha-oom – Under supervision of the UN – בפיקוח האו”ם Ha-mehir be-fikuach – The price is regulated, under government supervision – המחיר בפיקוח Mutsarim be-fikuach – Products under supervision – מוצרים בפיקוח Befikuach ha-rabanoot X – Under the supervision of the rabbinate of X – בפיקוח הרבנות  “Mis'ada zo nimtset tahat pikuhenu ve-hashgachatenu” – This restaurant is under our supervision – מסעדה זו נמצאת תחת פיקוחנו והשגחתנו Piku'ach nefesh – See link below Lefakeach al mashehu – To supervise something – לפקח על משהו Mefakeach – Supervisor, inspector – מפקח “Yom be-hayav shel mefakeach bniya” – A day in the life of a construction supervisor – יום בחייו של מפקח בנייה Mefakeach – Supervisor, inspector – מפקח Pakach/pakachit hanaya – Parking inspector – פקח/פקחית חניה “Pakach, ani porek schora” – Dear inspector, I am unloading merchandise – פקח, אני פורק סחורה Pakachei hanaya – Parking inspectors – פקחי חניה Pakach, pakachit, pakachim, pakachiyot – Inspector/s – פקחים “Lo roshmim et hayeladim le-maon lo mefukach” – We don't register the kids to an unsupervised daycare – לא רושמים את הילדים למעון לא מפוקח Ha-ganim mefukachim – The daycare centers are supervised – הגנים מפוקחים Ha-mutsarim ha-mefukachim – The supervised products – המוצרים המפוקחים Pakachti et einai – I opened my eyes – פקחתי את עיניי Lifkoach einaim – To open the eyes – לפקוח עיניים La'atsom einayim – To close the eyes – לעצום עיניים Einai pkuchot – My eyes are open – עיניי פקוחות  Pike'ach, pik'chit – Sharp, bright person – פיקח   Playlist and Clips: Batuach kshe-ze be-fikuach Pikuach nefesh – Wikipedia  Mefake'ach bniya Assi Cohen & Guri Alfi – Pakach Ani Porek S'chora (lyrics) Lo roshmim et ha-yeladim le-maon lo mefukach Ruhama Raz – Ha-har ha-yarok (lyrics) Arik Einstein – Yeladim shel Ha-hayim (lyrics) Shiri Maimon – Ha-har ha-yarok tamid (lyrics) Ep. no. 114 about kosher and kasher Ep. no. 212 about lefarek

    #388 Danger Zone

    Play Episode Listen Later Mar 14, 2023 11:57

    There are so many סכנות, dangers, in everyday life. How do we say, “it's not worth the risk,” in Hebrew? And what does the Japanese word for fish have anything to do with taking risks? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Sakana la-demokratya – Danger to democracy – סכנה לדמוקרטיה Sakanat hitchashmelut – Danger of electrocution – סכנת התחשמלות Ha-demokratya be-sakana – Democracy is at risk – הדמוקרטיה בסכנה “Mevad'im she-ein ba sakana le-yeladim” – Making sure there's no danger for children – מוודאים שאין בה סכנה לילדים Sakanot ba-reshet – Dangers online – סכנות ברשת Sakanot ha-ishun – The dangers of smoking – סכנות העישון Sakanot ba-reshatot ha-hevratiyot – Dangers in the social networks – סכנות ברשתות החברתיות Sakanot ha-ofanayim ha-hashmaliyim – The dangers of riding an electric bicycle – סכנות האופניים החשמליים “Hu yetse mi-klal sakana” – He'll be out of danger – הוא ייצא מכלל סכנה “Hi tetse mi-klal sakana” – She'll be out of danger – היא תצא מכלל סכנה Mesukan, mesukenet – Dangerous – מסוכן, מסוכנת “Yitachen she-at nimtset be-maarechet yechasim alima u-mesukenet”. – You might be in a dangerous and violent relationship – ייתכן שאת נמצאת במערכת יחסים אלימה ומסוכנת ‘Ze mesukan le-yeladim' – This is dangerous for children – זה מסוכן לילדים Ne'arim u-ne'arot/noar be-sikun – Youth at risk – נערים/נערות/נוער בסיכון Herayon be-sikun gavoha – High risk pregnancy – הריון בסיכון גבוה Hashka'ah be-sikun namuch – Low risk investment – השקעה בסיכון נמוך Ramat sikun nemucha/gvoha – Low/high level risk – רמת סיכון נמוכה/גבוהה Nihul sikunim – Risk management – ניהול סיכונים Lakachat sikun or lakachat et ha-sikun – To take the risk – לקחת סיכון, לקחת את הסיכון Ani ekach ta'sikun – I am going to take the risk – אני אקח ת'סיכון Lama lakachat sikunim meyutarim? – Why take unnecessary risks? – למה לקחת סיכונים מיותרים Lama lesaken et ha-hayhim? – Why put life at risk? – למה לסכן את החיים Lama lehistaken? – Why risk oneself? – למה להסתכן Lama lesaken et ha-hayim shelcha? – Why risk your life? – למה לסכן את החיים שלך Lo hayiti mistakenet – I wouldn't risk it – לא הייתי מסתכנת Lama lecha lehistaken? – Why risk it? – למה לך להסתכן Lo kedai lach/lecha lehistaken – You shouldn't risk it – לא כדאי לך להסתכן Ata stam mistaken – You're taking a risk for no good reason – אתה סתם מסתכן   Playlist and Clips: Mevad'im she-ein sakana le-yeladim Arik Einstein – Yad Achat Osa et Ze (lyrics) David Broza – Stav Mesukan (lyrics) Maarechet Yechasim Mesukenet  Elem: Noar be-sikun Lo mistaknim, mit'hasnim How do you say ‘fish' in Japanese? The Promised Podcast (TLV1): “A Conflict That Contains Lifetimes of Conflicts”

    #387 Have You Been Working Out?

    Play Episode Listen Later Mar 7, 2023 9:38

    What Hebrew words and phrases do you need to know when looking for a new gym? How do we say fitness trainer, and what time is the best time to go to a gym? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hadar kosher/Machon kosher – Fitness center, gym – חדר כושר, מכון כושר Ani holech la-machon – I am going to the gym – אני הולך למכון Minui (manuy) – Subscription, membership – מנוי, מינוי Minui “1 plus 1” – 1+1 subscription – מינוי אחד פלוס אחד Kama ole minui etslechem? – How much is a membership at your gym? – כמה עולה מינוי אצלכם Minui hadar kosher – Gym membership – מינוי חדר כושר Minui le-hodesh – A monthly membership – מינוי לחודש Minui le-shana – A yearly membership – מינוי לשנה Minui zoogi – A membership for two people – מינוי זוגי, מינוי לזוג Be-derech klal anachnu holchim la-machon le-imun kosher – Usually we go to the gym for fitness training – בדרך כלל אנחנו הולכים למכון לאימון כושר Imun – Workout, training – אימון Kama pe'amim at mit'ament be-shavu'a? – How many times do you exercise a week?  – כמה פעמים את מתאמנת בשבוע Targilim – Exercises – תרגילים Machol – Dance – מחול Eize shi'urim yesh? – What classes do you have? – איזה שיעורים יש? Imun spinning – Spinning class – אימון ספינינג Imun ko'ach – Strength training – אימון כוח Imun/shi'ur yoga – Yoga session – אימון/שיעור יוגה Imunei/shi'urei yoga – Yoga sessions – אימוני/שיעורי יוגה Rama, ramot – Level, levels – רמה, רמות Yoga le-matchilim – For beginners – יוגה למתחילים Yoga le-mitkadmim – For advanced – יוגה למתקדמים Me'amen/me'amenet ishi/t – Personal trainer – מאמן/מאמנת אישית Ha-me'amen bone lachem tochnit imunim mesuderet – The trainer prepares a well-planned training program for you – המאמן בונה לכם תוכנית אימונים מסודרת Madrich kosher, madrichat kosher – Fitness trainer – מדריך/מדריכת כושר Matai kedai lehagia lehadar hakosher – When is it preferable to go to the gym – מתי כדאי להגיע לחדר הכושר Ve-lehanot mi-machshirim pnuyim – And enjoy the available equipment – וליהנות ממכשירים פנויים   Playlist and Clips: Dana International – Love Boy (lyrics) Minui Lehit'amen TV13 Srefat Shumanim Ep. no. 114 about kosher Ep. no. 291 about koach Ep. no. 296 about targilim Ep. no. 319 about cardio and endurance  Ep. no. 321 about lisrof caloryot Ep. no. 342 about ruhnikim Ep. No. 370 about Lits'od

    #61 Addicted to Acronyms (Rerun)

    Play Episode Listen Later Feb 28, 2023 8:15

    We love using ראשי תיבות - acronyms - in modern Hebrew. We take the initials and between the last two letters we add inverted commas (two apostrophes) to show that it's an acronym rather than an ordinary word. Sometimes the transformation from word to acronym is so extreme that some words even end up changing their gender!   New Words and Expressions: Drishat shalom chama – דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָה Timsor drishat shalom la-mishpacha – תִּמְסוֹר דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לַמִשְׁפָּחָה Moser dash – מוֹסֵר דַּ”ש Moser dash la-chaverim – מוֹסֵר דַּ”ש לַחֲבֵרִים Timsor/timseri/timseroo le-Chayim dash – תִּמְסוֹר/תִּמְסְרִי/תִּמְסְרוּ לְחַיִים דָּ”ש Halevay ve-ha-sofash ha-ze lo yigamer af paam – הַלְוַואי וְהַסּוֹפָ”ש הַזֶּה לֹא יִיגַמֵר אַף פַּעַם Dash ham – דַּ”ש חַם Sofash, sof shavu'a – סוֹפָ”ש, סוֹף שָבוּעַ Sof ha-shavu'a – סוֹף הַשַבוּעַ She-yihye achla sofash – שֶיִּהְיֶה אַחְלָה סוֹפָ”ש Galey tsahal – גָּלֵי צַהַ”ל Tsahal, tsva ha-hagana leisrael – צַהַ”ל, צְבַא הָהַגּנָה לְיִשְרָאֵל Tsava – צָבָא Gal, galim, galey – גַּל, גַּלִּים, גַּלֵי Hu ba-tsava – הוּא בַּצָּבָא Mankal, menahel klali – מַנְכָּ”ל, מְנָהֵל כְּלָלִי Samankal, sgan mankal – סַמַנְכָֹּ”ל, סְגַן מנכ”ל Samankal ha-chevra – סַמַנְכָֹּ”ל הַחֶבְרָה Hool – חוּ”ל Az histovavta lecha be-hool – אָז הִסְתּוֹבַבְתָ לְךָ בְּחוּ”ל Rosh ha-memshala amar she-hu ba la-oom kedey lehagid et ha'emet – רֹאשׁ הַמֶּמְשָלָה אָמַר שֶׁהוּא בָּא לָאוּ”ם כְּדֵי לְהָגִיד אֶת הָאֶמֶת Oom, Oomot Me'uchadot – אוּ”ם, אוּמוֹת מְאוּחָדוֹת Be-derech klal – בְּדֶרֶך כְּלָל, בד”כ Tel Aviv – ת”א   Playlist and Clips: Yardena arazi & Lahakat Ha-nachal – Drishat Shalom (Lyrics) Boaz Shar'abi & Matti Caspi – Shalom Aleychem (Lyrics) The Ultras – Sofshavu'a (Lyrics)

    #59 Hebrew Is to Die For (Rerun)

    Play Episode Listen Later Feb 21, 2023 7:00

    The Hebrew word מת means dying and the word למות means to die. Today, Guy teaches us to use these words to mean 'cool' and 'happy.'   New Words and Expressions: Ata chayav lamoot alay – אַתָּה חַיָּיב לָמוּת עָלַיי Ani meta aleyhem – אֲנִי מֵתָה עֲלִיהֶם Na'alayim yafot – נַעֲלַיִים יָפוֹת Ani meta al shokolad – אֲנִי מֵתָה עַל שוֹקוֹלָד Lamoot mi – -לָמוּת מִ Met mi-sartan – מֵת מִסַּרְטָן Ha-yom kvar lo metim me-ahava – הַיּוֹם כְּבָר לֹא מֵתִים מֵאֲהָבָה Lamoot mi-tschok – לָמוּת מִצְּחוֹק Met mi-shi'amoom – מֵת מִשִּׁעֲמוּם Met mi-pachad – מֵת מִפַּחַד Ani met me-raav – אֲנִי מֵת מֵרָעָב Ani ra-ev met – אֲנִי רָעֵב מֵת Ani ayef met – אֲנִי עָיֵיף מֵת Ani chole met – אֲנִי חוֹלֶה מֵת Ani meta mi-ze – אֲנִי מֵתָה מִזֶּה Ani meta le-croissant – אֲנִי מֵתָה לְקְרוּאָסוֹן Ani meta le'echol croissant – אֲנִי מֵתָה לֶאֱכוֹל קְרוּאָסוֹן Ani met lir'ot ota ha-layla – אֲנִי מֵת לִרְאוֹת אוֹתָה הַלַּילָה Hi meta al shokolad – הִיא מֵתָה עַל שֹׁוקוֹלָד Hi meta mi-shokolad – הִיא מֵתָה מִשּׁוֹקוֹלָד Hi meta le-shokolad – הִיא מֵתָה לְשוֹקוֹלָד Hi meta le'echol shokolad –הִיא מֵתָה לֶאֱכוֹל שׁוֹקוֹלָד Ani met, ani meta, anachnu metim, aten metot – אֲנִי מֵת, אני מֵתָה, אֲנָחְנוּ מֵתִים, אָתֶן מֵתוֹת Mateti le-shokolad – מַתְתִי לְשוֹקוֹלָד Hayita met – הָיִיתָ מֵת Mavet – מַוֶות Ta'im mavetv – טָעִים מַוֶות Yafe mavet –יָפֶה מַוֶות   Playlist and Clips: Chamsa – Chayav Lamoot Alay (Lyrics) Sweather Weather Tag – Fashion Vlog By An Israeli Teenage Girl Boaz Shar'abi – Etsli Ha-Kol Beseder (Lyrics) Arik Einstein – Ha-Or Ba-Katse (Lyrics) Lo Ichpat La-Hem – Ani Met (Lyrics) Subliminal – Eize Seret (Lyrics)   Met Al Metal – Lior & Niv Peleg's Heavy Metal Radio Show

    #386 Exposing the Truth

    Play Episode Listen Later Feb 14, 2023 8:38

    The Hebrew word לחשוף is commonly used by archaeologists, journalists, dermatologists and… strippers. What does it mean? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lahsof – To expose – לחשוף “Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh, bederech klal bimchuvan” – We expose our skin to the sun, usually intentionally – אנחנו חושפים את העור שלנו לשמש, בדרך כלל במכוון “Gam anashim im gon or kehe yisarfu” – People with dark skin will also burn – גם אנשים עם גון עור כהה יישרפו “Aval hem tsrichim hasifa yoter memushechet” – But they need a longer exposure – אבל הם צריכים חשיפה יותר ממושכת “Magia ha-kaits, hem matchilim lahsof et ha-evarim” – Summer comes, they start exposing their body – הם מתחילים לחשוף את האיברים Lahsof et ha-guf la-shemesh – Expose the body to the sun – לחשוף את הגוף לשמש Hasifat yeter – Over exposure – חשיפת יתר Hasifet yeter la-shemesh – Over exposure to the sun – חשיפת יתר לשמש “Ha-yeladim hasfu kvar hamisha mitkanim” – The kids have already uncovered five facilities – הילדים חשפו כבר חמישה מתקנים Hasifa – Exclusive story – חשיפה Hem hasfu she… – They have uncovered that – הם חשפו ש Hem hosfim et ha-emet – They expose the truth – הם חושפים את האמת “Im yesh bi de'agah hi hasufa kim'at” – If there's a worry in me, it's almost exposed – אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט  Lalechet be-levush hasuf – To walk around with revealing clothes – ללכת בלבוש חשוף “Hu mamash nechsaf ba-katava” – He really exposed his life in the article – הוא ממש נחשף בכתבה Ha-yom nechsaf she-… – Today it was revealed that… – היום נחשף ש “Az lechi la-ipur ve-la-mahsof” – So go back to your make up and cleavage – אז לכי לאיפור ולמחשוף Mahsof – Cleavage, open neck – מחשוף Hasfan, hasfanit – Stripper – חשפן, חשפנית Hasfanut – Striptease – חשפנות   Playlist and Clips: Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh Ha-yeladim hasfu Ilanit – Shir shel Yom Hulin (lyrics) Machluf – Machsof (lyrics) Ep. 168 about lahpor Guy's website – press

    #385 You Don't Want to Mess With Me

    Play Episode Listen Later Feb 7, 2023 9:58

    There are people you don't want to mess with, and there are things you shouldn't do because they're too much of a hassle. How do you say all this in Hebrew? Well, you'd use the עסק root, of course! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Laasok be- – To deal with – לעסוק ב Hu osek be-ze harbe shanim – He's been dealing with this for many years – הוא עוסק בזה הרבה שנים Al taasok be-ze achshav – You don't have to deal with this right now – אל תעסוק בזה עכשיו Be-ma ata osek / Be-ma at oseket – What do you do for a living? – במה אתה עוסק, במה את עוסקת Ha-hevra oseket be- – The company is in the field of so and so – החברה עוסקת ב Osek murshe – Licensed freelancer – עוסק מורשה Ta'asuka – Employment, occupation – תעסוקה Lishkat ha-taasuka – Employment bureau – לשכת התעסוקה Lachtom ba-lishka – To sign at the employment office – לחתום בלשכה “Nimtsa avoda zmanit, lo retsinit” – We'll find a temporary, non-serious job – נמצא עבודה זמנית, לא רצינית “Vegam nahtom ba-lishka” – And at the same time, we'll sign at the employment office – וגם נחתום בלשכה Lehaasik – To keep busy, to employ – להעסיק Ze maasik oto, ze maasik ota – It keeps them occupied – זה מעסיק אותו/אותה Be'ayot she-ma'asikot otanu – Problems that occupy us – בעיות שמעסיקות אותנו Ze maasik otcha? – Does it trouble you? – זה מעסיק אותך Lehaasik mishehu – To employ someone – להעסיק מישהו Ha'asaka – Employment – העסקה Ha'asaka ravgonit/meguvenet – Diversity hiring – העסקה רבגונית/מגוונת Ha'asaka meguvenet shava lachem yoter – Diversity hiring is worth more for your business – העסקה מגוונת שווה לכם יותר Haasakat mi'ootim – Hiring minorities – העסקת מיעוטים Lehitasek – To busy oneself, to be involved with – להתעסק Ani meod ohev lehitasek be-ochel – I love doing food stuff, dealing with food – אני מאוד אוהב להתעסק באוכל Al titasek iti – Don't mess with me – אל תתעסק איתי Lo kedai lecha lehitasek ito – You shouldn't mess with him – לא כדאי לך להתעסק איתו Ata mitasek iti? – Are you messing with me? – אתה מתעסק איתי Be-ze ata mitasek achshav? – This is what worries you right now? – בזה אתה מתעסק עכשיו Ze ma-ze hit'askoot – It's such a hassle – זה מה-זה התעסקות Laasot hazeret ze ma ze hitaskoot – To make horseradish is a real hassle – לעשות חזרת זה מה-זה התעסקות Ze yachsoch li hitaskoot – It's going to save me a lot of work – זה יחסוך לי התעסקות   Playlist and Clips: Monika Sex – Maka Afora (lyrics) Ha'asaka meguvent Ha'asakat mi'ootim Hazeret – Horseradish Osek patur & Osek murshe Ep. no. 84 about avoda zmanit Ep. no. 161 about hi amra li Enzel ve-Luxi podcast for foodies (In Hebrew)

    #384 The Deal of a Lifetime

    Play Episode Listen Later Jan 31, 2023 9:29

    In Hebrew עסקים means business. Today, Guy talks about the root עסק and introduces other nouns we should know. Bonus: What do you do when you see an unfamiliar transaction in your credit card statement? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Esek – Business, mattar – עסק Asakim – Business – עסקים Beit esek – Shop, store – בית עסק Ze lo ha-esek shelcha – It's none of your business – זה לא העסק שלך Ish asakim – Businessman – איש עסקים Eshet asakim – Businesswoman – אשת עסקים Iskey mazon – Food business – עסקי מזון “Ani be-iskei ha-mazon” – I am in the food industry – אני בעסקי המזון “Ani be-iskei ha-muzika” – I am in the music industry – אני בעסקי המוזיקה Iskei ha-sha'ashu'im – Show biz – עסקי השעשועים WhatsApp iski – WhatsApp business account – ווטסאפ עסקי Yo'ets iski – Business consultant – יועץ עסקי Pitu'ach iski – Business development – פיתוח עסקי Mitoog iski – Business branding – מיתוג עסקי Model iski – Business model – מודל עסקי Tochnit iskit – Business plan – תוכנית עסקית Pgisha iskit – Business meeting – פגישה עסקית Arucha iskit – Value meal, lunch special – ארוחה עסקית “Yesh lahem iskiyot” – They have specials – יש להם עסקיות Yesh lachem iskiyot? – Do you have a set menu? – יש לכם עסקיות Iska – Business transaction, deal – עסקה Iska mutslahat – Successful deal – עסקה מוצלחת Iska lo mukeret – Unknown transaction – עסקה לא מוּכרת Iska shel paam ba-hayim – The deal of a lifetime – עסקה של פעם בחיים Lisgor iska – To strike a deal – לסגור עסקה Iskat havila – Package deal – עסקת חבילה Asinu esek? – So, do we have a deal? – עשינו עסק  Esek mishpachti – Family business – עסק משפחתי Asakim karagil – Business as usual – עסקים כרגיל Shivaa yemei askaim – Seven business days – שבעה ימי עסקים Yom asakim – Business day – יום עסקים Iskei avir (luftgeschäft, לופטגעשעפט) – “Air business” – עסקי אוויר Yesh lecha esek iti – You've got a business with me – יש לך עסק איתי Hu yode'a im mi yesh lo esek – He knows with whom he's got business – הוא יודע עם מי יש לו עסק   Playlist and Clips: Esek-asakim – TV ad Sarit Hadad – Ba-hom shel Tel Aviv (lyrics) WhatsApp iski Ariel Zilber – Ani Shochev Li al Ha-gav (lyrics) Leily – Shiv'ah yemei asakim (lyrics) Ep. number 343

    #62 Learning Hebrew? It's ‘Davka' Easy! (Rerun)

    Play Episode Listen Later Jan 24, 2023 7:03

    The Hebrew word דווקא does not have a direct English translation. Sometimes it means “actually” (as opposed to what you might think). At other times it means “particularly.” So what does the saying לעשות דווקא (to do a דווקא) mean? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Davka – Actually, as opposed to what you may think – דווקא “ze lo kashe bichlal, ze davka kal” – It's not hard at all, it's actually easy – זה לא קשה בכלל, זה דווקא קל “Eich ze kara li, lama davka itcha?” – How did it happen to me, why am I with you – איך זה קרה לי, למה דווקא איתך “Lama achshav davka kshe-tov li, at kol kach meshuna?” – Why now, when I am actually happy, you're acting weird – למה עכשיו, דווקא כשטוב לי, את כל כך משונה Lehargiz, lehach'is – To irritate – להרגיז, להכעיס Laasot davka – Out of spite – לעשות דווקא Lav davka – Not necessarily – לאו דווקא Davka ani ochel shokolad ba-boker – I, of all people, eat chocolate in the morning – דווקא אני אוכל שוקולד בבוקר Ani davka ochel shokolad ba-boker – As opposed to what you think, I actually eat chocolate in the morning – אני דווקא אוכל שוקולד בבוקר Ani ochel davka shokolad ba-boker – Of all things one can have for breakfast, I choose to have chocolate for breakfast – אני אוכל דווקא  שוקולד בבוקר Ani ochel shokolad davka baboker – I specifically choose to have chocolate in the morning (I have my own reasons) – אני אוכל שוקולד דווקא בבוקר Ani davka beseder – I am actually okay (you expected to hear I am not well) – אני דווקא בסדר Lama lakachat davka otcha la-tafkid? – Why should we hire you, of all people? – למה לקחת דווקא אותך לתפקיד Davka shachor, mi-kol hatsvaim? – You have to get black, out of all colors? – דווקא שחור, מכל הצבעים Hu davka lo mamash ratsa – He actually didn't really want to – הוא דווקא לא ממש רצה Davka lo haya kaze nora – It actually wasn't that bad – דווקא לא היה כזה נורא Davka yesh li chalav hayom – As opposed to what you think, I do have milk today – דווקא יש לי חלב היום   Playlist and Clips: Bli Sodot – Ze lo kashe, ze davka kal Dafna Armoni – Lama Davka Itcha? (lyrics) Ethnix – Lama Achshav (lyrics) Avi Toledano & Irit Anavi – Lama Kacha (lyrics)

    #383 Best Served Warm

    Play Episode Listen Later Jan 17, 2023 8:45

    The Hebrew word להגיש is a verb with several different meanings. Food, university papers and TV shows — these are all things we can להגיש. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehapil – To drop – להפיל, נפל Lehasi'ah – To drive someone somewhere – להסיע, נסע Lehagish bakasha – To submit a request, an application, or to apply for something – להגיש בקשה Kupat Holim – A national health insurance company – קופת חולים Eich lehagish bakasha le-tofesh 17 – How to apply for and receive form number 17 – איך להגיש בקשה לטופס 17 Lehagish tluna ba-mishtara – To file a police report or complaint – להגיש תלונה במשטרה Ani tsricha lehagish avoda ba-universita mahar – I have a paper due at the university tomorrow – אני צריכה להגיש עבודה באוניברסיטה מחר Yesh li hagasha machar – I have a deadline for a presentation or project I need to submit tomorrow – יש לי הגשה מחר Mo'ed hagasha – The submission deadline – מועד הגשה Efshar lehagish – You can serve it – אפשר להגיש Lehagish ochel – To serve food – להגיש אוכל Lehagish cham – Served hot – להגיש חם “Magishim le-tsad salat ha-kruv u-melafefonim hamutsim” – You serve it alongside coleslaw and pickles -מגישים לצד סלט הכרוב ומלפפונים חמוצים Hotchim – You cut – חותכים Metagnim – You fry – מטגנים Magishim – You serve – מגישים Ze mugash cham – It's served hot – זה מוגש חם Eich ze mugash? – How is it served? – איך זה מוגש “Anavim adumim yavshilu ad ha-erev ve-yugshu tsonenim la-shulchan” – Red grapes will ripen by evening, and will be served chilled to the table – ענבים אדומים יבשילו עד הערב ויוגשו צוננים לשולחן Hatsaat hagasha – Serving suggestion – הצעת הגשה Magash – Tray – מגש Lehagish tochnit televizya – To present a TV show – להגיש תוכנית טלוויזיה Magish/magisha – TV host – מגיש/מגישה Magish/magishat hadashot – News anchor – מגיש/מגישת חדשות Ha-tochnit mugeshet be-chasut – This show is brought to you by… – התוכנית מוגשת בחסות Hagasha – Delivery (music/theater) – הגשה “Ahavti meod et ha-hagasha” – I liked how that was delivered – אהבתי מאוד את ההגשה   Playlist and Clips: Lehagish bakasha Hummus recipe with Max Malkiel Chef Moshe Segev  Ilanit – Ba-shana Ha-ba'ah (lyrics)   Ep. 186 about נסע Max Malkiel's Youtube Channel

    #382 My Sweetie Pie

    Play Episode Listen Later Jan 10, 2023 10:00

    In Hebrew, מתוק means sweet or sweetie. You might also hear מתוק used passive-aggressively by a person standing in a Tel Avivi line. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Matok, matok hu ta'am ha-hayim” – Sweet, sweet is the taste of life – מתוק, מתוק, הוא טעם החיים Matok li – It's too sweet – מתוק לי Matok/Metuka sheli – My darling – מתוק/מתוקה שלי Toda matok/metuka sheli! – Thank you sweetie! – תודה, מתוק/מתוקה שלי Ehhh, metuka sheli, slicha, ani hayiti kodem! – Sorry sweetie pie, I was here first! – מתוקה שלי, סליחה, אני הייתי קודם Shana tova u-metuka – Have a great year – שנה טובה ומתוקה “Motek lo lishloach li uga” – Darling, don't send a cake to me – מותק, לא לשלוח לי עוגה Motek – Darling – מותק Halomot metukim – Sweet dreams – חלומות מתוקים Mayim metukim – Freshwater – מים מתוקים Mei yam – Sea water – מי ים Dagei yam – Sea fish – דגי ים Dagei mayim metukim – Freshwater fish – דגי מים מתוקים Rotsim lishmo'a al ha-metukim shelanu? – Do you want to hear about our desserts? – רוצים לשמוע על המתוקים שלנו Lehamtik – To sweeten – להמתיק Eich at mamtika? Eich ata mamtik? – How do you sweeten (your drink)? – איך אתה ממתיק, איך את ממתיקה Ani lo shote/shota im sukar – I don't add sugar – אני לא שותה עם סוכר Kapit sukar – One teaspoon of sugar – כפית סוכר Shtayim sukar – Two teaspoons of sugar – שתיים סוכר Mamtik – Sweetener – ממתיק Lehamtik et haglula ha-mara – To sweeten a bitter pill – להמתיק את הגלולה המרה Onsho humtak – His sentence was commuted – עונשו הומתק Mamtakim – Sweets, candies – ממתקים Hanut mamtakim – Candy store – חנות ממתקים Bonboniera – Bonbonnière, candy box – בונבוניירה Mashka'ot memutakim – Sugary drinks, soft drinks – משקאות ממותקים Metikoot – Sweetness – מתיקות Oy metikooooot – How sweet! – אוי מתיקות Bi-mtikoot – Sweetly – במתיקות Ledaber be-metek sfatayim – To sweet talk – לדבר במתק שפתיים   Playlist and Clips: Yigal Bashan & Lahakat Pikud Tsafon – Matok Matok (Lyrics) Aviv Geffen – Ilana (Lyrics) Uzi Fuchs – Ein Lach Ma Lid'og (Lyrics) Meir Ariel – Mayim Metukim (Lyrics) Mashka'ot memutakim – Sugary drinks Erik Berman – Ha-metukot Ha-achronot (Lyrics)   Ep. 22 about darling Ep 65 about don't worry Ep. 122 about stuff waiters say in Israel Episode number 199 about halomot metukim Ep. 305 about Ve and U-

    #381 World Cup Hebrew Lingo

    Play Episode Listen Later Dec 20, 2022 8:58

    You're home, in front of the TV screen, watching one of the most important football games in the world cup. Suddenly, your team goes on the offensive. This could be the big moment. What Hebrew words and phrases do you shout in order to help bring them to victory? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yalla – Yalla – יאללה Nu – Come on – נו Yeshhhhhhhhh – Yeaaaaaah! – יששששש Ta'avir ta'kadur – Pass the ball – תעביר ת'כדור Timsor ta'kadur – Pass the ball – תמסור ת'כדור Ta'avir kadima – Move the ball forward – תעביר קדימה Kadima – Go forward – קדימה Hinne – Here it is – הינה Yofi! – Great! – יופי Ten! – Give! – תן   Playlist and Clips: Shlomi Arbeitman – Pass pass, it's a come Elai Botner & Yaldei Ha-huts – Kadima Hal'ah (lyrics) Matti Caspi – Hinne-Hinne (lyrics) Roni Dalumi – Ten (lyrics)   Ep. no. 42 about yalla Ep. no. 51 about yofi Ep. 83 about ten and latet Ep. 208 about masar Ep. 328 about kadima Ep. 334 about taavir

    #12 I'll Be Back in the Afternoon (Rerun)

    Play Episode Listen Later Dec 13, 2022 5:53

    In Hebrew, צוהריים means noon, and אחר הצוהריים means afternoon. But the actual afternoon hours, the ones we Israelis think of as afternoon, may be completely different than your own. So what do we mean when we say, “call me in the afternoon”? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Tsohorayim – Noon – צוהריים Hu hits-hir – He declared – הוא הצהיר “Be-tsohoray ha-yom” – At noon – בצוהרי היום Aruchat tsohorayim – Lunch – ארוחת צוהריים Lifney ha-tsohorayim – Before noon – לפני הצוהריים Achar/achrei ha-tsohorayim – Afternoon – אחר/אחרי הצוהריים Chamesh achar ha-tsohorayim – Five in the afternoon – חמש אחה”צ Daber iti achar ha-tsohorayim – Talk to me in the afternoon – דבר איתי אחר הצוהריים “Arba Achar Hatsohrayim” – Four in the afternoon, Galey Tsahal Radio show – ארבע אחר הצוהריים Aẓ-ẓuhr ٱلظُّهْر – Noon prayer (Islam) – א-ט'הר   Playlist and Clips: Teapacks – Od Shabbat (lyrics) Berry Sakharof & Rami Fortis – Ein Kets La-yaldoot (lyrics) Yael Levy – Tmuna Zuhr prayer in Islam (Wikipedia) Listen to the Arba Ahar Ha-tsohorayim radio show  

    #380 I'm Warning You!

    Play Episode Listen Later Dec 6, 2022 7:48

    The words להזהיר and אזהרה are used to warn someone of something or someone. We have many Hebrew expressions with אזהרה, warning, including the saying, רְאו הוזהרתם. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehazhir – To warn – להזהיר “Ani mazhira otcha” – I am warning you – אני מזהירה אותך Lehazahir mishehu mi-mashehu – To warn someone of something – להזהיר מישהו ממשהו Hizharti ota me-hem – I warned her of them – הזהרתי אותה מהם Lehazhir mishehu she-ulai ze lo yaavod – To warn someone that it might not work – להזהיר מישהו שאולי זה לא יעבוד Azhara – Warning – אזהרה Azhara: alul lehachil egozim – Warning: May contain nuts – אזהרה: עלול להכיל אגוזים “Ba-hayim ha-amitiym lo tamid nidleket nurat azahara” – In real life you can't always get a warning light – בחיים האמיתיים לא תמיד נדלקת נורת אזהרה Ba-oto yesh lanu nurot azhara – In the car we have warning lights – באוטו יש לנו נורות אזהרה Paamonei azhara – Alarm bells – פעמוני אזהרה Tamrur azhara – Warning sign – תמרור אזהרה Yeriyat azahara – Warning shot – יריית אזהרה Azharat trigger, – Trigger warning – אזהרת טריגר Azharat masa – Travel advisory – אזהרת מסע Hu huzhar – He was warned – הוא הוזהר Re'oo huzhartem – Consider yourselves warned – רְאו הוזהרתם Re'eh huzharta – See yourself warned (m.) – רְאה הוזהרתָ Re'i huzhart – See yourself warned (f.) – רְאי הוזהרתְ   Playlist and Clips: Efraim Shamir – Mazhir Otach (lyrics) Nurat azhara – warning light  Ehud Banai – Al Tif'had (lyrics) Re'oo huzhartem

    #379 Be Careful!

    Play Episode Listen Later Nov 29, 2022 7:44

    How would you warn a friend who is about to be hit by an electric bike speeding on the sidewalk? We would shout, !זהירות The Hebrew word זהירות is an important word to know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Zehirut – Caution, care, watch out – זהירות “Adoni, hizaher, al tiga ba-iris” – Be careful, Sir, don't touch the iris – אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס Tizaher! – Careful – תיזהר Tizaher/tizahari/tizaharu sham – Be careful there – תיזהר/תיזהרי/תיזהרו שם Tizaher mimena – Be cautious of her – תיזהר ממנה Lehizaher mi-mishehu – To be cautious of someone – להיזהר ממישהו Tizaher me-emailim ka'ele – Be careful of these kinds of emails – תיזהר מאימיילים כאלה Tizaher me-hodaot ka'ele – Be careful of text messages like these – תיזהר מהודעות כאלה Tizaher im ha-kosot – Be careful with the cups – תיזהר עם הכוסות Zehirut im ha-kosot – Be careful with the cups – זהירות עם הכוסות “Rak eh, zehirut im ha-kosot” – Just be careful with the cups – רק אה, זהירות עם הכוסות Zahir – Cautious – זהיר Nahag zahir – Careful driver – נהג זהיר Zehirut ba-drachim – “Caution on the road” – זהירות בדרכים   Playlist and Clips: Jane Bordeau & Aya Zehavi Feiglin – Vals le-haganat ha-tsome'ach (lyrics) Subliminal & Lior Farhi (lyrics) Alona Daniel – Tizaher Mi-nesichot (lyrics) Ep. 4 about Ima Polanyia Ep. 364 about asur

    #54 “How YOU Doin'?” (Rerun)

    Play Episode Listen Later Nov 22, 2022 7:56

    Israelis love to indulge in the circular “how-are-you-how's-it-going-what's-new” conversation chain, so it's important to become proficient in this verbal dance. Today, Guy teaches us 11 ways, no less, of asking someone how they're doing. Let's get on the dance floor! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ma hainyanim? Beseder – How are things? Alright – מה העניינים? בסדר Seder – Order – סדר Az ma kore? – So what's happening? – אז מה קורה Hakol tov? – Is everything good? – הכל טוב Ken achi – Yeah dude – כן אחי Az ma nishma? – So how are you? – אז מה נשמע Nishma – Is heard – נשמע Az ma? – So how (are things)? – אז מה Hey, az ma chadash? – Hey, so what's new? – היי, אז מה חדש Ein chadash – Nothing new – אין חדש Ein kol chadash tachat hashemesh – There's nothing new under the sun – אין כל חדש תחת השמש Ma shlomcha yakiri? – How are you darling? – מה שלומך יקירי Yakar – Expensive, dear – יקר Yakir – Sweetheart, darling – יקיר Ma itcha ahuv sheli – How about you my love – מה איתך אהוב שלי Ma hainyanim? Beseder, ma itcha? – How are things? Good, yourself? – מה העניינים? בסדר, מה איתך Ma hamatsav? – How are you? – מה המצב Ya gever – Dude – יא גבר Eich holech? – How is it going? – איך הולך Eich? – How (is it going)? – איך Ma holech gever? – How is it going dude? – מה הולך גבר   Playlist and Clips: Educational TV show about ma nishma, interviews in Hebrew with Tomer Sharon,  Margalit Tsan'ani and others Boaz Sharabi & Matti Caspi – Shalom Aleichem (lyrics) Matan Attias – Ein Hadash Sarit Haddad – Ma Shlomcha Yakiri (lyrics) Ha-Dorbanim – Shuv Ha-disco Kan (lyrics) MOG – Ma Holech Gever Ep. 16 – cursing drivers Ep. 44 about holech

    #378 Show Me the Money

    Play Episode Listen Later Nov 15, 2022 10:38

    How could it be that we still didn't dedicate an entire episode to the Hebrew word כסף, money? Let's correct that wrong. Guy explains the slangy term for someone who is “loaded” with cash, and will also teach a special ‘blessing' directed towards someone who stole from us. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kesef – Money – כסף Haavarat ksafim – Money transfer – העברת כספים Lehaavir kesef – To transfer money – להעביר כסף Laasot kesef – To make money – לעשות כסף Hu ose kesef mi-ze? – Does he make money from it? – הוא עושה מזה כסף Walla, efshar laasot mi-ze kesef? – Really, you make money from it? – וואלה, אפשר לעשות מזה כסף Tachun (be-kesef) – Loaded – טחון בכסף Lachsoch kesef – To save money – לחסוך כסף Lekabel kesef mi-mishehu – To receive money from someone – לקבל כסף ממישהו “tekablu kesef mi-makor bilti yadu'a” – You'll receive money from an unknown source – תקבלו כסף ממקור בלתי ידוע Lehachlif kesef – To change money – להחליף כסף Lihyot hayav le-mishehu kesef – To owe money to someone – להיות חייב למישהו כסף Kama (kesef) ani hayav lecha? – How much do I owe you? – כמה (כסף) אני חייב לך “Et Hakesef!” – Show me the money! – את הכסף Samankal ksafim – CFO – סמנכ”ל כספים Kaspi – Financial – כספי Hechzer kaspi – Refund – החזר כספי Zikuy – Credit – זיכוי Be'aya kaspit – Financial problem – בעיה כספית Kaspit, ha-kol beseder – Financially, everything is fine – כספית, הכל בסדר Kesef kal – Easy money – כסף קל Kesef – Silver – כסף Medalyat kesef – Silver medal – מדליית כסף She-yihye lo (kesef) le-trufot – May he use the money for medication – שיהיה לו (כסף) לתרופות   Playlist and Clips: Rami Fortis – Ein Kesher (lyrics) Haavarat Ksafim  Micha Shitrit – Et Ha-kesef (lyrics) Matti Caspi – Be-leilot Ha-kayits Ha-chamim (lyrics) Episode no. 113 about kesef le-trufot Episode no. 265 about lehachlif kesef Ep. no. 321 about lisrof kesef Ep. no 334 about haavarat ksafim

    #377 Banking in Hebrew

    Play Episode Listen Later Nov 8, 2022 8:35

    Using banking apps in a foreign language is not the easiest thing. Guy is here to help. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Aplikatsyat tashlumim – Payment application – אפליקציית תשלומים Lo naim ledaber al kesef? – Does it feel awkward to talk about money? – לא נעים לדבר על כסף Heshbon over va-shav – Current account – חשבון עובר ושב Kartisei Ashrai – Credit cards – כרטיסי אשראי Matbe'a zar – Foreign Currency – מטבע זר Anachnu mitchayvim le-maane mi-bankai ba-aplikatsya be-toch sha'ah gag – We commit to a personal response from a banker via the app within one hour max – אנחנו מתחייבים למענה מבנקאי באפליקציה בתוך שעה גג Sha'ah gag – One hour tops – שעה גג Shem mishtamesh – Username – שם משתמש Kod mishtamesh – User code – קוד משתמש Sisma – Password – סיסמה Shachachti sisma – I forgot my password – שכחתי סיסמה Shichzur sisma – Reset password – שחזור סיסמה Meida – Information – מידע Meida ishi – Personal info – מידע אישי Pe'ula – Action, operation – פעולה Amlat pe'ula – Operation commission – עמלת פעולה Lehitmake'ach – To bargain – להתמקח   Playlist and Clips: Aplikatsyat tashlumim  Aplikatsyat Discount Ma'ane ad sha'ah gag Shachachti shem mishtamesh Doron Miran – Kesef Kesef Ep. No. 125 about heshbon Ep. No. 146 about websites Ep. No. 152 about na'im and lo na'im Ep. No. 262 about revach, profit Ep. No. 334 about lehaavir kesef, transfer money Ep. No. 348 about ishur, confirmation

    #376 Talk to Me at 7 A.M.

    Play Episode Listen Later Nov 1, 2022 5:23

    A Listener from Kansas City asked whether we use AM/PM in Hebrew. Here is the answer. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: 4 pm = 16:00 6 pm = 18:00 8 pm = 20:00 Nifgashim be-shesh? – Are we meeting at six? – נפגשים בשש נפגשים ב6 נפגשים ב-6 נפגשים ב-18:00 Sheva ba-boker – 7 am – שבע בבוקר Az amarnu be-arba, ken? – So we said at four, right? – אז אמרנו בארבע, כן Tsohorayim – The hot hours of the day – צוהריים Daber iti ba-tsohorayim – Talk to me at the early afternoon – דבר איתי בצוהריים Ahar ha-tsohorayim – Late afternoon – אחר הצוהריים, אחה”צ Ani er me-arba ba-boker, benadam – I've been up since 4am – אני ער מארבע בבוקר, בנאדם   Playlist and Clips: Nunu – Living the Dream (Lyrics) Episode 12 about tsohorayim Episode no. 84 about zman Episode no. 142 about Whatsapp Hebrew Episode no. 138 about shalosh, three. Episode no. 179 about arba, four.  Episode no. 225 about hamesh and hamsa.  Episode no. 267 about shesh, six.  Episode no. 130 about sheva, seven. Episode no. 100 about me'a, hundred.

    #52 Land of the Setting Sun (Rerun)

    Play Episode Listen Later Oct 25, 2022 6:03

    On this episode, we explore the root of the word ערב, which means evening, and explain what it's got to do with Western movies. Plus, why wasn't Miley Cyrus willing to say the name of a famous Israeli TV show host? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Erev tov lach, at mushlemet” – Good evening to you, you're perfect – ערב טוב לך, את מושלמת Erev tov lecha/lach/lachem – Good evening to you – ערב טוב לך/לכם Erev tov – Good evening – ערב טוב Laila tov – Good night – לילה טוב “Erev Tov im Guy Pines” – Good evening with Guy Pines – ערב טוב עם גיא פינס Aravim – Evenings (also: Arabs) – ערבים “Libi ba-mizrach va-anochi be-sof maarav” – My heart is in the east, and I am at the end of the west – ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב Maarav – West – מערב Maghreb (Ar.) الْمَغْرِب – Ma'arav (Heb.) – West – מערב Ma'arvon – Western (movie) – מערבון Erev chag – The day before the holiday – ערב חג Erev Shabbat – Friday evening – ערב שבת Shabbat ba-erev – Saturday evening – שבת בערב Erev shabbat – Friday night – ערב שבת   Playlist and Clips: Lior Narkis – Erev Tov Lach (Lyrics) Erev Tov im Guy Pines David Shiro – Libi Ba-mizrach (Lyrics) Allah 3LIK Ya Bladi Ep. 244 in English and in Hebrew

    #375 Oops, I Got It Wrong

    Play Episode Listen Later Oct 18, 2022 8:31

    How do we say, “Oops, I'm sorry, I must have dialed the wrong number,” in Hebrew? Guy continues to explain the root ב.ל.ב.ל, this time in binyan pu'al and hitpael. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ani mevulbal – I am confused – אני מבולבל Eize mevulbali/tooshtoosh ata – You got a bit confused, sweetie pie – איזה מבולבלי/טושטוש אתה Mevulbalim? – Are you all confused? – מבולבלים? Hitbalbel – He got confused, he got mixed up – התבלבל Hannah'le hitbalbela – Hanna'le got mixed up – חנה'לה התבלבלה Oops, hitbalbalti ba-mispar – Oops, I got the number wrong – אופס, התבלבלתי במספר “Oy slicha, hitbalbalti ba-mispar, sori” – Oh, sorry, I dialed the wrong number – אוי סליחה, התבלבלתי במספר, סורי Lehitbalbel ba-shem – To get the name wrong – להתבלבל בשם Lehitbalbel ba-yom – To get the day wrong – להתבלבל ביום ‘Ata mitbalbel' – You're getting it wrong – אתה מתבלבל Ata ose et ha-sgira hayom, nachon? – You're supposed to close tonight, right? – אתה עושה את הסגירה היום, נכון Ata mitbalbel, ata tsarich laasot et hasgira – You're getting it wrong, you're the one who is supposed to do the closing – אתה מתבלבל, אתה צריך לעשות את הסגירה “Aval mami, kashe li lirot otcha kacha velo lechabek” – But darling, it's hard for me to see you like this and not hug you – אבל ממי, קשה לי לראות אותך ככה ולא לחבק Hitbalbalta – al mi ata tso'ek – You got it wrong, who are you shouting at? – התבלבלת, על מי אתה צועק   Playlist and Clips: Eden Hasson – Ani Mevulbal Pirsomet – Mevulbalim? Rami Danoch & Tslilei Ha-ood – Hannah'le Hitbalbela (Lyrics) Daklon & Haim Moshe – Hannah'le Hitbalbela (Lyrics) Gilad Segev & Matbooha Project – Hannah'le Hitbalbela (Lyrics) Odeya – Ohevet Otcha Be-ta'ut Ep. 329 in English and in Hebrew

    #374 Don't Confuse Me

    Play Episode Listen Later Oct 11, 2022 8:18

    How do you say confusion, a bother, a mess in Hebrew? And what does it mean when we say, להיות בבלבלה? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon     New Words and Expressions: Bilbul – Confusion – בלבול Haya bilbul – There was a mixup – היה בלבול Bilbul moach – A bother, a nuisance – בלבול מוח Bilbul moach echad gadol – One helluva mambo jumbo – בלבול מוח אחד גדול Levalbel – To confuse – לבלבל Balbeli Oto – Confuse him! – בלבלי אותו Al Tevalbel Li Yoter Et Ha-mo'ach – Stop annoying and nagging me – אל תבלבל לי יותר את המוח Al tevalbel et ha-moach – Stop with this nonsense, this is ridiculous – אל תבלבל את המוח Al tevalbel et ha-mo'ach →> Al'tbalbel-ta'mo-ach – אל תבלבל ת'מוח Al tevalbeli et hamoach →> Al'tbalbeli-ta'mo-ach – אל תבלבלי ת'מוח Tagid lo she-lo yebalbel ta-mo'ach – Tell him to cut it out – תגיד לו שלא יבלבל ת'מוח She-lo yevalbelu otcha – Don't let them pull one over you – שלא יבלבלו אותך Rega, al tevalbel oti (Al t'balbel oti) – Wait, don't confuse me – רגע, אל תבלבל אותי Ze ma-ze mevalbel – It's so confusing – זה מה-זה מבלבל Balbala (Ar.) – Confusion – בלבלה Lihyot be-balbala – To be in disarray – להיות בבלבלה Hu be-balbalot – He's in a state of confusion, he's out – הוא בבלבלות “Halo achi, ata be-balbalot retsiniyot” – Dude, you're disoriented, you didn't understand the issue here – הלו אחי, אתה בבלבלות רציניות Ani kuli be-balbalot – I am really confused here – אני כולי בבלבלות Atem be-balbalot im atem hoshvim kacha – You guys are delusional if you think this way – אתם בבלבלות אם אתם חושבים ככה Kol ha-shuk be-balbala, tsnichot ve-yeridot – The whole stock market is in a mess, free-falls and decreases – כל השוק בבלבלה, צניחות וירידות   Playlist and Clips: Kobi Peretz – Balbeli Oto (lyrics) Peled – Balbala (lyrics) Gina Joy & Shimshon Bar-noi – Al Tevalbel Li Yoter Et Ha-mo'ach (lyrics) Ep. 175 about al, don't. English version. Hebrew version

    #373 Last But Not Least

    Play Episode Listen Later Oct 4, 2022 11:09

    Who's last in line? You are? So I'm after you. Today, Guy explains the different uses of אחרון, meaning last or lately, including the saying, last but not least. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Slicha, mi acharon? – Who's last in line? – סליחה, מי אחרון Slicha, ata acharon? – Are you the last? (M.) – סליחה, אתה אחרון  Slicha, at achrona?' – Are you the last? (F.) – סליחה, את אחרונה Az ani acharecha/acharayich – So I am after you – אז אני אחריך/אחרייך Ba-zman ha-acharon – Lately – בזמן האחרון La-achrona – Lately – בזמן האחרון “La-achrona at mezayefet” – Lately you've been faking it – לאחרונה את מזייפת “Ve-yadati she-ha-paam bli safek” – And I knew that that time, without a doubt – וידעתי שהפעם בלי ספק “Zot ha-paam ha-achrona” – It was the last time – זאת הפעם האחרונה Zot hayta ha-paam ha-achrona – It was the last time – זאת הייתה הפעם האחרונה Zot ha-paam ha-achrona – This is the last time – זאת הפעם האחרונה Pa'am achrona! – This is the last time you do that, or else! – פעם אחרונה Paam achrona she-at lo no'elet et ha-delet – This is the last time you don't lock the door – פעם אחרונה שאת לא נועלת את הדלת “Matai ba-paam ha-achrona, asita mashehu bishvil mishehu?” – When was the last time you did something for someone else? – מתי בפעם האחרונה, עשית משהו בשביל מישהו Matai haita ha-paam ha-achrona she… – When was the last time that… – מתי הייתה הפעם האחרונה ש Tagid li kama milim achronot – Tell me a few last words – תגיד לי כמה מילים אחרונות Ha-gam ata Brutus? – Et Tu Brute? – הגם אתה ברוטוס Yedioth Ahronot – “Latest news” – ידיעות אחרונות Ha-seu'da ha-achrona – The Last Supper – הסעודה האחרונה Acharon acharon haviv – Last but not least (M.) – אחרון אחרון חביב Achrona achrona haviva – Last but not least (F.) – אחרונה אחרונה חביבה Ve-acharon acharon haviv… Tomer – And last but not least, Tomer – ואחרון אחרון חביב, תומר Ve-achrona achrona haviva, Mika – And last but not least, Mika – ואחרונה אחרונה חביבה, מיקה   Playlist and Clips: Idan Amedi – Ba-zman Ha-acharon (lyrics) Eden Hason – Bo'i Nishan Al Ze Rona Keinan – Ha-pa'am ha-achrona (lyrics) Danny Bassan – Kichlot ha-kol ve-hatmuna (lyrics) Zehava – Milim Achronot (lyrics) Jane Bordeaux – Ha-pa'am ha-achrona (lyrics) Episode number 164, ‘The Ruthless Israeli Line: How to hold your own'; Hebrew version.  Episode no. 323 about laughing; Hebrew version Episode no. 188 about le'acher, to be late

    #56 Time for Your Hebrew Class, ‘Nachon'? (Rerun)

    Play Episode Listen Later Sep 20, 2022 9:02

    Listen to anyone speak on their phone on an Israeli bus and chances are you'll hear them utter the word נכון (‘right') every few seconds. Today, Guy teaches us how to use נכון in different circumstances and explains why we should never trust a shin (ש) when we see one. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Nachon – Right, correct, true – נכון “Nachon at yafa” – It's true, you're pretty – נכון את יפה “Nachon she-at kan” – It's true that you're here – נכון שאת כאן “Mitstaer al ha-milim halo nechonot” – I am sorry for the wrong words – מצטער על המילים הלא נכונות Ha-milim ha-nechonot – The right words – המילים הנכונות Ken nachon, lo nachon – It is, it isn't so – כן נכון, לא נכון Ken nachon – It IS right – כן נכון Ken halachti – I did go – כן הלכתי Gam ani rotsa Lichyot nachon – I also want to live right – גם אני רוצה לחיות נכון Im hevanti nachon – If I got it right – אם הבנתי נכון Shelo tavinu oti lo nachon – Don't get me wrong – שלא תבינו אותי לא נכון Achshav ze margish nachon – Now it feels right – עכשיו זה מרגיש נכון Hu margish ahava – He feels love – הוא מרגיש אהבה Hu lo margish tov – He doesn't feel well – הוא לא מרגיש טוב “Ze margish li nachon” – It feels right to me – זה מרגיש לי נכון “Ze lo nachon li” – It's not right for me – זה לא נכון לי Heye nachon – Be prepared – הייה נכון Heye nachon lemale chovatcha – Be prepared to fill your duty – הייה נכון למלא חובתך Ma she-nachon – nachon – What's right is right – מה שנכון, נכון Nachon le-achshav – For now – נכון לעכשיו  Nachon le'achshav ani lo nosea latsafon – For now, I am not going to the north – נכון לעכשיו אני לא נוסע לצפון Nechonut laasot mashehu – Willingness to do something – נכונות לעשות משהו Na-chon! – Another intonation to say ‘right' – נ-כון   Playlist and Clips: Efraim Shamir – Nachon At Yaffa (lyrics) Daniel Salomon – Ahava (lyrics) Eti Levy & Sharif – Gever Bli Mila (lyrics) Ofir Asor – Ilu Yacholti (lyrics) Tsipi Shavit – Ken Nachon, Lo Nachon (lyrics) Rona Keinan – Lichyot Nachon (lyrics) Nushi Paz – Margish Nachon (lyrics) Himnon Ha-tsofim (Scout anthem) – Heye Nachon Ep. 62 about davka Ep. 342 about new age Hebrew

    #372 The Fog Will Clear Tomorrow

    Play Episode Listen Later Sep 13, 2022 5:29

    What does this mean in Hebrew: חברים, רגע, אל תתפזרו לי. We use it to say, “let's get back on track!” On this episode, Guy talks about all things that can scatter, including people and the fog. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ha-arafel hitpazer – The fog cleared – הערפל התפזר Ha-arafel yitpazer machar – The fog will clear tomorrow – הערפל יתפזר מחר Lehitpazer – To be scattered, to be all over the place – להתפזר Hu nora mitpazer, Hi nora mitpazeret – They are all over the place – הוא נורא מתפזר, היא נורא מתפזרת Al titpazer – Don't scatter – אל תתפזר Al titpazer midai – Stay focused on the main points – אל תתפזר מדיי “Hevre, eh, haverim, shhh, rega, al titpazru li – “Guys, don't get all scatterbrained on me” – חבר'ה, אה, חברים, ששש, רגע, אל תתפזרו לי Hitpazrut – Scattering – התפזרות  Hitpazrut ha-knesset – Dissolving of the parliament – התפזרות הכנסת “Et ha-geshem ten rak be-ito” – Give us rain at its time – את הגשם תן רק בעיתו “U-va-aviv pazer lanu prachim” – And in the spring, sprinkle flowers around us – ובאביב פזר לנו פרחים   Playlist and Clips: Weather forecast (Ynet) Shlomo Artzi – Anachnu Lo Tsrichim (lyrics) Translation of the lyrics to English Ep. 70 in English and in Hebrew

    #371 I'm Scatterbrained Today

    Play Episode Listen Later Sep 6, 2022 10:40

    The Hebrew word לפזר means to distribute, to spread, to dissolve, and is used in many different contexts including, לפזר את הילדים. Oh, and by the way, has anyone seen my phone? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Eich nachon lefazer et ha-kompost” – How to correctly spread the compost – איך נכון לפזר את הקומפוסט “Anachnu natchil lefazer et ha-kompost” – We're going to start to spread the compost” – אנחנו נתחיל לפזר את הקומפוסט “Ani pashut mefazer me-al ha-lachmaniyot be-nedivut” – I simply sprinkle generously over the bread rolls – אני פשוט מפזר מעל הלחמניות בנדיבות “Hamon hamon parmigiano reggiano megorad” – A lot of grated parmesan – המון המון פרמיג'אנו רג'אנו מגורד “Ani pashut mefazer et ha-gvina kacha la-orech” – I simply spread the cheese like this, along the dough – אני פשוט מפזר את הגבינה ככה לאורך Lefazer et ha-yeladim la-ganim – Dropping off the kids at their respective kindergartens – לפזר את הילדים לגנים Lefazer la-misgarot – Dropping them off to schools – לפזר למסגרות Pizur gvina – Spreading of cheese – פיזור גבינה Pizur ha-kompost – Spreading of the compost – פיזור הקומפוסט Pizarta / Pizart kvar? – Have you taken them to school or kindergarten? – פיזרת כבר Ani ba-pizurim, ani etkashar achar kach – I am doing the school rounds, I'll call you later – אני בפיזורים, אני אתקשר אחר כך Pizur ha-parlament – Dissolving the parliament – פיזור הפרלמנט Pizur ha-knesset – Dissolving the Knesset – פיזור הכנסת Hem rotsim lefazer et ha-parlament – They want to dissolve the parliament – הם רוצים לפזר את הפרלמנט 21:00, Pizur – 9pm, End of program – תשע, פיזור Be-se'ar pazur / Lefazer et ha-se'ar – To wear your hair down – בשיער פזור / לפזר את השיער Se'ar asuf – Hair up – שיער אסוף Pizur da'at – Absent mindedness – פיזור דעת Mefuzar – Scattered / Absent minded – מפוזר Ha-sfarim mefuzarim be-kol ha-bayit – The books are scattered all over the house – הספרים מפוזרים בכל הבית Ani ma-ze mefuzeret ha-yom, mishehu ra'ah et ha-telefon sheli? – I am so absent minded today, has anyone seen my phone? – אני מה-זה מפוזרת היום, מישהו ראה את הטלפון שלי Ha-knesset hitpazra – The knesset was dissolved – הכנסת התפזרה Lehitpazer le'orech ha-ratsif – Please spread out along the platform – להתפזר לאורך הרציף Holchim makot – Beating each other up – הולכים מכות Titpazru miyad / Yalla lehitpazer – Break it up – תתפזרו מייד / יאללה להתפזר Teh be-tifzoret – Tea in bulk – תה בתפזורת Tifzoret – Word Search, Word Finding – תפזורת Pazran – Big spender – פזרן Pazranoot – Spending too much money – פזרנות   Playlist and Clips: Lefazer kompost Ani mefazer gvina Haim Dadon & Bambook Jiny – Be-se'ar Pazur Rita – Ani chaya li mi-yom le-yom (lyrics)

    #268 No Thanks! (Rerun)

    Play Episode Listen Later Aug 30, 2022 9:16

    Sometimes people offer us things that we simply don't want. Telemarketing? No thanks. A leaflet about a new yoga studio around the corner? No thank you. What about an offering of a slice of cheesecake baked by your friend when you're on a diet? How do we decline an offer (politely or impolitely) in Hebrew? On this episode, Guy supplies you with a toolkit for those moments when you need to decline an offer. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Alonim - Leaflets - עלונים Lo, toda - No, thanks - לא, תודה Toda, lo me'unyan/me'unyenet - Thanks, I am not interested - תודה, לא מעוניין/מעוניינת Sori, lo karega - Sorry, not right now - סורי, לא כרגע Slicha, lo! - Sorry, no! - !סליחה, לא Lo mat'im - Not ‘fitting', not interested - לא מתאים Amarti she-ze lo mat'im - I said that I wasn't interested - אמרתי שזה לא מתאים Lo rotse, lo rotsa - I don't want - לא רוצה Slicha, ani be-pgisha - Sorry, I am in a meeting - סליחה, אני בפגישה Lo toda, shalom! - No thanks, shalom! - !לא תודה, שלום Lo toda, bye - No thanks, bye - לא תודה, ביי Lo me'unyan, lo me'uneyent - I am not interested - לא מעוניין, לא מעוניינת Lo mat'im li/lanu - Not interested - לא מתאים לי, לא מתאים לנו Slicha, ani be-emtsa mashehu - Sorry, I am in the middle of something - סליחה, אני באמצע משהו Ani mevakesh/mevakeshet lo lehitkasher elai yoter - I ask not to call me again - אני מבקש/ת לא להתקשר אליי יותר Lo toda, tihye bari/tihyi bri'a - No thanks, be well - לא תודה, תהיה בריא/תהיי בריאה Slicha, anachnu lo me'unyanim - Sorry, we're not interested - סליחה, אנחנו לא מעוניינים Slicha, dai - Sorry, that's enough - סליחה, די Nudnik - Someone who is a nuisance - נודניק Takrit - Incident - תקרית Mamash toda, aval ani lo ochel/ochelet mutsrei halav - Thanks so much, but I don't eat dairy products - ממש תודה, אבל אני לא אוכל/אוכלת מוצרי חלב Sori, ani tiv'oni - Sorry, I am vegan - סורי, אני טבעוני Ma-ze sori, ani shomer, toda raba - So sorry, I am keeping a diet - מה-זה סורי, אני שומר, תודה רבה Nu, haticha ktana - Come on, just a small piece - נו, חתיכה קטנה Asur li - I am not allowed, I must not - אסור לי Ze nir'e mehamem - It looks amazing - זה נראה מהמם Slicha, yesh li kvar mashehu - I already have something - סליחה, יש לי כבר משהו Ani lo yachol, slicha, mamash toda al ha-hazmana - I can't, sorry, but thank you so much for the invitation - אני לא יכול, סליחה, ממש תודה על ההזמנה Hayiti met lavo, aval an'lo yachol - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מת לבוא, אבל אנ'לא יכול Hayiti meta lavo, aval an'lo yechola - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מתה לבוא, אבל אנ'לא יכולה Inyan, interest, ep. #110 Tihye bari, ep. #3 Pachot, less, ep. #162   Playlist and Clips: Sarit Haddad - Lo Toda (lyrics) Arik Einstein - Nudnik (lyrics)

    #67 Don't Let Your ‘Sucker' Index Get Out of Control (Rerun)

    Play Episode Listen Later Aug 23, 2022 6:21

    There is one thing we Israelis dread above all: Being a ‘fraier' – a ‘sucker.' That's why we have to stand firm, drive a hard bargain, suspect anyone who offers super cheap prices, and never take things for granted. Guy Sharett teaches us about this crucial term, and we learn what the ‘fraieriyoot' index is.   New Words and Expressions: Fraier – פְרָאיֵיר Lihyot fraier – לִהיוֹת פְרָאיֵיר Ata choshev she'ani fraier – אָתָה חוֹשֵׁב שֶׁאָנִי פְרָאיֵיר Yatsata faier – יָצָאתָ פְרָאיֵיר Kchi lach eize fraier – קְחִי לָךְ אֵיזֶה פְרָאיֵיר Shlish me-chayaley ha-milu'im: anachnu fraierim – שְׁלִישׁ מֵחַיָילֵי הַמִּילוּאִים: אֲנַחְנוּ פְרָאיֵירִים Fraierit – פְרָאיֵירִית Ani diplomatit, ve-al tikre'u li fraierit – אֲנִי דִּיפְּלוֹמָטִית, וְאַל תְּקְרְאוּ לִי פְרָאיֵירִית Yoter mi-250 elef israelim hifsiku lihyot fraierim – יוֹתֵר מ-250 אֶלֶף יִשְׂרְאְלִים הִפְסִיקוּ לִהְיוֹת פְרָאיֵירִים Naa'se milu'im, neshalem ha-misim, naamod ba-pkakim, otanu lo dofkim, anachnu betach lo fraierim – וְנַעֲשֶׂה מִילוּאִים, נְשַׁלֵּם הַמִּסִים, נַעֲמוֹד בַּפְּקָקִים, אוֹתָנוּ לֹא דּוֹפְקִים, אֲנַחְנוּ בֶּטַח לֹא פְרָאיֵירִים Fraierim lo metim, hem rak mitchalfim – פְרָאיֵירִים לֹא מֵתִים, הֵם רָק מִתְחַלְּפִים Madad ha-fraieriyoot sheli – מַדָּד הַפְרָאיֵירִיוּת שֶׁלי   Playlist and Clips: Kfir Atiya (Lyrics) Golan telecom commercial Ha-Dag Nachash – Lo Fraierim (Lyrics)

    #257 The City That Never Stops (Rerun)

    Play Episode Listen Later Aug 16, 2022 7:53

    Guy noticed that even his most advanced students have problems with the Hebrew words for city, town, and municipality, so he decided to dedicate this episode to these words, once and for all. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Ir gdola - Big city - עיר גדולה Ir hachama - Smart city - עיר חכמה Arim gdolot - Big cities - ערים גדולות Arim yafot - Beautiful cities - ערים יפות Arim hachamot - Smart cities - ערים חכמות Arim te'omot - Twin cities - ערים תאומות Ayara, ayarot - Town, towns - עיירה, עיירות Ayarot pitu'ach - “Development towns” - עיירות פיתוח Iriya - Municipality - עירייה Iriyat Tel Aviv - Municipality of Tel Aviv - עיריית תל אביב Rosh ha-ir/ha-iriya - Mayor (m.) - ראש העיר/העירייה Roshat ha-ir/ha-iriya - Mayor (f.) - ראשת העיר/העירייה Ironi - Of the city, urban - עירוני, אורבני Sifriya ironit - Municipal library - ספרייה עירונית Moked ironi, ha-moked ha-ironi, moked 106 - City hotline - מוקד עירוני, המוקד העירוני, מוקד 106 Hitchadshut ironit - Urban renewal - התחדשות עירונית Iyur - Urbanization - עיור Ir le-lo hafsaka - A city that never stops (The ‘Viv) - עיר ללא הפסקה   Playlist and Clips: Oshik Levy - Yonatan, Sa Ha-baita (lyrics) Ir hachama - Smart city Arim Hachamot - Smart cities Arik Sinai - Im ata ba-sviva (lyrics) Ayarot pitu'ach Ayarot pitu'ach - Wikipedia Hitchadshut ironit - Urban Renewal Ehud Banai - Ayara Ba-darom (lyrics)

    #171 Catch Me If You Can (Rerun)

    Play Episode Listen Later Aug 9, 2022 10:55

    The formal Hebrew word לתפּוס and לתפוס more colloquially both mean ‘to catch', but the word has many more meanings and uses, like: to comprehend, take up space, or think highly of someone.   Guy nearly gets lost in the possibilities and he even finds a Yiddish connection.   New Words and Expressions: Af ahat lo tafsa et ha-makom sheli ba-lev shelcha – Nobody took my place in your heart – אף אחת לא תפסה את המקום שלי בלב שלך Af ahat lo titpos et ha-makom sheli ba-lev shelcha – No one will catch my place in your heart – אף אחת לא תתפוס את המקום שלי בלב שלך Titpos (form.), titfos (Coll.) – She will catch – תתפוס Shum ahava lo titfos et mekoma – No love will take her place – שום אהבה לא תתפוס את מקומה Titfos li makom leyadcha – Save me a spot next to you – תתפוס לי מקום לידך At yechola litfos li makom leyadech? – Can you save a spot next to you? – ?את יכולה לתפוס לי מקום לידך Al titfos oti ba-mila – Don't take my word for it – אל תתפוס אותי במילה Ma, od lo tafasta? – What, you still didn't get it? – ?מה, עוד לא תפסת Tafasti rosh al ha-bar – I was having a great time at the bar – תפסתי ראש על הבר Tafasti merhak – I moved away – תפסתי מרחק Tafasti otcha – Gotcha! (Tag, you're it!) – !תפסתי אותך Tafasti oto al ham – I caught him red-handed – תפסתי אותו על חם Tafasti atsabim – I got angry – תפסתי עצבים Tafasti ometz – I mustered the courage – תפסתי אומץ Ze lakach la ktsat zman litpos et ha-inyan – It took her some time to get it – זה לקח לה קצת זמן לתפוס את העניין Tafas tahat – He thinks he's someone big – תפס תחת Hu tofes alai tahat – He's acting like my boss – הוא תופס עליי תחת Tafas lo fraier / tafsa la fraier – He got himself a sucker / She got herself a sucker – הוא תפס לו פראייר /היא תפסה לה פראייר Ha-shulhan tofes hatzi heder – The table takes up half the room – השולחן תופס חצי חדר Lo hitzlachti litfos oto – I wasn't able to catch a hold of him – לא הצלחתי לתפוס אותו Tafasti monit – I got a taxi – תפסתי מונית Ze lo tafas – It didn't catch – זה לא תפס Podkastim ze lo mashehu she-mamash tafas ba-aretz – Podcasts haven't really caught on in Israel – פודקסטים זה לא משהו שממש תפס בארץ Hi tofeset me-atsma – She thinks highly of herself – היא תופסת מעצמה Ani ma-ze tofes mimena (Ani mahzik mimena) – I think really highly of her – אני מה-זה תופס ממנה, אני מחזיק ממנה Hu ma-ze tofes me-atzmo – He really thinks highly of himself – הוא מה-זה תופס מעצמו Yeladim mesahkim tofeset – Kids are playing “tag” – ילדים משחקים תופסת Tafus – Occupied, taken, busy – תפוס Slicha, ze tafus? – Is this (seat) taken? – ?סליחה, זה תפוס Hitkasharti aval tafus kol ha-zman – I called but it's busy all the time – התקשרתי אבל תפוס כל הזמן Ze lo nitpas –Inconceivable – זה לא נתפס Tfusa – Capacity, occupancy – תפוסה Ahuzei tfusa – Occupancy rates – אחוזי תפוסה   Playlist and Clips: Miri Massika – Af Ahat (lyrics) Dudu Tassa – Ani Shar (lyrics) Beit Ha-bubot – Shuv Ha-hiyuch (lyrics) Shalom Hanoch – Tafasti Rosh al Ha-bar (lyrics) Dana Berger – Lomedet La'uf (lyrics) Eti Ankri – Milionim (lyrics) Shai Haim – Tofeset Me-atsma (lyrics) Kensiyat Ha-sechel – Tagidi She-tov (lyrics)

    #32 Tachles (Rerun)

    Play Episode Listen Later Aug 2, 2022 6:23

    The word תכל'ס is doing an amazing comeback to spoken Hebrew in the last few years. Where is it from, and what other words do we know from the same family? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Tachles – Practical purpose, Bottom line – תכל'ס Tachlit – Aim, target, purpose – תכלית Tachlit ha-mivtsa – The purpose of the (military) operation – תכלית המבצע Tachliti – Purposeful – תכליתי Rav tachliti – Multi-purpose – רב תכליתי Kissé genicologi rav tachliti – Multi-purpose gynecological chair – כיסא גניקולוגי רב תכליתי Tachlitiyut = purposefulness – תכליתיוּת Tachlit > Tachles; Shabbat > Shabes; Talit > Tales; Ganav > Ganev Daber iti tachles – Talk to me ‘tachles', give me the gist of the matter – דבר איתי תכלס Az tachles ma hu rotse, kesef? – So tachles what does he want? Money? – אז תכל'ס מה הוא רוצה, כסף Ba-tachles – In reality – בתכל'ס Ba-tachles lo haya kef – Bottom line, it wasn't fun – בתכל'ס לא היה כיף Tachles – I hear you, I agree with you, right on, exactly – תכל'ס   Playlist and Clips: Kissé genikologi rav tachliti Chava Alberstein – Shalom Rav (lyrics) Hadag Nachash – Yom shishi –  (lyrics) Ep. 128 about Mazal Tov Ep. 329 about stress of Hebrew words

    #157 “You Want a Juice?” “No”: Translating Israeli Brevity (Rerun)

    Play Episode Listen Later Jul 26, 2022 9:09

    We have all had conversations with Israelis bereft of the common courtesies - thank you, please, or polite excuses. On this episode, host Guy Sharett explains exactly what is going on in the Israeli brain when answering our offers or questions in what seems to be curt, abrupt, and even rude ways. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Nimus – Politeness – נימוס Sicha menumeset – Polite conversation – שיחה מנומסת Efshar espresso vaksha? – May I have an espresso please? – אפשר אספרסו בַקְשָה “Nahutz li gever menumas” – I need a polite man – נחוץ לי גבר מנומס Rotse kafe? Lo – Do you want coffee? No – רוצה קפה? לא Efshar laredet? Ken – May I get off here? Yes – אפשר לרדת? כן Ba lecha mitz? Lo – Do you feel like juice? No – בא לך מיץ? לא Nifgashim ba-spontani? Lo, asuk – Wanna meet now spontaneously? No, I am busy – נפגשים בספונטני? לא, עסוק Ani rotse havita – I'd like an omelet please – אני רוצה חביתה Adoni – Sir – אדוני Gvirti – Maam – גבירתי “Ramkolim menumasim”- Polite loudspeakers – רמקולים מנומסים   Playlist and Clips: Shlomo Artzi & Astar Shamir – Brit Lo Muteret (lyrics) Yossi Banai & Yona Atari – Rina (lyrics) Meir Ariel – Terminal (lyrics)

    #37 The Elixir of Life: Israel's Cafe Culture (Rerun)

    Play Episode Listen Later Jul 19, 2022 5:55

    Coffee culture is everywhere in Israel. How do you ask for a cappuccino to go, the Tel-Avivi way? And what's הפוך דל? Here's your short Hebrew language manual for all you coffeeholics. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Ani shote cafe shachor” – I drink black coffee – אני שותה קפה שחור Kafé shachor – Black coffee – קפה שחור Kafé turki – Turkish coffee – קפה טורקי “Hu hizmin ota liglida, hi biksha kafe hafuch” – “He invited her for ice cream, she asked for a cappuccino”. – הוא הזמין אותה לגלידה, היא ביקשה קפה הפוך Kafé hafuch – Cappuccino – קפה הפוך Kafe botz – “Muddy” black coffee – קפה בוץ Kafé namès – Instant coffee – קפה נמס Nes – Miracle – נס Lashevet al cafe – To talk over coffee – לשבת על קפה Taasé li kafé, taasi li kafé – Make me a coffee – תעשה / תעשי לי קפה Kafé im/bli chalav – Coffee with/without milk – קפה עם / בלי חלב Hafuch al chalav dal shuman – Cappuccino with low fat milk – הפוך על חלב דל שומן Hafuch dal – Cappuccino with low fat milk – הפוך דל Kafé im/bli ketsef – Coffee with or without froth – קפה עם / בלי קצף Kafé im hel – Coffee with cardamom – קפה עם הל Efshar hafuch? – Could I have a cappuccino – אפשר הפוך Efshar Americano vaksha? – Could I have an americano please? – אפשר אמריקנו (ב)בקשה Lashevet o lakachat? – For here or to go? – לשבת או לקחת “Kafé turki, bediyuk ma she'ata tsarich” – Turkish coffee, exactly what you need – קפה טורקי, בדיוק מה שאתה צריך   Playlist and Clips: Ha-neshamot Ha-tehorot – Cafe etsel Berta (lyrics) Svika Pick – Ahava Be-sof Ha-kayits (lyrics)  Infektsya – Aceton (lyrics) TV ad: Café turki – bediyuk ma she'ata tsarich Arik Einstein – Café turki (lyrics)

    #51 Beauty Kings and Queens (Rerun)

    Play Episode Listen Later Jul 12, 2022 8:55

    Yaffe means ‘beautiful,' but the noun yofi – ‘beauty' – is used in Modern Hebrew to mean ‘Great!' You've probably heard your Hebrew teacher saying it when you get an answer right in class. How do you say ‘beauty queen,' for instance? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Ha-ra'ita eize yofi?” – Did you see this beauty? – הרָאית איזה יופי Yofi – Beauty – יופי Yafé, yafa – Beautiful – יפה Eize yofi – How nice – איזה יופי Yofi gavri – Male beauty – יופי גברי Yofi nashi – Female beauty – יופי נשי “At hachi yafa ba'olam, malkat hayofi sheli” – You're the prettiest in the world, my beauty queen – את הכי יפה בעולם, מלכת היופי שלי Malkat hayofi shel Israel – The Israeli beauty queen – מלכת היופי של ישראל Li-shnat 2014 – For the year of 2014 – לשנת 2014 Hi muamedet mispar 12 mor maran – …is candidate number 12 mor maran – היא מועמדת מספר 12 מור מורן Yofi – Great! Well done! – יופי Eize yoffie li – How great it is for me – איזה יופי לי Yofi lahem! – Good for them! – יופי להם Yofi lecha – Good for you – יופי לך Mamash yofi – Really great – ממש יופי Yofi shel yerakot – Great vegetables – יופי של ירקות Yofi shel avoda – Good job! – יופי של עבודה Mechon yoffie – Beauty salon – מכון יופי   Playlist and Clips: Dorit Reuveni – Yesh Prachim (lyrics) Eyal Golan – Malkat Ha-yofi Sheli (lyrics) Nikuy Rosh – Tacharut Melech Ha-yofi Julie Andrews – Wouldn't it be loverly  Rita – Yoffie Li (From Gvirti Ha-nava, My Fair Lady) (lyrics) Yoffie shel yerakot Mechon yoffie – Beauty Salon

    #35 Weary, Bleary-Eyed and Spent (Rerun)

    Play Episode Listen Later Jul 5, 2022 6:41

    How do you say I'm tired, beat, drained, knackered, and the like in colloquial Hebrew? And what do you say when you crash on a Tel Avivi couch? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Lifamim ani ayef” – Sometimes I am tired – לפעמים אני עייף Ayefoot – Tiredness – עייפות Ani ayef me'avoda – I am tired of work – אני עייף מעבודה Ani ayef me-ha-chayim – I am tired of life – אני עייף מהחיים Ayef met – Dead tired – עייף-מת Ani shafuch – I am wiped – אני שפוך Katav-katuv – Wrote-written – כתב-כתוב Nishpachti al ha-sapa – I crashed on the sofa – נשפכתי על הספה Ha-halon niftach – The window was opened – החלון נפתח Ha-halon patu'ach – The window is open – החלון פתוח Ani ma'uch tilim – I am so wiped – אני מעוך טילים Lim'och – To mash – למעוך Nim'achti kstat al ha-sapa – I crashed a bit on the sofa – נמעכתי קצת על הספה Kamti hafuch ha-boker – I got up completely turned around this morning – קמתי הפוך הבוקר Kamti hafucha , kamti me'ucha – I got up completely turned around (F.) – קמתי הפוכה Kamnu hafuchim ha-boker – We got up completely turned around (Pl.) – קמנו הפוכים Ani gamur – I am beat – אני גמור Ani machuk – I am dead tired – אני מחוק Ani karu'a me-ayefoot – I am exhausted – אני קרוע מעייפות Ani mutash – I am exhausted – אני מותש Lenaker – To doze off – לנקר Nikarti kol ha-seret – I dozed off the whole movie – ניקרתי כל הסרט   Playlist and Clips: Rami Kleinstein – Hanichi Li (lyrics) Yossi Elephant – Shir Ha-debil (lyrics) Moshe kam ma'uch Fortisaharof – Hafuch (lyrics) Episode no. 285 about karu'a

    #30 Exploring Hebrew's Mellowest, Sloppiest Corner (Rerun)

    Play Episode Listen Later Jun 28, 2022 4:45

    What's חפיף, which language did we get it from, and how do you use it in Hebrew slang? Oh, and there's a verb, too, לחפף. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Chafif (Ar.) – Light (opp. Of heavy), easy going – חפיף Dammo chafif (Ar.) – “His blood is light”, he's funny, an easy going guy – دمه خفيف – דמו ח'פיף “K'chu chafif et hachayim” – Take life easy – קחו חפיף את החיים “Im mashehu kara, hafif ze lo nora” – If something happened, that's ok, no worries. – אם משהו קרה, חפיף זה לא נורא Chafifnik – Someone who does a sloppy job – חפיפניק Chafifnikiyut – The notion of doing things superficially – חפיפניקיות “Pit'om hitchalta lezayef, lo lehashkia, lechafef” – Suddenly you started slacking, to do a sloppy job – פתאום התחלת לזייף, לא להשקיע, לחפף Hu mechafef – He blows off – הוא מחפף Lama chifafta? – Why didn't you do it well? – למה חיפפת Mechufaf – Sloppy – מחופף   Playlist and Clips: Eitan Masuri – Hafif (lyrics) Julia Boutros – Ala Ma Yabdou Aviva Avidan – K'chu hafif et ha-hayim  Ofer Shechter – Bitachon Atsmi (lyrics) Sarit Avitan – Gever-gever (lyrics)

    #370 Marching Forward

    Play Episode Listen Later Jun 21, 2022 7:37

    The Hebrew word לצעוד means to march. But it can also mean to walk or to advance. No wonder politicians love this verb! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lits'od – To march – לצעוד “Gvirti Ha-nava” – My Fair Lady – גבירתי הנאווה “La-hatuna ets'ad ha-boker” – To the wedding I'll march this morning – לחתונה אצעד הבוקר “Leolam lo Tis'adi Levad” – You'll never walk alone – לעולם לא תצעדי לבד “Ani tso'edet ba-rhovot be-gav zakuf ve-ge'eh” – I march in the streets with a straight and proud back – אני צועדת ברחובות בגב זקוף וגאה “Anachnu tsoadim le'ever idan hadash” – We're marching towards a new era – אנחנו צועדים לעבר עידן חדש “Aanachnu muchrachim lits'od kadima” – We must step forward – אנחנו מוכרחים לצעוד קדימה Anachnu hayavim lits'od im ha-zman – We must advance with the time – אנחנו חייבים לצעוד עם הזמן “Ani gam ba-derech, tso'ed” – I am also on the way, walking – אני גם בדרך, צועד Ani ba ba-regel – I am coming by foot – אני בא ברגל Tse'ida tsva'it – Army march – צעידה צבאית Ani be-tse'ida – I am doing a walk – אני בצעידה Natchil be-tse'ida mehira – We'll start with fast-paced walking – נתחיל בצעידה מהירה Na'avor le-ritsa – We'll switch to running – נעבור לריצה Ve-nachzor le-halicha – And we'll return to walking – ונחזור להליכה Ha-tosadim be-mits'ad ha-gaavah – The people marching in the gay pride parade – הצועדים במצעד הגאווה Ha-tsava tso'ed al keivato – An army marches on its stomach – הצבא צועד על קיבתו   Playlist and Clips: Bomba Tzur (1964) – La-hatuna Ets'ad Ha-boker (Gvirti Ha-nava) (Lyrics) Arik Lavie (1986) La-hatuna ets'ad ha-boker (Gvirti Ha-nava) Stanley Holloway – Get Me To The Church On Time Tse'ida tsva'it Ep. 51 Ep. 156

    #369 Step By Step

    Play Episode Listen Later Jun 14, 2022 10:29

    Tens of thousands marched in this year's מצעד הגאווה, gay pride parade, in Tel Aviv, which gave us a good excuse to talk about the Hebrew word מצעד and its root צ.ע.ד. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mitsa'ad ha-ga'avah – The gay pride – מצעד הגאווה Mits'ad ha-pizmonim / ha-shirim – Hit music parade – מצעד הפזמונים / השירים Ha-mits'ad ha-shnati – The year-end top music hits countdown – המצעד השנתי Beit Meshuga'im – Madhouse – בית משוגעים Tse'ada – A march, a walk – צְעדה Tse'adat ha-Gilboa – The Mount Gilboa hike – צעדת הגלבוע “Tsa'ad tsa'ad hi mitkarevet” – She's getting nearer, one step at a time – צעד צעד היא מתקרבת Rega, tsa'ad-tsa'ad, le'an ata memaher? – One step at a time, where are you rushing to? – רגע, צעד-צעד, לאן אתה ממהר Kama tse'adim tsarich lalechet be-yom kedei lishmor al ha-briut? – How many steps do you need to walk each day in order to keep healthy? – כמה צעדים צריך ללכת ביום כדי לשמור על הבריאות Tse'adim pshutim – Simple steps – צעדים פשוטים Eich limtso ahavat emet be-hamisha tse'adim pshutim – How to find true love in five simple steps – איך למצוא אהבת אמת בחמישה צעדים “Ha-geshem shelanu karev be-tsa'adei anak” – “Our rain is getting nearer by leaps and bounds” – הגשם שלנו קרב בצעדי ענק Tsaadei ha-memshala – Steps taken by the government – צעדי הממשלה Ha-memshala noketet tse'adim – The government is taking steps – הממשלה נוקטת צעדים Be-tsaadei tsav – At a snail's pace – בצעדי צב Tsaad kadima, shnayim achora – One step forward, two steps back – צעד קדימה, שניים אחורה Tsa'ad teimani – Yemenite step – צעד תימני Rikudei am – Folk dance – ריקודי עם   Playlist and Clips: Ha-mits'ad Ha-shnati 1978  Ran Danker – Beit Meshuga'im (lyrics) Benny Amdursky – Ha-na'arah mi-ipanema (lyrics) Kama tse'adim tsarich lalechet be-yom? Yael Levy – Geshem Hakshev La-nashim (lyrics) Tsa'ad Teimani – Yemenite Step Episode no. 136 Episode no. 289

    Claim Streetwise Hebrew

    In order to claim this podcast we'll send an email to with a verification link. Simply click the link and you will be able to edit tags, request a refresh, and other features to take control of your podcast page!

    Claim Cancel