Podcast appearances and mentions of guy sharett

This week, we dedicate the show to Paris and France, as a tribute to our French friends who are going through a difficult time. Many Israelis don't even know that some of the famous songs they enjoy humming are actually French songs translated into Hebrew – so we sample some of those. Guy Sharett also teaches us some new words like ga'agu'a – ‘longing.' A tout de suite! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kita hei – 5th grade – כיתה ה Dimdumim – Twilight – דמדומים Erev – Evening – ערב Ma'arav – West – מערב “Im ha-zman ha-kol cholef” – With the time, everything is passing – עם הזמן הכל חולף Hazman cholef – Time is passing by – הזמן חולף Lachlof al pnei mishehu – Pass by someone (without noticing) – לחלוף על פני מישהו “Ahava bat esrim” – A 20 year old love – אהבה בת עשרים “Yafa sheli” – My darling – יפה שלי Bat arba – Four years old (f.) – בת ארבע “Im kol kach tov li po, az lama shuv, ani bocha umishtagat?” – If it's so good for me here, how come I am crying and going crazy? – אם כל כך טוב לי פה, אז למה שוב אני בוכה ומתגעגעת Lehitga'age'ah – To miss someone/something – להתגעגע Ga'agu'a – Longing, missing – געגוע Herut – Freedom – חירות   Playlist and Clips: Yves Montand – Sous le ciel de Paris The Jerusalem Orchestra East West – Dimduim Aviv Geffen – Ve'im Ha-zman (lyrics) Léo Ferré – Avec le temps Yossi Banai – Ahava Bat Esrim (lyrics) Jacques Brel – La chanson des vieux amants Yael Naim – Paris (lyrics) George Moustaki – Ma Liberté Chava Alberstein – At Cheruti (lyrics) Ep. 52 about erev, maghreb, HEB

Israelis love tips and recommendations in order to speed up their decision making. So it's no surprise that the word כדאי – ‘it's worth it' – is so popular in everyday use. How do we tell our friends they should totally check out a certain bar? And how do we make sure they don't go and see the new superhero movie? Guy Sharett introduces us to the Israeli dichotomy of כדאי/לא כדאי. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kedai – Worthwhile, worth doing – כדאי Ze lo kedai – It's not worthwhile – זה לא כדאי Kedai lachem – It's worthwhile for you – כדאי לכם Tagid, kedai li liknot nayad chadash – Tell me, is it worth it for me to buy a new mobile? – תגיד, כדאי לי לקנות נייד חדש Baroor, kedai lecha/lach – Of course, it's worth it for you – ברור, כדאי לך Mamash lo kedai lecha – It's really not worth it for you – ממש לא כדאי לך “Bli shum davar asher kedai lamut lemaano” – Without anything it's worth dying for – בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו Kedai lir'ot et ha-seret haze?-  Is it worth it to watch this movie? – כדאי לראות את הסרט הזה Kedai lihyot nechmad -It's worthwhile to be nice – כדאי להיות נחמד “Kedai lachem lichyot” – It's worthwhile for you to be alive – כדאי לכם לחיות Kedey – In order to – כדי Kedai she-tishtok – It's better for you to shut up – כדאי שתשתוק Kedai she-teda – You should know – כדאי שתדע Kedai meod she-teraga – You'd better chill – כדאי מאוד שתירגע Lo kedai she-tavo – You'd better not come – לא כדאי שתבוא Efo kedai lishon be-roma – Where is it worth spending the night in Rome – איפה כדאי לישון ברומא Lama kedai laasot bituach – Why is it worth it to do a travel insurance – למה כדאי לעשות ביטוח Le'an kedai lalechet – Where is it recommended to go – לאן כדאי ללכת Ma kedai li lakachat? – What should I take?- מה כדאי לי לקחת Kedaiyoot – Worthwhileness, profitability – כדאיות Ha-kediyoot shel ha-proyekt – The project profitability – הכדאיוּת של הפרוייקט Tsarich livdok im ze kedai/Tsarich livdok et ha-kedaiyoot – We need to check whether it's worth it – צריך לבדוק אם זה כדאי / צריך לבדוק את הכדאיוּת   Playlist and Clips: Shalom Hanoch – Haya Kedai (lyrics) Chava Alberstein – Kedai Lachem Lavo La-chagiga Shelanu (lyrics) Ariel Zilber – Ani Shochev Li Al Ha-gav (lyrics) Shlomo Gronich – Shirim Pshutim (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Mitriya Bi-shnayim (lyrics) Hava Alberstein – Hiyuchim (lyrics)

Hebrew has this interesting structure: Verb “haya” (past tense of “to be”) plus a conjugated verb in the present, like “hayiti holech.” It can mean several different things, and host Guy Sharett teaches us all of them, including some conditional phrases. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Hayita bone li kirot, hayita matkin menorot, sheyihye li or” – You would build walls for me, you'd install lamps, so that I'd have light – היית בונה לי קירות, היית מתקין מנורות, שיהיה לי אור “Lu hayiti shnei alim ba-stav, hayiti nosheret alecha achshav” – If I were two leaves in the fall, I'd fall on you right now – לו הייתי שני עלים בסתיו, הייתי נושרת עליך עכשיו Ma atem hayitem osim? – What would you do? – מה אתם הייתם עושים Hayiti ochel pizza achshav – I could have a pizza now – הייתי אוכל פיצה עכשיו “Ani zocher be-leilot shel yare'ach male, hayit ba'a elay” – I remember on full moon nights, you used to come to me – אני זוכר בלילות של ירח מלא, היית באה אליי “Hayit sholachat yad ve-okeret et ha-pachad” – You used to stretch your hand and take away the fear – היית שולחת יד ועוקרת את הפחד “Ilu hayit kan iti, hayiti noten lach mazkeret” – If you were with me, I would have given you a souvenir. – אילו היית כאן איתי, הייתי נותן לך מזכרת “Ilu yacholti hayiti shocachat eich bati le-chan” – If I could, I would have forgotten how I got here – אילו יכולתי הייתי שוכחת איך באת לכאן Ilu, lu – If (only for impossible condition sentences) – אילוּ, לוּ Im hayita omer li she-ein ochel ba-bayit, hayiti kone mashehu – If you had told me there was no food at home, I would have bought something – אם היית אומר לי שאין אוכל בבית, הייתי קונה משהו   Playlist and Clips: Eti Ankri – Ro'a Lecha Ba-einayim (lyrics) Yael Levy – Ee Yarok Ba-yam (lyrics) Knesiyat Ha-sechel – Hayinu osim ahava (lyrics) Eyal Golan – Ha-ahava ha-yeshana sheli (lyrics) Lahakat Pikud Tsafon – Malchut Ha-chermon (lyrics) Riki Gal – Ilu Yacholti (lyrics)   Three possible meanings of haya + ba היה בא: 1. He would come, if he could 2. He would have come 3. He used to come

Be'etsem, which means ‘actually,' is comprised of preposition ‘be' -בְּ plus the word etsem, which is an ‘object,' ‘essence,' or ‘gist'… but also a ‘bone.' What? Guy Sharett explains all. And what is, be'etsem, the difference between small talk and networking? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Be'etsem – Actually – בעצם Etsem (Pl. atsamim) – Object, gist, bone – עצם Zehu etsem ha'inyan – This is the gist – זהו עצם העניין “Ve-himshichu lichyot be-osher va-osher ad etsem hayom ha-ze – And they lived happily ever after till this very day – והמשיכו לחיות באושר ועושר עד עצם היום הזה Abam, etsem bilti mezuheh – UFO – עצם בלי מזוהה, עב”מ Abamim – UFOs – עב”מים Shem etsem, shmot etsem – Noun, nouns – שם עצם, שמות עצם Atsmi – Myself – עצמי Chaim mi-shel atsmi – A life of my own – חיים משל עצמי Sherut atsmi – self service – שירות עצמי “Ein be'etsem zman” – Actually, there's no time – אין בעצם זמן “Shikarti kshe-amarti shehakol kol kach nifla, ki shum davar be'etsem lo haya nachon” – I lied when I said everything was so wonderful, because actually nothing was true – שיקרתי כשאמרתי שהכל כל כך נפלא כי שום דבר בעצם לא היה נכון   Playlist and Clips: Kaveret – Po Kavor Ha-kelev (lyrics) Ha-nasich ve-ha-nesicha TV2 – UFOs in Israel Ben Artsi – Hayim Mi-shel Atsmi (lyrics) Jirafot – Ein Be'etsem Zman (lyrics) Mashina – Az Lama Li Politika Achshav (lyrics) Ma ze be'etsem networking? Ep. no. 61 about acronyms Ep. no. 419 about unidentified

We recently had our local elections here in Israel, and we're still talking about the results. A b'chira is a 'choice.' Guy Sharett teaches us how to choose, elect, and select in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Bchirot – Elections, choices – בחירות Bchira, bchirot – Choice, choices – בחירה, בחירות Bacharti becha – I chose you – בחרתי בך Livchor be- – To choose something or someone – בחרתי ב “Ki banu bacharta” – Because you chose us – כי בנו בחרת Ha-am ha-nivchar – The chosen people – העם הנבחר Nivchar – Chosen – נבחר Ha-sikuy shel peres lehibacher gavar – Peres' chances of being elected was higher – הסיכוי של פרס להיבחר גבר “At lo nivchart ki at isha?” – You were not elected because you're a woman? – את לא נבחרת כי את אישה Ha-nivcheret ha-israelit – The Israeli delegation – הנבחרת הישראלית Nivcheret kaduregel – Football team – נבחרת כדורגל Mutsar chalav – Milk product – מוצר חלב “Nivcheret shel rechivim tzoonatiyim” – The ultimate selection of nutritious ingredients – נבחרת של רכיבים תזונתיים “Ha-bchirot shelach tamid nigmarot ba-enayim sheli” – Your choices always end with my eyes – הבחירות שלך תמיד נגמרות בעיניים שלי   Playlist and Clips: Ayala Ingedashet – Bacharti becha (lyrics) Kiddush (Ashkenazi version) Rabbi Shlomo Carlebach – Kiddush Who is the chosen people / Avi Becker – London & Kirschenbaum, TV10 Collette Avital – interview, Knesset TV Channel 1956 football game, USSR vs. Israel, The Nathan Axelrod Newsreel Collection Israeli Dairy Council commercial Noi Roithenberg – Ha-bchirot Shelach (lyrics)

There is one thing we Israelis dread above all: Being a ‘fraier' – a ‘sucker.' That's why we have to stand firm, drive a hard bargain, suspect anyone who offers super cheap prices, and never take things for granted. Guy Sharett teaches us about this crucial term, and we learn what the ‘fraieriyoot' index is. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Fraier – Sucker – פראייר Lihyot fraier – To be a sucker – להיות פראייר Ata choshev sh'eani fraier – Do you think I am a sucker? – אתה חושב שאני פראייר Yatsata fraier – You came out a sucker, you've been had – יצאת פראייר “K'chi lach eize fraier” – Get yourself a sucker – קחי לך איזה פראייר “Shlish me-hayalei ha-milu'im: anachnu fraierim” – One third of the army reserve soldiers say: we are suckers – שליש מחיילי המילואים: אנחנו פראיירים “Ani diplomatit, ve-al tikre'u li frayerit” – I am a diplomat, and don't call me a sucker – אני דיפלומטית, ואל תקראו לי פראיירית “Yoter mi 250 elef israelim hifsiku lihyot frayerim” – More than 250 thousand Israelis stopped being suckers – יותר מ-250 אלף ישראלים הפסיקו להיות פראיירים Anachnu betach lo fraierim – We surely can't be suckers – אנחנו בטח לא פראיירים “Fraierim lo metim, hem rak mitchalfim” – Suckers don't die, they are just being replaced by new ones – פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים “Madad ha-fraieriyoot sheli” – Index of how sucker I am – מדד הפראייריוּת שלי Fraieriyoot – Suckerness – פראייריוּת   Playlist and Clips: Bibi, yatsata fraier Kfir Atiya – K'chi Lach Eize Fraier (lyrics) Golan Telecom commercial Ha-dag Nachash – Lo Fraierim (lyrics); Lyrics translated to EN Ep. no. 48 about lehasik, hafsaka Ep. no. 135 about latset Ep. no. 265 about to exchange

When an Israeli tells you “al tid'ag,” or “don't worry,” that's when you should probably start to worry. Guy Sharett teaches us how to talk about worrying – or making sure people don't – and what else this root, דאג, has up its sleeve. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Al tid'agi, al tid'ag, al tid'agoo – Don't worry – אל תדאג, אל תדאגי, אל תדאגו Al tid'ag – Don't worry – אל תדאג Al tidagi li, ima – Don't worry about me, mom – אל תדאגי לי, אמא “Al tid'agoo li, aba, ani osa chayim” – Don't worry about me, Dad, I am having fun – אל תדאגו לי, אבא, אני עושה חיים Ein lach ma lid'og – You have nothing to worry about (f.) – אין לך מה לדאוג “Mishehu do'eg li sham lemala” – Someone takes care of me up there – מישהו דואג לי שם למעלה Mi Doeg lebirot – Who is taking care of the beer – מי דואג לבירות De'aga – Concern, worry – דאגה Al deaga – No worries – אל דאגה “Ze seker mad'ig” – It's a distressing poll – זה סקר מדאיג Lehad'ig mishehu – To worry someone – להדאיג מישהו “Ani lo mood'ag me-hafalastinim, ani moodag mehaisraelim” – I am not concerned about the Palestinians, I am worried about the Israelis – אני לא מודאג מהפלסטינים, אני מודאג מהישראלים Mood'ag mi- – Worried about something (m.) – מודאג מ Mood'eget mi- – Worried (f.) – מודאגת מ Da'agan, da'aganit – Someone who is worried all the time – דאגן, דאגנית Da'aganoot – Anxiety, worrying – דאגנוּת Da'aganoot yeter – Over worrying – דאגנוּת יתר   Playlist and Clips: Incognito – Don't You Worry ‘Bout A Thing Aviv Geffen – Al tid'ag (Lyrics) Pablo Rozenberg – Al Tid'agi Li Ima (Lyrics) Ehud Banai – Kmo Tsipor Ve-sharah (Lyrics) Ein lach ma lid'og – Uzi Fuchs (Lyrics) Mishehu – Yehudit Ravitz (Lyrics) Shelly Yachimovich – interview TV10 Amnon Dankner – interview TV2 Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurey Ahava Ktsarim (Lyrics)

Ru'ach means wind or breeze, so you'll hear it a lot on the weather forecast at this time of year. But it also means spirit, soul, or even ghost. Guy Sharett shows us the root's Biblical usages, as well as its cousins in other languages – we even hear a beautiful 13th century Farsi poem. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ruach – Wind, breeze, spirit – רוח Ruach stav – Autumn breeze – רוח סתיו Ruchot chazakot – Strong winds – רוחות חזקות Ruach elohim, ruach ha-kodesh – The holy spirit – רוח אלוהים, רוח הקודש Ruh (Arabic) – Soul – רוח – روح Ya ruhi – My darling – יא רוחי – يا روحي Rih (Arabic) – Wind – רִיח – ريح Ruach refa'im – Ghost – רוח רפאים Ish/Eshet ruach – An intellectual – איש/אשת רוח Be-ruach – In the spirit of – ברוח Be-ruach chag ha-molad – In the spirit of Christmas – ברוח חג המולד Matsav ruach – Mood – מצב רוח Matzav ruach tov/ra – Good/bad mood – מצב רוח טוב/רע Yesh li matzav ruach – I'm in bad mood – יש לי מצב רוח Ruach hadvarim – The gist – רוח הדברים Masa ruchani – Spiritual trip – מסע רוחני Ruchaniyoot – Spirituality – רוחניות Revach – Profit, space – רווח Re'ach – Smell – ריח   Playlist and Clips: Gary Eckstein – Ruach Stav (lyrics) Weather Forecast Torah reading: Genesis chapter 1 Eviatar Banai – Me'achorei Ha-shemesh (lyrics) Benzin – Yom Shishi (lyrics) Alma Zohar – Ego Trip (lyrics) Shlomi Shabbat – Biglal Ha-ruach (lyrics)   Ep. #342 about ruhnikim

What's happened to Hebrew-speaking romantics in these days of Whatsapp, Facebook and Twitter? How do they convey their feelings in 140 characters? Guy Sharett analyzes a unique song called ‘Smiley,' whose lyrics are a collection of one-liners, sometimes just one word long, taken from real online chats between Israeli couples. And, most importantly, which Hebrew word is used by Israelis to text their ex-partners at 3am? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Er/Era – Are you up (awake)? – ער/ערה Daber/dabri iti – Talk to me – דבר/דברי איתי Hit'orart? – Did you get up? – התעוררת Lehit'orer – To wake up – להתעורר Tachzor/Tachzeri elai – Get back to me – תחזרי אליי Halo? Yachas! – Hey, can I get some attention here? – הלו? יחס Yachas – Treatment, attitude, attention – יחס Yechasim – Relations – יחסים Kara mashehu – Did something happen? – קרה משהו Likrot – To happen – לקרות Eifo at? – Where are you? – איפה את Bi-fgisha (be-pgisha) – In a meeting – בפגישה Bensi'a – In the car – בנסיעה Be-bayit – In a home – בְּבית Ba-bayit – At home – בַּבית Techef – In a sec. – תיכף Mi ze – who is it? – מי זה Mitkasher me-chasum – I am calling from a blocked number – מתקשר מֵחסום Tafsiki lesanen – Stop screening – תפסיקי לסנן Mesanenet – Strainer – מסננת Ma nish (Ma nishma) – How are you? – מה ניש? Daber elay – Talk to me – דבר אליי Lo chashuv – It doesn't matter – לא חשוב Izvi (azvi) – Let it go – עזבי Smiley boche – Crying face emoji – סמיילי בוכה Smiley korets – Winking face emoji – סמיילי קורץ Smiley tsochek – Smiley – סמיילי צוחק Ch ch ch – LOL – חחח   Playlist and Clips: Daniel Solomon – Ma nish? Daber Elai Ep. 80 about digital Hebrew Ep. 253 about LOL Ep. 258 about azov Ep. 271 about yachas Ep. 286 about foreign words in Hebrew

There is one thing we Israelis dread above all: Being a ‘fraier' – a ‘sucker.' That's why we have to stand firm, drive a hard bargain, suspect anyone who offers super cheap prices, and never take things for granted. Guy Sharett teaches us about this crucial term, and we learn what the ‘fraieriyoot' index is.   New Words and Expressions: Fraier – פְרָאיֵיר Lihyot fraier – לִהיוֹת פְרָאיֵיר Ata choshev she'ani fraier – אָתָה חוֹשֵׁב שֶׁאָנִי פְרָאיֵיר Yatsata faier – יָצָאתָ פְרָאיֵיר Kchi lach eize fraier – קְחִי לָךְ אֵיזֶה פְרָאיֵיר Shlish me-chayaley ha-milu'im: anachnu fraierim – שְׁלִישׁ מֵחַיָילֵי הַמִּילוּאִים: אֲנַחְנוּ פְרָאיֵירִים Fraierit – פְרָאיֵירִית Ani diplomatit, ve-al tikre'u li fraierit – אֲנִי דִּיפְּלוֹמָטִית, וְאַל תְּקְרְאוּ לִי פְרָאיֵירִית Yoter mi-250 elef israelim hifsiku lihyot fraierim – יוֹתֵר מ-250 אֶלֶף יִשְׂרְאְלִים הִפְסִיקוּ לִהְיוֹת פְרָאיֵירִים Naa'se milu'im, neshalem ha-misim, naamod ba-pkakim, otanu lo dofkim, anachnu betach lo fraierim – וְנַעֲשֶׂה מִילוּאִים, נְשַׁלֵּם הַמִּסִים, נַעֲמוֹד בַּפְּקָקִים, אוֹתָנוּ לֹא דּוֹפְקִים, אֲנַחְנוּ בֶּטַח לֹא פְרָאיֵירִים Fraierim lo metim, hem rak mitchalfim – פְרָאיֵירִים לֹא מֵתִים, הֵם רָק מִתְחַלְּפִים Madad ha-fraieriyoot sheli – מַדָּד הַפְרָאיֵירִיוּת שֶׁלי   Playlist and Clips: Kfir Atiya (Lyrics) Golan telecom commercial Ha-Dag Nachash – Lo Fraierim (Lyrics)

We have all had conversations with Israelis bereft of the common courtesies - thank you, please, or polite excuses. On this episode, host Guy Sharett explains exactly what is going on in the Israeli brain when answering our offers or questions in what seems to be curt, abrupt, and even rude ways. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Nimus – Politeness – נימוס Sicha menumeset – Polite conversation – שיחה מנומסת Efshar espresso vaksha? – May I have an espresso please? – אפשר אספרסו בַקְשָה “Nahutz li gever menumas” – I need a polite man – נחוץ לי גבר מנומס Rotse kafe? Lo – Do you want coffee? No – רוצה קפה? לא Efshar laredet? Ken – May I get off here? Yes – אפשר לרדת? כן Ba lecha mitz? Lo – Do you feel like juice? No – בא לך מיץ? לא Nifgashim ba-spontani? Lo, asuk – Wanna meet now spontaneously? No, I am busy – נפגשים בספונטני? לא, עסוק Ani rotse havita – I'd like an omelet please – אני רוצה חביתה Adoni – Sir – אדוני Gvirti – Maam – גבירתי “Ramkolim menumasim”- Polite loudspeakers – רמקולים מנומסים   Playlist and Clips: Shlomo Artzi & Astar Shamir – Brit Lo Muteret (lyrics) Yossi Banai & Yona Atari – Rina (lyrics) Meir Ariel – Terminal (lyrics)

The Hebrew word ‘sherut' means ‘service,' but the plural – ‘sherutim' – is more commonly used to mean something quite different. From toilets to angels, Guy Sharett teaches us what else we can learn from this root. Hope you're happy with our sherut! Listen to the All-Hebrew Version on Patreon   New Words and Expressions: Sherut – Service – שירות Lesharet – To serve – לשרת Hi mesharetet – She serves – היא משרתת Sherut tsva'i – Army service – שירות צבאי Sherut le'umi – National service – שירות לאומי Sherut atsmi – Self service – שירות עצמי Monit sherut –  Shared taxi – מונית שירות Sherut lakochot – Customer service – שירות לקוחות Sherut chadarim – Room service – שירות חדרים Sherutim – Toilets, bathroom – שירותים Sherutim tsiburiyim – Public toilets – שירותים ציבוריים Hayinu me'ashnim be-sherutei ha-banim – We used to smoke in the boys toilets – היינו מעשנים בשירותי הבנים Sheruti – Service-oriented – שירותי Le-sherutcha – At your service – לשירותך Lo kolel sherut – Doesn't include service – לא כולל שירות Sharat – Computer server; janitor – שרת Mal'achey ha-sharet – Ministering angels – מלאכי השרת Shalom aleychem mal'achey ha-sharet – Peace be upon you, ministering angels – שלום עליכם מלאכי השרת   Playlist and Clips: Arik Einstein – Ani Roe'e Ota Ba-derech La-gimnasya (Lyrics) Monit Sherut TV10 story about public toilets Yehuda Poliker – Sof Ha-zikaron (Lyrics) Sasi Keshset – Shalom Aleychem (Lyrics)

In Hebrew, רופא (doctor) means “healer.” So how do you bless someone to get well soon? And how is the first name Raphael related to all this? In this episode Guy Sharett explains all things medical. Listen to the All-Hebrew Version on Patreon   New Words and Expressions: Refu'ah – Medicine, cure – רפואה Refu'ah alternativit – Alternative medicine – רפואה אלטרנטיבית Refu'ah shlema – (May you reach) full recovery – רפואה שלמה Baruch rofe holim – Blessed is he who cures the sick – ברוך רופא חולים Ein al pney kadur ha-aretz hesed li-rfuah – Nowhere on the planet can one find a tiny bit of kindness – אין על פני כדור הארץ חסד לרפואה Refu'i/t – Medical – רפואית Tayarut refu'it, tayarut marpe – Medical tourism – תיירות רפואית, תיירות מרפא Cannabis refu'i – Medical cannabis – קנאביס רפואי Rofe – Doctor – רופא Rof'aa, rof'im, rof'ot – Doctor (f.), doctors (m., f.) – רופאה, רופאים, רופאות Nirpa – It was cured – נרפא Lerape ke'eva – To heal her pain – לרפא כאבה Ripuy – Treatment, therapy – ריפוי Ripuy be-isuk – Occupational therapy – ריפוי בעיסוק Ve-halev mitrape – And the heart is recovering – והלב מתרפא Hitrape – Recovered – התרפא Lehitrape – To recover – להתרפא Mirpa'a – Clinic – מרפאה Trufa – Medication – תרופה Ein li kesef li-trufot – I don't have money for medications – אין לי כסף לתרופות Trufati – Medicinal – תרופתי Tipul trufati – Medicinal treatment – טיפול תרופתי   Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Boker Yom Rishon (Lyrics) Mati Caspi – Od Tir'i Et Ha-derech (Lyrics) The Idan Raichel Project – Yesh Bi Od Ko'ach (Lyrics) Rami Kleinstein – Hutz Mimech Klum (Lyrics)

How do you say “have a great day” in Hebrew? In English it's so easy, but in Hebrew you have to take into account a few different things, like the gender of what you're wishing. Guy Sharett teaches us some useful formulas, and tells us a story about an interesting wedding that didn't end like it started… Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: She-yihye lach tov – May you be well – שיהיה לך טוב Ani me'achel lecha she-yihye lecha achla yom – I wish that you have a great day – אני מאחל לך שיהיה לך אחלה יום She-yihye lecha achla yom/she-yihye achla yom/achla yom – May you have a great day ahead – שיהיה לך אחלה יום/שיהיה אחלה יום/אחלה יום Achla shavua – Great week; Have a great week – אחלה שבוע Achla mishmeret – Have a great shift – אחלה משמרת Achla yom she-yihye – Have a great day – אחלה יום שיהיה She-yihye achla tiyul – Have a great trip – שיהיה אחלה טיול She-yihye sofash naim/Sofash naim – Have a great weekend – שיהיה סופ”ש נעים/סופ”ש נעים She-tihye achla mesiba – Have a great party – שתהיה אחלה מסיבה She-tihye achla hufsha/achla hufsha – May you have a great holiday – שתהיה אחלה חופשה/אחלה חופשה She-yihyu shvu'ayim kalim – May you have two easy weeks – שיהיו שבועיים קלים She-yihye rak tov / Rak tov she'yihye lecha – May it be only good – I wish you all the best and nothing but the best – שיהיה רק טוב Ani me'achel, me'achelet, anachnu me'achlim/me'achlot – I wish, we wish – אני מאחל, מאחלת, מאחלים, מאחלות Ani me'achel lecha yomuledet same'ach – I wish you a happy birthday – אני מאחל לך יומולדת שמח Ani me'achelet lecha she – I wish you that… – …אני מאחל לך ש She-ya'avor be-kalut – May it pass easily – שיעבור בקלות Mabruk – Congratulations – מברוכ Mabruk al ha-dira ha-chadasha – Congrats on the new apartment – מברוכ על הדירה החדשה She-yihye rak be-mazal – May it be only with luck –שיהיה רק במזל Tehene/Teheni/Tehenu – Enjoy – תהנה/תהני/תהנו Tevale/Tevali/Tevalu – Have a good time – תבלה/תבלי/תבלו Levalot, biluy – pastime, recreation – לבלות, בילוי   Playlist and Clips: Kobi Aflalo – She-yihye Lach Tov (Lyrics) Dana Lapidot – Rak Tov (Lyrics in clip) Sarit Haddad – Me'achelet Lecha (Lyrics) Itzik Kala – She-yihye Rak Be-mazal (Lyrics) Yoav Yitshak – Tschokam Shel Yeladim (Lyrics)   Glossary: Ulam Smachot – Event Hall – אולם שמחות Tsevet – Team – צוות Nifredet – Separate – נפרדת Haft'aa – Surprise – הפתעה Porka – Was dismantled – פורקה Mehitsa – Barrier – מחיצה

Enough is enough! Guy Sharett introduces us to the Hebrew word מספיק (meaning enough). We’ll listen to a few songs that will teach us how מספיק handles the adjectives, adverbs, and verbs which it meets along its linguistic way. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ze maspik? – Is it enough? – ?זה מספיק Ze lo maspik – It’s not enough – זה לא מספיק Metsuyan – Excellent – מצויין Tov meod – Very good – טוב מאוד Kim’at tov me’od – Almost very good – כמעט טוב מאוד Kim’at tov – Almost good – כמעט טוב Maspik – Sufficient, just about – מספיק Maspik be koshi – Hardly sufficient – מספיק בקושי Bilti maspik – Not sufficient – בלתי מספיק Bilti nisbal – Unbearable – בלתי נסבל Ha-state dipartment natan le-Israel tsiyun bilti maspik be-sovlanoot datit – The State Department gave Israel an ‘F’ in religious tolerance – משרד החוץ האמריקני נתן לישראל ציון בלתי מספיק בסובלנות דתית Bilti maspik be-matematika, be-historia – בלתי מספיק במתמטיקה, בהסטוריה – Below standard/’F’ in mathematics, in history Maspik im – enough with – מספיק עם Maspik im ze ve-dai – enough with it already – מספיק עם זה ודי Maspik le-mishehu – Enough for someone – מספיק למישהו Ze maspik lach? – Is it enough for you? – ?מספיק לך Maspik chacham – Clever enough – מספיק חכם Ve-zo siba maspik tova – And this is a good enough reason – וזו סיבה מספיק טובה Ha-anashim she-amru li she-ani lo shava maspik – Those people who told me I was not good enough – האנשים שאמרו לי שאני לא שווה מספיק Maspik she-shlosha arbaa mikrim yikru – It’s enough that three or four cases will happen – מספיק ששלושה ארבעה מקרים יקרו Kol ha-medina tedaber aleyhem – The whole country will talk about them – כל המדינה תדבר עליהם Lo maspik she… – It’s not enough that… – …לא מספיק ש Maspik ledaber achshav – Enough with the talking now – מספיק לדבר עכשיו Ani chayav lehaspik – I must do it on time – אני חייב להספיק Lehaspik – To succeed in doing something on time – להספיק Maspik, maspika, maspikim, maspikot – מספיק, מספיקה, מספיקים, מספיקות Ani lo maspik/aspik le’hagia hayom – I won’t make it today – אני לא מספיק/אספיק להגיע היום Ha-ochel ha-ze tsarich lehaspik le-shlosha yamim – This food should suffice for three days – האוכל הזה צריך להספיק לשלושה ימים Sapak internet – Internet provider – ספק אינטרנט Sipuk – satisfaction – סיפוק Aspaka – provision – אספקה Shataknu maspik – We were silent enough – שתקנו מספיק Maspik le-hayom – That’s enough for today – מספיק להיום   Playlist and Clips: Ha-dag nachash – Lo Maspik (Lyrics) Religious tolerance in Israel – TV10 Jacky Mekayten – Ha-me’antezet (Lyrics) Monika Sex – Maspik Benadam (Lyrics) Yitzhak Klepter – Tslil Mechuvan (Lyrics) Dudu Tassa – Ani Ratz (Lyrics)

In this episode, I spoke with Guy Sharett who is the host of the Streetwise Hebrew podcast presented by TLV1. The Streetwise Hebrew podcast helps students learn and connect with Hebrew spoken in the streets of Israel, offering a fresh take on what Hebrew language learning can be. The Streetwise Hebrew podcast is available on Apple, Android, and other podcasting platforms.

Our debut episode features stories on the theme of “Crossing the Red Sea” told by Abe Silver, Jodi Davidovitch, Yaser Abu Areesha, Nancy Cahners, and Guy Sharett.

Our debut episode of Why, Why, Why! features stories on the theme of “Crossing the Red Sea” told by Abe Silver, Jodi Davidovitch, Yaser Abu Areesha, Nancy Cahners, and Guy Sharett. About “Why, Why, Why!” An evening (and a podcast) of people sharing a true story for an audience while sipping a beer and pondering life in the holy land. Why “Why, Why, Why!”? There is a great gulf between the way people discuss Israel, and the way we live our lives here. Lots of talk about Israel happens in high dudgeon and low spirits: with anger, resentment, disappointment, frustration, irritation, grievance and worry. For all that, life here is different and brighter. The rhythms of the sidewalks and supermarkets are weird. People are curious. Hebrew carves up the world in surprising ways. Boundaries turn out to be permeable. And everyone is always talking, advising, counselling, dissenting and suggesting. What can bridge the gulf between the severe way Israel appears in the papers and the loopy way we experience it on the street are stories: true stories of our lives the way we lead them, with their moments of weird abasements, moments of grace and moments of transcendence. Why Why Why! aims to capture some of these stories and share them live and on the podcast.

How many languages do you know? Most people only know one or two — but Guy Sharett became OBSESSED with language learning at a young age. As a kid, he would correct his parents’ grammar, and early in his career he would moonlight as a language learning teacher. Today, Guy built his passion into a full-time job and podcast called StreetWise Hebrew with over 1 million downloads. Learn Guy’s tips on language learning and turning passion into reality. Full show notes at http://okdork.com/podcast/39

StreetWise Hebrew gets scientific: host Guy Sharett is conducting an experiment with brand new podcasts. Meant for listeners who want to develop their advanced language skills, these episodes are entirely in Hebrew. Have a listen and let us know what you think. Should we keep it going? Let us know. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Playlist: Nechi Nech – all this time / נצ’י נצ’ – כל הזמן הזה (lyrics)  Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

How do we say "I told you so" in Hebrew? And "Who said?" or "You don't say!" In this episode, host Guy Sharett teaches these useful expressions and more for, well, talking about what people say. They all stem from the root 'amar,' meaning 'he said.' What say you, Guy? Words and expressions discussed: Amar – He said – אמר Amarta – You (m.) said – אמרתָ Amart – You (f.) said – אמרתְ Ma she-ne'emar – What was said – מה שנאמר Amart li etmol – You (f.) told me yesterday – אמרת לי אתמול She-halamt alai ba-laila – That you dreamt about me last night – שחלמת עליי בלילה Kshe'elohim amar – When god said – כשאלוהים אמר Ba-pa'am ha-rishona – In the first time – בפעם הראשונה Mi amar – Who said so? – ?מי אמר Hi amra li – She said to me – היא אמרה לי Az amarti lo – So I told him – אז אמרתי לו Hu amar li – He told me – הוא אמר לי Az ma hu amar – So what did he say? – ?אז מה הוא אמר Ve-ma at amart? – And what did you (f.) say? – ?ומה את אמרת Amarti lecha/lach – I told you so – אמרתי לך Ma amarnu? – What did we say? – ?מה אמרנו Amru lo – They told him – אמרו לו Omrim she-haya po same'ach lifnei she-noladeti – They say that happiness was here before I was born – אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי Ma omrim? – What do you say? – ?מה אומרים Omrim she – They say that – ...אומרים ש Ma at omeret? Ma ata omer? – You don’t say? – ?מה את אומרת? מה אתה אומר Tamshich lahlom – Keep dreaming – תמשיך לחלום Zot omeret – It means – זאת אומרת Maztomeret (Ma zot omeret)? – What does it mean? – (?מזתומרת? (מה זאת אומרת Amur la'asot – Supposed to do – אמור לעשות Hu amur lehagi'a be-shmone – He is supposed to come at eight – הוא אמור להגיע בשמונה Music: Yehudit Ravit – Amarta (lyrics) Avtipus – Tash'iri Li Makom Lehabek Otach (lyrics) Matti Caspi – Kshe'elohim Amar Ba-pa'am Ha-rishona (lyrics) Monica Sex – Maka Afora (lyrics) Etti Ankri – Lech Titragel Ita (lyrics) David Broza – Yihye Tov (lyrics) Arik Einstein – Amru Lo (lyrics) Adriano Celentato – Azzuro Tzlil Mechuvan – Yachol Lihyot She-ze Nigmar (lyrics) Gazoz – Roni (lyrics) Shoshana Damari – Zot Omeret (lyrics) Ehud Banai – Starter (lyrics)  

StreetWise Hebrew patrons chatted with host Guy Sharett here in Tel Aviv and via Skype. Listen to the most educational snippets of that chat guided by our studio manager Itai. Patrons Andrew, Alex, Angela, Barak, Beth, Jack, and Marty talked about all kinds of things - business trips, that crazy guy, long winters, challenges, and James Taylor. To sum it up, Guy ends with a story of his own travels in Nazareth and Tsvat.      

If you have ever been to Israel, surely you have heard ‘ta’amin li’, believe me, used by virtually every salesmen who confidently declares that their offered price is the best in the world. The root of the word can be expressed in a plethora of ways, so host Guy Sharett teaches us how. You better believe that Britney makes an appearance. Words and expressions discussed: Ma’azinim yekarim sheli – My dear listeners – מאזינים יקרים שלי Leha’amin – To believe – להאמין Amen – So be it – אמן Halvai amen – May it be like this – הלוואי אמן Tamut halvai amen – May you die! (sl.) – תמות הלוואי אמן Amen she… – I wish that… – אמן ש... Amen she-hakol yistader – May everything turn out fine – אמן שהכל יסתדר Emuna be… – Belief in… – אמונה ב– Ani ma'amin she... – I believe that… – אני מאמין ש... Ani ma'amin ba – I believe in her – אני מאמין בה Achshav kshe-lo notar yoter be-ma le'haamin – Now, when there's nothing left to believe in – עכשיו, כשלא נותר יותר במה להאמין Ta'amin li – Believe me – תאמין לי Leha’amin le – To believe someone – להאמין ל– Ta'amin li, ze mehir tov – Believe me, this is a good price – תאמין לי, זה מחיר טוב Ani ma'amin/a lecha – I believe you – אני מאמין/מאמינה לך Ani lo ma'amina (an’lo ma’amina) – I don't believe it – אני לא מאמינה) אנ’לא מאמינה) Ani od/adayin ma'amin/ma'amina – I still believe – אני עוד/עדיין מאמין/מאמינה Ve-ata od ma'amin lo? – And you still believe him? – ?ואתה עוד מאמין לו Lo ma'aminim? Nasu be'atsmechem – If you guys don't believe it, try it yourselves. – לא מאמינים? נסו בעצמכם Lo ta’amin/ta’amini/ta’aminu ma kara – You won't believe what happened – לא תאמין/תאמיני/תאמינו מה קרה Yagata umatsata ta'amin – If you work hard, you’ll succeed – יגעת ומצאת, תאמין Hu imen mishehu – He trained someone – הוא אימן מישהו Hu uman – He was trained – הוא אוּמן Hu Hit'amen – He exercised – הוא התאמן   Music: Yardena Arazi – Shiru Shir Amen (lyrics) Berry Sakharof – Be-emuna Iveret (lyrics) Ha-dag Nachash – Ani Ma'amin (lyrics) Knesiyat Ha-sechel – Ani Ma'amin (lyrics) Ariel Zilber – Ani Shochev Li al Ha–gav (lyrics) Gali Atari – Bein Ha-esh U-vein Ha-mayim (lyrics) Ilanit – Ani Lo Ma'amina (lyrics) Britney Spears – Baby One More Time   The Hebrew Verb Tables app is available to everyone on the iOS App Store and Google Play Store Looking to support the show? Learn how on Patreon. Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

We have all had conversations with Israelis bereft of the common courtesies - thank you, please, or polite excuses. On this episode, host Guy Sharett explains exactly what is going on in the Israeli brain when answering our offers or questions in what seems to be curt, abrupt, and even rude ways. Words and expressions discussed: Sicha menumeset – Polite conversation – שיחה מנומסת Efshar espresso? – May I have an espresso? – ?אפשר אספרסו Nahutz li gever menumas – I need a polite man – נחוץ לי גבר מנומס Rotse kafe? Lo. – Do you want coffee? No. – רוצה קפה? לא Efshar laredet? Ken. – Can I get off? Yes. – אפשר לרדת? כן Ba lecha mitz? Lo. – Do you feel like juice? No. – בא לך מיץ? לא Nifgashim ba-spontani? Lo, asuk – Wanna meet now spontaneously? No, (I am) busy. – נפגשים בספונטני? לא, עסוק Ramkolim menumasim – Polite speakers – רמקולים מנומסים Music: Shlomo Artzi & Astar Shamir - Brit Lo Muteret (lyrics) Yossi Banai & Yona Atari - Rina (lyrics) Meir Ariel - Terminal (lyrics)   The Hebrew Verb Tables app is available to everyone on the iOS App Store and Google Play Store Looking to support the show? Learn how on Patreon.   Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

So you're in Israel. You're chatting away with someone, and then they stop you mid-sentence. Surprise, surprise. How do you tell someone to "wait a minute" or "hold on a second?" Today host Guy Sharett talks about one of the most popular words in Hebrew, rega, moment, but also "just a moment". Words and expressions discussed: Rega, rega’im – Moment/s – רגע, רגעים Rega, nahag – Just a sec., driver – רגע, נהג Efshar rega she'ela? – May I just ask one question? – אפשר רגע שאלה? Rak shniya/daka – Just a second/minute – רק שנייה/דקה Haké , haki, haku – Wait (imperative, m., f., pl.) – חכה, חכי, חכו Haké shniya/rega –  Wait a bit– חכה שנייה/רגע Haké-haké/haki-haki – Just you wait – חכה-חכה/חכי-חכי Tsohek mi she-tsohek aharon – He who laughs last, laughs the best – צוחק מי שצוחק אחרון Ten/tni li daka/shniya – Give me a minute – תן/תני לי דקה/שנייה Ten li daka/rega lir'ot – Give me a moment to see – תן לי דקה/רגע לראות Rak daka/shniya/rega – Just a moment – רק דקה/שנייה/רגע Od rega/shniya/daka – One sec. – עוד רגע/שנייה/דקה Od rega, ha-shakshuka ba-derekh – Just a sec., the shakshuka is on the way – עוד רגע, השקשוקה בדרך Savlanut – Patience – סבלנות Haké be-savlanut ba-tsad – Wait patiently on the side – חכה בסבלנות בצד Music: Ha-tarnegolim – Shir Ha-shchuna (lyrics) Corinne Alal & Inbal Perelmutter – Kshe-ze Amok (lyrics) Mati Caspi – Afilu Daka (lyrics) Trem da Onze – Gal Costa My Fair Lady – Just you wait Hava Alberstein & Arik Sinai – Shuv (lyrics) Hava Alberstein – Ha-layla hu shirim (lyrics) Shlomo Artzi – La’azazel Eich Lo Yadati (lyrics)   The Hebrew Verb Tables app is available to everyone on the iOS App Store and Google Play Store Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Irony, cynicism, and sarcasm are expressed in all languages, but can sometimes be difficult to learn. How do we say phrases like ‘yeah right’, ‘as if’ or ‘duh’ in Hebrew with friends? Listen to host Guy Sharett explain ways to express these linguistic styles, and even what hand expressions you need to sneer like a smart-alecky teenager.   Words and expressions discussed: Kibalta matana la-chag? - Did you get a present for the holiday? - ?קיבלת מתנה לחג Mamash, bidyuk - Right, exactly - ממש, בדיוק Mamash, hu yiten li matana la-hag - Yeah right, he will give me a present for the holiday (not) - ממש, הוא ייתן לי מתנה לחג Ata amiti? At amitit? - Are you for real? - ?אתה אמיתי? את אמיתית Ei-fo? - Where (Not) - ?איפה Eifo ata hai? Eifo at haya? - “Where do you live?” (You’re way off) - ?איפה אתה חי? איפה את חיה Eize matana? - which gift? - ?איזה מתנה Eize matana eize? - Which gift? - ?איזה מתנה איזה Eize matana ve-eize naalayim? - “Which gift and which shoes?” (Yeah right, he’ll give me a gift) - ?איזה מתנה ואיזה נעליים “Bala X wa-bala batich” (Arabic) - Without X and without a watermelon Hem ba’u ba-sof? - Did they come at the end? - ?הם באו בסוף Eize ‘ba’u’ ve-eize na’alayim - “What ‘they came’ and what shoes” (Of course they didn’t come) - איזה ‘באו’ ואיזה נעליים Ma ata choshev? Ma at hoshevet?  - What do you think? - ?מה אתה חושב? מה את חושבת Duh, barur she-lo - Duh, of course not - דא, ברור שלא Tenachesh / Tenahshi - Take a guess - תנחש / תנחשי Shlosha nichushim - Three guesses (Take a guess) - שלושה ניחושים Hits-hakta / Hits-hakt oti - You made me laugh (Of course not) - הצחקת אותי Lehats-hik - To make someone laugh - להצחיק Ata tsohek, at tsoheket - You’re kidding me - אתה צוחק   Music: Nos’ei Ha-migba’at - Matana La-hag (lyrics) Ha-Gevatron - Bat Shishim (lyrics) Nechi Nech - Cafe ve-sigaria (lyrics) Fares Karam - Bala Hob, Bala Batikh Nurit Galron - Ma Ata Hoshev (lyrics)

Now that the holidays are behind us, you will likely get asked 'eich haya,' or 'how was it?' Whether your chagim were fabulous, same ol', or just plain rotten, host Guy Sharett gives you 10 expressions to respond with. He even describes how to use 'pach,' the literal word for trash can. Happy small talking!   Exclusive content for Patrons   New words & expressions: 1. Madhim – Amazing – מדהים 2. Al ha-panim – Really bad – על הפנים La-panim – Great – לפנים 3. Stam – "Nothing to write home about" – סתם 4. Nechmad – Nice – נחמד Haya nechmad – It was nice / ok – היה נחמד 5. Metsuyan / Me'ule – Excellent, great – מצויין / מעולה Letsayen – To note – לציין Haya me’ule / haya mamash metsuyan – It was really great – היה מעולה / היה ממש מצויין 6. Pach – Can (garbage can) – פח Pach ashpa – Garbage can – פח אשפה Ani megia'a la-oto – I'm getting to the car – אני מגיעה לאוטו Ve-ani roa oto pach – And I see a shitty car – ואני רואה אוטו פח Ma ze ha-pach ha-ze? – What is this junk? – ?מה זה הפח הזה Eize pach – What a pach (how lousy) – איזה פח Ma kore ya pach – What's up you pach – מה קורה יא פח 7. Sababa legamrei – Totally cool – סבבה לגמרי 8. Murkav – Complicated – מורכב Ha'osher murkav – The happiness is complicated – האושר מורכב Haya murkav – It was complicated – היה מורכב 9. Ata lo mevin / At lo mevina – You don't understand (how good/horrible it is/was) – אתה לא מבין / את לא מבינה 10. Tov – Good – טוב Haya tov (aspirated t)/ To-ov – It was amazing – היה טוב / טו-אוב   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Eric Berman – Yeled Madhim (lyrics) Arik Sinai – Stam Yom shel Hol (lyrics) Parpar Nechmad TV Show theme song  Polyakovim Reality TV show – Oto Pach  Polyakovim – Watch the show here (Hebrew subtitles; Explicit language) Shlomi Shabat – Yom Sababa (lyrics) Shlomo Artzi – Shir Ha-kirva (lyrics) Sarit Haddad – Kim'at Holechet (lyrics) Shokolad Menta Mastik – Ze Tov, Ze Tov (lyrics)    

StreetWise Hebrew patrons in California, France, Austria, New York and more chat to our host Guy Sharett here in Tel Aviv. One of them has a son about to start his law studies at Yale University, so they discuss different ways of saying how proud we are of our children, including the important Hebrew word "nachat" ("naches" in Yiddish), meaning something like "proud pleasure." Guy then discusses the new language being used by Tel Aviv's politically correct plumbers; when they call you and want to talk to your husband or wife, they now ask "ha-bat-zug o ha-ben-zug ba-bayit?" - "is your female/male partner at home?" And the group talks about what dreams Guy has for the podcast, including the book he's working on. Guy says future plans "mitbashlim" - they're being "cooked" (as we say in Hebrew) - and that he has some "shiurei bayit" (homework) to do...   Exclusive Content for Patrons  

Does your Hebrew improve after a couple "lechayims"? It depends - ze talui - זה תלוי. StreetWise Hebrew patrons from California, France, Austria and New York discuss their recent "smachot" (celebrations), from Bar Mitzvot to weddings. Because every celebration comes with a lesson, host Guy Sharett illuminates an important difference between biblical and modern Hebrew usage, and even gives us an anthropological analysis of Paris Jewish weddings. Exclusive Content for Patrons

Israelis love WhatsApp groups. It's how journalists receive the latest news updates, it's how sports teams arrange lifts for upcoming matches, it's how school parents communicate about homework, and, of course, it's how friends plan their weekend get-together. So this week, host Guy Sharett explains how Israelis communicate in WhatsApp groups. We use a special brand of concise, efficient Hebrew that should be acknowledged and celebrated! Exclusive content for Patrons   New words & expressions: No'ach le- – Convenient for – -נוח ל Lo no'ach li lavo – It's not convenient for me to come – לא נוח לי לבוא Shmone lo no'ach li – Eight is not good for me – שמונה לא נוח לי No'ach lach machar ba-boker? – Is it convenient for you (f.) tomorrow morning? – ?נוח לך מחר בבוקר No'ach lecha shavu'a ha-ba? – Is it convenient for you (m.) next week? – ?נוח לך שבוע הבא No'ach lachem ha-yom me'uchar ba-layla? – Is it convenient for you (pl.) today late at night? – ?נוח לכם היום מאוחר בלילה Le-Eyal lo no'ach ha-yom – For Eyal it's not convenient today – לאייל לא נוח היום Eyal lo yachol ha-yom – Eyal can't (come) today – אייל לא יכול היום Ze beseder im ani avo im mishehu? – Is it okay if I bring someone along? – ?זה בסדר אם אני אבוא עם מישהו Okei – Okay – אוקיי Li (ze) sababa – For me it's great – לי (זה) סבבה Sababa legamrei – Totally great – סבבה לגמרי Sababs, Sababation – Great – סבבס, סבביישן Sagur – Deal – סגור Mi yachol...? – Who can...? – ?...מי יכול Mi yachol be-shesh? – Who can (meet/do it) at six? – ?מי יכול בשש Yesh mishehu she-yachol…? – Is there someone who can…? – ?...יש מישהו שיכול Sulam, yesh lemishehu? – Ladder, anyone has (one)? – ?סולם, יש למישהו Ha-mispar shel Eli, yesh le-mishehu? – Eli’s number, anyone has (it)? – ?המספר של אלי, יש למישהו Eize kav, mi yode'a? – Which bus line, who knows? – ?איזה קו, מי יודע   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Portrait – Ad Elayich (lyrics) Sarit Haddad – Ha-kol Sagur (lyrics) Nira Rabinowitcz – Mi Yachol Lasim (lyrics)

The letter "resh" (ר) is one of the most difficult ones to pronounce when you start learning Hebrew, and it can continue to plague you even when you become quite fluent. How did Israelis come to pronounce the letter "r" like this, how do we produce the sound, and is it the "resh" our forefathers had in mind? Today host Guy Sharett answers all these questions and more, with tips, tongue-twisters and a touch of socio-linguistics! Exclusive content for Patrons   New words & expressions: Hamudim – Cute (pl. masc.) – חמודים Achshav – Now – עכשיו Barur – Clear – ברור Baruch – Blessed – ברוך Shney shoshanim – Two roses – שני שושנים Tsarich letsaltsel pa'amayim – You need to ring twice – צריך לצלצל פעמיים Shma Israel (the "Shema" prayer) – שמע ישראל "Resh" tongue twister: Parparim rabim pirperu pirpurei pirpurim me'ever le-harim ha-ramim – פרפרים רבים פרפרו פרפורי פרפורים מעבר להרים הרמים Nirga – Calming down/calmed down (masc.) – נרגע Say while "gargling": Israel. Margish ("he feels"). Robert rotse lir'ot chaverim be-yom revi'i – Robert wants to see friends on Wednesday – רוברט רוצה לראות חברים ביום רביעי Eich ata margish hayom? – How are you feeling today? – ?איך אתה מרגיש היום   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Shoshana Damari – Shney Shoshanim (lyrics) Shoshana Damari – Tsarich Letsalsel Pa'amayim (lyrics) Shma Israel – Moshe Hovav (Kol Israel Radio) Gilgula Shel Ha-resh Ha-mitgalgelet (Short documentary about the Israeli "resh") Galey Tsahal IDF Radio news bulletin Gali Atari – Derech Aruka (lyrics) Gali Atari & Sagiv Cohen – Me-hamerchakim (lyrics) Pe'er Tasi – Derech Ha-shalom (lyrics) Nikolai Rimsky Korsakov – Scheherazade Guy's website – Links & Tips

One of the first words Israeli children learn is "kacha" - "like this" - especially when they keep asking "lama?" - "why?" - and their parents don't have the strength to answer. You may even have been told "kacha" by your Hebrew teacher when you asked too many grammar questions. Today host Guy Sharett answers all your questions about "kacha," and gives some examples of how it pops up in Israeli slang. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Atsuv li she-ze kacha – I am sad it's like this – עצוב לי שזה ככה Lama? Kacha – Why? Just because – למה? ככה Kacha ze ba-chayim – C'est la vie – ככה זה בחיים Ma la'asot? – What can you do? – ?מה לעשות Kmo she-ze haya, kacha she-yihye – As it was, may it be – כמו שזה היה, ככה שיהיה Kacha ze mushlam – Like this, it's perfect – ככה זה מושלם Kacha/lo kacha – Like this/not like this – ככה/לא ככה Titkasher elay ba-boker, kacha nuchal latset mukdam – Call me in the morning, that way we can leave early – תתקשר אליי מוקדם, ככה נוכל לצאת מוקדם Kach osot kulan – Così fan tutte – Thus do they all (opera) – כך עושות כולן Kacha hi ba-emtsa – She's kinda in the middle – ככה היא באמצע Kacha lo bonim homa – This is not how you build a wall – ככה לא בונים חומה Kacha lo mitnahagim  – This is not how you behave – ככה לא מתנהגים Ma kacha? – How are things? – ?מה ככה Kacha ah? – So that's the way it is, huh? – ?ככה, הא Kacha stam – Just like that – ככה סתם Kacha kacha – So-so – ככה-ככה   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Omer Adam – Atsuv Li She-Ze Kacha (lyrics) Avi Toledano & Irit Anavi – Lama Kacha (lyrics) Ariel Zilber – Milliard Sinim (lyrics) Jacques Dutronc – Et Moi, Et Moi, Et Moi Efrat Gosh – Kmo She-Ze Haya (lyrics) Kaveret – Kacha Hi Ba-Emtsa (lyrics) Sport commentator Yoram Arbel Ha-Tarnegolim – Kacha Stam (lyrics) Shalom Hanoch – Kacha Ve-Kacha (lyrics)

It's not always easy to be "different" - "shoné" - but host Guy Sharett tackles this word and its offshoots head-on. He explains how we get "change" and "strange" from the same root, and how to say "it's all the same to me." Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Shoné – Different – שונה Ze shoné be-ze she…– It's different in that it…– ...זה שונה בזה ש Be-ma ata shoné mimenu? – How do you differ from him? – ?במה אתה שונה ממנו Hayit shona – You were different – היית שונה At hayom shona – Today you're different – את היום שונה Shinuy, shinuyim – Change, changes – שינוי, שינויים Shinuyey mezeg ha-avir – The weather changes – שינויי מזג האוויר Hevdelim – Differences – הבדלים Ata yachol lehagid li she-ze lo meshané  – You can tell me that it doesn't make a difference – אתה יכול להגיד לי שזה לא משנה Leshanot – To change, to make a difference – לשנות Meshané  – He/it changes/changing, makes a difference – משנה (Ze) Lo meshané (li) – It's all the same to me; it doesn't matter – (זה) לא משנה (לי) Hu kol ha-zman meshané et da'ato – He keeps changing his mind – הוא כל הזמן משנה את דעתו Hi kol ha-zman meshana et ha-taarich shel ha-tisa shela – She keeps changing the date of her flight – היא כל הזמן משנה את התאריך של הטיסה שלה [Conjugation of Leshanot] – Shiniti, shinita, shinit, shina, shinta, shininu, shinitem, shinu – שיניתי, שינית, שינית, שינה, שינתה, שינינו, שיניתם, שינו Tagid, ze yeshané  lecha im ze yihye etsli? – Tell me, would it make a difference if it was at my place? – ?תגיד, זה ישנה לך אם זה יהיה אצלי Ze meshuné  – It's strange/weird – זה משונה Meshuné , meshuna, meshunim, meshunot – Strange – משונה, משונה, משונים, משונות Yesh lo drachim meshunot – He's got funny ways – יש לו דרכים משונות Yesh od zman lehishtanot – There's still time to change oneself – יש עוד זמן להשתנות Min ha-katsé el ha-katsé – From one extreme to the other; all the way; completely – מן הקצה אל הקצה Hishtana, mishtané, lehishtanot – To change (become different) – השתנה, משתנה, להשתנות Ha-yeled gadal, hu mamash hishtana – The kid grew up, he has really changed – הילד גדל, הוא ממש השתנה Ha-ir hishtanta – The city has changed – העיר השתנתה Ha-chayim hishtanu – Life has changed – החיים השתנו   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Shimi Tavori – Etmol Hayit Shona (lyrics) Gabi Shushan – Yalda Ktana (lyrics) Shlomo Artzi – Shinuyey Mezeg Ha-avir (lyrics) Dana International – Ani Lo Yechola Bil'adecha (lyrics) Shlomo Artzi – Af Pa'am Lo Ted'i (lyrics) Shlomo Artzi – Gever Holech Le-ibud (lyrics) Gidi Gov – Inyan Shel Zman (lyrics)

We're airing pieces of the Skype chat host Guy Sharett had with some of our Patrons in March. In this, "Part 3" of the chat, we hear different ways to say how tired we are in Hebrew, and our Patrons tell us how difficult they think Hebrew is to learn compared to other languages. If you missed the first two parts, go back and have a listen before continuing with today's show: Part 1; Part 2. Exclusive Content for Patrons

We're airing pieces of the Skype chat host Guy Sharett had with some of our Patrons in March. In this, "Part 2" of the chat, we hear some small anecdotes from our patrons' daily lives, including start-up secrets and server mishaps, and Guy explains some grammatical points as we go along. If you missed "Part 1," go back and have a listen before continuing with today's show. Exclusive Content for Patrons

Over the next three weeks we'll be airing pieces of the Skype chat host Guy Sharett had with some of our Patrons in March. In this, part 1 of the chat, we meet the Patrons and hear about some of their experiences visiting Tel Aviv and trying to use their Hebrew. Exclusive Content for Patrons

"Lefargen" is a rather special word with no simple translation into English. It means to express happiness for someone, to encourage and praise them with full empathy. As host Guy Sharett explains, in some cases it can mean to give something out of the goodness of your heart. Get ready for a feel-good episode! Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Lefargen – To express happiness for someone, to encourage and praise them with full empathy – לפרגן Firgun (verbal noun) – The act of "lefargen" – פרגון Farginen (Yiddish) – "Lefargen" – פֿאַרגינען Farginen sich (Yiddish) –זיך  פֿאַרגינען – Lefargen le-atsmo – לפרגן לעצמו – To allow oneself to do something VergÖnnen (German) – To grant someone something Hu firgen le mishehu – He "firgened" (to) someone – הוא פרגן למישהו Fargen lo (imperative) – "Fargen" (to) him! – פרגן לו Az ten kavod, fargen le'atsmecha - So give respect, "fargen" (to) yourself – אז תן כבוד, פרגן לעצמך Zo she-tsricha lilmod lefargen le-atsma – The one (fem.) who needs to learn to "lefargen" (to) herself – זו שצריכה ללמוד לפרגן לעצמה Lefargen le'atsmecha, le'atsmech, le'atsmechem – "Lefargen" to yourself/yourselves – לפרגן לעצמך/לעצמכם Ein kin'a ve-ein tina, rak firgun ve-ahava - No jealousy and no grudge, just firgun, and love – אין קנאה ואין טינה, רק פרגון ואהבה Sihot mefargenot – Positive conversations – שיחות מפרגנות Ben zug mefargen/Bat zug mefargenet – A supportive partner – בן/בת זוג מפרגן/מפרגנת Hu firgen li be-zer prahim madhim – He "firgened" me with an amazing bouquet of flowers – הוא פרגן לי בזר פרחים מדהים Fargen li eize espresso (imperative) – Make me an espresso! – פרגן לי איזה אספרסו Lefargen lecha eize ugat shokolad? – Can I "lefargen" you a chocolate cake? – ?לפרגן לך איזה עוגת שוקולד Toda al ha-firgun – Thanks for the "firgun" – תודה על הפרגון Rak ratziti lefargen – I just wanted to compliment you – רק רציתי לפרגן   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Networking Iski – Firgun Nati Levy – Dai Lisno (lyrics) Tachles – Shuvo Shel Ha-Sachbak (lyrics) Sharon Haziz – Mar'ah, Mar'ah (lyrics) Eti Levy & Zehava Ben – Dam Ehad (lyrics) Etnix – Ha-Tov Kore (lyrics)

StreetWise Hebrew has just reached 700,000 downloads, and host Guy Sharett thinks this is a great reason to talk about the root of number seven in Hebrew - shin beit ayin - and get to learn its other meanings. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Sheva (f.), shiv'ah (m.) – Seven – שבע, שבעה Sheva banot, shiv'aa banim – Seven girls, seven boys – שבע בנות, שבעה בנים Shiv'ah – Seven days of mourning (Judaism) – שבעה Ani holech le-shiv'ah – I am going to a shiv'ah – אני הולך לשבעה Yesh li shivaa shel aba shel haver – I have a shiv'ah for a friend’s father – יש לי שבעה של אבא של חבר Efo ha-shiv'ah? – Where is the shiv'ah? – ?איפה השבעה Lashevet shiv'ah – To sit shiv'ah – לשבת שבעה Efo hem yoshvim shivaa? – Where do they sit shiv'ah? – ?איפה הם יושבים שבעה Shavu’a (m.), shavu'ot – Week/s – שבוע, שבועות Shavu'a tov – (Have a) good week – שבוע טוב Shvu'ayim – Two weeks – שבועיים Shvu’a ha-sefer hitchil – The book week has started – שבוע הספר התחיל Sofshavu'a – Weekend – סופשבוע Shvu'a avoda – Work week – שבוע עבודה Shavua-Shavua – A week of work, then a week of holiday – שבוע-שבוע Ani nishba lach – I swear to you – אני נשבע לך Shvu’a – Oath, pledge – שבועה Lehishava – To swear – להישבע Lehashbi'a – To swear in someone – להשביע Hashba'a – Swearing in – השבעה Save’a –  Full (food), sated – שבע Lisbo’a – To become full after eating – לשבוע   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Oshik Levy – Ze Mi-Kvar (lyrics) Efraiym Di Zahav – Shavu’a Tov (lyrics) Ariel Zilber – Shvu’ayim Be-Ir Zara (lyrics) TV2 Shvu’a Ha-sefer Moshe Peretz – Nishba Lach (lyrics)

Listen up! Today's episode teaches you how to do something very useful on the Israeli streets - to stop someone who's talking at you and tell them "listen!" Pay attention as host Guy Sharett explores this gem of a root. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Takshiv/Takshivi/Takshivu – Listen! / You will listen – תקשיב/תקשיבי/תקשיבו Im takshiv heytav – If you listen well – אם תקשיב היטב Takshiv li – Listen to me – תקשיב לי Takshiv li ve-takshiv li tov – Listen to me and listen good – תקשיב לי ותקשיב לי טוב Aval takshiv rega / Takshiv shniya – But listen for a sec – אבל תקשיב רגע/תקשיב שנייה Hakshev, hakshivi, hakshivu – Listen! (flowery) – הקשב, הקשיבי, הקשיבו Takshiv ma ta'ase – Listen (here's) what you should do (m.) – תקשיב מה תעשה Takshivi ma ta'asi – Listen (here's) what you should do (f.) – תקשיבי מה תעשי Takshivu ma ta'asu – Listen(here's) what you should do (pl.) – תקשיבו מה תעשו Lo hikshavtem li – You didn't listen to me – לא הקשבתם לי Lehakshiv le-sipur – To listen to a story – להקשיב לסיפור Hakshava – Listening (noun) – הקשבה Ata hayav lehakshiv le-ze – You must listen to this one – אתה חייב להקשיב לזה Takshiv leze rega – Listen to this for a sec. – תקשיב לזה רגע Ata tsarich lishmo’a et ha-album ha-chadash shel X – You must listen to the new album by X – אתה צריך לשמוע את האלבום של  Kashuv – Attentive – קשוב Keshev – Attentiveness – קֶשֶב Hafra'at keshev ve-rikuz – Attention deficit disorder – הפרעת קשב וריכוז Kashav, kashevet, kashavim – A monitor (person) – קשב, קשבת, קשבים Kashavenu – Our monitor – קשבנו   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Mati Caspi – Kolot Ha-Sade (lyrics) Milon Ha-Dibur Ha-Pnimi – Educational TV Maya Buskila – Takshivi Li (lyrics) Rita & Gidi Gov – Hayecha Ve-Hayai (lyrics) Arik Einstein – Atur Mitschech (lyrics) Yoni Rechter – Hakshava (lyrics) Dr. Ziva Sagi – Hafra'at Keshev Ve-Rikuz (ADD) Kashavenu Miki Gurdus – Yom Kippur War

"You guys look so alike, it's crazy!" The Israeli street is all about exclamations, including strangers telling you how much you resemble someone... or not. It's important to understand what's being said, so today host Guy Sharett focuses on the Hebrew word "domé" and its relatives. And what does this all have to do with virtual reality and imagination? Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Hi lo doma le-af achat acheret - She does not resemble anyone else – היא לא דומה לאף אחת אחרת Hu domé la-ima/la-aba – He looks like his mom/dad – הוא דומה לאמא/לאבא Ata ma-ze domé lo – You look so much like him – אתה מה-זה דומה לו Atem ma-ze domim, mamsh copy – You guys look so much alike, carbon copies – אתם מה-זה דומים, ממש קופי Atem davka lo domim – You actually don't look alike – אתם דווקא לא דומים Hu haya dome le-/hu nir'aa kmo – He looked like – הוא היה דומה ל-/הוא נראה כמו Dmuy or – Leather-like – דמוי עור Ve-ulai ze rak nidme li – And maybe it only seems to me – ואולי זה רק נדמה לי Nidmé li she… – I think that… – ...נדמה לי ש Nidmé lecha! – It might seem so to you! (but it's not the case) – !נדמה לך Haya nidmé li – It seemed to me – היה נדמה לי Ledamot – To visualize, to imagine – לדמות Dimuy – Visualization, image, metaphor – דימוי Dimuy atsmi – Self-image – דימוי עצמי Metsi'ut meduma – Virtual reality – מציאות מדומה Ha-hole ha-medume – The imaginary invalid – החולה המדומה Dimyon – Imagination – דמיון Im zo stam metsi'ut o dimyon – If it's just reality or imagination – אם זו סתם מציאות או דמיון Ba-leilot rak otcha medamyenet – At night I imagine only you – בלילות רק אותך מדמיינת Ledamyen – To Imagine – לדמיין Medumyan – Imagined – מדומיין Dimyoni – Imaginary – דמיוני El hibur dimyoni – To an imaginary connection – אל חיבור דמיוני Dmut, dmuyot – Image, character, figure, personality – דמות, דמויות Hadmaya – Simulation – הדמייה Hadmayat re'idat adama – Earthquake simulation – הדמיית רעידת אדמה   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Arkadi Duchin – Hi Lo Doma (lyrics) Hava Alberstein – Shir Tishrei (lyrics) Dana Berger – Hamimut Holefet (lyrics) Jerusalem Khan Theatre – Le Malade Imaginaire (Hebrew) Ariel Zilber - Rutsi Shmulik (lyrics) Sarit Haddad - Aba (lyrics) Yehuda Poliker - Ha-tsel Ve-ani (lyrics) Natan Goshen – Od (lyrics)  

Asking for the bill is one of the most important things to learn in any language. But "heshbon," in Hebrew, is about much more than just settling the account. On this episode, host Guy Sharett explains how Israelis do self-reflection, how they break even... and how they don't give a damn. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Heshbon, heshbonot (m.) – Account, bill, arithmetic – חשבון, חשבונות Heshbon bank – Bank account – חשבון בנק Heshbon hotsa'ot – Expense account – חשבון הוצאות Heshbon nefesh - Self-examination – חשבון נפש Lehavi/Lakachat be-heshbon – To take into consideration – להביא/לקחת בחשבון Kach/Kchi/Kchu be-heshbon she… – Take into consideration that…– ...קח/קחי/קחו בחשבון ש Lo ba be-heshbon – No way – לא בא בחשבון Lo la'asot/lidfok heshbon – Not to give a damn – לא לעשות/לדפוק חשבון Ma, ata dofek heshbon le-mishehu? – What, do you care? – ?מה, אתה דופק חשבון למישהו Lisgor heshbon – To get even – לסגור חשבון Hisul heshbonot – Settling accounts – חיסול חשבונות Al heshbon shel – At one's expense – על חשבון של Ze al heshboncha? – Is it at your expense? – ?זה על חשבונך Al heshbon ha-bayit – On the house – על חשבון הבית Heshbon aroch – Long unfinished business – חשבון ארוך Be-heshbon pashut – In simple arithmetic – בחשבון פשוט Ro'e heshbon – Accountant – רואה חשבון Heshbona'ut / reiyat heshbon – Accounting – חשבונאות/ראיית חשבון Hanhalat heshbonot – Bookkeeping – הנהלת חשבונות Menahel/Menahelet heshbonot – Bookkeeper – מנהל/מנהלת חשבונות Tavi'i cheshbonit – Bring an invoice – תביאי חשבונית Heshbonit mas – Tax invoice – חשבונית מס Lehashben – To worry too much about what the others might say – לחשבן Lehitchashben –  To settle an account – להתחשבן Bo nitchashben ba-sof – Let's settle the account at the end – בוא נתחשבן בסוף Hitchashbenut – Settling the account – התחשבנות   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Ariel Zilber – Holech Batel (lyrics)Ofra Haza – Shir Ha-frecha (lyrics)Rami Kleinstein & Ha-moatsa – Ha-boker At Holechet (lyrics)Tea Packs & Alma Zak – Perech Ha-shchunot (lyrics)  

"She'ar" - "the rest," is our week's theme. From the same root we have "lehash'ir" - "to leave," "lehisha'er" - "to stay," and other useful verbs, and of course some spaghetti leftovers from yesterday; host Guy Sharett explains how it's all connected.   Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Ha-she'ar – The rest – השאר She'ar yerakot –  And other things – שאר ירקות Bein ha-sh'ar – Among other things – בין השאר Ve-kol sh'ar ha-dvarim – And all the rest – וכל שאר הדברים Ha-sheket she-nish'ar – The remaining silence – השקט שנשאר Nish'ar spaghetti me-etmol – There's spaghetti left from yesterday – נשאר ספגטי מאתמול Nishar(a) shtiya – There are drinks left – נשאר(ה) שתייה Nish'ar(u) dapim –  There are papers left – נשאר(ו) דפים Nish'ar ba-hayim – He survived – נשאר בחיים Nish'ar kita – He was held back a year – נשאר כיתה Lo nish'ar li koach – I have no energy left – לא נשאר לי כוח Ma nish'ar od laasot – What's still left to do – מה נשאר עוד לעשות Ktsat meshune she-lo nish'art – It's a bit weird that you didn't stay – קצת משונה שלא נשארת Tisha'er, tisha'ari, tisha'aru – Stay (imperative) – תישאר, תישארי, תישארו Kvar laila, boi nisha'er – It's already night, let's stay – כבר לילה, בואי נישאר Efo atem nish'arim be-london? – Where are you guys staying in London? – ?איפה אתם נשארים בלונדון Hem lo hish'iru li davar – They didn't leave me anything – הם לא השאירו לי דבר Lehash'ir - To leave something behind – להשאיר Ha'im ash'ir eize davar? – Will I leave anything behind? – ?האם אשאיר איזה דבר Lo hish'iru lo breire – They didn't leave him a choice – לא השאירו לו ברירה Efshar lehas'ir hoda'a achrey ha-tsiftsuf – You can leave a message after the beep – אפשר להשאיר הודעה אחרי הצפצוף Mash'ir – Leaving – משאיר Tash'iri li makom lehabek otach ba-halom – Leave me a place to hug you in the dream – תשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום Tash'ir li (mashu) – Leave (something) for me – (תשאיר לי (משהו Tash'ir et ha-delet ptucha – Leave the door open – תשאיר את הדלת פתוחה Tash'iru li mafte'ach – Leave me a key – תשאירו לי מפתח Mi hish'ir et ha-halav ba-huts? – Who left the milk out? – ?מי השאיר את החלב בחוץ Hush'ar – It was left – הושאר She'erit – Remnant, remainder – שארית She'erit ha-tom – Remainder of innocence – שארית התום Sh'erit ha-Pletah – The surviving remnant – שארית הפליטה She'eriyot shel ochel – Leftovers – שאריות של אוכל Yesh rak she'eriyot – There are only leftovers – יש רק שאריות She'eriyot shel ha-hayim - Vestiges of life – שאריות של החיים   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Kushiyot Le-pesach Shiri Maymon – Ha-Sheket She-Nish'ar (lyrics)Shlomo Artzi – Ktsat Meshune She-Lo Nish'art (lyrics)Dani Sanderson & Mazi Cohen – Ze Ha-Kol Bishvilech (lyrics)Gidi Gov – Bo'i Nisha'er (lyrics)Netan'ela – Heye Li Haver, Heye Li Ach (lyrics)Avtipus – Tash'iri Li Makom Lehabek Otach Ba-Halom (lyrics)Monika Sex – Ptsa'im U-Neshikot (lyrics) The Idan Raichel Project – She'eriyot Shel Ha-Hayim (lyrics)   

Rofé - "doctor" - actually means "healer." So how do you bless someone to get well soon? And how is the first name Raphael related? In this episode Guy Sharett explains all things medical.   Exclusive content   New words & expressions: Refu'ah – Medicine, cure – רפואה Refu'ah alternativit – Alternative medicine – רפואה אלטרנטיבית Refu'ah shlema – (May you reach) full recovery – רפואה שלמה Baruch rofe holim – Blessed is he who cures the sick – ברוך רופא חולים Ein al pney kadur ha-aretz hesed li-rfuah – Nowhere on the planet can one find a tiny bit of kindness – אין על פני כדור הארץ חסד לרפואה Refu'i/t – Medical – רפואית Tayarut refu'it, tayarut marpe – Medical tourism – תיירות רפואית, תיירות מרפא Cannabis refu'i – Medical cannabis – קנאביס רפואי Rofe – Doctor – רופא Rof'aa, rof'im, rof'ot – Doctor (f.), doctors (m., f.) – רופאה, רופאים, רופאות Nirpa – It was cured – נרפא Lerape ke'eva – To heal her pain – לרפא כאבה Ripuy – Treatment, therapy – ריפוי Ripuy be-isuk – Occupational therapy – ריפוי בעיסוק Ve-halev mitrape – And the heart is recovering – והלב מתרפא Hitrape – Recovered – התרפא Lehitrape – To recover – להתרפא Mirpa'a – Clinic – מרפאה Trufa – Medication – תרופה Ein li kesef li-trufot – I don't have money for medications – אין לי כסף לתרופות Trufati – Medicinal – תרופתי Tipul trufati – Medicinal treatment – טיפול תרופתי   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Yehuda Poliker – Boker Yom Rishon (Lyrics)Mati Caspi – Od Tir'i Et Ha-derech (Lyrics)The Idan Raichel Project – Yesh Bi Od Ko'ach (Lyrics)Rami Kleinstein – Hutz Mimech Klum (Lyrics)

The shoresh ר.ש.מ is one of those Hebrew roots with so many different words stemming from it, you could easily get baffled. Whether you want to make an impression, write a list, pick up a prescription, register for an event, or create a flow chart, host Guy Sharett will help you make sense of it all.   Exclusive content   New words & expressions: Im yesh lachen she'elot, aten muzmanot lirshom li – If you've got questions you're invited (f.) to write to me – אם יש לכן שאלות אתן מוזמנות לרשום לי Lirshom – To write down; to list; to sketch – לרשום Reshima - List - רשימה Haya roshem be-milono – He used to note in his dictionary – היה רושם במילונו Rishum – Sketch – רישום Rashum – Noted, registered – רשום Kablan rashum – Registered contractor – קבלן רשום Doar rashum – Registered mail – דואר רשום Ma rashum ba-tofes – What's written in the form – מה רשום בטופס Roshem – Impression – רושם Ha-yom anachnu holchot ledaber al eich laasot roshem rishoni hiuvi – Today we're going (f.) to talk about how to make a first positive impression – היום אנחנו הולכות לדבר על איך לעשות רושם ראשוני חיובי La'asot roshem tov – To make a good impression – לעשות רושם טוב Lo ose alay roshem – It doesn't impress me – לא עושה עליי רושם Hu rak rotse la'asot roshem – He only wants to show off – הוא רק רוצה לעשות רושם Od lo nirshamtem? – Haven't you guys registered yet? – ?עוד לא נרשמתם Nirsham, leherashem – He registered, to register/get registered – נרשם, להירשם Nirshamti le-limudim – I registered for studies – נרשמתי ללימודים Hi nirshema le-kurs – She registered for a course – היא נרשמה לקורס Yesh link la-harshama – There's a link for registration – יש לינק להרשמה Harshama – registration – הרשמה Kol mi she-terashem me-rosh tekabel hafta'ot meyuchadot – Everyone (f.) who will register in advance will get special surprises – כל מי שתירשם מראש תקבל הפתעות מיוחדות Ve-leherashem – And to get registered – ולהֵירשם Ze oti marshim / Ze marshim oti – This impresses me – זה אותי מרשים / זה מרשים אותי Hirshim, leharshim – He impressed, to impress – הרשים, להרשים Marshim – Impressive – מרשים Af echad lo hitrashem – Nobody was impressed – אף אחד לא התרשם Hitrashem – He was impressed – התרשם Lehitrashem – To be impressed – להתרשם Ani rak rotse lehitrashem – I just want to get an impression – אני רק רוצה להתרשם Hitrashmut – Impression, feeling – התרשמות Ha-hitrashmut sheli hi she… – My feeling is that… – ...ההתרשמות שלי היא ש Hem nifgeshu be-avira rishmit – They met in a formal atmosphere – הם נפגשו באווירה רשמית Rishmi – Formal, official – רשמי Rishmiyut – Formality – רשמיות Wow, eize rishmiyut – Wow, such formality – וואו, איזה רשמיות Mirshamim le-kanabis refu'i tmurat shochad – Prescriptions for medical cannabis in return for bribe – מרשמים לקנאביס רפואי תמורת שוחד Lirshom trufa le-chole – Prescribe medicine for a patient – לרשום תרופה לחולה Tarshim - Diagram, chart – תרשים Tarshim zrima – Flow chart – תרשים זרימה Mirsham uchlusin – Civil registry – מרשם אוכלוסין   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Make-up artist fan hangoutMatti Caspi - Eliezer Ben Yehuda (Lyrics)Kablan rashum – Registered contractor campaignPositive first impression – tutorialNemesh – Ken ani kaze katanOd lo nirshamtemMashina – Ahake Lach Ba-sadot (Lyrics)Rona Keinan – 10 Shniyot (Lyrics)Teapacks – Rikud Ha-Pasodoble (Lyrics)TV1 report – Doctor cannabis  

"I don't know" is one of the most important things you need to know how to say in any language. In this episode Guy Sharett explains how to say you don't have a clue in Hebrew, and even suggests what you should do with your shoulders and bottom lip while saying it.   Exclusive content   New words & expressions: Ani lo yodea, ani lo yodaat – I don't know – אני לא יודע, אני לא יודעת (An')lo yode'a – I don't know – אנ')לא יודע) Ani mamash lo yodea (Anmamashlodea) – I really don't know – אנ(י) ממש ל(א י)ודע Kshe'at omeret "lo" – When you say "no" – "כשאת אומרת "לא Ani kvar lo yodea – I don't know any more – אני כבר לא יודע Kshe-isha omeret lo – When a woman says "no" – "כשאישה אומרת "לא Hi mitkavenet le-"lo" – She means no – "היא מתכוונת ל"לא Me-efo ani yodea – How should I know? – ?מאיפה אני יודע Me-efo li lada'at? – How should I know? – ?מאיפה לי לדעת Me-efo ani eda – How would I know? – ?מאיפה אני אדע Ani yodea, ani? – What do I know? – ?אני יודע, אני Ein li musag ma osim – I don't have a clue what to do – אין לי מושג מה עושים Musag – Term – מושג Ein li musag – I don't have a clue – אין לי מושג Yesh lecha ulay musag – Do you happen to know – יש לך אולי מושג Yesh lecha ulay musag efo... – Do you happen to know where... - ...יש לך אולי מושג איפה Ein li shemetz shel musag – I don't have a shred of a clue – אין לי שמץ של מושג Ana aref? - Do I know? How would I know? m. (Arabic) –  אנא עארף – أنا عارف Ana arfa? f. (Arabic) – אנא עארפה –  أنا عارفه   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Ha-tarnegolim – Kshe'at Omeret Lo (Lyrics)Karolina – Machma'ot (Lyrics)Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (Lyrics)Tamer Hosny – Ya'ani KhalasLatifa – Ana ArfaShalom Hanoch - An'lo Yode'a Eich Lomar Lach (Lyrics)

This week we're celebrating half a million downloads of our podcast, so host Guy Sharett has decided to dedicate this episode to "hatsi/hetsi" - "half" in Hebrew. From telling the time, to sports, to fashion, "hetsi" gets everywhere. But when do we say "hetsi" and when "hatsi"? Listen to find out. Exclusive content New words & expressions: Omrim li she-ani hatsi benadam ve-hi hatsi meshuga'at – They tell me that I am half a person and that she's half crazy – אומרים לי שאני חצי בנאדם והיא חצי משוגעת Hetsi/Hatsi, pl. hatsa'im – Half, halves – חצי, חצאים Hatsi olam sone hatsi – Half the world hates the other half – חצי עולם שונא חצי Tsarat rabim hatsi nechama – Distress of many people is half consolation; "others' troubles are a half-consolation" – צרת רבים חצי נחמה Matsati li heder va-hetsi – I found myself a room-and-a-half – מצאתי לי חדר וָחצי Hamesh va-hetsi – Half past five – חמש וחצי Hatsi daka – Half a minute – חצי דקה Ten li hatsi daka – Give me a second – תן לי חצי דקה Hatsi gmar, hatsi ha-gmar – Semi finals, the semi finals – חצי גמר, חצי הגמר Mahatsit – Half – מחצית Ba-mahatsit ha-rishona – In the first half – במחצית הראשונה Hatsi ee – Peninsula – חצי אי Hetsi ko'ach – Half power; "not so amazing" – חצי כוח Eich lahafoch simla le-hatsait – How to turn a dress into a skirt – איך להפוך שמלה לחצאית Hatsot – Midnight – חצות Kvar aharey hatsot – It's already past midnight – כבר אחרי חצות Ma'avar hatsaya/hatsiya – Pedestrian crossing; zebra crossing – מעבר חצייה Hatsiya – Crossing – חצייה Kavim – Lines – קווים Hatsiyat kavim – Lines crossing; "crossing the line" – חציית קווים Hetsi-hetsi – Half-half; split into halves – חֵצי חֵצי   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Nimrod Lev & Orly Perl – Ze Kol Ha-kesem (Lyrics)Shlomo Artzi – Tachat Shmey Yam Ha-tichon (Lyrics)Yehuda Poliker – Halon La-yam Ha-tichon (Lyrics)Hamesh va-hetsi TV showHa-paytan reality showEich lahafoch simla le-chatsa'it - how to turn a dress into a skirtIlanit – Kvar Acharey Hatsot (Lyrics)Iluf kelev, dog trainingMK Shelly Yehimovich on "hatsiyat kavim"Sadyle – Hetzi (Lyrics)

The word "dkira" - "stabbing" - is unfortunately becoming the soundtrack to our lives here in Israel at the moment. StreetWise Hebrew is not shying away from what's going on, so today host Guy Sharett explains the shoresh (root) "DKR." New words & expressions: Pigua – Terror attack – פיגוע Dkira – Stabbing, prick – דקירה Bo nikach dkira ktana – Let's take a little jab – בוא ניקח דקירה קטנה Mashehu mukar et libi dakar – Something familiar stabbed my heart – משהו מוכר את ליבי דקר Lidkor mishehu – To stab someone – לדקור מישהו Ze doker – It  – זה דוקר Dakru oti be-machat – They pricked me with a needle – דקרו אותי במחט Zo rak dkira ktana – It's just a little prick – זו רק דקירה קטנה Mabata ha-chai haya doker oti la-bechi – Her living stare "is pricking me to tears"  – מבטה החי דוקר אותי לבכי Be-afula emesh nidkar chayal – In Afula a soldier was stabbed – בעפולה אמש נדקר חייל Lehidaker – To be stabbed – להידקר Eich le'echol sabres bli lehidaker – How to eat cactus fruits without getting pricked – איך לאכול סברס בלי להידקר Dikur – Acupuncture – דיקור Ledaker – To perform acupuncture – לדקר Yesh li dikur ha-yom – I've got an acupuncture session today – יש לי דיקור היום Dikur sini – Chinese acupuncture – דיקור סיני Medaker – Acupuncturist – מדקר Medukar – An acupuncture patient – מדוקר Dokranim – Spike strips – דוקרנים Ke-madkerot cherev – "Like sword-stabbings," "like a dagger (in the heart)" – כמדקרות חרב Dkira ba-lev – A stab in the heart – דקירה בלב   Guy’s parting monologue: לא פשוט לגור כאן בימים האחרונים, תחושה קשה של חידלון, של חוסר תקווה, אלימות. אבל לאט לאט שומעים יותר ויותר על יוזמות אזרחיות של אנשים פרטיים, יהודים וערבים, שלא רוצים להיות אוייבים ומבינים שאנחנו הולכים לגור כאן ביחד בארץ הזו, לא משנה מה יהיה. בסוף השבוע היה מסיק זיתים משותף לערבים ויהודים בצפון הארץ. היו הפגנות משותפות שקראו לשלום וברדיו מדברים ילדים ערבים ויהודים שלומדים ביחד בבתי ספר משותפים, ויודעים עברית וערבית. אז יש תקווה   Playlist and clips: TV2 News ReportTofa'at Dopler – Lipol Al Gan Eden (Lyrics)Riki Gal – Tokyo Gdola (Lyrics)Corinne Alal – Te'una (Lyrics)Meir Ariel – Shir Ke'ev (Lyrics)TV1 News ReportHow to eat cactus fruits without getting prickedAcupuncture commercialEhud Banai – Al Tifchad (Lyrics)

Hebrew has this interesting structure: Verb "haya" (past tense of "to be") plus a conjugated verb in the present, like "hayiti holech." It can mean several different things, and host Guy Sharett teaches us all of them, including some conditional phrases. New words & expressions: Hayita bone li kirot – You’d build me walls – היית בונה לי קירות Hayita matkin menorot – You’d install lamps – היית מתקין מנורות She-yihie li or – So that I’d have light – שיהיה לי אור Three options for haya + present: 1. He would. 2. He would have. 3. He used to. Lu hayiti shnei alim ba-stav – If I were two leaves in the fall – לו הייתי שני עלים בסתיו Hayiti nosheret alecha achshav – I’d fall on you right now – הייתי נושרת עליך עכשיו Ma Atem Hayitem Osim? – What would you do? – מה אתם הייתם עושים? Ani zocher be-leilot shel yare’ach male, hayit ba’a elay, lo be-mikre – I remember in full moon nights, you used to come to me, not at random – אני זוכר בלילות של ירח מלא, היית באה אליי, לא במקרה Hayit sholachat yad ve-okeret et ha-pachad – You used to stretch your hand and take away the fear – היית שולחת יד ועוקרת את הפחד Im hayiti yode’a - Had I known – אם הייתי יודע Ilu hayit kan iti, hayiti noten lach mazkeret – If you were with me, I would have given you a souvenir – אילו היית כאן איתי, הייתי נותן לך מזכרת Ilu yacholti hayiti shochachat eich bati le-chan – If I could, I would have forgotten how I got here – אילו יכולתי הייתי שוכחת איך באתי לכאן Im hayita omer li she-ein ochel ba-bayit, hayiti kone mashehu – If you had told me there was no food at home, I would have bought something – אם היית אומר לי שאין אוכל בבית, הייתי קונה משהו   Guy’s parting monologue: אז היום אני רוצה לספר לכם שהלכתי לסרט עם חברה בשבת בצהריים, לא חשבנו שיהיו הרבה אנשים אז לא הזמנו כרטיסים מראש, פשוט הלכנו לקולנוע. כשהגענו ראינו תור מטורף של איזה 30-40 איש, וצעקות עד לב השמיים. אני נשארתי לעמוד בתור וחברה שלי הלכה לראות אם אפשר לקנות כרטיסים מהמכונה שהייתה ליד הקופות. ובאמת היה אפשר והיא קנתה, וזה לקח רק כמה דקות. אבל הייתה שם כזו היסטריה, וצעקות. טוב, החום משפיע, אנשים עצבניים ולא אוהבים לעמוד בתור. Playlist and clips:Eti Ankri – Ro’a Lecha Ba-einayim (Lyrics)Yael Levy – Ee Yarok Ba-yam (Lyrics)Ma Atem Hayitem Osim – TV ShowKnesiyat Ha-sechel – Hayinu Osim Ahava (Lyrics)Eyal Golan – Ha-ahava Ha-yeshana Sheli (Lyrics)Lahakat Pikud Tsafon – Malchut Ha-chermon (Lyrics)Riki Gal – Ilu Yacholti (Lyrics)  

How do you say “have a great day” in Hebrew? In English it’s so easy, but in Hebrew you have to take into account a few different things, like the gender of what you’re wishing. Guy Sharett teaches us some useful formulas, and tells us a story about an interesting wedding that didn’t end like it started...   New words & expressions She-yihye lach tov – May you be well – שיהיה לך טוב Ani me’achel lecha she-yihye lecha achla yom – I wish that you have a great day – אני מאחל לך שיהיה לך אחלה יום She-yihye lecha achla yom/she-yihye achla yom/achla yom – May you have a great day ahead – שיהיה לך אחלה יום/שיהיה אחלה יום/אחלה יום Achla shavua – Great week; Have a great week – אחלה שבוע Achla mishmeret – Have a great shift – אחלה משמרת Achla yom she-yihye – Have a great day – אחלה יום שיהיה She-yihye achla tiyul – Have a great trip – שיהיה אחלה טיול She-yihye sofash naim/Sofash naim – Have a great weekend – שיהיה סופ"ש נעים/סופ"ש נעים She-tihye achla mesiba – Have a great party – שתהיה אחלה מסיבה She-tihye achla hufsha/achla hufsha – May you have a great holiday – שתהיה אחלה חופשה/אחלה חופשה She-yihyu shvu’ayim kalim – May you have two easy weeks – שיהיו שבועיים קלים She-yihye rak tov / Rak tov she’yihye lecha – May it be only good – I wish you all the best and nothing but the best – שיהיה רק טוב Ani me’achel, me’achelet, anachnu me’achlim/me’achlot – I wish, we wish – אני מאחל, מאחלת, מאחלים, מאחלות Ani me’achel lecha yomuledet same’ach – I wish you a happy birthday – אני מאחל לך יומולדת שמח Ani me’achelet lecha she – I wish you that... – ...אני מאחל לך ש She-ya’avor be-kalut – May it pass easily – שיעבור בקלות Mabruk – Congratulations – מברוכ Mabruk al ha-dira ha-chadasha – Congrats on the new apartment – מברוכ על הדירה החדשה She-yihye rak be-mazal – May it be only with luck –שיהיה רק במזל Tehene/Teheni/Tehenu – Enjoy – תהנה/תהני/תהנו Tevale/Tevali/Tevalu – Have a good time – תבלה/תבלי/תבלו Levalot, biluy – pastime, recreation – לבלות, בילוי   Playlist and clips: Kobi Aflalo – She-yihye Lach Tov (Lyrics) Dana Lapidot – Rak Tov (Lyrics in clip) Sarit Haddad – Me’achelet Lecha (Lyrics) Itzik Kala – She-yihye Rak Be-mazal (Lyrics) Yoav Yitshak – Tschokam Shel Yeladim (00:33) (Lyrics)   Guy's parting monologue: אז היום אני רוצה לספר לכם שהייתי בחתונה ערבית מוסלמית של חבר לעבודה שעובד איתי בגוגל. זה היה באולם שמחות בקלנסווה, שלושת רבעי שעה מתל אביב. היה ממש כיף, נסענו כל הצוות מהעבודה. החתונה התחילה כחתונה נפרדת לגברים ולנשים, לא ידענו את זה מראש, וזה היה לנו קצת הפתעה כי באנו בנים ובנות ביחד ונאלצנו להיפרד במפתיע בכניסה. אבל מה שהיה נחמד זה שאחרי כמה שעות פורקה המחיצה ורקדנו ביחד נשים וגברים. אמא של החתן, שחבשה חיג'אב, הסבירה שאחרי שהדתיים הלכו הביתה אפשר לרקוד ביחד. זה היה נחמד. Glossary:Ulam Smachot - Event Hall - אולם שמחותTsevet - Team - צוותNifredet - Separate - נפרדתHaft'aa - Surprise - הפתעהPorka - Was dismantled - פורקהMehitsa - Barrier - מחיצה

Many things "happen" here in the Holy Land, which is why the root "kara" - ק.ר.ה - with all its derivatives, is so popular. Guy Sharett explains how it's related to murder, earthquakes, and soy milk, and finishes with an anecdote (in Hebrew) about a lady called Carmela. New words & expressions Ma kara la-yeled – What happened to the kid – מה קרה לילד? Ma kara, ma kara? – What on earth is going on? – מה קרה, מה קרה? Ma kore achi – What’s going on dude? – מה קורה אחי? Az ma od kore itach – So what else is happening with you?  – אָז מָה עוֹד קוֹרֶה אִיתָךְ Ma kore im – What’s happening with – מָה קוֹרֶה עִם Ma kara im – What happened to – מָה קָרָה עִם Tagidi ma kore itach? – Tell me, what’s going on with you? – תגידי מה קורה איתך? Ma le’azazel kore itcha? – What on earth is going on with you? – מה לעזאזאל קורה איתך? Ze ma she-kara – This is what happened – זה מה שקרה Ze lo kore li – This is not happening to me – זה לא קורה לי Ze lo yikre shuv – This won’t happen again – זה לא יקרה שוב Nu, ve-kara mashehu? – So, did something happen? – נו, וקרה משהו? Mikre, mikrim – Case, cases – מקרה, מקרים Ani gam kacha mikre avud – Anyway I am lost cause – אני גם ככה מקרה אבוד Mikre katse – Edge case – מקרה קצה Mikre cherum – Emergency – מקרה חירום Be-mikre cherum – In case of an emergency – במקרה חירום Mikrey retsach – Murder cases – מקרי רצח Ani rotse lifgosh ota pit’om be-mikre – I want to meet her suddenly by chance – אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה Be-mikre – By chance, accidentally – במקרה Ze kara be-mikre – It happened by chance – זה קרה במקרה Yesh lachem be-mikre chalav soya? – Do you have soy milk by any chance? – יש לכם במקרה חלב סויה? Le-mikre she – In case – למקרה ש Be-mikre shel re’idat adama – In case of an earth quake – במקרה של רעידת אדמה Mikri – Random – מקרי Be-chol pgisha mikrit – On every coincidental meeting – בכל פגישה מקרית Mikriyut – Coincidence – מקריות Lach – Humid – לח Siyut – Nightmare – סיוט Amud – Pole – עמוד Mit’osheshet – Recovering (f. sg.) – מתאוששת   Playlist and clips: Matti Caspi – Yemei Binyamina (Lyrics) Shtuyot she-israelim omrim – Nonsense that Israelis say Moshe Peretz – Ma Kore Itach (Lyrics) Ozi Zoltak – Afilu Lo At (Lyrics) Meir Ariel – Pluga Ba-kav (Lyrics) Arik Lavie – Haya o lo haya (Lyrics)

The Hebrew word 'sherut' means 'service,' but the plural - 'sherutim' - is more commonly used to mean something quite different. From toilets to angels, Guy Sharett teaches us what else can we learn from this root. Hope you’re happy with our sherut! New words & expressions: Sherut – Service – שירות Lesharet – To serve – לשרת Hi mesharetet – She serves – היא משרתת Sherut tsva’i – Army service – שירות צבאי Sherut le’umi – National service – שירות לאומי Sherut atsmi – Self service – שירות עצמי Monit sherut –  Shared taxi – מונית שירות Sherut lakochot – Customer service – שירות לקוחות Sherut chadarim – Room service – שירות חדרים Sherutim – Toilets, bathroom – שירותים Sherutim tsiburiyim – Public toilets – שירותים ציבוריים Hayinu me’ashnim be-sherutei ha-banim – We used to smoke in the boys toilets – היינו מעשנים בשירותי הבנים Sheruti – Service-oriented – שירותי Le-sherutcha – At your service – לשירותך Lo kolel sherut – Doesn’t include service – לא כולל שירות Sharat – Computer server; janitor – שרת Mal’achey ha-sharet – Ministering angels – מלאכי השרת Shalom aleychem mal’achey ha-sharet – Peace be upon you, ministering angels – שלום עליכם מלאכי השרת   Playlist and clips used:Arik Einstein – Ani Roe’e Ota Ba-derech La-gimnasya (Lyrics)Sound of monit sherut line 5TV10 story about public toiletsYehuda Poliker – Sof Ha-zikaron (Lyrics)Sasi Keshset – Shalom Aleychem (Lyrics)

How come some mistakes in a foreign language sound worse than others? It’s unfair, but some things Hebrew learners say sound more grating to the Israeli ear than others. Guy Sharett teaches us what mistakes make Israelis cringe so we can try to avoid them at all costs!   New words & expressions: Kshe – When – כש Ka’asher – When (archaic) – כאשר Kshe-bati ha-bayita matsati et ha-maftechot – When I came home I found the keys – כשבאתי הביתה מצאתי את המפתחות Kshe-halev boche – When the heart is crying – כשהלב בוכה Ima sheli – My mom – אמא שלי Lirot et ha’or –  To see the light – לראות את האור Pagashti et Danny – I met Danny – פגשתי את דני Ani ochel tapu’ach – I am eating an apple – אני אוכל תפוח Ani ochel et ha-tapu’ach – I am eating the apple – אני אוכל את התפוח Hayiti rotse lihyot melech shelach – I wish I’d be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך Hayiti rotsa, hayiti rotse – I would like – הייתי רוצה Ani rotsa cappuccino (be-vakasha) – (אני רוצה קפוצ'ינו (בבקשה Efshar kise – Could I please have a chair? – ?אפשר כסא Efshar ledaber im… – May I speak to… – ...אפשר לדבר עם Efshar yoter le’at? – Could you go slower? – ?אפשר יותר לאט Me-ayin – Where from (archaic) – מאין Me-efo – From where – מאיפה Be-bayit – In a house – בבית Ba-bayit – In the house – בבית Le-bayit – To a house – לבית La-bayit – To the house – לבית Ani holech le-bayit shel chaver – I am going to a friend’s place – אני הולך לבית של חבר Ani holech la-bayit shel Eyal – I am going to Eyal’s house – אני הולך לבית של אייל Ani nose’a le-hofesh (not ‘la-hofesh’) – I am going on holiday – אני נוסע לחופש Sheva banot – Seven girls – שבע בנות Hatzilim – Eggplants – חצילים Hamisha chatsilim – Five eggplants – חמישה חצילים (But you’ll hear "hamesh hatsilim," which is a mistake) Hamisha Asar kilometer – 15 km – חמישה עשר קילומטר (But most Israelis say "hamesh-esre kilometer," which is a mistake) Hu lomed – He studies – הוא לומד Kelev – Dog – כלב Bokker – Morning – בוקר Yomuledet – Birthday – יומולדת   Playlist and clips used: Sarit Haddad – Kshe’halev Boche (Lyrics) Arik Einstein – Ima Sheli (Lyrics) Efrat Gosh – Lir’ot Et Ha-Or (Lyrics) Yizhar Ashdot – Melech Shelach (Lyrics) Har’el Skaat – Kama Od Efshar (Lyrics) Shai Gabso – Arim Roshi (Lyrics) Rita – Yemei Ha-Tom (Lyrics) Shlomo Artzi – Shisha (Lyrics)

Betach or batu’ach - "sure" or "for sure" - are words we hear a lot on the Israeli streets, so we need to know how to use them properly. Guy Sharett does some excavation work so we can see where this root, "bet.tet.chet," comes from.   New words & expressions: Israel betach be-elohim – People of Israel have faith in God – ישראל בטח באלוהים Livto’ach be-mishehu – To trust someone – לבטוח במישהו Batu’ach – Safe, secure – בטוח Ani margish batu’ach – I feel safe – אני מרגיש בטוח Batuach, Betach – For sure, sure thing – בטוח, בטח Betach she-avo – Sure I’ll come – בטח שאבוא Bitu’ach –  Insurance – ביטוח Polisat bitu’ach – Insurance policy – פוליסת ביטוח Bitu’ach leumi – National Insurance – ביטוח לאומי Ha-mosad le-bitu’ach leumi – The National Insurance Institute – המוסד לביטוח לאומי Bi-mdinat Israel kol talmid mevutach be-polisa she-nikret polisat talmidim – In the state of Israel every student is insured with a policy called student policy – במדינת ישראל כל תלמיד מבוטח בפוליסה שנקראת פוליסת תלמידים Hivtachtem yona, ale shel zayit, hivtachtem shalom ba-bayit – You promised a dove, an olive branch, you promised peace at home – הבטחתם יונה, עלה של זית, הבטחתם שלום בבית Lehavtiach – To promise – להבטיח Havtachot tsarich lekayem – Promises one needs to keep – הבטחות צריך לקיים Bitachon – Security – ביטחון Ish bitachon – Security person, guard – איש ביטחון Bitachon atsmi – Self-confidence – ביטחון עצמי Lehazek et ha-bitachon ha’atzmi – To strengthen the self-confidence – לחזק את הביטחון העצמי Misrad habitachon – Ministry of Defense – משרד הביטחון Sherut habitachon ha-klali, shin bet, shabak – The Israel Security Agency – שירות הביטחון הכללי, ש.ב., שב"כ Betichut – Safety – בטיחות Betichut ba-drachim, ba-tisa, ba-internet – Road safety, flight safety, internet safety – בטיחות בדרכים, בטיסה, באינטרנט Daf hanchayot ha-betichut – The safety information card – דף הנחיות הבטיחות Chagorat betichut - Safety belt – חגורת בטיחות   Playlist and clips used: Kobi Peretz & Of Simches – Israel (Lyrics)Regev Hod – Margish Batu’ach (Lyrics)Mosh Ben-Ari – Betach She-Avo (Lyrics)Insurance ad – פרסומת לחברת ביטוחStudent Insurance Policy – פוליסת ביטוח לתלמידיםLahakat Hel Hinuch – Horef 73 (Lyrics)Up Airline Safety Clip – סרטון בטיחות "אפ"

Enough is enough! Guy Sharett introduces us to the word 'maspik' - 'enough.' We'll also listen to some songs so we can check out how 'maspik' deals with the adjectives, adverbs, and verbs it meets on the way.   New words & expressions: Ze maspik? - Is it enough? - ?זה מספיק Ze lo maspik – It’s not enough – זה לא מספיק Metsuyan – Excellent – מצויין Tov meod – Very good – טוב מאוד Kim’at tov me’od – Almost very good – כמעט טוב מאוד Kim’at tov – Almost good – כמעט טוב Maspik – Sufficient, just about – מספיק Maspik be koshi – Hardly sufficient – מספיק בקושי Bilti maspik – Not sufficient – בלתי מספיק Bilti nisbal – Unbearable – בלתי נסבל Ha-state dipartment natan le-Israel tsiyun bilti maspik be-sovlanoot datit – The State Department gave Israel an 'F' in religious tolerance - משרד החוץ האמריקני נתן לישראל ציון בלתי מספיק בסובלנות דתית Bilti maspik be-matematika, be-historia – בלתי מספיק במתמטיקה, בהסטוריה - Below standard/'F' in mathematics, in history Maspik im – enough with – מספיק עם Maspik im ze ve-dai - enough with it already – מספיק עם זה ודי Maspik le-mishehu – Enough for someone – מספיק למישהו Ze maspik lach? - Is it enough for you? - ?מספיק לך Maspik chacham – Clever enough – מספיק חכם Ve-zo siba maspik tova – And this is a good enough reason – וזו סיבה מספיק טובה Ha-anashim she-amru li she-ani lo shava maspik – Those people who told me I was not good enough - האנשים שאמרו לי שאני לא שווה מספיק Maspik she-shlosha arbaa mikrim yikru – It’s enough that three or four cases will happen – מספיק ששלושה ארבעה מקרים יקרו Kol ha-medina tedaber aleyhem – The whole country will talk about them – כל המדינה תדבר עליהם Lo maspik she… – It’s not enough that… – ...לא מספיק ש Maspik ledaber achshav – Enough with the talking now – מספיק לדבר עכשיו Ani chayav lehaspik – I must do it on time – אני חייב להספיק Lehaspik – To succeed in doing something on time – להספיק Maspik, maspika, maspikim, maspikot – מספיק, מספיקה, מספיקים, מספיקות Ani lo maspik/aspik le’hagia hayom – I won’t make it today – אני לא מספיק/אספיק להגיע היום Ha-ochel ha-ze tsarich lehaspik le-shlosha yamim – This food should suffice for three days – האוכל הזה צריך להספיק לשלושה ימים Sapak internet – Internet provider – ספק אינטרנט Sipuk – satisfaction – סיפוק Aspaka – provision – אספקה Shataknu maspik – We were silent enough – שתקנו מספיק Maspik le-hayom – That’s enough for today – מספיק להיום   Playlist and clips used Ha-dag nachash – Lo Maspik (Lyrics) Religious tolerance in Israel – TV10 Jacky Mekayten – Ha-me’antezet (Lyrics) Monika Sex – Maspik Benadam (Lyrics) Yitzhak Klepter – Tslil Mechuvan (Lyrics) TV2 – Behavior in the Knesset Dudu Tassa – Ani Ratz (Lyrics)  

“Od, od, od!” – we’re always wanting more. How do we ask for more milk, for an encore or for another goal in a football game? You guessed it, we use “od.” Guy Sharett tells us more...   New words & expressions Od? - Some more? - ?עוד Ken, od tipa/ktsat – Yes, just a tiny bit more – כן, עוד טיפה/קצת Efshar od chalav? - May I have more milk? - ?אפשר עוד חלב Efshar od ktsat kafe? - May I have a bit more coffee? - ?אפשר עוד קצת קפה Ma od? - What else? - ?מה עוד Ma od bikasht? - What else did you ask for? - ?מה עוד ביקשת Ma od vaksha? - What else be-vakasha? - ?מה עוד בבקשה Od mashehu? - Something else? - ?עוד משהו Od mashehu motek/mami/gever/ achi? - Anything else darling/mate/dude? - ?עוד משהו מותק/ממי/גבר/אחי Ma od, ata rotse gam café? - What else, do you want a cup of coffee as well? - ?מה עוד, אתה רוצה גם קפה Mi od? - Who else? - ?מי עוד Mi od ba? - Who else is coming? - ?מי עוד בא Tagidi li od paam – Tell me (fem.) once more – תגידי לי עוד פעם Od pa’am – One more time, once more - עוד פעם Od ha-paam (slang) – once more – עוד הפעם Ata od tegalé et ha-olam – You will (yet) discover the world – אתה עוד תגלה את העולם Adayin – Still – עדיין Yesh od zman, yesh adayin zman – There’s still time – יש עוד זמן, יש עדיין זמן Be-od yomaim – In two days – בעוד יומיים Daber iti (be-)od yomaim – Talk to me in two days – דבר איתי בעוד יומיים Od me’at – in a bit – עוד מעט Kol od – As long as – כל עוד Kol od ole ha-boker – As long as the sun goes up – כל עוד עולה הבוקר Kol od nichtav al luach – כל עוד נכתב על לוח – As long stuff is being written on the blackboard Kol od hu medaber kacha, ani lo adaber ito – As long as he talks like that, I won’t talk to him – כל עוד הוא מדבר ככה, אני לא אדבר איתו Od lo tamu kol plaayich – Your wonders are not over yet – עוד לא תמו כל פלאייך Od lo achalti – I haven’t eaten yet – עוד לא אכלתי Eich eda ve-odeni yeled – How would I know, I’m still a kid – איך אדע ועודני ילד   Playlist and clips used Erik Berman – Ma Od Bikasht? (Lyrics) Pablo Rosenberg – Tagidi Li Od Paam (Lyrics) Gidi Gov – Inyan Shel Zman (Lyrics) Yoni Rechter & Avner Kener – Kol Od (Lyrics) Rami Kleinstein – Od Lo Tamu Kol Pla’ayich (Lyrics) Ha-kol Over Habibi – Odeni Yeled (Lyrics)

Do you have “zman” - time? This root, “z.m.n,” is used in so many words in Hebrew, it definitely merits an episode to itself. Guy Sharett also explains how it’s related to the Arab Spring and Tahrir Square in Cairo. “Zman” to press play…   New words & expressions Ha-zman hu kmo galgal anak – Time is like a ferris wheel – הזמן הוא כמו גלגל ענק Yesh lecha zman machar? – Do you have time tomorrow? – יש לך זמן מחר? Higia hazman – It’s about time – הגיע הזמן Bata ba-zman – You came right on time – באת בזמן Ba-zman ha-acharon – Lately – בזמן האחרון Hayinu yeladim ve-ze haya mizman – We were kids and it was long ago – היינו ילדים וזה היה מזמן Mizman – Long ago – מזמן – من زمان Ha-zman avar ve-lo dibarnu – Time went by and we didn’t speak – הזמן עבר ולא דיברנו Lakach li zman lehavin – It took me some time to understand – לקח לי זמן להבין Ata shayach li – You belong to me – אתה שייך לי Lakach lecha zman – It took you some time – לקח לך זמן Lezamen – To summon – לזַמן Zuman – He was summoned – זומַן Mezuman – Summoned/cash – מזומן Leshalem bi-mzuman – To pay in cash – לשלם במזומן Lehizdamen – To arrive by chance, to happen to come – להזדמן Hizdamen li la’asot et ze – It happened to me to do it – הזדמן לי לעשות את זה Hizdamnut – Opportunity – הזדמנות Lehazmin – To invite, book, reserve, order – להזמין Lehazmin tisa – To book a flight – להזמין טיסה Lehazmin chaver le’aruchat erev – To invite a friend to dinner – להזמין חבר לארוחת ערב Lehazmin shulchan be-misa’ada – To reserve a table in a restaurant – להזמין שולחן במסעדה Hizmantem kvar? – Have you guys ordered yet? – הזמנתם כבר Muzman – Invited/booked/reserved – מוזמן Hashulchan ha-ze muzman – This table is reserved –  השולחן הזה מוזמן Nimtsa avoda zmanit – We’ll find a temporary job – נמצא עבודה זמנית Tachana zmanit – A temporary bus stop – תחנה זמנית Bo-zmani – Simultaneous – בו-זמני Zmaniyut – Temporariness – זמניוּת Omanut bat-zmanenu – Contemporary art – אמנות בת-זמננו Ten li daka – Give me a minute – תן לי דקה Rak shniya – Just a sec – רק שנייה Rak rega – Just a moment – רק רגע Chikiti eize sha’a – I waited for like an hour – חיכיתי איזה שעה Playlist and clips used Chalav u-dvash – Galgal Anak; חלב ודבש – גלגל ענק (Lyrics) Rinat Bar – Higia Hazman; רינת בר – הגיע הזמן (Lyrics) Yehudit Ravitz – Lakachta Et Yadi Be-yadcha; יהודית רביץ – לקחת את ידי בידך (Lyrics) Yossi Banai – Ani Ve-Simon U-Moise Ha-katan; יוסי בנאי – אני וסימון ומואיז הקטן (Lyrics) Ya Al-Midan – Cairokee & Aida Al-Ayoubi; كايروكي وعايدة الأيوبي - يا الميدان Shlomi Shabbat – Aba; שלומי שבת - אבא (Lyrics) Monica Sex – Maka Afora; מוניקה סקס – מכה אפורה (Lyrics)

Israelis love tips and recommendations, so it’s no surprise that the word 'kedai' - 'it’s worth it' - has a successful career here. How do we tell our friends they should totally check out a certain bar? And how do we make sure they don’t go and see the new superhero movie? Guy Sharett introduces us to the Israeli dichotomy of 'kedai-lo kedai.'   Summary: Kedai + le + pronoun - kedai lecha.Kedai + infinitive - kedai liknot.Kedai she teda - you’d better know.Questions + kedai + infinitives - ma kedai le’echol.   New words & expressions: Kedai –  it’s worthwhile, worth doing – כְּדַאי Ze lo kedai – it’s not worth it – זֶה לֹא כְּדַאי Kedai lachem – it’s worth your while (pl.) – כְּדַאי לכם Tagid, kedai li liknot nayad chadash? –  tell me, is it worth it for me to buy a new mobile? – תגיד, כדאי לי לקנות נייד חדש kedai li, lecha, lach, lo, la, lanu, lachem, lahem – כדאי לי, לךָ, לךְ, לו, לה, לנו, לכם, להם Baroor, kedai lecha, kedai lach – sure, it’s worth your while – ברור, כדאי לךָ, כדאי לךְ Lo kedai lecha, lo kedai lach – it’s not worth it (m., f.) – לא כדאי לךָ, לא כדאי לךְ Mamash lo kedai lecha – it’s really not worth it – ממש לא כדאי לךָ Mamash kedai lach! – it’s really recommended – ממש כדאי לךְ! Bli shum davar asher kedai lamut lema’ano – without anything worth dying for – בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו Kedai lir’ot et ha-seret haze? – is it worth watching this movie? – כדאי לראות את הסרט הזה? Lihyot nechmad kedai – kedai lihyot nechmad – it’s worthwhile to be nice – להיות נחמד כדאי, כדאי להיות נחמד Kedai lachem lichyot – it’s worthwhile for you (pl.) to be alive – כדאי לכם לחיות Kedey – in order to – כְּדֵי Kedai she-tishtok – you’d better shut up – כדאי שתשתוק Kedai she-teda – you should know – כדאי שתדע Kedai meod she-teraga – you’d better chill – כדאי מאוד שתירגע Efo kedai lishon be roma? – where is it worth spending the night in Rome? – ?איפה כדאי לישון ברומא Lama kedai la’asot bituach? – why is it worth it to get travel insurance? – ?למה כדאי לעשות ביטוח Le’an kedai lalechet? – where is it recommended to go? – ?לאן כדאי ללכת Ma kedai (lakachat)? – what should I take? –  ?(מה כדאי (לקחת Keda’iyoot - worthwhileness, profitability – כדאיות Ha-keda’iyoot shel ha-proyekt – the project profitability – הכדאיות של הפרוייקט Tsarich livdok im ze kedai – one needs to check whether it’s worth it – צריך לבדוק אם זה כדאי Tsarich livdok et ha-keda’iyoot –  one needs to check the profitability – צריך לבדוק את הכדאיות   Playlist and clips used: Shalom Chanoch – Haya Kedai – שלום חנוך – היה כדאי (lyrics) Chava Alberstein – Kedai Lachem Lavo La-chagiga Shelanu – חווה אלברשטיין – כדאי לכם לבוא לחגיגה שלנו (lyrics) Ariel Zilber – Ani Shochev Li Al Ha-gav – אריאל זילבר – אני שוכב לי על הגב (lyrics) Shlomo Gronich – Shirim Pshutim – שלמה גרוניך – שירים פשוטים (lyrics) Mitriya Bi-shnayim – Lahakat Ha-nachal – מטרייה בשניים – להקת הנח"ל (lyrics) Chava Alberstein – Chiyuchim – חווה אלברשטיין – חיוכים (lyrics)

What do Israelis mean when they say "ma pit’om"? What about just "pit'om" by itself? We hear it all the time, so Guy Sharett helps us get streetwise.   New words & expressions: Pit’om kam adam ba-boker – suddenly a person wakes up in the morning – פתאום קם אדם בבוקר Pit’om giliti bor anak – suddenly I found a huge pit – פתאום גיליתי בור ענק Ahava, pit’om hi mitparezet kmo lehava – love, suddenly it errupts like a flame – אהבה, פתאום היא מתפרצת כמו להבה. Chazarta pitom – you suddenly came back – חזרת פתאום Ma pit’om ata yoshev – how come you’re sitting – מה פתאום אתה יושב Ma pit’om – no way – מה פתאום Geshem pit’omi – sudden rain – גשם פתאומי Ze haya mavet pit’omi – it was a sudden death – זה היה מוות פתאומי Pit’omiyut – suddenness – פתאומיות Be-fit’omiyut – suddenly – בפתאומיות Be-ofen pit’omi – in a sudden way – באופן פתאומי Be’eize ofen – in which way – באיזה אופן   Playlist and clips used: Shlomo Artzi – Shir Ba-boker ba-boker (Lyrics) – שלמה ארצי – שיר בבוקר בבוקר MK Shelly Yechimovitch – חברת הכנסת שלי יחימוביץ' Daniel Salomon – Ahava (Lyrics) – דניאל סלומון אהבה Chava Alberstein & Arik Sinai – Shuv (Lyrics) – חווה אלברשטיין ואריק סיני – שוב Interview with Yaakov Shweiki – Chasidischkeit 21 – ראיון עם יעקב שוויקי – חסידישקייט 21 Arik Einstein – Gveret im Salim (Lyrics) – אריק איינשטיין – גברת עם סלים Ma Pit’om TV Show – Ha-televizia ha-chinuchit – תכנית הטלוויזיה "מה פתאום" – הטלוויזיה החינוכית Gali Atari – Stav Israeli  (Lyrics)– גלי עטרי – סתיו ישראלי Uzi Chitman & Ha-popolim – Ha-metsi’ot ba’ot be-ofen pit’omi – עוזי חיטמן והפופולים  - המציאות באות באופן פתאומי

You can’t be in the Start-up Nation and not know how to talk tech in Hebrew. Guy Sharett teaches us how to say “attachment,” “text message,” and “chat” in Hebrew, and how to conjugate the verb lesames. StreetWise Hebrew gets geeky! New words & expressions: Telefon nayad, nayad – mobile phone, mobile - טלפון נייד, נייד Pelefon – mobile phone - פלאפון Titkasher elai lanayad – call me on my mobile - תתקשר אליי לנייד Telefon selulari – cellular phone - טלפון סלולרי Talpeni talepni – call! -  טלפני טלפני Letalfen – to call - לטלפן Mitkasher elayich at lo ona – I am calling you, you don’t answer - מתקשר אלייך, את לא עונה Lehitkasher – to call - להתקשר Telefon Kavi – home phone - טלפון קווי Kav – line - קו Titkasheri elai rega la-kavi – call my landline for a sec - תתקשרי אליי רגע לקווי Mekuvan – online - מקוון Ba-boker kibalti e-mail katsar ve-nechmad – in the morning I got a short and nice email - בבוקר קיבלתי אימייל קצר ונחמד E-mail, mail, emailim, mailim – email, emails - אימייל, מייל, אימיילים, מיילים Doar electroni, doel – electronic mail - דואר אלקטרוני, דוא"ל Lishlo’ach – to send - לשלוח Misron – text message, sms - מסרון Ata shloe’ach hoda’a – you are sending a message - אתה שולח הודעה Lesames, simasti, mesames – to send a text message, I texted, I am texting - לסמס, סימסתי, מסמס Lehistames – to exchange text messages - להסתמס Yisum, Yisumon – App - יישום, יישומון Telefon chacham, telefonim chachamim – smart phone, smart phones - טלפון חכם, טלפונים חכמים Leyasem – to implement - ליישם Aplikatsya, aplikatsyot – app - אפליקציה, אפליקציות Lehorid shirim, lehorid applicatsyot – to download songs/to download apps - להוריד שירים, להוריד אפליקציות Horid – he took down, he downloaded - הוריד Patschan – hacker (not vastly used yet) - פצחן Tsroofa – attachement (not vastly used yet) - צרופה Mirshetet – internet (not vastly used yet) - מרשתת Yoman reshet – blog - בלוג bloger, blogerit – blogger - בלוגר, בלוגרית Chat, lechotet – chat, to chat - צ'ט, לצ'וטט   Playlist and clips used: Shlomo Artzi – Talpeni, Talpeni - שלמה ארצי, טלפני, טלפני Doda – Erev Avud - דודה, ערב אבוד  Hot cables commercial - פרסומת לחברת הכבלים הוט Miri Mesika – Af Achat, מירי מסיקה, אף אחת  No driving and texting jingle – Choshvim Chayim campaign לא נוהגים וכותבים מסרונים – ג'ינגל של הקמפיין "חושבים חיים" Sarit Hadad – Choshevet Alecha - שרית חדד, חושבת עליך   

Lots of Hebrew learners find it hard to discern between 'speak,' 'talk,' and 'tell' when they talk with their Israeli friends, colleagues, classmates, and flatmates. It's time, once and for all, for Guy Sharett to imprint it on our memories. Don’t worry, it’s not difficult!   Words and expressions discussed: Ledaber – לְדַבֵּר Ani medaber, medaberet – אֲנִי מְדַבֵּר, מְדַבֶּרֶת Ani medaber ivrit – אֲנִי מְדַבֵּר עִבְרִית Ani medaber im... – ...אֲנִי מְדַבֵּר עִם Anachnu medabrim, medabrot – אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים, מְדַבְּרוֹת Hu amar – הוּא אָמַר Hu omer – הוּא אוֹמֵר Ani omer, ata omer, at omeret, anachnu omrim, hen omrot – אֲנִי אוֹמֵר, אָת אוֹמֶרֶת, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים, הֵן אוֹמְרוֹת Lomar – לוֹמָר Lehagid – לְהָגִיד Az ma ratsinoo lehagid be’etsem – אָז מָה רָצִינוּ לְהָגִיד בְּעֶצֶם Tagid li ech la-atsor et ha-dma’ot – תָּגִיד לִי אֵיךְ לַעֲצוֹר אֶת הַדְּמָעוֹת Tagid li, tagidi li, tagidoo li – תָּגִיד לִי, תָּגִידִי לִי, תָּגִידוּ לִי Slicha, ata yachol lehagid li eifo ha-orez? – ?סְלִיחָה, אַתָּה יָכוֹל לְהָגִיד לִי אֵיפֹה הָאוֹרֶז At yechola lehagid li eifo ha-orez? – ?אָת יְכוֹלָה לְהָגִיד לִי אֵיפֹה הָאוֹרֶז Tagid, eifo ha’orez? – ?תָּגִיד, אֵיפֹה הָאוֹרֶז Rak al tagid li she… – ...רָק אַל תָּגִיד לִי שֶ Hu diber – הוּא דִּיבֵּר Hu diber romanit – הוּא דִּיבֵּר רוֹמָנִית Hu diber im Eyal etmol – הוּא דִּיבֵּר עִם אֵיָיל אֶתְמוֹל Hu amar – הוּא אָמַר Hu amar toda – הוּא אָמַר תּוֹדָה Hu amar she-hu ayef – הוּא אָמַר שֶׁהוּא עָיֵיף Mi amar lach – מִי אָמַר לָךְ lehagid, yagid, tagid – לְהָגִיד, יָגִיד, תָּגִיד Diber, medaber, yedaber, ledaber – דִּיבֵּר, מְדַבֵּר, יְדַבֵּר, לְדַבֵּר Daber! – !דַבֵּר Daber, daber – דַבֵּר, דַבֵּר Efshar ledaber im mishehu? – ?אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עִם מִישֶהוּ Ani rak rotse lehagid lo mashehu – אֲנִי רָק רוֹצֶה לְהָגִיד לוֹ מָשֶׁהוּ Mi amar? – ?מָה אָמַר Mi amar she… – ...מִי אָמַר שֶׁ Zot omeret – זֹאת אוֹמֶרֶת Ma zot omeret – מָה זֹאת אוֹמֶרֶת   Playlist: Nisrin Kadari – Ratsiti Ledaber Itcha Al Ha-kol  Shlomo Artzi – Ma Ratsinu Lehagid  Ofra Haza – Le-orech Ha-yam  Maya Buskila – Rak Al Tagid  Ha-yehudim – Kach Oti  Roni Dalumi – Mi Amar Dori Ben Ze'ev - Radio, Daber Elay

Matsav is a word Israelis use as much as they possibly can. It means situation, state, or condition, but it can be used in lots of different idioms: ma ha-matsav?; yesh matsav; Ha-matsav; matsav cherum etc. Guy Sharett takes us through the 'matsav' of the matsav family.   Words and expressions discussed: Matsav, Matsavim – מַצָּב, מַצָּבִים Ma ha-matsav – מָה הַמַּצָּב Yesh matsav – ein matsav –יֵשׁ מַצָּב, אֵין מַצָּב Yesh matsav le – יֵשׁ מַצָּב לְ- Yesh matsav le-od kisé? – ?יֵשׁ מַצָּב לְעוֹד כִּיסֵא Yesh matsav le-sukar? – ?יֵשׁ מַצָּב לְסוּכָּר Uveneinu achshav ein matsav – וּבֵינֵינוּ עַכְשָׁיו אֵין מַצָּב Ein matsav le – אֵין מַצָּב לְ Ein matsav le shesh me’ot – אֵין מַצָּב לְ-600 Yesh matsav she… – ...יֵש מַצָּב שֶ Yesh matsav she-tavi li café? – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁתָּבִיא לִי קָפֶה Yesh matsav she-ata tavo elay – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁאַתָּה תָּבוֹא אֵלַיי Matsaviyut – מַצָּבִיוּת Mi be-matsav le café – מִי בְּמַצָּב לְקָפֶה Ani be-matsav – אֲנִי בְּמַצָּב Ani lo be-matsav – אֲנִי לֹא בְּמַצָּב Ha-matsav – הַמַּצָּב Daber iti al ha-matsav – דַּבֵּר אִיתִי עַל הַמַּצָּב Ha-matsav ha-bitchoni – המַצָּב הַבְּטְחוֹנִי Ha-matsav ha-kalkali – הַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי Ha-matsav ha-chevrati – הַמַּצָּב הָחֶבְרָתִי Ha-mtsav kashé – הַמַּצָּב קָשֶׁה Hu be-matsav kashé – הוּא בְּמַצָּב קָשֶׁה Ma ze, hamatsav kashé? – מַה זֶה, הַמַּצָּב קשה? Matsav tisa – מַצָּב טִיסָה Matsav cherum – מַצָּב חֵירוּם Matsav ruach – מַצָּב רוּחַ Komediat matsavim – קוֹמֵדְיַית מַצָּבִים   Playlist: Israeli Educational TV short program about Hebrew slang Ron Shoval – Dai Maspik Ani be-matsav – Efo Ha-yeled Shlomo Artzi – Daber Iti Al Ha-matsav Shalom Hanoch – Ha-matsav Kashe

Everyone in Israel is talking about March 17. Any idea what's happening on that date? That's right, b’chirot - 'elections.' A b’chira is a 'choice.' Guy Sharett teaches us how to choose, elect, and select in Hebrew, in time for March 17.   Words and expressions discussed: Bacharti becha – בָּחַרְתִי בְּךָ Ki banu bacharta ve’otanu kidashta mikol ha’amim – כִּי בָּנוּ בָֹחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִידַּשְׁתָ מִכֹּל הַעַמִּים Ve-otanu > veoysano – וְאוֹתָנוּ Ha-am ha-nivchar – הַעַם הַנִּבְחָר Bachar, nivchar – בָּחַר, נִבְחַר Ha-sikuy shel peres le-hibacher gavar – הַסִּיכּוּי שֶׁל פֶּרֶס לְהִיבָּחֵר גָּבַר At lo nivchart ki at isha? – אָת לֹא נִבְחַרְתְ כִּי אָת אִישָׁה? Nivchar – נִבְחַר Nivchart –  נִבְחַרְתְ Nivcheret – נִבְחֶרֶת Ha-nivcheret ha-israelit – הַנִּבְחֶרֶת הַיִּשְרְאֵלִית Nivcheret kaduregel – נִבְחֶרֶת כַּדּוּרֶגֶל Mutsar chalav – מוּצַר חָלָב Nivcheret shel rechivim tzoonatiyim – נִבְחֶרֶת שֶׁל רְכִיבִים תְּזוּנָתִיִים Ha-bchirot shelach tamid nigmarot ba’enayim sheli – הַבְּחִירוֹת שֶׁלָךְ תָּמִיד נִגְמָרוֹת בָּעֵינַיִים שֶֹלִי   Playlist: Ayala Ingedashet – Bacharti becha Kiddush (Ashkenazi version) Rabbi Shlomo Carlebach - Kiddush Who is the chosen people / Avi Becker – London & Kirschenbaum, TV10 Collette Avital – interview, Knesset TV Channel 1956 football game, USSR vs. Israel, The Nathan Axelrod Newsreel Collection Israeli Dairy Council commercial Noi Roithenberg – Ha-bchirot Shelach

There is one thing we Israelis dread above all: Being a 'fraier' - a 'sucker.' That’s why we have to stand firm, drive a hard bargain, suspect anyone who offers super cheap prices, and never take things for granted. Guy Sharett teaches us about this crucial term, and we learn what the 'fraieriyoot' index is.   Words and expressions discussed: Fraier – פְרָאיֵיר Lihyot fraier – לִהיוֹת פְרָאיֵיר Ata choshev she'ani fraier – אָתָה חוֹשֵׁב שֶׁאָנִי פְרָאיֵיר Yatsata faier – יָצָאתָ פְרָאיֵיר Kchi lach eize fraier – קְחִי לָךְ אֵיזֶה פְרָאיֵיר Shlish me-chayaley ha-milu’im: anachnu fraierim – שְׁלִישׁ מֵחַיָילֵי הַמִּילוּאִים: אֲנַחְנוּ פְרָאיֵירִים Fraierit – פְרָאיֵירִית Ani diplomatit, ve-al tikre’u li fraierit – אֲנִי דִּיפְּלוֹמָטִית, וְאַל תְּקְרְאוּ לִי פְרָאיֵירִית Yoter mi-250 elef israelim hifsiku lihyot fraierim – יוֹתֵר מ-250 אֶלֶף יִשְׂרְאְלִים הִפְסִיקוּ לִהְיוֹת פְרָאיֵירִים Naa’se milu’im, neshalem ha-misim, naamod ba-pkakim, otanu lo dofkim, anachnu betach lo fraierim – וְנַעֲשֶׂה מִילוּאִים, נְשַׁלֵּם הַמִּסִים, נַעֲמוֹד בַּפְּקָקִים, אוֹתָנוּ לֹא דּוֹפְקִים, אֲנַחְנוּ בֶּטַח לֹא פְרָאיֵירִים Fraierim lo metim, hem rak mitchalfim – פְרָאיֵירִים לֹא מֵתִים, הֵם רָק מִתְחַלְּפִים Madad ha-fraieriyoot sheli – מַדָּד הַפְרָאיֵירִיוּת שֶׁלי   Playlist: Kfir Atiya Golan telecom commercial Ha-Dag Nachash – Lo Fraierim

Ru’ach means wind or breeze, so you'll hear it a lot on the weather forecast at this time of year. But it also means spirit, soul, or even ghost. Guy Sharett shows us the root's Biblical usages, as well as its cousins in other languages - we even hear a beautiful 13th century Farsi poem.   Words and expressions discussed: Ru’ach – רוּחַ Ru’ach stav – רוּחַ סְתָיו Ruchot chazakot – רוּחוֹת חֲזָקוֹת Ru’ach elohim – רוּחַ אֱלוֹהִים Ve-ru’ach elohim merachefet al pnei ha-mayim – ורוּחַ אֱלוֹהִים מרחפת על פני המים Ru’ach ha-kodesh – רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ Ruh (Arabic) – روح Ya ruhi (Arabic)  – يا روحي Rih (Arabic) – ريح Ru’ach refa’im – רוּחַ רְפָאִים Ru’ach refa’im ktana – רוּחַ רְפָאִים קְטָנָה Ish ru’ach – אִישׁ רוּחַ Be-ruach – בְּרוּחַ Beru’ach chag ha-molad – בְּרוּחַ חַג הַמּוֹלד Matsav ru’ach – מַצָּב רוּחַ Matzav ru’ach tov – מַצָּב רוּחַ טוֹב Matzav ru’ach ra – מַצָּב רוּחַ רָע Yesh li matzav ru’ach – יֵשׁ לִי מַצָּב רוּחַ Ruach hadvarim – רוּחַ הַדְּבָרִים Masa ruchani – מַסָּע רוּחָנִי Ruchaniyut – רוּחָנִיוּת Revach – רֶוַוח Re’ach – רֵיחַ   Playlist: Garry Eckstein – Ru’ach stav Torah reading, The book of Genesis, ch. 1 Veni creator spiritus Um Kulthum – Ya ruhi bala kutr asiya Rumi – Introduction to Rumi Evyatar Banay – Me’achorei ha-shemesh Benzin – Yom Shishi Alma Zohar - Ego Trip

When an Israeli tells you "al tid’ag," or "don’t worry," that's when you should probably start to worry. Guy Sharett teaches us how to talk about worrying - or making sure people don't - and what else this root, דאג, has up its sleeve.   Words and expressions discussed: Al tid’agi, al tid’ag, al tid’agu – אַל תִּדְאָגִי, אַל תִּדְאָג, אַל תִּדְאֲגוּ Tilmad – תִּלְמָד Al tid’agi li ima – אַל תִּדְאָגִי לי אִמָּא Al tid’agu li aba – אַל תִּדְאֲגוּ לִי אַבָּא Tilmedu – תִּלְמְדוּ Ein lach ma lid’og – אֵין לָךְ מָה לִדְאוֹג Mishehu do’eg li sham le-mala – מִישֶהוּ דּוֹאֵג לִי שָׁם לְמַעֲלָה Mi doeg le-birot – מִי דּוֹאֵג לְבִּירוֹת De’aga – דְּאָגָה Al de’aga –  אַל דְּאָגָה Ze seker mad’ig – זֶה סֶקֶר מַדְאִיג Ani lo mud’ag me-ha-falastinim, ani mud’ag me-ha-israelim – אֲנִי לֹא מוּדְאָג מֵהַפָלָסְטִינִים, אֲנִי מוּדְאָג מֵהַיִּשְרְאֵלִים Al tihyi mud’eget – אַל תִּהְיִי מוּדְאֶגֶת Da’agan, da’aganit – דַּאֲגָן, דַאֲגָנִית Da’aganut yeter – דַּאֲגָנוּת יֶתֶר   Playlist: Incognito – Don’t You Worry ‘Bout A Thing Aviv Geffen - Al tid’ag Pablo Rozenberg - Al Tid’agi Li Ima Ehud Banai – Kmo Tsipor Ve-sharah Ein lach ma lid’og – Uzi Fuchs Mishehu – Yehudit Ravitz Shelly Yachimovich – interview TV10 Amnon Dankner – interview TV2 Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurey Ahava Ktsarim

The Hebrew word davka does not have a direct translation in English. Sometimes it’s ‘actually,’ ie. ‘as opposed to what you might think,’ or 'particularly.' And what is ‘to do a davka’? Guy Sharett teaches us how to use this popular word through examples, and even has an exercise for us to do while we listen!   Words and expressions discussed: Ze lo kashe, ze davka kal –זֶה לֹא קָשֶׁה, זֶה דַּווקָא קַל Eich ze kara li, lama davka itcha? – אֵיךְ זֶה קָרָה לִי, לָמָּה דַּווקָא אִיתךָ? Lama achshav, davka kshe-tov li, at kol kach meshuna – לָמָּה עַכשָׁיו, דַּווקָא כְּשֶטוֹב לִי, אַת כֹּל כָּךְ מְשוּנָה. Az lama davka li nigmar ha-kol lifney she-hitchil – אָז לָמָּה דַּווקָא לִי נִגְמָר הַכֹּל לִפְנֵי שֶׁהִתְחִיל Lama davka? Lo yodaat, davka lehargiz… davka lehach’is – לָמָּה דַּווקָא? לֹא יוֹדַעַת, דַּווקָא לְהַרגִּיז... דַּווקָא לְהַכעִיס. La’asot davka – לַעֲשׂוֹת דַּווקָא Lav davka – לָאו דַּווקָא Ani ochel shokolad ba-boker – אֲנִי אוֹכֵל שׁוֹקוֹלָד בַּבּוֹקֶר Davka ani ochel shokolad baboker – דַּווקָא אֲנִי אוֹכֵל שׁוֹקוֹלָד בַּבּוֹקֶר Ani davka ochel shokolad baboker – אֲנִי דַּווקָא אוֹכֵל שׁוֹקוֹלָד בַּבּוֹקֶר Ani davka ochel shokolad baboker – אֲנִי דַּווקָא אוֹכֵל שׁוֹקוֹלָד בַּבּוֹקֶר Ani ochel davka shokolad baboker – אֲנִי אוֹכֵל דַּווקָא שׁוֹקוֹלָד בַּבּוֹקֶר Ani ochel shokolad davka baboker – אֲנִי אוֹכֵל שׁוֹקוֹלָד דַּווקָא בַּבּוֹקֶר Ani davka beseder – אֲנִי דַּווקָא בְּסֶדֶר Lama lakachat davka otcha la-tafkid –לָמָּה לָקַחַת דַּווקָא אוֹתְךָ לַתַּפקִיד? Davka shachor, mi-kol hatsvaim? – דַּווקָא שָׁחוֹר, מִכֹּל הַצְּבָעִים? Hu davka lo mamash ratsa – הוּא דַּווקָא לֹא מָמָש רָצָה Davka lo haya kaze nora – דַּווקָא לֹא הָיָה כַּזֶּה נוֹרָא Davka yesh li chalav hayom – דַּווקָא יֵשׁ לִי חָלָב הַיּוֹם   Playlist: Bli Sodot TV show - Ze lo kashe bichlal, ze davka kal Daphna Armoni – Lama davka itcha (Lyrics) Etnix – Lama Achshav (Lyrics) Avi Toledano & Irit Anavi - Lama kacha (Lyrics)

The word met means dying and the word lamoot means to die, but today, Guy Sharett teaches us how we use these words as cool and happy Hebrew slang terms. As usual, prepositions must rear their ugly head. But don’t worry, we’re stronger! Words and expressions discussed: Ata chayav lamoot alay – אַתָּה חַיָּיב לָמוּת עָלַיי Ani meta aleyhem – אֲנִי מֵתָה עֲלִיהֶם Na’alayim yafot – נַעֲלַיִים יָפוֹת Ani meta al shokolad – אֲנִי מֵתָה עַל שוֹקוֹלָד Lamoot mi – -לָמוּת מִ Met mi-sartan – מֵת מִסַּרְטָן Ha-yom kvar lo metim me-ahava – הַיּוֹם כְּבָר לֹא מֵתִים מֵאֲהָבָה Lamoot mi-tschok – לָמוּת מִצְּחוֹק Met mi-shi’amoom – מֵת מִשִּׁעֲמוּם Met mi-pachad – מֵת מִפַּחַד Ani met me-raav – אֲנִי מֵת מֵרָעָב Ani ra-ev met – אֲנִי רָעֵב מֵת Ani ayef met – אֲנִי עָיֵיף מֵת Ani chole met – אֲנִי חוֹלֶה מֵת Ani meta mi-ze – אֲנִי מֵתָה מִזֶּה Ani meta le-croissant – אֲנִי מֵתָה לְקְרוּאָסוֹן Ani meta le’echol croissant – אֲנִי מֵתָה לֶאֱכוֹל קְרוּאָסוֹן Ani met lir’ot ota ha-layla – אֲנִי מֵת לִרְאוֹת אוֹתָה הַלַּילָה Hi meta al shokolad – הִיא מֵתָה עַל שֹׁוקוֹלָד Hi meta mi-shokolad – הִיא מֵתָה מִשּׁוֹקוֹלָד Hi meta le-shokolad – הִיא מֵתָה לְשוֹקוֹלָד Hi meta le’echol shokolad –הִיא מֵתָה לֶאֱכוֹל שׁוֹקוֹלָד Ani met, ani meta, anachnu metim, aten metot – אֲנִי מֵת, אני מֵתָה, אֲנָחְנוּ מֵתִים, אָתֶן מֵתוֹת Mateti le-shokolad – מַתְתִי לְשוֹקוֹלָד Hayita met – הָיִיתָ מֵת Mavet – מַוֶות Ta’im mavetv – טָעִים מַוֶות Yafe mavet –יָפֶה מַוֶות Playlist: Chamsa – Chayav Lamoot Alay (Lyrics) Sweather Weather Tag – Fashion Vlog By An Israeli Teenage Girl Boaz Shar’abi – Etsli Ha-Kol Beseder (Lyrics) Arik Einstein – Ha-Or Ba-Katse (Lyrics) Lo Ichpat La-Hem – Ani Met (Lyrics) Subliminal – Eize Seret (Lyrics)   Met Al Metal – Lior & Niv Peleg’s Heavy Metal Radio Show

Le, לְ, is how we say 'to' or 'for' in Hebrew. Guy Sharett teaches some cool expressions, and shows how we say stuff like ‘for you’ and ‘to her.’ Plus a bonus tip: How to do the most Israeli ‘ch’ sound! Words and expressions discussed: Li – לִי Lecha – לְךָ Lach – לָךְ Lo – לוֹ La – לָה Lanoo – לָנוּ Lachem, Lachen – לָכֵם, לָכֵן Lahem, Lahen –לָהֵם, לָהֵן Yesh li cheder misheli – יֵש לִי חֶדֶר מִשֶּלִי Yesh li kelev – יֵש לִי כֶּלֶב Ma yesh lachem ha-yom – מַה יֵש לָכֵם הַיּוֹם Ma yesh lacha hayom – מַה יֵש לְךָ הַיּוֹם Ein lecha ma la’asot ba-chayim? – ?אֵין לְךָ מַה לַעֲשוֹת בַּחַיִים Ba li, lo ba li – בָּא לִי, לֹא בָּא לִי Ba li shokolad – בָּא לִי שוֹקוֹלָד Ba li she-tikach oti – בָּא לִי שֶתִּיקַח אוֹתִי Ba li lalechet –בָּא לִי לָלֶכֶת Ba li tov ha-shokolad ha-ze – בָּא לִי טוֹב הַשּוֹקוֹלָד הַזֶּה Ata lo Ba li tov – אָתָּה לֹא בָּא לִי טוֹב Lo naim li – לֹא נָעִים לִי Lo naim li lakachat kesef me-anashim – לֹא נָעִים לִי לָקַחַת כֶּסֶף מֵאֲנָשִים Naim meod –נָעִים מְאוֹד Naim li me’od lehakir otcha –נָעִים לִי מְאוֹד לְהַכִּיר אוֹתְךָ “Lo na’im” met mi-zman –"לֹא נָעִים "מֵת מִזְּמָן Kef li –כֵּיף לִי Kef lecha sham? – ?כֵּיף לְךָ שָם Eize kef she-haya li ha-boker – אֵיזֶה כֵּיף שֶהָיָה לִי הַבּוֹקֶר Playlist: Arkadi Duchin – Heder Mi-sheli (Lyrics) Sarit Hadad – Ba Li (Lyrics) Moran Mazor – Lo Ba Li Tov (Lyrics) Tislam – Boker Shel Kef (Lyrics)

What other ways are there to say ‘goodbye’ in Hebrew, apart from the ubiquitous yalla bye? If you want to sound like an Israeli you can't just say the right words, you also have to sing them in the right tune. Guy Sharett teaches us how to sing the Hebrew 'goodbye' song. Words and expressions discussed: Lehitraot – לְהִתְרָאוֹת Shalom velo lehitraot – שָלוֹם וְלֹא לְהִתְרָאוֹת Al tagid li bye – אַל תָּגִיד לִי בַּיי Yalla bye – יָאללָה בַּיי Bye-oosh – בָּיוּש Az nedaber – נְדַבֵּר Nishtame’a, Lehishtamea –נִשְתַמֵּעַ, לְהִשְתַמֵּעַ Az machar ah? – ?אָז מָחָר, הָא Az ba-erev, ken? – ?אָז בָּעֶרֶב, כֵּן Az be-chamishi, ken? – ?אָז בְּחֲמִישִי, כֵּן Az be shesh, sababa? – ?אָז בְּשֵש, סַבָּבָּה Bye neshama – בַּיי נְשָמָה Bye kapara – בַּיי כַּפָּרָה Bye motek – בַּיי מוֹתֶק Yalla Mami, Az Nedaber – יאללה מָמִי, אָז נְדַבֵּר Playlist: Vera Lynn - Auf Wiedersehen Sweetheart Shaygetz – Shalom Lach Eretz Nehederet Margalit Tsan’ani – Al Tagid Li Bye Amir Benayoun & Avi Ivri – Nedaber Machar Sagiv Cohen – Ha-rega

What’s happened to Hebrew-speaking romantics in these days of Whatsapp, Facebook and Twitter? How do they convey their feelings in 140 characters? Guy Sharett analyzes a unique song called ‘Smiley,’ whose lyrics are a collection of one-liners, sometimes just one word long, taken from real online chats between Israeli couples. And, most importantly, which Hebrew word is used by Israelis to text their ex-partners at 3am? Words and expressions discussed: Er, era – עֵר, עֵרָהDabri iti – דַּבְּרִי אִיתִיHit’orart, Lehitorer – הִתְעוֹרַרְתְ, לְהִתְעוֹרֵרTachzeri elay / tachzor elai – תַּחְזְרִי אֵלַיי, תַּחְזוֹר אֵלַייLachzor, lachshov – לַחְזוֹר, לַחְשוֹבTachshov-tachshevi, tachzor-tachzeri – תַּחְשוֹב-תַּחְשְבִי, תַּחְזוֹר-תַּחְזְרִיHalo? – ?הָלוֹYachas, Yechasim – יָחָס, יְחָסִיםKara mashehu – קָרָה מַשֶהוּLikrot – לִקְרוֹתEifo at? – אֵיפֹה אַת?Be-shiur – בְּשִיעוּרBi-fgisha – בִּפְגִישָהBa-byit – בַּבַּיִתBe-nsi’a – בִּנְסִיעָהTechef – תֵּיכֵףMi ze – מִי זֶהMitkasher me-chasum – מִתְקַשֵּר מֵחָסוּםTafsiki lesanen – תַּפְסִיקִי לְסֵנֵּןMa nish – מַה נִיש?Daber elay – דַּבֵּר אֵלַייLo chashuv – לֹא חָשׁוּבIzvi – עִזְבִיSmiley boche – סְמַיילִי בּוֹכֶהSmiley korets – סְמַיילִי קוֹרֵץSmiley tsochek – סְמַיילִי צוֹחֵקCh ch ch – חחח Music: Smiley - Matzav Ha-uma Tv Show, Reshet, TV2 (Israel) - from min. 01:20Lyrics: Shachar Segal & Lior SchleienMusic: Daniel SalomonSinging: Daniel Salomon & Roni Alter

Guy Sharett takes us through the root of the word erev ('evening'), and explains what it's got to do with 'the West.'Erev tov means 'good evening' in Hebrew, so what's the difference between that and layla tov? One of Israel's most famous TV personalities hosts a show called 'Erev Tov' - you’ll never believe what he's called... Plus, for those also interested in Arabic, Guy introduces us to some Arabic vocabulary from the same root as erev. Words and expressions discussed: Erev tov – עֶרֶב טוֹב Erev tov lach, at mushlemet - עֶרֶב טוֹב לָךְ, את מוּשלֶמֶת Erev tov im Guy Pines - עֶרֶב טוֹב עִם גַּיא פִּינֵס Erev, aravim – עֶרֶב, עֲרָבִים Libi ba-mizrach va-anochi be-sof maarav – לִיבִּי בַּמִזְרָח וַאֲנוֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב Ma’arav, Maghreb (Arabic) – מַעֲרָב, מַעְ'רָב, مغرب Arvit, Ma’ariv – עַרְבִית, מַעֲרִיב Maaravon - מַעֲרָבוֹן Erev chag – עֶרֶב חַג Erev Shabat – עֶרֶב שַבָּת Shabat ba-erev- שַבָּת בָּעֶרֶב Music: Lior Narkis - Erev Tov Lach (Lyrics) Erev Tov im Guy Pines – entertainment TV show, Ch. 10 David Shiro - Libi BaMizrach Va-Anochi BeSof Maarav (Lyrics by Rabbi Yehuda Halevi)

Relationships are sometimes hard for everybody all around the world. Hebrew has some cool slang terms to use with our beloved partners when in need. אֲנִי תָּפוּר עָלֵיהָ לִכְתּוֹב – כְּתִיבָה – כָּתוּב לִתפּוֹר – תְּפִירָה – תָּפוּר בָּנוּי, פָּנוּי, קָנוּי אֲנִי לֹא זָמִין הַמָּנוּי אֵינוֹ בָּנוּי לאֲהָבָה שִׂיחַת יחָסֵינוּ לְאַן Photo credit: Guy Sharett

How do you say 'dude' in Hebrew? You'll hear 'achi' ('brother') on the street all the time, but in which contexts should you use it? Can women say it? Guy Sharett explains.   Words and expressions discussed: Ahi / ah sheli – My brother, dude – אחי / אח שלי Gever – Man – גבר Bendam – Human being – בנאדם Haver – friend – חבר Ahi, ma kore? – What's happening, dude? – אחי, מה קורה? Ma nishma, benadam? – How are you, man? – מה נשמע, בנאדם? Haverim, ha-shulchan shelachem muchan – Friends, your table is ready – חברים, השולחן שלכם מוכן Haver, ata haser – Friend, you are missed – חבר, אתה חסר Hevré – Guys – חבר'ה Ani im ha-hevré sheli ha-erev – I am with my guys tonight – אני עם החבר'ה שלי הערב Hashvu az ha-hevré – The guys thought – חשבו אז החבר'ה Ahoti – My sister – אחותי "Sister" – Sister – סיסטר Tagid, tagidi – Tell, say (imp.) – תגיד, תגידי   Playlist and Clips: Yitzhak Rabin's funeral Nov. 1995 (TV1) Ha-dag Nachash – Shirat Hasticker (lyrics) Arik Einstein – Dudu (lyrics) Miri Masika – Hey, Achoti (lyrics)