Podcasts about hayiti

Yes, you can learn Hebrew from pop culture. This time we decided to check out reality show Hebrew: We took one episode of The X Factor Israel and wrote down all the adjectives used there. Which ones made it to the top? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   Watch the entire X Factor episode Ze tov, ze tov, by Shokolad, Menta, Mastik   New Words and Expressions:  Tov – Good – טוב Metoraf – Crazy – מטורף “Yesh la yecholot metorafot” – She has crazy abilities – יש לה יכולות מטורפות “Ze she-higati ad kan ze metoraf bishvilii” – The fact I made it up to here is crazy for me – זה שהגעתי עד כאן זה מטורף בשבילי “Asiti po tahalich metoraf” – I went through a crazy process here – עשיתי פה תהליך מטורף “Ani meusheret be-ramot metorafot” – I am happy at crazy levels – אני מאושרת ברמות מטורפות Teruf – Craziness – טירוף “Ze teruf latstet me-ha-bayit be-kor kaze – It's insane to leave home in this cold – זה טירוף לצאת מהבית בקור כזה Gadol – Big, awesome – גדול Kashe – Hard, difficult – קשה Madhim – Amazing – מדהים Me'ule – Excellent – מעולה Lahats – Stress, pressure – לחץ Lahuts, lehutsa – Stressed – לחוץ, לחוצה “Hayiti kol kach lechutsa etmol” – I was so stressed yesterday – הייתי כל כך לחוצה אתמול “Ani lechutsa esh” – I am so stressed – אני לחוצה אש Ta'im esh – It's tasty as hell – טעים אש   Playlist and Clips: Shokolad, menta, mastic – Ze Tov, Ze Tov (lyrics) The X Factor Israel ep. 14 Ep. no. 102 about different synonyms for crazy Ep. no. 228 about lachats, stress HEB Ep. no. 349 about good HEB

Hebrew has this interesting structure: Verb “haya” (past tense of “to be”) plus a conjugated verb in the present, like “hayiti holech.” It can mean several different things, and host Guy Sharett teaches us all of them, including some conditional phrases. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Hayita bone li kirot, hayita matkin menorot, sheyihye li or” – You would build walls for me, you'd install lamps, so that I'd have light – היית בונה לי קירות, היית מתקין מנורות, שיהיה לי אור “Lu hayiti shnei alim ba-stav, hayiti nosheret alecha achshav” – If I were two leaves in the fall, I'd fall on you right now – לו הייתי שני עלים בסתיו, הייתי נושרת עליך עכשיו Ma atem hayitem osim? – What would you do? – מה אתם הייתם עושים Hayiti ochel pizza achshav – I could have a pizza now – הייתי אוכל פיצה עכשיו “Ani zocher be-leilot shel yare'ach male, hayit ba'a elay” – I remember on full moon nights, you used to come to me – אני זוכר בלילות של ירח מלא, היית באה אליי “Hayit sholachat yad ve-okeret et ha-pachad” – You used to stretch your hand and take away the fear – היית שולחת יד ועוקרת את הפחד “Ilu hayit kan iti, hayiti noten lach mazkeret” – If you were with me, I would have given you a souvenir. – אילו היית כאן איתי, הייתי נותן לך מזכרת “Ilu yacholti hayiti shocachat eich bati le-chan” – If I could, I would have forgotten how I got here – אילו יכולתי הייתי שוכחת איך באת לכאן Ilu, lu – If (only for impossible condition sentences) – אילוּ, לוּ Im hayita omer li she-ein ochel ba-bayit, hayiti kone mashehu – If you had told me there was no food at home, I would have bought something – אם היית אומר לי שאין אוכל בבית, הייתי קונה משהו   Playlist and Clips: Eti Ankri – Ro'a Lecha Ba-einayim (lyrics) Yael Levy – Ee Yarok Ba-yam (lyrics) Knesiyat Ha-sechel – Hayinu osim ahava (lyrics) Eyal Golan – Ha-ahava ha-yeshana sheli (lyrics) Lahakat Pikud Tsafon – Malchut Ha-chermon (lyrics) Riki Gal – Ilu Yacholti (lyrics)   Three possible meanings of haya + ba היה בא: 1. He would come, if he could 2. He would have come 3. He used to come

Endlich ist wieder Donnerstag und die neue Folge Made In Germany mit PA Sports und Fard ist am Start. Diesmal werden u.a. Flers neuste Aussagen zu PA, Gemachte Männer im Rap und perverse Verhältnisse bei Olympia besprochen. Und natürlich noch viel mehr.

There are quite a few words in Hebrew, like משמעות (meaning) and משמעת (discipline), that are connected to the root שמע (to hear) even though it might not seem like it at first sight. Let's go over some of these words together. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mashmaoot – Meaning – משמעות Mashmaoot ha-shem – The meaning of the name – מה משמעות השם Ma mashmaaoot ha-mila/ha-mishpat – What is the meaning of the word/sentence – מה משמעות המילה/המשפט Ma mashmaoot ha-shir/ha-pasuk/ha-mila – What is the meaning of the poem/verse/word – מה משמעות השיר/הפסוק/המילה Vechulei – Etcetera, Etc. – וכו', וכולי “Al techapsi mash'maa'ooyot ba-shamayim” – Don't look for meanings in the sky – אל תחפשי משמעויות בשמיים Mashma'oot, mashma'ooyot – Meaning, meanings – משמעות, משמעויות Kefel mashma'oot – Double meaning – כפל משמעות Mishmaat – Discipline – משמעת Mishmaat ba-kita – Discipline in the classroom – משמעת בכיתה “Hayiti betucha she-mishmaat ze lo ha-kivoon” – I was sure that discipline wasn't my thing – הייתי בטוחה שמשמעת זה לא הכיוון Lo rotsa she-yagidu li ma laasot – I don't want to be told what to do – לא רוצה שיגידו לי מה לעשות Matay lavo – When to come – מתי לבוא Yeled im beayot mishmaat – A kid who has discipline problems – ילד עם בעיות משמעת Mishmaat atsmit – Self discipline – משמעת עצמית Vaadat mishmaat – Disciplinary committee – ועדת משמעת Chad mashma'i – Unequivocal – חד משמעי Chad-mashma'it – Unequivocally, totally – חד משמעית Shmoo'ah, shmoo'ot – Rumor, rumors – שמועה, שמועות Ha-kol shmu'ot – It's all rumors, it's all hearsay – הכל שמועות Al ta'aminu la-shmuot – Don't believe the rumors – אל תאמינו לשמועות Celeb-celebim – Celebrity/celebrities – סלב-סלבים Ha-sof la-shmuot – The rumors are over – הסוף לשמועות Shema – Audio – שמע Arutsei shema – Audio channels – ערוצי שמע   Playlist and Clips: Johnny Shu'ali – Achshav (lyrics) Mishmaat ba-kita

Raphi und Lenz sind mal wieder in ihrer München unterwegs. In einer alten Polizeitstation, die zu einem Studio umgebaut wurde, treffen sie auf Isabella aka. MOLA. Mit der Sängerin sprechen die beiden über MOLA's bisherigen Meilensteine, insbersondere über das Debütalbum das unteranderem Features mit Roy Bianco & die Abbrunzati Boys, Fatoni oder Hayiti beinhaltet. Die Folge hält vieles für euch bereit: Insiderstories werden ausgepackt, es wird viel gelacht und vorallem kommen verdammt ehrliche Gefühle zum Vorschein. Über Bühnenfails, den Bezug zu Drogen, das Gerechtwerden der eigenen Ansprüche und über geheime News zu kommenden Projekten wird ausgiebig geplaudert. Man kann also so einiges aus dieser Episode mitnehmen. Deshalb: Hört rein und genießt eine Stunde 2wischendurch zusammen mit MOLA. Viel Spaß!

Sometimes people offer us things that we simply don't want. Telemarketing? No thanks. A leaflet about a new yoga studio around the corner? No thank you. What about an offering of a slice of cheesecake baked by your friend when you're on a diet? How do we decline an offer (politely or impolitely) in Hebrew? On this episode, Guy supplies you with a toolkit for those moments when you need to decline an offer. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Alonim - Leaflets - עלונים Lo, toda - No, thanks - לא, תודה Toda, lo me'unyan/me'unyenet - Thanks, I am not interested - תודה, לא מעוניין/מעוניינת Sori, lo karega - Sorry, not right now - סורי, לא כרגע Slicha, lo! - Sorry, no! - !סליחה, לא Lo mat'im - Not ‘fitting', not interested - לא מתאים Amarti she-ze lo mat'im - I said that I wasn't interested - אמרתי שזה לא מתאים Lo rotse, lo rotsa - I don't want - לא רוצה Slicha, ani be-pgisha - Sorry, I am in a meeting - סליחה, אני בפגישה Lo toda, shalom! - No thanks, shalom! - !לא תודה, שלום Lo toda, bye - No thanks, bye - לא תודה, ביי Lo me'unyan, lo me'uneyent - I am not interested - לא מעוניין, לא מעוניינת Lo mat'im li/lanu - Not interested - לא מתאים לי, לא מתאים לנו Slicha, ani be-emtsa mashehu - Sorry, I am in the middle of something - סליחה, אני באמצע משהו Ani mevakesh/mevakeshet lo lehitkasher elai yoter - I ask not to call me again - אני מבקש/ת לא להתקשר אליי יותר Lo toda, tihye bari/tihyi bri'a - No thanks, be well - לא תודה, תהיה בריא/תהיי בריאה Slicha, anachnu lo me'unyanim - Sorry, we're not interested - סליחה, אנחנו לא מעוניינים Slicha, dai - Sorry, that's enough - סליחה, די Nudnik - Someone who is a nuisance - נודניק Takrit - Incident - תקרית Mamash toda, aval ani lo ochel/ochelet mutsrei halav - Thanks so much, but I don't eat dairy products - ממש תודה, אבל אני לא אוכל/אוכלת מוצרי חלב Sori, ani tiv'oni - Sorry, I am vegan - סורי, אני טבעוני Ma-ze sori, ani shomer, toda raba - So sorry, I am keeping a diet - מה-זה סורי, אני שומר, תודה רבה Nu, haticha ktana - Come on, just a small piece - נו, חתיכה קטנה Asur li - I am not allowed, I must not - אסור לי Ze nir'e mehamem - It looks amazing - זה נראה מהמם Slicha, yesh li kvar mashehu - I already have something - סליחה, יש לי כבר משהו Ani lo yachol, slicha, mamash toda al ha-hazmana - I can't, sorry, but thank you so much for the invitation - אני לא יכול, סליחה, ממש תודה על ההזמנה Hayiti met lavo, aval an'lo yachol - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מת לבוא, אבל אנ'לא יכול Hayiti meta lavo, aval an'lo yechola - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מתה לבוא, אבל אנ'לא יכולה Inyan, interest, ep. #110 Tihye bari, ep. #3 Pachot, less, ep. #162   Playlist and Clips: Sarit Haddad - Lo Toda (lyrics) Arik Einstein - Nudnik (lyrics)

In Hebrew, ?הייתי ברורה means ,“was I clear?” Guy's school principal would lecture him and his peers after they did something wrong, and she would end with “?הייתי ברורה”. This episode is dedicated to the word ברור. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Barur – Clear, clearly, of course – ברור Barur ka-shemesh – It's crystal clear – ברור כשמש Barur! – Got it – ברור Ha-kol barur? She'elot? – Is everything clear? Any questions? – הכל ברור, שאלות Baroooor – Duh, of course – ברוווור “She-nazmin et ha-tiramisù? Baroooor – Shall we get the tiramisù? Of course – שנזמין את הטירמיסו? ברווווור “Sure barur” – Sure, of course – שור-ברור Rak she-yihye barur – Just to make it clear – רק שיהיה ברור “She-yihye barur, ani lo nish'ar achrey ha-avoda ha-yom” – Just to make it clear, I am not doing overtime today – שיהיה ברור, אני לא נשאר אחרי העבודה היום She-yihye lecha barur – Let me make this clear to you (m.) – שיהיה לךָ ברור Sheyihye lach barur – Let me make this clear to you (f.) – שיהיה לךְ ברור Barur she-ani agi'a machar – Of course I am coming tomorrow – ברור שאני אגיע מחר “Barur she-hi-tech hu olam me'atger” – Of course, hi-tech is a challenging world – ברור שהייטק הוא עולם מאתגר “Aval mashehu ba-avira kan ninoach u-mishpachti” – But something with the atmosphere here is laid-back and feels like family – אבל משהו באווירה כאן נינוח ומשפחתי Barur lama, ken? – It's clear why I say this, right? – ברור למה, כן  Lo barur lama – It's unclear why – לא ברור למה Ve-az hu azav ha-kol ve-nasa le-mexico, lo barur lama – And then he left everything and went to Mexico, it's unclear why – ואז הוא עזב הכל ונסע למכסיקו, לא ברור למה Achshav yoter barur? – Is it clearer now? – עכשיו יותר ברור Ma yoter barur, ze o ze? – With which do you see clearer, this one or that one? – מה יותר ברור, זה או זה “Hayiti brura?” – Was I clear? – הייתי ברורה Klalim brurim – Strict rules – כללים ברורים Yesh klalim brurim legabei ze – There are strict rules about it – יש כללים ברורים לגבי זה   Playlist and Clips: Yirmi Kaplan – Hi Ha-achat (lyrics) Hi-tech bi-yerushalayim1 Hi-tech bi-yerushalayim2 Dudu Tassa – Yoter Barur (lyrics) Israeli brevity in ep. 157

Crazy, Wild und Fresh - Das ist Haiyiti! Ein absolutes Unikat hat sich bei Deutschrap Rasiert eingefunden zum Talk mit Reece

In der heutigen Folge sprechen wir über den Boxkampf den Manuellsen geplant hat, Fler will sich Markenrechte sichern und Ali Bumaye trennt sich von seinem Cousin Arafat. Außerdem hören wir in die neuen Songs von Symba, Casper x Haiyti, Money Boy, RIN und Bushido. Um immer auf dem neuesten Stand zu bleiben, folgt uns auf Instagram: https://www.instagram.com/deutschrap_plus/

Part of learning a new language is knowing when to speak properly and when you're free to let loose. Today Guy Sharett explains how to downgrade your upmarket Ulpan Hebrew to street level. Listen to the Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Haiyten – You were (pl., f.) – הייתן Ma aten rotsot – What you (pl., f.) want – מה אתן רוצות Eich oto aten mevalbelot – How you (pl., f.) confuse him – איך אותו אתן מבלבלות Tir'u misken – Look at this poor guy – תראו מסכן Ma asiten lo – What you (pl., f.) have done to him – מה עשיתן לו Hayiti rotse lihyot melech shelech – I would have liked to be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך Biti, at bocha o tsocheket – My daughter, are you crying or laughing – בתי, את בוכה או צוחקת Netanya (formal) – Natanya (colloquial) – נתניה Nahariya (formal) – Nahariya (colloquial) – נהריה Madu'a – Why – מדוע Madu'a lo bata ata elay – Why didn't you come to me – מדוע לא באת אתה אליי Heichan – Where – היכן Me'ayin – From where – מאין Ha-im – Question word – האם Ka'asher – When – כאשר Al na tomar li shalom – Kindly don't tell me farewell – אל נא תאמר לי שלום   Playlist and Clips: Lahakat Hel Hinuch – Horef '73 (Lyrics) Sarit Hadad – Banot, Banot (Lyrics) Yizhar Ashdot – Melech Shelach (Lyrics) Hava Alberstein – Biti At Bocha o Tsocheket (Lyrics) Netanya Commercial Nahariya Housing Project Yirmi Kaplan – Madu'a Lo Bata (Lyrics) Nechama Handel – Kaasher Ani Va-At (Lyrics) Yafa Yarkoni – Al Na Tomar Li Shalom (Lyrics)

People say that Israelis can sometimes be rude when speaking. Or are we simply too direct? Contrary to popular belief, we do have ways to be courteous in modern Hebrew. Want to know how? Bevakasha! Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Bevakasha – Please, here you are – בבקשה Ani rotse cappuccino – I want (I’d like) cappuccino – אני רוצה קפוצ’ינו “Hayiti rotsa cappuccino” – I would like / I would have liked cappuccino – הייתי רוצה קפוצ’ינו “Aval tov, ah?” – “But good, eh?” – ?אבל טוב, אה Be-sheket – Quietly – בשקט Bimhirut – Quickly – במהירות “Vakasha, shalom” – Thank you, goodbye – בבקשה, שלום “Nu vaksha” – Come on, pleaaaaase! – נו, בקשה Sheket bevakasha – Quiet, please – שקט בבקשה Lehikanes (be)vakasha – Come inside please – להיכנס בבקשה Ani mevakesh/mevakeshet – Could I have X – אני מבקש/מבקשת Ani mevakesh lo laamod kan – Please, don’t stand here – אני מבקש לא לעמוד כאן Efshar levakesh mapit? – Could I please have a napkin? – ?אפשר לבקש מפית   Playlist and Clips: Hana Laszlo & Eyal Geffen – Bevakasha Zo Lo Mila Kasha (lyrics)  Lahakat Pikud Ha-tsafon – Sheket Bevakasha

Deutschrap ist fresher denn je dank Clo1444 bei Resumæ Folge #41 über Deutschrap Musikveröffentlichungen vom 16.10.2020. Wieder mit dabei die heftigsten Gossip Breaking News der Woche von Helalgossip. 01:10 AZAD feat. Farid Bang - Zu Wild 7:00 Clorona1444 - „Wer Schreibt denn Sowas?“ (Twitter Special) 18:00 Sadiq - Kalaschnikow Flow 2 29:00 Cashmo - NTM 34:20 Seyed - Thank God 28:30 Disarstar feat. DAZZIT - Sick 47:00 Helalgossip Breaking News: Bonez & Fler, Cardi B & Offset, Bushido & Arafat, Capital Bra & die Polizei. 52:00 Omar - Bereuen 1:00:00 Sonstiges der Woche: KC Rebell & Summer Cem, Milonair, Micel O, Dessy, Mero & Nimo, Manuellsen & Rola, Hayiti, Monkey41In der Newcomer Sektion 1:04:00 stellen wir euch die Singles von Xidir feat. Sarhad mit „Traum“ & Ramzey mit „Halb Zehn“ vor. Gib uns dein Feedback auf Instagram:Credibil (www.instagram.com/credibil)Frustra (www.instagram.com/frustra030)Clorona1444 (https://www.instagram.com/clo1444/) Helalgossip (https://www.instagram.com/helalgossip/)Mixed by Treesons (https://instagram.com/treesonsrecords) See acast.com/privacy for privacy and opt-out information.

The word נגד means against, and its root gives us the Hebrew words for contrast, contradiction and conflict. We’ll also head over to the Knesset in Jerusalem to hear an up or down vote take place. Hear the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: Neged – Against, nay – נגד  Be’ad – For, yea – בעד Hatsba’ah ba-knesset – A vote in the knesset – הצבעה בכנסת Haver knesset – Member of Knesset – חבר כנסת Lihyot be’ad/neged – To be for or against – להיות בעד/נגד Ani be’ad/neged – I am for/against – אני בעד/נגד Hayiti be’ad/neged – I was for/against – הייתי בעד/נגד Trufot savta neged hitkarerut – Grandma’s remedies against the cold – תרופות סבתא נגד התקררות Kampeyn neged shtiya – A campaign against drinking – קמפיין נגד שתייה Holech neged ha-ru’ach – Going against the wind – הולך נגד הרוח Neged declined with pronouns:  Negdi – Against me -נגדי Negdecha, negdech, negdo, negda, negdenu, negdechem, negdam – נגדך, נגדך, נגדו, נגדה, נגדנו, נגדכם, נגדם Lama kulam negdi – Why is everybody against me – למה כולם נגדי Hem hayu negdi – They were against me – הם היו נגדי Hu yatsa negdi – He spoke against me – הוא יצא נגדי Latset neged mishehu – To talk against someone – לצאת נגד מישהו Ha-olam kulo negdenu – The whole world is against us – העולם כולו נגדנו Ein li shum davar ishi negdecha – I don’t have anything personal against you (m.) – אין לי שום דבר נגדך Ein li shum davar ishi negdech – I don’t have anything personal against you (f.) – אין לי שום דבר נגדך O she-ata itam, o she-ata negdam – You’re either for them, or against them – או שאתה איתם, או שאתה נגדם Mi neged mi – Who is playing against whom – מי נגד מי “Ha-shniya higati, ten li daka lishtot cafe, lehavin mi neged mi” – “I just got to the office, let me get some coffee and see what’s going on” – השנייה הגעתי, תן לי דקה לשתות קפה, להבין מי נגד מי Negdi – Counter, opposing – נגדי Ba-kivun ha-negdi – In the other direction – בכיוון הנגדי Omes daroma – Heavy traffic southbound – עומס דרומה Ba-kivun ha-negdi patuach – Traffic in the other direction is flowing – בכיוון הנגדי פתוח Rak mul hitnagdut tsomchim – You can grow only against opposition – רק מול התנגדות צומחים Yeled she-mitnaged la-horim – A kid who is against his parents – ילד שמתנגד להורים Yesh mitnagdim? – Anyone against? – ?יש מתנגדים Hitnagdut le- – Opposition to, resistance against – התנגדות ל Nigud – Contrast, opposite – ניגוד Be-nigud le- – As opposed to – בניגוד ל Ze be-nigud la-hok – It’s against the law – זה בניגוד לחוק Ze be-nigud la-heskem beineinu – It goes against our agreement – זה בניגוד להסכם בינינו Nigud inyanim – Conflict of interest – ניגוד עניינים Ke-neged kol ha-sikuyim – Against All Odds – כנגד כל הסיכויים   Playlist and Clips: Be’ad o neged – בעד או נגד Shalom Hanoch – Neged Ha-ru’ach (lyrics) Lo hitnagadta, lo tsamachta – לא התנגדת, לא צמחת Nigud inyanim – Conflict of interest Ep. no. 280 about Kar, cold Ep. no. 251 about Shtiya, drinking Ep. no. 188 about Being late, le’acher Streetwise Hebrew Facebook Page

Join us in celebrating our 300th episode with the best פספוסים (fisfusim), bloopers, by Hebrew learners from around the world. Learning Hebrew can be difficult. And we Israelis, who often swallow certain letters when we speak or don’t pronounce our words clearly, sure don’t make it any easier. So as a student trying to understand and speak the language, you’re bound to make mistakes. And that’s okay. The most important part is not letting your fear stop you from trying. Speaking Hebrew is and forever will be fun and exciting.   Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Yare’ach – Moon – ירח Re’ach – Smell – ריח Ke’ev garon – Throat ache – כאב גרון Ga’on – Genius – גאון Ani shmena – I am fat – אני שמנה Shament – Cream – שמנת Shament chamutsa – Sour cream – שמנת חמוצה Ani mechoeret – I am ugly – אני מכוערת Ani me’acheret – I am late – אני מאחרת Le’acher – To be late – לאחר Rachatsti – I washed – רחצתי Ratsachti – I murdered – רצחתי Lachfof se’ar – To wash the hair – לחפוף שיער Milga – Scholarship – מילגה Achayot – Sisters – אחיות Chayot – Animals, pets – חיות Yesh li kalba ktana – I have a small dog (f.) – יש לי כלבה קטנה Aravim – Arabs – ערבים Arevim – Guarantors – ערבים Minyan – Minimum 10 men needed for prayer in synagogue – מניין Me’anyen – Interesting – מעניין Yain lavan – White wine – יין לבן Dam – Blood – דם Yain adom – Red wine – יין אדום Lehorid et ha-michnasayim – To take off his pants – להוריד את המכנסיים Lehorid et ha-mishkafayim – Take off his glasses – להוריד את המשקפיים Chut dentali – Dental floss – חוט דנטלי Chutini – G-string – חוטיני Horim – Parents – הורים Chorim – Holes – חורים Chaki li / techaki li – Wait for me – חכי לי / תחכי לי Lechakot le-mishehu – To wait for someone – לחכות למישהו Lechakot mishehu – To imitate someone – לחקות מישהו Hayiti rotsa linso’a le-Tel Aviv – I would like to go to Tel Aviv (very polite) / I would have loved to go to Tel Aviv (but I can’t) – הייתי רוצה לנסוע לתל-אביב “Az tis’ee” – “So just go there!?” – !אז תסעי “Ze le-Tel Aviv?” – Is it going to Tel Aviv? – ?זה לתל-אביב Malon – Hotel – מלון Milon – Dictionary – מילון Lehitkale’ach – To take a shower – להתקלח Hitkalachti – I took a shower – התקלחתי Hitlakachti – I caught on fire – התלקחתי “Cham li” in episode no. 177 Haticha in episode no. 242 Gever – Man – גבר Mitz gezer – Carrot juice – מיץ גזר   Playlist and Clips: Gazoz – Cafe Ba-tachtit (lyrics) Lilit Nagar – Tsel Etz Tamar Ve-or Yare’ach (lyrics) Avi Toledano – La Boheme (lyrics) Ha-ofarim – Huts Mi-ze Ha-kol Beseder (lyrics)

Wir reden über Deutschrap im Coronamodus, den neuen Output von Hafti, Lugatti & 9ine, Haiyti und weitere. Außerdem ein Punchlinequiz und natürlich die Monde von August Bembel (Twittergrindlegende)

Sometimes people offer us things that we simply don’t want. Telemarketing? No thanks. A leaflet about a new yoga studio around the corner? No thank you. What about an offering of a slice of cheesecake baked by your friend when you're on a diet? How do we decline an offer (politely or impolitely) in Hebrew? On this episode, Guy supplies you with a toolkit for those moments when you need to decline an offer. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Alonim - Leaflets - עלונים Lo, toda - No, thanks - לא, תודה Toda, lo me’unyan/me’unyenet - Thanks, I am not interested - תודה, לא מעוניין/מעוניינת Sori, lo karega - Sorry, not right now - סורי, לא כרגע Slicha, lo! - Sorry, no! - !סליחה, לא Lo mat’im - Not ‘fitting’, not interested - לא מתאים Amarti she-ze lo mat’im - I said that I wasn’t interested - אמרתי שזה לא מתאים Lo rotse, lo rotsa - I don’t want - לא רוצה Slicha, ani be-pgisha - Sorry, I am in a meeting - סליחה, אני בפגישה Lo toda, shalom! - No thanks, shalom! - !לא תודה, שלום Lo toda, bye - No thanks, bye - לא תודה, ביי Lo me’unyan, lo me’uneyent - I am not interested - לא מעוניין, לא מעוניינת Lo mat’im li/lanu - Not interested - לא מתאים לי, לא מתאים לנו Slicha, ani be-emtsa mashehu - Sorry, I am in the middle of something - סליחה, אני באמצע משהו Ani mevakesh/mevakeshet lo lehitkasher elai yoter - I ask not to call me again - אני מבקש/ת לא להתקשר אליי יותר Lo toda, tihye bari/tihyi bri’a - No thanks, be well - לא תודה, תהיה בריא/תהיי בריאה Slicha, anachnu lo me’unyanim - Sorry, we’re not interested - סליחה, אנחנו לא מעוניינים Slicha, dai - Sorry, that’s enough - סליחה, די Nudnik - Someone who is a nuisance - נודניק Takrit - Incident - תקרית Mamash toda, aval ani lo ochel/ochelet mutsrei halav - Thanks so much, but I don’t eat dairy products - ממש תודה, אבל אני לא אוכל/אוכלת מוצרי חלב Sori, ani tiv’oni - Sorry, I am vegan - סורי, אני טבעוני Ma-ze sori, ani shomer, toda raba - So sorry, I am keeping a diet - מה-זה סורי, אני שומר, תודה רבה Nu, haticha ktana - Come on, just a small piece - נו, חתיכה קטנה Asur li - I am not allowed, I must not - אסור לי Ze nir’e mehamem - It looks amazing - זה נראה מהמם Slicha, yesh li kvar mashehu - I already have something - סליחה, יש לי כבר משהו Ani lo yachol, slicha, mamash toda al ha-hazmana - I can’t, sorry, but thank you so much for the invitation - אני לא יכול, סליחה, ממש תודה על ההזמנה Hayiti met lavo, aval an’lo yachol - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מת לבוא, אבל אנ’לא יכול Hayiti meta lavo, aval an’lo yechola - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מתה לבוא, אבל אנ’לא יכולה Inyan, interest, ep. #110 Tihye bari, ep. #3 Pachot, less, ep. #162   Playlist and Clips: Sarit Haddad - Lo Toda (lyrics) Arik Einstein - Nudnik (lyrics)

There are times in life when we are left disappointed (me’uchzavim) and it would be helpful to know how to express this disappointment in Hebrew. On this episode, Guy covers this special four letter root אכזב and checks Twitter to see what disappoints Israelis the most. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Achzava - Disappointment - אכזבה Le’achzev mishehu - To disappoint someone - לאכזב מישהו Nachon, ze me’achzev - It’s true, it’s disappointing - נכון, זה מאכזב Lakum me-achzavot - To rise after the disappointment - לקום מאכזבות Mehuzakim yoter - more reinforced - מחוזקים יותר Nechushim yoter - more determined - נחושים יותר Meuchadim yoter - more united - מאוחדים יותר Ve-re’evim yoter - And hungrier - ורעבים יותר Ze ma-ze me’achzev she-hamiflaga lo nitscha ba-bchirot - It’s so disappointing that this party didn’t win the election - זה מה-זה מאכזב שהמפלגה לא ניצחה בבחירות Mis’ada me’achzevet - Disappointing restaurant - מסעדה מאכזבת Seret me’achzev - Disappointing movie - סרט מאכזב Me’achzev ladaat she-le-olam lo achtoch yerakot be-mehirut kmo ha-shefim ha-miktso’iyim - It’s disappointing to know that I will never be able to cut vegetables like professional chefs - מאכזב לדעת שלעולם לא אחתוך ירקות במהירות כמו השפים המקצועיים Ichzavt/a be-gadol - You disappointed me - You really let me down - איכזבת בגדול Al te’achzev/i oti - Don’t disappoint me - אל תאכזב/י אותי Tsar li leachzev otcha, aval nigmar ha-kafe - Sorry to disappoint you, but we’re out of coffee - צר לי לאכזב אותך, אבל נגמר הקפה Anachnu me’uchzavim mikem - We’re disappointed by you - אנחנו מאוכזבים מכם Hayiti meuchzav - I was disappointed - הייתי מאוכזב Eheye meuchzav - I will be disappointed - אהיה מאוכזב Mecha’at ha-agalot - The stroller protest - מחאת העגלות Me’uchzavot - Disappointed (F., Pl.) - מאוכזבות Lehit’achzev mi- To become disappointed by - להתאכזב מ Lemud/at achzavot - Experienced with disappointments - למוד/ת אכזבות   Playlist and Clips: Mashina - Achzava (lyrics) Nachon, ze me’achzev - It’s true, it’s disappointing Eyal Golan - Mischakim shel Kavod (lyrics) Yael Levy - Al Te’achzev oti (lyrics) Tsar Li Leachzev otcha - Sorry to disappoint you Me’uchzavim (m. pl.) Me’uchzavot - Disappointed (f. pl.) Nurit Galron - Ra’iti (lyrics)

"It could have easily been called 'Afro-American Fight Song'. My solo in it is a deeply concentrated one. I can't play right unless I'm thinking about prejudice and hate and persecutions, and how unfair it is. There's a sadness and cries in it, but also determination." --Charles Mingus, Haitian Fight Song, The Clown, 1957; Maurice Jackson, Friends of the Negro! Fly with Me... The Haitian Revolution has often been described as the largest and most successful slave rebellion in the Western Hemisphere. However, this dominant narrative must be critiqued, specifically the notion of-slave rebellion. This frame of conceptualization masks the clear fact that to frame it as a slave rebellion, misses the deep and clear idea that it was a people who was thrust in a global system of various forms of enslavement which attempted to dehumanize whole communities of people, who freed themselves. The fact is, the reason the Haitian Revolution was successful is because of the African human agency of peoples who understood strategy, military and environmental, who possessed a clear cosmological and ontological understanding of human freedom... C. L. R. James argues that critically examining the Haitian Revolution as an exemplar of true revolution...The implications of the Haitian Revolution, specifically on the Africana world are further described by Kwame Ture when he argues that... In 1825, Haiti was forced to pay France $22 billion at literal gunpoint following France's establishment of a naval blockade of the newly freed island nation. Moreover, as Haiti struggled to get out from under this crippling debt, the United States was repeatedly involved in destabilizing the country, economically and politically. Haiti was still under a mountain of debt when hit by the devastating 2010 earthquake. Following the disaster, Haiti was primarily forgiven of its obligations but curiously had to borrow roughly $2.6 billion despite worldwide charity efforts to support rebuilding projects. Currently and over the course of months, particularly since April, Haitian citizens have taken to the streets, expressing their historically rooted, contemporarily manifested frustrations with elite and governmental mismanagement of funds and overt corruption. These include, a mass protest held on October 17. On November 18th, Haitians mobilized a nation-wide general strike and demonstrations—another important historical date, as it was on this day in 1803 when Haitians defeated France at the Battle of Vertieres which led to the country's independence in January 1804. With the recent uprisings, which a number of people have been killed and wounded by the police, Haitians are demanding a complete transparent investigation of the PetroCaribe scandal and the resignation of President Moïse, a clear path to address the economic problems and an immediate roll back of austerity measures. PetroCaribe is the Venezuelan subsidized energy program provided to Haiti to assist in rebuilding efforts following the January 2010 earthquake that devastated the country. Today, we explore the historical circumstances and international context surrounding the recent uprisings with Ms. Nicole Phillips, Esq., who is currently a professor at the University of the Aristide Foundation law school in Port-au-Prince, as well as an adjunct professor at UC Hastings College of Law in San Francisco. Ms. Phillips was formerly Staff Attorney, at the Institute for Justice & Democracy in Haiti (IJDH). Our show was produced today in solidarity with the Native/Indigenous, African, and Afro Descendant communities at Standing Rock; Venezuela; Cooperation Jackson in Jackson, Mississippi; Brazil; the Avalon Village in Detroit; Colombia; Kenya; Palestine; South Africa; and Ghana and other places who are fighting for the protection of our land for the benefit of all peoples! Enjoy the program! Picture Credit: https://www.antenna.works/ayiti-cherie/

Unser neuer Rap Podcast, diesmal mit unserem Halbjahresrückblick 2018 mit unseren bisherigen Top 5 und Flop 5 Alben Außerdem die neuesten News, Rate the Bars, Lyrical Breakdown, Buttons, unseren TOP 5 Lieblings Fussballspielern und weiterem Gebrabbel. https://itunes.apple.com/de/podcast/schnauf-fm-podcasts/id1146326027?mt=2

Diese Woche sprechen wir über Mortell's Debüt Album Racaille und Afrob's neues Live und Best of Album Beats, Rhymes & Mr Scardanelli. Außerdem sprechen wir über den Disstrack von Mok an Kollegah und Farid and, Was du liebe nennst von Bausa und 100000 Fans von Hayiti und unsere Top 5 nervigsten Eigenarten in Deutschland's Reggae und Dancehall Szene

הפועל 'לבוא' הוא פועל חשוב בעברית. כולנו הולכים ובאים לאנשהו כל הזמן. מה קורה כשמוסיפים לו פועל, כמו "בוא נגיד", ומה קורה כשמישהו פשוט אומר לכם "בואי!"? בונוס: איך אפשר לענות למישהו שעושה לכם הסגברה (mansplaining)? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lavo – To come – לבוא Bo, bo’i, bo’u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו Bo hena – Come here – בוא הנה Bo’i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת Bo’u nashir – Let’s sing – בואו נשיר Bo nagid – Let’s say – בוא נגיד Bo netse – Let’s go out – בוא נצא Bo’i lo nisachef – Come on, let’s (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף Bo’i! (abbreviation of the former) – Let’s not get carried away – !בואי Lo, bo’i – Right, you’re way over the top – לא, בואי Ata ba elai – You’re coming to me – אתה בא אליי Ata ba le’echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול Ata ba la’azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע Ata ba lehagid li? – You’re telling me? – ?אתה בא להגיד לי Ata ba lehasbir li? – You’re telling me? – ?אתה בא להסביר לי Ata ba li tov – I like you/what you’re doing – אתה בא לי טוב Hayiti rak rotse lavo elaich – I would love just to come to you – הייתי רק רוצה לבוא אלייך Lavo? – Should I come? – ?לבוא Matai lavo? – When should I come? – ?מתי לבוא Eich lavo? – How do I get there? – ?איך לבוא Eich lavo, efshar be-jeans? – How should I dress, is it okay to wear jeans? – ?איך לבוא, אפשר בג’ינס Lavo? – [Is it worth leaving home for?] – ?לבוא Ani ba ha-baita – I coming home – אני בא הביתה Ani ba la-malon, ve-ma ani ro’e? – I am coming to the hotel, and what do I see? – ?אני בא למלון, ומה אני רואה Hu, ha, mi ze ba, rosh ha-memshala ha-ba! (chant used in demonstrations) – Hu-ha, who is coming, the next prime minister! – !הו-הא, מי זה בא, ראש הממשלה הבא Hu-ha, mi ze ba, oniya im aruba – Hu-ha, who is coming, a ship with a chimney – !הו-הא, מי זה בא, אונייה עם ארובה Playlist: Lior Yayni – Bo’i Le-Eilat (lyrics) Nurit Galron – Ha-shir al Ha-aretz (lyrics) Micha from Shenkar (Tom Yaar) Sharon Lifshitz – Ata Ba Elai (lyrics) Eden Ben Zeken – Bahur mi-zaha (lyrics) Daniel Ben–Haim – Lavo Ela’yich (lyrics) Danny Robas – Ani Ba Ha-baita Me-halaila (lyrics) Amir Dadon – Mitgalgelim (lyrics) Ofira Gluska – Oniya im Aruba Ha-proyekt Shel Idan Raichel – Bo’i (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

The verb ‘lavo,’ meaning ‘to come,’ is an important verb in Hebrew. This week, Guy teaches a few handy expressions with it. How do we say, “let’s say…” or, “you’re getting carried away”? Bonus: What do you say to someone who is mansplaining to you? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lavo – To come – לבוא Bo, bo’i, bo’u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו Bo hena – Come here – בוא הנה Bo’i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת Bo’u nashir – Let’s sing – בואו נשיר Bo nagid – Let’s say – בוא נגיד Bo netse – Let’s go out – בוא נצא Bo’i lo nisachef – Come on, let’s (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף Bo’i! (abbreviation of the former) – Let’s not get carried away – !בואי Lo, bo’i – Right, you’re way over the top – לא, בואי Ata ba elai – You’re coming to me – אתה בא אליי Ata ba le’echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול Ata ba la’azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע Ata ba lehagid li? – You’re telling me? – ?אתה בא להגיד לי Ata ba lehasbir li? – You’re telling me? – ?אתה בא להסביר לי Ata ba li tov – I like you/what you’re doing – אתה בא לי טוב Hayiti rak rotse lavo elaich – I would love just to come to you – הייתי רק רוצה לבוא אלייך Lavo? – Should I come? – ?לבוא Matai lavo? – When should I come? – ?מתי לבוא Eich lavo? – How do I get there? – ?איך לבוא Eich lavo, efshar be-jeans? – How should I dress, is it okay to wear jeans? – ?איך לבוא, אפשר בג’ינס Lavo? – [Is it worth leaving home for?] – ?לבוא Ani ba ha-baita – I coming home – אני בא הביתה Ani ba la-malon, ve-ma ani ro’e? – I am coming to the hotel, and what do I see? – ?אני בא למלון, ומה אני רואה Hu, ha, mi ze ba, rosh ha-memshala ha-ba! (chant used in demonstrations) – Hu-ha, who is coming, the next prime minister! – !הו-הא, מי זה בא, ראש הממשלה הבא Hu-ha, mi ze ba, oniya im aruba – Hu-ha, who is coming, a ship with a chimney – !הו-הא, מי זה בא, אונייה עם ארובה Playlist: Lior Yayni – Bo’i Le-Eilat (lyrics) Nurit Galron – Ha-shir al Ha-aretz (lyrics) Micha from Shenkar (Tom Yaar) Sharon Lifshitz – Ata Ba Elai (lyrics) Eden Ben Zeken – Bahur mi-zaha (lyrics) Daniel Ben–Haim – Lavo Ela’yich (lyrics) Danny Robas – Ani Ba Ha-baita Me-halaila (lyrics) Amir Dadon – Mitgalgelim (lyrics) Ofira Gluska – Oniya im Aruba Ha-proyekt Shel Idan Raichel – Bo’i (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Wir haben uns für euch das neue Album Republic of Untouchable von Witten Untouchable angehört. Außerdem Soufian "Scarface", Hayiti "Angst", Pillath Tops/Flops und die News der Woche!

In a country where everybody tells you what to do, how to do it, and when, it's only natural the word "adif" - "it's preferable" - would be a word you hear every day. Host Guy Sharett explores the "adif" family, and shows us the link between preference, priority, and pasta. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Adif – Preferable – עדיף Adif machar – It's better tomorrow – עדיף מחר Az adif lehisha'er – It's better to stay – אז עדיף להישאר Adif lalechet achshav – It's better to go/leave now – עדיף ללכת עכשיו Adif la'asot et ze kacha – It's better to do it this way – עדיף לעשות את זה ככה Adif she… – It's better that... – ...עדיף ש Adif she-telech achshav – You'd better leave now – עדיף שתלך עכשיו Ma adif, ze o ze? – What's better, this or that? –  ?מה עדיף, זה או זה Ha-gvina ha-zo adifa? – Is this cheese better? – ?הגבינה הזו עדיפה Kulam adifim mi-korbanot ha-milchama – They are all better than the victims of war – כולם עדיפים מקורבנות המלחמה Hayiti adifut shniya – I was second priority – הייתי עדיפות שנייה Adifut/Adifuyot – Priority, priorities – עדיפות/עדיפויות Adifut gvoha yoter – Higher priority – עדיפות גבוהה יותר Latet adifut le-mashehu – To give priority to something – לתת עדיפות למשהו Seder adifuyot – List of priorities – סדר עדיפויות Kos mayim ve-heshbon – A glass of water and the bill – כוס מים וחשבון Odef – Change (money), extra, surplus – עודף Yesh lecha odef? – Do you have any change? – ?יש לך עודף Odef mishkal – Overweight – עודף משקל Odafim – Surplus – עודפים Leha'adif – To prefer – להעדיף Ani ma'adifa lishtok – I prefer to keep quiet – אני מעדיפה לשתוק Ma hayita ma'adif, ma hayit ma'adifa? – What would you prefer? – ?מה היית מעדיף, מה היית מעדיפה Ani ma'adif pasta al humus – I prefer pasta over hummus – אני מעדיף פסטה על חומוס Eizo hultsa ata ma'adif? – Which shirt do you prefer? – ?איזו חולצה אתה מעדיף Mu'adaf – Preferred, favored – מועדף Ha'adafa – Preference – העדפה Yesh lecha ha'adafa kolshehi? – Do you have any preference? – ?יש לך העדפה כלשהי Haadafa metakenet – Affirmative action – העדפה מתקנת   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Daniel Solomon – Adif (lyrics) Teapacks – Adif Lalechet Achshav (lyrics) PM Menachem Begin at the Knesset Michael Hen – Tamim Hayiti (lyrics) Tipim la-meltsar (Tips for the waiter) Ninet Tayeb – Medabrim (lyrics) Ma hayita ma'adif MK Akram Hasson Show title: Dudu Tassa - Basof Mitraglim Lehakol (lyrics)

Part of learning a new language is knowing when to speak properly and when you’re free to let loose. Today Guy Sharett explains how to downgrade your upmarket Ulpan Hebrew to street level. EXCLUSIVE CONTENT FOR PATRONS   New words & expressions: Haiyten – You were (pl., f.) – הייתן Ma aten rotsot – What you (pl., f.) want – מה אתן רוצות Eich oto aten mevalbelot – How you (pl., f.) confuse him – איך אותו אתן מבלבלות Tir’u misken – Look at this poor guy – תראו מסכן Ma asiten lo – What you (pl., f.) have done to him – מה עשיתן לו Hayiti rotse lihyot melech shelech – I would have liked to be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך Biti, at bocha o tsocheket – My daughter, are you crying or laughing – בתי, את בוכה או צוחקת Netanya (formal) – Natanya (colloquial) – נתניה Nahariya (formal) – Nahariya (colloquial) – נהריה Madu’a – Why – מדוע Madu’a lo bata ata elay – Why didn’t you come to me – מדוע לא באת אתה אליי Heichan – Where – היכן Me’ayin – From where – מאין Ha-im – Question word – האם Ka’asher – When – כאשר Al na tomar li shalom – Kindly don’t tell me farewell – אל נא תאמר לי שלום   Looking for the monologue text? It’s available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Lahakat Hel Hinuch – Horef ’73 (Lyrics)Sarit Hadad – Banot, Banot (Lyrics)Yizhar Ashdot – Melech Shelach (Lyrics)Hava Alberstein – Biti At Bocha o Tsocheket (Lyrics)Netanya CommercialNahariya Housing ProjectYirmi Kaplan – Madu’a Lo Bata (Lyrics)Nechama Handel – Kaasher Ani Va-At (Lyrics)Yafa Yarkoni – Al Na Tomar Li Shalom (Lyrics)

Hebrew has this interesting structure: Verb "haya" (past tense of "to be") plus a conjugated verb in the present, like "hayiti holech." It can mean several different things, and host Guy Sharett teaches us all of them, including some conditional phrases. New words & expressions: Hayita bone li kirot – You’d build me walls – היית בונה לי קירות Hayita matkin menorot – You’d install lamps – היית מתקין מנורות She-yihie li or – So that I’d have light – שיהיה לי אור Three options for haya + present: 1. He would. 2. He would have. 3. He used to. Lu hayiti shnei alim ba-stav – If I were two leaves in the fall – לו הייתי שני עלים בסתיו Hayiti nosheret alecha achshav – I’d fall on you right now – הייתי נושרת עליך עכשיו Ma Atem Hayitem Osim? – What would you do? – מה אתם הייתם עושים? Ani zocher be-leilot shel yare’ach male, hayit ba’a elay, lo be-mikre – I remember in full moon nights, you used to come to me, not at random – אני זוכר בלילות של ירח מלא, היית באה אליי, לא במקרה Hayit sholachat yad ve-okeret et ha-pachad – You used to stretch your hand and take away the fear – היית שולחת יד ועוקרת את הפחד Im hayiti yode’a - Had I known – אם הייתי יודע Ilu hayit kan iti, hayiti noten lach mazkeret – If you were with me, I would have given you a souvenir – אילו היית כאן איתי, הייתי נותן לך מזכרת Ilu yacholti hayiti shochachat eich bati le-chan – If I could, I would have forgotten how I got here – אילו יכולתי הייתי שוכחת איך באתי לכאן Im hayita omer li she-ein ochel ba-bayit, hayiti kone mashehu – If you had told me there was no food at home, I would have bought something – אם היית אומר לי שאין אוכל בבית, הייתי קונה משהו   Guy’s parting monologue: אז היום אני רוצה לספר לכם שהלכתי לסרט עם חברה בשבת בצהריים, לא חשבנו שיהיו הרבה אנשים אז לא הזמנו כרטיסים מראש, פשוט הלכנו לקולנוע. כשהגענו ראינו תור מטורף של איזה 30-40 איש, וצעקות עד לב השמיים. אני נשארתי לעמוד בתור וחברה שלי הלכה לראות אם אפשר לקנות כרטיסים מהמכונה שהייתה ליד הקופות. ובאמת היה אפשר והיא קנתה, וזה לקח רק כמה דקות. אבל הייתה שם כזו היסטריה, וצעקות. טוב, החום משפיע, אנשים עצבניים ולא אוהבים לעמוד בתור. Playlist and clips:Eti Ankri – Ro’a Lecha Ba-einayim (Lyrics)Yael Levy – Ee Yarok Ba-yam (Lyrics)Ma Atem Hayitem Osim – TV ShowKnesiyat Ha-sechel – Hayinu Osim Ahava (Lyrics)Eyal Golan – Ha-ahava Ha-yeshana Sheli (Lyrics)Lahakat Pikud Tsafon – Malchut Ha-chermon (Lyrics)Riki Gal – Ilu Yacholti (Lyrics)  

An ozer is an "assistant," but could also mean "he’s helping" - a verb in the present tense. How are you supposed to know which one it is? Host Guy Sharett teaches us how to work it out from the context, and he explains what initials religious people jot on every piece of paper they write on. New words & expressions: Azar – He helped – עזר Shalom, efshar laazor – Hello, may I help? – ?שלום, אפשר לעזור Efshar laazor lecha? – May I help you? – ?אפשר לעזור לך La’azor, laavod, laanot – To help, to work, to answer – לעזור, לעבוד, לענות Ata yachol laazor li bevakasha? At yechola laazor li bevakasha? – Could you help me please? – ?אתה יכול לעזור לי בבקשה? את יכולה לעזור לי בבקשה Ulay at yechola la’azor li – Maybe you can help me – אולי את יכולה לעזור לי Eich ani yachol/yechola laazor lecha? – How can I help you? – איך אני יכול/יכולה לעזור לך? Ze mamash azar li – This really helped me –זה ממש עזר לי Ze lo azar – It didn’t help – זה לא עזר Hayiti be-20 tipulim, shum davar lo azar – I went to 20 sessions, nothing helped – הייתי ב-20 טיפולים, שום דבר לא עזר Lo ya’azor bet din – Even a court won’t help (Nothing will help) – לא יעזור בית דין Lo ya’azor klum – Nothing can help – לא יעזור כלום Ozer – He’s helping / Assistant – עוזר Ozer sar – Assistant to the minister – עוזר שר Ozer bayit / ozeret bayit – Cleaner – עוזר בית / עוזרת בית Ha-natsim ve-ozreyhem – The Nazis and their helpers – הנאצים ועוזריהם Ezra – Help – עזרה Ezra – A guy’s name – עזרא Ezra rishona – First aid – עזרה ראשונה Likro le’ezra – To call for help – לקרוא לעזרה Yafa sheli – My beauty – יפה שלי At chayevet lilmod levakesh ezra – You must learn how to ask for help – את חייבת ללמוד לבקש עזרה Levakesh ezra mi - To ask for help from someone – -לבקש עזרה מ Ha-mishtara mevakeshet et ezrat ha-tsibur – The Police is asking the help of the public – המשטרה מבקשת את עזרת הציבור Be’ezrat ha-shem – With the help of god – בעזרת השם Bi’siata di-shmaya (Basad) – With the help of the sky (god) – (בסיעתא דשמיא (בס"ד Ne’ezer – He was helped – נעזר Ne’ezer be- – To be helped by – -נעזר ב Ani ne’ezer be-milon kedei likro ivrit – I am being helped by a dictionary in order to read Hebrew – אני נעזר במילון כדי לקרוא עברית Lehe’azer be – To be helped, assisted by – להיעזר ב   Guy’s parting monologue: היום אני רוצה לספר לכם שעשיתי סיור בצרפתית בשבת עם כמה עולים חדשים מצרפת. היה ממש כיף. וזה מדהים לראות איך אני שוב ושוב פוגש אנשים שעברו טראומות עם מורים לעברית, ובכלל עם מורים לשפה, לא רק עם עברית. הרבה פעמים זה קשור להגירה, הורים שרוצים קשר למולדת הישנה של המשפחה, ושולחים את הילדים למקום שבו ילַמדו אותם שפה, דת ותרבות. כמו הרבה ילדים, הם סובלים שם, כי הם רוצים להיות כמו כולם במדינה החדשה, והמורים לא בדיוק מתלהבים מללמד שפה, ובמקרה של עברית, רבנים בתלמוד תורה מלמדים בניו-יורק עברית במבטא יידישאי ולא סלנג ישראלי עכשווי כמו שאנחנו לומדים כאן Today I’d like to tell you that I led a tour in French on Saturday with a few new immigrants from France. It was really fun. And it’s amazing to see how, time and again, I meet people who went through traumas with Hebrew teachers, and with language teachers in general, not only with Hebrew. In many cases it’s related to immigration - parents who want a connection to the old homeland of the family, and send the kids to a place where they’ll teach them language, culture and religion. Like many kids, they suffer there because they want to fit in in the new country and because often the teachers are not really enthusiastic about teaching language, and in the case of Hebrew, there are rabbis at Talmud Torah schools in New York who teach Hebrew with a Yiddish accent and not contemporary Israeli slang like we learn here.   Playlist and clips:Noy Alooshe – Shalom, Efshar La’azorDave explains how to deal with stutteringSchuna – Nickelodeon ChannelRona Kenan – Kshe-Hakotsim Hayu Kotsim (Lyrics)Sarit Hadad - Be’ezrat Ha-shem (Lyrics)

Omed, "stands," and omed le-, "is about to," are two different things. Host Guy Sharett teaches us the important words in this shorseh ("root"), ע.מ.ד, one of which is also a sexual term. At the end of the episode, Guy explains how you can learn Hebrew from reading tombstones at an old Tel Aviv cemetery. New words & expressions: Hu amad – He stood – עמד La’amod – To stand – לעמוד Ha-kol omed ba-makom – Everything stands still – הכל עומד במקום Hu omed – He is standing – הוא עומד Omedet, omdim, omdot – עומדת, עומדים, עומדות Hu omed lalechet – He’s about to go – הוא עומד ללכת Omed + infinitive – About to – עומד +שם פועל Hi amda linsoa le-chul – She was about to go abroad – היא עמדה לנסוע לחו"ל Aval ba-sof hi lo nas’aa – But she didn’t go at the end – אבל בסוף היא לא נסעה Ani rotse lada’at eifo ani omed ba-avoda – I want to know my standing at work – אני רוצה לדעת איפה אני עומד בעבודה Omed lo – He’s got an erection – עומד לו Ha-lev sheli lo omed be-ze yoter – My heart cannot stand this – הלב שלי לא עומד בזה יותר Omed be- – To withstand – -עומד ב Ani lo omed be-ze – I can’t stand it, I can’t cope with it – אני לא עומד בזה Amida – Standing – עמידה Tfilat ha-amida – The standing prayer – תפילת העמידה Hayiti ne’emad lo pa’am um-chake la – I would stand waiting for her, not once – הייתי נעמד לא פעם ומחכה לה Ne’emad - To stand up; to stop; to stand still – נעמד Hu ne’emad leyadi – He stood up next to me – הוא נעמד לידי Le’amed – To do the page layout – לעמד Bo’u nir’e eich efshar le’amed be-ezrat ha Word et ha-daf – Let’s see how we can do the page layout with the help of the Word software – בואו נראה איך אפשר לעמד בעזרת הוורד את הדף Amud – Page of a book – עמוד Amud chashmal – An electricity pole – עמוד חשמל He’emid – Positioned, placed something somewhere – העמיד Ata batu’ach she-ata rotse le-haamid et ha-aron po? – Are you sure you want to place the cupboard here? – ?אתה בטוח שאתה רוצה להעמיד את הארון פה Leha’amid le- - To place upright (in all possible meanings) – להעמיד Ma’amid panim – Pretending – מעמיד פנים Ata ma’amid oti be-matsav lo na’im – You’re putting me in an uncomfortable position – אתה מעמיד אותי במצב לא נעים Leha’amid mishehu ba-makom – To put someone in his place – להעמיד מישהו במקום Hu’amad – Was placed - הועמד Hu hu’amad ba-makom – He was put in his place – הוא הועמד במקום Ha-shulchan hu’amad be-emtsa ha-cheder – The table was placed in the middle of the room – השולחן הועמד באמצע החדר Lehatsig et ha-mu’amadim – To introduce the candidates – להציג את המועמדים Mu’amad, mu’amedet, mu’amadim, mu’amadot – Candidate/s – מועמד, מועמדת, מועמדים, מועמדות Emda – Position; work station – עמדה Mahi emdatcha legabei – What’s your position about? – ?מהי עמדתך לגבי Emdat mafte’ach – Key position – עמדת מפתח   Guy’s parting monologue: .אז היום אני רוצה לספר לכם שבשבוע שעבר לימדתי עברית בבית העלמין טרומפלדור, בית הקברות הראשון של תל אביב מ-1902, שבו קבורים לא מעט אנשים מפורסמים. Today I want to tell you that last week I taught Hebrew at the old Trumpeldor Cemetery, the first cemetery of Tel Aviv, from 1902, where lots of celebrities are buried. יש לי סיור שם, שבו אנחנו לומדים עברית מתוך המצבות. יש שם מילים בעברית ישנה, כמעט עברית תנ"כית, וכל מיני קיצורים יהודיים מעניינים, והתלמידים יכולים I have a tour there where we learn tombstone Hebrew. There are words in old Hebrew, almost biblical, and lots of interesting Hebrew acronyms, and the students can take a photo of the tombstones and work on the texts at home. .אבל אפשר גם להכיר את האנשים שחיו בתל אביב לפני יותר ממאה שנה. בסיור קפצנו גם להגיד שלום לכמה בני משפחה שלי, אח של סבא, הסבא-רבא שלי, וזה היה ממש נחמד. But one can also meet the people who lived in Tel Aviv more than 100 years ago. On this tour we dropped by to say hi to a few family members of mine, my grandpa’s brother, my great grandpa, and that was nice. .בשבילי זה לא כל כך מקום של מוות, זה סיור שחוגג את החיים של האנשים האלה, שהשפיעו כל כך על כל מה שקרה כאן For me, it’s so not so much of a place of death; it’s a tour that celebrates these people’s life, people who really influenced everything which happened here.   Playlist and clips:Gali Atari – Ha-kol Omed Ba-makom (Lyrics)Ma’or Daniel – Lo Mevateret (Lyrics)Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (Lyrics)Clip: Imud ha-daf be-Word (page layout in Word)Arik Sinai - Ma'amid Panim (Lyrics)Clip: TV1 Police Chief report

How come some mistakes in a foreign language sound worse than others? It’s unfair, but some things Hebrew learners say sound more grating to the Israeli ear than others. Guy Sharett teaches us what mistakes make Israelis cringe so we can try to avoid them at all costs!   New words & expressions: Kshe – When – כש Ka’asher – When (archaic) – כאשר Kshe-bati ha-bayita matsati et ha-maftechot – When I came home I found the keys – כשבאתי הביתה מצאתי את המפתחות Kshe-halev boche – When the heart is crying – כשהלב בוכה Ima sheli – My mom – אמא שלי Lirot et ha’or –  To see the light – לראות את האור Pagashti et Danny – I met Danny – פגשתי את דני Ani ochel tapu’ach – I am eating an apple – אני אוכל תפוח Ani ochel et ha-tapu’ach – I am eating the apple – אני אוכל את התפוח Hayiti rotse lihyot melech shelach – I wish I’d be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך Hayiti rotsa, hayiti rotse – I would like – הייתי רוצה Ani rotsa cappuccino (be-vakasha) – (אני רוצה קפוצ'ינו (בבקשה Efshar kise – Could I please have a chair? – ?אפשר כסא Efshar ledaber im… – May I speak to… – ...אפשר לדבר עם Efshar yoter le’at? – Could you go slower? – ?אפשר יותר לאט Me-ayin – Where from (archaic) – מאין Me-efo – From where – מאיפה Be-bayit – In a house – בבית Ba-bayit – In the house – בבית Le-bayit – To a house – לבית La-bayit – To the house – לבית Ani holech le-bayit shel chaver – I am going to a friend’s place – אני הולך לבית של חבר Ani holech la-bayit shel Eyal – I am going to Eyal’s house – אני הולך לבית של אייל Ani nose’a le-hofesh (not ‘la-hofesh’) – I am going on holiday – אני נוסע לחופש Sheva banot – Seven girls – שבע בנות Hatzilim – Eggplants – חצילים Hamisha chatsilim – Five eggplants – חמישה חצילים (But you’ll hear "hamesh hatsilim," which is a mistake) Hamisha Asar kilometer – 15 km – חמישה עשר קילומטר (But most Israelis say "hamesh-esre kilometer," which is a mistake) Hu lomed – He studies – הוא לומד Kelev – Dog – כלב Bokker – Morning – בוקר Yomuledet – Birthday – יומולדת   Playlist and clips used: Sarit Haddad – Kshe’halev Boche (Lyrics) Arik Einstein – Ima Sheli (Lyrics) Efrat Gosh – Lir’ot Et Ha-Or (Lyrics) Yizhar Ashdot – Melech Shelach (Lyrics) Har’el Skaat – Kama Od Efshar (Lyrics) Shai Gabso – Arim Roshi (Lyrics) Rita – Yemei Ha-Tom (Lyrics) Shlomo Artzi – Shisha (Lyrics)

L'éducation des enfants en Islam par Sulaiman Al-Hayiti